נושא: שמות פרטיים

שמות ומשמעויות

אביב

לפי המילונים, רק בימי הביניים – בעברית של חכמי ספרד – החלו להשתמש במילה אָבִיב לציון עונת השנה שבין החורף לקיץ, וזו גם המשמעות הרגילה של המילה בימינו.
המשך קריאה נעימה >>

חידון מה משותף לקבוצות המילים – פתרונות

הִלְשִׁין, רִגֵּל, עִיֵּן, נָחַר תשובה: פעלים שנגזרו משמות איברי הגוף הקשורים בהם. איברי גוף האדם הם מקור רב השראה למילים, לניבים ולשימושי לשון, ופעלים אלו הם רק דוגמה קטנה לכך. להרחבה: מדברים בשפת הגוף. יִשֹּוּם, מַטָּס, מִסּוּי, תּוֹבָנָה תשובה: מילים שיש בהן חילופי גזרות.…
המשך קריאה נעימה >>

מילים וגלגוליהן

מתנה ונרדפותיה

כידוע לכל פותר תשבצים, למילה מַתָּנָה כמה וכמה מילים נרדפות, כמעט כולן משמשות כבר במקרא. לצד מַתָּנָה אנו מוצאים את המילים מַתָּן ומַתָּת, ושלושתן נגזרות מאותו השורש – נת"ן. בשלושתן נידַמתה ה־נ הראשונה של השורש אל ה־ת (אות השורש השנייה). במילה מתת נידַמתה גם ה־נ השנייה של…
המשך קריאה נעימה >>

פורים

המן האגגי

"אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶת הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי" (אסתר ג, א). מיהו הָאֲגָגִי? לפי צורת השם – ה"א הידיעה בראשו ויו"ד בסופו – זהו שם ייחוס, כלומר שם תואר המציין השתייכות למשפחה, לשבט, לעם או למקום מסוימים, כמו למשל "לְגֵרְשׁוֹן מִשְׁפַּחַת הַלִּבְנִי…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

שׁ או שׂ? פשה, שידוד מערכות, חשוך, בשום שכל

פָּשָׂה פָּשָׂה – בשי"ן שמאלית – הוא פועל שמשמעו 'התפשט', 'התרחב'. מקורו של פועל זה בתיאורי נגעי הצרעת בספר ויקרא, כגון "וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה פָּשְׂתָה הַמִּסְפַּחַת בָּעוֹר, וְטִמְּאוֹ הַכֹּהֵן צָרַעַת הִוא" (יג, ח). הפועל פָּשָׂה מוכר גם מספרות חז"ל, ובכתבי היד הטובים הוא נכתב בסמ"ך:…
המשך קריאה נעימה >>

ל"ג בעומר

בר כוכבא ובר יוחאי

מה היה שמו של מנהיג המרד ביהודה במאה השנייה לסה"נ: בר כוכבא, בר כוזבא, בר כוסבה? מה אפשר ללמוד מן השמות בדגם 'בן פלוני' או 'בר פלוני' המופיעים בתעודות בנות התקופה? ולבסוף: האם מה שהתרחש בארץ ישראל במאה השנייה היה מרד או מלחמה – וכיצד באה לידי ביטוי השאלה הזאת בבולים שהונפקו בארץ?
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

גמל שלמה ומקור שמו

גְּמַל שְׁלֹמֹה הוא חרק טורף שייחודו בכך שרגליו הקדמיות אינן משמשות להליכה ולאחיזה אלא הפכו זרועות טרף. בשעה שהוא אורב לטרפו זרועותיו מקופלות וראשו נע ימינה ושמאלה, בדומה לאדם הקורא בספר תפילה. בגלל הדמיון הזה ניתנו לו בלשונות אחדות שמות הקשורים לתפילה: שמו המדעי הוא…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

שם פרטי ושם משפחה – מה קודם

בעברית, כמו בלשונות רבות אחרות, השם הפרטי קודם לשם המשפחה. אף כי לאבותינו הקדומים לא היו שמות משפחה, אפשר ללמוד על סדר השמות מדרך ההבעה של שמות פרטיים שהתלווה להם שם ייחוס, כגון אליהו התשבי, אלעזר המודעי, יהודה הלוי. אם כן נאמר אליעזר בן־יהודה, חיים…
המשך קריאה נעימה >>

מילים וגלגוליהן

מרבים בשמחה

מילים מן השורש שמ"ח רווחות מאוד כבר בתנ"ך – כמאתיים ושבעים מופעים. בפורים השמחה קשורה קשר הדוק ליין, קשר המודגש במגילת אסתר: "וְעָשֹׂה אֹתוֹ יוֹם מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה" (אסתר ט, יז), שהרי כידוע "יַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹש" (תהלים קד, טו). מהשוואה ללשונות שמיות אחרות עולה כי שָׂמַח מציין ביסודו עלייה ושגשוג, בדומה לצָמַח. גם בספר משלי יש עדות למשמעות זו: "אוֹר צַדִּיקִים יִשְׂמָח וְנֵר רְשָׁעִים יִדְעָךְ" (יג, ט).
המשך קריאה נעימה >>

סוגיות בעברית

שמות פרטיים – כתיב מלא או חסר?

בעברית החדשה נוהגים שני כתיבים: הכתיב המנוקד והכתיב המלא (או חסר הניקוד), ולכל אחד מהם כללים משלו. בכתיב המלא מוסיפים במקרים מסוימים וי"וים ויו"דים כדי לציין תנועה או כדי להבחין בין עיצור לאם קריאה. לפיכך כתיבן של מילים רבות אינו זהה בניקוד ובלעדיו. כללי הכתיב…
המשך קריאה נעימה >>

סוגיות בעברית

בְּכַרְמִיאֵל – בכ"פ בראש שמות עבריים לאחר אותיות וכל"ב

כידוע בראש המילה אותיות בכ"פ דגושות בדגש קל, כלומר נהגות בביצוע סותם. למשל: בַּית, כָּך, פָּנים. אבל אם באה לפני המילה אחת מאותיות השימוש – ו' החיבור או מיליות היחס כְּ, לְ, בְּ – חל שינוי בהגייה והן נהגות בביצוע חוכך: וּבַיִת בבי"ת רפה; בְּכָךְ בכ"ף…
המשך קריאה נעימה >>

סוגיות בעברית

צָהֳרַיִם, נָעֳמִי – הגיית קמץ לפני חטף קמץ

רבים מתלבטים כיצד יש להגות מילים שיש בהן הרצף קמץ וחטף קמץ, כמו במילים צָהֳרַיִם, מָחֳרָת, מָחֳרָתַיִם, פָּעֳלִי, נָעֳמִי. חטף קמץ נהגה לעולם o, ואילו הגיית הקמץ שלפניו שנויה במחלוקת: יש ההוגים קמץ קטן (o) ויש ההוגים קמץ גדול (a). בדרך כלל תנועה שזהה לתנועת…
המשך קריאה נעימה >>

שמות ומשמעויות

ליזה, בֵּטִי ופסיה – כולן אלישבע

שמות עבריים רבים היו לשמות בין־לאומיים בזכות דמויות מן התנ"ך ומן הברית החדשה, אבל רק למעטים מהם גלגולים מגוונים כגלגולי השם אֱלִישֶׁבַע.
המשך קריאה נעימה >>

שמות ומשמעויות

אִילְאִיל

בֵּינֵינוּ לְבֵין עַצְמֵנוּ לָהּ אֶקְרָא אִילְאִיל… וְאִם אָמוּת אָנֹכִי – וְיַחֲלֹף כָּלִיל; שׁוּב לֹא יִקְרָא לְעוֹלָם גֶּבֶר לְאִשָּׁה – אִילְאִיל. אִילְאִיל…! כך כתב המשורר שאול טשרניחובסקי בשיר הפותח את המחרוזת "שירים לאילאיל". ואולם דווקא בזכות השיר נתקבל השם אילאיל במאגר השמות הישראליים…
המשך קריאה נעימה >>

שמות ומשמעויות

אֶלְעָד

את השם אֶלְעָד נהוג לפרש כשם תאופורי (כלומר שם שכלול בו שם או כינוי של האל) בעל שני רכיבים: אל ועד. לכאורה שני רכיביו ידועים וברורים, אולם בעיית דקדוק מקשה על ההבנה שעד פירושו נֶצַח.
המשך קריאה נעימה >>

שבועות

בועז

השם בֹּעַז נזכר בתנ"ך בשני הקשרים. בתיאור בניין מקדש שלמה נאמר על הקמת עמודי התווך: "וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּד הַיְמָנִי וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יָכִין, וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּד הַשְּׂמָאלִי וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ בֹּעַז" (מלכים א ז, כא). ההקשר המוכר יותר הוא כמובן מגילת רות שבה בֹּעַז –…
המשך קריאה נעימה >>

שמות ומשמעויות

דולב

שם העץ דולב חודש בעברית של ימינו על פי שם העץ דֻּלְבָּא (בלי ניקוד: דולבא) הנזכר בארמית של התלמוד הבבלי (סוכה לב ע"ב ועוד). המשקל הארמי שבו שקול שם זה מקביל למשקל העברי המלעילי פֹּעֶל, כגון עומקא–עֹמֶק (מעומקא דלִבָּא), קודשא–קֹדֶשׁ. ההגייה התקנית של שם הצמח…
המשך קריאה נעימה >>

שמות ומשמעויות

דורון

המילה דורון, הנרדפת למילה מתנה, הגיעה ללשון חכמים מן היוונית. בימינו היא משמשת בעיקר שם פרטי ושם משפחה.
המשך קריאה נעימה >>

שמות ומשמעויות

דניאל

השם דניאל הוא שם מקראי של ארבע דמויות שונות, הידועה שבהן היא גיבור הספר דניאל. ברור כי השם מורכב משני רכיבים: דן/דני (מן השורש די"ן, הנרדף לשורש שפ"ט) והרכיב התאופורי אֵל. משמעות השם היא אפוא 'האל שפט' או 'האל שופטִי'. הגיית השם המקראי שונה במקצת…
המשך קריאה נעימה >>

שמות ומשמעויות

חוה

לשם הראשון של אישה בתנ"ך, חַוָּה, ניתנו שני פירושים – האחד מלשון חיים והאחר מן חִוְיָא (נחש בארמית).
המשך קריאה נעימה >>

שמות ומשמעויות

יאיר ואורי

השורש או"ר, בדומה לשורש רנ"ן, העניק לעברית ימינו מספר גדול של שמות פרטיים: אור, אורי, אורה, אורית, יאיר, מאיר, נאור, מאור, ליאור, אורלי הם רק חלק מהם.
המשך קריאה נעימה >>

שמות ומשמעויות

יַהַב

יַהַב הוא שם מחודש, ואף המילה יַהַב מאוחרת היא. מה פירוש השם הזה ומה מקורו?
המשך קריאה נעימה >>

שמות ומשמעויות

יהלי

השם יהלי נפוץ למדי בדורות האחרונים; הוא ניתן לבנים וגם לבנות. לעיתים קרובות צורת הכתיב 'יהלי' מעוררת תהייה: איך להגות את השם – Yali, Yahli,Yaheli או בדרך אחרת? לאמיתו של דבר, יש שני שמות פרטיים שונים הנכתבים 'יהלי'. יָהֵלִי – שם חיבה הגזור מן השם…
המשך קריאה נעימה >>

שמות ומשמעויות

יונתן ויהונתן

הצורה המקורית של השם היא כנראה יהונתן, כלומר "ה' נתן". הצורה יְהוֹ עשויה להתקצר לצורה יוֹ, וכך נוצר השם יונתן.
המשך קריאה נעימה >>

שמות ומשמעויות

ירון, רוני ורונן

השורש רנ"ן הוא מן השורשים שהעניקו לעברית ימינו את מספר השמות הפרטיים הגדול ביותר: ירון, רוני, רינה, רון, רן, רונן, רונית, רנן ורננה הם רק חלק מהשמות.
המשך קריאה נעימה >>

שמות ומשמעויות

יששכר

השם יששכר מופיע במקרא ארבעים ושלוש פעמים. בכולן הוא כתוב בשתי שי"נים, ואולם ניקודו הוא יִשָּׂשכָר – השי"ן השנייה בלא ניקוד כלל. ניקוד זה בא לומר שאין להגות את השי"ן השנייה, כאילו כתוב יִשָּׂכָר בשי"ן אחת. הבדל קבוע בין הכתיב ובין הקריאה העולה מן הניקוד מוכר…
המשך קריאה נעימה >>

פורים

מרדכי

מקורו של השם מרדכי בשם האל מַרדוּך – האל הראשי של בבל. בתנ"ך האל הזה נקרא מְרֹ(א)דַךְ והוא מכונה בֵּל (צורתה האכדית של המילה בַּעַל – 'אדון'): "אִמְרוּ: נִלְכְּדָה בָבֶל ­– הֹבִישׁ בֵּל, חַת מְרֹדָךְ; הֹבִישׁוּ עֲצַבֶּיהָ, חַתּוּ גִּלּוּלֶיהָ" (ירמיהו נ, ב). ואומנם ניקוד השם…
המשך קריאה נעימה >>

חנוכה

נוגה

לשוננו עשירה בשורשים הקשורים לתחום האור, ובהם זרח, בהק, נצץ ונצנץ, בהר, זהר, ברק, קרן. אליהם מצטרף השורש נגהּ אשר ממנו גזורים השם נֹגַהּ (בלי ניקוד: נוגה) והפעלים נָגַהּ והִגִּיהַּ. המילה נֹגַהּ והפועל נָגַהּ באים בתנ"ך – בספרות הנביאים ובספרות החכמה – בעיקר בהקשרים שיריים,…
המשך קריאה נעימה >>

שמות ומשמעויות

נִיר

המילה ניר מקורה בתנ"ך, כגון בנבואת ירמיהו: "נִירוּ לָכֶם נִיר וְאַל תִּזְרְעוּ אֶל קוֹצִים" (ד, ג). למילה זו ניתנו כמה הסברים: שדה חרוש, שדה שנועד לחרישה, תלם שנחרש.
המשך קריאה נעימה >>

שמות ומשמעויות

עומר

המילים המקראיות 'עומר' ו'אלומה', הלקוחות משדה השבולים, הפכו לשמות פרטיים בדורותינו. לצידן נפוץ כיום גם השם המקראי הוותיק עָמְרִי, שניתנו לו כמה פירושים.
המשך קריאה נעימה >>

שמות ומשמעויות

עידו ועודד

מקור השם עִדּוֹ בתנ"ך, ושם הוא בא גם בכתיב עִדּוֹא. שתי הדמויות המקראיות הידועות ביותר שנקראו בשם זה הן סבו של הנביא זכריה (זכריה א, א; ז), ונביא שניבא בימי רחבעם ואֲבִיָּה מלכי יהודה: "וְדִבְרֵי רְחַבְעָם הָרִאשֹׁנִים וְהָאַחֲרוֹנִים הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים בְּדִבְרֵי שְׁמַעְיָה הַנָּבִיא וְעִדּוֹ הַחֹזֶה" (דברי…
המשך קריאה נעימה >>

שמות ומשמעויות

עלמה

השם עַלְמָה הוא מן השמות החביבים על הורי הבנות בדור האחרון. בעשורים הקודמים הוא היה נדיר למדי בתור שם פרטי, אבל שימש שם מותג. מוכר מאוד גומי הלעיסה "עלמה" של חברת עלית, ובעבר ייצרו בארץ סבון ומוצרי היגיינה אחרים בשם זה. משמעות המילה עַלְמָה היא…
המשך קריאה נעימה >>

שמות ומשמעויות

שׁוֹן, ז'אן ואיוון שהם יוחנן

השם יוחנן הוא ביסודו משפט שנושאו הוא האל: ה' חָנַן. ממנו התגלגלו השמות המוכרים מלשונות אירופה השונות: ג'ון, גֵ'יין, ז'אן, ח'וּאָן, ג'וֹבָנִי, שׁוֹן, יוהאן, איוון ויאן.
המשך קריאה נעימה >>

עברית לשבת

פרשת פינחס – פנחס או פינחס?

פרשת פינחס פותחת בדברי ה' "פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר… הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". בתנ"ך השם פינחס כתוב כמעט תמיד ביו"ד, וכך רצוי לכתוב גם את שם הפרשה. היו"ד הזאת מלמדת כי השווא בנו"ן שאחריה הוא שווא נע. בכך דומה השם פִּינְחָס לשמות המקראיים סִיסְרָא…
המשך קריאה נעימה >>

שמות ומשמעויות

שי

המילה שי, הנרדפת למילה מתנה, היא מילה מקראית נדירה המיוחדת ללשון השירה. יש הקושרים בין שי ובין השם שילה.
המשך קריאה נעימה >>