נושא: שמות מקומות

יום הכיפורים

חרם

במהדורות החדשות עולה מפעם לפעם המילה חרם בהקשר של נידוי חברתי. עיון במקורות מלמד על משמעויות שונות של המילה. והאומנם יש קשר בין חרם לשם ההר הגבוה בישראל?
המשך קריאה >>

מילים מתגלגלות

מהודו ועד סין

נראה כי בהשפעת נוהגם של סופרי העברית בימי הביניים להעניק שמות מקראיים לארצות ואזורים (כמו ספרד, צרפת ואשכנז) גבר השם 'סין' על התעתיקים השונים שקדמו לו.
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

שנייה או שניה? כתיב סיומת ־ִיָּה

‍‍‍‍‍‍‍‍‍מילים בסיומת ־ִיָּה, כגון שְׁנִיָּה ומִטְרִיָּה, נכתבות בלי ניקוד בשתי יו"דים: שנייה, מטרייה. היו"ד הראשונה מציינת את התנועה i והשנייה – את היו"ד העיצורית הנשמעת.
המשך קריאה >>

חידון יישובים – פתרונות מלאים והרחבות

הגייה

נווה שאנן

השם נָווה שאנן איננו צירוף סמיכות ("נווה של מישהו שאנן") כי אם צירוף שם עצם ושם תואר (נווה שהוא שאנן, כלומר מקום בטוח ושלו).

המשך קריאה >>

מאמרים

ספרד, צרפת ואשכנז – מי הן?

איך נקשרו השמות המקראיים צרפת, ספרד ואשכנז לארצות אירופה ולאילו מקומות הם כוונו מלכתחילה? מאמר קצר מאת שושנה בהט עליה השלום המזמן לנו טיול בין דפי התנ"ך, דפי ההיסטוריה ומפת העולם.
המשך קריאה >>

יום ירושלים

שמותיה של ירושלים במקרא

לעיר ירושלים כינויים פיוטיים רבים במקרא: כלילת יופי, משוש כל הארץ, עיר האלוהים, עיר הקודש, קריה נאמנה ועוד. אולם שמותיה האמיתיים של העיר אינם רבים.
המשך קריאה >>

מאמרים

הא־הידיעה בשמות מקומות

האם יש לומר 'שומרון' או 'השומרון'? הכותב מציג את התמונה העולה מן המקרא ומגיע למסקנה שאפשר לומר גם 'שומרון' וגם 'השומרון'.
המשך קריאה >>

מילים מתגלגלות

מכל מקום

שגיאות נפוצות

חוּלוֹן או חוֹלוֹן?

שמה של העיר הוא חוֹלוֹן – בשתי תנועות o. מקורו בשמה של עיר בנחלת שבט יהודה הנזכרת בספר יהושע: "…וְאֶת חֹלֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ".
המשך קריאה >>

מילים לועזיות ותעתיק

לשאלת תעתיקם של שמות מדינות

מובאות כאן כמה שאלות בתעתיק מלועזית לעברית: תעתיק תנועת a (באל"ף או בלעדיה, באמצע המילה ובסופה), תעתיק הדיפתונג ay ותעתיק העיצורים t ו־v.
המשך קריאה >>

הגייה

שְׁדֵרוֹת או שְׂדֵרוֹת?

המילה שְׂדֵרָה ושם העיר שְׂדֵרוֹת נֶהגים בשׂי"ן שמאלית – את המילה "שׂדרה" ירשה העברית החדשה מן המקרא (היא אינה מצויה בספרות חז"ל), והיא נכתבת כדרך שנכתבה במקרא.
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

שמות פרטיים – כתיב מלא או חסר?

שמות שאין להם מסורת עתיקה של כתיב חסר, ובעיקר שמות הזהים למילים עבריות כלליות, מומלץ לכתוב על פי כללי הכתיב המלא: זוהרהילה, מעיין, אייל, אדווה וכדומה.
המשך קריאה >>

הגייה

בְּכַרְמִיאֵל – בכ"פ בראש שמות עבריים לאחר אותיות וכל"ב

דין השמות העבריים – שמות מקומות ושמות פרטיים  – כדין כל מילה עברית: בראש השם באות בכ"פ דגושות. אבל אחרי מילות השימוש – וכל"ב – יש להגות את העיצורים האלה ללא דגש.
המשך קריאה >>

הגייה

כפר סבא

ההגייה הרווחת של שם העיר היא כפר סַבָּא (בבי"ת דגושה ובהטעמת ההברה סַ), ואילו ההגייה התקנית היא כפר סָבָא (בבי"ת רפה ובהטעמת ההברה האחרונה – בָא).
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

אופיר

שמות ומשמעויות

אלון

עץ האלון נכרך במורשתה ובתרבותה של הארץ ונזכר בתנ"ך פעמים רבות. הוא נמנה עם העצים הגדולים והחזקים: "אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גׇּבְהוֹ וְחָסֹן הוּא כָּאַלּוֹנִים" (עמוס ב, ט).
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

גלעד

גִּלְעָד (ובדרך כלל ביידוע: הַגִּלְעָד) הוא שמו של חבל ארץ הררי בעבר הירדן המזרחי. גלעד בתנ"ך הוא גם שמו של אדם ממשפחת מנשה (שישב באזור הזה בעבר הירדן), ושם זה חזר ועלה בקרב דוברי עברית בימינו.
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

דביר

דביר – המוכר יותר בכינוי 'קודש הקודשים' – הוא שמו של המדור החשוב ביותר בבית המקדש. בלשון הפיוטים והברכות הוא נתחבב במיוחד, ומשמש לא פעם לציון בית המקדש.
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

ירדן

יַרְדֵּן הוא שמו של הנהר הגדול והיחיד בתחומי ארץ ישראל. השם ירדן ניתן בימינו לבנים ולבנות והתגלגל גם אל לשונות אירופה.
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

כינרת

הבָּנוֹת הנקראות כִּנֶּרֶת קרויות כמובן על שם הימה הצפונית, המכונה במקרא יָם־כִּנֶּרֶת, יָם כִּנְרוֹת או סתם כִּנֶּרֶת. צורת הרבים כִּנְרוֹת היא כנראה שם האזור.
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

עופר ועופרי

עֹפֶר בתנ"ך הוא שם צאצא הצבי או האייל: "כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תְּאוֹמֵי צְבִיָּה" (ד, ה), "דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים" (ב, ט). צורת הנקבה עָפְרָה מוכרת אף היא מן המקרא, בעיקר כשם מקום. השם עָפְרִי הנגזר מן עֹפֶר ניתן בימינו לבנים ולבנות כאחד.
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

רם, רום ורומי

שמות ומשמעויות

שרון

השרון נזכר בתנ"ך בהקשר של יופי ופריחה: "כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן לָהּ הֲדַר הַכַּרְמֶל וְהַשָּׁרוֹן" (ישעיהו לה, ב), "אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים" (שיר השירים ב, א).
המשך קריאה >>