באייר תרמ”ז, 1 במאי 1887, דווח עיתון החבצלת על “כלב ים” שנצפה בחוף יפו – אלא שכלב הים ההוא היה מעט שונה.
המשך קריאה >>
נושא: עברית בתקופת ההשכלה ותחיית הלשון
מאוצרות הארכיון
כשכלב הים היה כריש
מאמרים
שיחות עם עגנון על חברה ולשון
המחבר שוחח עם הסופר ש”י עגנון בהיות עגנון בן 81 ובין השאר עלתה בשיחה שאלת השימוש בשפה העברית בקרב יהודים בארץ ובגולה.
המשך קריאה >>
מאמרים
תחיית הלשון – האומנם נס?
תחיית הלשון העברית, הקדושה, העתיקה, ה”מתה” (כפי שהבלשנים מכנים לשון שאינה משמשת לתקשורת טבעית) – יש בה כדי לעורר פליאה.
המשך קריאה >>
מאמרים
שלוש בי”תין מפוקפקות: באם, בכדי, נקט ב־
מתולדותיהם של שלושה שימושי לשון אפשר ללמוד על צמיחת הבדלי סגנון בעברית החדשה, על מקומם של גופים ממלכתיים ואנשי לשון בהכוונת העברית ועל מעמדם של קווי לשון לא קלסיים בשיח הנורמטיבי.
המשך קריאה >>
מאמרים
העברית ברשות הרבים
מגד מדמה את העברית ליפהפייה שהתעוררה מתרדמתה, ומשווה את שלבי התחייה הראשונים, אז התהדרה העברית בתיאורים בלשון גבוהה ונקייה, לסגנון הרווח היום. עוד הוא מתאר את פועלה של האקדמיה בתחום חידוש המילים.
המשך קריאה >>
מאמרים
דיבור עברי בתקופת ההשכלה
עד כמה שימשה העברית לשון דיבור בארצות אירופה בתקופה שקדמה לתחיית הלשון בארץ ישראל? במאמר נסקר השימוש בעברית והדיונים בנושא זה בקרב חוגי ההשכלה בארצות אשכנז, באיטליה וברוסיה.
המשך קריאה >>
לתקנת הלשון
דקדוק העברית המתחדשת ומקורות יניקתו
המחבר סוקר את צמיחת הדקדוק העברי הנורמטיבי על רקע רובדי הלשון ומעמדה של לשון המקרא. בחלקו השני של המאמר הוא בוחן את פעולת הפסיקה של האקדמיה בעשור האחרון של המאה העשרים, ועומד על המגמה לסמוך על כל המצוי ברובדי הלשון ולאו דווקא במקרא.
המשך קריאה >>
פסח
ניקוי פסח ושולחן הסדר: משופה, נטלה, שבילה, מצעית
לקראת חג הפסח אספנו כמה מילים הקשורות לניקיון ולשולחן החג: מְשׁוּפָה (כלי לשפשוף ולרחצה של כלים), נַטְלָה (כלי לנטילת ידיים), שְׁבִילָה (ראנר) ומַצָּעִית.
המשך קריאה >>
