מילים לועזיות ותעתיקבשנת תשס”ד (2004) הגיעה להכרעה במליאת האקדמיה השאלה אם לכתוב את שמות התואר הלועזיים דוגמת השם שבכותרת בת’ או בט’. בסוף הדיון התקבלה ההחלטה: דרמטי, סכמטי וכדומה – בט’.
המשך קריאה >>
מילים לועזיות ותעתיקאת ההצעה לכתוב באופן שיטתי טי”ת תמורת t ותי”ו תמורת th העלה יוסף קלוזנר כמה פעמים בכתביו – הבחנה שיטתית זו התקבלה בעברית החדשה, ובדרך זו הלכו גם מילוני ועד הלשון והאקדמיה ושאר המילונים העבריים.
המשך קריאה >>
יחיד ורביםמה צורת הרבים של צוות – צוותים או צוותות? במקורות אין תיעוד לצורת הרבים של המילה, ואולם הצורה המומלצת והמקובלת היום היא ‘צוותים’.
המשך קריאה >>
צמדי מיליםהשורשים חר”ט וחר”ת יפים להקשר של חקיקת אותיות וצורות, ומכאן שאפשר לכתוב ‘חרטו על דגלם’, ‘נחרט בזיכרוני’, ‘ייחרט על לוח ליבו’, וגם: ‘חרתו על דגלם’, ‘נחרת בזיכרוני’, ‘ייחרת על לוח ליבו’.
המשך קריאה >>
מילים לועזיות ותעתיקמובאות כאן כמה שאלות בתעתיק מלועזית לעברית: תעתיק תנועת a (באל”ף או בלעדיה, באמצע המילה ובסופה), תעתיק הדיפתונג ay ותעתיק העיצורים t ו־v.
המשך קריאה >>
מה ההבדלבעברית החדשה משמשים שני שמות של מכשירים מן השורש יצ”ת: מַצִּית – מכשיר להצתת אש בסיגריות, בכיריים וכדומה (lighter); מַצָּת – התקן הצתה במנוע המכונית וכדומה (plug).
המשך קריאה >>
שאלות נפוצותשתי הצורות הִדַּרְדֵּר (בלי ניקוד: הידרדר) והִתְדַּרְדֵּר הן צורות תקינות, וכך גם שמות הפעולה הִדַּרְדְּרוּת והִתְדַּרְדְּרוּת.
המשך קריאה >>
1. נטיית צורות המקור של בניין קל מגזרת פ”י ופ”נ היא בשתי דרכים: האחת בתי”ו (על פי צורת המקור), והשנייה על דרך השלמים. לדוגמה: בְּצֵאתוֹ, בְּדַעְתָּהּ, בְּרִדְתָּם, בְּקַחְתּוֹ, בְּתִתּוֹ, וגם: בְּיָצְאוֹ, בְּיָדְעָהּ, בְּיָרְדָם, בְּלָקְחוֹ, בְּנָתְנוֹ.
2. צורות המקור הנטוי המסתיימות ב־ת (דַּעַת, שֶׁבֶת, צֵאת, גַּעַת וכיו”ב) מינן נקבה.
1. שמות האותיות היווניות המסתיימים בתנועת a נכתבים באל”ף או בה”א, למשל: אלפא או אלפה, גמא או גמה, סיגמא או סיגמה.
2. האות היוונית Λ היא למדא או למדה (ולא למבדא / למבדה).
3. כתיב שמות האותיות היווניות הוא על פי כללי התעתיק מלועזית לעברית. לפי זה: β – בטא או בטה.
רק הביטוי אלפא־ביתא ייכתב בתי”ו (וכן שם המושג הגאוגרפי דֶּלְתָּה).
1. שמות פרטיים המסתיימים בפתח ובתי”ו – שם הייחוס הנגזר מהם מנוקד בקמץ והתי”ו בו רפה. למשל: אֵילַת, אֵילָתִי, צְפַת, צְפָתִי, צָרְפַת צָרְפָתִי צָרְפָתִית.
2. השמות אשכנזי, ספרדי (הנגזרים משמות המסתיימים בפתח: אַשְׁכְּנַז, סְפָרַד) מנוקדים או בפתח ובדגש (לפי כלל א) או בקמץ: אַשְׁכְּנַזִּי או אַשְׁכְּנָזִי, סְפָרַדִּי או סְפָרָדִי.
[ישיבת המליאה רם]
