נושא: שם פעולה

סיפורי מילים

הכווין

אנחנו נשאלים לא פעם לשם מה חידשו את הפועל הִכְוִין. בדיקה באתר מונחי האקדמיה מעלה כי הפועל הזה נקבע לראשונה במילון למונחי רדיו של ועד הלשון משנת תרצ"ח (1938) כנגד הפועל to tune, ולצידו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים שוות לכל נפש: עקה, פרצני, הניעה, תסוגה

מונחים מן המילון למונחי הפסיכולוגיה, תשנ"ד (1994) עָקָה (סְטְרֵס) עקה היא מצב של לחץ ומתח הנוצרים מתנאים שמקשים על התפקוד התקין של אדם או של יצור אחר. המילה עָקָה מן השורש עו"ק נזכרת פעם אחת…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

מחי כפיים

נשאלנו איך נכון לשיר את שיר המשחק 'מחי מחי כפיים' כששרים אותו לבן ולא לבת. שאלה זו יוצאת מן ההנחה שהמילה מְחִי היא צורת ציווי בנקבה, ולכן כאשר שרים את השיר לילד יש לנקוט את צורת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

חורף עברי: ממטר, חשרה, עַלְעוֹל, בריקה בענן

מִמְטָר (shower) ממטר הוא גשם היורד בקילוחים – מתחיל פתאום ופוסק פתאום, ועל פי רוב עוצמתו רבה. המילה מוכרת בעיקר בצורת הרבים ממטרים. הממטר מצטרף לצירופים המתארים גשם בעוצמות שונות: במקרא – מִטְרוֹת עֹז, גֶּשֶׁם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שמות פעולה משורשים מורחבים: כילול, תכלול, אגבור, אפשוט

כִּלּוּל; תִּכְלוּל (אינטגרציה) שמות הפעולה כילול ותכלול מציינים הפיכה של דברים נפרדים או של פעולות שצריכות להיעשות בידי גורמים שונים לכלל שלמות אחת. שתי המילים מציינות גם את המצב שבו הדברים השונים מתפקדים כשלמות אחת.…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פיזיקה עברית: התמד, תנע, תוצא, מנסרה, סחריר

הֶתְמֵד (אינרצייה) התמד הוא עיקרון פיזיקלי שלפיו כל גוף יישאר במצב שבו הוא נתון – או במנוחה או בתנועה במהירות קבועה ובקו ישר – אלא אם כן יפעל עליו כוח. המילה הֶתְמֵד היא שם פעולה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פעולות עבריות: דימות, מיטוב, שיחוח, מעמת

דִּמּוּת (imaging) בלי ניקוד: דימות. המילה דימות מציינת פעולה שבה מפיקים דְּמוּת באמצעים אקוסטיים, אלקטרוניים ועוד. פעולה זו מקובלת מאוד באבחנה רפואית: מכשיר הגלים העל־שמעיים (ultra-sound) מְדַמֵּת את תנוחת העובר ברחם; הטומוגרפיה הממוחשבת (CT) יוצרת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הודיה והודאה

נשאלנו אם יש הבדל משמעות בין המילים הודיה והודאה, ובאיזו מהן משתמשים בהקשר של הכרה באשמה. שתי המילים מקורן בלשון חז"ל, והן באות בה בלי כל הבדל משמעות. מדובר בשתי צורות של שם הפעולה של הפועל…
המשך קריאה >>

גם וגם

הַלְוָיָה ולְוָיָה

הבאת מת לקבורה נקראת בעברית של ימינו הלוויה או לוויה. כינויים אלו אינם נזכרים לא בלשון המקרא ולא בלשון חז"ל. בספרות חז"ל משמש הצירוף הוצאת המת, למשל: "תנו רבנן: מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חִבְרוּת – זכר או נקבה?

נשאלנו אם המילה חִבְרוּת (סוציאליזציה) היא זכר או נקבה. המילה חִבְרוּת היא שם הפעולה של הפועל חִבְרֵת. שתי המילים גזורות מן השורש חבר"ת, והתי"ו בהן היא שורשית (השורש חבר"ת הוא הרחבה של השורש חב"ר, והוא נגזר משם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

משלמים ואוכלים: הסעדה, תשר, מרכולית

הַסְעָדָה (קייטרינג) המילה הַסְעָדָה היא שם הפעולה של הבניין הגורם הִפְעִיל, בדומה למילה הַאֲכָלָה (לעומת אָכַל). המשמעות היסודית של השורש סע"ד אינה קשורה לאוכל, אלא לעזרה ותמיכה, כגון סַעַד וסִעוּד. אבל הקשר בין סָעַד ובין…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

היתכנות או ייתכנות?

הצורה התקנית היא היתכנות (בניקוד: הִתָּכְנוּת), וכך גם נקבע במונחי האקדמיה (תשנ"ז, 1997). פירוש המילה הוא 'היותו של דבר אפשרי ובר מימוש' (באנגלית: feasibility וגם practicability). המילה היתכנות היא שם פעולה מן הפועל ייתכן. פועל…
המשך קריאה >>

חנוכה

חנוכה חינוכית

חג החנוכה נקרא על שם חנוכת המזבח שנעשתה לאחר טיהור המקדש, כמתואר בספר מקבים א מן הספרים החיצוניים (הספר הגיע לידינו ביוונית אך ככל הנראה נכתב עברית במקור): "ויעשו את חנוכת המזבח ימים שמונה ויעלו עולות…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

החזקה, תחזוקה, אחזקה

שם הפעולה הכללי של הפועל 'החזיק' הוא החזקה. המילה הַחְזָקָה משמשת בהקשרים כלליים, כגון 'החזקת נשק', 'החזקה של ערכת עזרה ראשונה', והיא גם המילה התקנית בהקשר הכלכלי: 'חברת החזקות', 'החזקת מניות', וכן המונח שנקבע במילון…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הבטחת איכות ואבטחת מידע

בעברית החדשה משמשות שתי מילים קרובות: הַבְטָחָה ואַבְטָחָה. הַבְטָחָה היא המילה הכללית, והיא מציינת את שם הפעולה של הפועל הִבְטִיחַ, כגון 'הבטחה לסיוע', 'הבטחת הכנסה', 'הפרת הבטחה'. המילה אַבְטָחָה יוחדה למשמעות מסוימת של השורש בט"ח: פירושה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הַסְפָּקָה או אַסְפָּקָה

שם הפעולה של הפועל סִפק (סחורה או שירותים וכדומה) גזור מבניין הפעיל: הַסְפָּקָה. לצד צורה זו בה"א נפוצה הצורה באל"ף: אַסְפָּקָה. נראה שהיה ניסיון להבדיל בין שני גוֹני משמעות: 'הספקה' – פעולתו של הסַפָּק; 'אספקה'…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מה בין משקל הַפְעָלָה למשקל אַפְעָלָה

משקל הַפְעָלָה הוא שם הפעולה של בניין הפעיל. לצידו יש שמות במשקל אַפְעָלָה. מעט שמות במשקל זה מצויים בלשון חז"ל – אולי בהשפעת שם הפעולה המקביל בארמית (של בניין אַפְעֵל). בלשון חז"ל לא היה שום…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מינוי ומנוי

עשיתי מינוי לתיאטרון – מִינוי ולא מָנוי. אומנם רבים סוברים שהמילה מִינוי איננה מתאימה כאן, שהרי מינוי הוא שם הפעולה של הפועל לְמַנּוֹת, כגון 'מינוי שופטים'. ואולם האקדמיה החליטה שגם במשמע הזה שם הפעולה יהיה מִינוי –…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

אגדה והגדה, אגדות ומעשיות

המילה הַגָּדָה היא שם הפעולה של הפועל הִגִּיד, ולפיכך משמעותה המקורית היא 'אמירה'. כבר בתקופת חז"ל יוחדה למילה הזאת המשמעות 'דרשה, סיפור או דבר חכמה שנאמרים כדי לפרש או להרחיב את דברי התורה שבכתב או…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מה בין הַבְחָנָה לאַבְחָנָה

שתי מילים קרובות משמשות בלשוננו – הבחנה ואבחנה, אך הן מובחנות זו מזו. 'הבחנה' היא שם הפעולה הרגיל של הפועל הִבְחִין, כגון 'הבחנה בין עיקר לטפל', 'בעל כושר הבחנה'. ומהי 'אבחנה'? מילה זו גזורה במשקל…
המשך קריאה >>

גם וגם

הִדַּרְדֵּר או הִתְדַּרְדֵּר?

שתי הצורות הִדַּרְדֵּר (בלי ניקוד: הידרדר) והִתְדַּרְדֵּר הן צורות תקינות, וכך גם שמות הפעולה הִדַּרְדְּרוּת והִתְדַּרְדְּרוּת. בבניין התפעל כאשר אות השורש הראשונה היא דל"ת נוצר רצף של שני עיצורים דומים מאוד בהגייתם: תי"ו ודל"ת – התְדרדר.…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

הכווין

אנחנו נשאלים לא פעם לשם מה חידשו את הפועל הִכְוִין. בדיקה באתר מונחי האקדמיה מעלה כי הפועל הזה נקבע לראשונה במילון למונחי רדיו של ועד הלשון משנת תרצ"ח (1938) כנגד הפועל to tune, ולצידו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים שוות לכל נפש: עקה, פרצני, הניעה, תסוגה

מונחים מן המילון למונחי הפסיכולוגיה, תשנ"ד (1994) עָקָה (סְטְרֵס) עקה היא מצב של לחץ ומתח הנוצרים מתנאים שמקשים על התפקוד התקין של אדם או של יצור אחר. המילה עָקָה מן השורש עו"ק נזכרת פעם אחת…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

מחי כפיים

נשאלנו איך נכון לשיר את שיר המשחק 'מחי מחי כפיים' כששרים אותו לבן ולא לבת. שאלה זו יוצאת מן ההנחה שהמילה מְחִי היא צורת ציווי בנקבה, ולכן כאשר שרים את השיר לילד יש לנקוט את צורת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

חורף עברי: ממטר, חשרה, עַלְעוֹל, בריקה בענן

מִמְטָר (shower) ממטר הוא גשם היורד בקילוחים – מתחיל פתאום ופוסק פתאום, ועל פי רוב עוצמתו רבה. המילה מוכרת בעיקר בצורת הרבים ממטרים. הממטר מצטרף לצירופים המתארים גשם בעוצמות שונות: במקרא – מִטְרוֹת עֹז, גֶּשֶׁם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שמות פעולה משורשים מורחבים: כילול, תכלול, אגבור, אפשוט

כִּלּוּל; תִּכְלוּל (אינטגרציה) שמות הפעולה כילול ותכלול מציינים הפיכה של דברים נפרדים או של פעולות שצריכות להיעשות בידי גורמים שונים לכלל שלמות אחת. שתי המילים מציינות גם את המצב שבו הדברים השונים מתפקדים כשלמות אחת.…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פיזיקה עברית: התמד, תנע, תוצא, מנסרה, סחריר

הֶתְמֵד (אינרצייה) התמד הוא עיקרון פיזיקלי שלפיו כל גוף יישאר במצב שבו הוא נתון – או במנוחה או בתנועה במהירות קבועה ובקו ישר – אלא אם כן יפעל עליו כוח. המילה הֶתְמֵד היא שם פעולה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פעולות עבריות: דימות, מיטוב, שיחוח, מעמת

דִּמּוּת (imaging) בלי ניקוד: דימות. המילה דימות מציינת פעולה שבה מפיקים דְּמוּת באמצעים אקוסטיים, אלקטרוניים ועוד. פעולה זו מקובלת מאוד באבחנה רפואית: מכשיר הגלים העל־שמעיים (ultra-sound) מְדַמֵּת את תנוחת העובר ברחם; הטומוגרפיה הממוחשבת (CT) יוצרת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הודיה והודאה

נשאלנו אם יש הבדל משמעות בין המילים הודיה והודאה, ובאיזו מהן משתמשים בהקשר של הכרה באשמה. שתי המילים מקורן בלשון חז"ל, והן באות בה בלי כל הבדל משמעות. מדובר בשתי צורות של שם הפעולה של הפועל…
המשך קריאה >>

גם וגם

הַלְוָיָה ולְוָיָה

הבאת מת לקבורה נקראת בעברית של ימינו הלוויה או לוויה. כינויים אלו אינם נזכרים לא בלשון המקרא ולא בלשון חז"ל. בספרות חז"ל משמש הצירוף הוצאת המת, למשל: "תנו רבנן: מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חִבְרוּת – זכר או נקבה?

נשאלנו אם המילה חִבְרוּת (סוציאליזציה) היא זכר או נקבה. המילה חִבְרוּת היא שם הפעולה של הפועל חִבְרֵת. שתי המילים גזורות מן השורש חבר"ת, והתי"ו בהן היא שורשית (השורש חבר"ת הוא הרחבה של השורש חב"ר, והוא נגזר משם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

משלמים ואוכלים: הסעדה, תשר, מרכולית

הַסְעָדָה (קייטרינג) המילה הַסְעָדָה היא שם הפעולה של הבניין הגורם הִפְעִיל, בדומה למילה הַאֲכָלָה (לעומת אָכַל). המשמעות היסודית של השורש סע"ד אינה קשורה לאוכל, אלא לעזרה ותמיכה, כגון סַעַד וסִעוּד. אבל הקשר בין סָעַד ובין…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

היתכנות או ייתכנות?

הצורה התקנית היא היתכנות (בניקוד: הִתָּכְנוּת), וכך גם נקבע במונחי האקדמיה (תשנ"ז, 1997). פירוש המילה הוא 'היותו של דבר אפשרי ובר מימוש' (באנגלית: feasibility וגם practicability). המילה היתכנות היא שם פעולה מן הפועל ייתכן. פועל…
המשך קריאה >>

חנוכה

חנוכה חינוכית

חג החנוכה נקרא על שם חנוכת המזבח שנעשתה לאחר טיהור המקדש, כמתואר בספר מקבים א מן הספרים החיצוניים (הספר הגיע לידינו ביוונית אך ככל הנראה נכתב עברית במקור): "ויעשו את חנוכת המזבח ימים שמונה ויעלו עולות…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

החזקה, תחזוקה, אחזקה

שם הפעולה הכללי של הפועל 'החזיק' הוא החזקה. המילה הַחְזָקָה משמשת בהקשרים כלליים, כגון 'החזקת נשק', 'החזקה של ערכת עזרה ראשונה', והיא גם המילה התקנית בהקשר הכלכלי: 'חברת החזקות', 'החזקת מניות', וכן המונח שנקבע במילון…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הבטחת איכות ואבטחת מידע

בעברית החדשה משמשות שתי מילים קרובות: הַבְטָחָה ואַבְטָחָה. הַבְטָחָה היא המילה הכללית, והיא מציינת את שם הפעולה של הפועל הִבְטִיחַ, כגון 'הבטחה לסיוע', 'הבטחת הכנסה', 'הפרת הבטחה'. המילה אַבְטָחָה יוחדה למשמעות מסוימת של השורש בט"ח: פירושה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הַסְפָּקָה או אַסְפָּקָה

שם הפעולה של הפועל סִפק (סחורה או שירותים וכדומה) גזור מבניין הפעיל: הַסְפָּקָה. לצד צורה זו בה"א נפוצה הצורה באל"ף: אַסְפָּקָה. נראה שהיה ניסיון להבדיל בין שני גוֹני משמעות: 'הספקה' – פעולתו של הסַפָּק; 'אספקה'…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מה בין משקל הַפְעָלָה למשקל אַפְעָלָה

משקל הַפְעָלָה הוא שם הפעולה של בניין הפעיל. לצידו יש שמות במשקל אַפְעָלָה. מעט שמות במשקל זה מצויים בלשון חז"ל – אולי בהשפעת שם הפעולה המקביל בארמית (של בניין אַפְעֵל). בלשון חז"ל לא היה שום…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מינוי ומנוי

עשיתי מינוי לתיאטרון – מִינוי ולא מָנוי. אומנם רבים סוברים שהמילה מִינוי איננה מתאימה כאן, שהרי מינוי הוא שם הפעולה של הפועל לְמַנּוֹת, כגון 'מינוי שופטים'. ואולם האקדמיה החליטה שגם במשמע הזה שם הפעולה יהיה מִינוי –…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

אגדה והגדה, אגדות ומעשיות

המילה הַגָּדָה היא שם הפעולה של הפועל הִגִּיד, ולפיכך משמעותה המקורית היא 'אמירה'. כבר בתקופת חז"ל יוחדה למילה הזאת המשמעות 'דרשה, סיפור או דבר חכמה שנאמרים כדי לפרש או להרחיב את דברי התורה שבכתב או…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מה בין הַבְחָנָה לאַבְחָנָה

שתי מילים קרובות משמשות בלשוננו – הבחנה ואבחנה, אך הן מובחנות זו מזו. 'הבחנה' היא שם הפעולה הרגיל של הפועל הִבְחִין, כגון 'הבחנה בין עיקר לטפל', 'בעל כושר הבחנה'. ומהי 'אבחנה'? מילה זו גזורה במשקל…
המשך קריאה >>

גם וגם

הִדַּרְדֵּר או הִתְדַּרְדֵּר?

שתי הצורות הִדַּרְדֵּר (בלי ניקוד: הידרדר) והִתְדַּרְדֵּר הן צורות תקינות, וכך גם שמות הפעולה הִדַּרְדְּרוּת והִתְדַּרְדְּרוּת. בבניין התפעל כאשר אות השורש הראשונה היא דל"ת נוצר רצף של שני עיצורים דומים מאוד בהגייתם: תי"ו ודל"ת – התְדרדר.…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

הכווין

אנחנו נשאלים לא פעם לשם מה חידשו את הפועל הִכְוִין. בדיקה באתר מונחי האקדמיה מעלה כי הפועל הזה נקבע לראשונה במילון למונחי רדיו של ועד הלשון משנת תרצ"ח (1938) כנגד הפועל to tune, ולצידו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים שוות לכל נפש: עקה, פרצני, הניעה, תסוגה

מונחים מן המילון למונחי הפסיכולוגיה, תשנ"ד (1994) עָקָה (סְטְרֵס) עקה היא מצב של לחץ ומתח הנוצרים מתנאים שמקשים על התפקוד התקין של אדם או של יצור אחר. המילה עָקָה מן השורש עו"ק נזכרת פעם אחת…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

מחי כפיים

נשאלנו איך נכון לשיר את שיר המשחק 'מחי מחי כפיים' כששרים אותו לבן ולא לבת. שאלה זו יוצאת מן ההנחה שהמילה מְחִי היא צורת ציווי בנקבה, ולכן כאשר שרים את השיר לילד יש לנקוט את צורת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

חורף עברי: ממטר, חשרה, עַלְעוֹל, בריקה בענן

מִמְטָר (shower) ממטר הוא גשם היורד בקילוחים – מתחיל פתאום ופוסק פתאום, ועל פי רוב עוצמתו רבה. המילה מוכרת בעיקר בצורת הרבים ממטרים. הממטר מצטרף לצירופים המתארים גשם בעוצמות שונות: במקרא – מִטְרוֹת עֹז, גֶּשֶׁם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שמות פעולה משורשים מורחבים: כילול, תכלול, אגבור, אפשוט

כִּלּוּל; תִּכְלוּל (אינטגרציה) שמות הפעולה כילול ותכלול מציינים הפיכה של דברים נפרדים או של פעולות שצריכות להיעשות בידי גורמים שונים לכלל שלמות אחת. שתי המילים מציינות גם את המצב שבו הדברים השונים מתפקדים כשלמות אחת.…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פיזיקה עברית: התמד, תנע, תוצא, מנסרה, סחריר

הֶתְמֵד (אינרצייה) התמד הוא עיקרון פיזיקלי שלפיו כל גוף יישאר במצב שבו הוא נתון – או במנוחה או בתנועה במהירות קבועה ובקו ישר – אלא אם כן יפעל עליו כוח. המילה הֶתְמֵד היא שם פעולה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פעולות עבריות: דימות, מיטוב, שיחוח, מעמת

דִּמּוּת (imaging) בלי ניקוד: דימות. המילה דימות מציינת פעולה שבה מפיקים דְּמוּת באמצעים אקוסטיים, אלקטרוניים ועוד. פעולה זו מקובלת מאוד באבחנה רפואית: מכשיר הגלים העל־שמעיים (ultra-sound) מְדַמֵּת את תנוחת העובר ברחם; הטומוגרפיה הממוחשבת (CT) יוצרת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הודיה והודאה

נשאלנו אם יש הבדל משמעות בין המילים הודיה והודאה, ובאיזו מהן משתמשים בהקשר של הכרה באשמה. שתי המילים מקורן בלשון חז"ל, והן באות בה בלי כל הבדל משמעות. מדובר בשתי צורות של שם הפעולה של הפועל…
המשך קריאה >>

גם וגם

הַלְוָיָה ולְוָיָה

הבאת מת לקבורה נקראת בעברית של ימינו הלוויה או לוויה. כינויים אלו אינם נזכרים לא בלשון המקרא ולא בלשון חז"ל. בספרות חז"ל משמש הצירוף הוצאת המת, למשל: "תנו רבנן: מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חִבְרוּת – זכר או נקבה?

נשאלנו אם המילה חִבְרוּת (סוציאליזציה) היא זכר או נקבה. המילה חִבְרוּת היא שם הפעולה של הפועל חִבְרֵת. שתי המילים גזורות מן השורש חבר"ת, והתי"ו בהן היא שורשית (השורש חבר"ת הוא הרחבה של השורש חב"ר, והוא נגזר משם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

משלמים ואוכלים: הסעדה, תשר, מרכולית

הַסְעָדָה (קייטרינג) המילה הַסְעָדָה היא שם הפעולה של הבניין הגורם הִפְעִיל, בדומה למילה הַאֲכָלָה (לעומת אָכַל). המשמעות היסודית של השורש סע"ד אינה קשורה לאוכל, אלא לעזרה ותמיכה, כגון סַעַד וסִעוּד. אבל הקשר בין סָעַד ובין…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

היתכנות או ייתכנות?

הצורה התקנית היא היתכנות (בניקוד: הִתָּכְנוּת), וכך גם נקבע במונחי האקדמיה (תשנ"ז, 1997). פירוש המילה הוא 'היותו של דבר אפשרי ובר מימוש' (באנגלית: feasibility וגם practicability). המילה היתכנות היא שם פעולה מן הפועל ייתכן. פועל…
המשך קריאה >>

חנוכה

חנוכה חינוכית

חג החנוכה נקרא על שם חנוכת המזבח שנעשתה לאחר טיהור המקדש, כמתואר בספר מקבים א מן הספרים החיצוניים (הספר הגיע לידינו ביוונית אך ככל הנראה נכתב עברית במקור): "ויעשו את חנוכת המזבח ימים שמונה ויעלו עולות…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

החזקה, תחזוקה, אחזקה

שם הפעולה הכללי של הפועל 'החזיק' הוא החזקה. המילה הַחְזָקָה משמשת בהקשרים כלליים, כגון 'החזקת נשק', 'החזקה של ערכת עזרה ראשונה', והיא גם המילה התקנית בהקשר הכלכלי: 'חברת החזקות', 'החזקת מניות', וכן המונח שנקבע במילון…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הבטחת איכות ואבטחת מידע

בעברית החדשה משמשות שתי מילים קרובות: הַבְטָחָה ואַבְטָחָה. הַבְטָחָה היא המילה הכללית, והיא מציינת את שם הפעולה של הפועל הִבְטִיחַ, כגון 'הבטחה לסיוע', 'הבטחת הכנסה', 'הפרת הבטחה'. המילה אַבְטָחָה יוחדה למשמעות מסוימת של השורש בט"ח: פירושה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הַסְפָּקָה או אַסְפָּקָה

שם הפעולה של הפועל סִפק (סחורה או שירותים וכדומה) גזור מבניין הפעיל: הַסְפָּקָה. לצד צורה זו בה"א נפוצה הצורה באל"ף: אַסְפָּקָה. נראה שהיה ניסיון להבדיל בין שני גוֹני משמעות: 'הספקה' – פעולתו של הסַפָּק; 'אספקה'…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מה בין משקל הַפְעָלָה למשקל אַפְעָלָה

משקל הַפְעָלָה הוא שם הפעולה של בניין הפעיל. לצידו יש שמות במשקל אַפְעָלָה. מעט שמות במשקל זה מצויים בלשון חז"ל – אולי בהשפעת שם הפעולה המקביל בארמית (של בניין אַפְעֵל). בלשון חז"ל לא היה שום…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מינוי ומנוי

עשיתי מינוי לתיאטרון – מִינוי ולא מָנוי. אומנם רבים סוברים שהמילה מִינוי איננה מתאימה כאן, שהרי מינוי הוא שם הפעולה של הפועל לְמַנּוֹת, כגון 'מינוי שופטים'. ואולם האקדמיה החליטה שגם במשמע הזה שם הפעולה יהיה מִינוי –…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

אגדה והגדה, אגדות ומעשיות

המילה הַגָּדָה היא שם הפעולה של הפועל הִגִּיד, ולפיכך משמעותה המקורית היא 'אמירה'. כבר בתקופת חז"ל יוחדה למילה הזאת המשמעות 'דרשה, סיפור או דבר חכמה שנאמרים כדי לפרש או להרחיב את דברי התורה שבכתב או…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מה בין הַבְחָנָה לאַבְחָנָה

שתי מילים קרובות משמשות בלשוננו – הבחנה ואבחנה, אך הן מובחנות זו מזו. 'הבחנה' היא שם הפעולה הרגיל של הפועל הִבְחִין, כגון 'הבחנה בין עיקר לטפל', 'בעל כושר הבחנה'. ומהי 'אבחנה'? מילה זו גזורה במשקל…
המשך קריאה >>

גם וגם

הִדַּרְדֵּר או הִתְדַּרְדֵּר?

שתי הצורות הִדַּרְדֵּר (בלי ניקוד: הידרדר) והִתְדַּרְדֵּר הן צורות תקינות, וכך גם שמות הפעולה הִדַּרְדְּרוּת והִתְדַּרְדְּרוּת. בבניין התפעל כאשר אות השורש הראשונה היא דל"ת נוצר רצף של שני עיצורים דומים מאוד בהגייתם: תי"ו ודל"ת – התְדרדר.…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

הכווין

אנחנו נשאלים לא פעם לשם מה חידשו את הפועל הִכְוִין. בדיקה באתר מונחי האקדמיה מעלה כי הפועל הזה נקבע לראשונה במילון למונחי רדיו של ועד הלשון משנת תרצ"ח (1938) כנגד הפועל to tune, ולצידו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים שוות לכל נפש: עקה, פרצני, הניעה, תסוגה

מונחים מן המילון למונחי הפסיכולוגיה, תשנ"ד (1994) עָקָה (סְטְרֵס) עקה היא מצב של לחץ ומתח הנוצרים מתנאים שמקשים על התפקוד התקין של אדם או של יצור אחר. המילה עָקָה מן השורש עו"ק נזכרת פעם אחת…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

מחי כפיים

נשאלנו איך נכון לשיר את שיר המשחק 'מחי מחי כפיים' כששרים אותו לבן ולא לבת. שאלה זו יוצאת מן ההנחה שהמילה מְחִי היא צורת ציווי בנקבה, ולכן כאשר שרים את השיר לילד יש לנקוט את צורת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

חורף עברי: ממטר, חשרה, עַלְעוֹל, בריקה בענן

מִמְטָר (shower) ממטר הוא גשם היורד בקילוחים – מתחיל פתאום ופוסק פתאום, ועל פי רוב עוצמתו רבה. המילה מוכרת בעיקר בצורת הרבים ממטרים. הממטר מצטרף לצירופים המתארים גשם בעוצמות שונות: במקרא – מִטְרוֹת עֹז, גֶּשֶׁם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שמות פעולה משורשים מורחבים: כילול, תכלול, אגבור, אפשוט

כִּלּוּל; תִּכְלוּל (אינטגרציה) שמות הפעולה כילול ותכלול מציינים הפיכה של דברים נפרדים או של פעולות שצריכות להיעשות בידי גורמים שונים לכלל שלמות אחת. שתי המילים מציינות גם את המצב שבו הדברים השונים מתפקדים כשלמות אחת.…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פיזיקה עברית: התמד, תנע, תוצא, מנסרה, סחריר

הֶתְמֵד (אינרצייה) התמד הוא עיקרון פיזיקלי שלפיו כל גוף יישאר במצב שבו הוא נתון – או במנוחה או בתנועה במהירות קבועה ובקו ישר – אלא אם כן יפעל עליו כוח. המילה הֶתְמֵד היא שם פעולה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פעולות עבריות: דימות, מיטוב, שיחוח, מעמת

דִּמּוּת (imaging) בלי ניקוד: דימות. המילה דימות מציינת פעולה שבה מפיקים דְּמוּת באמצעים אקוסטיים, אלקטרוניים ועוד. פעולה זו מקובלת מאוד באבחנה רפואית: מכשיר הגלים העל־שמעיים (ultra-sound) מְדַמֵּת את תנוחת העובר ברחם; הטומוגרפיה הממוחשבת (CT) יוצרת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הודיה והודאה

נשאלנו אם יש הבדל משמעות בין המילים הודיה והודאה, ובאיזו מהן משתמשים בהקשר של הכרה באשמה. שתי המילים מקורן בלשון חז"ל, והן באות בה בלי כל הבדל משמעות. מדובר בשתי צורות של שם הפעולה של הפועל…
המשך קריאה >>

גם וגם

הַלְוָיָה ולְוָיָה

הבאת מת לקבורה נקראת בעברית של ימינו הלוויה או לוויה. כינויים אלו אינם נזכרים לא בלשון המקרא ולא בלשון חז"ל. בספרות חז"ל משמש הצירוף הוצאת המת, למשל: "תנו רבנן: מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חִבְרוּת – זכר או נקבה?

נשאלנו אם המילה חִבְרוּת (סוציאליזציה) היא זכר או נקבה. המילה חִבְרוּת היא שם הפעולה של הפועל חִבְרֵת. שתי המילים גזורות מן השורש חבר"ת, והתי"ו בהן היא שורשית (השורש חבר"ת הוא הרחבה של השורש חב"ר, והוא נגזר משם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

משלמים ואוכלים: הסעדה, תשר, מרכולית

הַסְעָדָה (קייטרינג) המילה הַסְעָדָה היא שם הפעולה של הבניין הגורם הִפְעִיל, בדומה למילה הַאֲכָלָה (לעומת אָכַל). המשמעות היסודית של השורש סע"ד אינה קשורה לאוכל, אלא לעזרה ותמיכה, כגון סַעַד וסִעוּד. אבל הקשר בין סָעַד ובין…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

היתכנות או ייתכנות?

הצורה התקנית היא היתכנות (בניקוד: הִתָּכְנוּת), וכך גם נקבע במונחי האקדמיה (תשנ"ז, 1997). פירוש המילה הוא 'היותו של דבר אפשרי ובר מימוש' (באנגלית: feasibility וגם practicability). המילה היתכנות היא שם פעולה מן הפועל ייתכן. פועל…
המשך קריאה >>

חנוכה

חנוכה חינוכית

חג החנוכה נקרא על שם חנוכת המזבח שנעשתה לאחר טיהור המקדש, כמתואר בספר מקבים א מן הספרים החיצוניים (הספר הגיע לידינו ביוונית אך ככל הנראה נכתב עברית במקור): "ויעשו את חנוכת המזבח ימים שמונה ויעלו עולות…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

החזקה, תחזוקה, אחזקה

שם הפעולה הכללי של הפועל 'החזיק' הוא החזקה. המילה הַחְזָקָה משמשת בהקשרים כלליים, כגון 'החזקת נשק', 'החזקה של ערכת עזרה ראשונה', והיא גם המילה התקנית בהקשר הכלכלי: 'חברת החזקות', 'החזקת מניות', וכן המונח שנקבע במילון…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הבטחת איכות ואבטחת מידע

בעברית החדשה משמשות שתי מילים קרובות: הַבְטָחָה ואַבְטָחָה. הַבְטָחָה היא המילה הכללית, והיא מציינת את שם הפעולה של הפועל הִבְטִיחַ, כגון 'הבטחה לסיוע', 'הבטחת הכנסה', 'הפרת הבטחה'. המילה אַבְטָחָה יוחדה למשמעות מסוימת של השורש בט"ח: פירושה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הַסְפָּקָה או אַסְפָּקָה

שם הפעולה של הפועל סִפק (סחורה או שירותים וכדומה) גזור מבניין הפעיל: הַסְפָּקָה. לצד צורה זו בה"א נפוצה הצורה באל"ף: אַסְפָּקָה. נראה שהיה ניסיון להבדיל בין שני גוֹני משמעות: 'הספקה' – פעולתו של הסַפָּק; 'אספקה'…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מה בין משקל הַפְעָלָה למשקל אַפְעָלָה

משקל הַפְעָלָה הוא שם הפעולה של בניין הפעיל. לצידו יש שמות במשקל אַפְעָלָה. מעט שמות במשקל זה מצויים בלשון חז"ל – אולי בהשפעת שם הפעולה המקביל בארמית (של בניין אַפְעֵל). בלשון חז"ל לא היה שום…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מינוי ומנוי

עשיתי מינוי לתיאטרון – מִינוי ולא מָנוי. אומנם רבים סוברים שהמילה מִינוי איננה מתאימה כאן, שהרי מינוי הוא שם הפעולה של הפועל לְמַנּוֹת, כגון 'מינוי שופטים'. ואולם האקדמיה החליטה שגם במשמע הזה שם הפעולה יהיה מִינוי –…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

אגדה והגדה, אגדות ומעשיות

המילה הַגָּדָה היא שם הפעולה של הפועל הִגִּיד, ולפיכך משמעותה המקורית היא 'אמירה'. כבר בתקופת חז"ל יוחדה למילה הזאת המשמעות 'דרשה, סיפור או דבר חכמה שנאמרים כדי לפרש או להרחיב את דברי התורה שבכתב או…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מה בין הַבְחָנָה לאַבְחָנָה

שתי מילים קרובות משמשות בלשוננו – הבחנה ואבחנה, אך הן מובחנות זו מזו. 'הבחנה' היא שם הפעולה הרגיל של הפועל הִבְחִין, כגון 'הבחנה בין עיקר לטפל', 'בעל כושר הבחנה'. ומהי 'אבחנה'? מילה זו גזורה במשקל…
המשך קריאה >>

גם וגם

הִדַּרְדֵּר או הִתְדַּרְדֵּר?

שתי הצורות הִדַּרְדֵּר (בלי ניקוד: הידרדר) והִתְדַּרְדֵּר הן צורות תקינות, וכך גם שמות הפעולה הִדַּרְדְּרוּת והִתְדַּרְדְּרוּת. בבניין התפעל כאשר אות השורש הראשונה היא דל"ת נוצר רצף של שני עיצורים דומים מאוד בהגייתם: תי"ו ודל"ת – התְדרדר.…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

הכווין

אנחנו נשאלים לא פעם לשם מה חידשו את הפועל הִכְוִין. בדיקה באתר מונחי האקדמיה מעלה כי הפועל הזה נקבע לראשונה במילון למונחי רדיו של ועד הלשון משנת תרצ"ח (1938) כנגד הפועל to tune, ולצידו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים שוות לכל נפש: עקה, פרצני, הניעה, תסוגה

מונחים מן המילון למונחי הפסיכולוגיה, תשנ"ד (1994) עָקָה (סְטְרֵס) עקה היא מצב של לחץ ומתח הנוצרים מתנאים שמקשים על התפקוד התקין של אדם או של יצור אחר. המילה עָקָה מן השורש עו"ק נזכרת פעם אחת…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

מחי כפיים

נשאלנו איך נכון לשיר את שיר המשחק 'מחי מחי כפיים' כששרים אותו לבן ולא לבת. שאלה זו יוצאת מן ההנחה שהמילה מְחִי היא צורת ציווי בנקבה, ולכן כאשר שרים את השיר לילד יש לנקוט את צורת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

חורף עברי: ממטר, חשרה, עַלְעוֹל, בריקה בענן

מִמְטָר (shower) ממטר הוא גשם היורד בקילוחים – מתחיל פתאום ופוסק פתאום, ועל פי רוב עוצמתו רבה. המילה מוכרת בעיקר בצורת הרבים ממטרים. הממטר מצטרף לצירופים המתארים גשם בעוצמות שונות: במקרא – מִטְרוֹת עֹז, גֶּשֶׁם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שמות פעולה משורשים מורחבים: כילול, תכלול, אגבור, אפשוט

כִּלּוּל; תִּכְלוּל (אינטגרציה) שמות הפעולה כילול ותכלול מציינים הפיכה של דברים נפרדים או של פעולות שצריכות להיעשות בידי גורמים שונים לכלל שלמות אחת. שתי המילים מציינות גם את המצב שבו הדברים השונים מתפקדים כשלמות אחת.…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פיזיקה עברית: התמד, תנע, תוצא, מנסרה, סחריר

הֶתְמֵד (אינרצייה) התמד הוא עיקרון פיזיקלי שלפיו כל גוף יישאר במצב שבו הוא נתון – או במנוחה או בתנועה במהירות קבועה ובקו ישר – אלא אם כן יפעל עליו כוח. המילה הֶתְמֵד היא שם פעולה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פעולות עבריות: דימות, מיטוב, שיחוח, מעמת

דִּמּוּת (imaging) בלי ניקוד: דימות. המילה דימות מציינת פעולה שבה מפיקים דְּמוּת באמצעים אקוסטיים, אלקטרוניים ועוד. פעולה זו מקובלת מאוד באבחנה רפואית: מכשיר הגלים העל־שמעיים (ultra-sound) מְדַמֵּת את תנוחת העובר ברחם; הטומוגרפיה הממוחשבת (CT) יוצרת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הודיה והודאה

נשאלנו אם יש הבדל משמעות בין המילים הודיה והודאה, ובאיזו מהן משתמשים בהקשר של הכרה באשמה. שתי המילים מקורן בלשון חז"ל, והן באות בה בלי כל הבדל משמעות. מדובר בשתי צורות של שם הפעולה של הפועל…
המשך קריאה >>

גם וגם

הַלְוָיָה ולְוָיָה

הבאת מת לקבורה נקראת בעברית של ימינו הלוויה או לוויה. כינויים אלו אינם נזכרים לא בלשון המקרא ולא בלשון חז"ל. בספרות חז"ל משמש הצירוף הוצאת המת, למשל: "תנו רבנן: מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חִבְרוּת – זכר או נקבה?

נשאלנו אם המילה חִבְרוּת (סוציאליזציה) היא זכר או נקבה. המילה חִבְרוּת היא שם הפעולה של הפועל חִבְרֵת. שתי המילים גזורות מן השורש חבר"ת, והתי"ו בהן היא שורשית (השורש חבר"ת הוא הרחבה של השורש חב"ר, והוא נגזר משם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

משלמים ואוכלים: הסעדה, תשר, מרכולית

הַסְעָדָה (קייטרינג) המילה הַסְעָדָה היא שם הפעולה של הבניין הגורם הִפְעִיל, בדומה למילה הַאֲכָלָה (לעומת אָכַל). המשמעות היסודית של השורש סע"ד אינה קשורה לאוכל, אלא לעזרה ותמיכה, כגון סַעַד וסִעוּד. אבל הקשר בין סָעַד ובין…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

היתכנות או ייתכנות?

הצורה התקנית היא היתכנות (בניקוד: הִתָּכְנוּת), וכך גם נקבע במונחי האקדמיה (תשנ"ז, 1997). פירוש המילה הוא 'היותו של דבר אפשרי ובר מימוש' (באנגלית: feasibility וגם practicability). המילה היתכנות היא שם פעולה מן הפועל ייתכן. פועל…
המשך קריאה >>

חנוכה

חנוכה חינוכית

חג החנוכה נקרא על שם חנוכת המזבח שנעשתה לאחר טיהור המקדש, כמתואר בספר מקבים א מן הספרים החיצוניים (הספר הגיע לידינו ביוונית אך ככל הנראה נכתב עברית במקור): "ויעשו את חנוכת המזבח ימים שמונה ויעלו עולות…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

החזקה, תחזוקה, אחזקה

שם הפעולה הכללי של הפועל 'החזיק' הוא החזקה. המילה הַחְזָקָה משמשת בהקשרים כלליים, כגון 'החזקת נשק', 'החזקה של ערכת עזרה ראשונה', והיא גם המילה התקנית בהקשר הכלכלי: 'חברת החזקות', 'החזקת מניות', וכן המונח שנקבע במילון…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הבטחת איכות ואבטחת מידע

בעברית החדשה משמשות שתי מילים קרובות: הַבְטָחָה ואַבְטָחָה. הַבְטָחָה היא המילה הכללית, והיא מציינת את שם הפעולה של הפועל הִבְטִיחַ, כגון 'הבטחה לסיוע', 'הבטחת הכנסה', 'הפרת הבטחה'. המילה אַבְטָחָה יוחדה למשמעות מסוימת של השורש בט"ח: פירושה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הַסְפָּקָה או אַסְפָּקָה

שם הפעולה של הפועל סִפק (סחורה או שירותים וכדומה) גזור מבניין הפעיל: הַסְפָּקָה. לצד צורה זו בה"א נפוצה הצורה באל"ף: אַסְפָּקָה. נראה שהיה ניסיון להבדיל בין שני גוֹני משמעות: 'הספקה' – פעולתו של הסַפָּק; 'אספקה'…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מה בין משקל הַפְעָלָה למשקל אַפְעָלָה

משקל הַפְעָלָה הוא שם הפעולה של בניין הפעיל. לצידו יש שמות במשקל אַפְעָלָה. מעט שמות במשקל זה מצויים בלשון חז"ל – אולי בהשפעת שם הפעולה המקביל בארמית (של בניין אַפְעֵל). בלשון חז"ל לא היה שום…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מינוי ומנוי

עשיתי מינוי לתיאטרון – מִינוי ולא מָנוי. אומנם רבים סוברים שהמילה מִינוי איננה מתאימה כאן, שהרי מינוי הוא שם הפעולה של הפועל לְמַנּוֹת, כגון 'מינוי שופטים'. ואולם האקדמיה החליטה שגם במשמע הזה שם הפעולה יהיה מִינוי –…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

אגדה והגדה, אגדות ומעשיות

המילה הַגָּדָה היא שם הפעולה של הפועל הִגִּיד, ולפיכך משמעותה המקורית היא 'אמירה'. כבר בתקופת חז"ל יוחדה למילה הזאת המשמעות 'דרשה, סיפור או דבר חכמה שנאמרים כדי לפרש או להרחיב את דברי התורה שבכתב או…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מה בין הַבְחָנָה לאַבְחָנָה

שתי מילים קרובות משמשות בלשוננו – הבחנה ואבחנה, אך הן מובחנות זו מזו. 'הבחנה' היא שם הפעולה הרגיל של הפועל הִבְחִין, כגון 'הבחנה בין עיקר לטפל', 'בעל כושר הבחנה'. ומהי 'אבחנה'? מילה זו גזורה במשקל…
המשך קריאה >>

גם וגם

הִדַּרְדֵּר או הִתְדַּרְדֵּר?

שתי הצורות הִדַּרְדֵּר (בלי ניקוד: הידרדר) והִתְדַּרְדֵּר הן צורות תקינות, וכך גם שמות הפעולה הִדַּרְדְּרוּת והִתְדַּרְדְּרוּת. בבניין התפעל כאשר אות השורש הראשונה היא דל"ת נוצר רצף של שני עיצורים דומים מאוד בהגייתם: תי"ו ודל"ת – התְדרדר.…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

הכווין

אנחנו נשאלים לא פעם לשם מה חידשו את הפועל הִכְוִין. בדיקה באתר מונחי האקדמיה מעלה כי הפועל הזה נקבע לראשונה במילון למונחי רדיו של ועד הלשון משנת תרצ"ח (1938) כנגד הפועל to tune, ולצידו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים שוות לכל נפש: עקה, פרצני, הניעה, תסוגה

מונחים מן המילון למונחי הפסיכולוגיה, תשנ"ד (1994) עָקָה (סְטְרֵס) עקה היא מצב של לחץ ומתח הנוצרים מתנאים שמקשים על התפקוד התקין של אדם או של יצור אחר. המילה עָקָה מן השורש עו"ק נזכרת פעם אחת…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

מחי כפיים

נשאלנו איך נכון לשיר את שיר המשחק 'מחי מחי כפיים' כששרים אותו לבן ולא לבת. שאלה זו יוצאת מן ההנחה שהמילה מְחִי היא צורת ציווי בנקבה, ולכן כאשר שרים את השיר לילד יש לנקוט את צורת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

חורף עברי: ממטר, חשרה, עַלְעוֹל, בריקה בענן

מִמְטָר (shower) ממטר הוא גשם היורד בקילוחים – מתחיל פתאום ופוסק פתאום, ועל פי רוב עוצמתו רבה. המילה מוכרת בעיקר בצורת הרבים ממטרים. הממטר מצטרף לצירופים המתארים גשם בעוצמות שונות: במקרא – מִטְרוֹת עֹז, גֶּשֶׁם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שמות פעולה משורשים מורחבים: כילול, תכלול, אגבור, אפשוט

כִּלּוּל; תִּכְלוּל (אינטגרציה) שמות הפעולה כילול ותכלול מציינים הפיכה של דברים נפרדים או של פעולות שצריכות להיעשות בידי גורמים שונים לכלל שלמות אחת. שתי המילים מציינות גם את המצב שבו הדברים השונים מתפקדים כשלמות אחת.…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פיזיקה עברית: התמד, תנע, תוצא, מנסרה, סחריר

הֶתְמֵד (אינרצייה) התמד הוא עיקרון פיזיקלי שלפיו כל גוף יישאר במצב שבו הוא נתון – או במנוחה או בתנועה במהירות קבועה ובקו ישר – אלא אם כן יפעל עליו כוח. המילה הֶתְמֵד היא שם פעולה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פעולות עבריות: דימות, מיטוב, שיחוח, מעמת

דִּמּוּת (imaging) בלי ניקוד: דימות. המילה דימות מציינת פעולה שבה מפיקים דְּמוּת באמצעים אקוסטיים, אלקטרוניים ועוד. פעולה זו מקובלת מאוד באבחנה רפואית: מכשיר הגלים העל־שמעיים (ultra-sound) מְדַמֵּת את תנוחת העובר ברחם; הטומוגרפיה הממוחשבת (CT) יוצרת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הודיה והודאה

נשאלנו אם יש הבדל משמעות בין המילים הודיה והודאה, ובאיזו מהן משתמשים בהקשר של הכרה באשמה. שתי המילים מקורן בלשון חז"ל, והן באות בה בלי כל הבדל משמעות. מדובר בשתי צורות של שם הפעולה של הפועל…
המשך קריאה >>

גם וגם

הַלְוָיָה ולְוָיָה

הבאת מת לקבורה נקראת בעברית של ימינו הלוויה או לוויה. כינויים אלו אינם נזכרים לא בלשון המקרא ולא בלשון חז"ל. בספרות חז"ל משמש הצירוף הוצאת המת, למשל: "תנו רבנן: מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חִבְרוּת – זכר או נקבה?

נשאלנו אם המילה חִבְרוּת (סוציאליזציה) היא זכר או נקבה. המילה חִבְרוּת היא שם הפעולה של הפועל חִבְרֵת. שתי המילים גזורות מן השורש חבר"ת, והתי"ו בהן היא שורשית (השורש חבר"ת הוא הרחבה של השורש חב"ר, והוא נגזר משם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

משלמים ואוכלים: הסעדה, תשר, מרכולית

הַסְעָדָה (קייטרינג) המילה הַסְעָדָה היא שם הפעולה של הבניין הגורם הִפְעִיל, בדומה למילה הַאֲכָלָה (לעומת אָכַל). המשמעות היסודית של השורש סע"ד אינה קשורה לאוכל, אלא לעזרה ותמיכה, כגון סַעַד וסִעוּד. אבל הקשר בין סָעַד ובין…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

היתכנות או ייתכנות?

הצורה התקנית היא היתכנות (בניקוד: הִתָּכְנוּת), וכך גם נקבע במונחי האקדמיה (תשנ"ז, 1997). פירוש המילה הוא 'היותו של דבר אפשרי ובר מימוש' (באנגלית: feasibility וגם practicability). המילה היתכנות היא שם פעולה מן הפועל ייתכן. פועל…
המשך קריאה >>

חנוכה

חנוכה חינוכית

חג החנוכה נקרא על שם חנוכת המזבח שנעשתה לאחר טיהור המקדש, כמתואר בספר מקבים א מן הספרים החיצוניים (הספר הגיע לידינו ביוונית אך ככל הנראה נכתב עברית במקור): "ויעשו את חנוכת המזבח ימים שמונה ויעלו עולות…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

החזקה, תחזוקה, אחזקה

שם הפעולה הכללי של הפועל 'החזיק' הוא החזקה. המילה הַחְזָקָה משמשת בהקשרים כלליים, כגון 'החזקת נשק', 'החזקה של ערכת עזרה ראשונה', והיא גם המילה התקנית בהקשר הכלכלי: 'חברת החזקות', 'החזקת מניות', וכן המונח שנקבע במילון…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הבטחת איכות ואבטחת מידע

בעברית החדשה משמשות שתי מילים קרובות: הַבְטָחָה ואַבְטָחָה. הַבְטָחָה היא המילה הכללית, והיא מציינת את שם הפעולה של הפועל הִבְטִיחַ, כגון 'הבטחה לסיוע', 'הבטחת הכנסה', 'הפרת הבטחה'. המילה אַבְטָחָה יוחדה למשמעות מסוימת של השורש בט"ח: פירושה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הַסְפָּקָה או אַסְפָּקָה

שם הפעולה של הפועל סִפק (סחורה או שירותים וכדומה) גזור מבניין הפעיל: הַסְפָּקָה. לצד צורה זו בה"א נפוצה הצורה באל"ף: אַסְפָּקָה. נראה שהיה ניסיון להבדיל בין שני גוֹני משמעות: 'הספקה' – פעולתו של הסַפָּק; 'אספקה'…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מה בין משקל הַפְעָלָה למשקל אַפְעָלָה

משקל הַפְעָלָה הוא שם הפעולה של בניין הפעיל. לצידו יש שמות במשקל אַפְעָלָה. מעט שמות במשקל זה מצויים בלשון חז"ל – אולי בהשפעת שם הפעולה המקביל בארמית (של בניין אַפְעֵל). בלשון חז"ל לא היה שום…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מינוי ומנוי

עשיתי מינוי לתיאטרון – מִינוי ולא מָנוי. אומנם רבים סוברים שהמילה מִינוי איננה מתאימה כאן, שהרי מינוי הוא שם הפעולה של הפועל לְמַנּוֹת, כגון 'מינוי שופטים'. ואולם האקדמיה החליטה שגם במשמע הזה שם הפעולה יהיה מִינוי –…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

אגדה והגדה, אגדות ומעשיות

המילה הַגָּדָה היא שם הפעולה של הפועל הִגִּיד, ולפיכך משמעותה המקורית היא 'אמירה'. כבר בתקופת חז"ל יוחדה למילה הזאת המשמעות 'דרשה, סיפור או דבר חכמה שנאמרים כדי לפרש או להרחיב את דברי התורה שבכתב או…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מה בין הַבְחָנָה לאַבְחָנָה

שתי מילים קרובות משמשות בלשוננו – הבחנה ואבחנה, אך הן מובחנות זו מזו. 'הבחנה' היא שם הפעולה הרגיל של הפועל הִבְחִין, כגון 'הבחנה בין עיקר לטפל', 'בעל כושר הבחנה'. ומהי 'אבחנה'? מילה זו גזורה במשקל…
המשך קריאה >>

גם וגם

הִדַּרְדֵּר או הִתְדַּרְדֵּר?

שתי הצורות הִדַּרְדֵּר (בלי ניקוד: הידרדר) והִתְדַּרְדֵּר הן צורות תקינות, וכך גם שמות הפעולה הִדַּרְדְּרוּת והִתְדַּרְדְּרוּת. בבניין התפעל כאשר אות השורש הראשונה היא דל"ת נוצר רצף של שני עיצורים דומים מאוד בהגייתם: תי"ו ודל"ת – התְדרדר.…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

הכווין

אנחנו נשאלים לא פעם לשם מה חידשו את הפועל הִכְוִין. בדיקה באתר מונחי האקדמיה מעלה כי הפועל הזה נקבע לראשונה במילון למונחי רדיו של ועד הלשון משנת תרצ"ח (1938) כנגד הפועל to tune, ולצידו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים שוות לכל נפש: עקה, פרצני, הניעה, תסוגה

מונחים מן המילון למונחי הפסיכולוגיה, תשנ"ד (1994) עָקָה (סְטְרֵס) עקה היא מצב של לחץ ומתח הנוצרים מתנאים שמקשים על התפקוד התקין של אדם או של יצור אחר. המילה עָקָה מן השורש עו"ק נזכרת פעם אחת…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

מחי כפיים

נשאלנו איך נכון לשיר את שיר המשחק 'מחי מחי כפיים' כששרים אותו לבן ולא לבת. שאלה זו יוצאת מן ההנחה שהמילה מְחִי היא צורת ציווי בנקבה, ולכן כאשר שרים את השיר לילד יש לנקוט את צורת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

חורף עברי: ממטר, חשרה, עַלְעוֹל, בריקה בענן

מִמְטָר (shower) ממטר הוא גשם היורד בקילוחים – מתחיל פתאום ופוסק פתאום, ועל פי רוב עוצמתו רבה. המילה מוכרת בעיקר בצורת הרבים ממטרים. הממטר מצטרף לצירופים המתארים גשם בעוצמות שונות: במקרא – מִטְרוֹת עֹז, גֶּשֶׁם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שמות פעולה משורשים מורחבים: כילול, תכלול, אגבור, אפשוט

כִּלּוּל; תִּכְלוּל (אינטגרציה) שמות הפעולה כילול ותכלול מציינים הפיכה של דברים נפרדים או של פעולות שצריכות להיעשות בידי גורמים שונים לכלל שלמות אחת. שתי המילים מציינות גם את המצב שבו הדברים השונים מתפקדים כשלמות אחת.…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פיזיקה עברית: התמד, תנע, תוצא, מנסרה, סחריר

הֶתְמֵד (אינרצייה) התמד הוא עיקרון פיזיקלי שלפיו כל גוף יישאר במצב שבו הוא נתון – או במנוחה או בתנועה במהירות קבועה ובקו ישר – אלא אם כן יפעל עליו כוח. המילה הֶתְמֵד היא שם פעולה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פעולות עבריות: דימות, מיטוב, שיחוח, מעמת

דִּמּוּת (imaging) בלי ניקוד: דימות. המילה דימות מציינת פעולה שבה מפיקים דְּמוּת באמצעים אקוסטיים, אלקטרוניים ועוד. פעולה זו מקובלת מאוד באבחנה רפואית: מכשיר הגלים העל־שמעיים (ultra-sound) מְדַמֵּת את תנוחת העובר ברחם; הטומוגרפיה הממוחשבת (CT) יוצרת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הודיה והודאה

נשאלנו אם יש הבדל משמעות בין המילים הודיה והודאה, ובאיזו מהן משתמשים בהקשר של הכרה באשמה. שתי המילים מקורן בלשון חז"ל, והן באות בה בלי כל הבדל משמעות. מדובר בשתי צורות של שם הפעולה של הפועל…
המשך קריאה >>

גם וגם

הַלְוָיָה ולְוָיָה

הבאת מת לקבורה נקראת בעברית של ימינו הלוויה או לוויה. כינויים אלו אינם נזכרים לא בלשון המקרא ולא בלשון חז"ל. בספרות חז"ל משמש הצירוף הוצאת המת, למשל: "תנו רבנן: מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חִבְרוּת – זכר או נקבה?

נשאלנו אם המילה חִבְרוּת (סוציאליזציה) היא זכר או נקבה. המילה חִבְרוּת היא שם הפעולה של הפועל חִבְרֵת. שתי המילים גזורות מן השורש חבר"ת, והתי"ו בהן היא שורשית (השורש חבר"ת הוא הרחבה של השורש חב"ר, והוא נגזר משם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

משלמים ואוכלים: הסעדה, תשר, מרכולית

הַסְעָדָה (קייטרינג) המילה הַסְעָדָה היא שם הפעולה של הבניין הגורם הִפְעִיל, בדומה למילה הַאֲכָלָה (לעומת אָכַל). המשמעות היסודית של השורש סע"ד אינה קשורה לאוכל, אלא לעזרה ותמיכה, כגון סַעַד וסִעוּד. אבל הקשר בין סָעַד ובין…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

היתכנות או ייתכנות?

הצורה התקנית היא היתכנות (בניקוד: הִתָּכְנוּת), וכך גם נקבע במונחי האקדמיה (תשנ"ז, 1997). פירוש המילה הוא 'היותו של דבר אפשרי ובר מימוש' (באנגלית: feasibility וגם practicability). המילה היתכנות היא שם פעולה מן הפועל ייתכן. פועל…
המשך קריאה >>

חנוכה

חנוכה חינוכית

חג החנוכה נקרא על שם חנוכת המזבח שנעשתה לאחר טיהור המקדש, כמתואר בספר מקבים א מן הספרים החיצוניים (הספר הגיע לידינו ביוונית אך ככל הנראה נכתב עברית במקור): "ויעשו את חנוכת המזבח ימים שמונה ויעלו עולות…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

החזקה, תחזוקה, אחזקה

שם הפעולה הכללי של הפועל 'החזיק' הוא החזקה. המילה הַחְזָקָה משמשת בהקשרים כלליים, כגון 'החזקת נשק', 'החזקה של ערכת עזרה ראשונה', והיא גם המילה התקנית בהקשר הכלכלי: 'חברת החזקות', 'החזקת מניות', וכן המונח שנקבע במילון…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הבטחת איכות ואבטחת מידע

בעברית החדשה משמשות שתי מילים קרובות: הַבְטָחָה ואַבְטָחָה. הַבְטָחָה היא המילה הכללית, והיא מציינת את שם הפעולה של הפועל הִבְטִיחַ, כגון 'הבטחה לסיוע', 'הבטחת הכנסה', 'הפרת הבטחה'. המילה אַבְטָחָה יוחדה למשמעות מסוימת של השורש בט"ח: פירושה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הַסְפָּקָה או אַסְפָּקָה

שם הפעולה של הפועל סִפק (סחורה או שירותים וכדומה) גזור מבניין הפעיל: הַסְפָּקָה. לצד צורה זו בה"א נפוצה הצורה באל"ף: אַסְפָּקָה. נראה שהיה ניסיון להבדיל בין שני גוֹני משמעות: 'הספקה' – פעולתו של הסַפָּק; 'אספקה'…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מה בין משקל הַפְעָלָה למשקל אַפְעָלָה

משקל הַפְעָלָה הוא שם הפעולה של בניין הפעיל. לצידו יש שמות במשקל אַפְעָלָה. מעט שמות במשקל זה מצויים בלשון חז"ל – אולי בהשפעת שם הפעולה המקביל בארמית (של בניין אַפְעֵל). בלשון חז"ל לא היה שום…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מינוי ומנוי

עשיתי מינוי לתיאטרון – מִינוי ולא מָנוי. אומנם רבים סוברים שהמילה מִינוי איננה מתאימה כאן, שהרי מינוי הוא שם הפעולה של הפועל לְמַנּוֹת, כגון 'מינוי שופטים'. ואולם האקדמיה החליטה שגם במשמע הזה שם הפעולה יהיה מִינוי –…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

אגדה והגדה, אגדות ומעשיות

המילה הַגָּדָה היא שם הפעולה של הפועל הִגִּיד, ולפיכך משמעותה המקורית היא 'אמירה'. כבר בתקופת חז"ל יוחדה למילה הזאת המשמעות 'דרשה, סיפור או דבר חכמה שנאמרים כדי לפרש או להרחיב את דברי התורה שבכתב או…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מה בין הַבְחָנָה לאַבְחָנָה

שתי מילים קרובות משמשות בלשוננו – הבחנה ואבחנה, אך הן מובחנות זו מזו. 'הבחנה' היא שם הפעולה הרגיל של הפועל הִבְחִין, כגון 'הבחנה בין עיקר לטפל', 'בעל כושר הבחנה'. ומהי 'אבחנה'? מילה זו גזורה במשקל…
המשך קריאה >>

גם וגם

הִדַּרְדֵּר או הִתְדַּרְדֵּר?

שתי הצורות הִדַּרְדֵּר (בלי ניקוד: הידרדר) והִתְדַּרְדֵּר הן צורות תקינות, וכך גם שמות הפעולה הִדַּרְדְּרוּת והִתְדַּרְדְּרוּת. בבניין התפעל כאשר אות השורש הראשונה היא דל"ת נוצר רצף של שני עיצורים דומים מאוד בהגייתם: תי"ו ודל"ת – התְדרדר.…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

הכווין

אנחנו נשאלים לא פעם לשם מה חידשו את הפועל הִכְוִין. בדיקה באתר מונחי האקדמיה מעלה כי הפועל הזה נקבע לראשונה במילון למונחי רדיו של ועד הלשון משנת תרצ"ח (1938) כנגד הפועל to tune, ולצידו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים שוות לכל נפש: עקה, פרצני, הניעה, תסוגה

מונחים מן המילון למונחי הפסיכולוגיה, תשנ"ד (1994) עָקָה (סְטְרֵס) עקה היא מצב של לחץ ומתח הנוצרים מתנאים שמקשים על התפקוד התקין של אדם או של יצור אחר. המילה עָקָה מן השורש עו"ק נזכרת פעם אחת…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

מחי כפיים

נשאלנו איך נכון לשיר את שיר המשחק 'מחי מחי כפיים' כששרים אותו לבן ולא לבת. שאלה זו יוצאת מן ההנחה שהמילה מְחִי היא צורת ציווי בנקבה, ולכן כאשר שרים את השיר לילד יש לנקוט את צורת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

חורף עברי: ממטר, חשרה, עַלְעוֹל, בריקה בענן

מִמְטָר (shower) ממטר הוא גשם היורד בקילוחים – מתחיל פתאום ופוסק פתאום, ועל פי רוב עוצמתו רבה. המילה מוכרת בעיקר בצורת הרבים ממטרים. הממטר מצטרף לצירופים המתארים גשם בעוצמות שונות: במקרא – מִטְרוֹת עֹז, גֶּשֶׁם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שמות פעולה משורשים מורחבים: כילול, תכלול, אגבור, אפשוט

כִּלּוּל; תִּכְלוּל (אינטגרציה) שמות הפעולה כילול ותכלול מציינים הפיכה של דברים נפרדים או של פעולות שצריכות להיעשות בידי גורמים שונים לכלל שלמות אחת. שתי המילים מציינות גם את המצב שבו הדברים השונים מתפקדים כשלמות אחת.…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פיזיקה עברית: התמד, תנע, תוצא, מנסרה, סחריר

הֶתְמֵד (אינרצייה) התמד הוא עיקרון פיזיקלי שלפיו כל גוף יישאר במצב שבו הוא נתון – או במנוחה או בתנועה במהירות קבועה ובקו ישר – אלא אם כן יפעל עליו כוח. המילה הֶתְמֵד היא שם פעולה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פעולות עבריות: דימות, מיטוב, שיחוח, מעמת

דִּמּוּת (imaging) בלי ניקוד: דימות. המילה דימות מציינת פעולה שבה מפיקים דְּמוּת באמצעים אקוסטיים, אלקטרוניים ועוד. פעולה זו מקובלת מאוד באבחנה רפואית: מכשיר הגלים העל־שמעיים (ultra-sound) מְדַמֵּת את תנוחת העובר ברחם; הטומוגרפיה הממוחשבת (CT) יוצרת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הודיה והודאה

נשאלנו אם יש הבדל משמעות בין המילים הודיה והודאה, ובאיזו מהן משתמשים בהקשר של הכרה באשמה. שתי המילים מקורן בלשון חז"ל, והן באות בה בלי כל הבדל משמעות. מדובר בשתי צורות של שם הפעולה של הפועל…
המשך קריאה >>

גם וגם

הַלְוָיָה ולְוָיָה

הבאת מת לקבורה נקראת בעברית של ימינו הלוויה או לוויה. כינויים אלו אינם נזכרים לא בלשון המקרא ולא בלשון חז"ל. בספרות חז"ל משמש הצירוף הוצאת המת, למשל: "תנו רבנן: מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חִבְרוּת – זכר או נקבה?

נשאלנו אם המילה חִבְרוּת (סוציאליזציה) היא זכר או נקבה. המילה חִבְרוּת היא שם הפעולה של הפועל חִבְרֵת. שתי המילים גזורות מן השורש חבר"ת, והתי"ו בהן היא שורשית (השורש חבר"ת הוא הרחבה של השורש חב"ר, והוא נגזר משם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

משלמים ואוכלים: הסעדה, תשר, מרכולית

הַסְעָדָה (קייטרינג) המילה הַסְעָדָה היא שם הפעולה של הבניין הגורם הִפְעִיל, בדומה למילה הַאֲכָלָה (לעומת אָכַל). המשמעות היסודית של השורש סע"ד אינה קשורה לאוכל, אלא לעזרה ותמיכה, כגון סַעַד וסִעוּד. אבל הקשר בין סָעַד ובין…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

היתכנות או ייתכנות?

הצורה התקנית היא היתכנות (בניקוד: הִתָּכְנוּת), וכך גם נקבע במונחי האקדמיה (תשנ"ז, 1997). פירוש המילה הוא 'היותו של דבר אפשרי ובר מימוש' (באנגלית: feasibility וגם practicability). המילה היתכנות היא שם פעולה מן הפועל ייתכן. פועל…
המשך קריאה >>

חנוכה

חנוכה חינוכית

חג החנוכה נקרא על שם חנוכת המזבח שנעשתה לאחר טיהור המקדש, כמתואר בספר מקבים א מן הספרים החיצוניים (הספר הגיע לידינו ביוונית אך ככל הנראה נכתב עברית במקור): "ויעשו את חנוכת המזבח ימים שמונה ויעלו עולות…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

החזקה, תחזוקה, אחזקה

שם הפעולה הכללי של הפועל 'החזיק' הוא החזקה. המילה הַחְזָקָה משמשת בהקשרים כלליים, כגון 'החזקת נשק', 'החזקה של ערכת עזרה ראשונה', והיא גם המילה התקנית בהקשר הכלכלי: 'חברת החזקות', 'החזקת מניות', וכן המונח שנקבע במילון…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הבטחת איכות ואבטחת מידע

בעברית החדשה משמשות שתי מילים קרובות: הַבְטָחָה ואַבְטָחָה. הַבְטָחָה היא המילה הכללית, והיא מציינת את שם הפעולה של הפועל הִבְטִיחַ, כגון 'הבטחה לסיוע', 'הבטחת הכנסה', 'הפרת הבטחה'. המילה אַבְטָחָה יוחדה למשמעות מסוימת של השורש בט"ח: פירושה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הַסְפָּקָה או אַסְפָּקָה

שם הפעולה של הפועל סִפק (סחורה או שירותים וכדומה) גזור מבניין הפעיל: הַסְפָּקָה. לצד צורה זו בה"א נפוצה הצורה באל"ף: אַסְפָּקָה. נראה שהיה ניסיון להבדיל בין שני גוֹני משמעות: 'הספקה' – פעולתו של הסַפָּק; 'אספקה'…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מה בין משקל הַפְעָלָה למשקל אַפְעָלָה

משקל הַפְעָלָה הוא שם הפעולה של בניין הפעיל. לצידו יש שמות במשקל אַפְעָלָה. מעט שמות במשקל זה מצויים בלשון חז"ל – אולי בהשפעת שם הפעולה המקביל בארמית (של בניין אַפְעֵל). בלשון חז"ל לא היה שום…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מינוי ומנוי

עשיתי מינוי לתיאטרון – מִינוי ולא מָנוי. אומנם רבים סוברים שהמילה מִינוי איננה מתאימה כאן, שהרי מינוי הוא שם הפעולה של הפועל לְמַנּוֹת, כגון 'מינוי שופטים'. ואולם האקדמיה החליטה שגם במשמע הזה שם הפעולה יהיה מִינוי –…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

אגדה והגדה, אגדות ומעשיות

המילה הַגָּדָה היא שם הפעולה של הפועל הִגִּיד, ולפיכך משמעותה המקורית היא 'אמירה'. כבר בתקופת חז"ל יוחדה למילה הזאת המשמעות 'דרשה, סיפור או דבר חכמה שנאמרים כדי לפרש או להרחיב את דברי התורה שבכתב או…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מה בין הַבְחָנָה לאַבְחָנָה

שתי מילים קרובות משמשות בלשוננו – הבחנה ואבחנה, אך הן מובחנות זו מזו. 'הבחנה' היא שם הפעולה הרגיל של הפועל הִבְחִין, כגון 'הבחנה בין עיקר לטפל', 'בעל כושר הבחנה'. ומהי 'אבחנה'? מילה זו גזורה במשקל…
המשך קריאה >>

גם וגם

הִדַּרְדֵּר או הִתְדַּרְדֵּר?

שתי הצורות הִדַּרְדֵּר (בלי ניקוד: הידרדר) והִתְדַּרְדֵּר הן צורות תקינות, וכך גם שמות הפעולה הִדַּרְדְּרוּת והִתְדַּרְדְּרוּת. בבניין התפעל כאשר אות השורש הראשונה היא דל"ת נוצר רצף של שני עיצורים דומים מאוד בהגייתם: תי"ו ודל"ת – התְדרדר.…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

הכווין

אנחנו נשאלים לא פעם לשם מה חידשו את הפועל הִכְוִין. בדיקה באתר מונחי האקדמיה מעלה כי הפועל הזה נקבע לראשונה במילון למונחי רדיו של ועד הלשון משנת תרצ"ח (1938) כנגד הפועל to tune, ולצידו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים שוות לכל נפש: עקה, פרצני, הניעה, תסוגה

מונחים מן המילון למונחי הפסיכולוגיה, תשנ"ד (1994) עָקָה (סְטְרֵס) עקה היא מצב של לחץ ומתח הנוצרים מתנאים שמקשים על התפקוד התקין של אדם או של יצור אחר. המילה עָקָה מן השורש עו"ק נזכרת פעם אחת…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

מחי כפיים

נשאלנו איך נכון לשיר את שיר המשחק 'מחי מחי כפיים' כששרים אותו לבן ולא לבת. שאלה זו יוצאת מן ההנחה שהמילה מְחִי היא צורת ציווי בנקבה, ולכן כאשר שרים את השיר לילד יש לנקוט את צורת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

חורף עברי: ממטר, חשרה, עַלְעוֹל, בריקה בענן

מִמְטָר (shower) ממטר הוא גשם היורד בקילוחים – מתחיל פתאום ופוסק פתאום, ועל פי רוב עוצמתו רבה. המילה מוכרת בעיקר בצורת הרבים ממטרים. הממטר מצטרף לצירופים המתארים גשם בעוצמות שונות: במקרא – מִטְרוֹת עֹז, גֶּשֶׁם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שמות פעולה משורשים מורחבים: כילול, תכלול, אגבור, אפשוט

כִּלּוּל; תִּכְלוּל (אינטגרציה) שמות הפעולה כילול ותכלול מציינים הפיכה של דברים נפרדים או של פעולות שצריכות להיעשות בידי גורמים שונים לכלל שלמות אחת. שתי המילים מציינות גם את המצב שבו הדברים השונים מתפקדים כשלמות אחת.…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פיזיקה עברית: התמד, תנע, תוצא, מנסרה, סחריר

הֶתְמֵד (אינרצייה) התמד הוא עיקרון פיזיקלי שלפיו כל גוף יישאר במצב שבו הוא נתון – או במנוחה או בתנועה במהירות קבועה ובקו ישר – אלא אם כן יפעל עליו כוח. המילה הֶתְמֵד היא שם פעולה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פעולות עבריות: דימות, מיטוב, שיחוח, מעמת

דִּמּוּת (imaging) בלי ניקוד: דימות. המילה דימות מציינת פעולה שבה מפיקים דְּמוּת באמצעים אקוסטיים, אלקטרוניים ועוד. פעולה זו מקובלת מאוד באבחנה רפואית: מכשיר הגלים העל־שמעיים (ultra-sound) מְדַמֵּת את תנוחת העובר ברחם; הטומוגרפיה הממוחשבת (CT) יוצרת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הודיה והודאה

נשאלנו אם יש הבדל משמעות בין המילים הודיה והודאה, ובאיזו מהן משתמשים בהקשר של הכרה באשמה. שתי המילים מקורן בלשון חז"ל, והן באות בה בלי כל הבדל משמעות. מדובר בשתי צורות של שם הפעולה של הפועל…
המשך קריאה >>

גם וגם

הַלְוָיָה ולְוָיָה

הבאת מת לקבורה נקראת בעברית של ימינו הלוויה או לוויה. כינויים אלו אינם נזכרים לא בלשון המקרא ולא בלשון חז"ל. בספרות חז"ל משמש הצירוף הוצאת המת, למשל: "תנו רבנן: מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חִבְרוּת – זכר או נקבה?

נשאלנו אם המילה חִבְרוּת (סוציאליזציה) היא זכר או נקבה. המילה חִבְרוּת היא שם הפעולה של הפועל חִבְרֵת. שתי המילים גזורות מן השורש חבר"ת, והתי"ו בהן היא שורשית (השורש חבר"ת הוא הרחבה של השורש חב"ר, והוא נגזר משם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

משלמים ואוכלים: הסעדה, תשר, מרכולית

הַסְעָדָה (קייטרינג) המילה הַסְעָדָה היא שם הפעולה של הבניין הגורם הִפְעִיל, בדומה למילה הַאֲכָלָה (לעומת אָכַל). המשמעות היסודית של השורש סע"ד אינה קשורה לאוכל, אלא לעזרה ותמיכה, כגון סַעַד וסִעוּד. אבל הקשר בין סָעַד ובין…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

היתכנות או ייתכנות?

הצורה התקנית היא היתכנות (בניקוד: הִתָּכְנוּת), וכך גם נקבע במונחי האקדמיה (תשנ"ז, 1997). פירוש המילה הוא 'היותו של דבר אפשרי ובר מימוש' (באנגלית: feasibility וגם practicability). המילה היתכנות היא שם פעולה מן הפועל ייתכן. פועל…
המשך קריאה >>

חנוכה

חנוכה חינוכית

חג החנוכה נקרא על שם חנוכת המזבח שנעשתה לאחר טיהור המקדש, כמתואר בספר מקבים א מן הספרים החיצוניים (הספר הגיע לידינו ביוונית אך ככל הנראה נכתב עברית במקור): "ויעשו את חנוכת המזבח ימים שמונה ויעלו עולות…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

החזקה, תחזוקה, אחזקה

שם הפעולה הכללי של הפועל 'החזיק' הוא החזקה. המילה הַחְזָקָה משמשת בהקשרים כלליים, כגון 'החזקת נשק', 'החזקה של ערכת עזרה ראשונה', והיא גם המילה התקנית בהקשר הכלכלי: 'חברת החזקות', 'החזקת מניות', וכן המונח שנקבע במילון…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הבטחת איכות ואבטחת מידע

בעברית החדשה משמשות שתי מילים קרובות: הַבְטָחָה ואַבְטָחָה. הַבְטָחָה היא המילה הכללית, והיא מציינת את שם הפעולה של הפועל הִבְטִיחַ, כגון 'הבטחה לסיוע', 'הבטחת הכנסה', 'הפרת הבטחה'. המילה אַבְטָחָה יוחדה למשמעות מסוימת של השורש בט"ח: פירושה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הַסְפָּקָה או אַסְפָּקָה

שם הפעולה של הפועל סִפק (סחורה או שירותים וכדומה) גזור מבניין הפעיל: הַסְפָּקָה. לצד צורה זו בה"א נפוצה הצורה באל"ף: אַסְפָּקָה. נראה שהיה ניסיון להבדיל בין שני גוֹני משמעות: 'הספקה' – פעולתו של הסַפָּק; 'אספקה'…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מה בין משקל הַפְעָלָה למשקל אַפְעָלָה

משקל הַפְעָלָה הוא שם הפעולה של בניין הפעיל. לצידו יש שמות במשקל אַפְעָלָה. מעט שמות במשקל זה מצויים בלשון חז"ל – אולי בהשפעת שם הפעולה המקביל בארמית (של בניין אַפְעֵל). בלשון חז"ל לא היה שום…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מינוי ומנוי

עשיתי מינוי לתיאטרון – מִינוי ולא מָנוי. אומנם רבים סוברים שהמילה מִינוי איננה מתאימה כאן, שהרי מינוי הוא שם הפעולה של הפועל לְמַנּוֹת, כגון 'מינוי שופטים'. ואולם האקדמיה החליטה שגם במשמע הזה שם הפעולה יהיה מִינוי –…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

אגדה והגדה, אגדות ומעשיות

המילה הַגָּדָה היא שם הפעולה של הפועל הִגִּיד, ולפיכך משמעותה המקורית היא 'אמירה'. כבר בתקופת חז"ל יוחדה למילה הזאת המשמעות 'דרשה, סיפור או דבר חכמה שנאמרים כדי לפרש או להרחיב את דברי התורה שבכתב או…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מה בין הַבְחָנָה לאַבְחָנָה

שתי מילים קרובות משמשות בלשוננו – הבחנה ואבחנה, אך הן מובחנות זו מזו. 'הבחנה' היא שם הפעולה הרגיל של הפועל הִבְחִין, כגון 'הבחנה בין עיקר לטפל', 'בעל כושר הבחנה'. ומהי 'אבחנה'? מילה זו גזורה במשקל…
המשך קריאה >>

גם וגם

הִדַּרְדֵּר או הִתְדַּרְדֵּר?

שתי הצורות הִדַּרְדֵּר (בלי ניקוד: הידרדר) והִתְדַּרְדֵּר הן צורות תקינות, וכך גם שמות הפעולה הִדַּרְדְּרוּת והִתְדַּרְדְּרוּת. בבניין התפעל כאשר אות השורש הראשונה היא דל"ת נוצר רצף של שני עיצורים דומים מאוד בהגייתם: תי"ו ודל"ת – התְדרדר.…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

הכווין

אנחנו נשאלים לא פעם לשם מה חידשו את הפועל הִכְוִין. בדיקה באתר מונחי האקדמיה מעלה כי הפועל הזה נקבע לראשונה במילון למונחי רדיו של ועד הלשון משנת תרצ"ח (1938) כנגד הפועל to tune, ולצידו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים שוות לכל נפש: עקה, פרצני, הניעה, תסוגה

מונחים מן המילון למונחי הפסיכולוגיה, תשנ"ד (1994) עָקָה (סְטְרֵס) עקה היא מצב של לחץ ומתח הנוצרים מתנאים שמקשים על התפקוד התקין של אדם או של יצור אחר. המילה עָקָה מן השורש עו"ק נזכרת פעם אחת…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

מחי כפיים

נשאלנו איך נכון לשיר את שיר המשחק 'מחי מחי כפיים' כששרים אותו לבן ולא לבת. שאלה זו יוצאת מן ההנחה שהמילה מְחִי היא צורת ציווי בנקבה, ולכן כאשר שרים את השיר לילד יש לנקוט את צורת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

חורף עברי: ממטר, חשרה, עַלְעוֹל, בריקה בענן

מִמְטָר (shower) ממטר הוא גשם היורד בקילוחים – מתחיל פתאום ופוסק פתאום, ועל פי רוב עוצמתו רבה. המילה מוכרת בעיקר בצורת הרבים ממטרים. הממטר מצטרף לצירופים המתארים גשם בעוצמות שונות: במקרא – מִטְרוֹת עֹז, גֶּשֶׁם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שמות פעולה משורשים מורחבים: כילול, תכלול, אגבור, אפשוט

כִּלּוּל; תִּכְלוּל (אינטגרציה) שמות הפעולה כילול ותכלול מציינים הפיכה של דברים נפרדים או של פעולות שצריכות להיעשות בידי גורמים שונים לכלל שלמות אחת. שתי המילים מציינות גם את המצב שבו הדברים השונים מתפקדים כשלמות אחת.…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פיזיקה עברית: התמד, תנע, תוצא, מנסרה, סחריר

הֶתְמֵד (אינרצייה) התמד הוא עיקרון פיזיקלי שלפיו כל גוף יישאר במצב שבו הוא נתון – או במנוחה או בתנועה במהירות קבועה ובקו ישר – אלא אם כן יפעל עליו כוח. המילה הֶתְמֵד היא שם פעולה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פעולות עבריות: דימות, מיטוב, שיחוח, מעמת

דִּמּוּת (imaging) בלי ניקוד: דימות. המילה דימות מציינת פעולה שבה מפיקים דְּמוּת באמצעים אקוסטיים, אלקטרוניים ועוד. פעולה זו מקובלת מאוד באבחנה רפואית: מכשיר הגלים העל־שמעיים (ultra-sound) מְדַמֵּת את תנוחת העובר ברחם; הטומוגרפיה הממוחשבת (CT) יוצרת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הודיה והודאה

נשאלנו אם יש הבדל משמעות בין המילים הודיה והודאה, ובאיזו מהן משתמשים בהקשר של הכרה באשמה. שתי המילים מקורן בלשון חז"ל, והן באות בה בלי כל הבדל משמעות. מדובר בשתי צורות של שם הפעולה של הפועל…
המשך קריאה >>

גם וגם

הַלְוָיָה ולְוָיָה

הבאת מת לקבורה נקראת בעברית של ימינו הלוויה או לוויה. כינויים אלו אינם נזכרים לא בלשון המקרא ולא בלשון חז"ל. בספרות חז"ל משמש הצירוף הוצאת המת, למשל: "תנו רבנן: מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חִבְרוּת – זכר או נקבה?

נשאלנו אם המילה חִבְרוּת (סוציאליזציה) היא זכר או נקבה. המילה חִבְרוּת היא שם הפעולה של הפועל חִבְרֵת. שתי המילים גזורות מן השורש חבר"ת, והתי"ו בהן היא שורשית (השורש חבר"ת הוא הרחבה של השורש חב"ר, והוא נגזר משם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

משלמים ואוכלים: הסעדה, תשר, מרכולית

הַסְעָדָה (קייטרינג) המילה הַסְעָדָה היא שם הפעולה של הבניין הגורם הִפְעִיל, בדומה למילה הַאֲכָלָה (לעומת אָכַל). המשמעות היסודית של השורש סע"ד אינה קשורה לאוכל, אלא לעזרה ותמיכה, כגון סַעַד וסִעוּד. אבל הקשר בין סָעַד ובין…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

היתכנות או ייתכנות?

הצורה התקנית היא היתכנות (בניקוד: הִתָּכְנוּת), וכך גם נקבע במונחי האקדמיה (תשנ"ז, 1997). פירוש המילה הוא 'היותו של דבר אפשרי ובר מימוש' (באנגלית: feasibility וגם practicability). המילה היתכנות היא שם פעולה מן הפועל ייתכן. פועל…
המשך קריאה >>

חנוכה

חנוכה חינוכית

חג החנוכה נקרא על שם חנוכת המזבח שנעשתה לאחר טיהור המקדש, כמתואר בספר מקבים א מן הספרים החיצוניים (הספר הגיע לידינו ביוונית אך ככל הנראה נכתב עברית במקור): "ויעשו את חנוכת המזבח ימים שמונה ויעלו עולות…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

החזקה, תחזוקה, אחזקה

שם הפעולה הכללי של הפועל 'החזיק' הוא החזקה. המילה הַחְזָקָה משמשת בהקשרים כלליים, כגון 'החזקת נשק', 'החזקה של ערכת עזרה ראשונה', והיא גם המילה התקנית בהקשר הכלכלי: 'חברת החזקות', 'החזקת מניות', וכן המונח שנקבע במילון…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הבטחת איכות ואבטחת מידע

בעברית החדשה משמשות שתי מילים קרובות: הַבְטָחָה ואַבְטָחָה. הַבְטָחָה היא המילה הכללית, והיא מציינת את שם הפעולה של הפועל הִבְטִיחַ, כגון 'הבטחה לסיוע', 'הבטחת הכנסה', 'הפרת הבטחה'. המילה אַבְטָחָה יוחדה למשמעות מסוימת של השורש בט"ח: פירושה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הַסְפָּקָה או אַסְפָּקָה

שם הפעולה של הפועל סִפק (סחורה או שירותים וכדומה) גזור מבניין הפעיל: הַסְפָּקָה. לצד צורה זו בה"א נפוצה הצורה באל"ף: אַסְפָּקָה. נראה שהיה ניסיון להבדיל בין שני גוֹני משמעות: 'הספקה' – פעולתו של הסַפָּק; 'אספקה'…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מה בין משקל הַפְעָלָה למשקל אַפְעָלָה

משקל הַפְעָלָה הוא שם הפעולה של בניין הפעיל. לצידו יש שמות במשקל אַפְעָלָה. מעט שמות במשקל זה מצויים בלשון חז"ל – אולי בהשפעת שם הפעולה המקביל בארמית (של בניין אַפְעֵל). בלשון חז"ל לא היה שום…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מינוי ומנוי

עשיתי מינוי לתיאטרון – מִינוי ולא מָנוי. אומנם רבים סוברים שהמילה מִינוי איננה מתאימה כאן, שהרי מינוי הוא שם הפעולה של הפועל לְמַנּוֹת, כגון 'מינוי שופטים'. ואולם האקדמיה החליטה שגם במשמע הזה שם הפעולה יהיה מִינוי –…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

אגדה והגדה, אגדות ומעשיות

המילה הַגָּדָה היא שם הפעולה של הפועל הִגִּיד, ולפיכך משמעותה המקורית היא 'אמירה'. כבר בתקופת חז"ל יוחדה למילה הזאת המשמעות 'דרשה, סיפור או דבר חכמה שנאמרים כדי לפרש או להרחיב את דברי התורה שבכתב או…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מה בין הַבְחָנָה לאַבְחָנָה

שתי מילים קרובות משמשות בלשוננו – הבחנה ואבחנה, אך הן מובחנות זו מזו. 'הבחנה' היא שם הפעולה הרגיל של הפועל הִבְחִין, כגון 'הבחנה בין עיקר לטפל', 'בעל כושר הבחנה'. ומהי 'אבחנה'? מילה זו גזורה במשקל…
המשך קריאה >>

גם וגם

הִדַּרְדֵּר או הִתְדַּרְדֵּר?

שתי הצורות הִדַּרְדֵּר (בלי ניקוד: הידרדר) והִתְדַּרְדֵּר הן צורות תקינות, וכך גם שמות הפעולה הִדַּרְדְּרוּת והִתְדַּרְדְּרוּת. בבניין התפעל כאשר אות השורש הראשונה היא דל"ת נוצר רצף של שני עיצורים דומים מאוד בהגייתם: תי"ו ודל"ת – התְדרדר.…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

הכווין

אנחנו נשאלים לא פעם לשם מה חידשו את הפועל הִכְוִין. בדיקה באתר מונחי האקדמיה מעלה כי הפועל הזה נקבע לראשונה במילון למונחי רדיו של ועד הלשון משנת תרצ"ח (1938) כנגד הפועל to tune, ולצידו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים שוות לכל נפש: עקה, פרצני, הניעה, תסוגה

מונחים מן המילון למונחי הפסיכולוגיה, תשנ"ד (1994) עָקָה (סְטְרֵס) עקה היא מצב של לחץ ומתח הנוצרים מתנאים שמקשים על התפקוד התקין של אדם או של יצור אחר. המילה עָקָה מן השורש עו"ק נזכרת פעם אחת…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

מחי כפיים

נשאלנו איך נכון לשיר את שיר המשחק 'מחי מחי כפיים' כששרים אותו לבן ולא לבת. שאלה זו יוצאת מן ההנחה שהמילה מְחִי היא צורת ציווי בנקבה, ולכן כאשר שרים את השיר לילד יש לנקוט את צורת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

חורף עברי: ממטר, חשרה, עַלְעוֹל, בריקה בענן

מִמְטָר (shower) ממטר הוא גשם היורד בקילוחים – מתחיל פתאום ופוסק פתאום, ועל פי רוב עוצמתו רבה. המילה מוכרת בעיקר בצורת הרבים ממטרים. הממטר מצטרף לצירופים המתארים גשם בעוצמות שונות: במקרא – מִטְרוֹת עֹז, גֶּשֶׁם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שמות פעולה משורשים מורחבים: כילול, תכלול, אגבור, אפשוט

כִּלּוּל; תִּכְלוּל (אינטגרציה) שמות הפעולה כילול ותכלול מציינים הפיכה של דברים נפרדים או של פעולות שצריכות להיעשות בידי גורמים שונים לכלל שלמות אחת. שתי המילים מציינות גם את המצב שבו הדברים השונים מתפקדים כשלמות אחת.…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פיזיקה עברית: התמד, תנע, תוצא, מנסרה, סחריר

הֶתְמֵד (אינרצייה) התמד הוא עיקרון פיזיקלי שלפיו כל גוף יישאר במצב שבו הוא נתון – או במנוחה או בתנועה במהירות קבועה ובקו ישר – אלא אם כן יפעל עליו כוח. המילה הֶתְמֵד היא שם פעולה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פעולות עבריות: דימות, מיטוב, שיחוח, מעמת

דִּמּוּת (imaging) בלי ניקוד: דימות. המילה דימות מציינת פעולה שבה מפיקים דְּמוּת באמצעים אקוסטיים, אלקטרוניים ועוד. פעולה זו מקובלת מאוד באבחנה רפואית: מכשיר הגלים העל־שמעיים (ultra-sound) מְדַמֵּת את תנוחת העובר ברחם; הטומוגרפיה הממוחשבת (CT) יוצרת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הודיה והודאה

נשאלנו אם יש הבדל משמעות בין המילים הודיה והודאה, ובאיזו מהן משתמשים בהקשר של הכרה באשמה. שתי המילים מקורן בלשון חז"ל, והן באות בה בלי כל הבדל משמעות. מדובר בשתי צורות של שם הפעולה של הפועל…
המשך קריאה >>

גם וגם

הַלְוָיָה ולְוָיָה

הבאת מת לקבורה נקראת בעברית של ימינו הלוויה או לוויה. כינויים אלו אינם נזכרים לא בלשון המקרא ולא בלשון חז"ל. בספרות חז"ל משמש הצירוף הוצאת המת, למשל: "תנו רבנן: מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חִבְרוּת – זכר או נקבה?

נשאלנו אם המילה חִבְרוּת (סוציאליזציה) היא זכר או נקבה. המילה חִבְרוּת היא שם הפעולה של הפועל חִבְרֵת. שתי המילים גזורות מן השורש חבר"ת, והתי"ו בהן היא שורשית (השורש חבר"ת הוא הרחבה של השורש חב"ר, והוא נגזר משם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

משלמים ואוכלים: הסעדה, תשר, מרכולית

הַסְעָדָה (קייטרינג) המילה הַסְעָדָה היא שם הפעולה של הבניין הגורם הִפְעִיל, בדומה למילה הַאֲכָלָה (לעומת אָכַל). המשמעות היסודית של השורש סע"ד אינה קשורה לאוכל, אלא לעזרה ותמיכה, כגון סַעַד וסִעוּד. אבל הקשר בין סָעַד ובין…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

היתכנות או ייתכנות?

הצורה התקנית היא היתכנות (בניקוד: הִתָּכְנוּת), וכך גם נקבע במונחי האקדמיה (תשנ"ז, 1997). פירוש המילה הוא 'היותו של דבר אפשרי ובר מימוש' (באנגלית: feasibility וגם practicability). המילה היתכנות היא שם פעולה מן הפועל ייתכן. פועל…
המשך קריאה >>

חנוכה

חנוכה חינוכית

חג החנוכה נקרא על שם חנוכת המזבח שנעשתה לאחר טיהור המקדש, כמתואר בספר מקבים א מן הספרים החיצוניים (הספר הגיע לידינו ביוונית אך ככל הנראה נכתב עברית במקור): "ויעשו את חנוכת המזבח ימים שמונה ויעלו עולות…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

החזקה, תחזוקה, אחזקה

שם הפעולה הכללי של הפועל 'החזיק' הוא החזקה. המילה הַחְזָקָה משמשת בהקשרים כלליים, כגון 'החזקת נשק', 'החזקה של ערכת עזרה ראשונה', והיא גם המילה התקנית בהקשר הכלכלי: 'חברת החזקות', 'החזקת מניות', וכן המונח שנקבע במילון…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הבטחת איכות ואבטחת מידע

בעברית החדשה משמשות שתי מילים קרובות: הַבְטָחָה ואַבְטָחָה. הַבְטָחָה היא המילה הכללית, והיא מציינת את שם הפעולה של הפועל הִבְטִיחַ, כגון 'הבטחה לסיוע', 'הבטחת הכנסה', 'הפרת הבטחה'. המילה אַבְטָחָה יוחדה למשמעות מסוימת של השורש בט"ח: פירושה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הַסְפָּקָה או אַסְפָּקָה

שם הפעולה של הפועל סִפק (סחורה או שירותים וכדומה) גזור מבניין הפעיל: הַסְפָּקָה. לצד צורה זו בה"א נפוצה הצורה באל"ף: אַסְפָּקָה. נראה שהיה ניסיון להבדיל בין שני גוֹני משמעות: 'הספקה' – פעולתו של הסַפָּק; 'אספקה'…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מה בין משקל הַפְעָלָה למשקל אַפְעָלָה

משקל הַפְעָלָה הוא שם הפעולה של בניין הפעיל. לצידו יש שמות במשקל אַפְעָלָה. מעט שמות במשקל זה מצויים בלשון חז"ל – אולי בהשפעת שם הפעולה המקביל בארמית (של בניין אַפְעֵל). בלשון חז"ל לא היה שום…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מינוי ומנוי

עשיתי מינוי לתיאטרון – מִינוי ולא מָנוי. אומנם רבים סוברים שהמילה מִינוי איננה מתאימה כאן, שהרי מינוי הוא שם הפעולה של הפועל לְמַנּוֹת, כגון 'מינוי שופטים'. ואולם האקדמיה החליטה שגם במשמע הזה שם הפעולה יהיה מִינוי –…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

אגדה והגדה, אגדות ומעשיות

המילה הַגָּדָה היא שם הפעולה של הפועל הִגִּיד, ולפיכך משמעותה המקורית היא 'אמירה'. כבר בתקופת חז"ל יוחדה למילה הזאת המשמעות 'דרשה, סיפור או דבר חכמה שנאמרים כדי לפרש או להרחיב את דברי התורה שבכתב או…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מה בין הַבְחָנָה לאַבְחָנָה

שתי מילים קרובות משמשות בלשוננו – הבחנה ואבחנה, אך הן מובחנות זו מזו. 'הבחנה' היא שם הפעולה הרגיל של הפועל הִבְחִין, כגון 'הבחנה בין עיקר לטפל', 'בעל כושר הבחנה'. ומהי 'אבחנה'? מילה זו גזורה במשקל…
המשך קריאה >>

גם וגם

הִדַּרְדֵּר או הִתְדַּרְדֵּר?

שתי הצורות הִדַּרְדֵּר (בלי ניקוד: הידרדר) והִתְדַּרְדֵּר הן צורות תקינות, וכך גם שמות הפעולה הִדַּרְדְּרוּת והִתְדַּרְדְּרוּת. בבניין התפעל כאשר אות השורש הראשונה היא דל"ת נוצר רצף של שני עיצורים דומים מאוד בהגייתם: תי"ו ודל"ת – התְדרדר.…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

הכווין

אנחנו נשאלים לא פעם לשם מה חידשו את הפועל הִכְוִין. בדיקה באתר מונחי האקדמיה מעלה כי הפועל הזה נקבע לראשונה במילון למונחי רדיו של ועד הלשון משנת תרצ"ח (1938) כנגד הפועל to tune, ולצידו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים שוות לכל נפש: עקה, פרצני, הניעה, תסוגה

מונחים מן המילון למונחי הפסיכולוגיה, תשנ"ד (1994) עָקָה (סְטְרֵס) עקה היא מצב של לחץ ומתח הנוצרים מתנאים שמקשים על התפקוד התקין של אדם או של יצור אחר. המילה עָקָה מן השורש עו"ק נזכרת פעם אחת…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

מחי כפיים

נשאלנו איך נכון לשיר את שיר המשחק 'מחי מחי כפיים' כששרים אותו לבן ולא לבת. שאלה זו יוצאת מן ההנחה שהמילה מְחִי היא צורת ציווי בנקבה, ולכן כאשר שרים את השיר לילד יש לנקוט את צורת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

חורף עברי: ממטר, חשרה, עַלְעוֹל, בריקה בענן

מִמְטָר (shower) ממטר הוא גשם היורד בקילוחים – מתחיל פתאום ופוסק פתאום, ועל פי רוב עוצמתו רבה. המילה מוכרת בעיקר בצורת הרבים ממטרים. הממטר מצטרף לצירופים המתארים גשם בעוצמות שונות: במקרא – מִטְרוֹת עֹז, גֶּשֶׁם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שמות פעולה משורשים מורחבים: כילול, תכלול, אגבור, אפשוט

כִּלּוּל; תִּכְלוּל (אינטגרציה) שמות הפעולה כילול ותכלול מציינים הפיכה של דברים נפרדים או של פעולות שצריכות להיעשות בידי גורמים שונים לכלל שלמות אחת. שתי המילים מציינות גם את המצב שבו הדברים השונים מתפקדים כשלמות אחת.…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פיזיקה עברית: התמד, תנע, תוצא, מנסרה, סחריר

הֶתְמֵד (אינרצייה) התמד הוא עיקרון פיזיקלי שלפיו כל גוף יישאר במצב שבו הוא נתון – או במנוחה או בתנועה במהירות קבועה ובקו ישר – אלא אם כן יפעל עליו כוח. המילה הֶתְמֵד היא שם פעולה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פעולות עבריות: דימות, מיטוב, שיחוח, מעמת

דִּמּוּת (imaging) בלי ניקוד: דימות. המילה דימות מציינת פעולה שבה מפיקים דְּמוּת באמצעים אקוסטיים, אלקטרוניים ועוד. פעולה זו מקובלת מאוד באבחנה רפואית: מכשיר הגלים העל־שמעיים (ultra-sound) מְדַמֵּת את תנוחת העובר ברחם; הטומוגרפיה הממוחשבת (CT) יוצרת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הודיה והודאה

נשאלנו אם יש הבדל משמעות בין המילים הודיה והודאה, ובאיזו מהן משתמשים בהקשר של הכרה באשמה. שתי המילים מקורן בלשון חז"ל, והן באות בה בלי כל הבדל משמעות. מדובר בשתי צורות של שם הפעולה של הפועל…
המשך קריאה >>

גם וגם

הַלְוָיָה ולְוָיָה

הבאת מת לקבורה נקראת בעברית של ימינו הלוויה או לוויה. כינויים אלו אינם נזכרים לא בלשון המקרא ולא בלשון חז"ל. בספרות חז"ל משמש הצירוף הוצאת המת, למשל: "תנו רבנן: מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חִבְרוּת – זכר או נקבה?

נשאלנו אם המילה חִבְרוּת (סוציאליזציה) היא זכר או נקבה. המילה חִבְרוּת היא שם הפעולה של הפועל חִבְרֵת. שתי המילים גזורות מן השורש חבר"ת, והתי"ו בהן היא שורשית (השורש חבר"ת הוא הרחבה של השורש חב"ר, והוא נגזר משם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

משלמים ואוכלים: הסעדה, תשר, מרכולית

הַסְעָדָה (קייטרינג) המילה הַסְעָדָה היא שם הפעולה של הבניין הגורם הִפְעִיל, בדומה למילה הַאֲכָלָה (לעומת אָכַל). המשמעות היסודית של השורש סע"ד אינה קשורה לאוכל, אלא לעזרה ותמיכה, כגון סַעַד וסִעוּד. אבל הקשר בין סָעַד ובין…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

היתכנות או ייתכנות?

הצורה התקנית היא היתכנות (בניקוד: הִתָּכְנוּת), וכך גם נקבע במונחי האקדמיה (תשנ"ז, 1997). פירוש המילה הוא 'היותו של דבר אפשרי ובר מימוש' (באנגלית: feasibility וגם practicability). המילה היתכנות היא שם פעולה מן הפועל ייתכן. פועל…
המשך קריאה >>

חנוכה

חנוכה חינוכית

חג החנוכה נקרא על שם חנוכת המזבח שנעשתה לאחר טיהור המקדש, כמתואר בספר מקבים א מן הספרים החיצוניים (הספר הגיע לידינו ביוונית אך ככל הנראה נכתב עברית במקור): "ויעשו את חנוכת המזבח ימים שמונה ויעלו עולות…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

החזקה, תחזוקה, אחזקה

שם הפעולה הכללי של הפועל 'החזיק' הוא החזקה. המילה הַחְזָקָה משמשת בהקשרים כלליים, כגון 'החזקת נשק', 'החזקה של ערכת עזרה ראשונה', והיא גם המילה התקנית בהקשר הכלכלי: 'חברת החזקות', 'החזקת מניות', וכן המונח שנקבע במילון…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הבטחת איכות ואבטחת מידע

בעברית החדשה משמשות שתי מילים קרובות: הַבְטָחָה ואַבְטָחָה. הַבְטָחָה היא המילה הכללית, והיא מציינת את שם הפעולה של הפועל הִבְטִיחַ, כגון 'הבטחה לסיוע', 'הבטחת הכנסה', 'הפרת הבטחה'. המילה אַבְטָחָה יוחדה למשמעות מסוימת של השורש בט"ח: פירושה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הַסְפָּקָה או אַסְפָּקָה

שם הפעולה של הפועל סִפק (סחורה או שירותים וכדומה) גזור מבניין הפעיל: הַסְפָּקָה. לצד צורה זו בה"א נפוצה הצורה באל"ף: אַסְפָּקָה. נראה שהיה ניסיון להבדיל בין שני גוֹני משמעות: 'הספקה' – פעולתו של הסַפָּק; 'אספקה'…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מה בין משקל הַפְעָלָה למשקל אַפְעָלָה

משקל הַפְעָלָה הוא שם הפעולה של בניין הפעיל. לצידו יש שמות במשקל אַפְעָלָה. מעט שמות במשקל זה מצויים בלשון חז"ל – אולי בהשפעת שם הפעולה המקביל בארמית (של בניין אַפְעֵל). בלשון חז"ל לא היה שום…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מינוי ומנוי

עשיתי מינוי לתיאטרון – מִינוי ולא מָנוי. אומנם רבים סוברים שהמילה מִינוי איננה מתאימה כאן, שהרי מינוי הוא שם הפעולה של הפועל לְמַנּוֹת, כגון 'מינוי שופטים'. ואולם האקדמיה החליטה שגם במשמע הזה שם הפעולה יהיה מִינוי –…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

אגדה והגדה, אגדות ומעשיות

המילה הַגָּדָה היא שם הפעולה של הפועל הִגִּיד, ולפיכך משמעותה המקורית היא 'אמירה'. כבר בתקופת חז"ל יוחדה למילה הזאת המשמעות 'דרשה, סיפור או דבר חכמה שנאמרים כדי לפרש או להרחיב את דברי התורה שבכתב או…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מה בין הַבְחָנָה לאַבְחָנָה

שתי מילים קרובות משמשות בלשוננו – הבחנה ואבחנה, אך הן מובחנות זו מזו. 'הבחנה' היא שם הפעולה הרגיל של הפועל הִבְחִין, כגון 'הבחנה בין עיקר לטפל', 'בעל כושר הבחנה'. ומהי 'אבחנה'? מילה זו גזורה במשקל…
המשך קריאה >>

גם וגם

הִדַּרְדֵּר או הִתְדַּרְדֵּר?

שתי הצורות הִדַּרְדֵּר (בלי ניקוד: הידרדר) והִתְדַּרְדֵּר הן צורות תקינות, וכך גם שמות הפעולה הִדַּרְדְּרוּת והִתְדַּרְדְּרוּת. בבניין התפעל כאשר אות השורש הראשונה היא דל"ת נוצר רצף של שני עיצורים דומים מאוד בהגייתם: תי"ו ודל"ת – התְדרדר.…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

הכווין

אנחנו נשאלים לא פעם לשם מה חידשו את הפועל הִכְוִין. בדיקה באתר מונחי האקדמיה מעלה כי הפועל הזה נקבע לראשונה במילון למונחי רדיו של ועד הלשון משנת תרצ"ח (1938) כנגד הפועל to tune, ולצידו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים שוות לכל נפש: עקה, פרצני, הניעה, תסוגה

מונחים מן המילון למונחי הפסיכולוגיה, תשנ"ד (1994) עָקָה (סְטְרֵס) עקה היא מצב של לחץ ומתח הנוצרים מתנאים שמקשים על התפקוד התקין של אדם או של יצור אחר. המילה עָקָה מן השורש עו"ק נזכרת פעם אחת…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

מחי כפיים

נשאלנו איך נכון לשיר את שיר המשחק 'מחי מחי כפיים' כששרים אותו לבן ולא לבת. שאלה זו יוצאת מן ההנחה שהמילה מְחִי היא צורת ציווי בנקבה, ולכן כאשר שרים את השיר לילד יש לנקוט את צורת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

חורף עברי: ממטר, חשרה, עַלְעוֹל, בריקה בענן

מִמְטָר (shower) ממטר הוא גשם היורד בקילוחים – מתחיל פתאום ופוסק פתאום, ועל פי רוב עוצמתו רבה. המילה מוכרת בעיקר בצורת הרבים ממטרים. הממטר מצטרף לצירופים המתארים גשם בעוצמות שונות: במקרא – מִטְרוֹת עֹז, גֶּשֶׁם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שמות פעולה משורשים מורחבים: כילול, תכלול, אגבור, אפשוט

כִּלּוּל; תִּכְלוּל (אינטגרציה) שמות הפעולה כילול ותכלול מציינים הפיכה של דברים נפרדים או של פעולות שצריכות להיעשות בידי גורמים שונים לכלל שלמות אחת. שתי המילים מציינות גם את המצב שבו הדברים השונים מתפקדים כשלמות אחת.…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פיזיקה עברית: התמד, תנע, תוצא, מנסרה, סחריר

הֶתְמֵד (אינרצייה) התמד הוא עיקרון פיזיקלי שלפיו כל גוף יישאר במצב שבו הוא נתון – או במנוחה או בתנועה במהירות קבועה ובקו ישר – אלא אם כן יפעל עליו כוח. המילה הֶתְמֵד היא שם פעולה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פעולות עבריות: דימות, מיטוב, שיחוח, מעמת

דִּמּוּת (imaging) בלי ניקוד: דימות. המילה דימות מציינת פעולה שבה מפיקים דְּמוּת באמצעים אקוסטיים, אלקטרוניים ועוד. פעולה זו מקובלת מאוד באבחנה רפואית: מכשיר הגלים העל־שמעיים (ultra-sound) מְדַמֵּת את תנוחת העובר ברחם; הטומוגרפיה הממוחשבת (CT) יוצרת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הודיה והודאה

נשאלנו אם יש הבדל משמעות בין המילים הודיה והודאה, ובאיזו מהן משתמשים בהקשר של הכרה באשמה. שתי המילים מקורן בלשון חז"ל, והן באות בה בלי כל הבדל משמעות. מדובר בשתי צורות של שם הפעולה של הפועל…
המשך קריאה >>

גם וגם

הַלְוָיָה ולְוָיָה

הבאת מת לקבורה נקראת בעברית של ימינו הלוויה או לוויה. כינויים אלו אינם נזכרים לא בלשון המקרא ולא בלשון חז"ל. בספרות חז"ל משמש הצירוף הוצאת המת, למשל: "תנו רבנן: מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חִבְרוּת – זכר או נקבה?

נשאלנו אם המילה חִבְרוּת (סוציאליזציה) היא זכר או נקבה. המילה חִבְרוּת היא שם הפעולה של הפועל חִבְרֵת. שתי המילים גזורות מן השורש חבר"ת, והתי"ו בהן היא שורשית (השורש חבר"ת הוא הרחבה של השורש חב"ר, והוא נגזר משם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

משלמים ואוכלים: הסעדה, תשר, מרכולית

הַסְעָדָה (קייטרינג) המילה הַסְעָדָה היא שם הפעולה של הבניין הגורם הִפְעִיל, בדומה למילה הַאֲכָלָה (לעומת אָכַל). המשמעות היסודית של השורש סע"ד אינה קשורה לאוכל, אלא לעזרה ותמיכה, כגון סַעַד וסִעוּד. אבל הקשר בין סָעַד ובין…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

היתכנות או ייתכנות?

הצורה התקנית היא היתכנות (בניקוד: הִתָּכְנוּת), וכך גם נקבע במונחי האקדמיה (תשנ"ז, 1997). פירוש המילה הוא 'היותו של דבר אפשרי ובר מימוש' (באנגלית: feasibility וגם practicability). המילה היתכנות היא שם פעולה מן הפועל ייתכן. פועל…
המשך קריאה >>

חנוכה

חנוכה חינוכית

חג החנוכה נקרא על שם חנוכת המזבח שנעשתה לאחר טיהור המקדש, כמתואר בספר מקבים א מן הספרים החיצוניים (הספר הגיע לידינו ביוונית אך ככל הנראה נכתב עברית במקור): "ויעשו את חנוכת המזבח ימים שמונה ויעלו עולות…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

החזקה, תחזוקה, אחזקה

שם הפעולה הכללי של הפועל 'החזיק' הוא החזקה. המילה הַחְזָקָה משמשת בהקשרים כלליים, כגון 'החזקת נשק', 'החזקה של ערכת עזרה ראשונה', והיא גם המילה התקנית בהקשר הכלכלי: 'חברת החזקות', 'החזקת מניות', וכן המונח שנקבע במילון…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הבטחת איכות ואבטחת מידע

בעברית החדשה משמשות שתי מילים קרובות: הַבְטָחָה ואַבְטָחָה. הַבְטָחָה היא המילה הכללית, והיא מציינת את שם הפעולה של הפועל הִבְטִיחַ, כגון 'הבטחה לסיוע', 'הבטחת הכנסה', 'הפרת הבטחה'. המילה אַבְטָחָה יוחדה למשמעות מסוימת של השורש בט"ח: פירושה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הַסְפָּקָה או אַסְפָּקָה

שם הפעולה של הפועל סִפק (סחורה או שירותים וכדומה) גזור מבניין הפעיל: הַסְפָּקָה. לצד צורה זו בה"א נפוצה הצורה באל"ף: אַסְפָּקָה. נראה שהיה ניסיון להבדיל בין שני גוֹני משמעות: 'הספקה' – פעולתו של הסַפָּק; 'אספקה'…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מה בין משקל הַפְעָלָה למשקל אַפְעָלָה

משקל הַפְעָלָה הוא שם הפעולה של בניין הפעיל. לצידו יש שמות במשקל אַפְעָלָה. מעט שמות במשקל זה מצויים בלשון חז"ל – אולי בהשפעת שם הפעולה המקביל בארמית (של בניין אַפְעֵל). בלשון חז"ל לא היה שום…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מינוי ומנוי

עשיתי מינוי לתיאטרון – מִינוי ולא מָנוי. אומנם רבים סוברים שהמילה מִינוי איננה מתאימה כאן, שהרי מינוי הוא שם הפעולה של הפועל לְמַנּוֹת, כגון 'מינוי שופטים'. ואולם האקדמיה החליטה שגם במשמע הזה שם הפעולה יהיה מִינוי –…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

אגדה והגדה, אגדות ומעשיות

המילה הַגָּדָה היא שם הפעולה של הפועל הִגִּיד, ולפיכך משמעותה המקורית היא 'אמירה'. כבר בתקופת חז"ל יוחדה למילה הזאת המשמעות 'דרשה, סיפור או דבר חכמה שנאמרים כדי לפרש או להרחיב את דברי התורה שבכתב או…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מה בין הַבְחָנָה לאַבְחָנָה

שתי מילים קרובות משמשות בלשוננו – הבחנה ואבחנה, אך הן מובחנות זו מזו. 'הבחנה' היא שם הפעולה הרגיל של הפועל הִבְחִין, כגון 'הבחנה בין עיקר לטפל', 'בעל כושר הבחנה'. ומהי 'אבחנה'? מילה זו גזורה במשקל…
המשך קריאה >>

גם וגם

הִדַּרְדֵּר או הִתְדַּרְדֵּר?

שתי הצורות הִדַּרְדֵּר (בלי ניקוד: הידרדר) והִתְדַּרְדֵּר הן צורות תקינות, וכך גם שמות הפעולה הִדַּרְדְּרוּת והִתְדַּרְדְּרוּת. בבניין התפעל כאשר אות השורש הראשונה היא דל"ת נוצר רצף של שני עיצורים דומים מאוד בהגייתם: תי"ו ודל"ת – התְדרדר.…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

הכווין

אנחנו נשאלים לא פעם לשם מה חידשו את הפועל הִכְוִין. בדיקה באתר מונחי האקדמיה מעלה כי הפועל הזה נקבע לראשונה במילון למונחי רדיו של ועד הלשון משנת תרצ"ח (1938) כנגד הפועל to tune, ולצידו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים שוות לכל נפש: עקה, פרצני, הניעה, תסוגה

מונחים מן המילון למונחי הפסיכולוגיה, תשנ"ד (1994) עָקָה (סְטְרֵס) עקה היא מצב של לחץ ומתח הנוצרים מתנאים שמקשים על התפקוד התקין של אדם או של יצור אחר. המילה עָקָה מן השורש עו"ק נזכרת פעם אחת…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

מחי כפיים

נשאלנו איך נכון לשיר את שיר המשחק 'מחי מחי כפיים' כששרים אותו לבן ולא לבת. שאלה זו יוצאת מן ההנחה שהמילה מְחִי היא צורת ציווי בנקבה, ולכן כאשר שרים את השיר לילד יש לנקוט את צורת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

חורף עברי: ממטר, חשרה, עַלְעוֹל, בריקה בענן

מִמְטָר (shower) ממטר הוא גשם היורד בקילוחים – מתחיל פתאום ופוסק פתאום, ועל פי רוב עוצמתו רבה. המילה מוכרת בעיקר בצורת הרבים ממטרים. הממטר מצטרף לצירופים המתארים גשם בעוצמות שונות: במקרא – מִטְרוֹת עֹז, גֶּשֶׁם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שמות פעולה משורשים מורחבים: כילול, תכלול, אגבור, אפשוט

כִּלּוּל; תִּכְלוּל (אינטגרציה) שמות הפעולה כילול ותכלול מציינים הפיכה של דברים נפרדים או של פעולות שצריכות להיעשות בידי גורמים שונים לכלל שלמות אחת. שתי המילים מציינות גם את המצב שבו הדברים השונים מתפקדים כשלמות אחת.…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פיזיקה עברית: התמד, תנע, תוצא, מנסרה, סחריר

הֶתְמֵד (אינרצייה) התמד הוא עיקרון פיזיקלי שלפיו כל גוף יישאר במצב שבו הוא נתון – או במנוחה או בתנועה במהירות קבועה ובקו ישר – אלא אם כן יפעל עליו כוח. המילה הֶתְמֵד היא שם פעולה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פעולות עבריות: דימות, מיטוב, שיחוח, מעמת

דִּמּוּת (imaging) בלי ניקוד: דימות. המילה דימות מציינת פעולה שבה מפיקים דְּמוּת באמצעים אקוסטיים, אלקטרוניים ועוד. פעולה זו מקובלת מאוד באבחנה רפואית: מכשיר הגלים העל־שמעיים (ultra-sound) מְדַמֵּת את תנוחת העובר ברחם; הטומוגרפיה הממוחשבת (CT) יוצרת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הודיה והודאה

נשאלנו אם יש הבדל משמעות בין המילים הודיה והודאה, ובאיזו מהן משתמשים בהקשר של הכרה באשמה. שתי המילים מקורן בלשון חז"ל, והן באות בה בלי כל הבדל משמעות. מדובר בשתי צורות של שם הפעולה של הפועל…
המשך קריאה >>

גם וגם

הַלְוָיָה ולְוָיָה

הבאת מת לקבורה נקראת בעברית של ימינו הלוויה או לוויה. כינויים אלו אינם נזכרים לא בלשון המקרא ולא בלשון חז"ל. בספרות חז"ל משמש הצירוף הוצאת המת, למשל: "תנו רבנן: מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חִבְרוּת – זכר או נקבה?

נשאלנו אם המילה חִבְרוּת (סוציאליזציה) היא זכר או נקבה. המילה חִבְרוּת היא שם הפעולה של הפועל חִבְרֵת. שתי המילים גזורות מן השורש חבר"ת, והתי"ו בהן היא שורשית (השורש חבר"ת הוא הרחבה של השורש חב"ר, והוא נגזר משם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

משלמים ואוכלים: הסעדה, תשר, מרכולית

הַסְעָדָה (קייטרינג) המילה הַסְעָדָה היא שם הפעולה של הבניין הגורם הִפְעִיל, בדומה למילה הַאֲכָלָה (לעומת אָכַל). המשמעות היסודית של השורש סע"ד אינה קשורה לאוכל, אלא לעזרה ותמיכה, כגון סַעַד וסִעוּד. אבל הקשר בין סָעַד ובין…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

היתכנות או ייתכנות?

הצורה התקנית היא היתכנות (בניקוד: הִתָּכְנוּת), וכך גם נקבע במונחי האקדמיה (תשנ"ז, 1997). פירוש המילה הוא 'היותו של דבר אפשרי ובר מימוש' (באנגלית: feasibility וגם practicability). המילה היתכנות היא שם פעולה מן הפועל ייתכן. פועל…
המשך קריאה >>

חנוכה

חנוכה חינוכית

חג החנוכה נקרא על שם חנוכת המזבח שנעשתה לאחר טיהור המקדש, כמתואר בספר מקבים א מן הספרים החיצוניים (הספר הגיע לידינו ביוונית אך ככל הנראה נכתב עברית במקור): "ויעשו את חנוכת המזבח ימים שמונה ויעלו עולות…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

החזקה, תחזוקה, אחזקה

שם הפעולה הכללי של הפועל 'החזיק' הוא החזקה. המילה הַחְזָקָה משמשת בהקשרים כלליים, כגון 'החזקת נשק', 'החזקה של ערכת עזרה ראשונה', והיא גם המילה התקנית בהקשר הכלכלי: 'חברת החזקות', 'החזקת מניות', וכן המונח שנקבע במילון…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הבטחת איכות ואבטחת מידע

בעברית החדשה משמשות שתי מילים קרובות: הַבְטָחָה ואַבְטָחָה. הַבְטָחָה היא המילה הכללית, והיא מציינת את שם הפעולה של הפועל הִבְטִיחַ, כגון 'הבטחה לסיוע', 'הבטחת הכנסה', 'הפרת הבטחה'. המילה אַבְטָחָה יוחדה למשמעות מסוימת של השורש בט"ח: פירושה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הַסְפָּקָה או אַסְפָּקָה

שם הפעולה של הפועל סִפק (סחורה או שירותים וכדומה) גזור מבניין הפעיל: הַסְפָּקָה. לצד צורה זו בה"א נפוצה הצורה באל"ף: אַסְפָּקָה. נראה שהיה ניסיון להבדיל בין שני גוֹני משמעות: 'הספקה' – פעולתו של הסַפָּק; 'אספקה'…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מה בין משקל הַפְעָלָה למשקל אַפְעָלָה

משקל הַפְעָלָה הוא שם הפעולה של בניין הפעיל. לצידו יש שמות במשקל אַפְעָלָה. מעט שמות במשקל זה מצויים בלשון חז"ל – אולי בהשפעת שם הפעולה המקביל בארמית (של בניין אַפְעֵל). בלשון חז"ל לא היה שום…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מינוי ומנוי

עשיתי מינוי לתיאטרון – מִינוי ולא מָנוי. אומנם רבים סוברים שהמילה מִינוי איננה מתאימה כאן, שהרי מינוי הוא שם הפעולה של הפועל לְמַנּוֹת, כגון 'מינוי שופטים'. ואולם האקדמיה החליטה שגם במשמע הזה שם הפעולה יהיה מִינוי –…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

אגדה והגדה, אגדות ומעשיות

המילה הַגָּדָה היא שם הפעולה של הפועל הִגִּיד, ולפיכך משמעותה המקורית היא 'אמירה'. כבר בתקופת חז"ל יוחדה למילה הזאת המשמעות 'דרשה, סיפור או דבר חכמה שנאמרים כדי לפרש או להרחיב את דברי התורה שבכתב או…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מה בין הַבְחָנָה לאַבְחָנָה

שתי מילים קרובות משמשות בלשוננו – הבחנה ואבחנה, אך הן מובחנות זו מזו. 'הבחנה' היא שם הפעולה הרגיל של הפועל הִבְחִין, כגון 'הבחנה בין עיקר לטפל', 'בעל כושר הבחנה'. ומהי 'אבחנה'? מילה זו גזורה במשקל…
המשך קריאה >>

גם וגם

הִדַּרְדֵּר או הִתְדַּרְדֵּר?

שתי הצורות הִדַּרְדֵּר (בלי ניקוד: הידרדר) והִתְדַּרְדֵּר הן צורות תקינות, וכך גם שמות הפעולה הִדַּרְדְּרוּת והִתְדַּרְדְּרוּת. בבניין התפעל כאשר אות השורש הראשונה היא דל"ת נוצר רצף של שני עיצורים דומים מאוד בהגייתם: תי"ו ודל"ת – התְדרדר.…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

הכווין

אנחנו נשאלים לא פעם לשם מה חידשו את הפועל הִכְוִין. בדיקה באתר מונחי האקדמיה מעלה כי הפועל הזה נקבע לראשונה במילון למונחי רדיו של ועד הלשון משנת תרצ"ח (1938) כנגד הפועל to tune, ולצידו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים שוות לכל נפש: עקה, פרצני, הניעה, תסוגה

מונחים מן המילון למונחי הפסיכולוגיה, תשנ"ד (1994) עָקָה (סְטְרֵס) עקה היא מצב של לחץ ומתח הנוצרים מתנאים שמקשים על התפקוד התקין של אדם או של יצור אחר. המילה עָקָה מן השורש עו"ק נזכרת פעם אחת…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

מחי כפיים

נשאלנו איך נכון לשיר את שיר המשחק 'מחי מחי כפיים' כששרים אותו לבן ולא לבת. שאלה זו יוצאת מן ההנחה שהמילה מְחִי היא צורת ציווי בנקבה, ולכן כאשר שרים את השיר לילד יש לנקוט את צורת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

חורף עברי: ממטר, חשרה, עַלְעוֹל, בריקה בענן

מִמְטָר (shower) ממטר הוא גשם היורד בקילוחים – מתחיל פתאום ופוסק פתאום, ועל פי רוב עוצמתו רבה. המילה מוכרת בעיקר בצורת הרבים ממטרים. הממטר מצטרף לצירופים המתארים גשם בעוצמות שונות: במקרא – מִטְרוֹת עֹז, גֶּשֶׁם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שמות פעולה משורשים מורחבים: כילול, תכלול, אגבור, אפשוט

כִּלּוּל; תִּכְלוּל (אינטגרציה) שמות הפעולה כילול ותכלול מציינים הפיכה של דברים נפרדים או של פעולות שצריכות להיעשות בידי גורמים שונים לכלל שלמות אחת. שתי המילים מציינות גם את המצב שבו הדברים השונים מתפקדים כשלמות אחת.…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פיזיקה עברית: התמד, תנע, תוצא, מנסרה, סחריר

הֶתְמֵד (אינרצייה) התמד הוא עיקרון פיזיקלי שלפיו כל גוף יישאר במצב שבו הוא נתון – או במנוחה או בתנועה במהירות קבועה ובקו ישר – אלא אם כן יפעל עליו כוח. המילה הֶתְמֵד היא שם פעולה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פעולות עבריות: דימות, מיטוב, שיחוח, מעמת

דִּמּוּת (imaging) בלי ניקוד: דימות. המילה דימות מציינת פעולה שבה מפיקים דְּמוּת באמצעים אקוסטיים, אלקטרוניים ועוד. פעולה זו מקובלת מאוד באבחנה רפואית: מכשיר הגלים העל־שמעיים (ultra-sound) מְדַמֵּת את תנוחת העובר ברחם; הטומוגרפיה הממוחשבת (CT) יוצרת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הודיה והודאה

נשאלנו אם יש הבדל משמעות בין המילים הודיה והודאה, ובאיזו מהן משתמשים בהקשר של הכרה באשמה. שתי המילים מקורן בלשון חז"ל, והן באות בה בלי כל הבדל משמעות. מדובר בשתי צורות של שם הפעולה של הפועל…
המשך קריאה >>

גם וגם

הַלְוָיָה ולְוָיָה

הבאת מת לקבורה נקראת בעברית של ימינו הלוויה או לוויה. כינויים אלו אינם נזכרים לא בלשון המקרא ולא בלשון חז"ל. בספרות חז"ל משמש הצירוף הוצאת המת, למשל: "תנו רבנן: מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חִבְרוּת – זכר או נקבה?

נשאלנו אם המילה חִבְרוּת (סוציאליזציה) היא זכר או נקבה. המילה חִבְרוּת היא שם הפעולה של הפועל חִבְרֵת. שתי המילים גזורות מן השורש חבר"ת, והתי"ו בהן היא שורשית (השורש חבר"ת הוא הרחבה של השורש חב"ר, והוא נגזר משם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

משלמים ואוכלים: הסעדה, תשר, מרכולית

הַסְעָדָה (קייטרינג) המילה הַסְעָדָה היא שם הפעולה של הבניין הגורם הִפְעִיל, בדומה למילה הַאֲכָלָה (לעומת אָכַל). המשמעות היסודית של השורש סע"ד אינה קשורה לאוכל, אלא לעזרה ותמיכה, כגון סַעַד וסִעוּד. אבל הקשר בין סָעַד ובין…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

היתכנות או ייתכנות?

הצורה התקנית היא היתכנות (בניקוד: הִתָּכְנוּת), וכך גם נקבע במונחי האקדמיה (תשנ"ז, 1997). פירוש המילה הוא 'היותו של דבר אפשרי ובר מימוש' (באנגלית: feasibility וגם practicability). המילה היתכנות היא שם פעולה מן הפועל ייתכן. פועל…
המשך קריאה >>

חנוכה

חנוכה חינוכית

חג החנוכה נקרא על שם חנוכת המזבח שנעשתה לאחר טיהור המקדש, כמתואר בספר מקבים א מן הספרים החיצוניים (הספר הגיע לידינו ביוונית אך ככל הנראה נכתב עברית במקור): "ויעשו את חנוכת המזבח ימים שמונה ויעלו עולות…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

החזקה, תחזוקה, אחזקה

שם הפעולה הכללי של הפועל 'החזיק' הוא החזקה. המילה הַחְזָקָה משמשת בהקשרים כלליים, כגון 'החזקת נשק', 'החזקה של ערכת עזרה ראשונה', והיא גם המילה התקנית בהקשר הכלכלי: 'חברת החזקות', 'החזקת מניות', וכן המונח שנקבע במילון…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הבטחת איכות ואבטחת מידע

בעברית החדשה משמשות שתי מילים קרובות: הַבְטָחָה ואַבְטָחָה. הַבְטָחָה היא המילה הכללית, והיא מציינת את שם הפעולה של הפועל הִבְטִיחַ, כגון 'הבטחה לסיוע', 'הבטחת הכנסה', 'הפרת הבטחה'. המילה אַבְטָחָה יוחדה למשמעות מסוימת של השורש בט"ח: פירושה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הַסְפָּקָה או אַסְפָּקָה

שם הפעולה של הפועל סִפק (סחורה או שירותים וכדומה) גזור מבניין הפעיל: הַסְפָּקָה. לצד צורה זו בה"א נפוצה הצורה באל"ף: אַסְפָּקָה. נראה שהיה ניסיון להבדיל בין שני גוֹני משמעות: 'הספקה' – פעולתו של הסַפָּק; 'אספקה'…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מה בין משקל הַפְעָלָה למשקל אַפְעָלָה

משקל הַפְעָלָה הוא שם הפעולה של בניין הפעיל. לצידו יש שמות במשקל אַפְעָלָה. מעט שמות במשקל זה מצויים בלשון חז"ל – אולי בהשפעת שם הפעולה המקביל בארמית (של בניין אַפְעֵל). בלשון חז"ל לא היה שום…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מינוי ומנוי

עשיתי מינוי לתיאטרון – מִינוי ולא מָנוי. אומנם רבים סוברים שהמילה מִינוי איננה מתאימה כאן, שהרי מינוי הוא שם הפעולה של הפועל לְמַנּוֹת, כגון 'מינוי שופטים'. ואולם האקדמיה החליטה שגם במשמע הזה שם הפעולה יהיה מִינוי –…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

אגדה והגדה, אגדות ומעשיות

המילה הַגָּדָה היא שם הפעולה של הפועל הִגִּיד, ולפיכך משמעותה המקורית היא 'אמירה'. כבר בתקופת חז"ל יוחדה למילה הזאת המשמעות 'דרשה, סיפור או דבר חכמה שנאמרים כדי לפרש או להרחיב את דברי התורה שבכתב או…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מה בין הַבְחָנָה לאַבְחָנָה

שתי מילים קרובות משמשות בלשוננו – הבחנה ואבחנה, אך הן מובחנות זו מזו. 'הבחנה' היא שם הפעולה הרגיל של הפועל הִבְחִין, כגון 'הבחנה בין עיקר לטפל', 'בעל כושר הבחנה'. ומהי 'אבחנה'? מילה זו גזורה במשקל…
המשך קריאה >>

גם וגם

הִדַּרְדֵּר או הִתְדַּרְדֵּר?

שתי הצורות הִדַּרְדֵּר (בלי ניקוד: הידרדר) והִתְדַּרְדֵּר הן צורות תקינות, וכך גם שמות הפעולה הִדַּרְדְּרוּת והִתְדַּרְדְּרוּת. בבניין התפעל כאשר אות השורש הראשונה היא דל"ת נוצר רצף של שני עיצורים דומים מאוד בהגייתם: תי"ו ודל"ת – התְדרדר.…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

הכווין

אנחנו נשאלים לא פעם לשם מה חידשו את הפועל הִכְוִין. בדיקה באתר מונחי האקדמיה מעלה כי הפועל הזה נקבע לראשונה במילון למונחי רדיו של ועד הלשון משנת תרצ"ח (1938) כנגד הפועל to tune, ולצידו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים שוות לכל נפש: עקה, פרצני, הניעה, תסוגה

מונחים מן המילון למונחי הפסיכולוגיה, תשנ"ד (1994) עָקָה (סְטְרֵס) עקה היא מצב של לחץ ומתח הנוצרים מתנאים שמקשים על התפקוד התקין של אדם או של יצור אחר. המילה עָקָה מן השורש עו"ק נזכרת פעם אחת…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

מחי כפיים

נשאלנו איך נכון לשיר את שיר המשחק 'מחי מחי כפיים' כששרים אותו לבן ולא לבת. שאלה זו יוצאת מן ההנחה שהמילה מְחִי היא צורת ציווי בנקבה, ולכן כאשר שרים את השיר לילד יש לנקוט את צורת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

חורף עברי: ממטר, חשרה, עַלְעוֹל, בריקה בענן

מִמְטָר (shower) ממטר הוא גשם היורד בקילוחים – מתחיל פתאום ופוסק פתאום, ועל פי רוב עוצמתו רבה. המילה מוכרת בעיקר בצורת הרבים ממטרים. הממטר מצטרף לצירופים המתארים גשם בעוצמות שונות: במקרא – מִטְרוֹת עֹז, גֶּשֶׁם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שמות פעולה משורשים מורחבים: כילול, תכלול, אגבור, אפשוט

כִּלּוּל; תִּכְלוּל (אינטגרציה) שמות הפעולה כילול ותכלול מציינים הפיכה של דברים נפרדים או של פעולות שצריכות להיעשות בידי גורמים שונים לכלל שלמות אחת. שתי המילים מציינות גם את המצב שבו הדברים השונים מתפקדים כשלמות אחת.…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פיזיקה עברית: התמד, תנע, תוצא, מנסרה, סחריר

הֶתְמֵד (אינרצייה) התמד הוא עיקרון פיזיקלי שלפיו כל גוף יישאר במצב שבו הוא נתון – או במנוחה או בתנועה במהירות קבועה ובקו ישר – אלא אם כן יפעל עליו כוח. המילה הֶתְמֵד היא שם פעולה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פעולות עבריות: דימות, מיטוב, שיחוח, מעמת

דִּמּוּת (imaging) בלי ניקוד: דימות. המילה דימות מציינת פעולה שבה מפיקים דְּמוּת באמצעים אקוסטיים, אלקטרוניים ועוד. פעולה זו מקובלת מאוד באבחנה רפואית: מכשיר הגלים העל־שמעיים (ultra-sound) מְדַמֵּת את תנוחת העובר ברחם; הטומוגרפיה הממוחשבת (CT) יוצרת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הודיה והודאה

נשאלנו אם יש הבדל משמעות בין המילים הודיה והודאה, ובאיזו מהן משתמשים בהקשר של הכרה באשמה. שתי המילים מקורן בלשון חז"ל, והן באות בה בלי כל הבדל משמעות. מדובר בשתי צורות של שם הפעולה של הפועל…
המשך קריאה >>

גם וגם

הַלְוָיָה ולְוָיָה

הבאת מת לקבורה נקראת בעברית של ימינו הלוויה או לוויה. כינויים אלו אינם נזכרים לא בלשון המקרא ולא בלשון חז"ל. בספרות חז"ל משמש הצירוף הוצאת המת, למשל: "תנו רבנן: מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חִבְרוּת – זכר או נקבה?

נשאלנו אם המילה חִבְרוּת (סוציאליזציה) היא זכר או נקבה. המילה חִבְרוּת היא שם הפעולה של הפועל חִבְרֵת. שתי המילים גזורות מן השורש חבר"ת, והתי"ו בהן היא שורשית (השורש חבר"ת הוא הרחבה של השורש חב"ר, והוא נגזר משם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

משלמים ואוכלים: הסעדה, תשר, מרכולית

הַסְעָדָה (קייטרינג) המילה הַסְעָדָה היא שם הפעולה של הבניין הגורם הִפְעִיל, בדומה למילה הַאֲכָלָה (לעומת אָכַל). המשמעות היסודית של השורש סע"ד אינה קשורה לאוכל, אלא לעזרה ותמיכה, כגון סַעַד וסִעוּד. אבל הקשר בין סָעַד ובין…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

היתכנות או ייתכנות?

הצורה התקנית היא היתכנות (בניקוד: הִתָּכְנוּת), וכך גם נקבע במונחי האקדמיה (תשנ"ז, 1997). פירוש המילה הוא 'היותו של דבר אפשרי ובר מימוש' (באנגלית: feasibility וגם practicability). המילה היתכנות היא שם פעולה מן הפועל ייתכן. פועל…
המשך קריאה >>

חנוכה

חנוכה חינוכית

חג החנוכה נקרא על שם חנוכת המזבח שנעשתה לאחר טיהור המקדש, כמתואר בספר מקבים א מן הספרים החיצוניים (הספר הגיע לידינו ביוונית אך ככל הנראה נכתב עברית במקור): "ויעשו את חנוכת המזבח ימים שמונה ויעלו עולות…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

החזקה, תחזוקה, אחזקה

שם הפעולה הכללי של הפועל 'החזיק' הוא החזקה. המילה הַחְזָקָה משמשת בהקשרים כלליים, כגון 'החזקת נשק', 'החזקה של ערכת עזרה ראשונה', והיא גם המילה התקנית בהקשר הכלכלי: 'חברת החזקות', 'החזקת מניות', וכן המונח שנקבע במילון…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הבטחת איכות ואבטחת מידע

בעברית החדשה משמשות שתי מילים קרובות: הַבְטָחָה ואַבְטָחָה. הַבְטָחָה היא המילה הכללית, והיא מציינת את שם הפעולה של הפועל הִבְטִיחַ, כגון 'הבטחה לסיוע', 'הבטחת הכנסה', 'הפרת הבטחה'. המילה אַבְטָחָה יוחדה למשמעות מסוימת של השורש בט"ח: פירושה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הַסְפָּקָה או אַסְפָּקָה

שם הפעולה של הפועל סִפק (סחורה או שירותים וכדומה) גזור מבניין הפעיל: הַסְפָּקָה. לצד צורה זו בה"א נפוצה הצורה באל"ף: אַסְפָּקָה. נראה שהיה ניסיון להבדיל בין שני גוֹני משמעות: 'הספקה' – פעולתו של הסַפָּק; 'אספקה'…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מה בין משקל הַפְעָלָה למשקל אַפְעָלָה

משקל הַפְעָלָה הוא שם הפעולה של בניין הפעיל. לצידו יש שמות במשקל אַפְעָלָה. מעט שמות במשקל זה מצויים בלשון חז"ל – אולי בהשפעת שם הפעולה המקביל בארמית (של בניין אַפְעֵל). בלשון חז"ל לא היה שום…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מינוי ומנוי

עשיתי מינוי לתיאטרון – מִינוי ולא מָנוי. אומנם רבים סוברים שהמילה מִינוי איננה מתאימה כאן, שהרי מינוי הוא שם הפעולה של הפועל לְמַנּוֹת, כגון 'מינוי שופטים'. ואולם האקדמיה החליטה שגם במשמע הזה שם הפעולה יהיה מִינוי –…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

אגדה והגדה, אגדות ומעשיות

המילה הַגָּדָה היא שם הפעולה של הפועל הִגִּיד, ולפיכך משמעותה המקורית היא 'אמירה'. כבר בתקופת חז"ל יוחדה למילה הזאת המשמעות 'דרשה, סיפור או דבר חכמה שנאמרים כדי לפרש או להרחיב את דברי התורה שבכתב או…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מה בין הַבְחָנָה לאַבְחָנָה

שתי מילים קרובות משמשות בלשוננו – הבחנה ואבחנה, אך הן מובחנות זו מזו. 'הבחנה' היא שם הפעולה הרגיל של הפועל הִבְחִין, כגון 'הבחנה בין עיקר לטפל', 'בעל כושר הבחנה'. ומהי 'אבחנה'? מילה זו גזורה במשקל…
המשך קריאה >>

גם וגם

הִדַּרְדֵּר או הִתְדַּרְדֵּר?

שתי הצורות הִדַּרְדֵּר (בלי ניקוד: הידרדר) והִתְדַּרְדֵּר הן צורות תקינות, וכך גם שמות הפעולה הִדַּרְדְּרוּת והִתְדַּרְדְּרוּת. בבניין התפעל כאשר אות השורש הראשונה היא דל"ת נוצר רצף של שני עיצורים דומים מאוד בהגייתם: תי"ו ודל"ת – התְדרדר.…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

הכווין

אנחנו נשאלים לא פעם לשם מה חידשו את הפועל הִכְוִין. בדיקה באתר מונחי האקדמיה מעלה כי הפועל הזה נקבע לראשונה במילון למונחי רדיו של ועד הלשון משנת תרצ"ח (1938) כנגד הפועל to tune, ולצידו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים שוות לכל נפש: עקה, פרצני, הניעה, תסוגה

מונחים מן המילון למונחי הפסיכולוגיה, תשנ"ד (1994) עָקָה (סְטְרֵס) עקה היא מצב של לחץ ומתח הנוצרים מתנאים שמקשים על התפקוד התקין של אדם או של יצור אחר. המילה עָקָה מן השורש עו"ק נזכרת פעם אחת…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

מחי כפיים

נשאלנו איך נכון לשיר את שיר המשחק 'מחי מחי כפיים' כששרים אותו לבן ולא לבת. שאלה זו יוצאת מן ההנחה שהמילה מְחִי היא צורת ציווי בנקבה, ולכן כאשר שרים את השיר לילד יש לנקוט את צורת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

חורף עברי: ממטר, חשרה, עַלְעוֹל, בריקה בענן

מִמְטָר (shower) ממטר הוא גשם היורד בקילוחים – מתחיל פתאום ופוסק פתאום, ועל פי רוב עוצמתו רבה. המילה מוכרת בעיקר בצורת הרבים ממטרים. הממטר מצטרף לצירופים המתארים גשם בעוצמות שונות: במקרא – מִטְרוֹת עֹז, גֶּשֶׁם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שמות פעולה משורשים מורחבים: כילול, תכלול, אגבור, אפשוט

כִּלּוּל; תִּכְלוּל (אינטגרציה) שמות הפעולה כילול ותכלול מציינים הפיכה של דברים נפרדים או של פעולות שצריכות להיעשות בידי גורמים שונים לכלל שלמות אחת. שתי המילים מציינות גם את המצב שבו הדברים השונים מתפקדים כשלמות אחת.…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פיזיקה עברית: התמד, תנע, תוצא, מנסרה, סחריר

הֶתְמֵד (אינרצייה) התמד הוא עיקרון פיזיקלי שלפיו כל גוף יישאר במצב שבו הוא נתון – או במנוחה או בתנועה במהירות קבועה ובקו ישר – אלא אם כן יפעל עליו כוח. המילה הֶתְמֵד היא שם פעולה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פעולות עבריות: דימות, מיטוב, שיחוח, מעמת

דִּמּוּת (imaging) בלי ניקוד: דימות. המילה דימות מציינת פעולה שבה מפיקים דְּמוּת באמצעים אקוסטיים, אלקטרוניים ועוד. פעולה זו מקובלת מאוד באבחנה רפואית: מכשיר הגלים העל־שמעיים (ultra-sound) מְדַמֵּת את תנוחת העובר ברחם; הטומוגרפיה הממוחשבת (CT) יוצרת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הודיה והודאה

נשאלנו אם יש הבדל משמעות בין המילים הודיה והודאה, ובאיזו מהן משתמשים בהקשר של הכרה באשמה. שתי המילים מקורן בלשון חז"ל, והן באות בה בלי כל הבדל משמעות. מדובר בשתי צורות של שם הפעולה של הפועל…
המשך קריאה >>

גם וגם

הַלְוָיָה ולְוָיָה

הבאת מת לקבורה נקראת בעברית של ימינו הלוויה או לוויה. כינויים אלו אינם נזכרים לא בלשון המקרא ולא בלשון חז"ל. בספרות חז"ל משמש הצירוף הוצאת המת, למשל: "תנו רבנן: מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חִבְרוּת – זכר או נקבה?

נשאלנו אם המילה חִבְרוּת (סוציאליזציה) היא זכר או נקבה. המילה חִבְרוּת היא שם הפעולה של הפועל חִבְרֵת. שתי המילים גזורות מן השורש חבר"ת, והתי"ו בהן היא שורשית (השורש חבר"ת הוא הרחבה של השורש חב"ר, והוא נגזר משם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

משלמים ואוכלים: הסעדה, תשר, מרכולית

הַסְעָדָה (קייטרינג) המילה הַסְעָדָה היא שם הפעולה של הבניין הגורם הִפְעִיל, בדומה למילה הַאֲכָלָה (לעומת אָכַל). המשמעות היסודית של השורש סע"ד אינה קשורה לאוכל, אלא לעזרה ותמיכה, כגון סַעַד וסִעוּד. אבל הקשר בין סָעַד ובין…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

היתכנות או ייתכנות?

הצורה התקנית היא היתכנות (בניקוד: הִתָּכְנוּת), וכך גם נקבע במונחי האקדמיה (תשנ"ז, 1997). פירוש המילה הוא 'היותו של דבר אפשרי ובר מימוש' (באנגלית: feasibility וגם practicability). המילה היתכנות היא שם פעולה מן הפועל ייתכן. פועל…
המשך קריאה >>

חנוכה

חנוכה חינוכית

חג החנוכה נקרא על שם חנוכת המזבח שנעשתה לאחר טיהור המקדש, כמתואר בספר מקבים א מן הספרים החיצוניים (הספר הגיע לידינו ביוונית אך ככל הנראה נכתב עברית במקור): "ויעשו את חנוכת המזבח ימים שמונה ויעלו עולות…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

החזקה, תחזוקה, אחזקה

שם הפעולה הכללי של הפועל 'החזיק' הוא החזקה. המילה הַחְזָקָה משמשת בהקשרים כלליים, כגון 'החזקת נשק', 'החזקה של ערכת עזרה ראשונה', והיא גם המילה התקנית בהקשר הכלכלי: 'חברת החזקות', 'החזקת מניות', וכן המונח שנקבע במילון…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הבטחת איכות ואבטחת מידע

בעברית החדשה משמשות שתי מילים קרובות: הַבְטָחָה ואַבְטָחָה. הַבְטָחָה היא המילה הכללית, והיא מציינת את שם הפעולה של הפועל הִבְטִיחַ, כגון 'הבטחה לסיוע', 'הבטחת הכנסה', 'הפרת הבטחה'. המילה אַבְטָחָה יוחדה למשמעות מסוימת של השורש בט"ח: פירושה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הַסְפָּקָה או אַסְפָּקָה

שם הפעולה של הפועל סִפק (סחורה או שירותים וכדומה) גזור מבניין הפעיל: הַסְפָּקָה. לצד צורה זו בה"א נפוצה הצורה באל"ף: אַסְפָּקָה. נראה שהיה ניסיון להבדיל בין שני גוֹני משמעות: 'הספקה' – פעולתו של הסַפָּק; 'אספקה'…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מה בין משקל הַפְעָלָה למשקל אַפְעָלָה

משקל הַפְעָלָה הוא שם הפעולה של בניין הפעיל. לצידו יש שמות במשקל אַפְעָלָה. מעט שמות במשקל זה מצויים בלשון חז"ל – אולי בהשפעת שם הפעולה המקביל בארמית (של בניין אַפְעֵל). בלשון חז"ל לא היה שום…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מינוי ומנוי

עשיתי מינוי לתיאטרון – מִינוי ולא מָנוי. אומנם רבים סוברים שהמילה מִינוי איננה מתאימה כאן, שהרי מינוי הוא שם הפעולה של הפועל לְמַנּוֹת, כגון 'מינוי שופטים'. ואולם האקדמיה החליטה שגם במשמע הזה שם הפעולה יהיה מִינוי –…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

אגדה והגדה, אגדות ומעשיות

המילה הַגָּדָה היא שם הפעולה של הפועל הִגִּיד, ולפיכך משמעותה המקורית היא 'אמירה'. כבר בתקופת חז"ל יוחדה למילה הזאת המשמעות 'דרשה, סיפור או דבר חכמה שנאמרים כדי לפרש או להרחיב את דברי התורה שבכתב או…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מה בין הַבְחָנָה לאַבְחָנָה

שתי מילים קרובות משמשות בלשוננו – הבחנה ואבחנה, אך הן מובחנות זו מזו. 'הבחנה' היא שם הפעולה הרגיל של הפועל הִבְחִין, כגון 'הבחנה בין עיקר לטפל', 'בעל כושר הבחנה'. ומהי 'אבחנה'? מילה זו גזורה במשקל…
המשך קריאה >>

גם וגם

הִדַּרְדֵּר או הִתְדַּרְדֵּר?

שתי הצורות הִדַּרְדֵּר (בלי ניקוד: הידרדר) והִתְדַּרְדֵּר הן צורות תקינות, וכך גם שמות הפעולה הִדַּרְדְּרוּת והִתְדַּרְדְּרוּת. בבניין התפעל כאשר אות השורש הראשונה היא דל"ת נוצר רצף של שני עיצורים דומים מאוד בהגייתם: תי"ו ודל"ת – התְדרדר.…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

הכווין

אנחנו נשאלים לא פעם לשם מה חידשו את הפועל הִכְוִין. בדיקה באתר מונחי האקדמיה מעלה כי הפועל הזה נקבע לראשונה במילון למונחי רדיו של ועד הלשון משנת תרצ"ח (1938) כנגד הפועל to tune, ולצידו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים שוות לכל נפש: עקה, פרצני, הניעה, תסוגה

מונחים מן המילון למונחי הפסיכולוגיה, תשנ"ד (1994) עָקָה (סְטְרֵס) עקה היא מצב של לחץ ומתח הנוצרים מתנאים שמקשים על התפקוד התקין של אדם או של יצור אחר. המילה עָקָה מן השורש עו"ק נזכרת פעם אחת…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

מחי כפיים

נשאלנו איך נכון לשיר את שיר המשחק 'מחי מחי כפיים' כששרים אותו לבן ולא לבת. שאלה זו יוצאת מן ההנחה שהמילה מְחִי היא צורת ציווי בנקבה, ולכן כאשר שרים את השיר לילד יש לנקוט את צורת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

חורף עברי: ממטר, חשרה, עַלְעוֹל, בריקה בענן

מִמְטָר (shower) ממטר הוא גשם היורד בקילוחים – מתחיל פתאום ופוסק פתאום, ועל פי רוב עוצמתו רבה. המילה מוכרת בעיקר בצורת הרבים ממטרים. הממטר מצטרף לצירופים המתארים גשם בעוצמות שונות: במקרא – מִטְרוֹת עֹז, גֶּשֶׁם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שמות פעולה משורשים מורחבים: כילול, תכלול, אגבור, אפשוט

כִּלּוּל; תִּכְלוּל (אינטגרציה) שמות הפעולה כילול ותכלול מציינים הפיכה של דברים נפרדים או של פעולות שצריכות להיעשות בידי גורמים שונים לכלל שלמות אחת. שתי המילים מציינות גם את המצב שבו הדברים השונים מתפקדים כשלמות אחת.…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פיזיקה עברית: התמד, תנע, תוצא, מנסרה, סחריר

הֶתְמֵד (אינרצייה) התמד הוא עיקרון פיזיקלי שלפיו כל גוף יישאר במצב שבו הוא נתון – או במנוחה או בתנועה במהירות קבועה ובקו ישר – אלא אם כן יפעל עליו כוח. המילה הֶתְמֵד היא שם פעולה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פעולות עבריות: דימות, מיטוב, שיחוח, מעמת

דִּמּוּת (imaging) בלי ניקוד: דימות. המילה דימות מציינת פעולה שבה מפיקים דְּמוּת באמצעים אקוסטיים, אלקטרוניים ועוד. פעולה זו מקובלת מאוד באבחנה רפואית: מכשיר הגלים העל־שמעיים (ultra-sound) מְדַמֵּת את תנוחת העובר ברחם; הטומוגרפיה הממוחשבת (CT) יוצרת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הודיה והודאה

נשאלנו אם יש הבדל משמעות בין המילים הודיה והודאה, ובאיזו מהן משתמשים בהקשר של הכרה באשמה. שתי המילים מקורן בלשון חז"ל, והן באות בה בלי כל הבדל משמעות. מדובר בשתי צורות של שם הפעולה של הפועל…
המשך קריאה >>

גם וגם

הַלְוָיָה ולְוָיָה

הבאת מת לקבורה נקראת בעברית של ימינו הלוויה או לוויה. כינויים אלו אינם נזכרים לא בלשון המקרא ולא בלשון חז"ל. בספרות חז"ל משמש הצירוף הוצאת המת, למשל: "תנו רבנן: מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חִבְרוּת – זכר או נקבה?

נשאלנו אם המילה חִבְרוּת (סוציאליזציה) היא זכר או נקבה. המילה חִבְרוּת היא שם הפעולה של הפועל חִבְרֵת. שתי המילים גזורות מן השורש חבר"ת, והתי"ו בהן היא שורשית (השורש חבר"ת הוא הרחבה של השורש חב"ר, והוא נגזר משם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

משלמים ואוכלים: הסעדה, תשר, מרכולית

הַסְעָדָה (קייטרינג) המילה הַסְעָדָה היא שם הפעולה של הבניין הגורם הִפְעִיל, בדומה למילה הַאֲכָלָה (לעומת אָכַל). המשמעות היסודית של השורש סע"ד אינה קשורה לאוכל, אלא לעזרה ותמיכה, כגון סַעַד וסִעוּד. אבל הקשר בין סָעַד ובין…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

היתכנות או ייתכנות?

הצורה התקנית היא היתכנות (בניקוד: הִתָּכְנוּת), וכך גם נקבע במונחי האקדמיה (תשנ"ז, 1997). פירוש המילה הוא 'היותו של דבר אפשרי ובר מימוש' (באנגלית: feasibility וגם practicability). המילה היתכנות היא שם פעולה מן הפועל ייתכן. פועל…
המשך קריאה >>

חנוכה

חנוכה חינוכית

חג החנוכה נקרא על שם חנוכת המזבח שנעשתה לאחר טיהור המקדש, כמתואר בספר מקבים א מן הספרים החיצוניים (הספר הגיע לידינו ביוונית אך ככל הנראה נכתב עברית במקור): "ויעשו את חנוכת המזבח ימים שמונה ויעלו עולות…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

החזקה, תחזוקה, אחזקה

שם הפעולה הכללי של הפועל 'החזיק' הוא החזקה. המילה הַחְזָקָה משמשת בהקשרים כלליים, כגון 'החזקת נשק', 'החזקה של ערכת עזרה ראשונה', והיא גם המילה התקנית בהקשר הכלכלי: 'חברת החזקות', 'החזקת מניות', וכן המונח שנקבע במילון…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הבטחת איכות ואבטחת מידע

בעברית החדשה משמשות שתי מילים קרובות: הַבְטָחָה ואַבְטָחָה. הַבְטָחָה היא המילה הכללית, והיא מציינת את שם הפעולה של הפועל הִבְטִיחַ, כגון 'הבטחה לסיוע', 'הבטחת הכנסה', 'הפרת הבטחה'. המילה אַבְטָחָה יוחדה למשמעות מסוימת של השורש בט"ח: פירושה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הַסְפָּקָה או אַסְפָּקָה

שם הפעולה של הפועל סִפק (סחורה או שירותים וכדומה) גזור מבניין הפעיל: הַסְפָּקָה. לצד צורה זו בה"א נפוצה הצורה באל"ף: אַסְפָּקָה. נראה שהיה ניסיון להבדיל בין שני גוֹני משמעות: 'הספקה' – פעולתו של הסַפָּק; 'אספקה'…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מה בין משקל הַפְעָלָה למשקל אַפְעָלָה

משקל הַפְעָלָה הוא שם הפעולה של בניין הפעיל. לצידו יש שמות במשקל אַפְעָלָה. מעט שמות במשקל זה מצויים בלשון חז"ל – אולי בהשפעת שם הפעולה המקביל בארמית (של בניין אַפְעֵל). בלשון חז"ל לא היה שום…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מינוי ומנוי

עשיתי מינוי לתיאטרון – מִינוי ולא מָנוי. אומנם רבים סוברים שהמילה מִינוי איננה מתאימה כאן, שהרי מינוי הוא שם הפעולה של הפועל לְמַנּוֹת, כגון 'מינוי שופטים'. ואולם האקדמיה החליטה שגם במשמע הזה שם הפעולה יהיה מִינוי –…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

אגדה והגדה, אגדות ומעשיות

המילה הַגָּדָה היא שם הפעולה של הפועל הִגִּיד, ולפיכך משמעותה המקורית היא 'אמירה'. כבר בתקופת חז"ל יוחדה למילה הזאת המשמעות 'דרשה, סיפור או דבר חכמה שנאמרים כדי לפרש או להרחיב את דברי התורה שבכתב או…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מה בין הַבְחָנָה לאַבְחָנָה

שתי מילים קרובות משמשות בלשוננו – הבחנה ואבחנה, אך הן מובחנות זו מזו. 'הבחנה' היא שם הפעולה הרגיל של הפועל הִבְחִין, כגון 'הבחנה בין עיקר לטפל', 'בעל כושר הבחנה'. ומהי 'אבחנה'? מילה זו גזורה במשקל…
המשך קריאה >>

גם וגם

הִדַּרְדֵּר או הִתְדַּרְדֵּר?

שתי הצורות הִדַּרְדֵּר (בלי ניקוד: הידרדר) והִתְדַּרְדֵּר הן צורות תקינות, וכך גם שמות הפעולה הִדַּרְדְּרוּת והִתְדַּרְדְּרוּת. בבניין התפעל כאשר אות השורש הראשונה היא דל"ת נוצר רצף של שני עיצורים דומים מאוד בהגייתם: תי"ו ודל"ת – התְדרדר.…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

הכווין

אנחנו נשאלים לא פעם לשם מה חידשו את הפועל הִכְוִין. בדיקה באתר מונחי האקדמיה מעלה כי הפועל הזה נקבע לראשונה במילון למונחי רדיו של ועד הלשון משנת תרצ"ח (1938) כנגד הפועל to tune, ולצידו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים שוות לכל נפש: עקה, פרצני, הניעה, תסוגה

מונחים מן המילון למונחי הפסיכולוגיה, תשנ"ד (1994) עָקָה (סְטְרֵס) עקה היא מצב של לחץ ומתח הנוצרים מתנאים שמקשים על התפקוד התקין של אדם או של יצור אחר. המילה עָקָה מן השורש עו"ק נזכרת פעם אחת…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

מחי כפיים

נשאלנו איך נכון לשיר את שיר המשחק 'מחי מחי כפיים' כששרים אותו לבן ולא לבת. שאלה זו יוצאת מן ההנחה שהמילה מְחִי היא צורת ציווי בנקבה, ולכן כאשר שרים את השיר לילד יש לנקוט את צורת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

חורף עברי: ממטר, חשרה, עַלְעוֹל, בריקה בענן

מִמְטָר (shower) ממטר הוא גשם היורד בקילוחים – מתחיל פתאום ופוסק פתאום, ועל פי רוב עוצמתו רבה. המילה מוכרת בעיקר בצורת הרבים ממטרים. הממטר מצטרף לצירופים המתארים גשם בעוצמות שונות: במקרא – מִטְרוֹת עֹז, גֶּשֶׁם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שמות פעולה משורשים מורחבים: כילול, תכלול, אגבור, אפשוט

כִּלּוּל; תִּכְלוּל (אינטגרציה) שמות הפעולה כילול ותכלול מציינים הפיכה של דברים נפרדים או של פעולות שצריכות להיעשות בידי גורמים שונים לכלל שלמות אחת. שתי המילים מציינות גם את המצב שבו הדברים השונים מתפקדים כשלמות אחת.…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פיזיקה עברית: התמד, תנע, תוצא, מנסרה, סחריר

הֶתְמֵד (אינרצייה) התמד הוא עיקרון פיזיקלי שלפיו כל גוף יישאר במצב שבו הוא נתון – או במנוחה או בתנועה במהירות קבועה ובקו ישר – אלא אם כן יפעל עליו כוח. המילה הֶתְמֵד היא שם פעולה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פעולות עבריות: דימות, מיטוב, שיחוח, מעמת

דִּמּוּת (imaging) בלי ניקוד: דימות. המילה דימות מציינת פעולה שבה מפיקים דְּמוּת באמצעים אקוסטיים, אלקטרוניים ועוד. פעולה זו מקובלת מאוד באבחנה רפואית: מכשיר הגלים העל־שמעיים (ultra-sound) מְדַמֵּת את תנוחת העובר ברחם; הטומוגרפיה הממוחשבת (CT) יוצרת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הודיה והודאה

נשאלנו אם יש הבדל משמעות בין המילים הודיה והודאה, ובאיזו מהן משתמשים בהקשר של הכרה באשמה. שתי המילים מקורן בלשון חז"ל, והן באות בה בלי כל הבדל משמעות. מדובר בשתי צורות של שם הפעולה של הפועל…
המשך קריאה >>

גם וגם

הַלְוָיָה ולְוָיָה

הבאת מת לקבורה נקראת בעברית של ימינו הלוויה או לוויה. כינויים אלו אינם נזכרים לא בלשון המקרא ולא בלשון חז"ל. בספרות חז"ל משמש הצירוף הוצאת המת, למשל: "תנו רבנן: מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חִבְרוּת – זכר או נקבה?

נשאלנו אם המילה חִבְרוּת (סוציאליזציה) היא זכר או נקבה. המילה חִבְרוּת היא שם הפעולה של הפועל חִבְרֵת. שתי המילים גזורות מן השורש חבר"ת, והתי"ו בהן היא שורשית (השורש חבר"ת הוא הרחבה של השורש חב"ר, והוא נגזר משם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

משלמים ואוכלים: הסעדה, תשר, מרכולית

הַסְעָדָה (קייטרינג) המילה הַסְעָדָה היא שם הפעולה של הבניין הגורם הִפְעִיל, בדומה למילה הַאֲכָלָה (לעומת אָכַל). המשמעות היסודית של השורש סע"ד אינה קשורה לאוכל, אלא לעזרה ותמיכה, כגון סַעַד וסִעוּד. אבל הקשר בין סָעַד ובין…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

היתכנות או ייתכנות?

הצורה התקנית היא היתכנות (בניקוד: הִתָּכְנוּת), וכך גם נקבע במונחי האקדמיה (תשנ"ז, 1997). פירוש המילה הוא 'היותו של דבר אפשרי ובר מימוש' (באנגלית: feasibility וגם practicability). המילה היתכנות היא שם פעולה מן הפועל ייתכן. פועל…
המשך קריאה >>

חנוכה

חנוכה חינוכית

חג החנוכה נקרא על שם חנוכת המזבח שנעשתה לאחר טיהור המקדש, כמתואר בספר מקבים א מן הספרים החיצוניים (הספר הגיע לידינו ביוונית אך ככל הנראה נכתב עברית במקור): "ויעשו את חנוכת המזבח ימים שמונה ויעלו עולות…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

החזקה, תחזוקה, אחזקה

שם הפעולה הכללי של הפועל 'החזיק' הוא החזקה. המילה הַחְזָקָה משמשת בהקשרים כלליים, כגון 'החזקת נשק', 'החזקה של ערכת עזרה ראשונה', והיא גם המילה התקנית בהקשר הכלכלי: 'חברת החזקות', 'החזקת מניות', וכן המונח שנקבע במילון…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הבטחת איכות ואבטחת מידע

בעברית החדשה משמשות שתי מילים קרובות: הַבְטָחָה ואַבְטָחָה. הַבְטָחָה היא המילה הכללית, והיא מציינת את שם הפעולה של הפועל הִבְטִיחַ, כגון 'הבטחה לסיוע', 'הבטחת הכנסה', 'הפרת הבטחה'. המילה אַבְטָחָה יוחדה למשמעות מסוימת של השורש בט"ח: פירושה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הַסְפָּקָה או אַסְפָּקָה

שם הפעולה של הפועל סִפק (סחורה או שירותים וכדומה) גזור מבניין הפעיל: הַסְפָּקָה. לצד צורה זו בה"א נפוצה הצורה באל"ף: אַסְפָּקָה. נראה שהיה ניסיון להבדיל בין שני גוֹני משמעות: 'הספקה' – פעולתו של הסַפָּק; 'אספקה'…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מה בין משקל הַפְעָלָה למשקל אַפְעָלָה

משקל הַפְעָלָה הוא שם הפעולה של בניין הפעיל. לצידו יש שמות במשקל אַפְעָלָה. מעט שמות במשקל זה מצויים בלשון חז"ל – אולי בהשפעת שם הפעולה המקביל בארמית (של בניין אַפְעֵל). בלשון חז"ל לא היה שום…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מינוי ומנוי

עשיתי מינוי לתיאטרון – מִינוי ולא מָנוי. אומנם רבים סוברים שהמילה מִינוי איננה מתאימה כאן, שהרי מינוי הוא שם הפעולה של הפועל לְמַנּוֹת, כגון 'מינוי שופטים'. ואולם האקדמיה החליטה שגם במשמע הזה שם הפעולה יהיה מִינוי –…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

אגדה והגדה, אגדות ומעשיות

המילה הַגָּדָה היא שם הפעולה של הפועל הִגִּיד, ולפיכך משמעותה המקורית היא 'אמירה'. כבר בתקופת חז"ל יוחדה למילה הזאת המשמעות 'דרשה, סיפור או דבר חכמה שנאמרים כדי לפרש או להרחיב את דברי התורה שבכתב או…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מה בין הַבְחָנָה לאַבְחָנָה

שתי מילים קרובות משמשות בלשוננו – הבחנה ואבחנה, אך הן מובחנות זו מזו. 'הבחנה' היא שם הפעולה הרגיל של הפועל הִבְחִין, כגון 'הבחנה בין עיקר לטפל', 'בעל כושר הבחנה'. ומהי 'אבחנה'? מילה זו גזורה במשקל…
המשך קריאה >>

גם וגם

הִדַּרְדֵּר או הִתְדַּרְדֵּר?

שתי הצורות הִדַּרְדֵּר (בלי ניקוד: הידרדר) והִתְדַּרְדֵּר הן צורות תקינות, וכך גם שמות הפעולה הִדַּרְדְּרוּת והִתְדַּרְדְּרוּת. בבניין התפעל כאשר אות השורש הראשונה היא דל"ת נוצר רצף של שני עיצורים דומים מאוד בהגייתם: תי"ו ודל"ת – התְדרדר.…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

הכווין

אנחנו נשאלים לא פעם לשם מה חידשו את הפועל הִכְוִין. בדיקה באתר מונחי האקדמיה מעלה כי הפועל הזה נקבע לראשונה במילון למונחי רדיו של ועד הלשון משנת תרצ"ח (1938) כנגד הפועל to tune, ולצידו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים שוות לכל נפש: עקה, פרצני, הניעה, תסוגה

מונחים מן המילון למונחי הפסיכולוגיה, תשנ"ד (1994) עָקָה (סְטְרֵס) עקה היא מצב של לחץ ומתח הנוצרים מתנאים שמקשים על התפקוד התקין של אדם או של יצור אחר. המילה עָקָה מן השורש עו"ק נזכרת פעם אחת…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

מחי כפיים

נשאלנו איך נכון לשיר את שיר המשחק 'מחי מחי כפיים' כששרים אותו לבן ולא לבת. שאלה זו יוצאת מן ההנחה שהמילה מְחִי היא צורת ציווי בנקבה, ולכן כאשר שרים את השיר לילד יש לנקוט את צורת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

חורף עברי: ממטר, חשרה, עַלְעוֹל, בריקה בענן

מִמְטָר (shower) ממטר הוא גשם היורד בקילוחים – מתחיל פתאום ופוסק פתאום, ועל פי רוב עוצמתו רבה. המילה מוכרת בעיקר בצורת הרבים ממטרים. הממטר מצטרף לצירופים המתארים גשם בעוצמות שונות: במקרא – מִטְרוֹת עֹז, גֶּשֶׁם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שמות פעולה משורשים מורחבים: כילול, תכלול, אגבור, אפשוט

כִּלּוּל; תִּכְלוּל (אינטגרציה) שמות הפעולה כילול ותכלול מציינים הפיכה של דברים נפרדים או של פעולות שצריכות להיעשות בידי גורמים שונים לכלל שלמות אחת. שתי המילים מציינות גם את המצב שבו הדברים השונים מתפקדים כשלמות אחת.…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פיזיקה עברית: התמד, תנע, תוצא, מנסרה, סחריר

הֶתְמֵד (אינרצייה) התמד הוא עיקרון פיזיקלי שלפיו כל גוף יישאר במצב שבו הוא נתון – או במנוחה או בתנועה במהירות קבועה ובקו ישר – אלא אם כן יפעל עליו כוח. המילה הֶתְמֵד היא שם פעולה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פעולות עבריות: דימות, מיטוב, שיחוח, מעמת

דִּמּוּת (imaging) בלי ניקוד: דימות. המילה דימות מציינת פעולה שבה מפיקים דְּמוּת באמצעים אקוסטיים, אלקטרוניים ועוד. פעולה זו מקובלת מאוד באבחנה רפואית: מכשיר הגלים העל־שמעיים (ultra-sound) מְדַמֵּת את תנוחת העובר ברחם; הטומוגרפיה הממוחשבת (CT) יוצרת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הודיה והודאה

נשאלנו אם יש הבדל משמעות בין המילים הודיה והודאה, ובאיזו מהן משתמשים בהקשר של הכרה באשמה. שתי המילים מקורן בלשון חז"ל, והן באות בה בלי כל הבדל משמעות. מדובר בשתי צורות של שם הפעולה של הפועל…
המשך קריאה >>

גם וגם

הַלְוָיָה ולְוָיָה

הבאת מת לקבורה נקראת בעברית של ימינו הלוויה או לוויה. כינויים אלו אינם נזכרים לא בלשון המקרא ולא בלשון חז"ל. בספרות חז"ל משמש הצירוף הוצאת המת, למשל: "תנו רבנן: מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חִבְרוּת – זכר או נקבה?

נשאלנו אם המילה חִבְרוּת (סוציאליזציה) היא זכר או נקבה. המילה חִבְרוּת היא שם הפעולה של הפועל חִבְרֵת. שתי המילים גזורות מן השורש חבר"ת, והתי"ו בהן היא שורשית (השורש חבר"ת הוא הרחבה של השורש חב"ר, והוא נגזר משם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

משלמים ואוכלים: הסעדה, תשר, מרכולית

הַסְעָדָה (קייטרינג) המילה הַסְעָדָה היא שם הפעולה של הבניין הגורם הִפְעִיל, בדומה למילה הַאֲכָלָה (לעומת אָכַל). המשמעות היסודית של השורש סע"ד אינה קשורה לאוכל, אלא לעזרה ותמיכה, כגון סַעַד וסִעוּד. אבל הקשר בין סָעַד ובין…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

היתכנות או ייתכנות?

הצורה התקנית היא היתכנות (בניקוד: הִתָּכְנוּת), וכך גם נקבע במונחי האקדמיה (תשנ"ז, 1997). פירוש המילה הוא 'היותו של דבר אפשרי ובר מימוש' (באנגלית: feasibility וגם practicability). המילה היתכנות היא שם פעולה מן הפועל ייתכן. פועל…
המשך קריאה >>

חנוכה

חנוכה חינוכית

חג החנוכה נקרא על שם חנוכת המזבח שנעשתה לאחר טיהור המקדש, כמתואר בספר מקבים א מן הספרים החיצוניים (הספר הגיע לידינו ביוונית אך ככל הנראה נכתב עברית במקור): "ויעשו את חנוכת המזבח ימים שמונה ויעלו עולות…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

החזקה, תחזוקה, אחזקה

שם הפעולה הכללי של הפועל 'החזיק' הוא החזקה. המילה הַחְזָקָה משמשת בהקשרים כלליים, כגון 'החזקת נשק', 'החזקה של ערכת עזרה ראשונה', והיא גם המילה התקנית בהקשר הכלכלי: 'חברת החזקות', 'החזקת מניות', וכן המונח שנקבע במילון…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הבטחת איכות ואבטחת מידע

בעברית החדשה משמשות שתי מילים קרובות: הַבְטָחָה ואַבְטָחָה. הַבְטָחָה היא המילה הכללית, והיא מציינת את שם הפעולה של הפועל הִבְטִיחַ, כגון 'הבטחה לסיוע', 'הבטחת הכנסה', 'הפרת הבטחה'. המילה אַבְטָחָה יוחדה למשמעות מסוימת של השורש בט"ח: פירושה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הַסְפָּקָה או אַסְפָּקָה

שם הפעולה של הפועל סִפק (סחורה או שירותים וכדומה) גזור מבניין הפעיל: הַסְפָּקָה. לצד צורה זו בה"א נפוצה הצורה באל"ף: אַסְפָּקָה. נראה שהיה ניסיון להבדיל בין שני גוֹני משמעות: 'הספקה' – פעולתו של הסַפָּק; 'אספקה'…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מה בין משקל הַפְעָלָה למשקל אַפְעָלָה

משקל הַפְעָלָה הוא שם הפעולה של בניין הפעיל. לצידו יש שמות במשקל אַפְעָלָה. מעט שמות במשקל זה מצויים בלשון חז"ל – אולי בהשפעת שם הפעולה המקביל בארמית (של בניין אַפְעֵל). בלשון חז"ל לא היה שום…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מינוי ומנוי

עשיתי מינוי לתיאטרון – מִינוי ולא מָנוי. אומנם רבים סוברים שהמילה מִינוי איננה מתאימה כאן, שהרי מינוי הוא שם הפעולה של הפועל לְמַנּוֹת, כגון 'מינוי שופטים'. ואולם האקדמיה החליטה שגם במשמע הזה שם הפעולה יהיה מִינוי –…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

אגדה והגדה, אגדות ומעשיות

המילה הַגָּדָה היא שם הפעולה של הפועל הִגִּיד, ולפיכך משמעותה המקורית היא 'אמירה'. כבר בתקופת חז"ל יוחדה למילה הזאת המשמעות 'דרשה, סיפור או דבר חכמה שנאמרים כדי לפרש או להרחיב את דברי התורה שבכתב או…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מה בין הַבְחָנָה לאַבְחָנָה

שתי מילים קרובות משמשות בלשוננו – הבחנה ואבחנה, אך הן מובחנות זו מזו. 'הבחנה' היא שם הפעולה הרגיל של הפועל הִבְחִין, כגון 'הבחנה בין עיקר לטפל', 'בעל כושר הבחנה'. ומהי 'אבחנה'? מילה זו גזורה במשקל…
המשך קריאה >>

גם וגם

הִדַּרְדֵּר או הִתְדַּרְדֵּר?

שתי הצורות הִדַּרְדֵּר (בלי ניקוד: הידרדר) והִתְדַּרְדֵּר הן צורות תקינות, וכך גם שמות הפעולה הִדַּרְדְּרוּת והִתְדַּרְדְּרוּת. בבניין התפעל כאשר אות השורש הראשונה היא דל"ת נוצר רצף של שני עיצורים דומים מאוד בהגייתם: תי"ו ודל"ת – התְדרדר.…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

הכווין

אנחנו נשאלים לא פעם לשם מה חידשו את הפועל הִכְוִין. בדיקה באתר מונחי האקדמיה מעלה כי הפועל הזה נקבע לראשונה במילון למונחי רדיו של ועד הלשון משנת תרצ"ח (1938) כנגד הפועל to tune, ולצידו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים שוות לכל נפש: עקה, פרצני, הניעה, תסוגה

מונחים מן המילון למונחי הפסיכולוגיה, תשנ"ד (1994) עָקָה (סְטְרֵס) עקה היא מצב של לחץ ומתח הנוצרים מתנאים שמקשים על התפקוד התקין של אדם או של יצור אחר. המילה עָקָה מן השורש עו"ק נזכרת פעם אחת…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

מחי כפיים

נשאלנו איך נכון לשיר את שיר המשחק 'מחי מחי כפיים' כששרים אותו לבן ולא לבת. שאלה זו יוצאת מן ההנחה שהמילה מְחִי היא צורת ציווי בנקבה, ולכן כאשר שרים את השיר לילד יש לנקוט את צורת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

חורף עברי: ממטר, חשרה, עַלְעוֹל, בריקה בענן

מִמְטָר (shower) ממטר הוא גשם היורד בקילוחים – מתחיל פתאום ופוסק פתאום, ועל פי רוב עוצמתו רבה. המילה מוכרת בעיקר בצורת הרבים ממטרים. הממטר מצטרף לצירופים המתארים גשם בעוצמות שונות: במקרא – מִטְרוֹת עֹז, גֶּשֶׁם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שמות פעולה משורשים מורחבים: כילול, תכלול, אגבור, אפשוט

כִּלּוּל; תִּכְלוּל (אינטגרציה) שמות הפעולה כילול ותכלול מציינים הפיכה של דברים נפרדים או של פעולות שצריכות להיעשות בידי גורמים שונים לכלל שלמות אחת. שתי המילים מציינות גם את המצב שבו הדברים השונים מתפקדים כשלמות אחת.…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פיזיקה עברית: התמד, תנע, תוצא, מנסרה, סחריר

הֶתְמֵד (אינרצייה) התמד הוא עיקרון פיזיקלי שלפיו כל גוף יישאר במצב שבו הוא נתון – או במנוחה או בתנועה במהירות קבועה ובקו ישר – אלא אם כן יפעל עליו כוח. המילה הֶתְמֵד היא שם פעולה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פעולות עבריות: דימות, מיטוב, שיחוח, מעמת

דִּמּוּת (imaging) בלי ניקוד: דימות. המילה דימות מציינת פעולה שבה מפיקים דְּמוּת באמצעים אקוסטיים, אלקטרוניים ועוד. פעולה זו מקובלת מאוד באבחנה רפואית: מכשיר הגלים העל־שמעיים (ultra-sound) מְדַמֵּת את תנוחת העובר ברחם; הטומוגרפיה הממוחשבת (CT) יוצרת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הודיה והודאה

נשאלנו אם יש הבדל משמעות בין המילים הודיה והודאה, ובאיזו מהן משתמשים בהקשר של הכרה באשמה. שתי המילים מקורן בלשון חז"ל, והן באות בה בלי כל הבדל משמעות. מדובר בשתי צורות של שם הפעולה של הפועל…
המשך קריאה >>

גם וגם

הַלְוָיָה ולְוָיָה

הבאת מת לקבורה נקראת בעברית של ימינו הלוויה או לוויה. כינויים אלו אינם נזכרים לא בלשון המקרא ולא בלשון חז"ל. בספרות חז"ל משמש הצירוף הוצאת המת, למשל: "תנו רבנן: מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חִבְרוּת – זכר או נקבה?

נשאלנו אם המילה חִבְרוּת (סוציאליזציה) היא זכר או נקבה. המילה חִבְרוּת היא שם הפעולה של הפועל חִבְרֵת. שתי המילים גזורות מן השורש חבר"ת, והתי"ו בהן היא שורשית (השורש חבר"ת הוא הרחבה של השורש חב"ר, והוא נגזר משם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

משלמים ואוכלים: הסעדה, תשר, מרכולית

הַסְעָדָה (קייטרינג) המילה הַסְעָדָה היא שם הפעולה של הבניין הגורם הִפְעִיל, בדומה למילה הַאֲכָלָה (לעומת אָכַל). המשמעות היסודית של השורש סע"ד אינה קשורה לאוכל, אלא לעזרה ותמיכה, כגון סַעַד וסִעוּד. אבל הקשר בין סָעַד ובין…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

היתכנות או ייתכנות?

הצורה התקנית היא היתכנות (בניקוד: הִתָּכְנוּת), וכך גם נקבע במונחי האקדמיה (תשנ"ז, 1997). פירוש המילה הוא 'היותו של דבר אפשרי ובר מימוש' (באנגלית: feasibility וגם practicability). המילה היתכנות היא שם פעולה מן הפועל ייתכן. פועל…
המשך קריאה >>

חנוכה

חנוכה חינוכית

חג החנוכה נקרא על שם חנוכת המזבח שנעשתה לאחר טיהור המקדש, כמתואר בספר מקבים א מן הספרים החיצוניים (הספר הגיע לידינו ביוונית אך ככל הנראה נכתב עברית במקור): "ויעשו את חנוכת המזבח ימים שמונה ויעלו עולות…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

החזקה, תחזוקה, אחזקה

שם הפעולה הכללי של הפועל 'החזיק' הוא החזקה. המילה הַחְזָקָה משמשת בהקשרים כלליים, כגון 'החזקת נשק', 'החזקה של ערכת עזרה ראשונה', והיא גם המילה התקנית בהקשר הכלכלי: 'חברת החזקות', 'החזקת מניות', וכן המונח שנקבע במילון…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הבטחת איכות ואבטחת מידע

בעברית החדשה משמשות שתי מילים קרובות: הַבְטָחָה ואַבְטָחָה. הַבְטָחָה היא המילה הכללית, והיא מציינת את שם הפעולה של הפועל הִבְטִיחַ, כגון 'הבטחה לסיוע', 'הבטחת הכנסה', 'הפרת הבטחה'. המילה אַבְטָחָה יוחדה למשמעות מסוימת של השורש בט"ח: פירושה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הַסְפָּקָה או אַסְפָּקָה

שם הפעולה של הפועל סִפק (סחורה או שירותים וכדומה) גזור מבניין הפעיל: הַסְפָּקָה. לצד צורה זו בה"א נפוצה הצורה באל"ף: אַסְפָּקָה. נראה שהיה ניסיון להבדיל בין שני גוֹני משמעות: 'הספקה' – פעולתו של הסַפָּק; 'אספקה'…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מה בין משקל הַפְעָלָה למשקל אַפְעָלָה

משקל הַפְעָלָה הוא שם הפעולה של בניין הפעיל. לצידו יש שמות במשקל אַפְעָלָה. מעט שמות במשקל זה מצויים בלשון חז"ל – אולי בהשפעת שם הפעולה המקביל בארמית (של בניין אַפְעֵל). בלשון חז"ל לא היה שום…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מינוי ומנוי

עשיתי מינוי לתיאטרון – מִינוי ולא מָנוי. אומנם רבים סוברים שהמילה מִינוי איננה מתאימה כאן, שהרי מינוי הוא שם הפעולה של הפועל לְמַנּוֹת, כגון 'מינוי שופטים'. ואולם האקדמיה החליטה שגם במשמע הזה שם הפעולה יהיה מִינוי –…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

אגדה והגדה, אגדות ומעשיות

המילה הַגָּדָה היא שם הפעולה של הפועל הִגִּיד, ולפיכך משמעותה המקורית היא 'אמירה'. כבר בתקופת חז"ל יוחדה למילה הזאת המשמעות 'דרשה, סיפור או דבר חכמה שנאמרים כדי לפרש או להרחיב את דברי התורה שבכתב או…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מה בין הַבְחָנָה לאַבְחָנָה

שתי מילים קרובות משמשות בלשוננו – הבחנה ואבחנה, אך הן מובחנות זו מזו. 'הבחנה' היא שם הפעולה הרגיל של הפועל הִבְחִין, כגון 'הבחנה בין עיקר לטפל', 'בעל כושר הבחנה'. ומהי 'אבחנה'? מילה זו גזורה במשקל…
המשך קריאה >>

גם וגם

הִדַּרְדֵּר או הִתְדַּרְדֵּר?

שתי הצורות הִדַּרְדֵּר (בלי ניקוד: הידרדר) והִתְדַּרְדֵּר הן צורות תקינות, וכך גם שמות הפעולה הִדַּרְדְּרוּת והִתְדַּרְדְּרוּת. בבניין התפעל כאשר אות השורש הראשונה היא דל"ת נוצר רצף של שני עיצורים דומים מאוד בהגייתם: תי"ו ודל"ת – התְדרדר.…
המשך קריאה >>

.

2.1.8 משקל פִּילוּל (בגזרת ע"ו והכפולים)

שם הפעולה של פעלים מגזרת ע"ו והכפולים הנוטים בבניין פיעל במשקל פּוֹלֵל (כגון אוֹתֵת, כּוֹנֵן, קוֹמֵם; כּוֹפֵף, סוֹבֵב, עוֹדֵד) בא במשקל פִּילוּל – בחיריק מלא ובע' הפועל רפה. למשל: אִיתוּת, כִּינוּן, קִימוּם; כִּיפוּף, סִיבוּב, עִידוּד.

.

כלל י – שמות הפעולה פַּעָלָה, הַפְעָלָה, הִפָּעֵל והדומים להם

1. הקמץ (הראשון) מתקיים במשקל פַּעָלָה ובמקביל לו במרובעים. למשל: בַּקָּשָׁה בַּקָּשַׁת־ בַּקָּשׁוֹת בַּקָּשׁוֹת בַּקָּשׁוֹתֵיכֶם, כַּתָּבָה כַּתָּבָתוֹ, נֶחָמָה נֶחָמַת־ נֶחָמוֹתֵיכֶם, פָּרָשָׁה פָּרָשַׁת־ פָּרָשׁוֹת פָּרָשׁוֹת־ פָּרָשִׁיּוֹת פָּרָשִׁיּוֹתֵיכֶם; קַלְקָלָה קַלְקָלַת־ קַלְקָלָתוֹ, פַּרְנָסָה פַּרְנָסָתֵנוּ; וכן מַלְמָלָה מַלְמָלַת־, צַחְצָחוֹת צַחְצָחוֹת־, צַפְצָפָה צַפְצָפַת־.

בשמות אחדים במשקל פַּעָלָה ובמשקל המקביל לו במרובעים אין הקמץ מתקיים, והם נוטים על דרך משקל פַּעֶלֶת. ואלו הם: יַבָּשָׁה יַבָּשָׁה יַבֶּשֶׁת־ יַבַּשְׁתִּי יַבְּשׁוֹת־, לֶהָבָה לַהֶבֶת־(אש) לַהַבְתִּי, שַׁיָּרָה שַׁיֶּרֶת־ שַׁיְּרוֹת־; וכן קַרְפָּדָה קַרְפֶּדֶת־ קַרְפַּדְתּוֹ קַרְפְּדוֹת־, כִּרְכָּרָה כִּרְכֶּרֶת־ כִּרְכַּרְתּוֹ.
השם חַטָּאָה נוטה כמו חַטָּאת בביטול הקמץ: חַטַּאת־ חַטֹּאות־ וכו'.

2. הקמץ (הראשון) מתקיים במשקל הַפְעָלָה וכן במשקל אַפְעָלָה. למשל: הַזְמָנָה הַזְמָנָתִי הַזְמָנוֹתֵיכֶם, הַסְפָּקָה הַסְפָּקַת־ הַסְפָּקָתוֹ, הוֹדָעָה הוֹדָעַת־ הוֹדָעַתְכֶם, הוֹצָאָה הוֹצָאַת־ הוֹצָאוֹת הוֹצָאוֹת־ הוֹצָאוֹתֵיכֶם; אַזְהָרָה אַזְהָרַת־ אַזְהָרָתוֹ, אַזְכָּרָה אַזְכָּרָתָהּ, אַסְפָּקָה אַסְפָּקַת־.

3. הקמץ מתקיים במשקל הִפָּעֵל ובמשקלים הגזורים ממנו. למשל: הֵעָדֵר הֵעָדֵר־ הֵעָדְרוֹ, הִבָּנוֹת הִבָּנוֹתוֹ, הִמָּנְעוּת הִמָּנְעוּתָם.

.

יְבוּא, יְצוּא; יִבּוּא, יִצּוּא

השמות יְבוּא, יְצוּא יכולים לשמש הן לציון שם העצם הן לציון הפעולה.
לציון הפעולה אפשר להשתמש גם בשמות יִבּוּא, יִצּוּא.
לדוגמה: 'הסחורה היא יְבוא מצרפת'; 'הממשלה התירה יְבוא בשר / ייבּוא בשר'.

.

חֲנָיָה, חֲנִיָּה

הצורות חֲנָיָה, חֲנִיָּה משמשות הן לציון הפעולה הן לציון המקום.