שמות האצבעות

ממתי נקראו האצבעות בשמות? כבר בגן הילדים לומדים הילדים את שמותיהן של חמש האצבעות שביד, מהאגודל ועד הזרת. מי שיעיין במילונים יראה ששמות האצבעות מסומנים כמילים שנתחדשו בלשון חכמים, והן אפוא ותיקות למדי בלשוננו. ברם, נראה שהדברים אינם כה פשוטים. בתנ"ך האצבע היחידה שזוכה לשם…
המשך קריאה >>

כּוֹבַע וְקוֹבַע

את המילה כובע אנו רגילים לכתוב בכ"ף, אך פה ושם אפשר לראותה כתובה בקו"ף – בייחוד בצירופים 'קובע מגן' ו'קובע פלדה'. האם יש מקום לכתיב הזה? והאם יש הבדל של משמעות בין כובע לקובע? כבר בתנ"ך המילה באה בשני הכתיבים – שש פעמים כּוֹבַע ופעמיים…
המשך קריאה >>

מדברים בשפת הגוף

איברי גוף האדם הם מקור רב השראה למילים, לפעלים, לניבים ולשימושי לשון. כשהתבונן האדם על סביבתו הוא תיאר את הנוף במושגים הלקוחים מגופו. כך אנו מוצאים בתנ"ך את הצירופים 'ראש ההר', 'צלע ההר', 'כֶּתֶף ההר', 'שן הסלע', 'שפת הנחל', 'לב הים' ו'לשון ים', ובספרות ימי…
המשך קריאה >>

אצבעות הרגל; אגודל ובוהן

נשאלנו אם נכון לכנות את אצבעות הרגליים בהונות.
המשך קריאה >>

כלל ה – דין הפתח בשמות מלרעיים שסופם ־ַע

בשמות שבסופם ־ַע וטעמם מלרע הפתח משתנה בנטייה לקמץ (והקמץ משתנה לשווא בריחוק מן הטעם). למשל: אֶמְצַע אֶמְצָעוֹ אֶמְצְעֵיכֶם [1], אֶצְבַּע אֶצְבָּעוֹת אֶצְבְּעוֹתָיו, כּוֹבַע כּוֹבָעִים כּוֹבְעֵי־, קַרְקַע קַרְקָעוֹת קַרְקְעוֹת־.