קטגוריה: שמות צמחים

18 תשובות ורשימות

מאמרים

שֵׁמוֹת הֲמוֹנִיִּים לִצְמָחִים

בט"ו באייר תרע"ט, 15 במאי 1919, נעלם מעל תעלת למנש האווירון הצבאי שטס בו אהרן אהרנסון, חוקר טבע, אגרונום ובוטנאי ארץ ישראלי, מגלה "אם החיטה". אהרנסון פעל נמרצות למתן שמות עבריים לצמחי ארץ ישראל. פועלו בתחום המינוח העברי מתואר בהרצאה שאמור היה לשאת לפני ועד הלשון ערב פרוץ מלחמת העולם הראשונה. לאחר מותו פרסם ועד הלשון את ההרצאה ב"זכרונות ועד הלשון".
המשך קריאה נעימה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 50

תוכן העניינים פרס ראש הממשלה לרות אלמגור־רמון, עמ' 1 אושר המתווה של הקריה החדשה ללשון העברית בירושלים, עמ' 1 יום הלשון העברית: ללמוד לשון, ללמוד ספרות – איך ולמה, עמ' 1 שמות עבריים למחלות צמחים של גידולים חקלאיים ועצי יער בישראל מאת יגאל אלעד ודורון יעקב, עמ' 2 אַבְנֶנֶת, בַּהֶקֶת, בַּהֶרֶת, בִּרְגּוֹנִים, גַּחֲלוֹן, גַּחֶלֶת, גִּמָּדוֹן,…
המשך קריאה נעימה >>

מאמרים

הדמומית והכלנית

מי חידש את השם 'כלנית' ל־Anemone? ואיך קרא לצמח זה בן־יהודה? ומהי 'דמומית'? ראובן סיוון מנסה לעשות סדר בשמות ובמחדשיהם.
המשך קריאה נעימה >>

ט"ו בשבט

שקדייה

מי חידש את המילה שקדייה, וכיצד התקבלה ונפוצה בעברית החדשה? על מה ועל מי הסתמך מחדש המילה בחידושו?
המשך קריאה נעימה >>

מאמרים

מְבַשֵּׂר הַחֹרֶף (ה"סתונית")

בלשונות אירופה מבשר הצמח שאנו מכנים "סתוונית" את בוא הסתיו ומכאן שמו. אולם בישראל הפרח פורח בחורף ולכן מציע הראובני לכנותו 'מבשר החורף'.

מילים וגלגוליהן

החצב והסתוונית

"ערוכים החצבים על אם הדרך, בשדה גם סתוונית התעוררה…" (אבי קורן, באביב את תשובי חזרה) שני צמחים מזוהים בתודעתנו עם ימות הסתיו הקרירים: החצב הפורח בשלפי הקיץ ומבשר את בוא הסתיו והסתוונית הפורחת לקראת החורף. שמות הצמחים הללו לקוחים מספרות חז"ל, ולכל אחד מהם היסטוריה מעניינת משלו. חצב צמח החצב מוכר מספרות חז"ל ושמו מופיע בה…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

פֶּרֶג ופָרָג

הפרג מוכר מפריחתו בשדות, אך גם מן השימוש בגרגיריו במטבח – למשל במילוי אוזני המן. בשני ההקשרים אפשר לומר פֶּרֶג וגם פָּרָג. בעשורים הראשונים של המאה העשרים נפוצה הצורה פֶּרֶג, וכך נוקד במילונים. במאמר משנת תש"ו (1946) שכתב זאב בן־חיים, לימים נשיאה של האקדמיה ללשון העברית, הוא הוכיח על פי השוואה לארמית הסורית כי הניקוד…
המשך קריאה נעימה >>

אוצר מילים

צמחים יפי תואר

מצגת שיצרנו פרי שיתוף פעולה עם ידיד האקדמיה, הבוטנאי פרופ' אבינעם דנין ז"ל
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

לקראת ט"ו בשבט: עלווה, עצה, אפיל, נופה

מאמרים, קטעי מידע ותשובות הקשורים לחג במדור: עברית לכל מועד – ט"ו בשבט.
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד וכל טובות שמים וארץ שם הם. וכל מיני מגדים ומיני בשמים ומיני ריחנים נטועים שם". ריחנים הם אפוא צמחים נותני…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

שיפון

לשם הצמח שיפון שתי מסורות הגייה בפי דוברי העברית: בפ"א רפה – שִׁיפוֹן, ובפ"א דגושה – שִׁפּוֹן. הצורה התקנית בימינו היא שִׁיפוֹן בפ"א רפה. כך קבע כבר ועד הלשון ב'ילקוט צמחים' שפרסם בשנת תר"ץ (1930), וכך נקבע מחדש בשמות צמחי ארץ ישראל של הוועדה לבוטניקה בשנת תשס"ג, 2003). שם הדגן שיפון מוכר כבר מספרות חז"ל, כגון…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

פרחים ויין לחג האביב: כליל החורש, צהרון מצוי, אֶקדם, אֶפטר

כְּלִיל הַחֹרֶשׁ (משפחת הכליליים) השם המדעי: Cercis siliquastrum. העץ כליל החורש, המפאר את החורש הארץ־ישראלי באביב בפריחתו העזה בוורוד־לילך, זכה בשם כְּלִיל שפירושו כתר. בערבית נקרא העץ عروس الغابة (ערוס אלע'אבה), שתרגומו 'כַּלַּת החורש'. המילה כְּלִיל ידועה מן הארמית, ונזכרת לראשונה בעברית בספר בן־סירא בתיאורו של אהרן הכהן: "וַילבישהו כְּלִיל תפארת, וַיפארהו בכבוד ועוז" (מה,…
המשך קריאה נעימה >>

מאמרים

מונחי פריחה והנצה במקורות

במקרא שמות רבים לצמחים ולבעלי חיים. בחלק מן השמות אנו משתמשים גם היום, אך לא תמיד במשמעותם המקורית שבמקרא. הקישוא, הדלעת, המלפפון והערמון הם כמה דוגמאות לשמות שמשמעותם במקרא אינה זהה למשמעותם בימינו. לרשימה זו מצטרפים גם מונחים בהתפתחות הפרח ובהנצה.

ט"ו בשבט

פרפראות לט"ו בשבט

נתלה באילן גבוה לעצים מקום של כבוד במקורותינו. נתלה באילן גבוה – כך אומרים היום – פירושו מסתמך על מי שמבין בדבר. כדי להראות את גלגולה של האמירה ניתָלה באילן גדול – התלמוד. חמש עצות לחיים נתן רבי עקיבא לרבי שמעון בר יוחאי כשהיה רבי עקיבא חבוש בבית האסורים, ואחת מהן: "אם ביקשת ליחנק היתלה באילן גדול" (פסחים…
המשך קריאה נעימה >>

ט"ו בשבט

מי המציא את התפוז?

התפוז – תפוח הזהב – הוא אַחד הפירות המזוהים עם ארץ ישראל בעת החדשה. בשירה של נעמי שמר "שלג על עירי", המכונה גם "פירות חמישה עשר", נזכר התפוז עם שאר הפירות שהובאו לגולה בחמישה עשר בשבט: דְּבַשׁ הַתְּאֵנָה, מֶתֶק הֶחָרוּב וְאוֹרְחַת גְּמַלִּים עֲמוּסֵי כָּל טוּב. הֵנָּה שֹׁוב יָשׁוּב שֶׁמֶשׁ לְבָבִי, וּמִשָּׁם תַּפּוּחַ זָהָב יָבִיא. על תפוח…
המשך קריאה נעימה >>

אוצר מילים

מבחר שמות צמחים

אֹרֶן הַצְּנוֹבָר – Pinus pinea עץ מחט גבוה וירוק עד. השם אֹרֶן הַצְּנוֹבָר נקבע על שום זרעיו (הידועים גם בשם פיניונס). המילה צְנוֹבָר מקורהּ בערבית ואולי היא משתקפת בשם המקום 'צנבראי' המובא בתלמוד הירושלמי. אֶשְׁמָר קוֹצָנִי – Paliurus spina-christi שיח גדול או עץ נמוך ורב ענפים, סבוך וקוצני. השם הקודם שָׁמִיר קוצני שוּנה משום שהשָׁמִיר…
המשך קריאה נעימה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 20

תוכן העניינים נשיא האקדמיה: הניתוק ממקורות העברית מדלדל את הרוח ואת הלשון (על ביקור נשיא המדינה באקדמיה), עמ' 1 ערב עיון לכבוד פרופ' צרפתי, עמ' 1 החלטות בדקדוק: אלמנות, אכזריות, כרמל, נוכחי, עשרות־, עמ' 2 שאלות ותשובות: אירו – המטבע האירופי, עמ' 2 שאלות ותשובות: עצימות או עצמה מאת אורלי אלבק, עמ' 2 חידת הציור:…
המשך קריאה נעימה >>

שמות ומשמעויות

דולב

שם העץ דולב חודש בעברית של ימינו על פי שם העץ דֻּלְבָּא (בלי ניקוד: דולבא) הנזכר בארמית של התלמוד הבבלי (סוכה לב ע"ב ועוד). המשקל הארמי שבו שקול שם זה מקביל למשקל העברי המלעילי פֹּעֶל, כגון עומקא–עֹמֶק (מעומקא דלִבָּא), קודשא–קֹדֶשׁ. ההגייה התקנית של שם הצמח דולב היא במלעיל – כשמות הצמחים אורן, גומא, לוטם, עולש,…
המשך קריאה נעימה >>

לא מצאתם תשובה לשאלתכם? שאלו כאן