קטגוריה: שמות בעלי חיים

19 תשובות ורשימות

אוצר מילים

דגי הגרם בים התיכון ובים סוף

הודעות לעיתונות

אושרו מונחים בטכנולוגיית המידע ושמות בסדרת השפיראים (אייר תשע"ה, מאי 2015)

בישיבת המליאה של האקדמיה ללשון העברית (ישיבה 340) שהייתה ביום כ"ב באייר תשע"ה, 11 במאי 2015, אושרו מאות מונחים בטכנולוגיית המידע, רובם בנושא שפות תכנות. כן אושרו שמות חדשים לשפיריות ולשפריריות מטעם הוועדה למונחי הזואולוגיה. מונחי טכנולוגיית המידע אושר הפרק "שפות תכנות" במונחי טכנולוגיית המידע וכן מונחים יחידים בתחום זה. את המונחים הגישה לאישור האקדמיה…
המשך קריאה נעימה >>

מאמרים

פרא וחמור – ומה שביניהם

בעברית בת ימינו השמות פֶּרֶא ועָרוֹד מוכרים כשמות של שני בעלי חיים שונים הנזכרים במקרא. המאמר עוסק בזיהוים, ביחס האדם אליהם ובשימושם, ומתמקד בתופעה אפשרית של הכלאתם עם חיות משק כמו חמור וסוס.

מאמרים

גמל נמרי – עלייתו ונפילתו בעברית

במאמר מזומנת לקורא הצצה על אופן התגבשות המינוח העברי בתחום שמות בעלי החיים בתקופת תחילת הדיבור העברי ועד לאחר קום המדינה – דרך דוגמה אחת של בעל חיים מיוחד שגם שמותיו מיוחדים: ה־giraffe.

מבחר תשובות

שתיים דובים – שגיאה?

הסופר מאיר שלו בחר לרומן מפרי עטו את השם "שתים דובים" הלקוח ממלכים ב ב, כד. בתוך הספר אומרת המורה רותה בתשובה לאחד מתלמידיה: "שתי ילדים זו שגיאה מכוערת ושתיים דובים זאת שגיאה יפה" (עמ' 110). נשאלנו אם אכן מדובר בשגיאת לשון. בהקשר המקראי שבו נזכר הצירוף 'שתיים דובים' מסופר כי חבורת נערים לעגה לאלישע…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

עַמְלֵץ

עמלץ הוא שמו של סוג כריש. ראשיתו של שם מוזר זה בפירוש מקורי לפסוק בתהלים שהציע עמנואל לב (Löw; 1854–1944), חוקר יהודי הונגרי שכתב על בעלי החיים והצמחים של ארץ ישראל ועל שמותיהם העבריים והארמיים. בתהלים עד, יד נאמר "אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן תִּתְּנֶנּוּ מַאֲכָל לְעָם לְצִיִּים". את המילים "עם לציים" הציע לב לקרוא בחלוקה…
המשך קריאה נעימה >>

מאמרים

ברייה ועמלץ שמהּ

"מין מסוכן מאוד לאדם. תוקף סירות על נוסעיהן. נמצא במקום השני ברשימה העולמית של כרישים התוקפים בני־אדם" – כך מתאר לב פישלזון את העמלץ באנציקלופדיה החי והצומח של ארץ ישראל. לא רבים היודעים כי העמלץ, בן למשפחת כרישים, קיבל את שמו מהצעת תיקון לנוסח של כתוב מקראי קשה.

מאמרים

הנשר וכלב הים: השפעתו של ישראל אהרני על המינוח העברי לבעלי חיים

גורל היאחזותן של מילים בלשון תלוי בצירוף נסיבות ובעיקר במזל. לעיתים אין לדעת למה הועדפה מילה מסוימת על פני חברתה. חלק לא־מבוטל בזואונימיה העברית יש לזקוף לזכותו של חוקר טבע אחד שפעל בראשית המאה העשרים והטביע עליה חותם עז – ישראל אהרני.

אמצו מילה

עברית בים ועל החול החם: רכיכה, צדפה, שונית, תמנון

רַכִּיכָה (Mollusca) הרַכּיכות הן בעלי חיים חסרי שלד פנימי, ושמן העברי רכיכה ניתן להן בעקבות השם המדעי Mollusca על שם גופן הרך והרירי. בכלל הרכיכות מצויים הצְדָפוֹת, החלזונות (ובתוכם השַבְּלולים), הדְּיוֹנוּנִים, התְּמָנוּנִים ועוד. הרכיכות מונות כמאה אלף מינים והם שוכנים בים, ביבשה ובמים המתוקים. על גופן של רוב הרכיכות מגינה קוֹנכייה, הן נעות או נצמדות…
המשך קריאה נעימה >>

מאמרים

סיפורה של מילה: פרת משה רבנו

איך קיבלה החיפושית האדומה בעלת הנקודות השחורות את השם פָּרַת מׂשֶה רַבֵּנוּ? התשובה טמונה ביידיש.
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

גמל שלמה ומקור שמו

גְּמַל שְׁלֹמֹה הוא חרק טורף שייחודו בכך שרגליו הקדמיות אינן משמשות להליכה ולאחיזה אלא הפכו זרועות טרף. בשעה שהוא אורב לטרפו זרועותיו מקופלות וראשו נע ימינה ושמאלה, בדומה לאדם הקורא בספר תפילה. בגלל הדמיון הזה ניתנו לו בלשונות אחדות שמות הקשורים לתפילה: שמו המדעי הוא (mantis (religiosa, ופירוש המילה ביוונית ובלטינית הוא 'נביא'. באנגלית הוא…
המשך קריאה נעימה >>

הודעות לעיתונות

אושרה רשימת שמות דגי הגרם בים התיכון ובים סוף (תשע"ב, 2012)

כ"ה בטבת תשע"ב, 20 בינואר 2012: האקדמיה ללשון העברית אישרה את שמות דגי הגרם בים התיכון ובים סוף. הרשימה, המונה כ־1350 שמות, היא פרי עבודתה של הוועדה למונחי הזואולוגיה של האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה נעימה >>

מאמרים

החָמוס – זיהוי ה"חולדה" שבמשנה על ידי הרמב"ם

"בפירושו של הרמב"ם למשנה ניתן למצוא התייחסויות רבות מתחום החי. הוא מביא זיהוי לרבים משמות בעלי החיים, לעתים זיהויים ייחודיים שלא מצאנו כדוגמתם אצל פרשנים אחרים בימי הביניים. במאמר זה נבקש להתמקד בזיהוי ה'חולדה' הנזכרת במשנה לאור פירושו של הרמב"ם, ולעמוד על תרומתו של זיהוי זה להכרת הרֵאליה הקדומה."

אוצר מילים

דגי מאכל

מובא כאן מבחר של שמות דגי מאכל ואופני הגשתם על פי המילון למונחי המטבח של ועד הלשון (תרצ"ח, 1938) ועל פי המילון למונחי כלכלת הבית של האקדמיה (תשל"ח, 1977). לצד השמות המדעיים באים במילון של ועד הלשון השמות הערביים שהיו מקובלים אז. אַמְנוּן מָצוּי – Cichlid fish מושט (בערבית: עֻקַר). מחידושי הלשון של חיים נחמן…
המשך קריאה נעימה >>

מילים וגלגוליהן

איך מקטינים בעברית?

כשחיפשה האקדמיה חלופה עברית ל־SMS עלתה כמתבקש המילה מִסְרוֹן, 'מסר קטן' (=short message). מונח זה מצטרף לעוד מונחים שנוצרו בשלל דרכי ההקטנה שהעברית מעמידה לרשותנו. מנגנון הקטנה אחד הוא הוספת סיומת, כמו הסיומת ־וֹן שראינו במִסְרוֹן. כך גם מַגְּבוֹן, תַּנּוּרוֹן (טוסטר־אובן), יְצוּרוֹן (מיקרואורגניזם). סיומת נוספת היא הסיומת ־ִית, כגון במילים תְּגוּבִית (טוקבק), כַּפִּית, מְלוֹנִית (מוטל), ובמונחי אנטומיה…
המשך קריאה נעימה >>

מאמרים

חתול זוללת וחיות אחרות: על התהוות נטיית המין בשמות בעלי החיים

נטיית המין של שמות עצם המציינים בעלי חיים מעוררת לעיתים תהיות. יש שמות שצורת הנקבה שלהן נדירה ואין הדוברים רגילים בה, יש שמות שצורת היסוד שלהם היא ממין נקבה ולכן העברית אינה מספקת הבחנה בין זכר ונקבה ועוד. המאמר דן בסוגיות אלו תוך עיון ביצירות עבריות מראשית המאה העשרים.

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 29

תוכן העניינים שרת החינוך (לימור לבנת) באקדמיה, עמ' 1 פרס ישראל לאהרן דותן, עמ' 1 בחירות באקדמיה: משה בר־אשר נשיא האקדמיה, אברהם טל סגן הנשיא, קציעה כ"ץ חברת מנהלה, עמ' 1 המשקלים פָּעִיל ופְעִיל מאת רונית גדיש, עמ' 2 חדשות ממאגר המונחים, עמ' 2 על שמות עבריים לרַכִּיכוֹת של ארץ ישראל מאת יוסף הלר, עמ' 3…
המשך קריאה נעימה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 16

תוכן העניינים חברים חדשים באקדמיה: נעמי שמר, שולמית אליצור, יעקב בן־טולילה, אברהם יבין, עמ' 1 משלחת מטעם הפרלמנט האירי בביקור באקדמיה, עמ' 1 פרס ישראל לפרופ' גד בן־עמי צרפתי, עמ' 2 ארבע־קו וכריש־שן מאת קרן דובנוב, עמ' 2 שם המספר כתחילית, הלחמים מהנעשה במכון מזי"א, עמ' 2 על מונחי אסטרונומיה ופיזיקה מאת דורון רובינשטיין, עמ' 3…
המשך קריאה נעימה >>

מאמרים

פרשת שמיני: הצב, החרדון והקרפדה

בעל החיים צָב קיבל את שמו מרשימת השרצים שבפרשת שמיני: "הַחֹלֶד וְהָעַכְבָּר וְהַצָּב לְמִינֵהוּ". אך הצב המקראי איננו הצב של ימינו, כי אם 'חרדון' או אחד מסוגי החרדוניים. רק בראשית האלף השני לספירה ניטל השם צָב מן החרדון, אשר לא היה ידוע באירופה, ועבר לשני בעלי חיים אחרים: צב השריון והקרפדה.
המשך קריאה נעימה >>

לא מצאתם תשובה לשאלתכם? שאלו כאן