פג תוקפהּ של הסיסמה – מכאן שהסיסמה “פגת תוקף”? על הפועל המקראי פָּג והשאלות שהוא מעורר בלשון ימינו.
המשך קריאה >>
נושא: צירוף שם ותואר
צירופים
פג תוקף
מילים מעולם החי
בעל חיים או בעל חי
הצירוף ‘בעל חיים’ נטבע בספרות חז”ל, ואילו השיבוש המוכר ‘בעל חי’ מתועד לראשונה במאה ה־16.
המשך קריאה >>
עניין של סגנון
עורך לשון או עורך לשוני? על סמיכות לעומת שם ותוארו
שאלת הבחירה בין צירוף סמיכות לצירוף שם תואר היא בעיקרה שאלת סגנון, או אם תרצו – שאלה סגנונית.
המשך קריאה >>
עניין של סגנון
ים התיכון או הים התיכון?
שמו של הים שלחופו אנו שוכנים הוא הים התיכון – בה’ הידיעה לפני שתי המילים. הצירוף הלא מיודע תקין כמובן מבחינה דקדוקית, אלא שהוא יפה למושג כללי ולא לשם פרטי של ים מסוים.
המשך קריאה >>
צירופים
תת־ועדה, דו־משמעי – על תחיליות וסופיות
בעברית בת ימינו רווחים צירופים כגון תת־ועדה, תלת־ממד, דו־משמעי, אי־הבנה, בין־עירוני, רַב־צדדי, מוליכוּת־על ועוד רבים. להלן נרחיב את הדיבור על דרך היווצרותם ועל הקשיים שהם יוצרים.
המשך קריאה >>
מאמרים
תלמיד חכם – תלמיד או חכם?
בצירוף תלמיד חכם האם “חכם” שם תואר הוא (תלמיד שהוא חכם) או סומך: תלמיד של חכם? ואם אדם גדול וחכם הוא, מה מקומו של “תלמיד” המביע פחיתות כבוד?
המשך קריאה >>
זכר ונקבה
תלמיד חכם בנקבה
לאישה למדנית ובקיאה בתורה אפשר לקרוא תלמידה חכמה, אך האמונים על לשון המקורות יעדיפו לקרוא לה תלמידת חכמים.
המשך קריאה >>
שמות ומשמעויות
אדם
אָדָם הוא שמו של הגיבור האנושי הראשון בתנ”ך וגם מילה כללית לציון ‘איש’ סתם. מדוע אין מוצאים את המילה ‘אדם’ בצורת רבים וכיצד נעשתה שם פרטי בימינו?
המשך קריאה >>
