נושא: שמות בעלי חיים

אוצר מילים

דגי הגרם בים התיכון ובים סוף

הודעות לעיתונות

אושרו מונחים בטכנולוגיית המידע ושמות בסדרת השפיראים (אייר תשע"ה, מאי 2015)

בישיבת המליאה של האקדמיה ללשון העברית (ישיבה 340) שהייתה ביום כ"ב באייר תשע"ה, 11 במאי 2015, אושרו מאות מונחים בטכנולוגיית המידע, רובם בנושא שפות תכנות. כן אושרו שמות חדשים לשפיריות ולשפריריות מטעם הוועדה למונחי הזואולוגיה.
המשך קריאה >>

מאמרים

פרא וחמור – ומה שביניהם

בעברית בת ימינו השמות פֶּרֶא ועָרוֹד מוכרים כשמות של שני בעלי חיים שונים הנזכרים במקרא. המאמר עוסק בזיהוים, ביחס האדם אליהם ובשימושם, ומתמקד בתופעה אפשרית של הכלאתם עם חיות משק כמו חמור וסוס.

מאמרים

גמל נמרי – עלייתו ונפילתו בעברית

במאמר מזומנת לקורא הצצה על אופן התגבשות המינוח העברי בתחום שמות בעלי החיים בתקופת תחילת הדיבור העברי ועד לאחר קום המדינה – דרך דוגמה אחת של בעל חיים מיוחד שגם שמותיו מיוחדים: ה־giraffe.

זכר ונקבה

שתיים דובים – שגיאה?

הסופר מאיר שלו בחר לרומן מפרי עטו את השם "שתים דובים" הלקוח ממלכים ב ב, כד. בתוך הספר אומרת המורה רותה בתשובה לאחד מתלמידיה: "שתי ילדים זו שגיאה מכוערת ושתיים דובים זאת שגיאה יפה" (עמ'…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

עַמְלֵץ

עמלץ הוא שמו של סוג כריש. ראשיתו של שם מוזר זה בפירוש מקורי לפסוק בתהלים שהציע עמנואל לב (Löw; 1854–1944), חוקר יהודי הונגרי שכתב על בעלי החיים והצמחים של ארץ ישראל ועל שמותיהם העבריים והארמיים.…
המשך קריאה >>

מאמרים

ברייה ועמלץ שמהּ

"מין מסוכן מאוד לאדם. תוקף סירות על נוסעיהן. נמצא במקום השני ברשימה העולמית של כרישים התוקפים בני־אדם" – כך מתאר לב פישלזון את העמלץ באנציקלופדיה החי והצומח של ארץ ישראל. לא רבים היודעים כי העמלץ, בן למשפחת…
המשך קריאה >>

מאמרים

הנשר וכלב הים: השפעתו של ישראל אהרני על המינוח העברי לבעלי חיים

גורל היאחזותן של מילים בלשון תלוי בצירוף נסיבות ובעיקר במזל. לעיתים אין לדעת למה הועדפה מילה מסוימת על פני חברתה. חלק לא־מבוטל בזואונימיה העברית יש לזקוף לזכותו של חוקר טבע אחד שפעל בראשית המאה העשרים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית בים ועל החול החם: רכיכה, צדפה, שונית, תמנון

רַכִּיכָה (Mollusca) הרַכּיכות הן בעלי חיים חסרי שלד פנימי, ושמן העברי רכיכה ניתן להן בעקבות השם המדעי Mollusca על שם גופן הרך והרירי. בכלל הרכיכות מצויים הצְדָפוֹת, החלזונות (ובתוכם השַבְּלולים), הדְּיוֹנוּנִים, התְּמָנוּנִים ועוד. הרכיכות מונות…
המשך קריאה >>

מאמרים

סיפורה של מילה: פרת משה רבנו

איך קיבלה החיפושית האדומה בעלת הנקודות השחורות את השם פָּרַת מׂשֶה רַבֵּנוּ? התשובה טמונה ביידיש.
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

גמל שלמה ומקור שמו

גְּמַל שְׁלֹמֹה הוא חרק טורף שייחודו בכך שרגליו הקדמיות אינן משמשות להליכה ולאחיזה אלא הפכו זרועות טרף. בשעה שהוא אורב לטרפו זרועותיו מקופלות וראשו נע ימינה ושמאלה, בדומה לאדם הקורא בספר תפילה. בגלל הדמיון הזה…
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

אושרה רשימת שמות דגי הגרם בים התיכון ובים סוף (תשע"ב, 2012)

כ"ה בטבת תשע"ב, 20 בינואר 2012: האקדמיה ללשון העברית אישרה את שמות דגי הגרם בים התיכון ובים סוף. הרשימה, המונה כ־1350 שמות, היא פרי עבודתה של הוועדה למונחי הזואולוגיה של האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

מאמרים

החָמוס – זיהוי ה"חולדה" שבמשנה על ידי הרמב"ם

"בפירושו של הרמב"ם למשנה ניתן למצוא התייחסויות רבות מתחום החי. הוא מביא זיהוי לרבים משמות בעלי החיים, לעתים זיהויים ייחודיים שלא מצאנו כדוגמתם אצל פרשנים אחרים בימי הביניים. במאמר זה נבקש להתמקד בזיהוי ה'חולדה' הנזכרת…
המשך קריאה >>

אוצר מילים

דגי מאכל

מובא כאן מבחר של שמות דגי מאכל ואופני הגשתם על פי המילון למונחי המטבח של ועד הלשון (תרצ"ח, 1938) ועל פי המילון למונחי כלכלת הבית של האקדמיה (תשל"ח, 1977). לצד השמות המדעיים באים במילון של…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

איך מקטינים בעברית?

כשחיפשה האקדמיה חלופה עברית ל־SMS עלתה כמתבקש המילה מִסְרוֹן, 'מסר קטן' (=short message). מונח זה מצטרף לעוד מונחים שנוצרו בשלל דרכי ההקטנה שהעברית מעמידה לרשותנו. מנגנון הקטנה אחד הוא הוספת סיומת, כמו הסיומת ־וֹן שראינו במִסְרוֹן. כך…
המשך קריאה >>

מאמרים

חתול זוללת וחיות אחרות: על התהוות נטיית המין בשמות בעלי החיים

נטיית המין של שמות עצם המציינים בעלי חיים מעוררת לעיתים תהיות. יש שמות שצורת הנקבה שלהן נדירה ואין הדוברים רגילים בה, יש שמות שצורת היסוד שלהם היא ממין נקבה ולכן העברית אינה מספקת הבחנה בין…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 29

תוכן העניינים שרת החינוך (לימור לבנת) באקדמיה, עמ' 1 פרס ישראל לאהרן דותן, עמ' 1 בחירות באקדמיה: משה בר־אשר נשיא האקדמיה, אברהם טל סגן הנשיא, קציעה כ"ץ חברת מנהלה, עמ' 1 המשקלים פָּעִיל ופְעִיל מאת רונית…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 16

תוכן העניינים חברים חדשים באקדמיה: נעמי שמר, שולמית אליצור, יעקב בן־טולילה, אברהם יבין, עמ' 1 משלחת מטעם הפרלמנט האירי בביקור באקדמיה, עמ' 1 פרס ישראל לפרופ' גד בן־עמי צרפתי, עמ' 2 ארבע־קו וכריש־שן מאת קרן דובנוב,…
המשך קריאה >>

מאמרים

פרשת שמיני: הצב, החרדון והקרפדה

בעל החיים צָב קיבל את שמו מרשימת השרצים שבפרשת שמיני: "הַחֹלֶד וְהָעַכְבָּר וְהַצָּב לְמִינֵהוּ". אך הצב המקראי איננו הצב של ימינו, כי אם 'חרדון' או אחד מסוגי החרדוניים. רק בראשית האלף השני לספירה ניטל השם צָב מן החרדון, אשר לא היה ידוע באירופה, ועבר לשני בעלי חיים אחרים: צב השריון והקרפדה.
המשך קריאה >>

אוצר מילים

דגי הגרם בים התיכון ובים סוף

הודעות לעיתונות

אושרו מונחים בטכנולוגיית המידע ושמות בסדרת השפיראים (אייר תשע"ה, מאי 2015)

בישיבת המליאה של האקדמיה ללשון העברית (ישיבה 340) שהייתה ביום כ"ב באייר תשע"ה, 11 במאי 2015, אושרו מאות מונחים בטכנולוגיית המידע, רובם בנושא שפות תכנות. כן אושרו שמות חדשים לשפיריות ולשפריריות מטעם הוועדה למונחי הזואולוגיה.
המשך קריאה >>

מאמרים

פרא וחמור – ומה שביניהם

בעברית בת ימינו השמות פֶּרֶא ועָרוֹד מוכרים כשמות של שני בעלי חיים שונים הנזכרים במקרא. המאמר עוסק בזיהוים, ביחס האדם אליהם ובשימושם, ומתמקד בתופעה אפשרית של הכלאתם עם חיות משק כמו חמור וסוס.

מאמרים

גמל נמרי – עלייתו ונפילתו בעברית

במאמר מזומנת לקורא הצצה על אופן התגבשות המינוח העברי בתחום שמות בעלי החיים בתקופת תחילת הדיבור העברי ועד לאחר קום המדינה – דרך דוגמה אחת של בעל חיים מיוחד שגם שמותיו מיוחדים: ה־giraffe.

זכר ונקבה

שתיים דובים – שגיאה?

הסופר מאיר שלו בחר לרומן מפרי עטו את השם "שתים דובים" הלקוח ממלכים ב ב, כד. בתוך הספר אומרת המורה רותה בתשובה לאחד מתלמידיה: "שתי ילדים זו שגיאה מכוערת ושתיים דובים זאת שגיאה יפה" (עמ'…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

עַמְלֵץ

עמלץ הוא שמו של סוג כריש. ראשיתו של שם מוזר זה בפירוש מקורי לפסוק בתהלים שהציע עמנואל לב (Löw; 1854–1944), חוקר יהודי הונגרי שכתב על בעלי החיים והצמחים של ארץ ישראל ועל שמותיהם העבריים והארמיים.…
המשך קריאה >>

מאמרים

ברייה ועמלץ שמהּ

"מין מסוכן מאוד לאדם. תוקף סירות על נוסעיהן. נמצא במקום השני ברשימה העולמית של כרישים התוקפים בני־אדם" – כך מתאר לב פישלזון את העמלץ באנציקלופדיה החי והצומח של ארץ ישראל. לא רבים היודעים כי העמלץ, בן למשפחת…
המשך קריאה >>

מאמרים

הנשר וכלב הים: השפעתו של ישראל אהרני על המינוח העברי לבעלי חיים

גורל היאחזותן של מילים בלשון תלוי בצירוף נסיבות ובעיקר במזל. לעיתים אין לדעת למה הועדפה מילה מסוימת על פני חברתה. חלק לא־מבוטל בזואונימיה העברית יש לזקוף לזכותו של חוקר טבע אחד שפעל בראשית המאה העשרים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית בים ועל החול החם: רכיכה, צדפה, שונית, תמנון

רַכִּיכָה (Mollusca) הרַכּיכות הן בעלי חיים חסרי שלד פנימי, ושמן העברי רכיכה ניתן להן בעקבות השם המדעי Mollusca על שם גופן הרך והרירי. בכלל הרכיכות מצויים הצְדָפוֹת, החלזונות (ובתוכם השַבְּלולים), הדְּיוֹנוּנִים, התְּמָנוּנִים ועוד. הרכיכות מונות…
המשך קריאה >>

מאמרים

סיפורה של מילה: פרת משה רבנו

איך קיבלה החיפושית האדומה בעלת הנקודות השחורות את השם פָּרַת מׂשֶה רַבֵּנוּ? התשובה טמונה ביידיש.
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

גמל שלמה ומקור שמו

גְּמַל שְׁלֹמֹה הוא חרק טורף שייחודו בכך שרגליו הקדמיות אינן משמשות להליכה ולאחיזה אלא הפכו זרועות טרף. בשעה שהוא אורב לטרפו זרועותיו מקופלות וראשו נע ימינה ושמאלה, בדומה לאדם הקורא בספר תפילה. בגלל הדמיון הזה…
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

אושרה רשימת שמות דגי הגרם בים התיכון ובים סוף (תשע"ב, 2012)

כ"ה בטבת תשע"ב, 20 בינואר 2012: האקדמיה ללשון העברית אישרה את שמות דגי הגרם בים התיכון ובים סוף. הרשימה, המונה כ־1350 שמות, היא פרי עבודתה של הוועדה למונחי הזואולוגיה של האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

מאמרים

החָמוס – זיהוי ה"חולדה" שבמשנה על ידי הרמב"ם

"בפירושו של הרמב"ם למשנה ניתן למצוא התייחסויות רבות מתחום החי. הוא מביא זיהוי לרבים משמות בעלי החיים, לעתים זיהויים ייחודיים שלא מצאנו כדוגמתם אצל פרשנים אחרים בימי הביניים. במאמר זה נבקש להתמקד בזיהוי ה'חולדה' הנזכרת…
המשך קריאה >>

אוצר מילים

דגי מאכל

מובא כאן מבחר של שמות דגי מאכל ואופני הגשתם על פי המילון למונחי המטבח של ועד הלשון (תרצ"ח, 1938) ועל פי המילון למונחי כלכלת הבית של האקדמיה (תשל"ח, 1977). לצד השמות המדעיים באים במילון של…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

איך מקטינים בעברית?

כשחיפשה האקדמיה חלופה עברית ל־SMS עלתה כמתבקש המילה מִסְרוֹן, 'מסר קטן' (=short message). מונח זה מצטרף לעוד מונחים שנוצרו בשלל דרכי ההקטנה שהעברית מעמידה לרשותנו. מנגנון הקטנה אחד הוא הוספת סיומת, כמו הסיומת ־וֹן שראינו במִסְרוֹן. כך…
המשך קריאה >>

מאמרים

חתול זוללת וחיות אחרות: על התהוות נטיית המין בשמות בעלי החיים

נטיית המין של שמות עצם המציינים בעלי חיים מעוררת לעיתים תהיות. יש שמות שצורת הנקבה שלהן נדירה ואין הדוברים רגילים בה, יש שמות שצורת היסוד שלהם היא ממין נקבה ולכן העברית אינה מספקת הבחנה בין…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 29

תוכן העניינים שרת החינוך (לימור לבנת) באקדמיה, עמ' 1 פרס ישראל לאהרן דותן, עמ' 1 בחירות באקדמיה: משה בר־אשר נשיא האקדמיה, אברהם טל סגן הנשיא, קציעה כ"ץ חברת מנהלה, עמ' 1 המשקלים פָּעִיל ופְעִיל מאת רונית…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 16

תוכן העניינים חברים חדשים באקדמיה: נעמי שמר, שולמית אליצור, יעקב בן־טולילה, אברהם יבין, עמ' 1 משלחת מטעם הפרלמנט האירי בביקור באקדמיה, עמ' 1 פרס ישראל לפרופ' גד בן־עמי צרפתי, עמ' 2 ארבע־קו וכריש־שן מאת קרן דובנוב,…
המשך קריאה >>

מאמרים

פרשת שמיני: הצב, החרדון והקרפדה

בעל החיים צָב קיבל את שמו מרשימת השרצים שבפרשת שמיני: "הַחֹלֶד וְהָעַכְבָּר וְהַצָּב לְמִינֵהוּ". אך הצב המקראי איננו הצב של ימינו, כי אם 'חרדון' או אחד מסוגי החרדוניים. רק בראשית האלף השני לספירה ניטל השם צָב מן החרדון, אשר לא היה ידוע באירופה, ועבר לשני בעלי חיים אחרים: צב השריון והקרפדה.
המשך קריאה >>

אוצר מילים

דגי הגרם בים התיכון ובים סוף

הודעות לעיתונות

אושרו מונחים בטכנולוגיית המידע ושמות בסדרת השפיראים (אייר תשע"ה, מאי 2015)

בישיבת המליאה של האקדמיה ללשון העברית (ישיבה 340) שהייתה ביום כ"ב באייר תשע"ה, 11 במאי 2015, אושרו מאות מונחים בטכנולוגיית המידע, רובם בנושא שפות תכנות. כן אושרו שמות חדשים לשפיריות ולשפריריות מטעם הוועדה למונחי הזואולוגיה.
המשך קריאה >>

מאמרים

פרא וחמור – ומה שביניהם

בעברית בת ימינו השמות פֶּרֶא ועָרוֹד מוכרים כשמות של שני בעלי חיים שונים הנזכרים במקרא. המאמר עוסק בזיהוים, ביחס האדם אליהם ובשימושם, ומתמקד בתופעה אפשרית של הכלאתם עם חיות משק כמו חמור וסוס.

מאמרים

גמל נמרי – עלייתו ונפילתו בעברית

במאמר מזומנת לקורא הצצה על אופן התגבשות המינוח העברי בתחום שמות בעלי החיים בתקופת תחילת הדיבור העברי ועד לאחר קום המדינה – דרך דוגמה אחת של בעל חיים מיוחד שגם שמותיו מיוחדים: ה־giraffe.

זכר ונקבה

שתיים דובים – שגיאה?

הסופר מאיר שלו בחר לרומן מפרי עטו את השם "שתים דובים" הלקוח ממלכים ב ב, כד. בתוך הספר אומרת המורה רותה בתשובה לאחד מתלמידיה: "שתי ילדים זו שגיאה מכוערת ושתיים דובים זאת שגיאה יפה" (עמ'…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

עַמְלֵץ

עמלץ הוא שמו של סוג כריש. ראשיתו של שם מוזר זה בפירוש מקורי לפסוק בתהלים שהציע עמנואל לב (Löw; 1854–1944), חוקר יהודי הונגרי שכתב על בעלי החיים והצמחים של ארץ ישראל ועל שמותיהם העבריים והארמיים.…
המשך קריאה >>

מאמרים

ברייה ועמלץ שמהּ

"מין מסוכן מאוד לאדם. תוקף סירות על נוסעיהן. נמצא במקום השני ברשימה העולמית של כרישים התוקפים בני־אדם" – כך מתאר לב פישלזון את העמלץ באנציקלופדיה החי והצומח של ארץ ישראל. לא רבים היודעים כי העמלץ, בן למשפחת…
המשך קריאה >>

מאמרים

הנשר וכלב הים: השפעתו של ישראל אהרני על המינוח העברי לבעלי חיים

גורל היאחזותן של מילים בלשון תלוי בצירוף נסיבות ובעיקר במזל. לעיתים אין לדעת למה הועדפה מילה מסוימת על פני חברתה. חלק לא־מבוטל בזואונימיה העברית יש לזקוף לזכותו של חוקר טבע אחד שפעל בראשית המאה העשרים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית בים ועל החול החם: רכיכה, צדפה, שונית, תמנון

רַכִּיכָה (Mollusca) הרַכּיכות הן בעלי חיים חסרי שלד פנימי, ושמן העברי רכיכה ניתן להן בעקבות השם המדעי Mollusca על שם גופן הרך והרירי. בכלל הרכיכות מצויים הצְדָפוֹת, החלזונות (ובתוכם השַבְּלולים), הדְּיוֹנוּנִים, התְּמָנוּנִים ועוד. הרכיכות מונות…
המשך קריאה >>

מאמרים

סיפורה של מילה: פרת משה רבנו

איך קיבלה החיפושית האדומה בעלת הנקודות השחורות את השם פָּרַת מׂשֶה רַבֵּנוּ? התשובה טמונה ביידיש.
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

גמל שלמה ומקור שמו

גְּמַל שְׁלֹמֹה הוא חרק טורף שייחודו בכך שרגליו הקדמיות אינן משמשות להליכה ולאחיזה אלא הפכו זרועות טרף. בשעה שהוא אורב לטרפו זרועותיו מקופלות וראשו נע ימינה ושמאלה, בדומה לאדם הקורא בספר תפילה. בגלל הדמיון הזה…
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

אושרה רשימת שמות דגי הגרם בים התיכון ובים סוף (תשע"ב, 2012)

כ"ה בטבת תשע"ב, 20 בינואר 2012: האקדמיה ללשון העברית אישרה את שמות דגי הגרם בים התיכון ובים סוף. הרשימה, המונה כ־1350 שמות, היא פרי עבודתה של הוועדה למונחי הזואולוגיה של האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

מאמרים

החָמוס – זיהוי ה"חולדה" שבמשנה על ידי הרמב"ם

"בפירושו של הרמב"ם למשנה ניתן למצוא התייחסויות רבות מתחום החי. הוא מביא זיהוי לרבים משמות בעלי החיים, לעתים זיהויים ייחודיים שלא מצאנו כדוגמתם אצל פרשנים אחרים בימי הביניים. במאמר זה נבקש להתמקד בזיהוי ה'חולדה' הנזכרת…
המשך קריאה >>

אוצר מילים

דגי מאכל

מובא כאן מבחר של שמות דגי מאכל ואופני הגשתם על פי המילון למונחי המטבח של ועד הלשון (תרצ"ח, 1938) ועל פי המילון למונחי כלכלת הבית של האקדמיה (תשל"ח, 1977). לצד השמות המדעיים באים במילון של…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

איך מקטינים בעברית?

כשחיפשה האקדמיה חלופה עברית ל־SMS עלתה כמתבקש המילה מִסְרוֹן, 'מסר קטן' (=short message). מונח זה מצטרף לעוד מונחים שנוצרו בשלל דרכי ההקטנה שהעברית מעמידה לרשותנו. מנגנון הקטנה אחד הוא הוספת סיומת, כמו הסיומת ־וֹן שראינו במִסְרוֹן. כך…
המשך קריאה >>

מאמרים

חתול זוללת וחיות אחרות: על התהוות נטיית המין בשמות בעלי החיים

נטיית המין של שמות עצם המציינים בעלי חיים מעוררת לעיתים תהיות. יש שמות שצורת הנקבה שלהן נדירה ואין הדוברים רגילים בה, יש שמות שצורת היסוד שלהם היא ממין נקבה ולכן העברית אינה מספקת הבחנה בין…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 29

תוכן העניינים שרת החינוך (לימור לבנת) באקדמיה, עמ' 1 פרס ישראל לאהרן דותן, עמ' 1 בחירות באקדמיה: משה בר־אשר נשיא האקדמיה, אברהם טל סגן הנשיא, קציעה כ"ץ חברת מנהלה, עמ' 1 המשקלים פָּעִיל ופְעִיל מאת רונית…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 16

תוכן העניינים חברים חדשים באקדמיה: נעמי שמר, שולמית אליצור, יעקב בן־טולילה, אברהם יבין, עמ' 1 משלחת מטעם הפרלמנט האירי בביקור באקדמיה, עמ' 1 פרס ישראל לפרופ' גד בן־עמי צרפתי, עמ' 2 ארבע־קו וכריש־שן מאת קרן דובנוב,…
המשך קריאה >>

מאמרים

פרשת שמיני: הצב, החרדון והקרפדה

בעל החיים צָב קיבל את שמו מרשימת השרצים שבפרשת שמיני: "הַחֹלֶד וְהָעַכְבָּר וְהַצָּב לְמִינֵהוּ". אך הצב המקראי איננו הצב של ימינו, כי אם 'חרדון' או אחד מסוגי החרדוניים. רק בראשית האלף השני לספירה ניטל השם צָב מן החרדון, אשר לא היה ידוע באירופה, ועבר לשני בעלי חיים אחרים: צב השריון והקרפדה.
המשך קריאה >>

אוצר מילים

דגי הגרם בים התיכון ובים סוף

הודעות לעיתונות

אושרו מונחים בטכנולוגיית המידע ושמות בסדרת השפיראים (אייר תשע"ה, מאי 2015)

בישיבת המליאה של האקדמיה ללשון העברית (ישיבה 340) שהייתה ביום כ"ב באייר תשע"ה, 11 במאי 2015, אושרו מאות מונחים בטכנולוגיית המידע, רובם בנושא שפות תכנות. כן אושרו שמות חדשים לשפיריות ולשפריריות מטעם הוועדה למונחי הזואולוגיה.
המשך קריאה >>

מאמרים

פרא וחמור – ומה שביניהם

בעברית בת ימינו השמות פֶּרֶא ועָרוֹד מוכרים כשמות של שני בעלי חיים שונים הנזכרים במקרא. המאמר עוסק בזיהוים, ביחס האדם אליהם ובשימושם, ומתמקד בתופעה אפשרית של הכלאתם עם חיות משק כמו חמור וסוס.

מאמרים

גמל נמרי – עלייתו ונפילתו בעברית

במאמר מזומנת לקורא הצצה על אופן התגבשות המינוח העברי בתחום שמות בעלי החיים בתקופת תחילת הדיבור העברי ועד לאחר קום המדינה – דרך דוגמה אחת של בעל חיים מיוחד שגם שמותיו מיוחדים: ה־giraffe.

זכר ונקבה

שתיים דובים – שגיאה?

הסופר מאיר שלו בחר לרומן מפרי עטו את השם "שתים דובים" הלקוח ממלכים ב ב, כד. בתוך הספר אומרת המורה רותה בתשובה לאחד מתלמידיה: "שתי ילדים זו שגיאה מכוערת ושתיים דובים זאת שגיאה יפה" (עמ'…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

עַמְלֵץ

עמלץ הוא שמו של סוג כריש. ראשיתו של שם מוזר זה בפירוש מקורי לפסוק בתהלים שהציע עמנואל לב (Löw; 1854–1944), חוקר יהודי הונגרי שכתב על בעלי החיים והצמחים של ארץ ישראל ועל שמותיהם העבריים והארמיים.…
המשך קריאה >>

מאמרים

ברייה ועמלץ שמהּ

"מין מסוכן מאוד לאדם. תוקף סירות על נוסעיהן. נמצא במקום השני ברשימה העולמית של כרישים התוקפים בני־אדם" – כך מתאר לב פישלזון את העמלץ באנציקלופדיה החי והצומח של ארץ ישראל. לא רבים היודעים כי העמלץ, בן למשפחת…
המשך קריאה >>

מאמרים

הנשר וכלב הים: השפעתו של ישראל אהרני על המינוח העברי לבעלי חיים

גורל היאחזותן של מילים בלשון תלוי בצירוף נסיבות ובעיקר במזל. לעיתים אין לדעת למה הועדפה מילה מסוימת על פני חברתה. חלק לא־מבוטל בזואונימיה העברית יש לזקוף לזכותו של חוקר טבע אחד שפעל בראשית המאה העשרים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית בים ועל החול החם: רכיכה, צדפה, שונית, תמנון

רַכִּיכָה (Mollusca) הרַכּיכות הן בעלי חיים חסרי שלד פנימי, ושמן העברי רכיכה ניתן להן בעקבות השם המדעי Mollusca על שם גופן הרך והרירי. בכלל הרכיכות מצויים הצְדָפוֹת, החלזונות (ובתוכם השַבְּלולים), הדְּיוֹנוּנִים, התְּמָנוּנִים ועוד. הרכיכות מונות…
המשך קריאה >>

מאמרים

סיפורה של מילה: פרת משה רבנו

איך קיבלה החיפושית האדומה בעלת הנקודות השחורות את השם פָּרַת מׂשֶה רַבֵּנוּ? התשובה טמונה ביידיש.
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

גמל שלמה ומקור שמו

גְּמַל שְׁלֹמֹה הוא חרק טורף שייחודו בכך שרגליו הקדמיות אינן משמשות להליכה ולאחיזה אלא הפכו זרועות טרף. בשעה שהוא אורב לטרפו זרועותיו מקופלות וראשו נע ימינה ושמאלה, בדומה לאדם הקורא בספר תפילה. בגלל הדמיון הזה…
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

אושרה רשימת שמות דגי הגרם בים התיכון ובים סוף (תשע"ב, 2012)

כ"ה בטבת תשע"ב, 20 בינואר 2012: האקדמיה ללשון העברית אישרה את שמות דגי הגרם בים התיכון ובים סוף. הרשימה, המונה כ־1350 שמות, היא פרי עבודתה של הוועדה למונחי הזואולוגיה של האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

מאמרים

החָמוס – זיהוי ה"חולדה" שבמשנה על ידי הרמב"ם

"בפירושו של הרמב"ם למשנה ניתן למצוא התייחסויות רבות מתחום החי. הוא מביא זיהוי לרבים משמות בעלי החיים, לעתים זיהויים ייחודיים שלא מצאנו כדוגמתם אצל פרשנים אחרים בימי הביניים. במאמר זה נבקש להתמקד בזיהוי ה'חולדה' הנזכרת…
המשך קריאה >>

אוצר מילים

דגי מאכל

מובא כאן מבחר של שמות דגי מאכל ואופני הגשתם על פי המילון למונחי המטבח של ועד הלשון (תרצ"ח, 1938) ועל פי המילון למונחי כלכלת הבית של האקדמיה (תשל"ח, 1977). לצד השמות המדעיים באים במילון של…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

איך מקטינים בעברית?

כשחיפשה האקדמיה חלופה עברית ל־SMS עלתה כמתבקש המילה מִסְרוֹן, 'מסר קטן' (=short message). מונח זה מצטרף לעוד מונחים שנוצרו בשלל דרכי ההקטנה שהעברית מעמידה לרשותנו. מנגנון הקטנה אחד הוא הוספת סיומת, כמו הסיומת ־וֹן שראינו במִסְרוֹן. כך…
המשך קריאה >>

מאמרים

חתול זוללת וחיות אחרות: על התהוות נטיית המין בשמות בעלי החיים

נטיית המין של שמות עצם המציינים בעלי חיים מעוררת לעיתים תהיות. יש שמות שצורת הנקבה שלהן נדירה ואין הדוברים רגילים בה, יש שמות שצורת היסוד שלהם היא ממין נקבה ולכן העברית אינה מספקת הבחנה בין…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 29

תוכן העניינים שרת החינוך (לימור לבנת) באקדמיה, עמ' 1 פרס ישראל לאהרן דותן, עמ' 1 בחירות באקדמיה: משה בר־אשר נשיא האקדמיה, אברהם טל סגן הנשיא, קציעה כ"ץ חברת מנהלה, עמ' 1 המשקלים פָּעִיל ופְעִיל מאת רונית…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 16

תוכן העניינים חברים חדשים באקדמיה: נעמי שמר, שולמית אליצור, יעקב בן־טולילה, אברהם יבין, עמ' 1 משלחת מטעם הפרלמנט האירי בביקור באקדמיה, עמ' 1 פרס ישראל לפרופ' גד בן־עמי צרפתי, עמ' 2 ארבע־קו וכריש־שן מאת קרן דובנוב,…
המשך קריאה >>

מאמרים

פרשת שמיני: הצב, החרדון והקרפדה

בעל החיים צָב קיבל את שמו מרשימת השרצים שבפרשת שמיני: "הַחֹלֶד וְהָעַכְבָּר וְהַצָּב לְמִינֵהוּ". אך הצב המקראי איננו הצב של ימינו, כי אם 'חרדון' או אחד מסוגי החרדוניים. רק בראשית האלף השני לספירה ניטל השם צָב מן החרדון, אשר לא היה ידוע באירופה, ועבר לשני בעלי חיים אחרים: צב השריון והקרפדה.
המשך קריאה >>

אוצר מילים

דגי הגרם בים התיכון ובים סוף

הודעות לעיתונות

אושרו מונחים בטכנולוגיית המידע ושמות בסדרת השפיראים (אייר תשע"ה, מאי 2015)

בישיבת המליאה של האקדמיה ללשון העברית (ישיבה 340) שהייתה ביום כ"ב באייר תשע"ה, 11 במאי 2015, אושרו מאות מונחים בטכנולוגיית המידע, רובם בנושא שפות תכנות. כן אושרו שמות חדשים לשפיריות ולשפריריות מטעם הוועדה למונחי הזואולוגיה.
המשך קריאה >>

מאמרים

פרא וחמור – ומה שביניהם

בעברית בת ימינו השמות פֶּרֶא ועָרוֹד מוכרים כשמות של שני בעלי חיים שונים הנזכרים במקרא. המאמר עוסק בזיהוים, ביחס האדם אליהם ובשימושם, ומתמקד בתופעה אפשרית של הכלאתם עם חיות משק כמו חמור וסוס.

מאמרים

גמל נמרי – עלייתו ונפילתו בעברית

במאמר מזומנת לקורא הצצה על אופן התגבשות המינוח העברי בתחום שמות בעלי החיים בתקופת תחילת הדיבור העברי ועד לאחר קום המדינה – דרך דוגמה אחת של בעל חיים מיוחד שגם שמותיו מיוחדים: ה־giraffe.

זכר ונקבה

שתיים דובים – שגיאה?

הסופר מאיר שלו בחר לרומן מפרי עטו את השם "שתים דובים" הלקוח ממלכים ב ב, כד. בתוך הספר אומרת המורה רותה בתשובה לאחד מתלמידיה: "שתי ילדים זו שגיאה מכוערת ושתיים דובים זאת שגיאה יפה" (עמ'…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

עַמְלֵץ

עמלץ הוא שמו של סוג כריש. ראשיתו של שם מוזר זה בפירוש מקורי לפסוק בתהלים שהציע עמנואל לב (Löw; 1854–1944), חוקר יהודי הונגרי שכתב על בעלי החיים והצמחים של ארץ ישראל ועל שמותיהם העבריים והארמיים.…
המשך קריאה >>

מאמרים

ברייה ועמלץ שמהּ

"מין מסוכן מאוד לאדם. תוקף סירות על נוסעיהן. נמצא במקום השני ברשימה העולמית של כרישים התוקפים בני־אדם" – כך מתאר לב פישלזון את העמלץ באנציקלופדיה החי והצומח של ארץ ישראל. לא רבים היודעים כי העמלץ, בן למשפחת…
המשך קריאה >>

מאמרים

הנשר וכלב הים: השפעתו של ישראל אהרני על המינוח העברי לבעלי חיים

גורל היאחזותן של מילים בלשון תלוי בצירוף נסיבות ובעיקר במזל. לעיתים אין לדעת למה הועדפה מילה מסוימת על פני חברתה. חלק לא־מבוטל בזואונימיה העברית יש לזקוף לזכותו של חוקר טבע אחד שפעל בראשית המאה העשרים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית בים ועל החול החם: רכיכה, צדפה, שונית, תמנון

רַכִּיכָה (Mollusca) הרַכּיכות הן בעלי חיים חסרי שלד פנימי, ושמן העברי רכיכה ניתן להן בעקבות השם המדעי Mollusca על שם גופן הרך והרירי. בכלל הרכיכות מצויים הצְדָפוֹת, החלזונות (ובתוכם השַבְּלולים), הדְּיוֹנוּנִים, התְּמָנוּנִים ועוד. הרכיכות מונות…
המשך קריאה >>

מאמרים

סיפורה של מילה: פרת משה רבנו

איך קיבלה החיפושית האדומה בעלת הנקודות השחורות את השם פָּרַת מׂשֶה רַבֵּנוּ? התשובה טמונה ביידיש.
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

גמל שלמה ומקור שמו

גְּמַל שְׁלֹמֹה הוא חרק טורף שייחודו בכך שרגליו הקדמיות אינן משמשות להליכה ולאחיזה אלא הפכו זרועות טרף. בשעה שהוא אורב לטרפו זרועותיו מקופלות וראשו נע ימינה ושמאלה, בדומה לאדם הקורא בספר תפילה. בגלל הדמיון הזה…
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

אושרה רשימת שמות דגי הגרם בים התיכון ובים סוף (תשע"ב, 2012)

כ"ה בטבת תשע"ב, 20 בינואר 2012: האקדמיה ללשון העברית אישרה את שמות דגי הגרם בים התיכון ובים סוף. הרשימה, המונה כ־1350 שמות, היא פרי עבודתה של הוועדה למונחי הזואולוגיה של האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

מאמרים

החָמוס – זיהוי ה"חולדה" שבמשנה על ידי הרמב"ם

"בפירושו של הרמב"ם למשנה ניתן למצוא התייחסויות רבות מתחום החי. הוא מביא זיהוי לרבים משמות בעלי החיים, לעתים זיהויים ייחודיים שלא מצאנו כדוגמתם אצל פרשנים אחרים בימי הביניים. במאמר זה נבקש להתמקד בזיהוי ה'חולדה' הנזכרת…
המשך קריאה >>

אוצר מילים

דגי מאכל

מובא כאן מבחר של שמות דגי מאכל ואופני הגשתם על פי המילון למונחי המטבח של ועד הלשון (תרצ"ח, 1938) ועל פי המילון למונחי כלכלת הבית של האקדמיה (תשל"ח, 1977). לצד השמות המדעיים באים במילון של…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

איך מקטינים בעברית?

כשחיפשה האקדמיה חלופה עברית ל־SMS עלתה כמתבקש המילה מִסְרוֹן, 'מסר קטן' (=short message). מונח זה מצטרף לעוד מונחים שנוצרו בשלל דרכי ההקטנה שהעברית מעמידה לרשותנו. מנגנון הקטנה אחד הוא הוספת סיומת, כמו הסיומת ־וֹן שראינו במִסְרוֹן. כך…
המשך קריאה >>

מאמרים

חתול זוללת וחיות אחרות: על התהוות נטיית המין בשמות בעלי החיים

נטיית המין של שמות עצם המציינים בעלי חיים מעוררת לעיתים תהיות. יש שמות שצורת הנקבה שלהן נדירה ואין הדוברים רגילים בה, יש שמות שצורת היסוד שלהם היא ממין נקבה ולכן העברית אינה מספקת הבחנה בין…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 29

תוכן העניינים שרת החינוך (לימור לבנת) באקדמיה, עמ' 1 פרס ישראל לאהרן דותן, עמ' 1 בחירות באקדמיה: משה בר־אשר נשיא האקדמיה, אברהם טל סגן הנשיא, קציעה כ"ץ חברת מנהלה, עמ' 1 המשקלים פָּעִיל ופְעִיל מאת רונית…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 16

תוכן העניינים חברים חדשים באקדמיה: נעמי שמר, שולמית אליצור, יעקב בן־טולילה, אברהם יבין, עמ' 1 משלחת מטעם הפרלמנט האירי בביקור באקדמיה, עמ' 1 פרס ישראל לפרופ' גד בן־עמי צרפתי, עמ' 2 ארבע־קו וכריש־שן מאת קרן דובנוב,…
המשך קריאה >>

מאמרים

פרשת שמיני: הצב, החרדון והקרפדה

בעל החיים צָב קיבל את שמו מרשימת השרצים שבפרשת שמיני: "הַחֹלֶד וְהָעַכְבָּר וְהַצָּב לְמִינֵהוּ". אך הצב המקראי איננו הצב של ימינו, כי אם 'חרדון' או אחד מסוגי החרדוניים. רק בראשית האלף השני לספירה ניטל השם צָב מן החרדון, אשר לא היה ידוע באירופה, ועבר לשני בעלי חיים אחרים: צב השריון והקרפדה.
המשך קריאה >>

אוצר מילים

דגי הגרם בים התיכון ובים סוף

הודעות לעיתונות

אושרו מונחים בטכנולוגיית המידע ושמות בסדרת השפיראים (אייר תשע"ה, מאי 2015)

בישיבת המליאה של האקדמיה ללשון העברית (ישיבה 340) שהייתה ביום כ"ב באייר תשע"ה, 11 במאי 2015, אושרו מאות מונחים בטכנולוגיית המידע, רובם בנושא שפות תכנות. כן אושרו שמות חדשים לשפיריות ולשפריריות מטעם הוועדה למונחי הזואולוגיה.
המשך קריאה >>

מאמרים

פרא וחמור – ומה שביניהם

בעברית בת ימינו השמות פֶּרֶא ועָרוֹד מוכרים כשמות של שני בעלי חיים שונים הנזכרים במקרא. המאמר עוסק בזיהוים, ביחס האדם אליהם ובשימושם, ומתמקד בתופעה אפשרית של הכלאתם עם חיות משק כמו חמור וסוס.

מאמרים

גמל נמרי – עלייתו ונפילתו בעברית

במאמר מזומנת לקורא הצצה על אופן התגבשות המינוח העברי בתחום שמות בעלי החיים בתקופת תחילת הדיבור העברי ועד לאחר קום המדינה – דרך דוגמה אחת של בעל חיים מיוחד שגם שמותיו מיוחדים: ה־giraffe.

זכר ונקבה

שתיים דובים – שגיאה?

הסופר מאיר שלו בחר לרומן מפרי עטו את השם "שתים דובים" הלקוח ממלכים ב ב, כד. בתוך הספר אומרת המורה רותה בתשובה לאחד מתלמידיה: "שתי ילדים זו שגיאה מכוערת ושתיים דובים זאת שגיאה יפה" (עמ'…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

עַמְלֵץ

עמלץ הוא שמו של סוג כריש. ראשיתו של שם מוזר זה בפירוש מקורי לפסוק בתהלים שהציע עמנואל לב (Löw; 1854–1944), חוקר יהודי הונגרי שכתב על בעלי החיים והצמחים של ארץ ישראל ועל שמותיהם העבריים והארמיים.…
המשך קריאה >>

מאמרים

ברייה ועמלץ שמהּ

"מין מסוכן מאוד לאדם. תוקף סירות על נוסעיהן. נמצא במקום השני ברשימה העולמית של כרישים התוקפים בני־אדם" – כך מתאר לב פישלזון את העמלץ באנציקלופדיה החי והצומח של ארץ ישראל. לא רבים היודעים כי העמלץ, בן למשפחת…
המשך קריאה >>

מאמרים

הנשר וכלב הים: השפעתו של ישראל אהרני על המינוח העברי לבעלי חיים

גורל היאחזותן של מילים בלשון תלוי בצירוף נסיבות ובעיקר במזל. לעיתים אין לדעת למה הועדפה מילה מסוימת על פני חברתה. חלק לא־מבוטל בזואונימיה העברית יש לזקוף לזכותו של חוקר טבע אחד שפעל בראשית המאה העשרים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית בים ועל החול החם: רכיכה, צדפה, שונית, תמנון

רַכִּיכָה (Mollusca) הרַכּיכות הן בעלי חיים חסרי שלד פנימי, ושמן העברי רכיכה ניתן להן בעקבות השם המדעי Mollusca על שם גופן הרך והרירי. בכלל הרכיכות מצויים הצְדָפוֹת, החלזונות (ובתוכם השַבְּלולים), הדְּיוֹנוּנִים, התְּמָנוּנִים ועוד. הרכיכות מונות…
המשך קריאה >>

מאמרים

סיפורה של מילה: פרת משה רבנו

איך קיבלה החיפושית האדומה בעלת הנקודות השחורות את השם פָּרַת מׂשֶה רַבֵּנוּ? התשובה טמונה ביידיש.
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

גמל שלמה ומקור שמו

גְּמַל שְׁלֹמֹה הוא חרק טורף שייחודו בכך שרגליו הקדמיות אינן משמשות להליכה ולאחיזה אלא הפכו זרועות טרף. בשעה שהוא אורב לטרפו זרועותיו מקופלות וראשו נע ימינה ושמאלה, בדומה לאדם הקורא בספר תפילה. בגלל הדמיון הזה…
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

אושרה רשימת שמות דגי הגרם בים התיכון ובים סוף (תשע"ב, 2012)

כ"ה בטבת תשע"ב, 20 בינואר 2012: האקדמיה ללשון העברית אישרה את שמות דגי הגרם בים התיכון ובים סוף. הרשימה, המונה כ־1350 שמות, היא פרי עבודתה של הוועדה למונחי הזואולוגיה של האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

מאמרים

החָמוס – זיהוי ה"חולדה" שבמשנה על ידי הרמב"ם

"בפירושו של הרמב"ם למשנה ניתן למצוא התייחסויות רבות מתחום החי. הוא מביא זיהוי לרבים משמות בעלי החיים, לעתים זיהויים ייחודיים שלא מצאנו כדוגמתם אצל פרשנים אחרים בימי הביניים. במאמר זה נבקש להתמקד בזיהוי ה'חולדה' הנזכרת…
המשך קריאה >>

אוצר מילים

דגי מאכל

מובא כאן מבחר של שמות דגי מאכל ואופני הגשתם על פי המילון למונחי המטבח של ועד הלשון (תרצ"ח, 1938) ועל פי המילון למונחי כלכלת הבית של האקדמיה (תשל"ח, 1977). לצד השמות המדעיים באים במילון של…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

איך מקטינים בעברית?

כשחיפשה האקדמיה חלופה עברית ל־SMS עלתה כמתבקש המילה מִסְרוֹן, 'מסר קטן' (=short message). מונח זה מצטרף לעוד מונחים שנוצרו בשלל דרכי ההקטנה שהעברית מעמידה לרשותנו. מנגנון הקטנה אחד הוא הוספת סיומת, כמו הסיומת ־וֹן שראינו במִסְרוֹן. כך…
המשך קריאה >>

מאמרים

חתול זוללת וחיות אחרות: על התהוות נטיית המין בשמות בעלי החיים

נטיית המין של שמות עצם המציינים בעלי חיים מעוררת לעיתים תהיות. יש שמות שצורת הנקבה שלהן נדירה ואין הדוברים רגילים בה, יש שמות שצורת היסוד שלהם היא ממין נקבה ולכן העברית אינה מספקת הבחנה בין…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 29

תוכן העניינים שרת החינוך (לימור לבנת) באקדמיה, עמ' 1 פרס ישראל לאהרן דותן, עמ' 1 בחירות באקדמיה: משה בר־אשר נשיא האקדמיה, אברהם טל סגן הנשיא, קציעה כ"ץ חברת מנהלה, עמ' 1 המשקלים פָּעִיל ופְעִיל מאת רונית…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 16

תוכן העניינים חברים חדשים באקדמיה: נעמי שמר, שולמית אליצור, יעקב בן־טולילה, אברהם יבין, עמ' 1 משלחת מטעם הפרלמנט האירי בביקור באקדמיה, עמ' 1 פרס ישראל לפרופ' גד בן־עמי צרפתי, עמ' 2 ארבע־קו וכריש־שן מאת קרן דובנוב,…
המשך קריאה >>

מאמרים

פרשת שמיני: הצב, החרדון והקרפדה

בעל החיים צָב קיבל את שמו מרשימת השרצים שבפרשת שמיני: "הַחֹלֶד וְהָעַכְבָּר וְהַצָּב לְמִינֵהוּ". אך הצב המקראי איננו הצב של ימינו, כי אם 'חרדון' או אחד מסוגי החרדוניים. רק בראשית האלף השני לספירה ניטל השם צָב מן החרדון, אשר לא היה ידוע באירופה, ועבר לשני בעלי חיים אחרים: צב השריון והקרפדה.
המשך קריאה >>

אוצר מילים

דגי הגרם בים התיכון ובים סוף

הודעות לעיתונות

אושרו מונחים בטכנולוגיית המידע ושמות בסדרת השפיראים (אייר תשע"ה, מאי 2015)

בישיבת המליאה של האקדמיה ללשון העברית (ישיבה 340) שהייתה ביום כ"ב באייר תשע"ה, 11 במאי 2015, אושרו מאות מונחים בטכנולוגיית המידע, רובם בנושא שפות תכנות. כן אושרו שמות חדשים לשפיריות ולשפריריות מטעם הוועדה למונחי הזואולוגיה.
המשך קריאה >>

מאמרים

פרא וחמור – ומה שביניהם

בעברית בת ימינו השמות פֶּרֶא ועָרוֹד מוכרים כשמות של שני בעלי חיים שונים הנזכרים במקרא. המאמר עוסק בזיהוים, ביחס האדם אליהם ובשימושם, ומתמקד בתופעה אפשרית של הכלאתם עם חיות משק כמו חמור וסוס.

מאמרים

גמל נמרי – עלייתו ונפילתו בעברית

במאמר מזומנת לקורא הצצה על אופן התגבשות המינוח העברי בתחום שמות בעלי החיים בתקופת תחילת הדיבור העברי ועד לאחר קום המדינה – דרך דוגמה אחת של בעל חיים מיוחד שגם שמותיו מיוחדים: ה־giraffe.

זכר ונקבה

שתיים דובים – שגיאה?

הסופר מאיר שלו בחר לרומן מפרי עטו את השם "שתים דובים" הלקוח ממלכים ב ב, כד. בתוך הספר אומרת המורה רותה בתשובה לאחד מתלמידיה: "שתי ילדים זו שגיאה מכוערת ושתיים דובים זאת שגיאה יפה" (עמ'…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

עַמְלֵץ

עמלץ הוא שמו של סוג כריש. ראשיתו של שם מוזר זה בפירוש מקורי לפסוק בתהלים שהציע עמנואל לב (Löw; 1854–1944), חוקר יהודי הונגרי שכתב על בעלי החיים והצמחים של ארץ ישראל ועל שמותיהם העבריים והארמיים.…
המשך קריאה >>

מאמרים

ברייה ועמלץ שמהּ

"מין מסוכן מאוד לאדם. תוקף סירות על נוסעיהן. נמצא במקום השני ברשימה העולמית של כרישים התוקפים בני־אדם" – כך מתאר לב פישלזון את העמלץ באנציקלופדיה החי והצומח של ארץ ישראל. לא רבים היודעים כי העמלץ, בן למשפחת…
המשך קריאה >>

מאמרים

הנשר וכלב הים: השפעתו של ישראל אהרני על המינוח העברי לבעלי חיים

גורל היאחזותן של מילים בלשון תלוי בצירוף נסיבות ובעיקר במזל. לעיתים אין לדעת למה הועדפה מילה מסוימת על פני חברתה. חלק לא־מבוטל בזואונימיה העברית יש לזקוף לזכותו של חוקר טבע אחד שפעל בראשית המאה העשרים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית בים ועל החול החם: רכיכה, צדפה, שונית, תמנון

רַכִּיכָה (Mollusca) הרַכּיכות הן בעלי חיים חסרי שלד פנימי, ושמן העברי רכיכה ניתן להן בעקבות השם המדעי Mollusca על שם גופן הרך והרירי. בכלל הרכיכות מצויים הצְדָפוֹת, החלזונות (ובתוכם השַבְּלולים), הדְּיוֹנוּנִים, התְּמָנוּנִים ועוד. הרכיכות מונות…
המשך קריאה >>

מאמרים

סיפורה של מילה: פרת משה רבנו

איך קיבלה החיפושית האדומה בעלת הנקודות השחורות את השם פָּרַת מׂשֶה רַבֵּנוּ? התשובה טמונה ביידיש.
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

גמל שלמה ומקור שמו

גְּמַל שְׁלֹמֹה הוא חרק טורף שייחודו בכך שרגליו הקדמיות אינן משמשות להליכה ולאחיזה אלא הפכו זרועות טרף. בשעה שהוא אורב לטרפו זרועותיו מקופלות וראשו נע ימינה ושמאלה, בדומה לאדם הקורא בספר תפילה. בגלל הדמיון הזה…
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

אושרה רשימת שמות דגי הגרם בים התיכון ובים סוף (תשע"ב, 2012)

כ"ה בטבת תשע"ב, 20 בינואר 2012: האקדמיה ללשון העברית אישרה את שמות דגי הגרם בים התיכון ובים סוף. הרשימה, המונה כ־1350 שמות, היא פרי עבודתה של הוועדה למונחי הזואולוגיה של האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

מאמרים

החָמוס – זיהוי ה"חולדה" שבמשנה על ידי הרמב"ם

"בפירושו של הרמב"ם למשנה ניתן למצוא התייחסויות רבות מתחום החי. הוא מביא זיהוי לרבים משמות בעלי החיים, לעתים זיהויים ייחודיים שלא מצאנו כדוגמתם אצל פרשנים אחרים בימי הביניים. במאמר זה נבקש להתמקד בזיהוי ה'חולדה' הנזכרת…
המשך קריאה >>

אוצר מילים

דגי מאכל

מובא כאן מבחר של שמות דגי מאכל ואופני הגשתם על פי המילון למונחי המטבח של ועד הלשון (תרצ"ח, 1938) ועל פי המילון למונחי כלכלת הבית של האקדמיה (תשל"ח, 1977). לצד השמות המדעיים באים במילון של…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

איך מקטינים בעברית?

כשחיפשה האקדמיה חלופה עברית ל־SMS עלתה כמתבקש המילה מִסְרוֹן, 'מסר קטן' (=short message). מונח זה מצטרף לעוד מונחים שנוצרו בשלל דרכי ההקטנה שהעברית מעמידה לרשותנו. מנגנון הקטנה אחד הוא הוספת סיומת, כמו הסיומת ־וֹן שראינו במִסְרוֹן. כך…
המשך קריאה >>

מאמרים

חתול זוללת וחיות אחרות: על התהוות נטיית המין בשמות בעלי החיים

נטיית המין של שמות עצם המציינים בעלי חיים מעוררת לעיתים תהיות. יש שמות שצורת הנקבה שלהן נדירה ואין הדוברים רגילים בה, יש שמות שצורת היסוד שלהם היא ממין נקבה ולכן העברית אינה מספקת הבחנה בין…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 29

תוכן העניינים שרת החינוך (לימור לבנת) באקדמיה, עמ' 1 פרס ישראל לאהרן דותן, עמ' 1 בחירות באקדמיה: משה בר־אשר נשיא האקדמיה, אברהם טל סגן הנשיא, קציעה כ"ץ חברת מנהלה, עמ' 1 המשקלים פָּעִיל ופְעִיל מאת רונית…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 16

תוכן העניינים חברים חדשים באקדמיה: נעמי שמר, שולמית אליצור, יעקב בן־טולילה, אברהם יבין, עמ' 1 משלחת מטעם הפרלמנט האירי בביקור באקדמיה, עמ' 1 פרס ישראל לפרופ' גד בן־עמי צרפתי, עמ' 2 ארבע־קו וכריש־שן מאת קרן דובנוב,…
המשך קריאה >>

מאמרים

פרשת שמיני: הצב, החרדון והקרפדה

בעל החיים צָב קיבל את שמו מרשימת השרצים שבפרשת שמיני: "הַחֹלֶד וְהָעַכְבָּר וְהַצָּב לְמִינֵהוּ". אך הצב המקראי איננו הצב של ימינו, כי אם 'חרדון' או אחד מסוגי החרדוניים. רק בראשית האלף השני לספירה ניטל השם צָב מן החרדון, אשר לא היה ידוע באירופה, ועבר לשני בעלי חיים אחרים: צב השריון והקרפדה.
המשך קריאה >>

אוצר מילים

דגי הגרם בים התיכון ובים סוף

הודעות לעיתונות

אושרו מונחים בטכנולוגיית המידע ושמות בסדרת השפיראים (אייר תשע"ה, מאי 2015)

בישיבת המליאה של האקדמיה ללשון העברית (ישיבה 340) שהייתה ביום כ"ב באייר תשע"ה, 11 במאי 2015, אושרו מאות מונחים בטכנולוגיית המידע, רובם בנושא שפות תכנות. כן אושרו שמות חדשים לשפיריות ולשפריריות מטעם הוועדה למונחי הזואולוגיה.
המשך קריאה >>

מאמרים

פרא וחמור – ומה שביניהם

בעברית בת ימינו השמות פֶּרֶא ועָרוֹד מוכרים כשמות של שני בעלי חיים שונים הנזכרים במקרא. המאמר עוסק בזיהוים, ביחס האדם אליהם ובשימושם, ומתמקד בתופעה אפשרית של הכלאתם עם חיות משק כמו חמור וסוס.

מאמרים

גמל נמרי – עלייתו ונפילתו בעברית

במאמר מזומנת לקורא הצצה על אופן התגבשות המינוח העברי בתחום שמות בעלי החיים בתקופת תחילת הדיבור העברי ועד לאחר קום המדינה – דרך דוגמה אחת של בעל חיים מיוחד שגם שמותיו מיוחדים: ה־giraffe.

זכר ונקבה

שתיים דובים – שגיאה?

הסופר מאיר שלו בחר לרומן מפרי עטו את השם "שתים דובים" הלקוח ממלכים ב ב, כד. בתוך הספר אומרת המורה רותה בתשובה לאחד מתלמידיה: "שתי ילדים זו שגיאה מכוערת ושתיים דובים זאת שגיאה יפה" (עמ'…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

עַמְלֵץ

עמלץ הוא שמו של סוג כריש. ראשיתו של שם מוזר זה בפירוש מקורי לפסוק בתהלים שהציע עמנואל לב (Löw; 1854–1944), חוקר יהודי הונגרי שכתב על בעלי החיים והצמחים של ארץ ישראל ועל שמותיהם העבריים והארמיים.…
המשך קריאה >>

מאמרים

ברייה ועמלץ שמהּ

"מין מסוכן מאוד לאדם. תוקף סירות על נוסעיהן. נמצא במקום השני ברשימה העולמית של כרישים התוקפים בני־אדם" – כך מתאר לב פישלזון את העמלץ באנציקלופדיה החי והצומח של ארץ ישראל. לא רבים היודעים כי העמלץ, בן למשפחת…
המשך קריאה >>

מאמרים

הנשר וכלב הים: השפעתו של ישראל אהרני על המינוח העברי לבעלי חיים

גורל היאחזותן של מילים בלשון תלוי בצירוף נסיבות ובעיקר במזל. לעיתים אין לדעת למה הועדפה מילה מסוימת על פני חברתה. חלק לא־מבוטל בזואונימיה העברית יש לזקוף לזכותו של חוקר טבע אחד שפעל בראשית המאה העשרים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית בים ועל החול החם: רכיכה, צדפה, שונית, תמנון

רַכִּיכָה (Mollusca) הרַכּיכות הן בעלי חיים חסרי שלד פנימי, ושמן העברי רכיכה ניתן להן בעקבות השם המדעי Mollusca על שם גופן הרך והרירי. בכלל הרכיכות מצויים הצְדָפוֹת, החלזונות (ובתוכם השַבְּלולים), הדְּיוֹנוּנִים, התְּמָנוּנִים ועוד. הרכיכות מונות…
המשך קריאה >>

מאמרים

סיפורה של מילה: פרת משה רבנו

איך קיבלה החיפושית האדומה בעלת הנקודות השחורות את השם פָּרַת מׂשֶה רַבֵּנוּ? התשובה טמונה ביידיש.
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

גמל שלמה ומקור שמו

גְּמַל שְׁלֹמֹה הוא חרק טורף שייחודו בכך שרגליו הקדמיות אינן משמשות להליכה ולאחיזה אלא הפכו זרועות טרף. בשעה שהוא אורב לטרפו זרועותיו מקופלות וראשו נע ימינה ושמאלה, בדומה לאדם הקורא בספר תפילה. בגלל הדמיון הזה…
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

אושרה רשימת שמות דגי הגרם בים התיכון ובים סוף (תשע"ב, 2012)

כ"ה בטבת תשע"ב, 20 בינואר 2012: האקדמיה ללשון העברית אישרה את שמות דגי הגרם בים התיכון ובים סוף. הרשימה, המונה כ־1350 שמות, היא פרי עבודתה של הוועדה למונחי הזואולוגיה של האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

מאמרים

החָמוס – זיהוי ה"חולדה" שבמשנה על ידי הרמב"ם

"בפירושו של הרמב"ם למשנה ניתן למצוא התייחסויות רבות מתחום החי. הוא מביא זיהוי לרבים משמות בעלי החיים, לעתים זיהויים ייחודיים שלא מצאנו כדוגמתם אצל פרשנים אחרים בימי הביניים. במאמר זה נבקש להתמקד בזיהוי ה'חולדה' הנזכרת…
המשך קריאה >>

אוצר מילים

דגי מאכל

מובא כאן מבחר של שמות דגי מאכל ואופני הגשתם על פי המילון למונחי המטבח של ועד הלשון (תרצ"ח, 1938) ועל פי המילון למונחי כלכלת הבית של האקדמיה (תשל"ח, 1977). לצד השמות המדעיים באים במילון של…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

איך מקטינים בעברית?

כשחיפשה האקדמיה חלופה עברית ל־SMS עלתה כמתבקש המילה מִסְרוֹן, 'מסר קטן' (=short message). מונח זה מצטרף לעוד מונחים שנוצרו בשלל דרכי ההקטנה שהעברית מעמידה לרשותנו. מנגנון הקטנה אחד הוא הוספת סיומת, כמו הסיומת ־וֹן שראינו במִסְרוֹן. כך…
המשך קריאה >>

מאמרים

חתול זוללת וחיות אחרות: על התהוות נטיית המין בשמות בעלי החיים

נטיית המין של שמות עצם המציינים בעלי חיים מעוררת לעיתים תהיות. יש שמות שצורת הנקבה שלהן נדירה ואין הדוברים רגילים בה, יש שמות שצורת היסוד שלהם היא ממין נקבה ולכן העברית אינה מספקת הבחנה בין…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 29

תוכן העניינים שרת החינוך (לימור לבנת) באקדמיה, עמ' 1 פרס ישראל לאהרן דותן, עמ' 1 בחירות באקדמיה: משה בר־אשר נשיא האקדמיה, אברהם טל סגן הנשיא, קציעה כ"ץ חברת מנהלה, עמ' 1 המשקלים פָּעִיל ופְעִיל מאת רונית…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 16

תוכן העניינים חברים חדשים באקדמיה: נעמי שמר, שולמית אליצור, יעקב בן־טולילה, אברהם יבין, עמ' 1 משלחת מטעם הפרלמנט האירי בביקור באקדמיה, עמ' 1 פרס ישראל לפרופ' גד בן־עמי צרפתי, עמ' 2 ארבע־קו וכריש־שן מאת קרן דובנוב,…
המשך קריאה >>

מאמרים

פרשת שמיני: הצב, החרדון והקרפדה

בעל החיים צָב קיבל את שמו מרשימת השרצים שבפרשת שמיני: "הַחֹלֶד וְהָעַכְבָּר וְהַצָּב לְמִינֵהוּ". אך הצב המקראי איננו הצב של ימינו, כי אם 'חרדון' או אחד מסוגי החרדוניים. רק בראשית האלף השני לספירה ניטל השם צָב מן החרדון, אשר לא היה ידוע באירופה, ועבר לשני בעלי חיים אחרים: צב השריון והקרפדה.
המשך קריאה >>

אוצר מילים

דגי הגרם בים התיכון ובים סוף

הודעות לעיתונות

אושרו מונחים בטכנולוגיית המידע ושמות בסדרת השפיראים (אייר תשע"ה, מאי 2015)

בישיבת המליאה של האקדמיה ללשון העברית (ישיבה 340) שהייתה ביום כ"ב באייר תשע"ה, 11 במאי 2015, אושרו מאות מונחים בטכנולוגיית המידע, רובם בנושא שפות תכנות. כן אושרו שמות חדשים לשפיריות ולשפריריות מטעם הוועדה למונחי הזואולוגיה.
המשך קריאה >>

מאמרים

פרא וחמור – ומה שביניהם

בעברית בת ימינו השמות פֶּרֶא ועָרוֹד מוכרים כשמות של שני בעלי חיים שונים הנזכרים במקרא. המאמר עוסק בזיהוים, ביחס האדם אליהם ובשימושם, ומתמקד בתופעה אפשרית של הכלאתם עם חיות משק כמו חמור וסוס.

מאמרים

גמל נמרי – עלייתו ונפילתו בעברית

במאמר מזומנת לקורא הצצה על אופן התגבשות המינוח העברי בתחום שמות בעלי החיים בתקופת תחילת הדיבור העברי ועד לאחר קום המדינה – דרך דוגמה אחת של בעל חיים מיוחד שגם שמותיו מיוחדים: ה־giraffe.

זכר ונקבה

שתיים דובים – שגיאה?

הסופר מאיר שלו בחר לרומן מפרי עטו את השם "שתים דובים" הלקוח ממלכים ב ב, כד. בתוך הספר אומרת המורה רותה בתשובה לאחד מתלמידיה: "שתי ילדים זו שגיאה מכוערת ושתיים דובים זאת שגיאה יפה" (עמ'…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

עַמְלֵץ

עמלץ הוא שמו של סוג כריש. ראשיתו של שם מוזר זה בפירוש מקורי לפסוק בתהלים שהציע עמנואל לב (Löw; 1854–1944), חוקר יהודי הונגרי שכתב על בעלי החיים והצמחים של ארץ ישראל ועל שמותיהם העבריים והארמיים.…
המשך קריאה >>

מאמרים

ברייה ועמלץ שמהּ

"מין מסוכן מאוד לאדם. תוקף סירות על נוסעיהן. נמצא במקום השני ברשימה העולמית של כרישים התוקפים בני־אדם" – כך מתאר לב פישלזון את העמלץ באנציקלופדיה החי והצומח של ארץ ישראל. לא רבים היודעים כי העמלץ, בן למשפחת…
המשך קריאה >>

מאמרים

הנשר וכלב הים: השפעתו של ישראל אהרני על המינוח העברי לבעלי חיים

גורל היאחזותן של מילים בלשון תלוי בצירוף נסיבות ובעיקר במזל. לעיתים אין לדעת למה הועדפה מילה מסוימת על פני חברתה. חלק לא־מבוטל בזואונימיה העברית יש לזקוף לזכותו של חוקר טבע אחד שפעל בראשית המאה העשרים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית בים ועל החול החם: רכיכה, צדפה, שונית, תמנון

רַכִּיכָה (Mollusca) הרַכּיכות הן בעלי חיים חסרי שלד פנימי, ושמן העברי רכיכה ניתן להן בעקבות השם המדעי Mollusca על שם גופן הרך והרירי. בכלל הרכיכות מצויים הצְדָפוֹת, החלזונות (ובתוכם השַבְּלולים), הדְּיוֹנוּנִים, התְּמָנוּנִים ועוד. הרכיכות מונות…
המשך קריאה >>

מאמרים

סיפורה של מילה: פרת משה רבנו

איך קיבלה החיפושית האדומה בעלת הנקודות השחורות את השם פָּרַת מׂשֶה רַבֵּנוּ? התשובה טמונה ביידיש.
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

גמל שלמה ומקור שמו

גְּמַל שְׁלֹמֹה הוא חרק טורף שייחודו בכך שרגליו הקדמיות אינן משמשות להליכה ולאחיזה אלא הפכו זרועות טרף. בשעה שהוא אורב לטרפו זרועותיו מקופלות וראשו נע ימינה ושמאלה, בדומה לאדם הקורא בספר תפילה. בגלל הדמיון הזה…
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

אושרה רשימת שמות דגי הגרם בים התיכון ובים סוף (תשע"ב, 2012)

כ"ה בטבת תשע"ב, 20 בינואר 2012: האקדמיה ללשון העברית אישרה את שמות דגי הגרם בים התיכון ובים סוף. הרשימה, המונה כ־1350 שמות, היא פרי עבודתה של הוועדה למונחי הזואולוגיה של האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

מאמרים

החָמוס – זיהוי ה"חולדה" שבמשנה על ידי הרמב"ם

"בפירושו של הרמב"ם למשנה ניתן למצוא התייחסויות רבות מתחום החי. הוא מביא זיהוי לרבים משמות בעלי החיים, לעתים זיהויים ייחודיים שלא מצאנו כדוגמתם אצל פרשנים אחרים בימי הביניים. במאמר זה נבקש להתמקד בזיהוי ה'חולדה' הנזכרת…
המשך קריאה >>

אוצר מילים

דגי מאכל

מובא כאן מבחר של שמות דגי מאכל ואופני הגשתם על פי המילון למונחי המטבח של ועד הלשון (תרצ"ח, 1938) ועל פי המילון למונחי כלכלת הבית של האקדמיה (תשל"ח, 1977). לצד השמות המדעיים באים במילון של…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

איך מקטינים בעברית?

כשחיפשה האקדמיה חלופה עברית ל־SMS עלתה כמתבקש המילה מִסְרוֹן, 'מסר קטן' (=short message). מונח זה מצטרף לעוד מונחים שנוצרו בשלל דרכי ההקטנה שהעברית מעמידה לרשותנו. מנגנון הקטנה אחד הוא הוספת סיומת, כמו הסיומת ־וֹן שראינו במִסְרוֹן. כך…
המשך קריאה >>

מאמרים

חתול זוללת וחיות אחרות: על התהוות נטיית המין בשמות בעלי החיים

נטיית המין של שמות עצם המציינים בעלי חיים מעוררת לעיתים תהיות. יש שמות שצורת הנקבה שלהן נדירה ואין הדוברים רגילים בה, יש שמות שצורת היסוד שלהם היא ממין נקבה ולכן העברית אינה מספקת הבחנה בין…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 29

תוכן העניינים שרת החינוך (לימור לבנת) באקדמיה, עמ' 1 פרס ישראל לאהרן דותן, עמ' 1 בחירות באקדמיה: משה בר־אשר נשיא האקדמיה, אברהם טל סגן הנשיא, קציעה כ"ץ חברת מנהלה, עמ' 1 המשקלים פָּעִיל ופְעִיל מאת רונית…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 16

תוכן העניינים חברים חדשים באקדמיה: נעמי שמר, שולמית אליצור, יעקב בן־טולילה, אברהם יבין, עמ' 1 משלחת מטעם הפרלמנט האירי בביקור באקדמיה, עמ' 1 פרס ישראל לפרופ' גד בן־עמי צרפתי, עמ' 2 ארבע־קו וכריש־שן מאת קרן דובנוב,…
המשך קריאה >>

מאמרים

פרשת שמיני: הצב, החרדון והקרפדה

בעל החיים צָב קיבל את שמו מרשימת השרצים שבפרשת שמיני: "הַחֹלֶד וְהָעַכְבָּר וְהַצָּב לְמִינֵהוּ". אך הצב המקראי איננו הצב של ימינו, כי אם 'חרדון' או אחד מסוגי החרדוניים. רק בראשית האלף השני לספירה ניטל השם צָב מן החרדון, אשר לא היה ידוע באירופה, ועבר לשני בעלי חיים אחרים: צב השריון והקרפדה.
המשך קריאה >>

אוצר מילים

דגי הגרם בים התיכון ובים סוף

הודעות לעיתונות

אושרו מונחים בטכנולוגיית המידע ושמות בסדרת השפיראים (אייר תשע"ה, מאי 2015)

בישיבת המליאה של האקדמיה ללשון העברית (ישיבה 340) שהייתה ביום כ"ב באייר תשע"ה, 11 במאי 2015, אושרו מאות מונחים בטכנולוגיית המידע, רובם בנושא שפות תכנות. כן אושרו שמות חדשים לשפיריות ולשפריריות מטעם הוועדה למונחי הזואולוגיה.
המשך קריאה >>

מאמרים

פרא וחמור – ומה שביניהם

בעברית בת ימינו השמות פֶּרֶא ועָרוֹד מוכרים כשמות של שני בעלי חיים שונים הנזכרים במקרא. המאמר עוסק בזיהוים, ביחס האדם אליהם ובשימושם, ומתמקד בתופעה אפשרית של הכלאתם עם חיות משק כמו חמור וסוס.

מאמרים

גמל נמרי – עלייתו ונפילתו בעברית

במאמר מזומנת לקורא הצצה על אופן התגבשות המינוח העברי בתחום שמות בעלי החיים בתקופת תחילת הדיבור העברי ועד לאחר קום המדינה – דרך דוגמה אחת של בעל חיים מיוחד שגם שמותיו מיוחדים: ה־giraffe.

זכר ונקבה

שתיים דובים – שגיאה?

הסופר מאיר שלו בחר לרומן מפרי עטו את השם "שתים דובים" הלקוח ממלכים ב ב, כד. בתוך הספר אומרת המורה רותה בתשובה לאחד מתלמידיה: "שתי ילדים זו שגיאה מכוערת ושתיים דובים זאת שגיאה יפה" (עמ'…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

עַמְלֵץ

עמלץ הוא שמו של סוג כריש. ראשיתו של שם מוזר זה בפירוש מקורי לפסוק בתהלים שהציע עמנואל לב (Löw; 1854–1944), חוקר יהודי הונגרי שכתב על בעלי החיים והצמחים של ארץ ישראל ועל שמותיהם העבריים והארמיים.…
המשך קריאה >>

מאמרים

ברייה ועמלץ שמהּ

"מין מסוכן מאוד לאדם. תוקף סירות על נוסעיהן. נמצא במקום השני ברשימה העולמית של כרישים התוקפים בני־אדם" – כך מתאר לב פישלזון את העמלץ באנציקלופדיה החי והצומח של ארץ ישראל. לא רבים היודעים כי העמלץ, בן למשפחת…
המשך קריאה >>

מאמרים

הנשר וכלב הים: השפעתו של ישראל אהרני על המינוח העברי לבעלי חיים

גורל היאחזותן של מילים בלשון תלוי בצירוף נסיבות ובעיקר במזל. לעיתים אין לדעת למה הועדפה מילה מסוימת על פני חברתה. חלק לא־מבוטל בזואונימיה העברית יש לזקוף לזכותו של חוקר טבע אחד שפעל בראשית המאה העשרים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית בים ועל החול החם: רכיכה, צדפה, שונית, תמנון

רַכִּיכָה (Mollusca) הרַכּיכות הן בעלי חיים חסרי שלד פנימי, ושמן העברי רכיכה ניתן להן בעקבות השם המדעי Mollusca על שם גופן הרך והרירי. בכלל הרכיכות מצויים הצְדָפוֹת, החלזונות (ובתוכם השַבְּלולים), הדְּיוֹנוּנִים, התְּמָנוּנִים ועוד. הרכיכות מונות…
המשך קריאה >>

מאמרים

סיפורה של מילה: פרת משה רבנו

איך קיבלה החיפושית האדומה בעלת הנקודות השחורות את השם פָּרַת מׂשֶה רַבֵּנוּ? התשובה טמונה ביידיש.
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

גמל שלמה ומקור שמו

גְּמַל שְׁלֹמֹה הוא חרק טורף שייחודו בכך שרגליו הקדמיות אינן משמשות להליכה ולאחיזה אלא הפכו זרועות טרף. בשעה שהוא אורב לטרפו זרועותיו מקופלות וראשו נע ימינה ושמאלה, בדומה לאדם הקורא בספר תפילה. בגלל הדמיון הזה…
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

אושרה רשימת שמות דגי הגרם בים התיכון ובים סוף (תשע"ב, 2012)

כ"ה בטבת תשע"ב, 20 בינואר 2012: האקדמיה ללשון העברית אישרה את שמות דגי הגרם בים התיכון ובים סוף. הרשימה, המונה כ־1350 שמות, היא פרי עבודתה של הוועדה למונחי הזואולוגיה של האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

מאמרים

החָמוס – זיהוי ה"חולדה" שבמשנה על ידי הרמב"ם

"בפירושו של הרמב"ם למשנה ניתן למצוא התייחסויות רבות מתחום החי. הוא מביא זיהוי לרבים משמות בעלי החיים, לעתים זיהויים ייחודיים שלא מצאנו כדוגמתם אצל פרשנים אחרים בימי הביניים. במאמר זה נבקש להתמקד בזיהוי ה'חולדה' הנזכרת…
המשך קריאה >>

אוצר מילים

דגי מאכל

מובא כאן מבחר של שמות דגי מאכל ואופני הגשתם על פי המילון למונחי המטבח של ועד הלשון (תרצ"ח, 1938) ועל פי המילון למונחי כלכלת הבית של האקדמיה (תשל"ח, 1977). לצד השמות המדעיים באים במילון של…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

איך מקטינים בעברית?

כשחיפשה האקדמיה חלופה עברית ל־SMS עלתה כמתבקש המילה מִסְרוֹן, 'מסר קטן' (=short message). מונח זה מצטרף לעוד מונחים שנוצרו בשלל דרכי ההקטנה שהעברית מעמידה לרשותנו. מנגנון הקטנה אחד הוא הוספת סיומת, כמו הסיומת ־וֹן שראינו במִסְרוֹן. כך…
המשך קריאה >>

מאמרים

חתול זוללת וחיות אחרות: על התהוות נטיית המין בשמות בעלי החיים

נטיית המין של שמות עצם המציינים בעלי חיים מעוררת לעיתים תהיות. יש שמות שצורת הנקבה שלהן נדירה ואין הדוברים רגילים בה, יש שמות שצורת היסוד שלהם היא ממין נקבה ולכן העברית אינה מספקת הבחנה בין…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 29

תוכן העניינים שרת החינוך (לימור לבנת) באקדמיה, עמ' 1 פרס ישראל לאהרן דותן, עמ' 1 בחירות באקדמיה: משה בר־אשר נשיא האקדמיה, אברהם טל סגן הנשיא, קציעה כ"ץ חברת מנהלה, עמ' 1 המשקלים פָּעִיל ופְעִיל מאת רונית…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 16

תוכן העניינים חברים חדשים באקדמיה: נעמי שמר, שולמית אליצור, יעקב בן־טולילה, אברהם יבין, עמ' 1 משלחת מטעם הפרלמנט האירי בביקור באקדמיה, עמ' 1 פרס ישראל לפרופ' גד בן־עמי צרפתי, עמ' 2 ארבע־קו וכריש־שן מאת קרן דובנוב,…
המשך קריאה >>

מאמרים

פרשת שמיני: הצב, החרדון והקרפדה

בעל החיים צָב קיבל את שמו מרשימת השרצים שבפרשת שמיני: "הַחֹלֶד וְהָעַכְבָּר וְהַצָּב לְמִינֵהוּ". אך הצב המקראי איננו הצב של ימינו, כי אם 'חרדון' או אחד מסוגי החרדוניים. רק בראשית האלף השני לספירה ניטל השם צָב מן החרדון, אשר לא היה ידוע באירופה, ועבר לשני בעלי חיים אחרים: צב השריון והקרפדה.
המשך קריאה >>

אוצר מילים

דגי הגרם בים התיכון ובים סוף

הודעות לעיתונות

אושרו מונחים בטכנולוגיית המידע ושמות בסדרת השפיראים (אייר תשע"ה, מאי 2015)

בישיבת המליאה של האקדמיה ללשון העברית (ישיבה 340) שהייתה ביום כ"ב באייר תשע"ה, 11 במאי 2015, אושרו מאות מונחים בטכנולוגיית המידע, רובם בנושא שפות תכנות. כן אושרו שמות חדשים לשפיריות ולשפריריות מטעם הוועדה למונחי הזואולוגיה.
המשך קריאה >>

מאמרים

פרא וחמור – ומה שביניהם

בעברית בת ימינו השמות פֶּרֶא ועָרוֹד מוכרים כשמות של שני בעלי חיים שונים הנזכרים במקרא. המאמר עוסק בזיהוים, ביחס האדם אליהם ובשימושם, ומתמקד בתופעה אפשרית של הכלאתם עם חיות משק כמו חמור וסוס.

מאמרים

גמל נמרי – עלייתו ונפילתו בעברית

במאמר מזומנת לקורא הצצה על אופן התגבשות המינוח העברי בתחום שמות בעלי החיים בתקופת תחילת הדיבור העברי ועד לאחר קום המדינה – דרך דוגמה אחת של בעל חיים מיוחד שגם שמותיו מיוחדים: ה־giraffe.

זכר ונקבה

שתיים דובים – שגיאה?

הסופר מאיר שלו בחר לרומן מפרי עטו את השם "שתים דובים" הלקוח ממלכים ב ב, כד. בתוך הספר אומרת המורה רותה בתשובה לאחד מתלמידיה: "שתי ילדים זו שגיאה מכוערת ושתיים דובים זאת שגיאה יפה" (עמ'…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

עַמְלֵץ

עמלץ הוא שמו של סוג כריש. ראשיתו של שם מוזר זה בפירוש מקורי לפסוק בתהלים שהציע עמנואל לב (Löw; 1854–1944), חוקר יהודי הונגרי שכתב על בעלי החיים והצמחים של ארץ ישראל ועל שמותיהם העבריים והארמיים.…
המשך קריאה >>

מאמרים

ברייה ועמלץ שמהּ

"מין מסוכן מאוד לאדם. תוקף סירות על נוסעיהן. נמצא במקום השני ברשימה העולמית של כרישים התוקפים בני־אדם" – כך מתאר לב פישלזון את העמלץ באנציקלופדיה החי והצומח של ארץ ישראל. לא רבים היודעים כי העמלץ, בן למשפחת…
המשך קריאה >>

מאמרים

הנשר וכלב הים: השפעתו של ישראל אהרני על המינוח העברי לבעלי חיים

גורל היאחזותן של מילים בלשון תלוי בצירוף נסיבות ובעיקר במזל. לעיתים אין לדעת למה הועדפה מילה מסוימת על פני חברתה. חלק לא־מבוטל בזואונימיה העברית יש לזקוף לזכותו של חוקר טבע אחד שפעל בראשית המאה העשרים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית בים ועל החול החם: רכיכה, צדפה, שונית, תמנון

רַכִּיכָה (Mollusca) הרַכּיכות הן בעלי חיים חסרי שלד פנימי, ושמן העברי רכיכה ניתן להן בעקבות השם המדעי Mollusca על שם גופן הרך והרירי. בכלל הרכיכות מצויים הצְדָפוֹת, החלזונות (ובתוכם השַבְּלולים), הדְּיוֹנוּנִים, התְּמָנוּנִים ועוד. הרכיכות מונות…
המשך קריאה >>

מאמרים

סיפורה של מילה: פרת משה רבנו

איך קיבלה החיפושית האדומה בעלת הנקודות השחורות את השם פָּרַת מׂשֶה רַבֵּנוּ? התשובה טמונה ביידיש.
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

גמל שלמה ומקור שמו

גְּמַל שְׁלֹמֹה הוא חרק טורף שייחודו בכך שרגליו הקדמיות אינן משמשות להליכה ולאחיזה אלא הפכו זרועות טרף. בשעה שהוא אורב לטרפו זרועותיו מקופלות וראשו נע ימינה ושמאלה, בדומה לאדם הקורא בספר תפילה. בגלל הדמיון הזה…
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

אושרה רשימת שמות דגי הגרם בים התיכון ובים סוף (תשע"ב, 2012)

כ"ה בטבת תשע"ב, 20 בינואר 2012: האקדמיה ללשון העברית אישרה את שמות דגי הגרם בים התיכון ובים סוף. הרשימה, המונה כ־1350 שמות, היא פרי עבודתה של הוועדה למונחי הזואולוגיה של האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

מאמרים

החָמוס – זיהוי ה"חולדה" שבמשנה על ידי הרמב"ם

"בפירושו של הרמב"ם למשנה ניתן למצוא התייחסויות רבות מתחום החי. הוא מביא זיהוי לרבים משמות בעלי החיים, לעתים זיהויים ייחודיים שלא מצאנו כדוגמתם אצל פרשנים אחרים בימי הביניים. במאמר זה נבקש להתמקד בזיהוי ה'חולדה' הנזכרת…
המשך קריאה >>

אוצר מילים

דגי מאכל

מובא כאן מבחר של שמות דגי מאכל ואופני הגשתם על פי המילון למונחי המטבח של ועד הלשון (תרצ"ח, 1938) ועל פי המילון למונחי כלכלת הבית של האקדמיה (תשל"ח, 1977). לצד השמות המדעיים באים במילון של…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

איך מקטינים בעברית?

כשחיפשה האקדמיה חלופה עברית ל־SMS עלתה כמתבקש המילה מִסְרוֹן, 'מסר קטן' (=short message). מונח זה מצטרף לעוד מונחים שנוצרו בשלל דרכי ההקטנה שהעברית מעמידה לרשותנו. מנגנון הקטנה אחד הוא הוספת סיומת, כמו הסיומת ־וֹן שראינו במִסְרוֹן. כך…
המשך קריאה >>

מאמרים

חתול זוללת וחיות אחרות: על התהוות נטיית המין בשמות בעלי החיים

נטיית המין של שמות עצם המציינים בעלי חיים מעוררת לעיתים תהיות. יש שמות שצורת הנקבה שלהן נדירה ואין הדוברים רגילים בה, יש שמות שצורת היסוד שלהם היא ממין נקבה ולכן העברית אינה מספקת הבחנה בין…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 29

תוכן העניינים שרת החינוך (לימור לבנת) באקדמיה, עמ' 1 פרס ישראל לאהרן דותן, עמ' 1 בחירות באקדמיה: משה בר־אשר נשיא האקדמיה, אברהם טל סגן הנשיא, קציעה כ"ץ חברת מנהלה, עמ' 1 המשקלים פָּעִיל ופְעִיל מאת רונית…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 16

תוכן העניינים חברים חדשים באקדמיה: נעמי שמר, שולמית אליצור, יעקב בן־טולילה, אברהם יבין, עמ' 1 משלחת מטעם הפרלמנט האירי בביקור באקדמיה, עמ' 1 פרס ישראל לפרופ' גד בן־עמי צרפתי, עמ' 2 ארבע־קו וכריש־שן מאת קרן דובנוב,…
המשך קריאה >>

מאמרים

פרשת שמיני: הצב, החרדון והקרפדה

בעל החיים צָב קיבל את שמו מרשימת השרצים שבפרשת שמיני: "הַחֹלֶד וְהָעַכְבָּר וְהַצָּב לְמִינֵהוּ". אך הצב המקראי איננו הצב של ימינו, כי אם 'חרדון' או אחד מסוגי החרדוניים. רק בראשית האלף השני לספירה ניטל השם צָב מן החרדון, אשר לא היה ידוע באירופה, ועבר לשני בעלי חיים אחרים: צב השריון והקרפדה.
המשך קריאה >>

אוצר מילים

דגי הגרם בים התיכון ובים סוף

הודעות לעיתונות

אושרו מונחים בטכנולוגיית המידע ושמות בסדרת השפיראים (אייר תשע"ה, מאי 2015)

בישיבת המליאה של האקדמיה ללשון העברית (ישיבה 340) שהייתה ביום כ"ב באייר תשע"ה, 11 במאי 2015, אושרו מאות מונחים בטכנולוגיית המידע, רובם בנושא שפות תכנות. כן אושרו שמות חדשים לשפיריות ולשפריריות מטעם הוועדה למונחי הזואולוגיה.
המשך קריאה >>

מאמרים

פרא וחמור – ומה שביניהם

בעברית בת ימינו השמות פֶּרֶא ועָרוֹד מוכרים כשמות של שני בעלי חיים שונים הנזכרים במקרא. המאמר עוסק בזיהוים, ביחס האדם אליהם ובשימושם, ומתמקד בתופעה אפשרית של הכלאתם עם חיות משק כמו חמור וסוס.

מאמרים

גמל נמרי – עלייתו ונפילתו בעברית

במאמר מזומנת לקורא הצצה על אופן התגבשות המינוח העברי בתחום שמות בעלי החיים בתקופת תחילת הדיבור העברי ועד לאחר קום המדינה – דרך דוגמה אחת של בעל חיים מיוחד שגם שמותיו מיוחדים: ה־giraffe.

זכר ונקבה

שתיים דובים – שגיאה?

הסופר מאיר שלו בחר לרומן מפרי עטו את השם "שתים דובים" הלקוח ממלכים ב ב, כד. בתוך הספר אומרת המורה רותה בתשובה לאחד מתלמידיה: "שתי ילדים זו שגיאה מכוערת ושתיים דובים זאת שגיאה יפה" (עמ'…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

עַמְלֵץ

עמלץ הוא שמו של סוג כריש. ראשיתו של שם מוזר זה בפירוש מקורי לפסוק בתהלים שהציע עמנואל לב (Löw; 1854–1944), חוקר יהודי הונגרי שכתב על בעלי החיים והצמחים של ארץ ישראל ועל שמותיהם העבריים והארמיים.…
המשך קריאה >>

מאמרים

ברייה ועמלץ שמהּ

"מין מסוכן מאוד לאדם. תוקף סירות על נוסעיהן. נמצא במקום השני ברשימה העולמית של כרישים התוקפים בני־אדם" – כך מתאר לב פישלזון את העמלץ באנציקלופדיה החי והצומח של ארץ ישראל. לא רבים היודעים כי העמלץ, בן למשפחת…
המשך קריאה >>

מאמרים

הנשר וכלב הים: השפעתו של ישראל אהרני על המינוח העברי לבעלי חיים

גורל היאחזותן של מילים בלשון תלוי בצירוף נסיבות ובעיקר במזל. לעיתים אין לדעת למה הועדפה מילה מסוימת על פני חברתה. חלק לא־מבוטל בזואונימיה העברית יש לזקוף לזכותו של חוקר טבע אחד שפעל בראשית המאה העשרים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית בים ועל החול החם: רכיכה, צדפה, שונית, תמנון

רַכִּיכָה (Mollusca) הרַכּיכות הן בעלי חיים חסרי שלד פנימי, ושמן העברי רכיכה ניתן להן בעקבות השם המדעי Mollusca על שם גופן הרך והרירי. בכלל הרכיכות מצויים הצְדָפוֹת, החלזונות (ובתוכם השַבְּלולים), הדְּיוֹנוּנִים, התְּמָנוּנִים ועוד. הרכיכות מונות…
המשך קריאה >>

מאמרים

סיפורה של מילה: פרת משה רבנו

איך קיבלה החיפושית האדומה בעלת הנקודות השחורות את השם פָּרַת מׂשֶה רַבֵּנוּ? התשובה טמונה ביידיש.
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

גמל שלמה ומקור שמו

גְּמַל שְׁלֹמֹה הוא חרק טורף שייחודו בכך שרגליו הקדמיות אינן משמשות להליכה ולאחיזה אלא הפכו זרועות טרף. בשעה שהוא אורב לטרפו זרועותיו מקופלות וראשו נע ימינה ושמאלה, בדומה לאדם הקורא בספר תפילה. בגלל הדמיון הזה…
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

אושרה רשימת שמות דגי הגרם בים התיכון ובים סוף (תשע"ב, 2012)

כ"ה בטבת תשע"ב, 20 בינואר 2012: האקדמיה ללשון העברית אישרה את שמות דגי הגרם בים התיכון ובים סוף. הרשימה, המונה כ־1350 שמות, היא פרי עבודתה של הוועדה למונחי הזואולוגיה של האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

מאמרים

החָמוס – זיהוי ה"חולדה" שבמשנה על ידי הרמב"ם

"בפירושו של הרמב"ם למשנה ניתן למצוא התייחסויות רבות מתחום החי. הוא מביא זיהוי לרבים משמות בעלי החיים, לעתים זיהויים ייחודיים שלא מצאנו כדוגמתם אצל פרשנים אחרים בימי הביניים. במאמר זה נבקש להתמקד בזיהוי ה'חולדה' הנזכרת…
המשך קריאה >>

אוצר מילים

דגי מאכל

מובא כאן מבחר של שמות דגי מאכל ואופני הגשתם על פי המילון למונחי המטבח של ועד הלשון (תרצ"ח, 1938) ועל פי המילון למונחי כלכלת הבית של האקדמיה (תשל"ח, 1977). לצד השמות המדעיים באים במילון של…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

איך מקטינים בעברית?

כשחיפשה האקדמיה חלופה עברית ל־SMS עלתה כמתבקש המילה מִסְרוֹן, 'מסר קטן' (=short message). מונח זה מצטרף לעוד מונחים שנוצרו בשלל דרכי ההקטנה שהעברית מעמידה לרשותנו. מנגנון הקטנה אחד הוא הוספת סיומת, כמו הסיומת ־וֹן שראינו במִסְרוֹן. כך…
המשך קריאה >>

מאמרים

חתול זוללת וחיות אחרות: על התהוות נטיית המין בשמות בעלי החיים

נטיית המין של שמות עצם המציינים בעלי חיים מעוררת לעיתים תהיות. יש שמות שצורת הנקבה שלהן נדירה ואין הדוברים רגילים בה, יש שמות שצורת היסוד שלהם היא ממין נקבה ולכן העברית אינה מספקת הבחנה בין…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 29

תוכן העניינים שרת החינוך (לימור לבנת) באקדמיה, עמ' 1 פרס ישראל לאהרן דותן, עמ' 1 בחירות באקדמיה: משה בר־אשר נשיא האקדמיה, אברהם טל סגן הנשיא, קציעה כ"ץ חברת מנהלה, עמ' 1 המשקלים פָּעִיל ופְעִיל מאת רונית…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 16

תוכן העניינים חברים חדשים באקדמיה: נעמי שמר, שולמית אליצור, יעקב בן־טולילה, אברהם יבין, עמ' 1 משלחת מטעם הפרלמנט האירי בביקור באקדמיה, עמ' 1 פרס ישראל לפרופ' גד בן־עמי צרפתי, עמ' 2 ארבע־קו וכריש־שן מאת קרן דובנוב,…
המשך קריאה >>

מאמרים

פרשת שמיני: הצב, החרדון והקרפדה

בעל החיים צָב קיבל את שמו מרשימת השרצים שבפרשת שמיני: "הַחֹלֶד וְהָעַכְבָּר וְהַצָּב לְמִינֵהוּ". אך הצב המקראי איננו הצב של ימינו, כי אם 'חרדון' או אחד מסוגי החרדוניים. רק בראשית האלף השני לספירה ניטל השם צָב מן החרדון, אשר לא היה ידוע באירופה, ועבר לשני בעלי חיים אחרים: צב השריון והקרפדה.
המשך קריאה >>

אוצר מילים

דגי הגרם בים התיכון ובים סוף

הודעות לעיתונות

אושרו מונחים בטכנולוגיית המידע ושמות בסדרת השפיראים (אייר תשע"ה, מאי 2015)

בישיבת המליאה של האקדמיה ללשון העברית (ישיבה 340) שהייתה ביום כ"ב באייר תשע"ה, 11 במאי 2015, אושרו מאות מונחים בטכנולוגיית המידע, רובם בנושא שפות תכנות. כן אושרו שמות חדשים לשפיריות ולשפריריות מטעם הוועדה למונחי הזואולוגיה.
המשך קריאה >>

מאמרים

פרא וחמור – ומה שביניהם

בעברית בת ימינו השמות פֶּרֶא ועָרוֹד מוכרים כשמות של שני בעלי חיים שונים הנזכרים במקרא. המאמר עוסק בזיהוים, ביחס האדם אליהם ובשימושם, ומתמקד בתופעה אפשרית של הכלאתם עם חיות משק כמו חמור וסוס.

מאמרים

גמל נמרי – עלייתו ונפילתו בעברית

במאמר מזומנת לקורא הצצה על אופן התגבשות המינוח העברי בתחום שמות בעלי החיים בתקופת תחילת הדיבור העברי ועד לאחר קום המדינה – דרך דוגמה אחת של בעל חיים מיוחד שגם שמותיו מיוחדים: ה־giraffe.

זכר ונקבה

שתיים דובים – שגיאה?

הסופר מאיר שלו בחר לרומן מפרי עטו את השם "שתים דובים" הלקוח ממלכים ב ב, כד. בתוך הספר אומרת המורה רותה בתשובה לאחד מתלמידיה: "שתי ילדים זו שגיאה מכוערת ושתיים דובים זאת שגיאה יפה" (עמ'…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

עַמְלֵץ

עמלץ הוא שמו של סוג כריש. ראשיתו של שם מוזר זה בפירוש מקורי לפסוק בתהלים שהציע עמנואל לב (Löw; 1854–1944), חוקר יהודי הונגרי שכתב על בעלי החיים והצמחים של ארץ ישראל ועל שמותיהם העבריים והארמיים.…
המשך קריאה >>

מאמרים

ברייה ועמלץ שמהּ

"מין מסוכן מאוד לאדם. תוקף סירות על נוסעיהן. נמצא במקום השני ברשימה העולמית של כרישים התוקפים בני־אדם" – כך מתאר לב פישלזון את העמלץ באנציקלופדיה החי והצומח של ארץ ישראל. לא רבים היודעים כי העמלץ, בן למשפחת…
המשך קריאה >>

מאמרים

הנשר וכלב הים: השפעתו של ישראל אהרני על המינוח העברי לבעלי חיים

גורל היאחזותן של מילים בלשון תלוי בצירוף נסיבות ובעיקר במזל. לעיתים אין לדעת למה הועדפה מילה מסוימת על פני חברתה. חלק לא־מבוטל בזואונימיה העברית יש לזקוף לזכותו של חוקר טבע אחד שפעל בראשית המאה העשרים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית בים ועל החול החם: רכיכה, צדפה, שונית, תמנון

רַכִּיכָה (Mollusca) הרַכּיכות הן בעלי חיים חסרי שלד פנימי, ושמן העברי רכיכה ניתן להן בעקבות השם המדעי Mollusca על שם גופן הרך והרירי. בכלל הרכיכות מצויים הצְדָפוֹת, החלזונות (ובתוכם השַבְּלולים), הדְּיוֹנוּנִים, התְּמָנוּנִים ועוד. הרכיכות מונות…
המשך קריאה >>

מאמרים

סיפורה של מילה: פרת משה רבנו

איך קיבלה החיפושית האדומה בעלת הנקודות השחורות את השם פָּרַת מׂשֶה רַבֵּנוּ? התשובה טמונה ביידיש.
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

גמל שלמה ומקור שמו

גְּמַל שְׁלֹמֹה הוא חרק טורף שייחודו בכך שרגליו הקדמיות אינן משמשות להליכה ולאחיזה אלא הפכו זרועות טרף. בשעה שהוא אורב לטרפו זרועותיו מקופלות וראשו נע ימינה ושמאלה, בדומה לאדם הקורא בספר תפילה. בגלל הדמיון הזה…
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

אושרה רשימת שמות דגי הגרם בים התיכון ובים סוף (תשע"ב, 2012)

כ"ה בטבת תשע"ב, 20 בינואר 2012: האקדמיה ללשון העברית אישרה את שמות דגי הגרם בים התיכון ובים סוף. הרשימה, המונה כ־1350 שמות, היא פרי עבודתה של הוועדה למונחי הזואולוגיה של האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

מאמרים

החָמוס – זיהוי ה"חולדה" שבמשנה על ידי הרמב"ם

"בפירושו של הרמב"ם למשנה ניתן למצוא התייחסויות רבות מתחום החי. הוא מביא זיהוי לרבים משמות בעלי החיים, לעתים זיהויים ייחודיים שלא מצאנו כדוגמתם אצל פרשנים אחרים בימי הביניים. במאמר זה נבקש להתמקד בזיהוי ה'חולדה' הנזכרת…
המשך קריאה >>

אוצר מילים

דגי מאכל

מובא כאן מבחר של שמות דגי מאכל ואופני הגשתם על פי המילון למונחי המטבח של ועד הלשון (תרצ"ח, 1938) ועל פי המילון למונחי כלכלת הבית של האקדמיה (תשל"ח, 1977). לצד השמות המדעיים באים במילון של…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

איך מקטינים בעברית?

כשחיפשה האקדמיה חלופה עברית ל־SMS עלתה כמתבקש המילה מִסְרוֹן, 'מסר קטן' (=short message). מונח זה מצטרף לעוד מונחים שנוצרו בשלל דרכי ההקטנה שהעברית מעמידה לרשותנו. מנגנון הקטנה אחד הוא הוספת סיומת, כמו הסיומת ־וֹן שראינו במִסְרוֹן. כך…
המשך קריאה >>

מאמרים

חתול זוללת וחיות אחרות: על התהוות נטיית המין בשמות בעלי החיים

נטיית המין של שמות עצם המציינים בעלי חיים מעוררת לעיתים תהיות. יש שמות שצורת הנקבה שלהן נדירה ואין הדוברים רגילים בה, יש שמות שצורת היסוד שלהם היא ממין נקבה ולכן העברית אינה מספקת הבחנה בין…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 29

תוכן העניינים שרת החינוך (לימור לבנת) באקדמיה, עמ' 1 פרס ישראל לאהרן דותן, עמ' 1 בחירות באקדמיה: משה בר־אשר נשיא האקדמיה, אברהם טל סגן הנשיא, קציעה כ"ץ חברת מנהלה, עמ' 1 המשקלים פָּעִיל ופְעִיל מאת רונית…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 16

תוכן העניינים חברים חדשים באקדמיה: נעמי שמר, שולמית אליצור, יעקב בן־טולילה, אברהם יבין, עמ' 1 משלחת מטעם הפרלמנט האירי בביקור באקדמיה, עמ' 1 פרס ישראל לפרופ' גד בן־עמי צרפתי, עמ' 2 ארבע־קו וכריש־שן מאת קרן דובנוב,…
המשך קריאה >>

מאמרים

פרשת שמיני: הצב, החרדון והקרפדה

בעל החיים צָב קיבל את שמו מרשימת השרצים שבפרשת שמיני: "הַחֹלֶד וְהָעַכְבָּר וְהַצָּב לְמִינֵהוּ". אך הצב המקראי איננו הצב של ימינו, כי אם 'חרדון' או אחד מסוגי החרדוניים. רק בראשית האלף השני לספירה ניטל השם צָב מן החרדון, אשר לא היה ידוע באירופה, ועבר לשני בעלי חיים אחרים: צב השריון והקרפדה.
המשך קריאה >>

אוצר מילים

דגי הגרם בים התיכון ובים סוף

הודעות לעיתונות

אושרו מונחים בטכנולוגיית המידע ושמות בסדרת השפיראים (אייר תשע"ה, מאי 2015)

בישיבת המליאה של האקדמיה ללשון העברית (ישיבה 340) שהייתה ביום כ"ב באייר תשע"ה, 11 במאי 2015, אושרו מאות מונחים בטכנולוגיית המידע, רובם בנושא שפות תכנות. כן אושרו שמות חדשים לשפיריות ולשפריריות מטעם הוועדה למונחי הזואולוגיה.
המשך קריאה >>

מאמרים

פרא וחמור – ומה שביניהם

בעברית בת ימינו השמות פֶּרֶא ועָרוֹד מוכרים כשמות של שני בעלי חיים שונים הנזכרים במקרא. המאמר עוסק בזיהוים, ביחס האדם אליהם ובשימושם, ומתמקד בתופעה אפשרית של הכלאתם עם חיות משק כמו חמור וסוס.

מאמרים

גמל נמרי – עלייתו ונפילתו בעברית

במאמר מזומנת לקורא הצצה על אופן התגבשות המינוח העברי בתחום שמות בעלי החיים בתקופת תחילת הדיבור העברי ועד לאחר קום המדינה – דרך דוגמה אחת של בעל חיים מיוחד שגם שמותיו מיוחדים: ה־giraffe.

זכר ונקבה

שתיים דובים – שגיאה?

הסופר מאיר שלו בחר לרומן מפרי עטו את השם "שתים דובים" הלקוח ממלכים ב ב, כד. בתוך הספר אומרת המורה רותה בתשובה לאחד מתלמידיה: "שתי ילדים זו שגיאה מכוערת ושתיים דובים זאת שגיאה יפה" (עמ'…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

עַמְלֵץ

עמלץ הוא שמו של סוג כריש. ראשיתו של שם מוזר זה בפירוש מקורי לפסוק בתהלים שהציע עמנואל לב (Löw; 1854–1944), חוקר יהודי הונגרי שכתב על בעלי החיים והצמחים של ארץ ישראל ועל שמותיהם העבריים והארמיים.…
המשך קריאה >>

מאמרים

ברייה ועמלץ שמהּ

"מין מסוכן מאוד לאדם. תוקף סירות על נוסעיהן. נמצא במקום השני ברשימה העולמית של כרישים התוקפים בני־אדם" – כך מתאר לב פישלזון את העמלץ באנציקלופדיה החי והצומח של ארץ ישראל. לא רבים היודעים כי העמלץ, בן למשפחת…
המשך קריאה >>

מאמרים

הנשר וכלב הים: השפעתו של ישראל אהרני על המינוח העברי לבעלי חיים

גורל היאחזותן של מילים בלשון תלוי בצירוף נסיבות ובעיקר במזל. לעיתים אין לדעת למה הועדפה מילה מסוימת על פני חברתה. חלק לא־מבוטל בזואונימיה העברית יש לזקוף לזכותו של חוקר טבע אחד שפעל בראשית המאה העשרים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית בים ועל החול החם: רכיכה, צדפה, שונית, תמנון

רַכִּיכָה (Mollusca) הרַכּיכות הן בעלי חיים חסרי שלד פנימי, ושמן העברי רכיכה ניתן להן בעקבות השם המדעי Mollusca על שם גופן הרך והרירי. בכלל הרכיכות מצויים הצְדָפוֹת, החלזונות (ובתוכם השַבְּלולים), הדְּיוֹנוּנִים, התְּמָנוּנִים ועוד. הרכיכות מונות…
המשך קריאה >>

מאמרים

סיפורה של מילה: פרת משה רבנו

איך קיבלה החיפושית האדומה בעלת הנקודות השחורות את השם פָּרַת מׂשֶה רַבֵּנוּ? התשובה טמונה ביידיש.
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

גמל שלמה ומקור שמו

גְּמַל שְׁלֹמֹה הוא חרק טורף שייחודו בכך שרגליו הקדמיות אינן משמשות להליכה ולאחיזה אלא הפכו זרועות טרף. בשעה שהוא אורב לטרפו זרועותיו מקופלות וראשו נע ימינה ושמאלה, בדומה לאדם הקורא בספר תפילה. בגלל הדמיון הזה…
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

אושרה רשימת שמות דגי הגרם בים התיכון ובים סוף (תשע"ב, 2012)

כ"ה בטבת תשע"ב, 20 בינואר 2012: האקדמיה ללשון העברית אישרה את שמות דגי הגרם בים התיכון ובים סוף. הרשימה, המונה כ־1350 שמות, היא פרי עבודתה של הוועדה למונחי הזואולוגיה של האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

מאמרים

החָמוס – זיהוי ה"חולדה" שבמשנה על ידי הרמב"ם

"בפירושו של הרמב"ם למשנה ניתן למצוא התייחסויות רבות מתחום החי. הוא מביא זיהוי לרבים משמות בעלי החיים, לעתים זיהויים ייחודיים שלא מצאנו כדוגמתם אצל פרשנים אחרים בימי הביניים. במאמר זה נבקש להתמקד בזיהוי ה'חולדה' הנזכרת…
המשך קריאה >>

אוצר מילים

דגי מאכל

מובא כאן מבחר של שמות דגי מאכל ואופני הגשתם על פי המילון למונחי המטבח של ועד הלשון (תרצ"ח, 1938) ועל פי המילון למונחי כלכלת הבית של האקדמיה (תשל"ח, 1977). לצד השמות המדעיים באים במילון של…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

איך מקטינים בעברית?

כשחיפשה האקדמיה חלופה עברית ל־SMS עלתה כמתבקש המילה מִסְרוֹן, 'מסר קטן' (=short message). מונח זה מצטרף לעוד מונחים שנוצרו בשלל דרכי ההקטנה שהעברית מעמידה לרשותנו. מנגנון הקטנה אחד הוא הוספת סיומת, כמו הסיומת ־וֹן שראינו במִסְרוֹן. כך…
המשך קריאה >>

מאמרים

חתול זוללת וחיות אחרות: על התהוות נטיית המין בשמות בעלי החיים

נטיית המין של שמות עצם המציינים בעלי חיים מעוררת לעיתים תהיות. יש שמות שצורת הנקבה שלהן נדירה ואין הדוברים רגילים בה, יש שמות שצורת היסוד שלהם היא ממין נקבה ולכן העברית אינה מספקת הבחנה בין…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 29

תוכן העניינים שרת החינוך (לימור לבנת) באקדמיה, עמ' 1 פרס ישראל לאהרן דותן, עמ' 1 בחירות באקדמיה: משה בר־אשר נשיא האקדמיה, אברהם טל סגן הנשיא, קציעה כ"ץ חברת מנהלה, עמ' 1 המשקלים פָּעִיל ופְעִיל מאת רונית…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 16

תוכן העניינים חברים חדשים באקדמיה: נעמי שמר, שולמית אליצור, יעקב בן־טולילה, אברהם יבין, עמ' 1 משלחת מטעם הפרלמנט האירי בביקור באקדמיה, עמ' 1 פרס ישראל לפרופ' גד בן־עמי צרפתי, עמ' 2 ארבע־קו וכריש־שן מאת קרן דובנוב,…
המשך קריאה >>

מאמרים

פרשת שמיני: הצב, החרדון והקרפדה

בעל החיים צָב קיבל את שמו מרשימת השרצים שבפרשת שמיני: "הַחֹלֶד וְהָעַכְבָּר וְהַצָּב לְמִינֵהוּ". אך הצב המקראי איננו הצב של ימינו, כי אם 'חרדון' או אחד מסוגי החרדוניים. רק בראשית האלף השני לספירה ניטל השם צָב מן החרדון, אשר לא היה ידוע באירופה, ועבר לשני בעלי חיים אחרים: צב השריון והקרפדה.
המשך קריאה >>

אוצר מילים

דגי הגרם בים התיכון ובים סוף

הודעות לעיתונות

אושרו מונחים בטכנולוגיית המידע ושמות בסדרת השפיראים (אייר תשע"ה, מאי 2015)

בישיבת המליאה של האקדמיה ללשון העברית (ישיבה 340) שהייתה ביום כ"ב באייר תשע"ה, 11 במאי 2015, אושרו מאות מונחים בטכנולוגיית המידע, רובם בנושא שפות תכנות. כן אושרו שמות חדשים לשפיריות ולשפריריות מטעם הוועדה למונחי הזואולוגיה.
המשך קריאה >>

מאמרים

פרא וחמור – ומה שביניהם

בעברית בת ימינו השמות פֶּרֶא ועָרוֹד מוכרים כשמות של שני בעלי חיים שונים הנזכרים במקרא. המאמר עוסק בזיהוים, ביחס האדם אליהם ובשימושם, ומתמקד בתופעה אפשרית של הכלאתם עם חיות משק כמו חמור וסוס.

מאמרים

גמל נמרי – עלייתו ונפילתו בעברית

במאמר מזומנת לקורא הצצה על אופן התגבשות המינוח העברי בתחום שמות בעלי החיים בתקופת תחילת הדיבור העברי ועד לאחר קום המדינה – דרך דוגמה אחת של בעל חיים מיוחד שגם שמותיו מיוחדים: ה־giraffe.

זכר ונקבה

שתיים דובים – שגיאה?

הסופר מאיר שלו בחר לרומן מפרי עטו את השם "שתים דובים" הלקוח ממלכים ב ב, כד. בתוך הספר אומרת המורה רותה בתשובה לאחד מתלמידיה: "שתי ילדים זו שגיאה מכוערת ושתיים דובים זאת שגיאה יפה" (עמ'…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

עַמְלֵץ

עמלץ הוא שמו של סוג כריש. ראשיתו של שם מוזר זה בפירוש מקורי לפסוק בתהלים שהציע עמנואל לב (Löw; 1854–1944), חוקר יהודי הונגרי שכתב על בעלי החיים והצמחים של ארץ ישראל ועל שמותיהם העבריים והארמיים.…
המשך קריאה >>

מאמרים

ברייה ועמלץ שמהּ

"מין מסוכן מאוד לאדם. תוקף סירות על נוסעיהן. נמצא במקום השני ברשימה העולמית של כרישים התוקפים בני־אדם" – כך מתאר לב פישלזון את העמלץ באנציקלופדיה החי והצומח של ארץ ישראל. לא רבים היודעים כי העמלץ, בן למשפחת…
המשך קריאה >>

מאמרים

הנשר וכלב הים: השפעתו של ישראל אהרני על המינוח העברי לבעלי חיים

גורל היאחזותן של מילים בלשון תלוי בצירוף נסיבות ובעיקר במזל. לעיתים אין לדעת למה הועדפה מילה מסוימת על פני חברתה. חלק לא־מבוטל בזואונימיה העברית יש לזקוף לזכותו של חוקר טבע אחד שפעל בראשית המאה העשרים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית בים ועל החול החם: רכיכה, צדפה, שונית, תמנון

רַכִּיכָה (Mollusca) הרַכּיכות הן בעלי חיים חסרי שלד פנימי, ושמן העברי רכיכה ניתן להן בעקבות השם המדעי Mollusca על שם גופן הרך והרירי. בכלל הרכיכות מצויים הצְדָפוֹת, החלזונות (ובתוכם השַבְּלולים), הדְּיוֹנוּנִים, התְּמָנוּנִים ועוד. הרכיכות מונות…
המשך קריאה >>

מאמרים

סיפורה של מילה: פרת משה רבנו

איך קיבלה החיפושית האדומה בעלת הנקודות השחורות את השם פָּרַת מׂשֶה רַבֵּנוּ? התשובה טמונה ביידיש.
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

גמל שלמה ומקור שמו

גְּמַל שְׁלֹמֹה הוא חרק טורף שייחודו בכך שרגליו הקדמיות אינן משמשות להליכה ולאחיזה אלא הפכו זרועות טרף. בשעה שהוא אורב לטרפו זרועותיו מקופלות וראשו נע ימינה ושמאלה, בדומה לאדם הקורא בספר תפילה. בגלל הדמיון הזה…
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

אושרה רשימת שמות דגי הגרם בים התיכון ובים סוף (תשע"ב, 2012)

כ"ה בטבת תשע"ב, 20 בינואר 2012: האקדמיה ללשון העברית אישרה את שמות דגי הגרם בים התיכון ובים סוף. הרשימה, המונה כ־1350 שמות, היא פרי עבודתה של הוועדה למונחי הזואולוגיה של האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

מאמרים

החָמוס – זיהוי ה"חולדה" שבמשנה על ידי הרמב"ם

"בפירושו של הרמב"ם למשנה ניתן למצוא התייחסויות רבות מתחום החי. הוא מביא זיהוי לרבים משמות בעלי החיים, לעתים זיהויים ייחודיים שלא מצאנו כדוגמתם אצל פרשנים אחרים בימי הביניים. במאמר זה נבקש להתמקד בזיהוי ה'חולדה' הנזכרת…
המשך קריאה >>

אוצר מילים

דגי מאכל

מובא כאן מבחר של שמות דגי מאכל ואופני הגשתם על פי המילון למונחי המטבח של ועד הלשון (תרצ"ח, 1938) ועל פי המילון למונחי כלכלת הבית של האקדמיה (תשל"ח, 1977). לצד השמות המדעיים באים במילון של…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

איך מקטינים בעברית?

כשחיפשה האקדמיה חלופה עברית ל־SMS עלתה כמתבקש המילה מִסְרוֹן, 'מסר קטן' (=short message). מונח זה מצטרף לעוד מונחים שנוצרו בשלל דרכי ההקטנה שהעברית מעמידה לרשותנו. מנגנון הקטנה אחד הוא הוספת סיומת, כמו הסיומת ־וֹן שראינו במִסְרוֹן. כך…
המשך קריאה >>

מאמרים

חתול זוללת וחיות אחרות: על התהוות נטיית המין בשמות בעלי החיים

נטיית המין של שמות עצם המציינים בעלי חיים מעוררת לעיתים תהיות. יש שמות שצורת הנקבה שלהן נדירה ואין הדוברים רגילים בה, יש שמות שצורת היסוד שלהם היא ממין נקבה ולכן העברית אינה מספקת הבחנה בין…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 29

תוכן העניינים שרת החינוך (לימור לבנת) באקדמיה, עמ' 1 פרס ישראל לאהרן דותן, עמ' 1 בחירות באקדמיה: משה בר־אשר נשיא האקדמיה, אברהם טל סגן הנשיא, קציעה כ"ץ חברת מנהלה, עמ' 1 המשקלים פָּעִיל ופְעִיל מאת רונית…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 16

תוכן העניינים חברים חדשים באקדמיה: נעמי שמר, שולמית אליצור, יעקב בן־טולילה, אברהם יבין, עמ' 1 משלחת מטעם הפרלמנט האירי בביקור באקדמיה, עמ' 1 פרס ישראל לפרופ' גד בן־עמי צרפתי, עמ' 2 ארבע־קו וכריש־שן מאת קרן דובנוב,…
המשך קריאה >>

מאמרים

פרשת שמיני: הצב, החרדון והקרפדה

בעל החיים צָב קיבל את שמו מרשימת השרצים שבפרשת שמיני: "הַחֹלֶד וְהָעַכְבָּר וְהַצָּב לְמִינֵהוּ". אך הצב המקראי איננו הצב של ימינו, כי אם 'חרדון' או אחד מסוגי החרדוניים. רק בראשית האלף השני לספירה ניטל השם צָב מן החרדון, אשר לא היה ידוע באירופה, ועבר לשני בעלי חיים אחרים: צב השריון והקרפדה.
המשך קריאה >>

אוצר מילים

דגי הגרם בים התיכון ובים סוף

הודעות לעיתונות

אושרו מונחים בטכנולוגיית המידע ושמות בסדרת השפיראים (אייר תשע"ה, מאי 2015)

בישיבת המליאה של האקדמיה ללשון העברית (ישיבה 340) שהייתה ביום כ"ב באייר תשע"ה, 11 במאי 2015, אושרו מאות מונחים בטכנולוגיית המידע, רובם בנושא שפות תכנות. כן אושרו שמות חדשים לשפיריות ולשפריריות מטעם הוועדה למונחי הזואולוגיה.
המשך קריאה >>

מאמרים

פרא וחמור – ומה שביניהם

בעברית בת ימינו השמות פֶּרֶא ועָרוֹד מוכרים כשמות של שני בעלי חיים שונים הנזכרים במקרא. המאמר עוסק בזיהוים, ביחס האדם אליהם ובשימושם, ומתמקד בתופעה אפשרית של הכלאתם עם חיות משק כמו חמור וסוס.

מאמרים

גמל נמרי – עלייתו ונפילתו בעברית

במאמר מזומנת לקורא הצצה על אופן התגבשות המינוח העברי בתחום שמות בעלי החיים בתקופת תחילת הדיבור העברי ועד לאחר קום המדינה – דרך דוגמה אחת של בעל חיים מיוחד שגם שמותיו מיוחדים: ה־giraffe.

זכר ונקבה

שתיים דובים – שגיאה?

הסופר מאיר שלו בחר לרומן מפרי עטו את השם "שתים דובים" הלקוח ממלכים ב ב, כד. בתוך הספר אומרת המורה רותה בתשובה לאחד מתלמידיה: "שתי ילדים זו שגיאה מכוערת ושתיים דובים זאת שגיאה יפה" (עמ'…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

עַמְלֵץ

עמלץ הוא שמו של סוג כריש. ראשיתו של שם מוזר זה בפירוש מקורי לפסוק בתהלים שהציע עמנואל לב (Löw; 1854–1944), חוקר יהודי הונגרי שכתב על בעלי החיים והצמחים של ארץ ישראל ועל שמותיהם העבריים והארמיים.…
המשך קריאה >>

מאמרים

ברייה ועמלץ שמהּ

"מין מסוכן מאוד לאדם. תוקף סירות על נוסעיהן. נמצא במקום השני ברשימה העולמית של כרישים התוקפים בני־אדם" – כך מתאר לב פישלזון את העמלץ באנציקלופדיה החי והצומח של ארץ ישראל. לא רבים היודעים כי העמלץ, בן למשפחת…
המשך קריאה >>

מאמרים

הנשר וכלב הים: השפעתו של ישראל אהרני על המינוח העברי לבעלי חיים

גורל היאחזותן של מילים בלשון תלוי בצירוף נסיבות ובעיקר במזל. לעיתים אין לדעת למה הועדפה מילה מסוימת על פני חברתה. חלק לא־מבוטל בזואונימיה העברית יש לזקוף לזכותו של חוקר טבע אחד שפעל בראשית המאה העשרים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית בים ועל החול החם: רכיכה, צדפה, שונית, תמנון

רַכִּיכָה (Mollusca) הרַכּיכות הן בעלי חיים חסרי שלד פנימי, ושמן העברי רכיכה ניתן להן בעקבות השם המדעי Mollusca על שם גופן הרך והרירי. בכלל הרכיכות מצויים הצְדָפוֹת, החלזונות (ובתוכם השַבְּלולים), הדְּיוֹנוּנִים, התְּמָנוּנִים ועוד. הרכיכות מונות…
המשך קריאה >>

מאמרים

סיפורה של מילה: פרת משה רבנו

איך קיבלה החיפושית האדומה בעלת הנקודות השחורות את השם פָּרַת מׂשֶה רַבֵּנוּ? התשובה טמונה ביידיש.
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

גמל שלמה ומקור שמו

גְּמַל שְׁלֹמֹה הוא חרק טורף שייחודו בכך שרגליו הקדמיות אינן משמשות להליכה ולאחיזה אלא הפכו זרועות טרף. בשעה שהוא אורב לטרפו זרועותיו מקופלות וראשו נע ימינה ושמאלה, בדומה לאדם הקורא בספר תפילה. בגלל הדמיון הזה…
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

אושרה רשימת שמות דגי הגרם בים התיכון ובים סוף (תשע"ב, 2012)

כ"ה בטבת תשע"ב, 20 בינואר 2012: האקדמיה ללשון העברית אישרה את שמות דגי הגרם בים התיכון ובים סוף. הרשימה, המונה כ־1350 שמות, היא פרי עבודתה של הוועדה למונחי הזואולוגיה של האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

מאמרים

החָמוס – זיהוי ה"חולדה" שבמשנה על ידי הרמב"ם

"בפירושו של הרמב"ם למשנה ניתן למצוא התייחסויות רבות מתחום החי. הוא מביא זיהוי לרבים משמות בעלי החיים, לעתים זיהויים ייחודיים שלא מצאנו כדוגמתם אצל פרשנים אחרים בימי הביניים. במאמר זה נבקש להתמקד בזיהוי ה'חולדה' הנזכרת…
המשך קריאה >>

אוצר מילים

דגי מאכל

מובא כאן מבחר של שמות דגי מאכל ואופני הגשתם על פי המילון למונחי המטבח של ועד הלשון (תרצ"ח, 1938) ועל פי המילון למונחי כלכלת הבית של האקדמיה (תשל"ח, 1977). לצד השמות המדעיים באים במילון של…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

איך מקטינים בעברית?

כשחיפשה האקדמיה חלופה עברית ל־SMS עלתה כמתבקש המילה מִסְרוֹן, 'מסר קטן' (=short message). מונח זה מצטרף לעוד מונחים שנוצרו בשלל דרכי ההקטנה שהעברית מעמידה לרשותנו. מנגנון הקטנה אחד הוא הוספת סיומת, כמו הסיומת ־וֹן שראינו במִסְרוֹן. כך…
המשך קריאה >>

מאמרים

חתול זוללת וחיות אחרות: על התהוות נטיית המין בשמות בעלי החיים

נטיית המין של שמות עצם המציינים בעלי חיים מעוררת לעיתים תהיות. יש שמות שצורת הנקבה שלהן נדירה ואין הדוברים רגילים בה, יש שמות שצורת היסוד שלהם היא ממין נקבה ולכן העברית אינה מספקת הבחנה בין…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 29

תוכן העניינים שרת החינוך (לימור לבנת) באקדמיה, עמ' 1 פרס ישראל לאהרן דותן, עמ' 1 בחירות באקדמיה: משה בר־אשר נשיא האקדמיה, אברהם טל סגן הנשיא, קציעה כ"ץ חברת מנהלה, עמ' 1 המשקלים פָּעִיל ופְעִיל מאת רונית…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 16

תוכן העניינים חברים חדשים באקדמיה: נעמי שמר, שולמית אליצור, יעקב בן־טולילה, אברהם יבין, עמ' 1 משלחת מטעם הפרלמנט האירי בביקור באקדמיה, עמ' 1 פרס ישראל לפרופ' גד בן־עמי צרפתי, עמ' 2 ארבע־קו וכריש־שן מאת קרן דובנוב,…
המשך קריאה >>

מאמרים

פרשת שמיני: הצב, החרדון והקרפדה

בעל החיים צָב קיבל את שמו מרשימת השרצים שבפרשת שמיני: "הַחֹלֶד וְהָעַכְבָּר וְהַצָּב לְמִינֵהוּ". אך הצב המקראי איננו הצב של ימינו, כי אם 'חרדון' או אחד מסוגי החרדוניים. רק בראשית האלף השני לספירה ניטל השם צָב מן החרדון, אשר לא היה ידוע באירופה, ועבר לשני בעלי חיים אחרים: צב השריון והקרפדה.
המשך קריאה >>

אוצר מילים

דגי הגרם בים התיכון ובים סוף

הודעות לעיתונות

אושרו מונחים בטכנולוגיית המידע ושמות בסדרת השפיראים (אייר תשע"ה, מאי 2015)

בישיבת המליאה של האקדמיה ללשון העברית (ישיבה 340) שהייתה ביום כ"ב באייר תשע"ה, 11 במאי 2015, אושרו מאות מונחים בטכנולוגיית המידע, רובם בנושא שפות תכנות. כן אושרו שמות חדשים לשפיריות ולשפריריות מטעם הוועדה למונחי הזואולוגיה.
המשך קריאה >>

מאמרים

פרא וחמור – ומה שביניהם

בעברית בת ימינו השמות פֶּרֶא ועָרוֹד מוכרים כשמות של שני בעלי חיים שונים הנזכרים במקרא. המאמר עוסק בזיהוים, ביחס האדם אליהם ובשימושם, ומתמקד בתופעה אפשרית של הכלאתם עם חיות משק כמו חמור וסוס.

מאמרים

גמל נמרי – עלייתו ונפילתו בעברית

במאמר מזומנת לקורא הצצה על אופן התגבשות המינוח העברי בתחום שמות בעלי החיים בתקופת תחילת הדיבור העברי ועד לאחר קום המדינה – דרך דוגמה אחת של בעל חיים מיוחד שגם שמותיו מיוחדים: ה־giraffe.

זכר ונקבה

שתיים דובים – שגיאה?

הסופר מאיר שלו בחר לרומן מפרי עטו את השם "שתים דובים" הלקוח ממלכים ב ב, כד. בתוך הספר אומרת המורה רותה בתשובה לאחד מתלמידיה: "שתי ילדים זו שגיאה מכוערת ושתיים דובים זאת שגיאה יפה" (עמ'…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

עַמְלֵץ

עמלץ הוא שמו של סוג כריש. ראשיתו של שם מוזר זה בפירוש מקורי לפסוק בתהלים שהציע עמנואל לב (Löw; 1854–1944), חוקר יהודי הונגרי שכתב על בעלי החיים והצמחים של ארץ ישראל ועל שמותיהם העבריים והארמיים.…
המשך קריאה >>

מאמרים

ברייה ועמלץ שמהּ

"מין מסוכן מאוד לאדם. תוקף סירות על נוסעיהן. נמצא במקום השני ברשימה העולמית של כרישים התוקפים בני־אדם" – כך מתאר לב פישלזון את העמלץ באנציקלופדיה החי והצומח של ארץ ישראל. לא רבים היודעים כי העמלץ, בן למשפחת…
המשך קריאה >>

מאמרים

הנשר וכלב הים: השפעתו של ישראל אהרני על המינוח העברי לבעלי חיים

גורל היאחזותן של מילים בלשון תלוי בצירוף נסיבות ובעיקר במזל. לעיתים אין לדעת למה הועדפה מילה מסוימת על פני חברתה. חלק לא־מבוטל בזואונימיה העברית יש לזקוף לזכותו של חוקר טבע אחד שפעל בראשית המאה העשרים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית בים ועל החול החם: רכיכה, צדפה, שונית, תמנון

רַכִּיכָה (Mollusca) הרַכּיכות הן בעלי חיים חסרי שלד פנימי, ושמן העברי רכיכה ניתן להן בעקבות השם המדעי Mollusca על שם גופן הרך והרירי. בכלל הרכיכות מצויים הצְדָפוֹת, החלזונות (ובתוכם השַבְּלולים), הדְּיוֹנוּנִים, התְּמָנוּנִים ועוד. הרכיכות מונות…
המשך קריאה >>

מאמרים

סיפורה של מילה: פרת משה רבנו

איך קיבלה החיפושית האדומה בעלת הנקודות השחורות את השם פָּרַת מׂשֶה רַבֵּנוּ? התשובה טמונה ביידיש.
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

גמל שלמה ומקור שמו

גְּמַל שְׁלֹמֹה הוא חרק טורף שייחודו בכך שרגליו הקדמיות אינן משמשות להליכה ולאחיזה אלא הפכו זרועות טרף. בשעה שהוא אורב לטרפו זרועותיו מקופלות וראשו נע ימינה ושמאלה, בדומה לאדם הקורא בספר תפילה. בגלל הדמיון הזה…
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

אושרה רשימת שמות דגי הגרם בים התיכון ובים סוף (תשע"ב, 2012)

כ"ה בטבת תשע"ב, 20 בינואר 2012: האקדמיה ללשון העברית אישרה את שמות דגי הגרם בים התיכון ובים סוף. הרשימה, המונה כ־1350 שמות, היא פרי עבודתה של הוועדה למונחי הזואולוגיה של האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

מאמרים

החָמוס – זיהוי ה"חולדה" שבמשנה על ידי הרמב"ם

"בפירושו של הרמב"ם למשנה ניתן למצוא התייחסויות רבות מתחום החי. הוא מביא זיהוי לרבים משמות בעלי החיים, לעתים זיהויים ייחודיים שלא מצאנו כדוגמתם אצל פרשנים אחרים בימי הביניים. במאמר זה נבקש להתמקד בזיהוי ה'חולדה' הנזכרת…
המשך קריאה >>

אוצר מילים

דגי מאכל

מובא כאן מבחר של שמות דגי מאכל ואופני הגשתם על פי המילון למונחי המטבח של ועד הלשון (תרצ"ח, 1938) ועל פי המילון למונחי כלכלת הבית של האקדמיה (תשל"ח, 1977). לצד השמות המדעיים באים במילון של…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

איך מקטינים בעברית?

כשחיפשה האקדמיה חלופה עברית ל־SMS עלתה כמתבקש המילה מִסְרוֹן, 'מסר קטן' (=short message). מונח זה מצטרף לעוד מונחים שנוצרו בשלל דרכי ההקטנה שהעברית מעמידה לרשותנו. מנגנון הקטנה אחד הוא הוספת סיומת, כמו הסיומת ־וֹן שראינו במִסְרוֹן. כך…
המשך קריאה >>

מאמרים

חתול זוללת וחיות אחרות: על התהוות נטיית המין בשמות בעלי החיים

נטיית המין של שמות עצם המציינים בעלי חיים מעוררת לעיתים תהיות. יש שמות שצורת הנקבה שלהן נדירה ואין הדוברים רגילים בה, יש שמות שצורת היסוד שלהם היא ממין נקבה ולכן העברית אינה מספקת הבחנה בין…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 29

תוכן העניינים שרת החינוך (לימור לבנת) באקדמיה, עמ' 1 פרס ישראל לאהרן דותן, עמ' 1 בחירות באקדמיה: משה בר־אשר נשיא האקדמיה, אברהם טל סגן הנשיא, קציעה כ"ץ חברת מנהלה, עמ' 1 המשקלים פָּעִיל ופְעִיל מאת רונית…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 16

תוכן העניינים חברים חדשים באקדמיה: נעמי שמר, שולמית אליצור, יעקב בן־טולילה, אברהם יבין, עמ' 1 משלחת מטעם הפרלמנט האירי בביקור באקדמיה, עמ' 1 פרס ישראל לפרופ' גד בן־עמי צרפתי, עמ' 2 ארבע־קו וכריש־שן מאת קרן דובנוב,…
המשך קריאה >>

מאמרים

פרשת שמיני: הצב, החרדון והקרפדה

בעל החיים צָב קיבל את שמו מרשימת השרצים שבפרשת שמיני: "הַחֹלֶד וְהָעַכְבָּר וְהַצָּב לְמִינֵהוּ". אך הצב המקראי איננו הצב של ימינו, כי אם 'חרדון' או אחד מסוגי החרדוניים. רק בראשית האלף השני לספירה ניטל השם צָב מן החרדון, אשר לא היה ידוע באירופה, ועבר לשני בעלי חיים אחרים: צב השריון והקרפדה.
המשך קריאה >>

אוצר מילים

דגי הגרם בים התיכון ובים סוף

הודעות לעיתונות

אושרו מונחים בטכנולוגיית המידע ושמות בסדרת השפיראים (אייר תשע"ה, מאי 2015)

בישיבת המליאה של האקדמיה ללשון העברית (ישיבה 340) שהייתה ביום כ"ב באייר תשע"ה, 11 במאי 2015, אושרו מאות מונחים בטכנולוגיית המידע, רובם בנושא שפות תכנות. כן אושרו שמות חדשים לשפיריות ולשפריריות מטעם הוועדה למונחי הזואולוגיה.
המשך קריאה >>

מאמרים

פרא וחמור – ומה שביניהם

בעברית בת ימינו השמות פֶּרֶא ועָרוֹד מוכרים כשמות של שני בעלי חיים שונים הנזכרים במקרא. המאמר עוסק בזיהוים, ביחס האדם אליהם ובשימושם, ומתמקד בתופעה אפשרית של הכלאתם עם חיות משק כמו חמור וסוס.

מאמרים

גמל נמרי – עלייתו ונפילתו בעברית

במאמר מזומנת לקורא הצצה על אופן התגבשות המינוח העברי בתחום שמות בעלי החיים בתקופת תחילת הדיבור העברי ועד לאחר קום המדינה – דרך דוגמה אחת של בעל חיים מיוחד שגם שמותיו מיוחדים: ה־giraffe.

זכר ונקבה

שתיים דובים – שגיאה?

הסופר מאיר שלו בחר לרומן מפרי עטו את השם "שתים דובים" הלקוח ממלכים ב ב, כד. בתוך הספר אומרת המורה רותה בתשובה לאחד מתלמידיה: "שתי ילדים זו שגיאה מכוערת ושתיים דובים זאת שגיאה יפה" (עמ'…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

עַמְלֵץ

עמלץ הוא שמו של סוג כריש. ראשיתו של שם מוזר זה בפירוש מקורי לפסוק בתהלים שהציע עמנואל לב (Löw; 1854–1944), חוקר יהודי הונגרי שכתב על בעלי החיים והצמחים של ארץ ישראל ועל שמותיהם העבריים והארמיים.…
המשך קריאה >>

מאמרים

ברייה ועמלץ שמהּ

"מין מסוכן מאוד לאדם. תוקף סירות על נוסעיהן. נמצא במקום השני ברשימה העולמית של כרישים התוקפים בני־אדם" – כך מתאר לב פישלזון את העמלץ באנציקלופדיה החי והצומח של ארץ ישראל. לא רבים היודעים כי העמלץ, בן למשפחת…
המשך קריאה >>

מאמרים

הנשר וכלב הים: השפעתו של ישראל אהרני על המינוח העברי לבעלי חיים

גורל היאחזותן של מילים בלשון תלוי בצירוף נסיבות ובעיקר במזל. לעיתים אין לדעת למה הועדפה מילה מסוימת על פני חברתה. חלק לא־מבוטל בזואונימיה העברית יש לזקוף לזכותו של חוקר טבע אחד שפעל בראשית המאה העשרים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית בים ועל החול החם: רכיכה, צדפה, שונית, תמנון

רַכִּיכָה (Mollusca) הרַכּיכות הן בעלי חיים חסרי שלד פנימי, ושמן העברי רכיכה ניתן להן בעקבות השם המדעי Mollusca על שם גופן הרך והרירי. בכלל הרכיכות מצויים הצְדָפוֹת, החלזונות (ובתוכם השַבְּלולים), הדְּיוֹנוּנִים, התְּמָנוּנִים ועוד. הרכיכות מונות…
המשך קריאה >>

מאמרים

סיפורה של מילה: פרת משה רבנו

איך קיבלה החיפושית האדומה בעלת הנקודות השחורות את השם פָּרַת מׂשֶה רַבֵּנוּ? התשובה טמונה ביידיש.
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

גמל שלמה ומקור שמו

גְּמַל שְׁלֹמֹה הוא חרק טורף שייחודו בכך שרגליו הקדמיות אינן משמשות להליכה ולאחיזה אלא הפכו זרועות טרף. בשעה שהוא אורב לטרפו זרועותיו מקופלות וראשו נע ימינה ושמאלה, בדומה לאדם הקורא בספר תפילה. בגלל הדמיון הזה…
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

אושרה רשימת שמות דגי הגרם בים התיכון ובים סוף (תשע"ב, 2012)

כ"ה בטבת תשע"ב, 20 בינואר 2012: האקדמיה ללשון העברית אישרה את שמות דגי הגרם בים התיכון ובים סוף. הרשימה, המונה כ־1350 שמות, היא פרי עבודתה של הוועדה למונחי הזואולוגיה של האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

מאמרים

החָמוס – זיהוי ה"חולדה" שבמשנה על ידי הרמב"ם

"בפירושו של הרמב"ם למשנה ניתן למצוא התייחסויות רבות מתחום החי. הוא מביא זיהוי לרבים משמות בעלי החיים, לעתים זיהויים ייחודיים שלא מצאנו כדוגמתם אצל פרשנים אחרים בימי הביניים. במאמר זה נבקש להתמקד בזיהוי ה'חולדה' הנזכרת…
המשך קריאה >>

אוצר מילים

דגי מאכל

מובא כאן מבחר של שמות דגי מאכל ואופני הגשתם על פי המילון למונחי המטבח של ועד הלשון (תרצ"ח, 1938) ועל פי המילון למונחי כלכלת הבית של האקדמיה (תשל"ח, 1977). לצד השמות המדעיים באים במילון של…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

איך מקטינים בעברית?

כשחיפשה האקדמיה חלופה עברית ל־SMS עלתה כמתבקש המילה מִסְרוֹן, 'מסר קטן' (=short message). מונח זה מצטרף לעוד מונחים שנוצרו בשלל דרכי ההקטנה שהעברית מעמידה לרשותנו. מנגנון הקטנה אחד הוא הוספת סיומת, כמו הסיומת ־וֹן שראינו במִסְרוֹן. כך…
המשך קריאה >>

מאמרים

חתול זוללת וחיות אחרות: על התהוות נטיית המין בשמות בעלי החיים

נטיית המין של שמות עצם המציינים בעלי חיים מעוררת לעיתים תהיות. יש שמות שצורת הנקבה שלהן נדירה ואין הדוברים רגילים בה, יש שמות שצורת היסוד שלהם היא ממין נקבה ולכן העברית אינה מספקת הבחנה בין…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 29

תוכן העניינים שרת החינוך (לימור לבנת) באקדמיה, עמ' 1 פרס ישראל לאהרן דותן, עמ' 1 בחירות באקדמיה: משה בר־אשר נשיא האקדמיה, אברהם טל סגן הנשיא, קציעה כ"ץ חברת מנהלה, עמ' 1 המשקלים פָּעִיל ופְעִיל מאת רונית…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 16

תוכן העניינים חברים חדשים באקדמיה: נעמי שמר, שולמית אליצור, יעקב בן־טולילה, אברהם יבין, עמ' 1 משלחת מטעם הפרלמנט האירי בביקור באקדמיה, עמ' 1 פרס ישראל לפרופ' גד בן־עמי צרפתי, עמ' 2 ארבע־קו וכריש־שן מאת קרן דובנוב,…
המשך קריאה >>

מאמרים

פרשת שמיני: הצב, החרדון והקרפדה

בעל החיים צָב קיבל את שמו מרשימת השרצים שבפרשת שמיני: "הַחֹלֶד וְהָעַכְבָּר וְהַצָּב לְמִינֵהוּ". אך הצב המקראי איננו הצב של ימינו, כי אם 'חרדון' או אחד מסוגי החרדוניים. רק בראשית האלף השני לספירה ניטל השם צָב מן החרדון, אשר לא היה ידוע באירופה, ועבר לשני בעלי חיים אחרים: צב השריון והקרפדה.
המשך קריאה >>

.

א. שמות בעלי חיים וצמחים

1.  צירוף סמיכות שהסומך בו שם פרטי
בשמות המורכבים מצירופי סמיכות כשהסומך הוא שם עצם פרטי שאינו סובל ה' הידיעה – כגון 'גֶּרבּיל אלנבי', 'ישימונית תמנע' – לא תבוא בו ה' הידיעה אפילו כשהוא מיודע.
אם השם הפרטי נושא מעצם טיבו את ה' הידיעה – כגון 'דרור הירדן', 'צבי הנגב' – ה' הידיעה נשארת צמודה אליו אפילו כשאינו מיודע (ביידוע הפרט). שם פרטי מסוג זה, ה' הידיעה נשארת צמודה אליו בכל המצבים, ואפילו בא אחריו שם תואר לא מיודע. למשל: ראיתי צבי הנגב בוגר.[1]

2. שם פרט ושם סוג בצירוף סמיכות
בשמות המורכבים מצירופי סמיכות שם הפרט בא בלא ה' הידיעה, והוא הדין בבוא שֵם מעין זה בלוויית שם תואר. למשל: 'כלב־ים', 'כלב־ים מצוי'; 'נְחש־מים', 'נחש־מים אירופי'; 'מַקּור־חסידה תמים'.
שם הסוג הוא בה' הידיעה, כגון 'כלב־הים', 'נְחש־המים', 'מַקּור־החסידה', כשם ששאר שמות הסוג מיודעים: 'הכלב', 'העורב', 'הרקפת'.

3. שמות שיש בהם לוואי שם תואר
שמות שיש בהם לוואי־תואר יבואו בלא ה' הידיעה אם אין השם מיודע (ביידוע הפרט). למשל: 'צבי ישראלי', 'גֶּרבּיל דרומי', 'עורב אפור', 'נורית עגולת־עלים'.

[1] החלטה דומה התקבלה בנוגע למונח ממונחי השירה והפיוט בימי הביניים: בִּרְכַּת הַמָּזוֹן מְפֻיֶּטֶת – צירוף הסמיכות מיודע ותוארו אינו מיודע [ישיבה שד].

.

2.3.8 – צורת הרבים של שמות בסיומת ־וּ ובסיומת ־ִי

א. צורת הרבים של שמות שאולים המסתיימים ב־וּ, כגון קֶנְגּוּרוּ, גְּנוּ (שמות יונקים), קָקָדוּ, מָרַבּוּ (שמות עופות), היא בסיומת ־וּאִים, כגון קֶנְגּוּרוּאִים, מָרַבּוּאִים.

על צורת הרבים של שמות המסתיימים ב־וֹ ראו כלל א – החולם המלא, הערה 3.

ב. צורת הרבים של שמות בעלי חיים וצמחים המסתיימים ב־ִי, כגון יַרְגָּזִי, עוֹרְבָנִי, שֶׂכְוִי, תֻּכִּי; עִירְיוֹנִי, צִבְעוֹנִי, היא בהוספת ־ם, כגון יַרְגָּזִים, תֻּכִּים[2], צִבְעוֹנִים.

הערה: אין הדברים אמורים בשמות ממשקל פְּעִי, כגון צְבִי צְבָאִים.

[1] במקרא תֻּכִּיִּים.

אוצר מילים

דגי הגרם בים התיכון ובים סוף

הודעות לעיתונות

אושרו מונחים בטכנולוגיית המידע ושמות בסדרת השפיראים (אייר תשע"ה, מאי 2015)

בישיבת המליאה של האקדמיה ללשון העברית (ישיבה 340) שהייתה ביום כ"ב באייר תשע"ה, 11 במאי 2015, אושרו מאות מונחים בטכנולוגיית המידע, רובם בנושא שפות תכנות. כן אושרו שמות חדשים לשפיריות ולשפריריות מטעם הוועדה למונחי הזואולוגיה.
המשך קריאה >>

מאמרים

פרא וחמור – ומה שביניהם

בעברית בת ימינו השמות פֶּרֶא ועָרוֹד מוכרים כשמות של שני בעלי חיים שונים הנזכרים במקרא. המאמר עוסק בזיהוים, ביחס האדם אליהם ובשימושם, ומתמקד בתופעה אפשרית של הכלאתם עם חיות משק כמו חמור וסוס.

מאמרים

גמל נמרי – עלייתו ונפילתו בעברית

במאמר מזומנת לקורא הצצה על אופן התגבשות המינוח העברי בתחום שמות בעלי החיים בתקופת תחילת הדיבור העברי ועד לאחר קום המדינה – דרך דוגמה אחת של בעל חיים מיוחד שגם שמותיו מיוחדים: ה־giraffe.

זכר ונקבה

שתיים דובים – שגיאה?

הסופר מאיר שלו בחר לרומן מפרי עטו את השם "שתים דובים" הלקוח ממלכים ב ב, כד. בתוך הספר אומרת המורה רותה בתשובה לאחד מתלמידיה: "שתי ילדים זו שגיאה מכוערת ושתיים דובים זאת שגיאה יפה" (עמ'…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

עַמְלֵץ

עמלץ הוא שמו של סוג כריש. ראשיתו של שם מוזר זה בפירוש מקורי לפסוק בתהלים שהציע עמנואל לב (Löw; 1854–1944), חוקר יהודי הונגרי שכתב על בעלי החיים והצמחים של ארץ ישראל ועל שמותיהם העבריים והארמיים.…
המשך קריאה >>

מאמרים

ברייה ועמלץ שמהּ

"מין מסוכן מאוד לאדם. תוקף סירות על נוסעיהן. נמצא במקום השני ברשימה העולמית של כרישים התוקפים בני־אדם" – כך מתאר לב פישלזון את העמלץ באנציקלופדיה החי והצומח של ארץ ישראל. לא רבים היודעים כי העמלץ, בן למשפחת…
המשך קריאה >>

מאמרים

הנשר וכלב הים: השפעתו של ישראל אהרני על המינוח העברי לבעלי חיים

גורל היאחזותן של מילים בלשון תלוי בצירוף נסיבות ובעיקר במזל. לעיתים אין לדעת למה הועדפה מילה מסוימת על פני חברתה. חלק לא־מבוטל בזואונימיה העברית יש לזקוף לזכותו של חוקר טבע אחד שפעל בראשית המאה העשרים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית בים ועל החול החם: רכיכה, צדפה, שונית, תמנון

רַכִּיכָה (Mollusca) הרַכּיכות הן בעלי חיים חסרי שלד פנימי, ושמן העברי רכיכה ניתן להן בעקבות השם המדעי Mollusca על שם גופן הרך והרירי. בכלל הרכיכות מצויים הצְדָפוֹת, החלזונות (ובתוכם השַבְּלולים), הדְּיוֹנוּנִים, התְּמָנוּנִים ועוד. הרכיכות מונות…
המשך קריאה >>

מאמרים

סיפורה של מילה: פרת משה רבנו

איך קיבלה החיפושית האדומה בעלת הנקודות השחורות את השם פָּרַת מׂשֶה רַבֵּנוּ? התשובה טמונה ביידיש.
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

גמל שלמה ומקור שמו

גְּמַל שְׁלֹמֹה הוא חרק טורף שייחודו בכך שרגליו הקדמיות אינן משמשות להליכה ולאחיזה אלא הפכו זרועות טרף. בשעה שהוא אורב לטרפו זרועותיו מקופלות וראשו נע ימינה ושמאלה, בדומה לאדם הקורא בספר תפילה. בגלל הדמיון הזה…
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

אושרה רשימת שמות דגי הגרם בים התיכון ובים סוף (תשע"ב, 2012)

כ"ה בטבת תשע"ב, 20 בינואר 2012: האקדמיה ללשון העברית אישרה את שמות דגי הגרם בים התיכון ובים סוף. הרשימה, המונה כ־1350 שמות, היא פרי עבודתה של הוועדה למונחי הזואולוגיה של האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

מאמרים

החָמוס – זיהוי ה"חולדה" שבמשנה על ידי הרמב"ם

"בפירושו של הרמב"ם למשנה ניתן למצוא התייחסויות רבות מתחום החי. הוא מביא זיהוי לרבים משמות בעלי החיים, לעתים זיהויים ייחודיים שלא מצאנו כדוגמתם אצל פרשנים אחרים בימי הביניים. במאמר זה נבקש להתמקד בזיהוי ה'חולדה' הנזכרת…
המשך קריאה >>

אוצר מילים

דגי מאכל

מובא כאן מבחר של שמות דגי מאכל ואופני הגשתם על פי המילון למונחי המטבח של ועד הלשון (תרצ"ח, 1938) ועל פי המילון למונחי כלכלת הבית של האקדמיה (תשל"ח, 1977). לצד השמות המדעיים באים במילון של…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

איך מקטינים בעברית?

כשחיפשה האקדמיה חלופה עברית ל־SMS עלתה כמתבקש המילה מִסְרוֹן, 'מסר קטן' (=short message). מונח זה מצטרף לעוד מונחים שנוצרו בשלל דרכי ההקטנה שהעברית מעמידה לרשותנו. מנגנון הקטנה אחד הוא הוספת סיומת, כמו הסיומת ־וֹן שראינו במִסְרוֹן. כך…
המשך קריאה >>

מאמרים

חתול זוללת וחיות אחרות: על התהוות נטיית המין בשמות בעלי החיים

נטיית המין של שמות עצם המציינים בעלי חיים מעוררת לעיתים תהיות. יש שמות שצורת הנקבה שלהן נדירה ואין הדוברים רגילים בה, יש שמות שצורת היסוד שלהם היא ממין נקבה ולכן העברית אינה מספקת הבחנה בין…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 29

תוכן העניינים שרת החינוך (לימור לבנת) באקדמיה, עמ' 1 פרס ישראל לאהרן דותן, עמ' 1 בחירות באקדמיה: משה בר־אשר נשיא האקדמיה, אברהם טל סגן הנשיא, קציעה כ"ץ חברת מנהלה, עמ' 1 המשקלים פָּעִיל ופְעִיל מאת רונית…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 16

תוכן העניינים חברים חדשים באקדמיה: נעמי שמר, שולמית אליצור, יעקב בן־טולילה, אברהם יבין, עמ' 1 משלחת מטעם הפרלמנט האירי בביקור באקדמיה, עמ' 1 פרס ישראל לפרופ' גד בן־עמי צרפתי, עמ' 2 ארבע־קו וכריש־שן מאת קרן דובנוב,…
המשך קריאה >>

מאמרים

פרשת שמיני: הצב, החרדון והקרפדה

בעל החיים צָב קיבל את שמו מרשימת השרצים שבפרשת שמיני: "הַחֹלֶד וְהָעַכְבָּר וְהַצָּב לְמִינֵהוּ". אך הצב המקראי איננו הצב של ימינו, כי אם 'חרדון' או אחד מסוגי החרדוניים. רק בראשית האלף השני לספירה ניטל השם צָב מן החרדון, אשר לא היה ידוע באירופה, ועבר לשני בעלי חיים אחרים: צב השריון והקרפדה.
המשך קריאה >>