נושא: מילים לועזיות

צמדי מילים

הדיוט ואידיוט

הֶדְיוֹט הוא אדם פשוט שאינו מומחה בתחום מסוים או שאינו בעל מעמד מיוחד. המילה משמשת בעיקר בלשון הגבוהה. המילה אִידְיוֹט משמשת כיום בעיקר בלשון הדיבור ככינוי גנאי לטיפש. הדמיון בין שתי המילים איננו מקרי – שתיהן התגלגלו אל העברית ממילה יוונית אחת: idiotes. משמעות המילה ביוונית…
המשך קריאה >>

מאמרים

איך אומרים בפולנית פוֹטוֹסִינְתֵּזָה?

בחידון הטלוויזיה "הכספת" נשאל המתמודד אם אמת שמקור המילה פוטוסינתזה בלשון הפולנית, ועל פי החידונאי זו הייתה התשובה הנכונה. צופים רבים היו משוכנעים שנפלה כאן טעות. עיון במילונים שימושיים רמז במישרין או בעקיפין על היוונית כמקור המילה. מאמר קצר ומרתק על שאילה ישירה ושאילה עקיפה…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

מילים שאולות בעברית

העברית, כרוב השפות האנושיות, נמצאת כל העת במגע עם שפות אחרות ומושפעת מהן במגוון דרכים – כאן תמצאו דוגמאות למילים שאולות מלשונות העולם.
המשך קריאה >>

מאמרים

לשונות במגע

תהליכים הכרוכים במגע של לשונות משכו את תשומת ליבם של בלשנים רבים. במאמר מוצגות כמה מן הדרכים הבולטות שבהן לשון אחת עשויה להשפיע על חברתה בתחומים אלו: מערכת ההגאים, אוצר המילים, יחסי משמעות בין מילים ומבנים תחביריים.

מילים לועזיות

וי"ו ובי"ת בתעתיק מלועזית ובמילים לועזיות

נשאלנו מתי כותבים וי"ו ומתי כותבים בי"ת במילים לועזיות.
השאלה נוגעת לשני הגיים קרובים: v ו־w.
המשך קריאה >>

חידון מה הכתיב המומלץ – פתרונות

דרמתי / דרמטי שמות תואר הנגזרים ממילים לועזיות בסיומת ־ָה (כגון דרמה) נכתבים ב־ט על פי שם התואר הלועזי: דרמטי על פי dramatic, וכן ארומטי, סיסטמטי, סכמטי ועוד. למעוניינים בהרחבה – מוזמנים לקרוא את מאמרה של רונית גדיש באקדם 26, עמ' 2. וטיקן / ותיקן…
המשך קריאה >>

מאמרים

דרכה של האקדמיה ללשון העברית בחידושי מילים

בהרצאה זו שהועלתה על הכתב הציגה שושנה בהט, המזכירה המדעית הוותיקה של האקדמיה, את העקרונות שהדריכו את מחדשי המילים באקדמיה בתקופתה: מהי דרך המלך ומהן הדרכים הסוטות ממנה. בתוך כך היא מספרת על מילים שנתחדשו דוגמת סיקור, סוכרת ומקָרר, על חסרונן של מילים כמו יֶדע והקשר, על מילים במשקל פָּעיל ושפעל, על הלחמים ותחיליות ועוד.
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 53

תוכן העניינים הפרס ע"ש עוזי רמון לעובדי מחקר מצטיינים, עמ' 1 קורס לכותבי ערכים בוויקימילון בשיתוף האקדמיה, עמ' 1 בקצרה: ערב עיון בנושא מילים ומילונים; ערב עיון לרגל הספר בשפריר חביון מאת חיים סבתו; ערב עיון לזכר זאב בן־חיים באקדמיה הלאומית למדעים, עמ' 1 ספר חדש:…
המשך קריאה >>

מאמרים

על העברית בלשון השידור

לקריאת המאמר זמננו הוא זמן תקשורת ההמונים, שעל ידיה השידור העברי מלַווה את אזרח המדינה בלכתו בדרך, בשבתו נוכח צג המחשב ומרקע הטלוויזיה, בשכבו ובקומו. רות אלמגור־רמון מציגה במאמרה את האתגרים שהמציאות החדשה מציבה ליועצי הלשון, את העקרונות שעליהם  נוהגים להקפיד במיוחד ואיך חידושי הלשון והדקדוק משתלבים…
המשך קריאה >>

מאמרים

שתי גישות לחידושי לשון

שושנה בהט, שהייתה מזכירה מדעית באקדמיה, דנה בדרכי חידוש של מילים ומונחים המשנות את פניה של העברית: היצירה הגורפת של שורשים חדשים על ידי תוספת תחיליות (תפקד, חשבן), התפשטותם של משקל פָּעִיל ובניין שִׁפְעֵל, וחדירתן של מילים לועזיות. אגב כך היא משתפת את הקוראים בלבטים של ועדות המינוח…
המשך קריאה >>

הגייה

מְכַּכֵב או מְכַכֵּב? – הגיית ב', כ' ופ' בפעלים גזורי שם

בצורה 'מככב' יש התנגשות בין המבנה הדקדוקי של המילה ובין הצלילים של שם העצם שממנו היא גזורה. מצד הדקדוק ההגייה התקנית היא מְכַכֵּב – הכ' הראשונה רפה (כמו מְכַוֵּן, מְכַפֵּר) והשנייה דגושה בדגש חזק (כמו מְסַכֵּם, מְעַכֵּל). אך בשם העצם כּוֹכָב המצב הפוך: הכ' הראשונה…
המשך קריאה >>

אוצר מילים

חוזרים לבית הספר בעברית: מבחר סרטונים

בסרטונים מבחר מילים לקראת החזרה לבית הספר. לרשימת כל המילים

.

ניקודן של מילים לועזיות בלשוננו

א. כל תנועת i נכתבת בחיריק מלא גם בניקוד. למשל: צִילִינְדְּרִי, הִידְרוֹדִינָמִי, הִיסְטוֹרְיָה, טִיפּוּס, דִּיסְקוּס, סִינְתֵּטִי.

ב. כל תנועת o נכתבת בווי"ו חלומה. למשל: קוֹאוֹרְדִּינַצְיָה, אוֹבְּיֶקְטִיבִי, גֵּאוֹלוֹגְיָה, אוֹפְּטִימָלִי.

ג. כל תנועת u נכתבת בווי"ו שרוקה. למשל: מוֹלֵקוּלָה, מוּלְטִי־, טוּרְבִּינָה, פוּנְקְצִיָּה.

ד. תנועת a בהברה פתוחה מנוקדת בקמץ (קָטָלוֹג, מָתֵמָטִיקָה); בהברה סגורה לא־סופית – בפתח (פַנְטַסְטִי, קְוַנְטִים); בהברה סגורה בסוף מילה – בקמץ (אַטְלָס, בָּלָגָן), אבל בהברה סגורה כפליים או המסתיימת בפ"א או בי"ת דגושות – בפתח (בַּנְק, אַפּ, טַאבּ).[1]
הערה: כל אל"ף הנכתבת בכתיב המלא לציון התנועה a תיכתב גם בכתיב המנוקד, למשל פַּארְק, סוֹצְיָאלִי.

ה. התנועה שמקורה ב־eu נכתבת בצירי מלא. למשל: אֵיקָלִיפְּטוּס, רֵימָטִיזְם, נֵירוֹלוֹגְיָה, נֵיטְרָלִי.

ו. תנועת e מנוקדת לפי סוג ההברה: בהברה פתוחה – בצירי (טֵלֵפוֹן, טֵנִיס), אבל בסוף מילה ־ֶה (קָפֶה, תֶּה); בהברה סגורה בראש מילה ובאמצע מילה – בסגול (אֶמְבַּרְגּוֹ, לֶיְזֶר, סִימֶטְרִי, קוֹנְצֶרְטִים); בהברה סגורה בסוף מילה – בצירי (טְרַפֵּז), אבל אם ההגייה הרווחת מלעילית – בסגול (סוֹלֶר, מֵטֶר); בהברה סגורה כפליים בסוף מילה – בצירי (קוֹנְצֵרְט, דּוּפְּלֵקְס).

ז. בדרך כלל אין מציינים הכפלה במילים לועזיות. אבל אם המנקד רואה בכך צורך, הוא יכול לציין את ההכפלה בדגש חזק (ולא באות כפולה).[2]

ח. האותיות גד"ת באות דגושות (בדגש קל) או רפויות על פי כללי העברית.  עם זאת לא יבוא דגש קל באותיות גד"ת בבואן בסוף המילה לאחר שווא נח, למשל: דִּיוִידֵנְד, כִּירוּרְג, אַפַּרְטְהַיְד.

ט. מסמנים שווא במילים לועזיות. אין מסמנים בהן שווא בסוף המילה גם אם קודם לו שווא אחר (קוּרְס, סֵקְס).
כל שווא במילים לועזיות הוא שווא נח. אין משתמשים בחטפים.
התנועות במילים לועזיות אינן משתנות לשווא בנטייה. למשל: סָלָט סָלַט־ סָלָטִים סָלָטֵי־, בָּלוֹן בָּלוֹנִים, דּוֹלָר דּוֹלָרִים דּוֹלָרֵי־, טֵלֵפוֹן טֵלֵפוֹנִים.

י. אותיות בּ, פּ בראש מילים זרות שומרות בדרך כלל על הגייתן זו גם אחרי אותיות וכל"ב. ואולם הרוצה לרפות אותן, הרשות בידו, למשל: וּבָלון, בְּפִיג'מה.

תנו דעתכם: מילים שנשאלו לעברית בתקופות קדומות (בעיקר בספרות חז"ל) ואפשר להכילן בתבנית עברית (=שורש ומשקל) ייכתבו וינוקדו בהתאם לעברית, כגון פֻּנְדָּה, סִסְמָה, הִמְנוֹן, וחלים עליהן כללי נטיית השם, כגון סַפְסָל ספסְלי־.
במילים מובהקות בלועזיותן שאין אפשרות לדוחקן במשקל עברי רגיל, כל תנועות o ו־u ייכתבו וינוקדו בחולם ובשורוק – כדרך המילים הלועזיות. למשל: פְּרוֹזְדּוֹר, אַפּוֹטְרוֹפּוֹס, קוּלְמוֹס, קוּמְקוּם.

[1] הערת המזכירות המדעית: על כתיב אל"ף לציון תנועת a יפה הכלל שנקבע בכללי התעתיק מלועזית לעברית: תנועת a אפשר לציינה ב־א במקום שהיעדרה עלול לגרום שיבוש בקריאה, וראוי לכותבה בשמות קצרים בני שתיים־שלוש אותיות (בלי האל"ף). בשמות הקצרים היא נכתבת גם בכתיב מנוקד.
[2] על דגש ביו"ד במילים לועזיות ראו ניקוד בסביבת יו"ד במילים לועזיות.

 

מילים וגלגוליהן

קהילה וקהילייה

המילה קְהִלָּה מופיעה פעמיים בתנ"ך: "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב" (דברים לג, ד), "וַיִּמָּלֵךְ לִבִּי עָלַי וָאָרִיבָה אֶת הַחֹרִים וְאֶת הַסְּגָנִים… וָאֶתֵּן עֲלֵיהֶם קְהִלָּה גְדוֹלָה" (נחמיה ה, ז). רגילים לפרש אותה כמשמעה המוכר מן הספרות שלאחר המקרא: קהל, קבוצת אנשים, אספה. בפסוק מנחמיה…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

ט' ות' במילים לועזיות

רבים מתלבטים מתי לכתוב ט"ית ומתי לכתוב תי"ו במילים לועזיות שונות. בדרך כלל ההגה t במילים לועזיות נכתב באות טי"ת, למשל היסטוריה, טלפון. מן הכלל הזה יוצאות מילים לועזיות בין־לאומיות שמקורן ביוונית ובשפה זו הן נכתבות באות θ (תֵטָה). האות θ מייצגת הגה הנשמע כמו th במילים think,…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

טקט בעברית

לעיתים קרובות ועדות המינוח של האקדמיה ללשון העברית נדרשות לשאלה אם לחדש מילה עברית תמורת מילה בין־לאומית רווחת – בייחוד אם בהקשרים שונים אפשר לנקוט תמורתה מילים או צירופי מילים קיימים. אחת הדוגמאות לכך היא המילה טקט. tact הוא ביסודו חוש המגע – מן המילה…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

שם תואר מן המילה פקולטה

במוסדות להשכלה גבוהה נשמע לעיתים שם התואר "פקולטטי" במשמעות 'של הפקולטה', 'ששייך או קשור לפקולטה', כגון "ועדה פקולטטית", "תקנון פקולטטי". שם התואר הזה לא נדון באקדמיה ללשון העברית וברוב המילונים אין לו תיעוד. נראה שיש לו שתי הגיות: פקולטֵטי ופקולטָטי. שלא כשמות תואר לועזיים רבים…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

פרוטוקול ופרטי־כל

המילה פרוטוקול נתגלגלה ללשונות אירופה מן היוונית והלטינית. בבסיס המילה עומדים הרכיבים היווניים proto – ראשון, kolla – דֶּבֶק, ובראשיתה היא ציינה את הדף הראשון בערמת דפי פפירוס מודבקים. בדף זה הופיעה חותמת רשמית המעידה על מקור המסמך והתאריך שלו. כיום המילה פרוטוקול נושאת כמה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מונחים בביולוגיה ובמעבדה: מַעֲצָב, קולטן, מעבדן, אַקְטָר

מַעֲצָב (גנגליון) מעצב הוא צביר של תאי עָצָב. המילה עָצָב – סיב בגוף המעביר תחושות וגירויים – מקורה בימי הביניים. כמו מונחים מדעיים רבים בני אותה תקופה היא נשאלה ללשוננו מן הערבית: עַצַבּ (השורש הערבי עצ"ב מציין ליפוף וקשירה). בצורת הרבים עֲצַבִּים חָברוּ צליל המילה בערבית…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

רפרנט בעברית

בימינו יש כמה בעלי תפקידים שמקובל לכנותם בשם 'רֵפֵרנט', ורבים מבקשים לדעת אם יש חלופה עברית למילה. הוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה נדרשה בעבר לשאלה זו, ואף חזרה ודנה בה כעבור כמה שנים. בירורי הוועדה העלו שהשימוש במונח 'רפרנט' רחב מאוד וכולל עניינים רחוקים…
המשך קריאה >>

מאמרים

מינוח מקצועי – מהותו ותרגומו

חבר האקדמיה פרופ' משה אזר נפטר בט"ז במרחשוון תשע"ג. במלאות שבעה ימים למותו אנחנו מביאים כאן מאמר פרי עטו על ייחודו של המינוח המקצועי לעומת כלל המילים בשפה.

אמצו מילה

עושים עסקים בעברית: מידוד, מועד אחרון, קוד קווים, יממית, חנות יממית

מִדּוּד (benchmarking) מידוד הוא תהליך לשיפור ביצועים בארגון על ידי השוואה לארגונים אחרים. בתחילת התהליך מגדירים את נקודות המידוד (benchmarks) – נקודות התייחסות שאליהן משווים את הביצועים. עוד כולל התהליך בחירת ארגונים מובילים בתחום לשם השוואה, איסוף נתונים מהם ומן הארגון הנבדק, זיהוי ההבדלים והגורמים…
המשך קריאה >>

מאמרים

המילה עיצומים כחלופה לסנקציות

בישיבת מליאת האקדמיה קכ"ח משנת תשל"ו הציג המשפטן וחבר האקדמיה מאיר שלי לפני חברי האקדמיה את הצעת הוועדה למונחי משפט לקבוע את המילה "עיצומים" – שמקורה בתלמוד הירושלמי – תמורת סנקציות בתחום המשפטי. ההצעה עוררה דיון נרחב שנמשך גם בישיבה קל בשנת תשל"ז. עיקרו…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

טקס או טכס?

כיצד נכון לכתוב – טקס או טכס? אנחנו ממליצים על הכתיב טקס בקו"ף.
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בנתיבי התחבורה: נווטן, מֶחבר, מפרד, נסועה, מַזהר

מונחים מן המילון למונחי התחבורה היבשתית, תשע"ב (2012) נַוְטָן (GPS navigator) בלי ניקוד: נווטן. נווטן הוא הֶתְקֵן ניווט הפועל באמצעות מערכת האיכון העולמית (global positioning system, ובקיצור GPS). המילה נווטן דומה במבנה שלה למילים מזגן וגלשן. בן זוגו האנושי של הנווטן הוא הנווט. אף כי…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

מיקור חוץ

"מיקור חוץ" הוא תרגום שאילה מן outsourcing: הרכיב out = חוץ; הרכיב source = מָקוֹר. מן source יצרה האנגלית שם פעולה בסיומת ing והתקבל sourcing. בעקבות זאת גזרו בעברית מן המילה מָקוֹר (ששורשה קו"ר) את שם הפעולה "מיקור". על הצירוף 'מיקור חוץ' אפשר לומר כי אינו…
המשך קריאה >>

מאמרים

הַלָּעוֹזוֹת החדשים

חבר האקדמיה, ארי אבנר, נפטר ביום שישי כ"ד בשבט תשע"ב, 17 בפברואר 2012, והוא בן 87 שנים. לזכרו אנחנו מעלים כאן מאמר שפרסם על אחד הנושאים שהעסיקו אותו בפעילותו באקדמיה – אילו מילים לועזיות יש להחליף במילים עבריות. ארי אבנר היה חבר פעיל באקדמיה ותרם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פצחן ופרצן

מילים נפוצות בתחום לוחמת סֶבֶ"ר ("סייבר") הן "האקר" ו"קראקר". למילים אלו קבעה האקדמיה חלופות עבריות: פַּצְחָן (האקר) הוא אדם בעל ידע רב במחשבים ובמערכות ההפעלה שלהם, ובין השאר מסוגל לפצח קודים, ועל שם יכולתו זו נקרא פצחן. פצחנים עשויים לסייע לחברות המפתחות מערכות אבטחה למחשבים…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

פרגון

שאלה: מה מקור המילה פרגון והאם יש לה חלופה עברית? תשובה: מקורם של הפועל פרגן ושם הפעולה פרגון ביידיש – במילה פארגינען (ההגייה: farginen), ומכאן גם הפ"א הרפה בראש המילה. לאורך השנים היו ניסיונות להציע חלופות עבריות למילה. הידועה שבהן היא המילה ריתוי. יצחק אבינרי הציע…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

מינגלינג בעברית

המילה "מינגלינג" רווחת מאוד בעת האחרונה לציון מפגשים בין אנשים באירועים חברתיים מתוכננים שמטרתם ליצור קשרים בין הנוכחים ולפתוח בפניהם הזדמנויות חדשות. באנגלית משמעותה הרגילה של המילה mingling הוא ערבוב והתמזגות. נשאלנו מה החלופה העברית למילה זו, ואף קיבלנו הצעות לחלופות ובהן הִתְחַבְרְבוּת, הִתְחַבְרְרוּת. האקדמיה…
המשך קריאה >>

מאמרים

קִוְנוּט, קִוְנֵט, מְקֻוְנָט – quantize, quantization, quantized: גזירת שורש מן קְוַנְט

במלאות שלושים לפטירתו של חבר האקדמיה אבנר טריינין (תרפ"ח–תשע"ב, 1928–2011) אנו מביאים כאן לזכרו דיון במליאת האקדמיה בנושא שבו עסק. טריניין שהתפרסם כמשורר היה גם פרופסור לכימיה פיזיקלית באוניברסיטה העברית בירושלים. כמרצה לפיזיקה הוא נדרש למציאת חלופות בעברית למונחי תורת הקוואנטים.

מילים לועזיות

פרפקציוניסט בעברית

לפני הוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה ללשון עמדה ההצעה לקבוע תמורת פרפקציוניסט ופרפקציוניזם את המילים שְׁלֵמוּתָן ושְׁלֵמוּתָנוּת, המובאות במילוניו של ראובן אלקלעי ואף משמשות מעט. בדיוני הוועדה עלתה השאלה אם אומנם יש צורך לקבוע מילים מיוחדות לעניין או שמא אפשר להסתפק בצירופים קיימים דוגמת…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

מהי המילה הארוכה בעברית

כדי לענות על השאלה מהי המילה הארוכה ביותר בעברית יש להגדיר למה מתכוונים כשאומרים 'מילה'. אם הכוונה לכל רצף של אותיות הכתובות בלי רווח ביניהן והנושאות יחד משמעות מסוימת, אזי יש בעברית מילים ארוכות למדי, כגון וכשבזרועותיהם, ולכשתתמרמרנה. במילים אלו נוספו אותיות שימוש בראש המילה היסודית…
המשך קריאה >>

מאמרים

מי צריך מינוח עברי

במאמר מוצג מפעל המינוח העברי מכמה היבטים: הצורך במונחים עבריים בעבר וכיום, התחרות בין המונחים הלועזיים לחלופותיהם העבריות והדרכים העומדות לרשות מחדשי המונחים. בסוף המאמר המחברת מתמודדת עם שאלת השאלות: באיזו מידה המונחים מתקבלים ונקלטים.

שאלות נפוצות

כמה מילים יש בשפה העברית

שאלת מספר המילים בשפה כלשהי בכלל ובשפה העברית בפרט היא שאלה בעייתית מאוד, ואין לה תשובה מוחלטת. מדוע? לשאלה הזאת נלווֹת שאלות אחרות, החשובות לא פחות ממנה. נעמוד כאן בקצרה על שתיים מהן: הראשונה – מתי נחשבת מילה כלשהי למילה "עברית"? השנייה – כיצד מציגים…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

מילים לועזיות – מתי להמיר בחלופות עבריות

שואלים אותנו לא פעם מדוע לא קבעה האקדמיה חלופות עבריות למילים 'טכנולוגיה', 'טלפון', 'טלוויזיה', 'אוטובוס' וכמובן 'אקדמיה'. כל מי שיעיין בשמות מילוני האקדמיה ימצא שמות לועזיים רבים: 'אלקטרוניקה', 'מטאורולוגיה', 'מתמטיקה', 'פסיכולוגיה', 'פיזיקה' ועוד. מונחים לועזיים לרוב ימצאו המעיינים גם בתוך המילונים עצמם. קשה להציב כלל…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

עשרים שקל או עשרים שקלים?

בצירוף של שם עצם ושם המספר – עד המספר עשר שם העצם הנמנה בא בצורת הרבים, למשל 'שלושה שקלים' (ולא "שלושה שקל"), 'חמישה אחוזים' (ולא "חמישה אחוז"), 'תשעה אנשים', 'עשרה ימים'. מהמספר אחת עשרה ומעלה אפשר לנקוט את שם העצם הן ביחיד הן ברבים: "בשבעים נפש
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

אירו או יורו?

אֵירוֹ (ולא יוּרוֹ) הוא שמו התקני של המטבע האירופי בישראל. ההחלטה התקבלה באקדמיה בעצה אחת עם בנק ישראל בשנת תשנ"ט (1999). הנימוק הוא שעל פי החלטת האיחוד האירופי, בכל מדינה ממדינות אירופה שם המטבע נהגה על פי דרך ההגייה של שם היבשת באותה המדינה. לדוגמה: בגרמנית…
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 22

מילים מן המילון למונחי בינה מלאכותית; סיומת ־יה במילים לועזיות, תשנ"ז

למד לשונך

למד לשונך 6

הערת עדכון: מִשָּׁק, מִנְשָׁק > גם מִמְשָׁק (תשע"ה, 2015).

.

א. ניקוד בסביבת יו"ד במילים לועזיות

1. שמות שמוצאם בלעז והמסתיימים בסיומת ־יה – האות שלפני היו"ד מנוקדת בשווא כאשר לפניה תנועה. למשל: דֵּמוֹקְרַטְיָה, בִּיּוֹלוֹגְיָה, הִיסְטוֹרְיָה, אָקָדֶמְיָה.
האות שלפני הסיומת מנוקדת בחיריק ויו"ד הסיומת דגושה כאשר לפניה אות בשווא. למשל: גֵּאוֹמֶטְרִיָּה, סִימֶטְרִיָּה, פוּנְקְצִיָּה, וכך גם זַמְבִּיָּה.

בכתיב מלא: דמוקרטיה, ביולוגיה וכיו"ב לעומת גאומטרייה, סימטרייה וכיו"ב.

אין דברים אלו אמורים במילים שבאה בהן תנועת a או e לפני הסיומת ־יה (כגון פַּפָּיָה), ואין צריך לומר תנועת o או u (כגון פָּרָנוֹיָה).

2. ניקוד בסביבת יו"ד באמצע מילה לועזית: האות שלפני היו"ד מנוקדת בחיריק והיו"ד דגושה כאשר קודמת להן אות בשווא, כגון אָקוֹרְדִּיּוֹן, קוֹנְוֶנְצִיּוֹנָלִי.

.

ב. כתיב והגייה של מילים ממוצא יווני

1. מילים ממוצא יווני שנתגלגלו לעברית מלשונות אירופה ונוהגים להגות בהן זי"ן ולא סמ"ך – נכתבות בזי"ן. למשל: פיזיקה, פיזיותרפיה, מוזאון.

2. מילים לועזיות שמקורן במילים יווניות בעלות האות היוונית χ נכתבות בעברית באות כ"ף, והיא מנוקדת בדגש או ברפה כפי הרגיל במבטא, כגון כּוֹלֶסְטֵרוֹל, אַרְכֵאוֹלוֹגְיָה.

הערות
א. הרוצה לנקד את הכ"ף לפי כללי הניקוד של העברית רשאי לעשות כן, כגון כִּימיה, בְּכִימיה.
ב. מילים לועזיות שיש בהן הרצף ks נכתבות בקו"ף כגון מקסימום, טקסט, אורתודוקסי.

.

ג. מילים לועזיות בסיומת ism-

שמות עצם מופשטים המסתיימים בלעזים האירופיים בסיומות -isme, -ism, -izm, -ismus, -ismo צורתם העברית ־ִיזְם. למשל: אִידֵאָלִיזְם, מָטֶרְיָאלִיזְם, סוֹצְיָאלִיזְם, רֵאָלִיזְם.

.

ג. יחיד או רבים בשם הנמנה

אחרי המספרים 2­­–10 השם הנמנה בא ברבים: 'שלושה אחוזים', 'חמישה שקלים', 'שבע אגורות'.
אחרי המספרים מ־11 ומעלה השם הנמנה יכול לבוא ביחיד או ברבים.

הערות
1. השימוש ביחיד רווח בשמות שרגילים למנותם, כגון 'שנים עשר אחוז', 'שבעים איש', 'שלושים שנה', 'מאתיים שקל' (לעומת 'עשרים חולצות', 'שלושת אלפים בניינים').

2. שמות לועזיים המציינים מידות ומשקלות יכולים לבוא בצורת היחיד גם לאחר המספרים 2­–10: 'שני מטר', 'שלושה קילוגרם', 'שבעה דונם', 'ארבעה דולר' (השוו: 'שלושה מיליון', 'שלושה מיליארד');[1]
אבל: 'שָלוש רגליים', 'ארבעה מִילִים' (במשמע יחידות מרחק).

[1] ראו גם: א. נפרד ונסמך במספר המונה סעיף 5.

.

ד. שמות האותיות היווניות

1. שמות האותיות היווניות המסתיימים בתנועת a נכתבים באל"ף או בה"א, למשל: אלפא או אלפה, גמא או גמה, סיגמא או סיגמה.

2. האות היוונית Λ היא למדא או למדה (ולא למבדא / למבדה).

3. כתיב שמות האותיות היווניות הוא על פי כללי התעתיק מלועזית לעברית. לפי זה: β – בטא או בטה.

רק הביטוי אלפא־ביתא ייכתב בתי"ו (וכן שם המושג הגאוגרפי דֶּלְתָּה).

.

ה. שמות תואר לועזיים

שמות התואר הלועזיים המסתיימים בהברה ti – מומלץ לכותבם טי, כגון דרמטי, סיסטמטי.

.

ו. שמות לועזיים שונים

1. סואס וגם סואץ.

2 בשם החודש השלישי בשנה הכללית מקוימות שתי צורות: מֵרְץ ומארס.

.

2.3.3 מינם ומספרם של שמות שאולים אחדים המסתיימים ב־ִין

  • השם מוֹנוֹפּוֹלִין הוא זכר יחיד, כגון 'היה לו מונופולין'. לצידו מתקיימת הצורה מונופול (אף היא זכר יחיד), וברבים מונופולים.
  • השם מוֹנִיטִין הוא זכר יחיד ורבים, כגון 'יצא לו מוניטין' או 'יצאו לו מוניטין'.
  • השם מֶטְרוֹפּוֹלִין הוא נקבה יחידה, כגון 'מטרופולין גדולה'. ברבים: מטרופולינים (גדולות).
  • השם מִסְתּוֹרִין הוא זכר יחיד ורבים, כגון 'מסתורין אפף את המקום' או 'מסתורין אפפו את המקום'.
.

2.3.6 – צורת הרבים של שמות שאולים שסופם ־וּם

שמות כגון פְּלָנֵטַרְיוּם (שמות שאולים שסופם ־וּם), צורת הרבים שלהם היא בסיומת ־ִים. אך מותר גם השימוש בריבוי ־ָאוֹת. למשל: פְּלָנֵטַרְיוּמִים (וגם פְּלָנֵטַרְיָאוֹת), מֶדְיוּמִים (וגם מֶדְיָאוֹת), מַקְסִימוּמִים (וגם מַקְסִימָאוֹת).

.

2.3.8 – צורת הרבים של שמות בסיומת ־וּ ובסיומת ־ִי

א. צורת הרבים של שמות שאולים המסתיימים ב־וּ, כגון קֶנְגּוּרוּ, גְּנוּ (שמות יונקים), קָקָדוּ, מָרַבּוּ (שמות עופות), היא בסיומת ־וּאִים, כגון קֶנְגּוּרוּאִים, מָרַבּוּאִים.

על צורת הרבים של שמות המסתיימים ב־וֹ ראו כלל א – החולם המלא, הערה 3.

ב. צורת הרבים של שמות בעלי חיים וצמחים המסתיימים ב־ִי, כגון יַרְגָּזִי, עוֹרְבָנִי, שֶׂכְוִי, תֻּכִּי; עִירְיוֹנִי, צִבְעוֹנִי, היא בהוספת ־ם, כגון יַרְגָּזִים, תֻּכִּים[2], צִבְעוֹנִים.

הערה: אין הדברים אמורים בשמות ממשקל פְּעִי, כגון צְבִי צְבָאִים.

[1] במקרא תֻּכִּיִּים.

.

נספח א – שילוב טקסט באותיות לועזיות בתוך טקסט עברי

בעת כתיבת טקסט שיש בו חלקים הכתובים לועזית מתעוררות בעיות בשימוש סימני הפיסוק, בגלל כיוון הכתיבה ההפוך. בעיקר מתעוררות בעיות כשהחלק הלועזי נמשך משורה לשורה. בנספח זה מוצעות הנחיות למקרים מסוג זה.

א. סימני ההפסק (נקודה, פסיק, נקודה ופסיק וכו')

בעת המעבר מן הלועזית לעברית יבוא סימן הפיסוק במקום הראוי לו על פי הסדר העברי (אבל סימן פיסוק השייך לרצף הלועזי יבוא על פי הלועזית). למשל:
(1)  עיין גם בספרו של מילר, E. F. Miller, The Influence of Gesenius on Hebrew Lexicography, 1927. כאן רק נזכיר וכו'.
(2)  הוא היה שואל לשלומי, בדרך כלל במילים "And how is the boy", ומנסה לדובב אותי קצת.

כשבא טקסט באותיות לועזיות בסוף פסקה, קיימים כמה מנהגים בעניין סימון הנקודה. יש הנוהגים לתת את הנקודה בצד שמאל על דרך העברית. למשל:
(3)  לאחרונה דן בבעיה זו ח"י פולוצקי: ‎"A Point of Arabic Syntax; the Indirect Attribute", Israel Oriental Studies 8 (1978), pp. 159–173.

יש נוהגים לתת את הנקודה בצד ימין על דרך הלועזית. למשל:
(4)  לאחרונה דן בבעיה זו ח"י פולוצקי: ‎"A Point of Arabic Syntax; the Indirect Attribute", Israel Oriental Studies 8 (1978), pp. 159–173.‎

ויש שאינם מסמנים נקודה לא מימין ולא משמאל.
ראוי לנקוט שיטה מן השיטות ולנהוג בה עקיבות.

ב. סוגריים

טקסט באותיות לועזיות הבא בסוגריים בתוך טקסט עברי – יבואו הסוגריים על פי העברית (גם במקרה של מעבר משורה לשורה), כלומר סוגר ימני יבוא בין הטקסט העברי לטקסט הלועזי, וסוגר שמאלי יבוא לפני המשך הטקסט העברי. למשל:
(5) עליך להכיר את מנגנון הפתיחה (opening
mechanism) של יציאת החירום.

ג. מירכאות

טקסט באותיות לועזיות הבא בתוך רצף עברי – ברוב המקרים השימוש באות לועזית מייתר את המירכאות. אם בכל זאת יש צורך במירכאות יבואו המירכאות לפי הסדר שקובע הטקסט הלועזי, גם במקרה של מעבר משורה לשורה. למשל:
(6)  איש המאפיה פסע חרש בסמטה הצרה מחזיק בחוזקה
את אקדחו וחושב לעצמו על ה־offer he couldn't"
"refuse ששמע כמה דקות לפני כן.

.

נספח ב – שימושים מסורתיים של סימני הפיסוק

א. בספרות התורנית נהוג לסמן נקודה כהפניה לעמוד א של הדף ונקודתיים כהפניה לעמוד ב. למשל:
שבת ט. (=דף ט עמוד א); יבמות כג: (=דף כג עמוד ב).

ב. בספרות הרבנית ובספרות העשויה בדמותה מוצאים גרשיים במילים זרות לשם הבדלתן מן העבריות וכן במילים שהכותב מבקש להדגישן (לציון משחק מילים וכדומה). למשל:
(1)  המנפצו – קרפי"ר בלע"ז (רש"י בשבת עג ע"א), המיסך – אורדי"ר (שם).
(2)  וזהו שאמר מזמור לדוד בהיותו במדב"ר יהודה דוקא. (מאמרי אדמו"ר הזקן; המילה "במדב"ר" מודגשת כי היא מושא הדרשה.)