אוֹמן ואוּמן

המילים אָמָּן (ההגייה: אוֹמן) ואֻמָּן הן ביסודן אותה מילה. מקורן במילה האכדית ummânu שפירושה בעל מלאכה מנוסה וגם אדם העוסק במלאכת מחשבת. בתנ"ך המילה באה פעם אחת בלבד וניקודה אָמָּן: "חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה…
המשך קריאה >>

עברית יפה

מילים עתיקות: אָמָּן, אָמָּנוּת, בִּימָה, גִּבּוֹר (ספרותי), דְּיוֹקָן, הַדְרָן, זִמְרָה, חֶרֶט, יָצִיעַ, מָחוֹל, מַחֲזֶה, מִכְחוֹל, מְנַצֵּחַ, מַקְהֵלָה, מְשׁוֹרֵר, סִרְטוּט, עִטּוּר, עֲלִילָה, עִצּוּב, פִּסּוּל, צִיּוּר, קְלָעִים, רִקּוּד, רִשּׁוּם, תַּרְבּוּת מילים חדשות: ציור ופיסול: אִיּוּר, דְּגָם (pattern),…
המשך קריאה >>

כלל טו – הקמץ בשמות שונים

הקמץ מתקיים בנטיית השמות האלה: אֵיתָן אֵיתָנֵי־, אִכָּר אִכָּרֵי־, אָמָּן אָמָּנֵי־, אֻמָּן אֻמָּנֵי־; וָתִיק וָתִיקִים וכן וָתִיקוּת, שָׁלִישׁ (תפקיד צבאי) שָׁלִישׁוֹ שָׁלִישִׁים וכן שָׁלִישׁוּת; מַעְבָּד מַעְבָּדֵיהֶם, מַטָּע מַטָּעֵי־, מַכָּר מַכָּרֵיהֶם, מוֹרָשׁ מוֹרָשֵׁיהֶם, תּוֹשָׁב תּוֹשָׁבֵי־; בַּרְוָז בַּרְוָזֵי־;…
המשך קריאה >>

כלל ב – תנועת o

מסמנים תנועת o בווי"ו, כגון חוף, שופט, מולדת, שלוש, כוח, מוח, מאוד, פתאום, בנו (בְּנוֹ), כותונות, טוֹווֹת;[1] אופטימי; בוקר, רוב, כול (בנפרד, כגון 'הכול יודעים', 'למרות הכול', 'מכול וכול'), כתובת, תשובנה, סוב, תסובו,…
המשך קריאה >>