נושא: שמות תואר

עניין של סגנון

עורך לשון או עורך לשוני? על סמיכות לעומת שם ותוארו

שאלת הבחירה בין צירוף סמיכות לצירוף שם תואר היא בעיקרה שאלת סגנון, או אם תרצו – שאלה סגנונית.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

יחיד או יחידי?

מתקני לשון רבים ממליצים להבחין בין יחיד ליחידי כך: המילה יחיד היא הרגילה בשימוש בצירופי שם ותואר, כגון 'הפתרון היחיד', 'בת יחידה'. יחיד הוא גם שם עצם (שם תואר מועצם) שמשמעו 'איש אחד' – למשל…
המשך קריאה >>

פורים

המן האגגי

"אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶת הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי" (אסתר ג, א). מיהו הָאֲגָגִי? לפי צורת השם – ה"א הידיעה בראשו ויו"ד בסופו – זהו שם ייחוס, כלומר שם תואר המציין השתייכות למשפחה,…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

כהה וקהה

רבים מתבלבלים בין שמות התואר כֵּהֶה וקֵהֶה, אך נראה שאין קשר בין שתי המילים. כֵּהֶה הוא חשוך, מעורפל ונוטה לשחור, ההפך של בָּהִיר. המשמעות היסודית של קֵהֶה היא פגום וחסר, שחודו נפגם, ומכאן ההפך של…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

רָשָׁע בנקבה

פָּגַשׁ חָכָם בַּחֲכָמָה אָהַב הַתָּם אֶת הַתְּמִימָה וְהָרָשָׁע בְּתוֹר אִשָּׁה תָּפַס מִרְשַׁעַת אֲיֻמָּה (ארבעה אחים, נעמי שמר)     דוברי העברית תוהים לעיתים מהי צורת הנקבה של שם התואר רָשָׁע. מבחינה דקדוקית התשובה פשוטה מאוד: רָשָׁע­–רְשָׁעָה,…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

שם תואר מן המילה פקולטה

במוסדות להשכלה גבוהה נשמע לעיתים שם התואר "פקולטטי" במשמעות 'של הפקולטה', 'ששייך או קשור לפקולטה', כגון "ועדה פקולטטית", "תקנון פקולטטי". שם התואר הזה לא נדון באקדמיה ללשון העברית וברוב המילונים אין לו תיעוד. נראה שיש…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

נורא יפה, נורא ואיום

"האוכל כאן נורא טעים!" "מה פתאום?! הוא נורא ואיום". המילה נוֹרָא רגילה בלשוננו בשתי משמעויות עיקריות: רע מאוד, גרוע ביותר – למשל: 'מזג אוויר נורא', 'שגיאה נוראה', 'הרגשתי נורא'. מאוד, ביותר – למשל: 'נורא יפה',…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

סיומת נקבה לבעלות מקצוע וכדומה

לעיתים דוברי העברית מתלבטים מה צורת הנקבה של תפקיד, מקצוע, תואר, דרגה וכדומה הרגילים בלשוננו בצורת זכר. דרכה של העברית היא שצורת הנקבה נוצרת על ידי הוספת סיומת לצורת הזכר, שהיא לרוב צורת היסוד. ואלו…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מגאון הירדן לגאונת הכיתה

גאון – כפי שיאמרו הורים רבים על בנם או על בתם – הוא תואר לאדם מחוֹנָן ומוכשר במיוחד. ואולם בתנ"ך גָּאוֹן הוא שם עצם שמשמעותו עלייה והתרוממות. איך הפך שם העצם המקראי לכינוי לאיינשטיין ודומיו?…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

איכותי ואיכותני

הצירופים 'מחקר איכותי' או 'מחקר איכותני', 'מחקר כמותי' או 'מחקר כמותני' נוצרו בקרב החוקרים כבבואות לצירופים האנגליים qualitative study ו־quantitative study. חוקרים באוניברסיטאות היו חלוקים בצורת שם התואר – איכותי כנגד איכותני – כמעט מראשית…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

רוסייה אבל סורית – סיומת ־ִית לעומת סיומת ־ִיָּה בשמות ייחוס

מבחינה דקדוקית אין כלל מחייב בבחירת סיומת הנקבה בשמות ייחוס (שמות תואר המציינים שייכות לעם, לארץ, לעיר וכדומה). שתי הסיומות כשרות כפי שעולה מלשון המקרא: מוֹאֲבִיָּה (רות א, כב ועוד) וגם מוֹאָבִית (דברי הימים ב כד, כו).…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

דתית או דתייה – סיומת ־ִית לעומת סיומת ־ִיָּה

מבחינה דקדוקית אין כלל מחייב בבחירת סיומת הנקבה – ומכאן ששתי הסיומות כשרות: דתית וגם דתייה. בימינו מקובלת הבחנה ולפיה בהקשר של תואר מובהק, במיוחד כשאינו מוסב אל אדם, אומרים דתית, כגון 'שכונה דתית', 'אוכלוסייה דתית', 'השקפה…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

איך מקטינים בעברית?

כשחיפשה האקדמיה חלופה עברית ל־SMS עלתה כמתבקש המילה מִסְרוֹן, 'מסר קטן' (=short message). מונח זה מצטרף לעוד מונחים שנוצרו בשלל דרכי ההקטנה שהעברית מעמידה לרשותנו. מנגנון הקטנה אחד הוא הוספת סיומת, כמו הסיומת ־וֹן שראינו במִסְרוֹן. כך…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

חרדים וחרדיים, חילונים וחילוניים – סיומת ־ִים לעומת סיומת ־ִיִּים

כינויי הייחוס לעמים (כגון יהודי, צרפתי, סיני) ועוד כמה מילים המציינות קבוצות שייכות (כמו חרדי) יכולים לשמש הן שמות תואר הן שמות עצם. תפקידם כשם עצם יכול לבוא לידי ביטוי רק כשמדובר בבני אדם, למשל…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

סיומת הרבים – בין קביעוּת להתרוצצוּת

במערכת השם העברית רוב צורות הרבים הן בעלות אחד משני צורני הריבוי – סיומת ־ִים וסיומת ־וֹת. הבחירה בין שתי הסיומות קשורה בתודעתנו בראש ובראשונה למין הדקדוקי של השם: סיומת ־ִים לשמות ממין זכר וסיומת…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 26

תוכן העניינים התכנסות בבית נשיא המדינה לציון יובל לאקדמיה ללשון, עמ' 1 החלטות בדקדוק – דרמתי או דרמטי מאת רונית גדיש, עמ' 2 כתיב שמות תואר לועזיים: ארומטי/ארומתי, דרמטי/דרמתי, סיסטמטי/סיסטמתי, סכמטי/סכמתי, פרדוקסלי/פרדוקסי ועוד  מי מכיר?…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ניצבים – שרירות לב

בפרשת ניצבים מתואר מי שחושב ששבועת הברית עם האל איננה מחייבת אותו: "וְהָיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי הָאָלָה הַזֹּאת וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר: שָׁלוֹם יִהְיֶה לִּי כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְ" (דברים כט, יח). המילה שְׁרִירוּת מופיעה כמה…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

עורך לשון או עורך לשוני? על סמיכות לעומת שם ותוארו

שאלת הבחירה בין צירוף סמיכות לצירוף שם תואר היא בעיקרה שאלת סגנון, או אם תרצו – שאלה סגנונית.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

יחיד או יחידי?

מתקני לשון רבים ממליצים להבחין בין יחיד ליחידי כך: המילה יחיד היא הרגילה בשימוש בצירופי שם ותואר, כגון 'הפתרון היחיד', 'בת יחידה'. יחיד הוא גם שם עצם (שם תואר מועצם) שמשמעו 'איש אחד' – למשל…
המשך קריאה >>

פורים

המן האגגי

"אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶת הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי" (אסתר ג, א). מיהו הָאֲגָגִי? לפי צורת השם – ה"א הידיעה בראשו ויו"ד בסופו – זהו שם ייחוס, כלומר שם תואר המציין השתייכות למשפחה,…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

כהה וקהה

רבים מתבלבלים בין שמות התואר כֵּהֶה וקֵהֶה, אך נראה שאין קשר בין שתי המילים. כֵּהֶה הוא חשוך, מעורפל ונוטה לשחור, ההפך של בָּהִיר. המשמעות היסודית של קֵהֶה היא פגום וחסר, שחודו נפגם, ומכאן ההפך של…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

רָשָׁע בנקבה

פָּגַשׁ חָכָם בַּחֲכָמָה אָהַב הַתָּם אֶת הַתְּמִימָה וְהָרָשָׁע בְּתוֹר אִשָּׁה תָּפַס מִרְשַׁעַת אֲיֻמָּה (ארבעה אחים, נעמי שמר)     דוברי העברית תוהים לעיתים מהי צורת הנקבה של שם התואר רָשָׁע. מבחינה דקדוקית התשובה פשוטה מאוד: רָשָׁע­–רְשָׁעָה,…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

שם תואר מן המילה פקולטה

במוסדות להשכלה גבוהה נשמע לעיתים שם התואר "פקולטטי" במשמעות 'של הפקולטה', 'ששייך או קשור לפקולטה', כגון "ועדה פקולטטית", "תקנון פקולטטי". שם התואר הזה לא נדון באקדמיה ללשון העברית וברוב המילונים אין לו תיעוד. נראה שיש…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

נורא יפה, נורא ואיום

"האוכל כאן נורא טעים!" "מה פתאום?! הוא נורא ואיום". המילה נוֹרָא רגילה בלשוננו בשתי משמעויות עיקריות: רע מאוד, גרוע ביותר – למשל: 'מזג אוויר נורא', 'שגיאה נוראה', 'הרגשתי נורא'. מאוד, ביותר – למשל: 'נורא יפה',…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

סיומת נקבה לבעלות מקצוע וכדומה

לעיתים דוברי העברית מתלבטים מה צורת הנקבה של תפקיד, מקצוע, תואר, דרגה וכדומה הרגילים בלשוננו בצורת זכר. דרכה של העברית היא שצורת הנקבה נוצרת על ידי הוספת סיומת לצורת הזכר, שהיא לרוב צורת היסוד. ואלו…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מגאון הירדן לגאונת הכיתה

גאון – כפי שיאמרו הורים רבים על בנם או על בתם – הוא תואר לאדם מחוֹנָן ומוכשר במיוחד. ואולם בתנ"ך גָּאוֹן הוא שם עצם שמשמעותו עלייה והתרוממות. איך הפך שם העצם המקראי לכינוי לאיינשטיין ודומיו?…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

איכותי ואיכותני

הצירופים 'מחקר איכותי' או 'מחקר איכותני', 'מחקר כמותי' או 'מחקר כמותני' נוצרו בקרב החוקרים כבבואות לצירופים האנגליים qualitative study ו־quantitative study. חוקרים באוניברסיטאות היו חלוקים בצורת שם התואר – איכותי כנגד איכותני – כמעט מראשית…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

רוסייה אבל סורית – סיומת ־ִית לעומת סיומת ־ִיָּה בשמות ייחוס

מבחינה דקדוקית אין כלל מחייב בבחירת סיומת הנקבה בשמות ייחוס (שמות תואר המציינים שייכות לעם, לארץ, לעיר וכדומה). שתי הסיומות כשרות כפי שעולה מלשון המקרא: מוֹאֲבִיָּה (רות א, כב ועוד) וגם מוֹאָבִית (דברי הימים ב כד, כו).…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

דתית או דתייה – סיומת ־ִית לעומת סיומת ־ִיָּה

מבחינה דקדוקית אין כלל מחייב בבחירת סיומת הנקבה – ומכאן ששתי הסיומות כשרות: דתית וגם דתייה. בימינו מקובלת הבחנה ולפיה בהקשר של תואר מובהק, במיוחד כשאינו מוסב אל אדם, אומרים דתית, כגון 'שכונה דתית', 'אוכלוסייה דתית', 'השקפה…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

איך מקטינים בעברית?

כשחיפשה האקדמיה חלופה עברית ל־SMS עלתה כמתבקש המילה מִסְרוֹן, 'מסר קטן' (=short message). מונח זה מצטרף לעוד מונחים שנוצרו בשלל דרכי ההקטנה שהעברית מעמידה לרשותנו. מנגנון הקטנה אחד הוא הוספת סיומת, כמו הסיומת ־וֹן שראינו במִסְרוֹן. כך…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

חרדים וחרדיים, חילונים וחילוניים – סיומת ־ִים לעומת סיומת ־ִיִּים

כינויי הייחוס לעמים (כגון יהודי, צרפתי, סיני) ועוד כמה מילים המציינות קבוצות שייכות (כמו חרדי) יכולים לשמש הן שמות תואר הן שמות עצם. תפקידם כשם עצם יכול לבוא לידי ביטוי רק כשמדובר בבני אדם, למשל…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

סיומת הרבים – בין קביעוּת להתרוצצוּת

במערכת השם העברית רוב צורות הרבים הן בעלות אחד משני צורני הריבוי – סיומת ־ִים וסיומת ־וֹת. הבחירה בין שתי הסיומות קשורה בתודעתנו בראש ובראשונה למין הדקדוקי של השם: סיומת ־ִים לשמות ממין זכר וסיומת…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 26

תוכן העניינים התכנסות בבית נשיא המדינה לציון יובל לאקדמיה ללשון, עמ' 1 החלטות בדקדוק – דרמתי או דרמטי מאת רונית גדיש, עמ' 2 כתיב שמות תואר לועזיים: ארומטי/ארומתי, דרמטי/דרמתי, סיסטמטי/סיסטמתי, סכמטי/סכמתי, פרדוקסלי/פרדוקסי ועוד  מי מכיר?…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ניצבים – שרירות לב

בפרשת ניצבים מתואר מי שחושב ששבועת הברית עם האל איננה מחייבת אותו: "וְהָיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי הָאָלָה הַזֹּאת וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר: שָׁלוֹם יִהְיֶה לִּי כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְ" (דברים כט, יח). המילה שְׁרִירוּת מופיעה כמה…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

עורך לשון או עורך לשוני? על סמיכות לעומת שם ותוארו

שאלת הבחירה בין צירוף סמיכות לצירוף שם תואר היא בעיקרה שאלת סגנון, או אם תרצו – שאלה סגנונית.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

יחיד או יחידי?

מתקני לשון רבים ממליצים להבחין בין יחיד ליחידי כך: המילה יחיד היא הרגילה בשימוש בצירופי שם ותואר, כגון 'הפתרון היחיד', 'בת יחידה'. יחיד הוא גם שם עצם (שם תואר מועצם) שמשמעו 'איש אחד' – למשל…
המשך קריאה >>

פורים

המן האגגי

"אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶת הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי" (אסתר ג, א). מיהו הָאֲגָגִי? לפי צורת השם – ה"א הידיעה בראשו ויו"ד בסופו – זהו שם ייחוס, כלומר שם תואר המציין השתייכות למשפחה,…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

כהה וקהה

רבים מתבלבלים בין שמות התואר כֵּהֶה וקֵהֶה, אך נראה שאין קשר בין שתי המילים. כֵּהֶה הוא חשוך, מעורפל ונוטה לשחור, ההפך של בָּהִיר. המשמעות היסודית של קֵהֶה היא פגום וחסר, שחודו נפגם, ומכאן ההפך של…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

רָשָׁע בנקבה

פָּגַשׁ חָכָם בַּחֲכָמָה אָהַב הַתָּם אֶת הַתְּמִימָה וְהָרָשָׁע בְּתוֹר אִשָּׁה תָּפַס מִרְשַׁעַת אֲיֻמָּה (ארבעה אחים, נעמי שמר)     דוברי העברית תוהים לעיתים מהי צורת הנקבה של שם התואר רָשָׁע. מבחינה דקדוקית התשובה פשוטה מאוד: רָשָׁע­–רְשָׁעָה,…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

שם תואר מן המילה פקולטה

במוסדות להשכלה גבוהה נשמע לעיתים שם התואר "פקולטטי" במשמעות 'של הפקולטה', 'ששייך או קשור לפקולטה', כגון "ועדה פקולטטית", "תקנון פקולטטי". שם התואר הזה לא נדון באקדמיה ללשון העברית וברוב המילונים אין לו תיעוד. נראה שיש…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

נורא יפה, נורא ואיום

"האוכל כאן נורא טעים!" "מה פתאום?! הוא נורא ואיום". המילה נוֹרָא רגילה בלשוננו בשתי משמעויות עיקריות: רע מאוד, גרוע ביותר – למשל: 'מזג אוויר נורא', 'שגיאה נוראה', 'הרגשתי נורא'. מאוד, ביותר – למשל: 'נורא יפה',…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

סיומת נקבה לבעלות מקצוע וכדומה

לעיתים דוברי העברית מתלבטים מה צורת הנקבה של תפקיד, מקצוע, תואר, דרגה וכדומה הרגילים בלשוננו בצורת זכר. דרכה של העברית היא שצורת הנקבה נוצרת על ידי הוספת סיומת לצורת הזכר, שהיא לרוב צורת היסוד. ואלו…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מגאון הירדן לגאונת הכיתה

גאון – כפי שיאמרו הורים רבים על בנם או על בתם – הוא תואר לאדם מחוֹנָן ומוכשר במיוחד. ואולם בתנ"ך גָּאוֹן הוא שם עצם שמשמעותו עלייה והתרוממות. איך הפך שם העצם המקראי לכינוי לאיינשטיין ודומיו?…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

איכותי ואיכותני

הצירופים 'מחקר איכותי' או 'מחקר איכותני', 'מחקר כמותי' או 'מחקר כמותני' נוצרו בקרב החוקרים כבבואות לצירופים האנגליים qualitative study ו־quantitative study. חוקרים באוניברסיטאות היו חלוקים בצורת שם התואר – איכותי כנגד איכותני – כמעט מראשית…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

רוסייה אבל סורית – סיומת ־ִית לעומת סיומת ־ִיָּה בשמות ייחוס

מבחינה דקדוקית אין כלל מחייב בבחירת סיומת הנקבה בשמות ייחוס (שמות תואר המציינים שייכות לעם, לארץ, לעיר וכדומה). שתי הסיומות כשרות כפי שעולה מלשון המקרא: מוֹאֲבִיָּה (רות א, כב ועוד) וגם מוֹאָבִית (דברי הימים ב כד, כו).…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

דתית או דתייה – סיומת ־ִית לעומת סיומת ־ִיָּה

מבחינה דקדוקית אין כלל מחייב בבחירת סיומת הנקבה – ומכאן ששתי הסיומות כשרות: דתית וגם דתייה. בימינו מקובלת הבחנה ולפיה בהקשר של תואר מובהק, במיוחד כשאינו מוסב אל אדם, אומרים דתית, כגון 'שכונה דתית', 'אוכלוסייה דתית', 'השקפה…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

איך מקטינים בעברית?

כשחיפשה האקדמיה חלופה עברית ל־SMS עלתה כמתבקש המילה מִסְרוֹן, 'מסר קטן' (=short message). מונח זה מצטרף לעוד מונחים שנוצרו בשלל דרכי ההקטנה שהעברית מעמידה לרשותנו. מנגנון הקטנה אחד הוא הוספת סיומת, כמו הסיומת ־וֹן שראינו במִסְרוֹן. כך…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

חרדים וחרדיים, חילונים וחילוניים – סיומת ־ִים לעומת סיומת ־ִיִּים

כינויי הייחוס לעמים (כגון יהודי, צרפתי, סיני) ועוד כמה מילים המציינות קבוצות שייכות (כמו חרדי) יכולים לשמש הן שמות תואר הן שמות עצם. תפקידם כשם עצם יכול לבוא לידי ביטוי רק כשמדובר בבני אדם, למשל…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

סיומת הרבים – בין קביעוּת להתרוצצוּת

במערכת השם העברית רוב צורות הרבים הן בעלות אחד משני צורני הריבוי – סיומת ־ִים וסיומת ־וֹת. הבחירה בין שתי הסיומות קשורה בתודעתנו בראש ובראשונה למין הדקדוקי של השם: סיומת ־ִים לשמות ממין זכר וסיומת…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 26

תוכן העניינים התכנסות בבית נשיא המדינה לציון יובל לאקדמיה ללשון, עמ' 1 החלטות בדקדוק – דרמתי או דרמטי מאת רונית גדיש, עמ' 2 כתיב שמות תואר לועזיים: ארומטי/ארומתי, דרמטי/דרמתי, סיסטמטי/סיסטמתי, סכמטי/סכמתי, פרדוקסלי/פרדוקסי ועוד  מי מכיר?…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ניצבים – שרירות לב

בפרשת ניצבים מתואר מי שחושב ששבועת הברית עם האל איננה מחייבת אותו: "וְהָיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי הָאָלָה הַזֹּאת וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר: שָׁלוֹם יִהְיֶה לִּי כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְ" (דברים כט, יח). המילה שְׁרִירוּת מופיעה כמה…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

עורך לשון או עורך לשוני? על סמיכות לעומת שם ותוארו

שאלת הבחירה בין צירוף סמיכות לצירוף שם תואר היא בעיקרה שאלת סגנון, או אם תרצו – שאלה סגנונית.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

יחיד או יחידי?

מתקני לשון רבים ממליצים להבחין בין יחיד ליחידי כך: המילה יחיד היא הרגילה בשימוש בצירופי שם ותואר, כגון 'הפתרון היחיד', 'בת יחידה'. יחיד הוא גם שם עצם (שם תואר מועצם) שמשמעו 'איש אחד' – למשל…
המשך קריאה >>

פורים

המן האגגי

"אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶת הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי" (אסתר ג, א). מיהו הָאֲגָגִי? לפי צורת השם – ה"א הידיעה בראשו ויו"ד בסופו – זהו שם ייחוס, כלומר שם תואר המציין השתייכות למשפחה,…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

כהה וקהה

רבים מתבלבלים בין שמות התואר כֵּהֶה וקֵהֶה, אך נראה שאין קשר בין שתי המילים. כֵּהֶה הוא חשוך, מעורפל ונוטה לשחור, ההפך של בָּהִיר. המשמעות היסודית של קֵהֶה היא פגום וחסר, שחודו נפגם, ומכאן ההפך של…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

רָשָׁע בנקבה

פָּגַשׁ חָכָם בַּחֲכָמָה אָהַב הַתָּם אֶת הַתְּמִימָה וְהָרָשָׁע בְּתוֹר אִשָּׁה תָּפַס מִרְשַׁעַת אֲיֻמָּה (ארבעה אחים, נעמי שמר)     דוברי העברית תוהים לעיתים מהי צורת הנקבה של שם התואר רָשָׁע. מבחינה דקדוקית התשובה פשוטה מאוד: רָשָׁע­–רְשָׁעָה,…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

שם תואר מן המילה פקולטה

במוסדות להשכלה גבוהה נשמע לעיתים שם התואר "פקולטטי" במשמעות 'של הפקולטה', 'ששייך או קשור לפקולטה', כגון "ועדה פקולטטית", "תקנון פקולטטי". שם התואר הזה לא נדון באקדמיה ללשון העברית וברוב המילונים אין לו תיעוד. נראה שיש…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

נורא יפה, נורא ואיום

"האוכל כאן נורא טעים!" "מה פתאום?! הוא נורא ואיום". המילה נוֹרָא רגילה בלשוננו בשתי משמעויות עיקריות: רע מאוד, גרוע ביותר – למשל: 'מזג אוויר נורא', 'שגיאה נוראה', 'הרגשתי נורא'. מאוד, ביותר – למשל: 'נורא יפה',…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

סיומת נקבה לבעלות מקצוע וכדומה

לעיתים דוברי העברית מתלבטים מה צורת הנקבה של תפקיד, מקצוע, תואר, דרגה וכדומה הרגילים בלשוננו בצורת זכר. דרכה של העברית היא שצורת הנקבה נוצרת על ידי הוספת סיומת לצורת הזכר, שהיא לרוב צורת היסוד. ואלו…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מגאון הירדן לגאונת הכיתה

גאון – כפי שיאמרו הורים רבים על בנם או על בתם – הוא תואר לאדם מחוֹנָן ומוכשר במיוחד. ואולם בתנ"ך גָּאוֹן הוא שם עצם שמשמעותו עלייה והתרוממות. איך הפך שם העצם המקראי לכינוי לאיינשטיין ודומיו?…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

איכותי ואיכותני

הצירופים 'מחקר איכותי' או 'מחקר איכותני', 'מחקר כמותי' או 'מחקר כמותני' נוצרו בקרב החוקרים כבבואות לצירופים האנגליים qualitative study ו־quantitative study. חוקרים באוניברסיטאות היו חלוקים בצורת שם התואר – איכותי כנגד איכותני – כמעט מראשית…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

רוסייה אבל סורית – סיומת ־ִית לעומת סיומת ־ִיָּה בשמות ייחוס

מבחינה דקדוקית אין כלל מחייב בבחירת סיומת הנקבה בשמות ייחוס (שמות תואר המציינים שייכות לעם, לארץ, לעיר וכדומה). שתי הסיומות כשרות כפי שעולה מלשון המקרא: מוֹאֲבִיָּה (רות א, כב ועוד) וגם מוֹאָבִית (דברי הימים ב כד, כו).…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

דתית או דתייה – סיומת ־ִית לעומת סיומת ־ִיָּה

מבחינה דקדוקית אין כלל מחייב בבחירת סיומת הנקבה – ומכאן ששתי הסיומות כשרות: דתית וגם דתייה. בימינו מקובלת הבחנה ולפיה בהקשר של תואר מובהק, במיוחד כשאינו מוסב אל אדם, אומרים דתית, כגון 'שכונה דתית', 'אוכלוסייה דתית', 'השקפה…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

איך מקטינים בעברית?

כשחיפשה האקדמיה חלופה עברית ל־SMS עלתה כמתבקש המילה מִסְרוֹן, 'מסר קטן' (=short message). מונח זה מצטרף לעוד מונחים שנוצרו בשלל דרכי ההקטנה שהעברית מעמידה לרשותנו. מנגנון הקטנה אחד הוא הוספת סיומת, כמו הסיומת ־וֹן שראינו במִסְרוֹן. כך…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

חרדים וחרדיים, חילונים וחילוניים – סיומת ־ִים לעומת סיומת ־ִיִּים

כינויי הייחוס לעמים (כגון יהודי, צרפתי, סיני) ועוד כמה מילים המציינות קבוצות שייכות (כמו חרדי) יכולים לשמש הן שמות תואר הן שמות עצם. תפקידם כשם עצם יכול לבוא לידי ביטוי רק כשמדובר בבני אדם, למשל…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

סיומת הרבים – בין קביעוּת להתרוצצוּת

במערכת השם העברית רוב צורות הרבים הן בעלות אחד משני צורני הריבוי – סיומת ־ִים וסיומת ־וֹת. הבחירה בין שתי הסיומות קשורה בתודעתנו בראש ובראשונה למין הדקדוקי של השם: סיומת ־ִים לשמות ממין זכר וסיומת…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 26

תוכן העניינים התכנסות בבית נשיא המדינה לציון יובל לאקדמיה ללשון, עמ' 1 החלטות בדקדוק – דרמתי או דרמטי מאת רונית גדיש, עמ' 2 כתיב שמות תואר לועזיים: ארומטי/ארומתי, דרמטי/דרמתי, סיסטמטי/סיסטמתי, סכמטי/סכמתי, פרדוקסלי/פרדוקסי ועוד  מי מכיר?…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ניצבים – שרירות לב

בפרשת ניצבים מתואר מי שחושב ששבועת הברית עם האל איננה מחייבת אותו: "וְהָיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי הָאָלָה הַזֹּאת וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר: שָׁלוֹם יִהְיֶה לִּי כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְ" (דברים כט, יח). המילה שְׁרִירוּת מופיעה כמה…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

עורך לשון או עורך לשוני? על סמיכות לעומת שם ותוארו

שאלת הבחירה בין צירוף סמיכות לצירוף שם תואר היא בעיקרה שאלת סגנון, או אם תרצו – שאלה סגנונית.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

יחיד או יחידי?

מתקני לשון רבים ממליצים להבחין בין יחיד ליחידי כך: המילה יחיד היא הרגילה בשימוש בצירופי שם ותואר, כגון 'הפתרון היחיד', 'בת יחידה'. יחיד הוא גם שם עצם (שם תואר מועצם) שמשמעו 'איש אחד' – למשל…
המשך קריאה >>

פורים

המן האגגי

"אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶת הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי" (אסתר ג, א). מיהו הָאֲגָגִי? לפי צורת השם – ה"א הידיעה בראשו ויו"ד בסופו – זהו שם ייחוס, כלומר שם תואר המציין השתייכות למשפחה,…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

כהה וקהה

רבים מתבלבלים בין שמות התואר כֵּהֶה וקֵהֶה, אך נראה שאין קשר בין שתי המילים. כֵּהֶה הוא חשוך, מעורפל ונוטה לשחור, ההפך של בָּהִיר. המשמעות היסודית של קֵהֶה היא פגום וחסר, שחודו נפגם, ומכאן ההפך של…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

רָשָׁע בנקבה

פָּגַשׁ חָכָם בַּחֲכָמָה אָהַב הַתָּם אֶת הַתְּמִימָה וְהָרָשָׁע בְּתוֹר אִשָּׁה תָּפַס מִרְשַׁעַת אֲיֻמָּה (ארבעה אחים, נעמי שמר)     דוברי העברית תוהים לעיתים מהי צורת הנקבה של שם התואר רָשָׁע. מבחינה דקדוקית התשובה פשוטה מאוד: רָשָׁע­–רְשָׁעָה,…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

שם תואר מן המילה פקולטה

במוסדות להשכלה גבוהה נשמע לעיתים שם התואר "פקולטטי" במשמעות 'של הפקולטה', 'ששייך או קשור לפקולטה', כגון "ועדה פקולטטית", "תקנון פקולטטי". שם התואר הזה לא נדון באקדמיה ללשון העברית וברוב המילונים אין לו תיעוד. נראה שיש…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

נורא יפה, נורא ואיום

"האוכל כאן נורא טעים!" "מה פתאום?! הוא נורא ואיום". המילה נוֹרָא רגילה בלשוננו בשתי משמעויות עיקריות: רע מאוד, גרוע ביותר – למשל: 'מזג אוויר נורא', 'שגיאה נוראה', 'הרגשתי נורא'. מאוד, ביותר – למשל: 'נורא יפה',…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

סיומת נקבה לבעלות מקצוע וכדומה

לעיתים דוברי העברית מתלבטים מה צורת הנקבה של תפקיד, מקצוע, תואר, דרגה וכדומה הרגילים בלשוננו בצורת זכר. דרכה של העברית היא שצורת הנקבה נוצרת על ידי הוספת סיומת לצורת הזכר, שהיא לרוב צורת היסוד. ואלו…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מגאון הירדן לגאונת הכיתה

גאון – כפי שיאמרו הורים רבים על בנם או על בתם – הוא תואר לאדם מחוֹנָן ומוכשר במיוחד. ואולם בתנ"ך גָּאוֹן הוא שם עצם שמשמעותו עלייה והתרוממות. איך הפך שם העצם המקראי לכינוי לאיינשטיין ודומיו?…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

איכותי ואיכותני

הצירופים 'מחקר איכותי' או 'מחקר איכותני', 'מחקר כמותי' או 'מחקר כמותני' נוצרו בקרב החוקרים כבבואות לצירופים האנגליים qualitative study ו־quantitative study. חוקרים באוניברסיטאות היו חלוקים בצורת שם התואר – איכותי כנגד איכותני – כמעט מראשית…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

רוסייה אבל סורית – סיומת ־ִית לעומת סיומת ־ִיָּה בשמות ייחוס

מבחינה דקדוקית אין כלל מחייב בבחירת סיומת הנקבה בשמות ייחוס (שמות תואר המציינים שייכות לעם, לארץ, לעיר וכדומה). שתי הסיומות כשרות כפי שעולה מלשון המקרא: מוֹאֲבִיָּה (רות א, כב ועוד) וגם מוֹאָבִית (דברי הימים ב כד, כו).…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

דתית או דתייה – סיומת ־ִית לעומת סיומת ־ִיָּה

מבחינה דקדוקית אין כלל מחייב בבחירת סיומת הנקבה – ומכאן ששתי הסיומות כשרות: דתית וגם דתייה. בימינו מקובלת הבחנה ולפיה בהקשר של תואר מובהק, במיוחד כשאינו מוסב אל אדם, אומרים דתית, כגון 'שכונה דתית', 'אוכלוסייה דתית', 'השקפה…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

איך מקטינים בעברית?

כשחיפשה האקדמיה חלופה עברית ל־SMS עלתה כמתבקש המילה מִסְרוֹן, 'מסר קטן' (=short message). מונח זה מצטרף לעוד מונחים שנוצרו בשלל דרכי ההקטנה שהעברית מעמידה לרשותנו. מנגנון הקטנה אחד הוא הוספת סיומת, כמו הסיומת ־וֹן שראינו במִסְרוֹן. כך…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

חרדים וחרדיים, חילונים וחילוניים – סיומת ־ִים לעומת סיומת ־ִיִּים

כינויי הייחוס לעמים (כגון יהודי, צרפתי, סיני) ועוד כמה מילים המציינות קבוצות שייכות (כמו חרדי) יכולים לשמש הן שמות תואר הן שמות עצם. תפקידם כשם עצם יכול לבוא לידי ביטוי רק כשמדובר בבני אדם, למשל…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

סיומת הרבים – בין קביעוּת להתרוצצוּת

במערכת השם העברית רוב צורות הרבים הן בעלות אחד משני צורני הריבוי – סיומת ־ִים וסיומת ־וֹת. הבחירה בין שתי הסיומות קשורה בתודעתנו בראש ובראשונה למין הדקדוקי של השם: סיומת ־ִים לשמות ממין זכר וסיומת…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 26

תוכן העניינים התכנסות בבית נשיא המדינה לציון יובל לאקדמיה ללשון, עמ' 1 החלטות בדקדוק – דרמתי או דרמטי מאת רונית גדיש, עמ' 2 כתיב שמות תואר לועזיים: ארומטי/ארומתי, דרמטי/דרמתי, סיסטמטי/סיסטמתי, סכמטי/סכמתי, פרדוקסלי/פרדוקסי ועוד  מי מכיר?…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ניצבים – שרירות לב

בפרשת ניצבים מתואר מי שחושב ששבועת הברית עם האל איננה מחייבת אותו: "וְהָיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי הָאָלָה הַזֹּאת וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר: שָׁלוֹם יִהְיֶה לִּי כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְ" (דברים כט, יח). המילה שְׁרִירוּת מופיעה כמה…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

עורך לשון או עורך לשוני? על סמיכות לעומת שם ותוארו

שאלת הבחירה בין צירוף סמיכות לצירוף שם תואר היא בעיקרה שאלת סגנון, או אם תרצו – שאלה סגנונית.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

יחיד או יחידי?

מתקני לשון רבים ממליצים להבחין בין יחיד ליחידי כך: המילה יחיד היא הרגילה בשימוש בצירופי שם ותואר, כגון 'הפתרון היחיד', 'בת יחידה'. יחיד הוא גם שם עצם (שם תואר מועצם) שמשמעו 'איש אחד' – למשל…
המשך קריאה >>

פורים

המן האגגי

"אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶת הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי" (אסתר ג, א). מיהו הָאֲגָגִי? לפי צורת השם – ה"א הידיעה בראשו ויו"ד בסופו – זהו שם ייחוס, כלומר שם תואר המציין השתייכות למשפחה,…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

כהה וקהה

רבים מתבלבלים בין שמות התואר כֵּהֶה וקֵהֶה, אך נראה שאין קשר בין שתי המילים. כֵּהֶה הוא חשוך, מעורפל ונוטה לשחור, ההפך של בָּהִיר. המשמעות היסודית של קֵהֶה היא פגום וחסר, שחודו נפגם, ומכאן ההפך של…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

רָשָׁע בנקבה

פָּגַשׁ חָכָם בַּחֲכָמָה אָהַב הַתָּם אֶת הַתְּמִימָה וְהָרָשָׁע בְּתוֹר אִשָּׁה תָּפַס מִרְשַׁעַת אֲיֻמָּה (ארבעה אחים, נעמי שמר)     דוברי העברית תוהים לעיתים מהי צורת הנקבה של שם התואר רָשָׁע. מבחינה דקדוקית התשובה פשוטה מאוד: רָשָׁע­–רְשָׁעָה,…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

שם תואר מן המילה פקולטה

במוסדות להשכלה גבוהה נשמע לעיתים שם התואר "פקולטטי" במשמעות 'של הפקולטה', 'ששייך או קשור לפקולטה', כגון "ועדה פקולטטית", "תקנון פקולטטי". שם התואר הזה לא נדון באקדמיה ללשון העברית וברוב המילונים אין לו תיעוד. נראה שיש…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

נורא יפה, נורא ואיום

"האוכל כאן נורא טעים!" "מה פתאום?! הוא נורא ואיום". המילה נוֹרָא רגילה בלשוננו בשתי משמעויות עיקריות: רע מאוד, גרוע ביותר – למשל: 'מזג אוויר נורא', 'שגיאה נוראה', 'הרגשתי נורא'. מאוד, ביותר – למשל: 'נורא יפה',…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

סיומת נקבה לבעלות מקצוע וכדומה

לעיתים דוברי העברית מתלבטים מה צורת הנקבה של תפקיד, מקצוע, תואר, דרגה וכדומה הרגילים בלשוננו בצורת זכר. דרכה של העברית היא שצורת הנקבה נוצרת על ידי הוספת סיומת לצורת הזכר, שהיא לרוב צורת היסוד. ואלו…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מגאון הירדן לגאונת הכיתה

גאון – כפי שיאמרו הורים רבים על בנם או על בתם – הוא תואר לאדם מחוֹנָן ומוכשר במיוחד. ואולם בתנ"ך גָּאוֹן הוא שם עצם שמשמעותו עלייה והתרוממות. איך הפך שם העצם המקראי לכינוי לאיינשטיין ודומיו?…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

איכותי ואיכותני

הצירופים 'מחקר איכותי' או 'מחקר איכותני', 'מחקר כמותי' או 'מחקר כמותני' נוצרו בקרב החוקרים כבבואות לצירופים האנגליים qualitative study ו־quantitative study. חוקרים באוניברסיטאות היו חלוקים בצורת שם התואר – איכותי כנגד איכותני – כמעט מראשית…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

רוסייה אבל סורית – סיומת ־ִית לעומת סיומת ־ִיָּה בשמות ייחוס

מבחינה דקדוקית אין כלל מחייב בבחירת סיומת הנקבה בשמות ייחוס (שמות תואר המציינים שייכות לעם, לארץ, לעיר וכדומה). שתי הסיומות כשרות כפי שעולה מלשון המקרא: מוֹאֲבִיָּה (רות א, כב ועוד) וגם מוֹאָבִית (דברי הימים ב כד, כו).…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

דתית או דתייה – סיומת ־ִית לעומת סיומת ־ִיָּה

מבחינה דקדוקית אין כלל מחייב בבחירת סיומת הנקבה – ומכאן ששתי הסיומות כשרות: דתית וגם דתייה. בימינו מקובלת הבחנה ולפיה בהקשר של תואר מובהק, במיוחד כשאינו מוסב אל אדם, אומרים דתית, כגון 'שכונה דתית', 'אוכלוסייה דתית', 'השקפה…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

איך מקטינים בעברית?

כשחיפשה האקדמיה חלופה עברית ל־SMS עלתה כמתבקש המילה מִסְרוֹן, 'מסר קטן' (=short message). מונח זה מצטרף לעוד מונחים שנוצרו בשלל דרכי ההקטנה שהעברית מעמידה לרשותנו. מנגנון הקטנה אחד הוא הוספת סיומת, כמו הסיומת ־וֹן שראינו במִסְרוֹן. כך…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

חרדים וחרדיים, חילונים וחילוניים – סיומת ־ִים לעומת סיומת ־ִיִּים

כינויי הייחוס לעמים (כגון יהודי, צרפתי, סיני) ועוד כמה מילים המציינות קבוצות שייכות (כמו חרדי) יכולים לשמש הן שמות תואר הן שמות עצם. תפקידם כשם עצם יכול לבוא לידי ביטוי רק כשמדובר בבני אדם, למשל…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

סיומת הרבים – בין קביעוּת להתרוצצוּת

במערכת השם העברית רוב צורות הרבים הן בעלות אחד משני צורני הריבוי – סיומת ־ִים וסיומת ־וֹת. הבחירה בין שתי הסיומות קשורה בתודעתנו בראש ובראשונה למין הדקדוקי של השם: סיומת ־ִים לשמות ממין זכר וסיומת…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 26

תוכן העניינים התכנסות בבית נשיא המדינה לציון יובל לאקדמיה ללשון, עמ' 1 החלטות בדקדוק – דרמתי או דרמטי מאת רונית גדיש, עמ' 2 כתיב שמות תואר לועזיים: ארומטי/ארומתי, דרמטי/דרמתי, סיסטמטי/סיסטמתי, סכמטי/סכמתי, פרדוקסלי/פרדוקסי ועוד  מי מכיר?…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ניצבים – שרירות לב

בפרשת ניצבים מתואר מי שחושב ששבועת הברית עם האל איננה מחייבת אותו: "וְהָיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי הָאָלָה הַזֹּאת וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר: שָׁלוֹם יִהְיֶה לִּי כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְ" (דברים כט, יח). המילה שְׁרִירוּת מופיעה כמה…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

עורך לשון או עורך לשוני? על סמיכות לעומת שם ותוארו

שאלת הבחירה בין צירוף סמיכות לצירוף שם תואר היא בעיקרה שאלת סגנון, או אם תרצו – שאלה סגנונית.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

יחיד או יחידי?

מתקני לשון רבים ממליצים להבחין בין יחיד ליחידי כך: המילה יחיד היא הרגילה בשימוש בצירופי שם ותואר, כגון 'הפתרון היחיד', 'בת יחידה'. יחיד הוא גם שם עצם (שם תואר מועצם) שמשמעו 'איש אחד' – למשל…
המשך קריאה >>

פורים

המן האגגי

"אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶת הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי" (אסתר ג, א). מיהו הָאֲגָגִי? לפי צורת השם – ה"א הידיעה בראשו ויו"ד בסופו – זהו שם ייחוס, כלומר שם תואר המציין השתייכות למשפחה,…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

כהה וקהה

רבים מתבלבלים בין שמות התואר כֵּהֶה וקֵהֶה, אך נראה שאין קשר בין שתי המילים. כֵּהֶה הוא חשוך, מעורפל ונוטה לשחור, ההפך של בָּהִיר. המשמעות היסודית של קֵהֶה היא פגום וחסר, שחודו נפגם, ומכאן ההפך של…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

רָשָׁע בנקבה

פָּגַשׁ חָכָם בַּחֲכָמָה אָהַב הַתָּם אֶת הַתְּמִימָה וְהָרָשָׁע בְּתוֹר אִשָּׁה תָּפַס מִרְשַׁעַת אֲיֻמָּה (ארבעה אחים, נעמי שמר)     דוברי העברית תוהים לעיתים מהי צורת הנקבה של שם התואר רָשָׁע. מבחינה דקדוקית התשובה פשוטה מאוד: רָשָׁע­–רְשָׁעָה,…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

שם תואר מן המילה פקולטה

במוסדות להשכלה גבוהה נשמע לעיתים שם התואר "פקולטטי" במשמעות 'של הפקולטה', 'ששייך או קשור לפקולטה', כגון "ועדה פקולטטית", "תקנון פקולטטי". שם התואר הזה לא נדון באקדמיה ללשון העברית וברוב המילונים אין לו תיעוד. נראה שיש…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

נורא יפה, נורא ואיום

"האוכל כאן נורא טעים!" "מה פתאום?! הוא נורא ואיום". המילה נוֹרָא רגילה בלשוננו בשתי משמעויות עיקריות: רע מאוד, גרוע ביותר – למשל: 'מזג אוויר נורא', 'שגיאה נוראה', 'הרגשתי נורא'. מאוד, ביותר – למשל: 'נורא יפה',…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

סיומת נקבה לבעלות מקצוע וכדומה

לעיתים דוברי העברית מתלבטים מה צורת הנקבה של תפקיד, מקצוע, תואר, דרגה וכדומה הרגילים בלשוננו בצורת זכר. דרכה של העברית היא שצורת הנקבה נוצרת על ידי הוספת סיומת לצורת הזכר, שהיא לרוב צורת היסוד. ואלו…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מגאון הירדן לגאונת הכיתה

גאון – כפי שיאמרו הורים רבים על בנם או על בתם – הוא תואר לאדם מחוֹנָן ומוכשר במיוחד. ואולם בתנ"ך גָּאוֹן הוא שם עצם שמשמעותו עלייה והתרוממות. איך הפך שם העצם המקראי לכינוי לאיינשטיין ודומיו?…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

איכותי ואיכותני

הצירופים 'מחקר איכותי' או 'מחקר איכותני', 'מחקר כמותי' או 'מחקר כמותני' נוצרו בקרב החוקרים כבבואות לצירופים האנגליים qualitative study ו־quantitative study. חוקרים באוניברסיטאות היו חלוקים בצורת שם התואר – איכותי כנגד איכותני – כמעט מראשית…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

רוסייה אבל סורית – סיומת ־ִית לעומת סיומת ־ִיָּה בשמות ייחוס

מבחינה דקדוקית אין כלל מחייב בבחירת סיומת הנקבה בשמות ייחוס (שמות תואר המציינים שייכות לעם, לארץ, לעיר וכדומה). שתי הסיומות כשרות כפי שעולה מלשון המקרא: מוֹאֲבִיָּה (רות א, כב ועוד) וגם מוֹאָבִית (דברי הימים ב כד, כו).…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

דתית או דתייה – סיומת ־ִית לעומת סיומת ־ִיָּה

מבחינה דקדוקית אין כלל מחייב בבחירת סיומת הנקבה – ומכאן ששתי הסיומות כשרות: דתית וגם דתייה. בימינו מקובלת הבחנה ולפיה בהקשר של תואר מובהק, במיוחד כשאינו מוסב אל אדם, אומרים דתית, כגון 'שכונה דתית', 'אוכלוסייה דתית', 'השקפה…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

איך מקטינים בעברית?

כשחיפשה האקדמיה חלופה עברית ל־SMS עלתה כמתבקש המילה מִסְרוֹן, 'מסר קטן' (=short message). מונח זה מצטרף לעוד מונחים שנוצרו בשלל דרכי ההקטנה שהעברית מעמידה לרשותנו. מנגנון הקטנה אחד הוא הוספת סיומת, כמו הסיומת ־וֹן שראינו במִסְרוֹן. כך…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

חרדים וחרדיים, חילונים וחילוניים – סיומת ־ִים לעומת סיומת ־ִיִּים

כינויי הייחוס לעמים (כגון יהודי, צרפתי, סיני) ועוד כמה מילים המציינות קבוצות שייכות (כמו חרדי) יכולים לשמש הן שמות תואר הן שמות עצם. תפקידם כשם עצם יכול לבוא לידי ביטוי רק כשמדובר בבני אדם, למשל…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

סיומת הרבים – בין קביעוּת להתרוצצוּת

במערכת השם העברית רוב צורות הרבים הן בעלות אחד משני צורני הריבוי – סיומת ־ִים וסיומת ־וֹת. הבחירה בין שתי הסיומות קשורה בתודעתנו בראש ובראשונה למין הדקדוקי של השם: סיומת ־ִים לשמות ממין זכר וסיומת…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 26

תוכן העניינים התכנסות בבית נשיא המדינה לציון יובל לאקדמיה ללשון, עמ' 1 החלטות בדקדוק – דרמתי או דרמטי מאת רונית גדיש, עמ' 2 כתיב שמות תואר לועזיים: ארומטי/ארומתי, דרמטי/דרמתי, סיסטמטי/סיסטמתי, סכמטי/סכמתי, פרדוקסלי/פרדוקסי ועוד  מי מכיר?…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ניצבים – שרירות לב

בפרשת ניצבים מתואר מי שחושב ששבועת הברית עם האל איננה מחייבת אותו: "וְהָיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי הָאָלָה הַזֹּאת וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר: שָׁלוֹם יִהְיֶה לִּי כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְ" (דברים כט, יח). המילה שְׁרִירוּת מופיעה כמה…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

עורך לשון או עורך לשוני? על סמיכות לעומת שם ותוארו

שאלת הבחירה בין צירוף סמיכות לצירוף שם תואר היא בעיקרה שאלת סגנון, או אם תרצו – שאלה סגנונית.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

יחיד או יחידי?

מתקני לשון רבים ממליצים להבחין בין יחיד ליחידי כך: המילה יחיד היא הרגילה בשימוש בצירופי שם ותואר, כגון 'הפתרון היחיד', 'בת יחידה'. יחיד הוא גם שם עצם (שם תואר מועצם) שמשמעו 'איש אחד' – למשל…
המשך קריאה >>

פורים

המן האגגי

"אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶת הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי" (אסתר ג, א). מיהו הָאֲגָגִי? לפי צורת השם – ה"א הידיעה בראשו ויו"ד בסופו – זהו שם ייחוס, כלומר שם תואר המציין השתייכות למשפחה,…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

כהה וקהה

רבים מתבלבלים בין שמות התואר כֵּהֶה וקֵהֶה, אך נראה שאין קשר בין שתי המילים. כֵּהֶה הוא חשוך, מעורפל ונוטה לשחור, ההפך של בָּהִיר. המשמעות היסודית של קֵהֶה היא פגום וחסר, שחודו נפגם, ומכאן ההפך של…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

רָשָׁע בנקבה

פָּגַשׁ חָכָם בַּחֲכָמָה אָהַב הַתָּם אֶת הַתְּמִימָה וְהָרָשָׁע בְּתוֹר אִשָּׁה תָּפַס מִרְשַׁעַת אֲיֻמָּה (ארבעה אחים, נעמי שמר)     דוברי העברית תוהים לעיתים מהי צורת הנקבה של שם התואר רָשָׁע. מבחינה דקדוקית התשובה פשוטה מאוד: רָשָׁע­–רְשָׁעָה,…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

שם תואר מן המילה פקולטה

במוסדות להשכלה גבוהה נשמע לעיתים שם התואר "פקולטטי" במשמעות 'של הפקולטה', 'ששייך או קשור לפקולטה', כגון "ועדה פקולטטית", "תקנון פקולטטי". שם התואר הזה לא נדון באקדמיה ללשון העברית וברוב המילונים אין לו תיעוד. נראה שיש…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

נורא יפה, נורא ואיום

"האוכל כאן נורא טעים!" "מה פתאום?! הוא נורא ואיום". המילה נוֹרָא רגילה בלשוננו בשתי משמעויות עיקריות: רע מאוד, גרוע ביותר – למשל: 'מזג אוויר נורא', 'שגיאה נוראה', 'הרגשתי נורא'. מאוד, ביותר – למשל: 'נורא יפה',…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

סיומת נקבה לבעלות מקצוע וכדומה

לעיתים דוברי העברית מתלבטים מה צורת הנקבה של תפקיד, מקצוע, תואר, דרגה וכדומה הרגילים בלשוננו בצורת זכר. דרכה של העברית היא שצורת הנקבה נוצרת על ידי הוספת סיומת לצורת הזכר, שהיא לרוב צורת היסוד. ואלו…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מגאון הירדן לגאונת הכיתה

גאון – כפי שיאמרו הורים רבים על בנם או על בתם – הוא תואר לאדם מחוֹנָן ומוכשר במיוחד. ואולם בתנ"ך גָּאוֹן הוא שם עצם שמשמעותו עלייה והתרוממות. איך הפך שם העצם המקראי לכינוי לאיינשטיין ודומיו?…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

איכותי ואיכותני

הצירופים 'מחקר איכותי' או 'מחקר איכותני', 'מחקר כמותי' או 'מחקר כמותני' נוצרו בקרב החוקרים כבבואות לצירופים האנגליים qualitative study ו־quantitative study. חוקרים באוניברסיטאות היו חלוקים בצורת שם התואר – איכותי כנגד איכותני – כמעט מראשית…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

רוסייה אבל סורית – סיומת ־ִית לעומת סיומת ־ִיָּה בשמות ייחוס

מבחינה דקדוקית אין כלל מחייב בבחירת סיומת הנקבה בשמות ייחוס (שמות תואר המציינים שייכות לעם, לארץ, לעיר וכדומה). שתי הסיומות כשרות כפי שעולה מלשון המקרא: מוֹאֲבִיָּה (רות א, כב ועוד) וגם מוֹאָבִית (דברי הימים ב כד, כו).…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

דתית או דתייה – סיומת ־ִית לעומת סיומת ־ִיָּה

מבחינה דקדוקית אין כלל מחייב בבחירת סיומת הנקבה – ומכאן ששתי הסיומות כשרות: דתית וגם דתייה. בימינו מקובלת הבחנה ולפיה בהקשר של תואר מובהק, במיוחד כשאינו מוסב אל אדם, אומרים דתית, כגון 'שכונה דתית', 'אוכלוסייה דתית', 'השקפה…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

איך מקטינים בעברית?

כשחיפשה האקדמיה חלופה עברית ל־SMS עלתה כמתבקש המילה מִסְרוֹן, 'מסר קטן' (=short message). מונח זה מצטרף לעוד מונחים שנוצרו בשלל דרכי ההקטנה שהעברית מעמידה לרשותנו. מנגנון הקטנה אחד הוא הוספת סיומת, כמו הסיומת ־וֹן שראינו במִסְרוֹן. כך…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

חרדים וחרדיים, חילונים וחילוניים – סיומת ־ִים לעומת סיומת ־ִיִּים

כינויי הייחוס לעמים (כגון יהודי, צרפתי, סיני) ועוד כמה מילים המציינות קבוצות שייכות (כמו חרדי) יכולים לשמש הן שמות תואר הן שמות עצם. תפקידם כשם עצם יכול לבוא לידי ביטוי רק כשמדובר בבני אדם, למשל…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

סיומת הרבים – בין קביעוּת להתרוצצוּת

במערכת השם העברית רוב צורות הרבים הן בעלות אחד משני צורני הריבוי – סיומת ־ִים וסיומת ־וֹת. הבחירה בין שתי הסיומות קשורה בתודעתנו בראש ובראשונה למין הדקדוקי של השם: סיומת ־ִים לשמות ממין זכר וסיומת…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 26

תוכן העניינים התכנסות בבית נשיא המדינה לציון יובל לאקדמיה ללשון, עמ' 1 החלטות בדקדוק – דרמתי או דרמטי מאת רונית גדיש, עמ' 2 כתיב שמות תואר לועזיים: ארומטי/ארומתי, דרמטי/דרמתי, סיסטמטי/סיסטמתי, סכמטי/סכמתי, פרדוקסלי/פרדוקסי ועוד  מי מכיר?…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ניצבים – שרירות לב

בפרשת ניצבים מתואר מי שחושב ששבועת הברית עם האל איננה מחייבת אותו: "וְהָיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי הָאָלָה הַזֹּאת וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר: שָׁלוֹם יִהְיֶה לִּי כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְ" (דברים כט, יח). המילה שְׁרִירוּת מופיעה כמה…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

עורך לשון או עורך לשוני? על סמיכות לעומת שם ותוארו

שאלת הבחירה בין צירוף סמיכות לצירוף שם תואר היא בעיקרה שאלת סגנון, או אם תרצו – שאלה סגנונית.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

יחיד או יחידי?

מתקני לשון רבים ממליצים להבחין בין יחיד ליחידי כך: המילה יחיד היא הרגילה בשימוש בצירופי שם ותואר, כגון 'הפתרון היחיד', 'בת יחידה'. יחיד הוא גם שם עצם (שם תואר מועצם) שמשמעו 'איש אחד' – למשל…
המשך קריאה >>

פורים

המן האגגי

"אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶת הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי" (אסתר ג, א). מיהו הָאֲגָגִי? לפי צורת השם – ה"א הידיעה בראשו ויו"ד בסופו – זהו שם ייחוס, כלומר שם תואר המציין השתייכות למשפחה,…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

כהה וקהה

רבים מתבלבלים בין שמות התואר כֵּהֶה וקֵהֶה, אך נראה שאין קשר בין שתי המילים. כֵּהֶה הוא חשוך, מעורפל ונוטה לשחור, ההפך של בָּהִיר. המשמעות היסודית של קֵהֶה היא פגום וחסר, שחודו נפגם, ומכאן ההפך של…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

רָשָׁע בנקבה

פָּגַשׁ חָכָם בַּחֲכָמָה אָהַב הַתָּם אֶת הַתְּמִימָה וְהָרָשָׁע בְּתוֹר אִשָּׁה תָּפַס מִרְשַׁעַת אֲיֻמָּה (ארבעה אחים, נעמי שמר)     דוברי העברית תוהים לעיתים מהי צורת הנקבה של שם התואר רָשָׁע. מבחינה דקדוקית התשובה פשוטה מאוד: רָשָׁע­–רְשָׁעָה,…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

שם תואר מן המילה פקולטה

במוסדות להשכלה גבוהה נשמע לעיתים שם התואר "פקולטטי" במשמעות 'של הפקולטה', 'ששייך או קשור לפקולטה', כגון "ועדה פקולטטית", "תקנון פקולטטי". שם התואר הזה לא נדון באקדמיה ללשון העברית וברוב המילונים אין לו תיעוד. נראה שיש…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

נורא יפה, נורא ואיום

"האוכל כאן נורא טעים!" "מה פתאום?! הוא נורא ואיום". המילה נוֹרָא רגילה בלשוננו בשתי משמעויות עיקריות: רע מאוד, גרוע ביותר – למשל: 'מזג אוויר נורא', 'שגיאה נוראה', 'הרגשתי נורא'. מאוד, ביותר – למשל: 'נורא יפה',…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

סיומת נקבה לבעלות מקצוע וכדומה

לעיתים דוברי העברית מתלבטים מה צורת הנקבה של תפקיד, מקצוע, תואר, דרגה וכדומה הרגילים בלשוננו בצורת זכר. דרכה של העברית היא שצורת הנקבה נוצרת על ידי הוספת סיומת לצורת הזכר, שהיא לרוב צורת היסוד. ואלו…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מגאון הירדן לגאונת הכיתה

גאון – כפי שיאמרו הורים רבים על בנם או על בתם – הוא תואר לאדם מחוֹנָן ומוכשר במיוחד. ואולם בתנ"ך גָּאוֹן הוא שם עצם שמשמעותו עלייה והתרוממות. איך הפך שם העצם המקראי לכינוי לאיינשטיין ודומיו?…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

איכותי ואיכותני

הצירופים 'מחקר איכותי' או 'מחקר איכותני', 'מחקר כמותי' או 'מחקר כמותני' נוצרו בקרב החוקרים כבבואות לצירופים האנגליים qualitative study ו־quantitative study. חוקרים באוניברסיטאות היו חלוקים בצורת שם התואר – איכותי כנגד איכותני – כמעט מראשית…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

רוסייה אבל סורית – סיומת ־ִית לעומת סיומת ־ִיָּה בשמות ייחוס

מבחינה דקדוקית אין כלל מחייב בבחירת סיומת הנקבה בשמות ייחוס (שמות תואר המציינים שייכות לעם, לארץ, לעיר וכדומה). שתי הסיומות כשרות כפי שעולה מלשון המקרא: מוֹאֲבִיָּה (רות א, כב ועוד) וגם מוֹאָבִית (דברי הימים ב כד, כו).…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

דתית או דתייה – סיומת ־ִית לעומת סיומת ־ִיָּה

מבחינה דקדוקית אין כלל מחייב בבחירת סיומת הנקבה – ומכאן ששתי הסיומות כשרות: דתית וגם דתייה. בימינו מקובלת הבחנה ולפיה בהקשר של תואר מובהק, במיוחד כשאינו מוסב אל אדם, אומרים דתית, כגון 'שכונה דתית', 'אוכלוסייה דתית', 'השקפה…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

איך מקטינים בעברית?

כשחיפשה האקדמיה חלופה עברית ל־SMS עלתה כמתבקש המילה מִסְרוֹן, 'מסר קטן' (=short message). מונח זה מצטרף לעוד מונחים שנוצרו בשלל דרכי ההקטנה שהעברית מעמידה לרשותנו. מנגנון הקטנה אחד הוא הוספת סיומת, כמו הסיומת ־וֹן שראינו במִסְרוֹן. כך…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

חרדים וחרדיים, חילונים וחילוניים – סיומת ־ִים לעומת סיומת ־ִיִּים

כינויי הייחוס לעמים (כגון יהודי, צרפתי, סיני) ועוד כמה מילים המציינות קבוצות שייכות (כמו חרדי) יכולים לשמש הן שמות תואר הן שמות עצם. תפקידם כשם עצם יכול לבוא לידי ביטוי רק כשמדובר בבני אדם, למשל…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

סיומת הרבים – בין קביעוּת להתרוצצוּת

במערכת השם העברית רוב צורות הרבים הן בעלות אחד משני צורני הריבוי – סיומת ־ִים וסיומת ־וֹת. הבחירה בין שתי הסיומות קשורה בתודעתנו בראש ובראשונה למין הדקדוקי של השם: סיומת ־ִים לשמות ממין זכר וסיומת…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 26

תוכן העניינים התכנסות בבית נשיא המדינה לציון יובל לאקדמיה ללשון, עמ' 1 החלטות בדקדוק – דרמתי או דרמטי מאת רונית גדיש, עמ' 2 כתיב שמות תואר לועזיים: ארומטי/ארומתי, דרמטי/דרמתי, סיסטמטי/סיסטמתי, סכמטי/סכמתי, פרדוקסלי/פרדוקסי ועוד  מי מכיר?…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ניצבים – שרירות לב

בפרשת ניצבים מתואר מי שחושב ששבועת הברית עם האל איננה מחייבת אותו: "וְהָיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי הָאָלָה הַזֹּאת וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר: שָׁלוֹם יִהְיֶה לִּי כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְ" (דברים כט, יח). המילה שְׁרִירוּת מופיעה כמה…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

עורך לשון או עורך לשוני? על סמיכות לעומת שם ותוארו

שאלת הבחירה בין צירוף סמיכות לצירוף שם תואר היא בעיקרה שאלת סגנון, או אם תרצו – שאלה סגנונית.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

יחיד או יחידי?

מתקני לשון רבים ממליצים להבחין בין יחיד ליחידי כך: המילה יחיד היא הרגילה בשימוש בצירופי שם ותואר, כגון 'הפתרון היחיד', 'בת יחידה'. יחיד הוא גם שם עצם (שם תואר מועצם) שמשמעו 'איש אחד' – למשל…
המשך קריאה >>

פורים

המן האגגי

"אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶת הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי" (אסתר ג, א). מיהו הָאֲגָגִי? לפי צורת השם – ה"א הידיעה בראשו ויו"ד בסופו – זהו שם ייחוס, כלומר שם תואר המציין השתייכות למשפחה,…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

כהה וקהה

רבים מתבלבלים בין שמות התואר כֵּהֶה וקֵהֶה, אך נראה שאין קשר בין שתי המילים. כֵּהֶה הוא חשוך, מעורפל ונוטה לשחור, ההפך של בָּהִיר. המשמעות היסודית של קֵהֶה היא פגום וחסר, שחודו נפגם, ומכאן ההפך של…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

רָשָׁע בנקבה

פָּגַשׁ חָכָם בַּחֲכָמָה אָהַב הַתָּם אֶת הַתְּמִימָה וְהָרָשָׁע בְּתוֹר אִשָּׁה תָּפַס מִרְשַׁעַת אֲיֻמָּה (ארבעה אחים, נעמי שמר)     דוברי העברית תוהים לעיתים מהי צורת הנקבה של שם התואר רָשָׁע. מבחינה דקדוקית התשובה פשוטה מאוד: רָשָׁע­–רְשָׁעָה,…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

שם תואר מן המילה פקולטה

במוסדות להשכלה גבוהה נשמע לעיתים שם התואר "פקולטטי" במשמעות 'של הפקולטה', 'ששייך או קשור לפקולטה', כגון "ועדה פקולטטית", "תקנון פקולטטי". שם התואר הזה לא נדון באקדמיה ללשון העברית וברוב המילונים אין לו תיעוד. נראה שיש…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

נורא יפה, נורא ואיום

"האוכל כאן נורא טעים!" "מה פתאום?! הוא נורא ואיום". המילה נוֹרָא רגילה בלשוננו בשתי משמעויות עיקריות: רע מאוד, גרוע ביותר – למשל: 'מזג אוויר נורא', 'שגיאה נוראה', 'הרגשתי נורא'. מאוד, ביותר – למשל: 'נורא יפה',…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

סיומת נקבה לבעלות מקצוע וכדומה

לעיתים דוברי העברית מתלבטים מה צורת הנקבה של תפקיד, מקצוע, תואר, דרגה וכדומה הרגילים בלשוננו בצורת זכר. דרכה של העברית היא שצורת הנקבה נוצרת על ידי הוספת סיומת לצורת הזכר, שהיא לרוב צורת היסוד. ואלו…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מגאון הירדן לגאונת הכיתה

גאון – כפי שיאמרו הורים רבים על בנם או על בתם – הוא תואר לאדם מחוֹנָן ומוכשר במיוחד. ואולם בתנ"ך גָּאוֹן הוא שם עצם שמשמעותו עלייה והתרוממות. איך הפך שם העצם המקראי לכינוי לאיינשטיין ודומיו?…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

איכותי ואיכותני

הצירופים 'מחקר איכותי' או 'מחקר איכותני', 'מחקר כמותי' או 'מחקר כמותני' נוצרו בקרב החוקרים כבבואות לצירופים האנגליים qualitative study ו־quantitative study. חוקרים באוניברסיטאות היו חלוקים בצורת שם התואר – איכותי כנגד איכותני – כמעט מראשית…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

רוסייה אבל סורית – סיומת ־ִית לעומת סיומת ־ִיָּה בשמות ייחוס

מבחינה דקדוקית אין כלל מחייב בבחירת סיומת הנקבה בשמות ייחוס (שמות תואר המציינים שייכות לעם, לארץ, לעיר וכדומה). שתי הסיומות כשרות כפי שעולה מלשון המקרא: מוֹאֲבִיָּה (רות א, כב ועוד) וגם מוֹאָבִית (דברי הימים ב כד, כו).…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

דתית או דתייה – סיומת ־ִית לעומת סיומת ־ִיָּה

מבחינה דקדוקית אין כלל מחייב בבחירת סיומת הנקבה – ומכאן ששתי הסיומות כשרות: דתית וגם דתייה. בימינו מקובלת הבחנה ולפיה בהקשר של תואר מובהק, במיוחד כשאינו מוסב אל אדם, אומרים דתית, כגון 'שכונה דתית', 'אוכלוסייה דתית', 'השקפה…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

איך מקטינים בעברית?

כשחיפשה האקדמיה חלופה עברית ל־SMS עלתה כמתבקש המילה מִסְרוֹן, 'מסר קטן' (=short message). מונח זה מצטרף לעוד מונחים שנוצרו בשלל דרכי ההקטנה שהעברית מעמידה לרשותנו. מנגנון הקטנה אחד הוא הוספת סיומת, כמו הסיומת ־וֹן שראינו במִסְרוֹן. כך…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

חרדים וחרדיים, חילונים וחילוניים – סיומת ־ִים לעומת סיומת ־ִיִּים

כינויי הייחוס לעמים (כגון יהודי, צרפתי, סיני) ועוד כמה מילים המציינות קבוצות שייכות (כמו חרדי) יכולים לשמש הן שמות תואר הן שמות עצם. תפקידם כשם עצם יכול לבוא לידי ביטוי רק כשמדובר בבני אדם, למשל…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

סיומת הרבים – בין קביעוּת להתרוצצוּת

במערכת השם העברית רוב צורות הרבים הן בעלות אחד משני צורני הריבוי – סיומת ־ִים וסיומת ־וֹת. הבחירה בין שתי הסיומות קשורה בתודעתנו בראש ובראשונה למין הדקדוקי של השם: סיומת ־ִים לשמות ממין זכר וסיומת…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 26

תוכן העניינים התכנסות בבית נשיא המדינה לציון יובל לאקדמיה ללשון, עמ' 1 החלטות בדקדוק – דרמתי או דרמטי מאת רונית גדיש, עמ' 2 כתיב שמות תואר לועזיים: ארומטי/ארומתי, דרמטי/דרמתי, סיסטמטי/סיסטמתי, סכמטי/סכמתי, פרדוקסלי/פרדוקסי ועוד  מי מכיר?…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ניצבים – שרירות לב

בפרשת ניצבים מתואר מי שחושב ששבועת הברית עם האל איננה מחייבת אותו: "וְהָיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי הָאָלָה הַזֹּאת וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר: שָׁלוֹם יִהְיֶה לִּי כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְ" (דברים כט, יח). המילה שְׁרִירוּת מופיעה כמה…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

עורך לשון או עורך לשוני? על סמיכות לעומת שם ותוארו

שאלת הבחירה בין צירוף סמיכות לצירוף שם תואר היא בעיקרה שאלת סגנון, או אם תרצו – שאלה סגנונית.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

יחיד או יחידי?

מתקני לשון רבים ממליצים להבחין בין יחיד ליחידי כך: המילה יחיד היא הרגילה בשימוש בצירופי שם ותואר, כגון 'הפתרון היחיד', 'בת יחידה'. יחיד הוא גם שם עצם (שם תואר מועצם) שמשמעו 'איש אחד' – למשל…
המשך קריאה >>

פורים

המן האגגי

"אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶת הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי" (אסתר ג, א). מיהו הָאֲגָגִי? לפי צורת השם – ה"א הידיעה בראשו ויו"ד בסופו – זהו שם ייחוס, כלומר שם תואר המציין השתייכות למשפחה,…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

כהה וקהה

רבים מתבלבלים בין שמות התואר כֵּהֶה וקֵהֶה, אך נראה שאין קשר בין שתי המילים. כֵּהֶה הוא חשוך, מעורפל ונוטה לשחור, ההפך של בָּהִיר. המשמעות היסודית של קֵהֶה היא פגום וחסר, שחודו נפגם, ומכאן ההפך של…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

רָשָׁע בנקבה

פָּגַשׁ חָכָם בַּחֲכָמָה אָהַב הַתָּם אֶת הַתְּמִימָה וְהָרָשָׁע בְּתוֹר אִשָּׁה תָּפַס מִרְשַׁעַת אֲיֻמָּה (ארבעה אחים, נעמי שמר)     דוברי העברית תוהים לעיתים מהי צורת הנקבה של שם התואר רָשָׁע. מבחינה דקדוקית התשובה פשוטה מאוד: רָשָׁע­–רְשָׁעָה,…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

שם תואר מן המילה פקולטה

במוסדות להשכלה גבוהה נשמע לעיתים שם התואר "פקולטטי" במשמעות 'של הפקולטה', 'ששייך או קשור לפקולטה', כגון "ועדה פקולטטית", "תקנון פקולטטי". שם התואר הזה לא נדון באקדמיה ללשון העברית וברוב המילונים אין לו תיעוד. נראה שיש…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

נורא יפה, נורא ואיום

"האוכל כאן נורא טעים!" "מה פתאום?! הוא נורא ואיום". המילה נוֹרָא רגילה בלשוננו בשתי משמעויות עיקריות: רע מאוד, גרוע ביותר – למשל: 'מזג אוויר נורא', 'שגיאה נוראה', 'הרגשתי נורא'. מאוד, ביותר – למשל: 'נורא יפה',…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

סיומת נקבה לבעלות מקצוע וכדומה

לעיתים דוברי העברית מתלבטים מה צורת הנקבה של תפקיד, מקצוע, תואר, דרגה וכדומה הרגילים בלשוננו בצורת זכר. דרכה של העברית היא שצורת הנקבה נוצרת על ידי הוספת סיומת לצורת הזכר, שהיא לרוב צורת היסוד. ואלו…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מגאון הירדן לגאונת הכיתה

גאון – כפי שיאמרו הורים רבים על בנם או על בתם – הוא תואר לאדם מחוֹנָן ומוכשר במיוחד. ואולם בתנ"ך גָּאוֹן הוא שם עצם שמשמעותו עלייה והתרוממות. איך הפך שם העצם המקראי לכינוי לאיינשטיין ודומיו?…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

איכותי ואיכותני

הצירופים 'מחקר איכותי' או 'מחקר איכותני', 'מחקר כמותי' או 'מחקר כמותני' נוצרו בקרב החוקרים כבבואות לצירופים האנגליים qualitative study ו־quantitative study. חוקרים באוניברסיטאות היו חלוקים בצורת שם התואר – איכותי כנגד איכותני – כמעט מראשית…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

רוסייה אבל סורית – סיומת ־ִית לעומת סיומת ־ִיָּה בשמות ייחוס

מבחינה דקדוקית אין כלל מחייב בבחירת סיומת הנקבה בשמות ייחוס (שמות תואר המציינים שייכות לעם, לארץ, לעיר וכדומה). שתי הסיומות כשרות כפי שעולה מלשון המקרא: מוֹאֲבִיָּה (רות א, כב ועוד) וגם מוֹאָבִית (דברי הימים ב כד, כו).…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

דתית או דתייה – סיומת ־ִית לעומת סיומת ־ִיָּה

מבחינה דקדוקית אין כלל מחייב בבחירת סיומת הנקבה – ומכאן ששתי הסיומות כשרות: דתית וגם דתייה. בימינו מקובלת הבחנה ולפיה בהקשר של תואר מובהק, במיוחד כשאינו מוסב אל אדם, אומרים דתית, כגון 'שכונה דתית', 'אוכלוסייה דתית', 'השקפה…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

איך מקטינים בעברית?

כשחיפשה האקדמיה חלופה עברית ל־SMS עלתה כמתבקש המילה מִסְרוֹן, 'מסר קטן' (=short message). מונח זה מצטרף לעוד מונחים שנוצרו בשלל דרכי ההקטנה שהעברית מעמידה לרשותנו. מנגנון הקטנה אחד הוא הוספת סיומת, כמו הסיומת ־וֹן שראינו במִסְרוֹן. כך…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

חרדים וחרדיים, חילונים וחילוניים – סיומת ־ִים לעומת סיומת ־ִיִּים

כינויי הייחוס לעמים (כגון יהודי, צרפתי, סיני) ועוד כמה מילים המציינות קבוצות שייכות (כמו חרדי) יכולים לשמש הן שמות תואר הן שמות עצם. תפקידם כשם עצם יכול לבוא לידי ביטוי רק כשמדובר בבני אדם, למשל…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

סיומת הרבים – בין קביעוּת להתרוצצוּת

במערכת השם העברית רוב צורות הרבים הן בעלות אחד משני צורני הריבוי – סיומת ־ִים וסיומת ־וֹת. הבחירה בין שתי הסיומות קשורה בתודעתנו בראש ובראשונה למין הדקדוקי של השם: סיומת ־ִים לשמות ממין זכר וסיומת…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 26

תוכן העניינים התכנסות בבית נשיא המדינה לציון יובל לאקדמיה ללשון, עמ' 1 החלטות בדקדוק – דרמתי או דרמטי מאת רונית גדיש, עמ' 2 כתיב שמות תואר לועזיים: ארומטי/ארומתי, דרמטי/דרמתי, סיסטמטי/סיסטמתי, סכמטי/סכמתי, פרדוקסלי/פרדוקסי ועוד  מי מכיר?…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ניצבים – שרירות לב

בפרשת ניצבים מתואר מי שחושב ששבועת הברית עם האל איננה מחייבת אותו: "וְהָיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי הָאָלָה הַזֹּאת וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר: שָׁלוֹם יִהְיֶה לִּי כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְ" (דברים כט, יח). המילה שְׁרִירוּת מופיעה כמה…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

עורך לשון או עורך לשוני? על סמיכות לעומת שם ותוארו

שאלת הבחירה בין צירוף סמיכות לצירוף שם תואר היא בעיקרה שאלת סגנון, או אם תרצו – שאלה סגנונית.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

יחיד או יחידי?

מתקני לשון רבים ממליצים להבחין בין יחיד ליחידי כך: המילה יחיד היא הרגילה בשימוש בצירופי שם ותואר, כגון 'הפתרון היחיד', 'בת יחידה'. יחיד הוא גם שם עצם (שם תואר מועצם) שמשמעו 'איש אחד' – למשל…
המשך קריאה >>

פורים

המן האגגי

"אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶת הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי" (אסתר ג, א). מיהו הָאֲגָגִי? לפי צורת השם – ה"א הידיעה בראשו ויו"ד בסופו – זהו שם ייחוס, כלומר שם תואר המציין השתייכות למשפחה,…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

כהה וקהה

רבים מתבלבלים בין שמות התואר כֵּהֶה וקֵהֶה, אך נראה שאין קשר בין שתי המילים. כֵּהֶה הוא חשוך, מעורפל ונוטה לשחור, ההפך של בָּהִיר. המשמעות היסודית של קֵהֶה היא פגום וחסר, שחודו נפגם, ומכאן ההפך של…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

רָשָׁע בנקבה

פָּגַשׁ חָכָם בַּחֲכָמָה אָהַב הַתָּם אֶת הַתְּמִימָה וְהָרָשָׁע בְּתוֹר אִשָּׁה תָּפַס מִרְשַׁעַת אֲיֻמָּה (ארבעה אחים, נעמי שמר)     דוברי העברית תוהים לעיתים מהי צורת הנקבה של שם התואר רָשָׁע. מבחינה דקדוקית התשובה פשוטה מאוד: רָשָׁע­–רְשָׁעָה,…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

שם תואר מן המילה פקולטה

במוסדות להשכלה גבוהה נשמע לעיתים שם התואר "פקולטטי" במשמעות 'של הפקולטה', 'ששייך או קשור לפקולטה', כגון "ועדה פקולטטית", "תקנון פקולטטי". שם התואר הזה לא נדון באקדמיה ללשון העברית וברוב המילונים אין לו תיעוד. נראה שיש…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

נורא יפה, נורא ואיום

"האוכל כאן נורא טעים!" "מה פתאום?! הוא נורא ואיום". המילה נוֹרָא רגילה בלשוננו בשתי משמעויות עיקריות: רע מאוד, גרוע ביותר – למשל: 'מזג אוויר נורא', 'שגיאה נוראה', 'הרגשתי נורא'. מאוד, ביותר – למשל: 'נורא יפה',…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

סיומת נקבה לבעלות מקצוע וכדומה

לעיתים דוברי העברית מתלבטים מה צורת הנקבה של תפקיד, מקצוע, תואר, דרגה וכדומה הרגילים בלשוננו בצורת זכר. דרכה של העברית היא שצורת הנקבה נוצרת על ידי הוספת סיומת לצורת הזכר, שהיא לרוב צורת היסוד. ואלו…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מגאון הירדן לגאונת הכיתה

גאון – כפי שיאמרו הורים רבים על בנם או על בתם – הוא תואר לאדם מחוֹנָן ומוכשר במיוחד. ואולם בתנ"ך גָּאוֹן הוא שם עצם שמשמעותו עלייה והתרוממות. איך הפך שם העצם המקראי לכינוי לאיינשטיין ודומיו?…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

איכותי ואיכותני

הצירופים 'מחקר איכותי' או 'מחקר איכותני', 'מחקר כמותי' או 'מחקר כמותני' נוצרו בקרב החוקרים כבבואות לצירופים האנגליים qualitative study ו־quantitative study. חוקרים באוניברסיטאות היו חלוקים בצורת שם התואר – איכותי כנגד איכותני – כמעט מראשית…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

רוסייה אבל סורית – סיומת ־ִית לעומת סיומת ־ִיָּה בשמות ייחוס

מבחינה דקדוקית אין כלל מחייב בבחירת סיומת הנקבה בשמות ייחוס (שמות תואר המציינים שייכות לעם, לארץ, לעיר וכדומה). שתי הסיומות כשרות כפי שעולה מלשון המקרא: מוֹאֲבִיָּה (רות א, כב ועוד) וגם מוֹאָבִית (דברי הימים ב כד, כו).…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

דתית או דתייה – סיומת ־ִית לעומת סיומת ־ִיָּה

מבחינה דקדוקית אין כלל מחייב בבחירת סיומת הנקבה – ומכאן ששתי הסיומות כשרות: דתית וגם דתייה. בימינו מקובלת הבחנה ולפיה בהקשר של תואר מובהק, במיוחד כשאינו מוסב אל אדם, אומרים דתית, כגון 'שכונה דתית', 'אוכלוסייה דתית', 'השקפה…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

איך מקטינים בעברית?

כשחיפשה האקדמיה חלופה עברית ל־SMS עלתה כמתבקש המילה מִסְרוֹן, 'מסר קטן' (=short message). מונח זה מצטרף לעוד מונחים שנוצרו בשלל דרכי ההקטנה שהעברית מעמידה לרשותנו. מנגנון הקטנה אחד הוא הוספת סיומת, כמו הסיומת ־וֹן שראינו במִסְרוֹן. כך…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

חרדים וחרדיים, חילונים וחילוניים – סיומת ־ִים לעומת סיומת ־ִיִּים

כינויי הייחוס לעמים (כגון יהודי, צרפתי, סיני) ועוד כמה מילים המציינות קבוצות שייכות (כמו חרדי) יכולים לשמש הן שמות תואר הן שמות עצם. תפקידם כשם עצם יכול לבוא לידי ביטוי רק כשמדובר בבני אדם, למשל…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

סיומת הרבים – בין קביעוּת להתרוצצוּת

במערכת השם העברית רוב צורות הרבים הן בעלות אחד משני צורני הריבוי – סיומת ־ִים וסיומת ־וֹת. הבחירה בין שתי הסיומות קשורה בתודעתנו בראש ובראשונה למין הדקדוקי של השם: סיומת ־ִים לשמות ממין זכר וסיומת…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 26

תוכן העניינים התכנסות בבית נשיא המדינה לציון יובל לאקדמיה ללשון, עמ' 1 החלטות בדקדוק – דרמתי או דרמטי מאת רונית גדיש, עמ' 2 כתיב שמות תואר לועזיים: ארומטי/ארומתי, דרמטי/דרמתי, סיסטמטי/סיסטמתי, סכמטי/סכמתי, פרדוקסלי/פרדוקסי ועוד  מי מכיר?…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ניצבים – שרירות לב

בפרשת ניצבים מתואר מי שחושב ששבועת הברית עם האל איננה מחייבת אותו: "וְהָיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי הָאָלָה הַזֹּאת וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר: שָׁלוֹם יִהְיֶה לִּי כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְ" (דברים כט, יח). המילה שְׁרִירוּת מופיעה כמה…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

עורך לשון או עורך לשוני? על סמיכות לעומת שם ותוארו

שאלת הבחירה בין צירוף סמיכות לצירוף שם תואר היא בעיקרה שאלת סגנון, או אם תרצו – שאלה סגנונית.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

יחיד או יחידי?

מתקני לשון רבים ממליצים להבחין בין יחיד ליחידי כך: המילה יחיד היא הרגילה בשימוש בצירופי שם ותואר, כגון 'הפתרון היחיד', 'בת יחידה'. יחיד הוא גם שם עצם (שם תואר מועצם) שמשמעו 'איש אחד' – למשל…
המשך קריאה >>

פורים

המן האגגי

"אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶת הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי" (אסתר ג, א). מיהו הָאֲגָגִי? לפי צורת השם – ה"א הידיעה בראשו ויו"ד בסופו – זהו שם ייחוס, כלומר שם תואר המציין השתייכות למשפחה,…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

כהה וקהה

רבים מתבלבלים בין שמות התואר כֵּהֶה וקֵהֶה, אך נראה שאין קשר בין שתי המילים. כֵּהֶה הוא חשוך, מעורפל ונוטה לשחור, ההפך של בָּהִיר. המשמעות היסודית של קֵהֶה היא פגום וחסר, שחודו נפגם, ומכאן ההפך של…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

רָשָׁע בנקבה

פָּגַשׁ חָכָם בַּחֲכָמָה אָהַב הַתָּם אֶת הַתְּמִימָה וְהָרָשָׁע בְּתוֹר אִשָּׁה תָּפַס מִרְשַׁעַת אֲיֻמָּה (ארבעה אחים, נעמי שמר)     דוברי העברית תוהים לעיתים מהי צורת הנקבה של שם התואר רָשָׁע. מבחינה דקדוקית התשובה פשוטה מאוד: רָשָׁע­–רְשָׁעָה,…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

שם תואר מן המילה פקולטה

במוסדות להשכלה גבוהה נשמע לעיתים שם התואר "פקולטטי" במשמעות 'של הפקולטה', 'ששייך או קשור לפקולטה', כגון "ועדה פקולטטית", "תקנון פקולטטי". שם התואר הזה לא נדון באקדמיה ללשון העברית וברוב המילונים אין לו תיעוד. נראה שיש…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

נורא יפה, נורא ואיום

"האוכל כאן נורא טעים!" "מה פתאום?! הוא נורא ואיום". המילה נוֹרָא רגילה בלשוננו בשתי משמעויות עיקריות: רע מאוד, גרוע ביותר – למשל: 'מזג אוויר נורא', 'שגיאה נוראה', 'הרגשתי נורא'. מאוד, ביותר – למשל: 'נורא יפה',…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

סיומת נקבה לבעלות מקצוע וכדומה

לעיתים דוברי העברית מתלבטים מה צורת הנקבה של תפקיד, מקצוע, תואר, דרגה וכדומה הרגילים בלשוננו בצורת זכר. דרכה של העברית היא שצורת הנקבה נוצרת על ידי הוספת סיומת לצורת הזכר, שהיא לרוב צורת היסוד. ואלו…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מגאון הירדן לגאונת הכיתה

גאון – כפי שיאמרו הורים רבים על בנם או על בתם – הוא תואר לאדם מחוֹנָן ומוכשר במיוחד. ואולם בתנ"ך גָּאוֹן הוא שם עצם שמשמעותו עלייה והתרוממות. איך הפך שם העצם המקראי לכינוי לאיינשטיין ודומיו?…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

איכותי ואיכותני

הצירופים 'מחקר איכותי' או 'מחקר איכותני', 'מחקר כמותי' או 'מחקר כמותני' נוצרו בקרב החוקרים כבבואות לצירופים האנגליים qualitative study ו־quantitative study. חוקרים באוניברסיטאות היו חלוקים בצורת שם התואר – איכותי כנגד איכותני – כמעט מראשית…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

רוסייה אבל סורית – סיומת ־ִית לעומת סיומת ־ִיָּה בשמות ייחוס

מבחינה דקדוקית אין כלל מחייב בבחירת סיומת הנקבה בשמות ייחוס (שמות תואר המציינים שייכות לעם, לארץ, לעיר וכדומה). שתי הסיומות כשרות כפי שעולה מלשון המקרא: מוֹאֲבִיָּה (רות א, כב ועוד) וגם מוֹאָבִית (דברי הימים ב כד, כו).…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

דתית או דתייה – סיומת ־ִית לעומת סיומת ־ִיָּה

מבחינה דקדוקית אין כלל מחייב בבחירת סיומת הנקבה – ומכאן ששתי הסיומות כשרות: דתית וגם דתייה. בימינו מקובלת הבחנה ולפיה בהקשר של תואר מובהק, במיוחד כשאינו מוסב אל אדם, אומרים דתית, כגון 'שכונה דתית', 'אוכלוסייה דתית', 'השקפה…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

איך מקטינים בעברית?

כשחיפשה האקדמיה חלופה עברית ל־SMS עלתה כמתבקש המילה מִסְרוֹן, 'מסר קטן' (=short message). מונח זה מצטרף לעוד מונחים שנוצרו בשלל דרכי ההקטנה שהעברית מעמידה לרשותנו. מנגנון הקטנה אחד הוא הוספת סיומת, כמו הסיומת ־וֹן שראינו במִסְרוֹן. כך…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

חרדים וחרדיים, חילונים וחילוניים – סיומת ־ִים לעומת סיומת ־ִיִּים

כינויי הייחוס לעמים (כגון יהודי, צרפתי, סיני) ועוד כמה מילים המציינות קבוצות שייכות (כמו חרדי) יכולים לשמש הן שמות תואר הן שמות עצם. תפקידם כשם עצם יכול לבוא לידי ביטוי רק כשמדובר בבני אדם, למשל…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

סיומת הרבים – בין קביעוּת להתרוצצוּת

במערכת השם העברית רוב צורות הרבים הן בעלות אחד משני צורני הריבוי – סיומת ־ִים וסיומת ־וֹת. הבחירה בין שתי הסיומות קשורה בתודעתנו בראש ובראשונה למין הדקדוקי של השם: סיומת ־ִים לשמות ממין זכר וסיומת…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 26

תוכן העניינים התכנסות בבית נשיא המדינה לציון יובל לאקדמיה ללשון, עמ' 1 החלטות בדקדוק – דרמתי או דרמטי מאת רונית גדיש, עמ' 2 כתיב שמות תואר לועזיים: ארומטי/ארומתי, דרמטי/דרמתי, סיסטמטי/סיסטמתי, סכמטי/סכמתי, פרדוקסלי/פרדוקסי ועוד  מי מכיר?…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ניצבים – שרירות לב

בפרשת ניצבים מתואר מי שחושב ששבועת הברית עם האל איננה מחייבת אותו: "וְהָיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי הָאָלָה הַזֹּאת וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר: שָׁלוֹם יִהְיֶה לִּי כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְ" (דברים כט, יח). המילה שְׁרִירוּת מופיעה כמה…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

עורך לשון או עורך לשוני? על סמיכות לעומת שם ותוארו

שאלת הבחירה בין צירוף סמיכות לצירוף שם תואר היא בעיקרה שאלת סגנון, או אם תרצו – שאלה סגנונית.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

יחיד או יחידי?

מתקני לשון רבים ממליצים להבחין בין יחיד ליחידי כך: המילה יחיד היא הרגילה בשימוש בצירופי שם ותואר, כגון 'הפתרון היחיד', 'בת יחידה'. יחיד הוא גם שם עצם (שם תואר מועצם) שמשמעו 'איש אחד' – למשל…
המשך קריאה >>

פורים

המן האגגי

"אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶת הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי" (אסתר ג, א). מיהו הָאֲגָגִי? לפי צורת השם – ה"א הידיעה בראשו ויו"ד בסופו – זהו שם ייחוס, כלומר שם תואר המציין השתייכות למשפחה,…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

כהה וקהה

רבים מתבלבלים בין שמות התואר כֵּהֶה וקֵהֶה, אך נראה שאין קשר בין שתי המילים. כֵּהֶה הוא חשוך, מעורפל ונוטה לשחור, ההפך של בָּהִיר. המשמעות היסודית של קֵהֶה היא פגום וחסר, שחודו נפגם, ומכאן ההפך של…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

רָשָׁע בנקבה

פָּגַשׁ חָכָם בַּחֲכָמָה אָהַב הַתָּם אֶת הַתְּמִימָה וְהָרָשָׁע בְּתוֹר אִשָּׁה תָּפַס מִרְשַׁעַת אֲיֻמָּה (ארבעה אחים, נעמי שמר)     דוברי העברית תוהים לעיתים מהי צורת הנקבה של שם התואר רָשָׁע. מבחינה דקדוקית התשובה פשוטה מאוד: רָשָׁע­–רְשָׁעָה,…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

שם תואר מן המילה פקולטה

במוסדות להשכלה גבוהה נשמע לעיתים שם התואר "פקולטטי" במשמעות 'של הפקולטה', 'ששייך או קשור לפקולטה', כגון "ועדה פקולטטית", "תקנון פקולטטי". שם התואר הזה לא נדון באקדמיה ללשון העברית וברוב המילונים אין לו תיעוד. נראה שיש…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

נורא יפה, נורא ואיום

"האוכל כאן נורא טעים!" "מה פתאום?! הוא נורא ואיום". המילה נוֹרָא רגילה בלשוננו בשתי משמעויות עיקריות: רע מאוד, גרוע ביותר – למשל: 'מזג אוויר נורא', 'שגיאה נוראה', 'הרגשתי נורא'. מאוד, ביותר – למשל: 'נורא יפה',…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

סיומת נקבה לבעלות מקצוע וכדומה

לעיתים דוברי העברית מתלבטים מה צורת הנקבה של תפקיד, מקצוע, תואר, דרגה וכדומה הרגילים בלשוננו בצורת זכר. דרכה של העברית היא שצורת הנקבה נוצרת על ידי הוספת סיומת לצורת הזכר, שהיא לרוב צורת היסוד. ואלו…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מגאון הירדן לגאונת הכיתה

גאון – כפי שיאמרו הורים רבים על בנם או על בתם – הוא תואר לאדם מחוֹנָן ומוכשר במיוחד. ואולם בתנ"ך גָּאוֹן הוא שם עצם שמשמעותו עלייה והתרוממות. איך הפך שם העצם המקראי לכינוי לאיינשטיין ודומיו?…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

איכותי ואיכותני

הצירופים 'מחקר איכותי' או 'מחקר איכותני', 'מחקר כמותי' או 'מחקר כמותני' נוצרו בקרב החוקרים כבבואות לצירופים האנגליים qualitative study ו־quantitative study. חוקרים באוניברסיטאות היו חלוקים בצורת שם התואר – איכותי כנגד איכותני – כמעט מראשית…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

רוסייה אבל סורית – סיומת ־ִית לעומת סיומת ־ִיָּה בשמות ייחוס

מבחינה דקדוקית אין כלל מחייב בבחירת סיומת הנקבה בשמות ייחוס (שמות תואר המציינים שייכות לעם, לארץ, לעיר וכדומה). שתי הסיומות כשרות כפי שעולה מלשון המקרא: מוֹאֲבִיָּה (רות א, כב ועוד) וגם מוֹאָבִית (דברי הימים ב כד, כו).…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

דתית או דתייה – סיומת ־ִית לעומת סיומת ־ִיָּה

מבחינה דקדוקית אין כלל מחייב בבחירת סיומת הנקבה – ומכאן ששתי הסיומות כשרות: דתית וגם דתייה. בימינו מקובלת הבחנה ולפיה בהקשר של תואר מובהק, במיוחד כשאינו מוסב אל אדם, אומרים דתית, כגון 'שכונה דתית', 'אוכלוסייה דתית', 'השקפה…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

איך מקטינים בעברית?

כשחיפשה האקדמיה חלופה עברית ל־SMS עלתה כמתבקש המילה מִסְרוֹן, 'מסר קטן' (=short message). מונח זה מצטרף לעוד מונחים שנוצרו בשלל דרכי ההקטנה שהעברית מעמידה לרשותנו. מנגנון הקטנה אחד הוא הוספת סיומת, כמו הסיומת ־וֹן שראינו במִסְרוֹן. כך…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

חרדים וחרדיים, חילונים וחילוניים – סיומת ־ִים לעומת סיומת ־ִיִּים

כינויי הייחוס לעמים (כגון יהודי, צרפתי, סיני) ועוד כמה מילים המציינות קבוצות שייכות (כמו חרדי) יכולים לשמש הן שמות תואר הן שמות עצם. תפקידם כשם עצם יכול לבוא לידי ביטוי רק כשמדובר בבני אדם, למשל…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

סיומת הרבים – בין קביעוּת להתרוצצוּת

במערכת השם העברית רוב צורות הרבים הן בעלות אחד משני צורני הריבוי – סיומת ־ִים וסיומת ־וֹת. הבחירה בין שתי הסיומות קשורה בתודעתנו בראש ובראשונה למין הדקדוקי של השם: סיומת ־ִים לשמות ממין זכר וסיומת…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 26

תוכן העניינים התכנסות בבית נשיא המדינה לציון יובל לאקדמיה ללשון, עמ' 1 החלטות בדקדוק – דרמתי או דרמטי מאת רונית גדיש, עמ' 2 כתיב שמות תואר לועזיים: ארומטי/ארומתי, דרמטי/דרמתי, סיסטמטי/סיסטמתי, סכמטי/סכמתי, פרדוקסלי/פרדוקסי ועוד  מי מכיר?…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ניצבים – שרירות לב

בפרשת ניצבים מתואר מי שחושב ששבועת הברית עם האל איננה מחייבת אותו: "וְהָיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי הָאָלָה הַזֹּאת וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר: שָׁלוֹם יִהְיֶה לִּי כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְ" (דברים כט, יח). המילה שְׁרִירוּת מופיעה כמה…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

עורך לשון או עורך לשוני? על סמיכות לעומת שם ותוארו

שאלת הבחירה בין צירוף סמיכות לצירוף שם תואר היא בעיקרה שאלת סגנון, או אם תרצו – שאלה סגנונית.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

יחיד או יחידי?

מתקני לשון רבים ממליצים להבחין בין יחיד ליחידי כך: המילה יחיד היא הרגילה בשימוש בצירופי שם ותואר, כגון 'הפתרון היחיד', 'בת יחידה'. יחיד הוא גם שם עצם (שם תואר מועצם) שמשמעו 'איש אחד' – למשל…
המשך קריאה >>

פורים

המן האגגי

"אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶת הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי" (אסתר ג, א). מיהו הָאֲגָגִי? לפי צורת השם – ה"א הידיעה בראשו ויו"ד בסופו – זהו שם ייחוס, כלומר שם תואר המציין השתייכות למשפחה,…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

כהה וקהה

רבים מתבלבלים בין שמות התואר כֵּהֶה וקֵהֶה, אך נראה שאין קשר בין שתי המילים. כֵּהֶה הוא חשוך, מעורפל ונוטה לשחור, ההפך של בָּהִיר. המשמעות היסודית של קֵהֶה היא פגום וחסר, שחודו נפגם, ומכאן ההפך של…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

רָשָׁע בנקבה

פָּגַשׁ חָכָם בַּחֲכָמָה אָהַב הַתָּם אֶת הַתְּמִימָה וְהָרָשָׁע בְּתוֹר אִשָּׁה תָּפַס מִרְשַׁעַת אֲיֻמָּה (ארבעה אחים, נעמי שמר)     דוברי העברית תוהים לעיתים מהי צורת הנקבה של שם התואר רָשָׁע. מבחינה דקדוקית התשובה פשוטה מאוד: רָשָׁע­–רְשָׁעָה,…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

שם תואר מן המילה פקולטה

במוסדות להשכלה גבוהה נשמע לעיתים שם התואר "פקולטטי" במשמעות 'של הפקולטה', 'ששייך או קשור לפקולטה', כגון "ועדה פקולטטית", "תקנון פקולטטי". שם התואר הזה לא נדון באקדמיה ללשון העברית וברוב המילונים אין לו תיעוד. נראה שיש…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

נורא יפה, נורא ואיום

"האוכל כאן נורא טעים!" "מה פתאום?! הוא נורא ואיום". המילה נוֹרָא רגילה בלשוננו בשתי משמעויות עיקריות: רע מאוד, גרוע ביותר – למשל: 'מזג אוויר נורא', 'שגיאה נוראה', 'הרגשתי נורא'. מאוד, ביותר – למשל: 'נורא יפה',…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

סיומת נקבה לבעלות מקצוע וכדומה

לעיתים דוברי העברית מתלבטים מה צורת הנקבה של תפקיד, מקצוע, תואר, דרגה וכדומה הרגילים בלשוננו בצורת זכר. דרכה של העברית היא שצורת הנקבה נוצרת על ידי הוספת סיומת לצורת הזכר, שהיא לרוב צורת היסוד. ואלו…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מגאון הירדן לגאונת הכיתה

גאון – כפי שיאמרו הורים רבים על בנם או על בתם – הוא תואר לאדם מחוֹנָן ומוכשר במיוחד. ואולם בתנ"ך גָּאוֹן הוא שם עצם שמשמעותו עלייה והתרוממות. איך הפך שם העצם המקראי לכינוי לאיינשטיין ודומיו?…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

איכותי ואיכותני

הצירופים 'מחקר איכותי' או 'מחקר איכותני', 'מחקר כמותי' או 'מחקר כמותני' נוצרו בקרב החוקרים כבבואות לצירופים האנגליים qualitative study ו־quantitative study. חוקרים באוניברסיטאות היו חלוקים בצורת שם התואר – איכותי כנגד איכותני – כמעט מראשית…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

רוסייה אבל סורית – סיומת ־ִית לעומת סיומת ־ִיָּה בשמות ייחוס

מבחינה דקדוקית אין כלל מחייב בבחירת סיומת הנקבה בשמות ייחוס (שמות תואר המציינים שייכות לעם, לארץ, לעיר וכדומה). שתי הסיומות כשרות כפי שעולה מלשון המקרא: מוֹאֲבִיָּה (רות א, כב ועוד) וגם מוֹאָבִית (דברי הימים ב כד, כו).…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

דתית או דתייה – סיומת ־ִית לעומת סיומת ־ִיָּה

מבחינה דקדוקית אין כלל מחייב בבחירת סיומת הנקבה – ומכאן ששתי הסיומות כשרות: דתית וגם דתייה. בימינו מקובלת הבחנה ולפיה בהקשר של תואר מובהק, במיוחד כשאינו מוסב אל אדם, אומרים דתית, כגון 'שכונה דתית', 'אוכלוסייה דתית', 'השקפה…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

איך מקטינים בעברית?

כשחיפשה האקדמיה חלופה עברית ל־SMS עלתה כמתבקש המילה מִסְרוֹן, 'מסר קטן' (=short message). מונח זה מצטרף לעוד מונחים שנוצרו בשלל דרכי ההקטנה שהעברית מעמידה לרשותנו. מנגנון הקטנה אחד הוא הוספת סיומת, כמו הסיומת ־וֹן שראינו במִסְרוֹן. כך…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

חרדים וחרדיים, חילונים וחילוניים – סיומת ־ִים לעומת סיומת ־ִיִּים

כינויי הייחוס לעמים (כגון יהודי, צרפתי, סיני) ועוד כמה מילים המציינות קבוצות שייכות (כמו חרדי) יכולים לשמש הן שמות תואר הן שמות עצם. תפקידם כשם עצם יכול לבוא לידי ביטוי רק כשמדובר בבני אדם, למשל…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

סיומת הרבים – בין קביעוּת להתרוצצוּת

במערכת השם העברית רוב צורות הרבים הן בעלות אחד משני צורני הריבוי – סיומת ־ִים וסיומת ־וֹת. הבחירה בין שתי הסיומות קשורה בתודעתנו בראש ובראשונה למין הדקדוקי של השם: סיומת ־ִים לשמות ממין זכר וסיומת…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 26

תוכן העניינים התכנסות בבית נשיא המדינה לציון יובל לאקדמיה ללשון, עמ' 1 החלטות בדקדוק – דרמתי או דרמטי מאת רונית גדיש, עמ' 2 כתיב שמות תואר לועזיים: ארומטי/ארומתי, דרמטי/דרמתי, סיסטמטי/סיסטמתי, סכמטי/סכמתי, פרדוקסלי/פרדוקסי ועוד  מי מכיר?…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ניצבים – שרירות לב

בפרשת ניצבים מתואר מי שחושב ששבועת הברית עם האל איננה מחייבת אותו: "וְהָיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי הָאָלָה הַזֹּאת וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר: שָׁלוֹם יִהְיֶה לִּי כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְ" (דברים כט, יח). המילה שְׁרִירוּת מופיעה כמה…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

עורך לשון או עורך לשוני? על סמיכות לעומת שם ותוארו

שאלת הבחירה בין צירוף סמיכות לצירוף שם תואר היא בעיקרה שאלת סגנון, או אם תרצו – שאלה סגנונית.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

יחיד או יחידי?

מתקני לשון רבים ממליצים להבחין בין יחיד ליחידי כך: המילה יחיד היא הרגילה בשימוש בצירופי שם ותואר, כגון 'הפתרון היחיד', 'בת יחידה'. יחיד הוא גם שם עצם (שם תואר מועצם) שמשמעו 'איש אחד' – למשל…
המשך קריאה >>

פורים

המן האגגי

"אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶת הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי" (אסתר ג, א). מיהו הָאֲגָגִי? לפי צורת השם – ה"א הידיעה בראשו ויו"ד בסופו – זהו שם ייחוס, כלומר שם תואר המציין השתייכות למשפחה,…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

כהה וקהה

רבים מתבלבלים בין שמות התואר כֵּהֶה וקֵהֶה, אך נראה שאין קשר בין שתי המילים. כֵּהֶה הוא חשוך, מעורפל ונוטה לשחור, ההפך של בָּהִיר. המשמעות היסודית של קֵהֶה היא פגום וחסר, שחודו נפגם, ומכאן ההפך של…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

רָשָׁע בנקבה

פָּגַשׁ חָכָם בַּחֲכָמָה אָהַב הַתָּם אֶת הַתְּמִימָה וְהָרָשָׁע בְּתוֹר אִשָּׁה תָּפַס מִרְשַׁעַת אֲיֻמָּה (ארבעה אחים, נעמי שמר)     דוברי העברית תוהים לעיתים מהי צורת הנקבה של שם התואר רָשָׁע. מבחינה דקדוקית התשובה פשוטה מאוד: רָשָׁע­–רְשָׁעָה,…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

שם תואר מן המילה פקולטה

במוסדות להשכלה גבוהה נשמע לעיתים שם התואר "פקולטטי" במשמעות 'של הפקולטה', 'ששייך או קשור לפקולטה', כגון "ועדה פקולטטית", "תקנון פקולטטי". שם התואר הזה לא נדון באקדמיה ללשון העברית וברוב המילונים אין לו תיעוד. נראה שיש…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

נורא יפה, נורא ואיום

"האוכל כאן נורא טעים!" "מה פתאום?! הוא נורא ואיום". המילה נוֹרָא רגילה בלשוננו בשתי משמעויות עיקריות: רע מאוד, גרוע ביותר – למשל: 'מזג אוויר נורא', 'שגיאה נוראה', 'הרגשתי נורא'. מאוד, ביותר – למשל: 'נורא יפה',…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

סיומת נקבה לבעלות מקצוע וכדומה

לעיתים דוברי העברית מתלבטים מה צורת הנקבה של תפקיד, מקצוע, תואר, דרגה וכדומה הרגילים בלשוננו בצורת זכר. דרכה של העברית היא שצורת הנקבה נוצרת על ידי הוספת סיומת לצורת הזכר, שהיא לרוב צורת היסוד. ואלו…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מגאון הירדן לגאונת הכיתה

גאון – כפי שיאמרו הורים רבים על בנם או על בתם – הוא תואר לאדם מחוֹנָן ומוכשר במיוחד. ואולם בתנ"ך גָּאוֹן הוא שם עצם שמשמעותו עלייה והתרוממות. איך הפך שם העצם המקראי לכינוי לאיינשטיין ודומיו?…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

איכותי ואיכותני

הצירופים 'מחקר איכותי' או 'מחקר איכותני', 'מחקר כמותי' או 'מחקר כמותני' נוצרו בקרב החוקרים כבבואות לצירופים האנגליים qualitative study ו־quantitative study. חוקרים באוניברסיטאות היו חלוקים בצורת שם התואר – איכותי כנגד איכותני – כמעט מראשית…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

רוסייה אבל סורית – סיומת ־ִית לעומת סיומת ־ִיָּה בשמות ייחוס

מבחינה דקדוקית אין כלל מחייב בבחירת סיומת הנקבה בשמות ייחוס (שמות תואר המציינים שייכות לעם, לארץ, לעיר וכדומה). שתי הסיומות כשרות כפי שעולה מלשון המקרא: מוֹאֲבִיָּה (רות א, כב ועוד) וגם מוֹאָבִית (דברי הימים ב כד, כו).…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

דתית או דתייה – סיומת ־ִית לעומת סיומת ־ִיָּה

מבחינה דקדוקית אין כלל מחייב בבחירת סיומת הנקבה – ומכאן ששתי הסיומות כשרות: דתית וגם דתייה. בימינו מקובלת הבחנה ולפיה בהקשר של תואר מובהק, במיוחד כשאינו מוסב אל אדם, אומרים דתית, כגון 'שכונה דתית', 'אוכלוסייה דתית', 'השקפה…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

איך מקטינים בעברית?

כשחיפשה האקדמיה חלופה עברית ל־SMS עלתה כמתבקש המילה מִסְרוֹן, 'מסר קטן' (=short message). מונח זה מצטרף לעוד מונחים שנוצרו בשלל דרכי ההקטנה שהעברית מעמידה לרשותנו. מנגנון הקטנה אחד הוא הוספת סיומת, כמו הסיומת ־וֹן שראינו במִסְרוֹן. כך…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

חרדים וחרדיים, חילונים וחילוניים – סיומת ־ִים לעומת סיומת ־ִיִּים

כינויי הייחוס לעמים (כגון יהודי, צרפתי, סיני) ועוד כמה מילים המציינות קבוצות שייכות (כמו חרדי) יכולים לשמש הן שמות תואר הן שמות עצם. תפקידם כשם עצם יכול לבוא לידי ביטוי רק כשמדובר בבני אדם, למשל…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

סיומת הרבים – בין קביעוּת להתרוצצוּת

במערכת השם העברית רוב צורות הרבים הן בעלות אחד משני צורני הריבוי – סיומת ־ִים וסיומת ־וֹת. הבחירה בין שתי הסיומות קשורה בתודעתנו בראש ובראשונה למין הדקדוקי של השם: סיומת ־ִים לשמות ממין זכר וסיומת…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 26

תוכן העניינים התכנסות בבית נשיא המדינה לציון יובל לאקדמיה ללשון, עמ' 1 החלטות בדקדוק – דרמתי או דרמטי מאת רונית גדיש, עמ' 2 כתיב שמות תואר לועזיים: ארומטי/ארומתי, דרמטי/דרמתי, סיסטמטי/סיסטמתי, סכמטי/סכמתי, פרדוקסלי/פרדוקסי ועוד  מי מכיר?…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ניצבים – שרירות לב

בפרשת ניצבים מתואר מי שחושב ששבועת הברית עם האל איננה מחייבת אותו: "וְהָיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי הָאָלָה הַזֹּאת וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר: שָׁלוֹם יִהְיֶה לִּי כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְ" (דברים כט, יח). המילה שְׁרִירוּת מופיעה כמה…
המשך קריאה >>

.

ה. שמות תואר לועזיים

שמות התואר הלועזיים המסתיימים בהברה ti – מומלץ לכותבם טי, כגון דרמטי, סיסטמטי.

.

אַבָּהִי, אַבָּהוּת

אַבָּהִי, אַבָּהוּת (קמץ ודגש בבי"ת).

.

א. שמות בעלי חיים וצמחים

1.  צירוף סמיכות שהסומך בו שם פרטי
בשמות המורכבים מצירופי סמיכות כשהסומך הוא שם עצם פרטי שאינו סובל ה' הידיעה – כגון 'גֶּרבּיל אלנבי', 'ישימונית תמנע' – לא תבוא בו ה' הידיעה אפילו כשהוא מיודע.
אם השם הפרטי נושא מעצם טיבו את ה' הידיעה – כגון 'דרור הירדן', 'צבי הנגב' – ה' הידיעה נשארת צמודה אליו אפילו כשאינו מיודע (ביידוע הפרט). שם פרטי מסוג זה, ה' הידיעה נשארת צמודה אליו בכל המצבים, ואפילו בא אחריו שם תואר לא מיודע. למשל: ראיתי צבי הנגב בוגר.[1]

2. שם פרט ושם סוג בצירוף סמיכות
בשמות המורכבים מצירופי סמיכות שם הפרט בא בלא ה' הידיעה, והוא הדין בבוא שֵם מעין זה בלוויית שם תואר. למשל: 'כלב־ים', 'כלב־ים מצוי'; 'נְחש־מים', 'נחש־מים אירופי'; 'מַקּור־חסידה תמים'.
שם הסוג הוא בה' הידיעה, כגון 'כלב־הים', 'נְחש־המים', 'מַקּור־החסידה', כשם ששאר שמות הסוג מיודעים: 'הכלב', 'העורב', 'הרקפת'.

3. שמות שיש בהם לוואי שם תואר
שמות שיש בהם לוואי־תואר יבואו בלא ה' הידיעה אם אין השם מיודע (ביידוע הפרט). למשל: 'צבי ישראלי', 'גֶּרבּיל דרומי', 'עורב אפור', 'נורית עגולת־עלים'.

[1] החלטה דומה התקבלה בנוגע למונח ממונחי השירה והפיוט בימי הביניים: בִּרְכַּת הַמָּזוֹן מְפֻיֶּטֶת – צירוף הסמיכות מיודע ותוארו אינו מיודע [ישיבה שד].

.

2.1.11 שמות תואר מן הכפולים במשקל פָּעִיל (פַּעִיל)

שמות התואר מן הכפולים במשקל פעיל באים בקמץ, כגון דָּלִיל, דָּקִיק, חָמִים, קָלִיל, רָכִיךְ, כדרך רוב שמות התואר במשקל זה שלא מן הכפולים: דָּבִיק, נָדִיר וכדומה.

שמות התואר דקיק, קליל ורכיך כשרים גם בפתח ודגש: דַּקִּיק, קַלִּיל, רַכִּיךְ (על דרך כַּבִּיר, עַלִּיז).

.

ב. צירוף תארים

צירוף שמות תואר כגון (מסמך) חברתי־כלכלי, אפשר ליידעו בשתי דרכים: יידוע שם התואר הראשון או יידוע כל אחד משמות התואר. סימון המקף בצירוף כזה אינו חובה. לדוגמה: 'המסמך החברתי־כלכלי' או 'המסמך החברתי הכלכלי'.

.

מינוי

השם המופשט הנגזר משם התואר מָנוּי הוא מינוי. לדוגמה: 'חידשתי את המינוי על העיתון'.

.

א. שמות צבעים

שמות צבעים המורכבים משם צבע ומשם עצם יבואו בדרך של שם ותוארו, כגון יָרֹק־הֲדַסִּי, אָפֹר־פְּלָדִי.

.

2.3.9 צורת הרבים של שמות תואר המסתיימים ב־יִי

ִצורת הרבים של שמות תואר המסתיימים ב־יִי, כגון נִסּוּיִי, רִפּוּיִי, היא בשלוש יו"דים: נִסּוּיִיִּים, רִפּוּיִיִּים (גם בכתיב המלא).

.

אָנוֹכִי

אָנוֹכִי (שם תואר [אגואיסט, אגואיסטי]; בקמץ וביו"ד אחת).
בנטייה אָנוֹכִית, אָנוֹכִים / אָנוֹכִיִּים, אָנוֹכִיּוֹת.

.

בִּלְעָדִי, בִּלְבַדִּי

שם התואר בִּלְעָדִי מותר בשימוש לצד בִּלְבַדִּי.

.

כְּדָאִי – שם תואר

הצורה כְּדָאִי (בסיומת ־ִי) היא הצורה המומלצת כשם התואר. צורה זו היא הכרח בנטייה: כְּדָאִית, כְּדָאִיִּים, כְּדָאִיּוֹת.
אין צריך לומר שצורת כְּדָאִי אינה באה במקום תואר הפועל כְּדַאי.

.

בְּהֵמִי, בְּהֵמִיּוּת

שם התואר מן בְּהֵמָה הוא בְּהֵמִי; השם המופשט בְּהֵמִיּוּת.

.

זיבורית, עידית – שם עצם ושם תואר

המילים זיבורית, עידית משמשות בעברית החדשה הן במעמד שם עצם, כגון 'מניית עידית', 'אדמת עידית', 'אדמת זיבורית', הן במעמד שם תואר בנקבה, כגון 'אדמה עידית', 'אדמה זיבורית'.

.

טַרְשִׁי

שם התואר מן טֶרֶשׁ הוא טַרְשִׁי (פתח בטי"ת, שווא ברי"ש).

.

כֵּלִי

צורת שם התואר כֵּלִי (מן כְּלִי) מותרת, כגון מוזיקה כֵּלִית.

עניין של סגנון

עורך לשון או עורך לשוני? על סמיכות לעומת שם ותוארו

שאלת הבחירה בין צירוף סמיכות לצירוף שם תואר היא בעיקרה שאלת סגנון, או אם תרצו – שאלה סגנונית.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

יחיד או יחידי?

מתקני לשון רבים ממליצים להבחין בין יחיד ליחידי כך: המילה יחיד היא הרגילה בשימוש בצירופי שם ותואר, כגון 'הפתרון היחיד', 'בת יחידה'. יחיד הוא גם שם עצם (שם תואר מועצם) שמשמעו 'איש אחד' – למשל…
המשך קריאה >>

פורים

המן האגגי

"אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶת הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי" (אסתר ג, א). מיהו הָאֲגָגִי? לפי צורת השם – ה"א הידיעה בראשו ויו"ד בסופו – זהו שם ייחוס, כלומר שם תואר המציין השתייכות למשפחה,…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

כהה וקהה

רבים מתבלבלים בין שמות התואר כֵּהֶה וקֵהֶה, אך נראה שאין קשר בין שתי המילים. כֵּהֶה הוא חשוך, מעורפל ונוטה לשחור, ההפך של בָּהִיר. המשמעות היסודית של קֵהֶה היא פגום וחסר, שחודו נפגם, ומכאן ההפך של…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

רָשָׁע בנקבה

פָּגַשׁ חָכָם בַּחֲכָמָה אָהַב הַתָּם אֶת הַתְּמִימָה וְהָרָשָׁע בְּתוֹר אִשָּׁה תָּפַס מִרְשַׁעַת אֲיֻמָּה (ארבעה אחים, נעמי שמר)     דוברי העברית תוהים לעיתים מהי צורת הנקבה של שם התואר רָשָׁע. מבחינה דקדוקית התשובה פשוטה מאוד: רָשָׁע­–רְשָׁעָה,…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

שם תואר מן המילה פקולטה

במוסדות להשכלה גבוהה נשמע לעיתים שם התואר "פקולטטי" במשמעות 'של הפקולטה', 'ששייך או קשור לפקולטה', כגון "ועדה פקולטטית", "תקנון פקולטטי". שם התואר הזה לא נדון באקדמיה ללשון העברית וברוב המילונים אין לו תיעוד. נראה שיש…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

נורא יפה, נורא ואיום

"האוכל כאן נורא טעים!" "מה פתאום?! הוא נורא ואיום". המילה נוֹרָא רגילה בלשוננו בשתי משמעויות עיקריות: רע מאוד, גרוע ביותר – למשל: 'מזג אוויר נורא', 'שגיאה נוראה', 'הרגשתי נורא'. מאוד, ביותר – למשל: 'נורא יפה',…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

סיומת נקבה לבעלות מקצוע וכדומה

לעיתים דוברי העברית מתלבטים מה צורת הנקבה של תפקיד, מקצוע, תואר, דרגה וכדומה הרגילים בלשוננו בצורת זכר. דרכה של העברית היא שצורת הנקבה נוצרת על ידי הוספת סיומת לצורת הזכר, שהיא לרוב צורת היסוד. ואלו…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מגאון הירדן לגאונת הכיתה

גאון – כפי שיאמרו הורים רבים על בנם או על בתם – הוא תואר לאדם מחוֹנָן ומוכשר במיוחד. ואולם בתנ"ך גָּאוֹן הוא שם עצם שמשמעותו עלייה והתרוממות. איך הפך שם העצם המקראי לכינוי לאיינשטיין ודומיו?…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

איכותי ואיכותני

הצירופים 'מחקר איכותי' או 'מחקר איכותני', 'מחקר כמותי' או 'מחקר כמותני' נוצרו בקרב החוקרים כבבואות לצירופים האנגליים qualitative study ו־quantitative study. חוקרים באוניברסיטאות היו חלוקים בצורת שם התואר – איכותי כנגד איכותני – כמעט מראשית…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

רוסייה אבל סורית – סיומת ־ִית לעומת סיומת ־ִיָּה בשמות ייחוס

מבחינה דקדוקית אין כלל מחייב בבחירת סיומת הנקבה בשמות ייחוס (שמות תואר המציינים שייכות לעם, לארץ, לעיר וכדומה). שתי הסיומות כשרות כפי שעולה מלשון המקרא: מוֹאֲבִיָּה (רות א, כב ועוד) וגם מוֹאָבִית (דברי הימים ב כד, כו).…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

דתית או דתייה – סיומת ־ִית לעומת סיומת ־ִיָּה

מבחינה דקדוקית אין כלל מחייב בבחירת סיומת הנקבה – ומכאן ששתי הסיומות כשרות: דתית וגם דתייה. בימינו מקובלת הבחנה ולפיה בהקשר של תואר מובהק, במיוחד כשאינו מוסב אל אדם, אומרים דתית, כגון 'שכונה דתית', 'אוכלוסייה דתית', 'השקפה…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

איך מקטינים בעברית?

כשחיפשה האקדמיה חלופה עברית ל־SMS עלתה כמתבקש המילה מִסְרוֹן, 'מסר קטן' (=short message). מונח זה מצטרף לעוד מונחים שנוצרו בשלל דרכי ההקטנה שהעברית מעמידה לרשותנו. מנגנון הקטנה אחד הוא הוספת סיומת, כמו הסיומת ־וֹן שראינו במִסְרוֹן. כך…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

חרדים וחרדיים, חילונים וחילוניים – סיומת ־ִים לעומת סיומת ־ִיִּים

כינויי הייחוס לעמים (כגון יהודי, צרפתי, סיני) ועוד כמה מילים המציינות קבוצות שייכות (כמו חרדי) יכולים לשמש הן שמות תואר הן שמות עצם. תפקידם כשם עצם יכול לבוא לידי ביטוי רק כשמדובר בבני אדם, למשל…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

סיומת הרבים – בין קביעוּת להתרוצצוּת

במערכת השם העברית רוב צורות הרבים הן בעלות אחד משני צורני הריבוי – סיומת ־ִים וסיומת ־וֹת. הבחירה בין שתי הסיומות קשורה בתודעתנו בראש ובראשונה למין הדקדוקי של השם: סיומת ־ִים לשמות ממין זכר וסיומת…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 26

תוכן העניינים התכנסות בבית נשיא המדינה לציון יובל לאקדמיה ללשון, עמ' 1 החלטות בדקדוק – דרמתי או דרמטי מאת רונית גדיש, עמ' 2 כתיב שמות תואר לועזיים: ארומטי/ארומתי, דרמטי/דרמתי, סיסטמטי/סיסטמתי, סכמטי/סכמתי, פרדוקסלי/פרדוקסי ועוד  מי מכיר?…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ניצבים – שרירות לב

בפרשת ניצבים מתואר מי שחושב ששבועת הברית עם האל איננה מחייבת אותו: "וְהָיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי הָאָלָה הַזֹּאת וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר: שָׁלוֹם יִהְיֶה לִּי כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְ" (דברים כט, יח). המילה שְׁרִירוּת מופיעה כמה…
המשך קריאה >>

.

עָקִיב

הצורה עָקִיב עדיפה מן הצורה עִקְבִי.

.

פֻּמְבִּי, פֻּמְבִּיּוּת

שם התואר פומבי מנוקד בחיריק: פֻּמְבִּי (וכן השם פֻּמְבִּיּוּת הנגזר ממנו).
הניקוד בחיריק מומלץ גם בתואר הפועל בְּפֻמְבִּי.

.

פִּרְאִי; פִּרְאוּת, פְּרָאוּת

פִּרְאִי הוא שם התואר הנגזר מן פֶּרֶא. התכונה היא פִּרְאוּת וגם פְּרָאוּת.

.

שְׁטָרִי

שם התואר מן שְׁטָר הוא שְׁטָרִי (שווא בשי"ן, קמץ בטי"ת).