נושא: תעתיק

רשימת שמות היישובים בישראל

חדש באתר! רשימת היישובים בישראל בעברית, בערבית ובכתיב לטיני נועדה להביא לכתיבה אחידה של השמות במרחב הציבורי.
המשך קריאה >>

מילים לועזיות ותעתיק

עותמאני – כתיב והגייה

לשם התואר שבכותרת אפשר למצוא מגוון כתיבים בפרסומים העבריים. המלצתנו היא לכתוב אותו כך: עותמאני.
המשך קריאה >>

הגייה

איך הוגים את השווא הנע?

מהי ההגייה התקנית של השווא הנע? האם למשל את המילה תְּמוּנָה יש לבטא temuna או tmuna? מדוע במקרים רבים נוטים דוברי העברית להגות שווא נע כשווא נח?
המשך קריאה >>

מאמרים

בין טרנסקריפצייה לטרנסליטרציה: התעתיק מעברית לאותיות לטיניות

המאמר סוקר את השאלות והבעיות שמציב התעתיק של מילים בשפה אחת לאותיות של שפה אחרת, ואלה מודגמות בתעתיק מעברית לאותיות לטיניות. לפני הקוראים נפרסים השיקולים בקביעת הכללים והיתרונות והחסרונות של הפתרונות השונים שהוצעו.
המשך קריאה >>

מילים לועזיות ותעתיק

בין עזה לאבו גוש – סיפורה של עי"ן

מה משותף לעַזָּה, אַבּוּ גוֹשׁ ומְרַ'אר? בכולן האות המודגשת מייצגת עיצור אחד שהשתמר בערבית וחדל להתקיים בעברית – הכירו את غ!
המשך קריאה >>

מילים לועזיות ותעתיק

וי"ו ובי"ת בתעתיק מלועזית ובמילים לועזיות

נשאלנו מתי כותבים וי"ו ומתי כותבים בי"ת במילים לועזיות.
השאלה נוגעת לשני הגיים קרובים: v ו־w.
המשך קריאה >>

חידון מה הכתיב המומלץ – פתרונות

.

ניקודן של מילים לועזיות בלשוננו

א. כל תנועת i נכתבת בחיריק מלא גם בניקוד. למשל: צִילִינְדְּרִי, הִידְרוֹדִינָמִי, הִיסְטוֹרְיָה, טִיפּוּס, סִינְתֵּטִי.

ב. כל תנועת o נכתבת בווי"ו חלומה. למשל: קוֹאוֹרְדִּינַצְיָה, אוֹבְּיֶקְטִיבִי, גֵּאוֹלוֹגְיָה, אוֹפְּטִימָלִי.

ג. כל תנועת u נכתבת בווי"ו שרוקה. למשל: מוֹלֵקוּלָה, מוּלְטִי־, טוּרְבִּינָה, פוּנְקְצִיָּה.

ד. תנועת a בהברה פתוחה מנוקדת בקמץ (קָטָלוֹג, מָתֵמָטִיקָה); בהברה סגורה לא־סופית – בפתח (פַנְטַסְטִי, קְוַנְטִים); בהברה סגורה בסוף מילה – בקמץ (אַטְלָס, בָּלָגָן), אבל בהברה סגורה כפליים או המסתיימת בפ"א או בי"ת דגושות – בפתח (בַּנְק, אַפּ, טַאבּ).[1]
הערה: כל אל"ף הנכתבת בכתיב המלא לציון התנועה a תיכתב גם בכתיב המנוקד, למשל פַּארְק, סוֹצְיָאלִי.

ה. התנועה שמקורה ב־eu נכתבת בצירי מלא. למשל: אֵיקָלִיפְּטוּס, רֵימָטִיזְם, נֵירוֹלוֹגְיָה, נֵיטְרָלִי.

ו. תנועת e מנוקדת לפי סוג ההברה: בהברה פתוחה – בצירי (טֵלֵפוֹן, טֵנִיס), אבל בסוף מילה ־ֶה (קָפֶה, תֶּה); בהברה סגורה בראש מילה ובאמצע מילה – בסגול (אֶמְבַּרְגּוֹ, לֶיְזֶר, סִימֶטְרִי, קוֹנְצֶרְטִים, זֶבְּרָה); בהברה סגורה בסוף מילה – בצירי (טְרַפֵּז), אבל אם ההגייה הרווחת מלעילית – בסגול (סוֹלֶר, מֵטֶר); בהברה סגורה כפליים בסוף מילה – בצירי (קוֹנְצֵרְט, דּוּפְּלֵקְס).

ז. בדרך כלל אין מציינים הכפלה במילים לועזיות. אבל אם המנקד רואה בכך צורך, הוא יכול לציין את ההכפלה בדגש חזק (ולא באות כפולה).[2]

ח. (1) דגש קל: האותיות גד"ת באות דגושות (בדגש קל) או רפויות על פי כללי העברית.  עם זאת לא יבוא דגש קל באותיות גד"ת בבואן בסוף המילה לאחר שווא נח, למשל: דִּיוִידֵנְד, כִּירוּרְג, אַפַּרְטְהַיְד.
באות ג' [ğ] לא יסומן דגש קל, למשל: ג'וּנְגֶּל.

(2) דגש חזק: לאחר אותיות מש"ה מסומן דגש חזק באות הראשונה של מילים לועזיות כבמילים עבריות, למעט בפ"א רפה ובכ"ף רפה, לדוגמה הַגּ'וּנְגֶּל, הַזָּ'קֵט, הַצִּ'יטָה, אבל הַפַנְטַזְיָה, הַכְרוֹנִי (לצד הַכְּרוֹנִי).

ט. מסמנים שווא במילים לועזיות. אין מסמנים בהן שווא בסוף המילה גם אם קודם לו שווא אחר (קוּרְס, סֵקְס).
כל שווא במילים לועזיות הוא שווא נח. אין משתמשים בחטפים.
התנועות במילים לועזיות אינן משתנות לשווא בנטייה. למשל: סָלָט סָלַט־ סָלָטִים סָלָטֵי־, בָּלוֹן בָּלוֹנִים, דּוֹלָר דּוֹלָרִים דּוֹלָרֵי־, טֵלֵפוֹן טֵלֵפוֹנִים.

תנו דעתכם: מילים שנשאלו לעברית בתקופות קדומות (בעיקר בספרות חז"ל) ואפשר להכילן בתבנית עברית (=שורש ומשקל) ייכתבו וינוקדו בהתאם לעברית, כגון פֻּנְדָּה, הִמְנוֹן, וחלים עליהן כללי נטיית השם, כגון סַפְסָל ספסְלי־.
במילים מובהקות בלועזיותן שאין אפשרות לדוחקן במשקל עברי רגיל, כל תנועות o ו־u ייכתבו וינוקדו בחולם ובשורוק – כדרך המילים הלועזיות. למשל: פְּרוֹזְדּוֹר, אַפּוֹטְרוֹפּוּס.

[1] הערת המזכירות המדעית: על כתיב אל"ף לציון תנועת a יפה הכלל שנקבע בכללי התעתיק מלועזית לעברית: תנועת a אפשר לציינה ב־א במקום שהיעדרה עלול לגרום שיבוש בקריאה, וראוי לכותבה בשמות קצרים בני שתיים־שלוש אותיות (בלי האל"ף). בשמות הקצרים היא נכתבת גם בכתיב מנוקד.
[2] על דגש ביו"ד במילים לועזיות ראו ניקוד בסביבת יו"ד במילים לועזיות.

 

מאמרים

על התעתיק מעברית לכתב לטיני

לקט מובאות מן הדיונים בכללי התעתיק מעברית לכתב הלטיני שהתקיימו במליאת האקדמיה ללשון העברית וממקורות נוספים
המשך קריאה >>

מילים לועזיות ותעתיק

לשאלת תעתיקם של שמות מדינות

מובאות כאן כמה שאלות בתעתיק מלועזית לעברית: תעתיק תנועת a (באל"ף או בלעדיה, באמצע המילה ובסופה), תעתיק הדיפתונג ay ותעתיק העיצורים t ו־v.
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

אירו או יורו?

אֵירוֹ (ולא יוּרוֹ) הוא שמו התקני של המטבע האירופי בישראל. ההחלטה התקבלה באקדמיה בעצה אחת עם בנק ישראל בשנת תשנ"ט (1999).
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 35

.

ד. שמות האותיות היווניות

1. שמות האותיות היווניות המסתיימים בתנועת a נכתבים באל"ף או בה"א, למשל: אלפא או אלפה, גמא או גמה, סיגמא או סיגמה.

2. האות היוונית Λ היא למדא או למדה (ולא למבדא / למבדה).

3. כתיב שמות האותיות היווניות הוא על פי כללי התעתיק מלועזית לעברית. לפי זה: β – בטא או בטה.

רק הביטוי אלפא־ביתא ייכתב בתי"ו (וכן שם המושג הגאוגרפי דֶּלְתָּה).

שמות ומשמעויות

חוה

לשם הראשון של אישה בתנ"ך, חַוָּה, ניתנו שני פירושים – האחד מלשון חיים והאחר מן חִוְיָא (נחש בארמית).
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

תום

השם תום (תומס) מקורו בלשונות שמיות – עברית וארמית; משם הוא נשאל ללשונות אירופה, ובדור האחרון "חזר" לעברית, אך נתפס בעיני הדוברים כשייך לשורש תמ"ם ולא לשורש תא"ם כבמקור.
המשך קריאה >>