קטגוריה: תחילית

9 תשובות ורשימות

סוגיות בעברית

בינלאומי ויומיומי או בין־לאומי ויום־יומי?

האם נכתוב יום־יומי או יומיומי, בין־לאומי או בינלאומי, מדזווית או מד זווית? האקדמיה ממליצה על כתיבה של צירופים כגון אלו בשתי תיבות. וכך נאמר בהחלטת האקדמיה משנת תשי"ח (1958), שיוחדה לצירופים בעלי תחיליות: "שמות המורכבים ממילת־יחס ושֵם, כגון 'בין־לאומי', 'על־מפלגתי', 'תת־קרקעי', נכתבות בשתי תיבות ומקף ביניהן".[1] מה הסיבה להמלצה זו? נתבונן במילים האלה:…
המשך קריאה נעימה >>

סוגיות בעברית

תת־ועדה, דו־משמעי – על תחיליות וסופיות

בעברית בת ימינו רווחים צירופים כגון תת־ועדה, תלת־ממד, דו־משמעי, אי־הבנה, בין־עירוני, רַב־צדדי, מוליכוּת־על ועוד רבים. צירופים אלו נוצרו על פי מקבילות לועזיות ובראו בריאה חדשה בלשוננו. להלן נרחיב את הדיבור על דרך היווצרותם ועל הקשיים שהם יוצרים. קצת היסטוריה בלשונות אירופה אפשר למצוא מונחים רבים שנוצרו מהדבקת רכיבים זה לזה. למשל: electroencephalogram (כלומר electro-encephalo-gram, ובעברית…
המשך קריאה נעימה >>

מאמרים

דרכה של האקדמיה ללשון העברית בחידושי מילים

בהרצאה זו שהועלתה על הכתב הציגה שושנה בהט, המזכירה המדעית הוותיקה של האקדמיה, את העקרונות שהדריכו את מחדשי המילים באקדמיה בתקופתה: מהי דרך המלך ומהן הדרכים הסוטות ממנה. בתוך כך היא מספרת על מילים שנתחדשו דוגמת סיקור, סוכרת ומקָרר, על חסרונן של מילים כמו יֶדע והקשר, על מילים במשקל פָּעיל ושפעל, על הלחמים ותחיליות ועוד.
המשך קריאה נעימה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 53

תוכן העניינים הפרס ע"ש עוזי רמון לעובדי מחקר מצטיינים, עמ' 1 קורס לכותבי ערכים בוויקימילון בשיתוף האקדמיה, עמ' 1 בקצרה: ערב עיון בנושא מילים ומילונים; ערב עיון לרגל הספר בשפריר חביון מאת חיים סבתו; ערב עיון לזכר זאב בן־חיים באקדמיה הלאומית למדעים, עמ' 1 ספר חדש: שירת רבי שמואל הנגיד: דיוואן חדש מאת יהונתן ורדי ומיכאל…
המשך קריאה נעימה >>

סוגיות בעברית

אי־הבנה, תת־קבוצה – זכר או נקבה?

אנו נשאלים לעיתים קרובות על מינם הדקדוקי של צירופים דוגמת אי־הבנה, אי־הסכמה, תת־קבוצה, דו־משמעות. צירופים אלו אינם צירופי סמיכות אלא צירופי תחילית ושם. מכיוון שתחיליות כגון אי־, תת־, דו־ אינן מילים עצמאיות – אין להן מין דקדוקי משלהן. מינו של הצירוף נקבע אפוא על פי שם העצם: אי־הבנה מצערת, אי־צדק משווע; דו־משמעות תחבירית, דו־שיח מעניין; תת־קבוצה…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

דו־שנתי

נשאלנו אם 'כינוס דו־שנתי' הוא כינוס המתקיים פעם בשנתיים או פעמיים בשנה. לכאורה שתי ההבנות אפשריות ולפנינו מקרה של דו־משמעות: הבנה אחת היא שהתחילית דו־ מונה את שם העצם שאחריה – שָׁנים, שָׁבועות וכדומה, ועל כן כינוס דו־שנתי מתקיים פעם בשנתיים. ההבנה השנייה היא שהתחילית מונה את הפעמים שבתוך פרק הזמן ששם העצם מציין – ומכאן…
המשך קריאה נעימה >>

מילים וגלגוליהן

מילים בסולם הדרגות

שמות הדְּרגות בצבא הם דוגמה מאלפת למתן לבוש עברי מקורי למערכת שלמה של מונחים השאולה מן הלעז. הצורך בקביעת שמות הדרגות, שהתעורר בייחוד לקראת קוּם המדינה, היה יכול לבוא על סיפוקו בשאילת השמות כצורתם מלשונות זרות. אך הנאמנות לעברית הולידה סולם של דרגות עבריות – מהן לקוחות מן המקורות ומהן מחודשות. המִדרג הצבאי מתחלק לשניים:…
המשך קריאה נעימה >>

מילים וגלגוליהן

אתר, איתור ואלתור

אתר ואיתור המילה אֲתָר נשמעת היום בכל מקום ואתר, ואולם לא תמיד היא הייתה חלק מן השפה העברית. מקורה בלשון הארמית, ואכן בתנ"ך אפשר למצוא אותה רק בקטעים הארמיים שבספרי דניאל ועזרא. גם בספרות חז"ל היא באה בעיקר בטקסטים שלשונם ארמית. פירושה של המילה הוא 'מקום', כפי שאפשר להיווכח למשל מתרגום אונקלוס לבראשית א, ט:…
המשך קריאה נעימה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 16

תוכן העניינים חברים חדשים באקדמיה: נעמי שמר, שולמית אליצור, יעקב בן־טולילה, אברהם יבין, עמ' 1 משלחת מטעם הפרלמנט האירי בביקור באקדמיה, עמ' 1 פרס ישראל לפרופ' גד בן־עמי צרפתי, עמ' 2 ארבע־קו וכריש־שן מאת קרן דובנוב, עמ' 2 שם המספר כתחילית, הלחמים מהנעשה במכון מזי"א, עמ' 2 על מונחי אסטרונומיה ופיזיקה מאת דורון רובינשטיין, עמ' 3…
המשך קריאה נעימה >>

לא מצאתם תשובה לשאלתכם? שאלו כאן