קטגוריה: ש' שמאלית

14 תשובות ורשימות

מילים וגלגוליהן

סקירה וסריקה

רבים – ובעיקר רבות – מתלבטים בשאלת שמהּ של הבדיקה הרפואית המבוצעת במהלך ההיריון:  סקירת מערכות או סריקת מערכות? נקדים ונאמר כי השם המקובל הוא סקירת מערכות, שכן תכלית הבדיקה לסקור את מערכות גופו של העובר, היינו לראות אותן ולבחון את התפתחותן. ואומנם המונח המקביל באנגלית הוא fetal anatomic survey – כלומר סֶקֶר או סקירה.…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

פָּרַס או פָּרַשׂ?

מלכתחילה מתקיימים בעברית שני שורשים: האחד פר"ס בהוראת 'חתך' והאחר פר"שׂ בהוראת 'שָׁטַח', 'פיזר'. ואולם כבר בכתבי היד ובדפוסים של ספרות חז"ל אנו מוצאים שגם השורש השני, שהוראתו שיטוח ופיזור, נכתב לעיתים בסמ"ך. כך למשל במסכת סוכה מן המשנה: "פרס [נוסח אחר: פירס] עליה סדין מפני החמה או תחתיה מפני הנְשָׁר [העלים הנושרים]". ככלל חל…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

שׁ או שׂ? פשה, שידוד מערכות, חשוך, בשום שכל

פָּשָׂה פָּשָׂה – בשי"ן שמאלית – הוא פועל שמשמעו 'התפשט', 'התרחב'. מקורו של פועל זה בתיאורי נגעי הצרעת בספר ויקרא, כגון "וְרָאָה הַכֹּהֵן וְ  פָּשְׂתָה הַמִּסְפַּחַת בָּעוֹר, וְטִמְּאוֹ הַכֹּהֵן צָרַעַת הִוא" (יג, ח). הפועל פָּשָׂה מוכר גם מספרות חז"ל, ובכתבי היד הטובים הוא נכתב בסמ"ך: פָּסָה. הוא מופיע בעיקר בהקשר של צרעת במסכת נגעים, אך…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

כלים מכלים שונים: מלקטת, מלקחת, מפרסה, מקלור

מַלְקֶטֶת (פינצטה) מַלקטת היא כלי קטן בעל שתי זרועות דקות וגמישות המיועד לאחוז דברים עדינים. המלקטת משמשת גם לתלישת שערות קצרות. המילה מלקטת מתועדת במשנה בהקשר של תלישת שערות מן הזקן. היא דומה בצורתה למילים אחרות המציינות מכשירים: מַפְסֶלֶת, מַלְחֶצֶת, מַדְפֶּסֶת. מֶלְקַחַת (פְּלייר) מֶלקחת היא צבת שטוחה המשמשת לתפיסה ולכפיפה וכן לחיתוך תיל. המילה מֶלקחת…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד וכל טובות שמים וארץ שם הם. וכל מיני מגדים ומיני בשמים ומיני ריחנים נטועים שם". ריחנים הם אפוא צמחים נותני…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

מתאמנים בעברית: אימונית, מאוץ, מונה פסיעות, מסילת כשר, משקולית

אִמּוּנִית (טריינינג) בניקוד: אִמּוּנִית אימונית היא חליפת בגדים עשויה בד רך ובעלת גזרה רפויה. שני חלקי החליפה הם מכנסיים וחולצה או עליונית. ספורטאים לובשים אותה מעל בגדי הספורט לפני האימון ואחריו. בשל נוחוּתה של האימונית ובשל המראה הלא רשמי שלה רבים משתמשים בה כלבוש ביתי. אל המילה אימון נוספה הסיומת ־ִית, וכך נוצרה האימונית. המילה אִמּוּן…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

מילים רטובות לכבוד הקיץ: מקר, מרוון, צנרן, אמבט עיסוי

מֵקַר (קוּלֶר) מקר הוא מתקן למי שתייה קרים. המילה מֵקַר היא בת זוגה של המילה מֵחַם – דוד להרתחת מים להכנת משקה חם. את המילה מחם ירשנו מלשון חז"ל, ושם משמעה הוא קומקום למים חמים. בספרות חז"ל נזכר גם הצירוף "כלי מיקר" (תוספתא שבת) שפירושו 'כלי שמקרר'. גם בלי ניקוד הכתיב התקני של מחם ומקר…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

אומנות עברית: הדבק, מזערת, חלון מסכית, פעלולים

הֶדְבֵּק (קולז') הֶדְבֵּק הוא יצירת תמונה על ידי הדבקה של פיסות נייר, פיסות בד, קטעי תצלומים וכדומה. התמונה שנוצרת אף היא נקראת הֶדְבֵּק. בתחום התסריטאות והמחזאות הדבק הוא צירוף של רכיבים רבים שלכאורה אינם שייכים זה לזה: הדבק סוגות, הדבק רעיונות, הדבק סגנונות, הדבק ציטוטים ועוד. הדבק הוא גם אתר במרשתת הבנוי מקטעים הלקוחים מאתרים…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

בפרוס השנה החדשה

לקראת ראש השנה אנו מקבלים איגרות 'שנה טובה' שברבות מהן כתוב "בפרוס השנה החדשה…". מה פירוש המילה בפרוס? על פי ההסבר המקובל פְּרוֹס היא מילת יחס יוונית שפירושה 'לפני', 'לקראת', 'בכיוון'. במשנה ובתלמוד נקלטה מילה זו בצירוף מילת היחס העברית ב־ (בפרוס) במשמעות 'לפני', 'ערב': "בשלשה פרקים בשנה תורמין את הלשכה: בפרוס הפסח, בפרוס עצרת [=שבועות], בפרוס…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

תפיסה או תפישה?

במקרא משמש השורש תפ"שׂ בלבד, כגון "וָאֶתְפֹּשׂ בִּשְׁנֵי הַלֻּחֹת וָאַשְׁלִכֵם" (דברים ט, יז). בלשון חז"ל אנו מוצאים מעבר משׂי"ן לסמ"ך (כמו במקרים אחרים), כגון "מה עשה אותו המלך, תפס את העבד בידו והכניסו לבית גנזיו והראהו כלי כסף וכלי זהב…" (מכילתא דרשב"י ג, ח). יש הסוברים שכל אחד משני הכתיבים ראוי לשמש למשמעות אחרת: האחד…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

שְׁדֵרוֹת או שְׂדֵרוֹת?

המילה שְׂדֵרָה ושם העיר שְׂדֵרוֹת נֶהגים בשׂי"ן שמאלית. המילה באה במקרא בצורת הרבים שְׂדֵרוֹת בשני הקשרים: (א) בניית בית המקדש – "וַיִּבֶן אֶת הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ וַיִּסְפֹּן אֶת הַבַּיִת גֵּבִים וּשְׂדֵרֹת בָּאֲרָזִים" (מלכים א ו, ט). מקובל לפרש שמדובר בקורות עצים סדורות בבניין; (ב) המלכת יואש שהייתה כרוכה במאבק בעתליה המולכת על הארץ. לקראת טקס ההמלכה…
המשך קריאה נעימה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 26

תוכן העניינים התכנסות בבית נשיא המדינה לציון יובל לאקדמיה ללשון, עמ' 1 החלטות בדקדוק – דרמתי או דרמטי מאת רונית גדיש, עמ' 2 כתיב שמות תואר לועזיים: ארומטי/ארומתי, דרמטי/דרמתי, סיסטמטי/סיסטמתי, סכמטי/סכמתי, פרדוקסלי/פרדוקסי ועוד  מי מכיר? מי יודע? מאת סמדר ברק (מכון מזי"א), עמ' 2 מנשיא העדה לנשיא המדינה מאת רונית גדיש, עמ' 3 מדברי נשיא…
המשך קריאה נעימה >>

למד לשונך

למד לשונך 10

מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנים תשנ"ג–תשנ"ה הערת עדכון: בסומת > בשומת (תשע"ג).

שמות ומשמעויות

יששכר

השם יששכר מופיע במקרא ארבעים ושלוש פעמים. בכולן הוא כתוב בשתי שי"נים, ואולם ניקודו הוא יִשָּׂשכָר – השי"ן השנייה בלא ניקוד כלל. ניקוד זה בא לומר שאין להגות את השי"ן השנייה, כאילו כתוב יִשָּׂכָר בשי"ן אחת. הבדל קבוע בין הכתיב ובין הקריאה העולה מן הניקוד מוכר גם בשם ירושלים: השם כתוב כמעט תמיד בלי יו"ד לפני…
המשך קריאה נעימה >>

לא מצאתם תשובה לשאלתכם? שאלו כאן