מסע בזמן

ממתי מאמתים בעברית?

הפועל אִמֵּת נגזר כמובן מן המילה אֱמֶת, אך אין הוא ותיק בלשוננו כמוה. בעברית העתיקה משמשים תחתיו פעלים מן השורש אמ"ן. כך למשל אמר יוסף השליט במצרים לאֶחיו כאשר האשימם בריגול: "ואת אחִיכם הקטֹן תביאו אלי, וְיֵאָמְנוּ דבריכם ולא תמותו" (בראשית מב, כ). "וְיֵאָמְנוּ דבריכם", כלומר תתאמת טענתכם שאינכם מרגלים. לאמיתו של דבר, אף המילה אֱמֶת
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

אמצו ביטוי: לאשורו, מתום, נופך, קב ונקי

לַאֲשׁוּרוֹ כיום 'מבינים דברים לַאשורם', 'רואים את המצב לַאשורו' וכדומה – והכוונה היא להבנה או לראייה נכוחה ומדויקת. מניין הביטוי? במשלי נאמר: "פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ" (יד, טו). המילה 'אשור' מופיעה כמה פעמים במקרא, ומשמעה 'צעד' או 'רגל'. כוונת הפסוק במשלי היא שהערום – שלא כמו הפתי – יבין את צעדו (לאשורו…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

מתאמנים בעברית: אימונית, מאוץ, מונה פסיעות, מסילת כשר, משקולית

אִמּוּנִית (טריינינג) בניקוד: אִמּוּנִית אימונית היא חליפת בגדים עשויה בד רך ובעלת גזרה רפויה. שני חלקי החליפה הם מכנסיים וחולצה או עליונית. ספורטאים לובשים אותה מעל בגדי הספורט לפני האימון ואחריו. בשל נוחוּתה של האימונית ובשל המראה הלא רשמי שלה רבים משתמשים בה כלבוש ביתי. אל המילה אימון נוספה הסיומת ־ִית, וכך נוצרה האימונית. המילה אִמּוּן…
המשך קריאה נעימה >>

מילים וגלגוליהן

אמת ונכון

המילים אֱמֶת ונָכוֹן, המציינות עניינים התואמים את המציאות ואישור לקיומו של דבר, חולקות גם משמעות בסיסית מוחשית: קיום ועמידה, חוזק ויציבות. המילה אֱמֶת גזורה מן השורש אמ"ן (לכן בנטיותיה יש דגש בתי"ו תמורת הנו"ן השורשית: אֲמִתִּי, אֲמִתּוּת, לַאֲמִתּוֹ של דבר). המשמעות הבסיסית של השורש השתמרה במילה אֱמוּנָה כפי שהיא משמשת בתיאור המלחמה בעמלק: "וְהָיָה כַּאֲשֶׁר…
המשך קריאה נעימה >>

1.5 הסגול

כלל ה – סגול בהברה מלרעית

בריבוי ובנטייה של שמות מלרעיים בעלי סגול בהברתם האחרונה בא כנגד הסגול חיריק ואחריו דגש: אֱמֶת אֲמִתּוֹ (של דבר), בַּרְזֶל בַּרְזִלּוֹ, גַּרְזֶן גַּרְזִנּוֹ גַּרְזִנִּים, כַּרְמֶל כַּרְמִלּוֹ [1], עֲרָפֶל עַרְפֶל־ עַרְפִלִּים עַרְפִלֵּי־.