נושא: שי"ן שמאלית

מטבעות לשון

מה אתה סח?

הביטוי "מה אתה סח" (או בשי"ן שמאלית: שָׂח) משמש להבעת פליאה על דברים שנאמרו, גרסה מליצית של 'מה אתה אומר'.
המשך קריאה >>

מאמרים

מִמִּדְבַּר שִׂין – על הסמ"ך הנכתבת בשי"ן

במאמר מקיף ורב עניין המחבר מתחקה על גלגולו של ההגה שבמקרא נכתב באות שי"ן אך נהגה לימים כסמ"ך. לדעת הכותב טוב היה אילו נכתבו כל השי"נים ההגויות כ־s באות סמ"ך. כך היו נמנעות שגיאות הגייה כגון "שְׁדרות" (במקום שׂדרות). מצד שני היו נוצרים הומוגרפים רבים כמו סר (שׂר, סר). אלא שנראה שלא החשש מהומוגרפים, שהעברית משופעת בהם ממילא, היה בעוכרי פישוט הכתיב, כי אם שמרנותם של כותבי העברית.
המשך קריאה >>

מאמרים

איך אומרים בפולנית פוֹטוֹסִינְתֵּזָה?

בחידון הטלוויזיה "הכספת" נשאל המתמודד אם אמת שמקור המילה פוטוסינתזה בלשון הפולנית, ועל פי החידונאי זו הייתה התשובה הנכונה. צופים רבים היו משוכנעים שנפלה כאן טעות. עיון במילונים שימושיים רמז במישרין או בעקיפין על היוונית…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

פָּרַס או פָּרַשׂ?

מלכתחילה מתקיימים בעברית שני שורשים: האחד פר"ס בהוראת 'חתך' והאחר פר"שׂ בהוראת 'שָׁטַח', 'פיזר'. ואולם כבר בכתבי היד ובדפוסים של ספרות חז"ל אנו מוצאים שגם השורש השני, שהוראתו שיטוח ופיזור, נכתב לעיתים בסמ"ך. כך למשל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שׁ או שׂ? פשה, שידוד מערכות, חשוך, בשום שכל

פָּשָׂה פָּשָׂה – בשי"ן שמאלית – הוא פועל שמשמעו 'התפשט', 'התרחב'. מקורו של פועל זה בתיאורי נגעי הצרעת בספר ויקרא, כגון "וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה פָּשְׂתָה הַמִּסְפַּחַת בָּעוֹר, וְטִמְּאוֹ הַכֹּהֵן צָרַעַת הִוא" (יג, ח). הפועל פָּשָׂה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

כלים מכלים שונים: מלקטת, מלקחת, מפרסה, מקלור

מַלְקֶטֶת (פינצטה) מַלקטת היא כלי קטן בעל שתי זרועות דקות וגמישות המיועד לאחוז דברים עדינים. המלקטת משמשת גם לתלישת שערות קצרות. המילה מלקטת מתועדת במשנה בהקשר של תלישת שערות מן הזקן. היא דומה בצורתה למילים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מתאמנים בעברית: אימונית, מאוץ, מונה פסיעות, מסילת כושר, משקולית

אִמּוּנִית (טריינינג) בניקוד: אִמּוּנִית אימונית היא חליפת בגדים עשויה בד רך ובעלת גזרה רפויה. שני חלקי החליפה הם מכנסיים וחולצה או עליונית. ספורטאים לובשים אותה מעל בגדי הספורט לפני האימון ואחריו. בשל נוחוּתה של האימונית ובשל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים רטובות לכבוד הקיץ: מקר, מרוון, צנרן, אמבט עיסוי

מֵקַר (קוּלֶר) מקר הוא מתקן למי שתייה קרים. המילה מֵקַר היא בת זוגה של המילה מֵחַם – דוד להרתחת מים להכנת משקה חם. את המילה מחם ירשנו מלשון חז"ל, ושם משמעה הוא קומקום למים חמים.…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אומנות עברית: הדבק, מזערת, חלון מסכית, פעלולים

הֶדְבֵּק (קולז') הֶדְבֵּק הוא יצירת תמונה על ידי הדבקה של פיסות נייר, פיסות בד, קטעי תצלומים וכדומה. התמונה שנוצרת אף היא נקראת הֶדְבֵּק. בתחום התסריטאות והמחזאות הדבק הוא צירוף של רכיבים רבים שלכאורה אינם שייכים…
המשך קריאה >>

ראש השנה

בפרוס השנה החדשה

לקראת ראש השנה אנו מקבלים איגרות 'שנה טובה' שברבות מהן כתוב "בפרוס השנה החדשה…". מה פירוש המילה בפרוס? על פי ההסבר המקובל פְּרוֹס היא מילת יחס יוונית שפירושה 'לפני', 'לקראת', 'בכיוון'. במשנה ובתלמוד נקלטה מילה זו…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

תפיסה או תפישה?

במקרא משמש השורש תפ"שׂ בלבד, כגון "וָאֶתְפֹּשׂ בִּשְׁנֵי הַלֻּחֹת וָאַשְׁלִכֵם" (דברים ט, יז). בלשון חז"ל אנו מוצאים מעבר משׂי"ן לסמ"ך (כמו במקרים אחרים), כגון "מה עשה אותו המלך, תפס את העבד בידו והכניסו לבית גנזיו…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

שְׁדֵרוֹת או שְׂדֵרוֹת?

המילה שְׂדֵרָה ושם העיר שְׂדֵרוֹת נֶהגים בשׂי"ן שמאלית. המילה באה במקרא בצורת הרבים שְׂדֵרוֹת בשני הקשרים: (א) בניית בית המקדש – "וַיִּבֶן אֶת הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ וַיִּסְפֹּן אֶת הַבַּיִת גֵּבִים וּשְׂדֵרֹת בָּאֲרָזִים" (מלכים א ו, ט).…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 26

תוכן העניינים התכנסות בבית נשיא המדינה לציון יובל לאקדמיה ללשון, עמ' 1 החלטות בדקדוק – דרמתי או דרמטי מאת רונית גדיש, עמ' 2 כתיב שמות תואר לועזיים: ארומטי/ארומתי, דרמטי/דרמתי, סיסטמטי/סיסטמתי, סכמטי/סכמתי, פרדוקסלי/פרדוקסי ועוד  מי מכיר?…
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 10

מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנים תשנ"ג–תשנ"ה הערת עדכון: בסומת > בשומת (תשע"ג).

שמות ומשמעויות

יששכר

השם יששכר מופיע במקרא ארבעים ושלוש פעמים. בכולן הוא כתוב בשתי שי"נים, ואולם ניקודו הוא יִשָּׂשכָר – השי"ן השנייה בלא ניקוד כלל. ניקוד זה בא לומר שאין להגות את השי"ן השנייה, כאילו כתוב יִשָּׂכָר בשי"ן…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

מה אתה סח?

הביטוי "מה אתה סח" (או בשי"ן שמאלית: שָׂח) משמש להבעת פליאה על דברים שנאמרו, גרסה מליצית של 'מה אתה אומר'.
המשך קריאה >>

מאמרים

מִמִּדְבַּר שִׂין – על הסמ"ך הנכתבת בשי"ן

במאמר מקיף ורב עניין המחבר מתחקה על גלגולו של ההגה שבמקרא נכתב באות שי"ן אך נהגה לימים כסמ"ך. לדעת הכותב טוב היה אילו נכתבו כל השי"נים ההגויות כ־s באות סמ"ך. כך היו נמנעות שגיאות הגייה כגון "שְׁדרות" (במקום שׂדרות). מצד שני היו נוצרים הומוגרפים רבים כמו סר (שׂר, סר). אלא שנראה שלא החשש מהומוגרפים, שהעברית משופעת בהם ממילא, היה בעוכרי פישוט הכתיב, כי אם שמרנותם של כותבי העברית.
המשך קריאה >>

מאמרים

איך אומרים בפולנית פוֹטוֹסִינְתֵּזָה?

בחידון הטלוויזיה "הכספת" נשאל המתמודד אם אמת שמקור המילה פוטוסינתזה בלשון הפולנית, ועל פי החידונאי זו הייתה התשובה הנכונה. צופים רבים היו משוכנעים שנפלה כאן טעות. עיון במילונים שימושיים רמז במישרין או בעקיפין על היוונית…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

פָּרַס או פָּרַשׂ?

מלכתחילה מתקיימים בעברית שני שורשים: האחד פר"ס בהוראת 'חתך' והאחר פר"שׂ בהוראת 'שָׁטַח', 'פיזר'. ואולם כבר בכתבי היד ובדפוסים של ספרות חז"ל אנו מוצאים שגם השורש השני, שהוראתו שיטוח ופיזור, נכתב לעיתים בסמ"ך. כך למשל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שׁ או שׂ? פשה, שידוד מערכות, חשוך, בשום שכל

פָּשָׂה פָּשָׂה – בשי"ן שמאלית – הוא פועל שמשמעו 'התפשט', 'התרחב'. מקורו של פועל זה בתיאורי נגעי הצרעת בספר ויקרא, כגון "וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה פָּשְׂתָה הַמִּסְפַּחַת בָּעוֹר, וְטִמְּאוֹ הַכֹּהֵן צָרַעַת הִוא" (יג, ח). הפועל פָּשָׂה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

כלים מכלים שונים: מלקטת, מלקחת, מפרסה, מקלור

מַלְקֶטֶת (פינצטה) מַלקטת היא כלי קטן בעל שתי זרועות דקות וגמישות המיועד לאחוז דברים עדינים. המלקטת משמשת גם לתלישת שערות קצרות. המילה מלקטת מתועדת במשנה בהקשר של תלישת שערות מן הזקן. היא דומה בצורתה למילים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מתאמנים בעברית: אימונית, מאוץ, מונה פסיעות, מסילת כושר, משקולית

אִמּוּנִית (טריינינג) בניקוד: אִמּוּנִית אימונית היא חליפת בגדים עשויה בד רך ובעלת גזרה רפויה. שני חלקי החליפה הם מכנסיים וחולצה או עליונית. ספורטאים לובשים אותה מעל בגדי הספורט לפני האימון ואחריו. בשל נוחוּתה של האימונית ובשל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים רטובות לכבוד הקיץ: מקר, מרוון, צנרן, אמבט עיסוי

מֵקַר (קוּלֶר) מקר הוא מתקן למי שתייה קרים. המילה מֵקַר היא בת זוגה של המילה מֵחַם – דוד להרתחת מים להכנת משקה חם. את המילה מחם ירשנו מלשון חז"ל, ושם משמעה הוא קומקום למים חמים.…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אומנות עברית: הדבק, מזערת, חלון מסכית, פעלולים

הֶדְבֵּק (קולז') הֶדְבֵּק הוא יצירת תמונה על ידי הדבקה של פיסות נייר, פיסות בד, קטעי תצלומים וכדומה. התמונה שנוצרת אף היא נקראת הֶדְבֵּק. בתחום התסריטאות והמחזאות הדבק הוא צירוף של רכיבים רבים שלכאורה אינם שייכים…
המשך קריאה >>

ראש השנה

בפרוס השנה החדשה

לקראת ראש השנה אנו מקבלים איגרות 'שנה טובה' שברבות מהן כתוב "בפרוס השנה החדשה…". מה פירוש המילה בפרוס? על פי ההסבר המקובל פְּרוֹס היא מילת יחס יוונית שפירושה 'לפני', 'לקראת', 'בכיוון'. במשנה ובתלמוד נקלטה מילה זו…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

תפיסה או תפישה?

במקרא משמש השורש תפ"שׂ בלבד, כגון "וָאֶתְפֹּשׂ בִּשְׁנֵי הַלֻּחֹת וָאַשְׁלִכֵם" (דברים ט, יז). בלשון חז"ל אנו מוצאים מעבר משׂי"ן לסמ"ך (כמו במקרים אחרים), כגון "מה עשה אותו המלך, תפס את העבד בידו והכניסו לבית גנזיו…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

שְׁדֵרוֹת או שְׂדֵרוֹת?

המילה שְׂדֵרָה ושם העיר שְׂדֵרוֹת נֶהגים בשׂי"ן שמאלית. המילה באה במקרא בצורת הרבים שְׂדֵרוֹת בשני הקשרים: (א) בניית בית המקדש – "וַיִּבֶן אֶת הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ וַיִּסְפֹּן אֶת הַבַּיִת גֵּבִים וּשְׂדֵרֹת בָּאֲרָזִים" (מלכים א ו, ט).…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 26

תוכן העניינים התכנסות בבית נשיא המדינה לציון יובל לאקדמיה ללשון, עמ' 1 החלטות בדקדוק – דרמתי או דרמטי מאת רונית גדיש, עמ' 2 כתיב שמות תואר לועזיים: ארומטי/ארומתי, דרמטי/דרמתי, סיסטמטי/סיסטמתי, סכמטי/סכמתי, פרדוקסלי/פרדוקסי ועוד  מי מכיר?…
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 10

מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנים תשנ"ג–תשנ"ה הערת עדכון: בסומת > בשומת (תשע"ג).

שמות ומשמעויות

יששכר

השם יששכר מופיע במקרא ארבעים ושלוש פעמים. בכולן הוא כתוב בשתי שי"נים, ואולם ניקודו הוא יִשָּׂשכָר – השי"ן השנייה בלא ניקוד כלל. ניקוד זה בא לומר שאין להגות את השי"ן השנייה, כאילו כתוב יִשָּׂכָר בשי"ן…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

מה אתה סח?

הביטוי "מה אתה סח" (או בשי"ן שמאלית: שָׂח) משמש להבעת פליאה על דברים שנאמרו, גרסה מליצית של 'מה אתה אומר'.
המשך קריאה >>

מאמרים

מִמִּדְבַּר שִׂין – על הסמ"ך הנכתבת בשי"ן

במאמר מקיף ורב עניין המחבר מתחקה על גלגולו של ההגה שבמקרא נכתב באות שי"ן אך נהגה לימים כסמ"ך. לדעת הכותב טוב היה אילו נכתבו כל השי"נים ההגויות כ־s באות סמ"ך. כך היו נמנעות שגיאות הגייה כגון "שְׁדרות" (במקום שׂדרות). מצד שני היו נוצרים הומוגרפים רבים כמו סר (שׂר, סר). אלא שנראה שלא החשש מהומוגרפים, שהעברית משופעת בהם ממילא, היה בעוכרי פישוט הכתיב, כי אם שמרנותם של כותבי העברית.
המשך קריאה >>

מאמרים

איך אומרים בפולנית פוֹטוֹסִינְתֵּזָה?

בחידון הטלוויזיה "הכספת" נשאל המתמודד אם אמת שמקור המילה פוטוסינתזה בלשון הפולנית, ועל פי החידונאי זו הייתה התשובה הנכונה. צופים רבים היו משוכנעים שנפלה כאן טעות. עיון במילונים שימושיים רמז במישרין או בעקיפין על היוונית…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

פָּרַס או פָּרַשׂ?

מלכתחילה מתקיימים בעברית שני שורשים: האחד פר"ס בהוראת 'חתך' והאחר פר"שׂ בהוראת 'שָׁטַח', 'פיזר'. ואולם כבר בכתבי היד ובדפוסים של ספרות חז"ל אנו מוצאים שגם השורש השני, שהוראתו שיטוח ופיזור, נכתב לעיתים בסמ"ך. כך למשל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שׁ או שׂ? פשה, שידוד מערכות, חשוך, בשום שכל

פָּשָׂה פָּשָׂה – בשי"ן שמאלית – הוא פועל שמשמעו 'התפשט', 'התרחב'. מקורו של פועל זה בתיאורי נגעי הצרעת בספר ויקרא, כגון "וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה פָּשְׂתָה הַמִּסְפַּחַת בָּעוֹר, וְטִמְּאוֹ הַכֹּהֵן צָרַעַת הִוא" (יג, ח). הפועל פָּשָׂה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

כלים מכלים שונים: מלקטת, מלקחת, מפרסה, מקלור

מַלְקֶטֶת (פינצטה) מַלקטת היא כלי קטן בעל שתי זרועות דקות וגמישות המיועד לאחוז דברים עדינים. המלקטת משמשת גם לתלישת שערות קצרות. המילה מלקטת מתועדת במשנה בהקשר של תלישת שערות מן הזקן. היא דומה בצורתה למילים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מתאמנים בעברית: אימונית, מאוץ, מונה פסיעות, מסילת כושר, משקולית

אִמּוּנִית (טריינינג) בניקוד: אִמּוּנִית אימונית היא חליפת בגדים עשויה בד רך ובעלת גזרה רפויה. שני חלקי החליפה הם מכנסיים וחולצה או עליונית. ספורטאים לובשים אותה מעל בגדי הספורט לפני האימון ואחריו. בשל נוחוּתה של האימונית ובשל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים רטובות לכבוד הקיץ: מקר, מרוון, צנרן, אמבט עיסוי

מֵקַר (קוּלֶר) מקר הוא מתקן למי שתייה קרים. המילה מֵקַר היא בת זוגה של המילה מֵחַם – דוד להרתחת מים להכנת משקה חם. את המילה מחם ירשנו מלשון חז"ל, ושם משמעה הוא קומקום למים חמים.…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אומנות עברית: הדבק, מזערת, חלון מסכית, פעלולים

הֶדְבֵּק (קולז') הֶדְבֵּק הוא יצירת תמונה על ידי הדבקה של פיסות נייר, פיסות בד, קטעי תצלומים וכדומה. התמונה שנוצרת אף היא נקראת הֶדְבֵּק. בתחום התסריטאות והמחזאות הדבק הוא צירוף של רכיבים רבים שלכאורה אינם שייכים…
המשך קריאה >>

ראש השנה

בפרוס השנה החדשה

לקראת ראש השנה אנו מקבלים איגרות 'שנה טובה' שברבות מהן כתוב "בפרוס השנה החדשה…". מה פירוש המילה בפרוס? על פי ההסבר המקובל פְּרוֹס היא מילת יחס יוונית שפירושה 'לפני', 'לקראת', 'בכיוון'. במשנה ובתלמוד נקלטה מילה זו…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

תפיסה או תפישה?

במקרא משמש השורש תפ"שׂ בלבד, כגון "וָאֶתְפֹּשׂ בִּשְׁנֵי הַלֻּחֹת וָאַשְׁלִכֵם" (דברים ט, יז). בלשון חז"ל אנו מוצאים מעבר משׂי"ן לסמ"ך (כמו במקרים אחרים), כגון "מה עשה אותו המלך, תפס את העבד בידו והכניסו לבית גנזיו…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

שְׁדֵרוֹת או שְׂדֵרוֹת?

המילה שְׂדֵרָה ושם העיר שְׂדֵרוֹת נֶהגים בשׂי"ן שמאלית. המילה באה במקרא בצורת הרבים שְׂדֵרוֹת בשני הקשרים: (א) בניית בית המקדש – "וַיִּבֶן אֶת הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ וַיִּסְפֹּן אֶת הַבַּיִת גֵּבִים וּשְׂדֵרֹת בָּאֲרָזִים" (מלכים א ו, ט).…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 26

תוכן העניינים התכנסות בבית נשיא המדינה לציון יובל לאקדמיה ללשון, עמ' 1 החלטות בדקדוק – דרמתי או דרמטי מאת רונית גדיש, עמ' 2 כתיב שמות תואר לועזיים: ארומטי/ארומתי, דרמטי/דרמתי, סיסטמטי/סיסטמתי, סכמטי/סכמתי, פרדוקסלי/פרדוקסי ועוד  מי מכיר?…
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 10

מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנים תשנ"ג–תשנ"ה הערת עדכון: בסומת > בשומת (תשע"ג).

שמות ומשמעויות

יששכר

השם יששכר מופיע במקרא ארבעים ושלוש פעמים. בכולן הוא כתוב בשתי שי"נים, ואולם ניקודו הוא יִשָּׂשכָר – השי"ן השנייה בלא ניקוד כלל. ניקוד זה בא לומר שאין להגות את השי"ן השנייה, כאילו כתוב יִשָּׂכָר בשי"ן…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

מה אתה סח?

הביטוי "מה אתה סח" (או בשי"ן שמאלית: שָׂח) משמש להבעת פליאה על דברים שנאמרו, גרסה מליצית של 'מה אתה אומר'.
המשך קריאה >>

מאמרים

מִמִּדְבַּר שִׂין – על הסמ"ך הנכתבת בשי"ן

במאמר מקיף ורב עניין המחבר מתחקה על גלגולו של ההגה שבמקרא נכתב באות שי"ן אך נהגה לימים כסמ"ך. לדעת הכותב טוב היה אילו נכתבו כל השי"נים ההגויות כ־s באות סמ"ך. כך היו נמנעות שגיאות הגייה כגון "שְׁדרות" (במקום שׂדרות). מצד שני היו נוצרים הומוגרפים רבים כמו סר (שׂר, סר). אלא שנראה שלא החשש מהומוגרפים, שהעברית משופעת בהם ממילא, היה בעוכרי פישוט הכתיב, כי אם שמרנותם של כותבי העברית.
המשך קריאה >>

מאמרים

איך אומרים בפולנית פוֹטוֹסִינְתֵּזָה?

בחידון הטלוויזיה "הכספת" נשאל המתמודד אם אמת שמקור המילה פוטוסינתזה בלשון הפולנית, ועל פי החידונאי זו הייתה התשובה הנכונה. צופים רבים היו משוכנעים שנפלה כאן טעות. עיון במילונים שימושיים רמז במישרין או בעקיפין על היוונית…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

פָּרַס או פָּרַשׂ?

מלכתחילה מתקיימים בעברית שני שורשים: האחד פר"ס בהוראת 'חתך' והאחר פר"שׂ בהוראת 'שָׁטַח', 'פיזר'. ואולם כבר בכתבי היד ובדפוסים של ספרות חז"ל אנו מוצאים שגם השורש השני, שהוראתו שיטוח ופיזור, נכתב לעיתים בסמ"ך. כך למשל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שׁ או שׂ? פשה, שידוד מערכות, חשוך, בשום שכל

פָּשָׂה פָּשָׂה – בשי"ן שמאלית – הוא פועל שמשמעו 'התפשט', 'התרחב'. מקורו של פועל זה בתיאורי נגעי הצרעת בספר ויקרא, כגון "וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה פָּשְׂתָה הַמִּסְפַּחַת בָּעוֹר, וְטִמְּאוֹ הַכֹּהֵן צָרַעַת הִוא" (יג, ח). הפועל פָּשָׂה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

כלים מכלים שונים: מלקטת, מלקחת, מפרסה, מקלור

מַלְקֶטֶת (פינצטה) מַלקטת היא כלי קטן בעל שתי זרועות דקות וגמישות המיועד לאחוז דברים עדינים. המלקטת משמשת גם לתלישת שערות קצרות. המילה מלקטת מתועדת במשנה בהקשר של תלישת שערות מן הזקן. היא דומה בצורתה למילים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מתאמנים בעברית: אימונית, מאוץ, מונה פסיעות, מסילת כושר, משקולית

אִמּוּנִית (טריינינג) בניקוד: אִמּוּנִית אימונית היא חליפת בגדים עשויה בד רך ובעלת גזרה רפויה. שני חלקי החליפה הם מכנסיים וחולצה או עליונית. ספורטאים לובשים אותה מעל בגדי הספורט לפני האימון ואחריו. בשל נוחוּתה של האימונית ובשל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים רטובות לכבוד הקיץ: מקר, מרוון, צנרן, אמבט עיסוי

מֵקַר (קוּלֶר) מקר הוא מתקן למי שתייה קרים. המילה מֵקַר היא בת זוגה של המילה מֵחַם – דוד להרתחת מים להכנת משקה חם. את המילה מחם ירשנו מלשון חז"ל, ושם משמעה הוא קומקום למים חמים.…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אומנות עברית: הדבק, מזערת, חלון מסכית, פעלולים

הֶדְבֵּק (קולז') הֶדְבֵּק הוא יצירת תמונה על ידי הדבקה של פיסות נייר, פיסות בד, קטעי תצלומים וכדומה. התמונה שנוצרת אף היא נקראת הֶדְבֵּק. בתחום התסריטאות והמחזאות הדבק הוא צירוף של רכיבים רבים שלכאורה אינם שייכים…
המשך קריאה >>

ראש השנה

בפרוס השנה החדשה

לקראת ראש השנה אנו מקבלים איגרות 'שנה טובה' שברבות מהן כתוב "בפרוס השנה החדשה…". מה פירוש המילה בפרוס? על פי ההסבר המקובל פְּרוֹס היא מילת יחס יוונית שפירושה 'לפני', 'לקראת', 'בכיוון'. במשנה ובתלמוד נקלטה מילה זו…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

תפיסה או תפישה?

במקרא משמש השורש תפ"שׂ בלבד, כגון "וָאֶתְפֹּשׂ בִּשְׁנֵי הַלֻּחֹת וָאַשְׁלִכֵם" (דברים ט, יז). בלשון חז"ל אנו מוצאים מעבר משׂי"ן לסמ"ך (כמו במקרים אחרים), כגון "מה עשה אותו המלך, תפס את העבד בידו והכניסו לבית גנזיו…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

שְׁדֵרוֹת או שְׂדֵרוֹת?

המילה שְׂדֵרָה ושם העיר שְׂדֵרוֹת נֶהגים בשׂי"ן שמאלית. המילה באה במקרא בצורת הרבים שְׂדֵרוֹת בשני הקשרים: (א) בניית בית המקדש – "וַיִּבֶן אֶת הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ וַיִּסְפֹּן אֶת הַבַּיִת גֵּבִים וּשְׂדֵרֹת בָּאֲרָזִים" (מלכים א ו, ט).…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 26

תוכן העניינים התכנסות בבית נשיא המדינה לציון יובל לאקדמיה ללשון, עמ' 1 החלטות בדקדוק – דרמתי או דרמטי מאת רונית גדיש, עמ' 2 כתיב שמות תואר לועזיים: ארומטי/ארומתי, דרמטי/דרמתי, סיסטמטי/סיסטמתי, סכמטי/סכמתי, פרדוקסלי/פרדוקסי ועוד  מי מכיר?…
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 10

מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנים תשנ"ג–תשנ"ה הערת עדכון: בסומת > בשומת (תשע"ג).

שמות ומשמעויות

יששכר

השם יששכר מופיע במקרא ארבעים ושלוש פעמים. בכולן הוא כתוב בשתי שי"נים, ואולם ניקודו הוא יִשָּׂשכָר – השי"ן השנייה בלא ניקוד כלל. ניקוד זה בא לומר שאין להגות את השי"ן השנייה, כאילו כתוב יִשָּׂכָר בשי"ן…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

מה אתה סח?

הביטוי "מה אתה סח" (או בשי"ן שמאלית: שָׂח) משמש להבעת פליאה על דברים שנאמרו, גרסה מליצית של 'מה אתה אומר'.
המשך קריאה >>

מאמרים

מִמִּדְבַּר שִׂין – על הסמ"ך הנכתבת בשי"ן

במאמר מקיף ורב עניין המחבר מתחקה על גלגולו של ההגה שבמקרא נכתב באות שי"ן אך נהגה לימים כסמ"ך. לדעת הכותב טוב היה אילו נכתבו כל השי"נים ההגויות כ־s באות סמ"ך. כך היו נמנעות שגיאות הגייה כגון "שְׁדרות" (במקום שׂדרות). מצד שני היו נוצרים הומוגרפים רבים כמו סר (שׂר, סר). אלא שנראה שלא החשש מהומוגרפים, שהעברית משופעת בהם ממילא, היה בעוכרי פישוט הכתיב, כי אם שמרנותם של כותבי העברית.
המשך קריאה >>

מאמרים

איך אומרים בפולנית פוֹטוֹסִינְתֵּזָה?

בחידון הטלוויזיה "הכספת" נשאל המתמודד אם אמת שמקור המילה פוטוסינתזה בלשון הפולנית, ועל פי החידונאי זו הייתה התשובה הנכונה. צופים רבים היו משוכנעים שנפלה כאן טעות. עיון במילונים שימושיים רמז במישרין או בעקיפין על היוונית…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

פָּרַס או פָּרַשׂ?

מלכתחילה מתקיימים בעברית שני שורשים: האחד פר"ס בהוראת 'חתך' והאחר פר"שׂ בהוראת 'שָׁטַח', 'פיזר'. ואולם כבר בכתבי היד ובדפוסים של ספרות חז"ל אנו מוצאים שגם השורש השני, שהוראתו שיטוח ופיזור, נכתב לעיתים בסמ"ך. כך למשל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שׁ או שׂ? פשה, שידוד מערכות, חשוך, בשום שכל

פָּשָׂה פָּשָׂה – בשי"ן שמאלית – הוא פועל שמשמעו 'התפשט', 'התרחב'. מקורו של פועל זה בתיאורי נגעי הצרעת בספר ויקרא, כגון "וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה פָּשְׂתָה הַמִּסְפַּחַת בָּעוֹר, וְטִמְּאוֹ הַכֹּהֵן צָרַעַת הִוא" (יג, ח). הפועל פָּשָׂה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

כלים מכלים שונים: מלקטת, מלקחת, מפרסה, מקלור

מַלְקֶטֶת (פינצטה) מַלקטת היא כלי קטן בעל שתי זרועות דקות וגמישות המיועד לאחוז דברים עדינים. המלקטת משמשת גם לתלישת שערות קצרות. המילה מלקטת מתועדת במשנה בהקשר של תלישת שערות מן הזקן. היא דומה בצורתה למילים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מתאמנים בעברית: אימונית, מאוץ, מונה פסיעות, מסילת כושר, משקולית

אִמּוּנִית (טריינינג) בניקוד: אִמּוּנִית אימונית היא חליפת בגדים עשויה בד רך ובעלת גזרה רפויה. שני חלקי החליפה הם מכנסיים וחולצה או עליונית. ספורטאים לובשים אותה מעל בגדי הספורט לפני האימון ואחריו. בשל נוחוּתה של האימונית ובשל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים רטובות לכבוד הקיץ: מקר, מרוון, צנרן, אמבט עיסוי

מֵקַר (קוּלֶר) מקר הוא מתקן למי שתייה קרים. המילה מֵקַר היא בת זוגה של המילה מֵחַם – דוד להרתחת מים להכנת משקה חם. את המילה מחם ירשנו מלשון חז"ל, ושם משמעה הוא קומקום למים חמים.…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אומנות עברית: הדבק, מזערת, חלון מסכית, פעלולים

הֶדְבֵּק (קולז') הֶדְבֵּק הוא יצירת תמונה על ידי הדבקה של פיסות נייר, פיסות בד, קטעי תצלומים וכדומה. התמונה שנוצרת אף היא נקראת הֶדְבֵּק. בתחום התסריטאות והמחזאות הדבק הוא צירוף של רכיבים רבים שלכאורה אינם שייכים…
המשך קריאה >>

ראש השנה

בפרוס השנה החדשה

לקראת ראש השנה אנו מקבלים איגרות 'שנה טובה' שברבות מהן כתוב "בפרוס השנה החדשה…". מה פירוש המילה בפרוס? על פי ההסבר המקובל פְּרוֹס היא מילת יחס יוונית שפירושה 'לפני', 'לקראת', 'בכיוון'. במשנה ובתלמוד נקלטה מילה זו…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

תפיסה או תפישה?

במקרא משמש השורש תפ"שׂ בלבד, כגון "וָאֶתְפֹּשׂ בִּשְׁנֵי הַלֻּחֹת וָאַשְׁלִכֵם" (דברים ט, יז). בלשון חז"ל אנו מוצאים מעבר משׂי"ן לסמ"ך (כמו במקרים אחרים), כגון "מה עשה אותו המלך, תפס את העבד בידו והכניסו לבית גנזיו…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

שְׁדֵרוֹת או שְׂדֵרוֹת?

המילה שְׂדֵרָה ושם העיר שְׂדֵרוֹת נֶהגים בשׂי"ן שמאלית. המילה באה במקרא בצורת הרבים שְׂדֵרוֹת בשני הקשרים: (א) בניית בית המקדש – "וַיִּבֶן אֶת הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ וַיִּסְפֹּן אֶת הַבַּיִת גֵּבִים וּשְׂדֵרֹת בָּאֲרָזִים" (מלכים א ו, ט).…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 26

תוכן העניינים התכנסות בבית נשיא המדינה לציון יובל לאקדמיה ללשון, עמ' 1 החלטות בדקדוק – דרמתי או דרמטי מאת רונית גדיש, עמ' 2 כתיב שמות תואר לועזיים: ארומטי/ארומתי, דרמטי/דרמתי, סיסטמטי/סיסטמתי, סכמטי/סכמתי, פרדוקסלי/פרדוקסי ועוד  מי מכיר?…
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 10

מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנים תשנ"ג–תשנ"ה הערת עדכון: בסומת > בשומת (תשע"ג).

שמות ומשמעויות

יששכר

השם יששכר מופיע במקרא ארבעים ושלוש פעמים. בכולן הוא כתוב בשתי שי"נים, ואולם ניקודו הוא יִשָּׂשכָר – השי"ן השנייה בלא ניקוד כלל. ניקוד זה בא לומר שאין להגות את השי"ן השנייה, כאילו כתוב יִשָּׂכָר בשי"ן…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

מה אתה סח?

הביטוי "מה אתה סח" (או בשי"ן שמאלית: שָׂח) משמש להבעת פליאה על דברים שנאמרו, גרסה מליצית של 'מה אתה אומר'.
המשך קריאה >>

מאמרים

מִמִּדְבַּר שִׂין – על הסמ"ך הנכתבת בשי"ן

במאמר מקיף ורב עניין המחבר מתחקה על גלגולו של ההגה שבמקרא נכתב באות שי"ן אך נהגה לימים כסמ"ך. לדעת הכותב טוב היה אילו נכתבו כל השי"נים ההגויות כ־s באות סמ"ך. כך היו נמנעות שגיאות הגייה כגון "שְׁדרות" (במקום שׂדרות). מצד שני היו נוצרים הומוגרפים רבים כמו סר (שׂר, סר). אלא שנראה שלא החשש מהומוגרפים, שהעברית משופעת בהם ממילא, היה בעוכרי פישוט הכתיב, כי אם שמרנותם של כותבי העברית.
המשך קריאה >>

מאמרים

איך אומרים בפולנית פוֹטוֹסִינְתֵּזָה?

בחידון הטלוויזיה "הכספת" נשאל המתמודד אם אמת שמקור המילה פוטוסינתזה בלשון הפולנית, ועל פי החידונאי זו הייתה התשובה הנכונה. צופים רבים היו משוכנעים שנפלה כאן טעות. עיון במילונים שימושיים רמז במישרין או בעקיפין על היוונית…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

פָּרַס או פָּרַשׂ?

מלכתחילה מתקיימים בעברית שני שורשים: האחד פר"ס בהוראת 'חתך' והאחר פר"שׂ בהוראת 'שָׁטַח', 'פיזר'. ואולם כבר בכתבי היד ובדפוסים של ספרות חז"ל אנו מוצאים שגם השורש השני, שהוראתו שיטוח ופיזור, נכתב לעיתים בסמ"ך. כך למשל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שׁ או שׂ? פשה, שידוד מערכות, חשוך, בשום שכל

פָּשָׂה פָּשָׂה – בשי"ן שמאלית – הוא פועל שמשמעו 'התפשט', 'התרחב'. מקורו של פועל זה בתיאורי נגעי הצרעת בספר ויקרא, כגון "וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה פָּשְׂתָה הַמִּסְפַּחַת בָּעוֹר, וְטִמְּאוֹ הַכֹּהֵן צָרַעַת הִוא" (יג, ח). הפועל פָּשָׂה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

כלים מכלים שונים: מלקטת, מלקחת, מפרסה, מקלור

מַלְקֶטֶת (פינצטה) מַלקטת היא כלי קטן בעל שתי זרועות דקות וגמישות המיועד לאחוז דברים עדינים. המלקטת משמשת גם לתלישת שערות קצרות. המילה מלקטת מתועדת במשנה בהקשר של תלישת שערות מן הזקן. היא דומה בצורתה למילים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מתאמנים בעברית: אימונית, מאוץ, מונה פסיעות, מסילת כושר, משקולית

אִמּוּנִית (טריינינג) בניקוד: אִמּוּנִית אימונית היא חליפת בגדים עשויה בד רך ובעלת גזרה רפויה. שני חלקי החליפה הם מכנסיים וחולצה או עליונית. ספורטאים לובשים אותה מעל בגדי הספורט לפני האימון ואחריו. בשל נוחוּתה של האימונית ובשל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים רטובות לכבוד הקיץ: מקר, מרוון, צנרן, אמבט עיסוי

מֵקַר (קוּלֶר) מקר הוא מתקן למי שתייה קרים. המילה מֵקַר היא בת זוגה של המילה מֵחַם – דוד להרתחת מים להכנת משקה חם. את המילה מחם ירשנו מלשון חז"ל, ושם משמעה הוא קומקום למים חמים.…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אומנות עברית: הדבק, מזערת, חלון מסכית, פעלולים

הֶדְבֵּק (קולז') הֶדְבֵּק הוא יצירת תמונה על ידי הדבקה של פיסות נייר, פיסות בד, קטעי תצלומים וכדומה. התמונה שנוצרת אף היא נקראת הֶדְבֵּק. בתחום התסריטאות והמחזאות הדבק הוא צירוף של רכיבים רבים שלכאורה אינם שייכים…
המשך קריאה >>

ראש השנה

בפרוס השנה החדשה

לקראת ראש השנה אנו מקבלים איגרות 'שנה טובה' שברבות מהן כתוב "בפרוס השנה החדשה…". מה פירוש המילה בפרוס? על פי ההסבר המקובל פְּרוֹס היא מילת יחס יוונית שפירושה 'לפני', 'לקראת', 'בכיוון'. במשנה ובתלמוד נקלטה מילה זו…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

תפיסה או תפישה?

במקרא משמש השורש תפ"שׂ בלבד, כגון "וָאֶתְפֹּשׂ בִּשְׁנֵי הַלֻּחֹת וָאַשְׁלִכֵם" (דברים ט, יז). בלשון חז"ל אנו מוצאים מעבר משׂי"ן לסמ"ך (כמו במקרים אחרים), כגון "מה עשה אותו המלך, תפס את העבד בידו והכניסו לבית גנזיו…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

שְׁדֵרוֹת או שְׂדֵרוֹת?

המילה שְׂדֵרָה ושם העיר שְׂדֵרוֹת נֶהגים בשׂי"ן שמאלית. המילה באה במקרא בצורת הרבים שְׂדֵרוֹת בשני הקשרים: (א) בניית בית המקדש – "וַיִּבֶן אֶת הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ וַיִּסְפֹּן אֶת הַבַּיִת גֵּבִים וּשְׂדֵרֹת בָּאֲרָזִים" (מלכים א ו, ט).…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 26

תוכן העניינים התכנסות בבית נשיא המדינה לציון יובל לאקדמיה ללשון, עמ' 1 החלטות בדקדוק – דרמתי או דרמטי מאת רונית גדיש, עמ' 2 כתיב שמות תואר לועזיים: ארומטי/ארומתי, דרמטי/דרמתי, סיסטמטי/סיסטמתי, סכמטי/סכמתי, פרדוקסלי/פרדוקסי ועוד  מי מכיר?…
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 10

מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנים תשנ"ג–תשנ"ה הערת עדכון: בסומת > בשומת (תשע"ג).

שמות ומשמעויות

יששכר

השם יששכר מופיע במקרא ארבעים ושלוש פעמים. בכולן הוא כתוב בשתי שי"נים, ואולם ניקודו הוא יִשָּׂשכָר – השי"ן השנייה בלא ניקוד כלל. ניקוד זה בא לומר שאין להגות את השי"ן השנייה, כאילו כתוב יִשָּׂכָר בשי"ן…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

מה אתה סח?

הביטוי "מה אתה סח" (או בשי"ן שמאלית: שָׂח) משמש להבעת פליאה על דברים שנאמרו, גרסה מליצית של 'מה אתה אומר'.
המשך קריאה >>

מאמרים

מִמִּדְבַּר שִׂין – על הסמ"ך הנכתבת בשי"ן

במאמר מקיף ורב עניין המחבר מתחקה על גלגולו של ההגה שבמקרא נכתב באות שי"ן אך נהגה לימים כסמ"ך. לדעת הכותב טוב היה אילו נכתבו כל השי"נים ההגויות כ־s באות סמ"ך. כך היו נמנעות שגיאות הגייה כגון "שְׁדרות" (במקום שׂדרות). מצד שני היו נוצרים הומוגרפים רבים כמו סר (שׂר, סר). אלא שנראה שלא החשש מהומוגרפים, שהעברית משופעת בהם ממילא, היה בעוכרי פישוט הכתיב, כי אם שמרנותם של כותבי העברית.
המשך קריאה >>

מאמרים

איך אומרים בפולנית פוֹטוֹסִינְתֵּזָה?

בחידון הטלוויזיה "הכספת" נשאל המתמודד אם אמת שמקור המילה פוטוסינתזה בלשון הפולנית, ועל פי החידונאי זו הייתה התשובה הנכונה. צופים רבים היו משוכנעים שנפלה כאן טעות. עיון במילונים שימושיים רמז במישרין או בעקיפין על היוונית…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

פָּרַס או פָּרַשׂ?

מלכתחילה מתקיימים בעברית שני שורשים: האחד פר"ס בהוראת 'חתך' והאחר פר"שׂ בהוראת 'שָׁטַח', 'פיזר'. ואולם כבר בכתבי היד ובדפוסים של ספרות חז"ל אנו מוצאים שגם השורש השני, שהוראתו שיטוח ופיזור, נכתב לעיתים בסמ"ך. כך למשל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שׁ או שׂ? פשה, שידוד מערכות, חשוך, בשום שכל

פָּשָׂה פָּשָׂה – בשי"ן שמאלית – הוא פועל שמשמעו 'התפשט', 'התרחב'. מקורו של פועל זה בתיאורי נגעי הצרעת בספר ויקרא, כגון "וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה פָּשְׂתָה הַמִּסְפַּחַת בָּעוֹר, וְטִמְּאוֹ הַכֹּהֵן צָרַעַת הִוא" (יג, ח). הפועל פָּשָׂה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

כלים מכלים שונים: מלקטת, מלקחת, מפרסה, מקלור

מַלְקֶטֶת (פינצטה) מַלקטת היא כלי קטן בעל שתי זרועות דקות וגמישות המיועד לאחוז דברים עדינים. המלקטת משמשת גם לתלישת שערות קצרות. המילה מלקטת מתועדת במשנה בהקשר של תלישת שערות מן הזקן. היא דומה בצורתה למילים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מתאמנים בעברית: אימונית, מאוץ, מונה פסיעות, מסילת כושר, משקולית

אִמּוּנִית (טריינינג) בניקוד: אִמּוּנִית אימונית היא חליפת בגדים עשויה בד רך ובעלת גזרה רפויה. שני חלקי החליפה הם מכנסיים וחולצה או עליונית. ספורטאים לובשים אותה מעל בגדי הספורט לפני האימון ואחריו. בשל נוחוּתה של האימונית ובשל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים רטובות לכבוד הקיץ: מקר, מרוון, צנרן, אמבט עיסוי

מֵקַר (קוּלֶר) מקר הוא מתקן למי שתייה קרים. המילה מֵקַר היא בת זוגה של המילה מֵחַם – דוד להרתחת מים להכנת משקה חם. את המילה מחם ירשנו מלשון חז"ל, ושם משמעה הוא קומקום למים חמים.…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אומנות עברית: הדבק, מזערת, חלון מסכית, פעלולים

הֶדְבֵּק (קולז') הֶדְבֵּק הוא יצירת תמונה על ידי הדבקה של פיסות נייר, פיסות בד, קטעי תצלומים וכדומה. התמונה שנוצרת אף היא נקראת הֶדְבֵּק. בתחום התסריטאות והמחזאות הדבק הוא צירוף של רכיבים רבים שלכאורה אינם שייכים…
המשך קריאה >>

ראש השנה

בפרוס השנה החדשה

לקראת ראש השנה אנו מקבלים איגרות 'שנה טובה' שברבות מהן כתוב "בפרוס השנה החדשה…". מה פירוש המילה בפרוס? על פי ההסבר המקובל פְּרוֹס היא מילת יחס יוונית שפירושה 'לפני', 'לקראת', 'בכיוון'. במשנה ובתלמוד נקלטה מילה זו…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

תפיסה או תפישה?

במקרא משמש השורש תפ"שׂ בלבד, כגון "וָאֶתְפֹּשׂ בִּשְׁנֵי הַלֻּחֹת וָאַשְׁלִכֵם" (דברים ט, יז). בלשון חז"ל אנו מוצאים מעבר משׂי"ן לסמ"ך (כמו במקרים אחרים), כגון "מה עשה אותו המלך, תפס את העבד בידו והכניסו לבית גנזיו…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

שְׁדֵרוֹת או שְׂדֵרוֹת?

המילה שְׂדֵרָה ושם העיר שְׂדֵרוֹת נֶהגים בשׂי"ן שמאלית. המילה באה במקרא בצורת הרבים שְׂדֵרוֹת בשני הקשרים: (א) בניית בית המקדש – "וַיִּבֶן אֶת הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ וַיִּסְפֹּן אֶת הַבַּיִת גֵּבִים וּשְׂדֵרֹת בָּאֲרָזִים" (מלכים א ו, ט).…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 26

תוכן העניינים התכנסות בבית נשיא המדינה לציון יובל לאקדמיה ללשון, עמ' 1 החלטות בדקדוק – דרמתי או דרמטי מאת רונית גדיש, עמ' 2 כתיב שמות תואר לועזיים: ארומטי/ארומתי, דרמטי/דרמתי, סיסטמטי/סיסטמתי, סכמטי/סכמתי, פרדוקסלי/פרדוקסי ועוד  מי מכיר?…
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 10

מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנים תשנ"ג–תשנ"ה הערת עדכון: בסומת > בשומת (תשע"ג).

שמות ומשמעויות

יששכר

השם יששכר מופיע במקרא ארבעים ושלוש פעמים. בכולן הוא כתוב בשתי שי"נים, ואולם ניקודו הוא יִשָּׂשכָר – השי"ן השנייה בלא ניקוד כלל. ניקוד זה בא לומר שאין להגות את השי"ן השנייה, כאילו כתוב יִשָּׂכָר בשי"ן…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

מה אתה סח?

הביטוי "מה אתה סח" (או בשי"ן שמאלית: שָׂח) משמש להבעת פליאה על דברים שנאמרו, גרסה מליצית של 'מה אתה אומר'.
המשך קריאה >>

מאמרים

מִמִּדְבַּר שִׂין – על הסמ"ך הנכתבת בשי"ן

במאמר מקיף ורב עניין המחבר מתחקה על גלגולו של ההגה שבמקרא נכתב באות שי"ן אך נהגה לימים כסמ"ך. לדעת הכותב טוב היה אילו נכתבו כל השי"נים ההגויות כ־s באות סמ"ך. כך היו נמנעות שגיאות הגייה כגון "שְׁדרות" (במקום שׂדרות). מצד שני היו נוצרים הומוגרפים רבים כמו סר (שׂר, סר). אלא שנראה שלא החשש מהומוגרפים, שהעברית משופעת בהם ממילא, היה בעוכרי פישוט הכתיב, כי אם שמרנותם של כותבי העברית.
המשך קריאה >>

מאמרים

איך אומרים בפולנית פוֹטוֹסִינְתֵּזָה?

בחידון הטלוויזיה "הכספת" נשאל המתמודד אם אמת שמקור המילה פוטוסינתזה בלשון הפולנית, ועל פי החידונאי זו הייתה התשובה הנכונה. צופים רבים היו משוכנעים שנפלה כאן טעות. עיון במילונים שימושיים רמז במישרין או בעקיפין על היוונית…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

פָּרַס או פָּרַשׂ?

מלכתחילה מתקיימים בעברית שני שורשים: האחד פר"ס בהוראת 'חתך' והאחר פר"שׂ בהוראת 'שָׁטַח', 'פיזר'. ואולם כבר בכתבי היד ובדפוסים של ספרות חז"ל אנו מוצאים שגם השורש השני, שהוראתו שיטוח ופיזור, נכתב לעיתים בסמ"ך. כך למשל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שׁ או שׂ? פשה, שידוד מערכות, חשוך, בשום שכל

פָּשָׂה פָּשָׂה – בשי"ן שמאלית – הוא פועל שמשמעו 'התפשט', 'התרחב'. מקורו של פועל זה בתיאורי נגעי הצרעת בספר ויקרא, כגון "וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה פָּשְׂתָה הַמִּסְפַּחַת בָּעוֹר, וְטִמְּאוֹ הַכֹּהֵן צָרַעַת הִוא" (יג, ח). הפועל פָּשָׂה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

כלים מכלים שונים: מלקטת, מלקחת, מפרסה, מקלור

מַלְקֶטֶת (פינצטה) מַלקטת היא כלי קטן בעל שתי זרועות דקות וגמישות המיועד לאחוז דברים עדינים. המלקטת משמשת גם לתלישת שערות קצרות. המילה מלקטת מתועדת במשנה בהקשר של תלישת שערות מן הזקן. היא דומה בצורתה למילים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מתאמנים בעברית: אימונית, מאוץ, מונה פסיעות, מסילת כושר, משקולית

אִמּוּנִית (טריינינג) בניקוד: אִמּוּנִית אימונית היא חליפת בגדים עשויה בד רך ובעלת גזרה רפויה. שני חלקי החליפה הם מכנסיים וחולצה או עליונית. ספורטאים לובשים אותה מעל בגדי הספורט לפני האימון ואחריו. בשל נוחוּתה של האימונית ובשל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים רטובות לכבוד הקיץ: מקר, מרוון, צנרן, אמבט עיסוי

מֵקַר (קוּלֶר) מקר הוא מתקן למי שתייה קרים. המילה מֵקַר היא בת זוגה של המילה מֵחַם – דוד להרתחת מים להכנת משקה חם. את המילה מחם ירשנו מלשון חז"ל, ושם משמעה הוא קומקום למים חמים.…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אומנות עברית: הדבק, מזערת, חלון מסכית, פעלולים

הֶדְבֵּק (קולז') הֶדְבֵּק הוא יצירת תמונה על ידי הדבקה של פיסות נייר, פיסות בד, קטעי תצלומים וכדומה. התמונה שנוצרת אף היא נקראת הֶדְבֵּק. בתחום התסריטאות והמחזאות הדבק הוא צירוף של רכיבים רבים שלכאורה אינם שייכים…
המשך קריאה >>

ראש השנה

בפרוס השנה החדשה

לקראת ראש השנה אנו מקבלים איגרות 'שנה טובה' שברבות מהן כתוב "בפרוס השנה החדשה…". מה פירוש המילה בפרוס? על פי ההסבר המקובל פְּרוֹס היא מילת יחס יוונית שפירושה 'לפני', 'לקראת', 'בכיוון'. במשנה ובתלמוד נקלטה מילה זו…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

תפיסה או תפישה?

במקרא משמש השורש תפ"שׂ בלבד, כגון "וָאֶתְפֹּשׂ בִּשְׁנֵי הַלֻּחֹת וָאַשְׁלִכֵם" (דברים ט, יז). בלשון חז"ל אנו מוצאים מעבר משׂי"ן לסמ"ך (כמו במקרים אחרים), כגון "מה עשה אותו המלך, תפס את העבד בידו והכניסו לבית גנזיו…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

שְׁדֵרוֹת או שְׂדֵרוֹת?

המילה שְׂדֵרָה ושם העיר שְׂדֵרוֹת נֶהגים בשׂי"ן שמאלית. המילה באה במקרא בצורת הרבים שְׂדֵרוֹת בשני הקשרים: (א) בניית בית המקדש – "וַיִּבֶן אֶת הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ וַיִּסְפֹּן אֶת הַבַּיִת גֵּבִים וּשְׂדֵרֹת בָּאֲרָזִים" (מלכים א ו, ט).…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 26

תוכן העניינים התכנסות בבית נשיא המדינה לציון יובל לאקדמיה ללשון, עמ' 1 החלטות בדקדוק – דרמתי או דרמטי מאת רונית גדיש, עמ' 2 כתיב שמות תואר לועזיים: ארומטי/ארומתי, דרמטי/דרמתי, סיסטמטי/סיסטמתי, סכמטי/סכמתי, פרדוקסלי/פרדוקסי ועוד  מי מכיר?…
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 10

מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנים תשנ"ג–תשנ"ה הערת עדכון: בסומת > בשומת (תשע"ג).

שמות ומשמעויות

יששכר

השם יששכר מופיע במקרא ארבעים ושלוש פעמים. בכולן הוא כתוב בשתי שי"נים, ואולם ניקודו הוא יִשָּׂשכָר – השי"ן השנייה בלא ניקוד כלל. ניקוד זה בא לומר שאין להגות את השי"ן השנייה, כאילו כתוב יִשָּׂכָר בשי"ן…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

מה אתה סח?

הביטוי "מה אתה סח" (או בשי"ן שמאלית: שָׂח) משמש להבעת פליאה על דברים שנאמרו, גרסה מליצית של 'מה אתה אומר'.
המשך קריאה >>

מאמרים

מִמִּדְבַּר שִׂין – על הסמ"ך הנכתבת בשי"ן

במאמר מקיף ורב עניין המחבר מתחקה על גלגולו של ההגה שבמקרא נכתב באות שי"ן אך נהגה לימים כסמ"ך. לדעת הכותב טוב היה אילו נכתבו כל השי"נים ההגויות כ־s באות סמ"ך. כך היו נמנעות שגיאות הגייה כגון "שְׁדרות" (במקום שׂדרות). מצד שני היו נוצרים הומוגרפים רבים כמו סר (שׂר, סר). אלא שנראה שלא החשש מהומוגרפים, שהעברית משופעת בהם ממילא, היה בעוכרי פישוט הכתיב, כי אם שמרנותם של כותבי העברית.
המשך קריאה >>

מאמרים

איך אומרים בפולנית פוֹטוֹסִינְתֵּזָה?

בחידון הטלוויזיה "הכספת" נשאל המתמודד אם אמת שמקור המילה פוטוסינתזה בלשון הפולנית, ועל פי החידונאי זו הייתה התשובה הנכונה. צופים רבים היו משוכנעים שנפלה כאן טעות. עיון במילונים שימושיים רמז במישרין או בעקיפין על היוונית…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

פָּרַס או פָּרַשׂ?

מלכתחילה מתקיימים בעברית שני שורשים: האחד פר"ס בהוראת 'חתך' והאחר פר"שׂ בהוראת 'שָׁטַח', 'פיזר'. ואולם כבר בכתבי היד ובדפוסים של ספרות חז"ל אנו מוצאים שגם השורש השני, שהוראתו שיטוח ופיזור, נכתב לעיתים בסמ"ך. כך למשל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שׁ או שׂ? פשה, שידוד מערכות, חשוך, בשום שכל

פָּשָׂה פָּשָׂה – בשי"ן שמאלית – הוא פועל שמשמעו 'התפשט', 'התרחב'. מקורו של פועל זה בתיאורי נגעי הצרעת בספר ויקרא, כגון "וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה פָּשְׂתָה הַמִּסְפַּחַת בָּעוֹר, וְטִמְּאוֹ הַכֹּהֵן צָרַעַת הִוא" (יג, ח). הפועל פָּשָׂה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

כלים מכלים שונים: מלקטת, מלקחת, מפרסה, מקלור

מַלְקֶטֶת (פינצטה) מַלקטת היא כלי קטן בעל שתי זרועות דקות וגמישות המיועד לאחוז דברים עדינים. המלקטת משמשת גם לתלישת שערות קצרות. המילה מלקטת מתועדת במשנה בהקשר של תלישת שערות מן הזקן. היא דומה בצורתה למילים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מתאמנים בעברית: אימונית, מאוץ, מונה פסיעות, מסילת כושר, משקולית

אִמּוּנִית (טריינינג) בניקוד: אִמּוּנִית אימונית היא חליפת בגדים עשויה בד רך ובעלת גזרה רפויה. שני חלקי החליפה הם מכנסיים וחולצה או עליונית. ספורטאים לובשים אותה מעל בגדי הספורט לפני האימון ואחריו. בשל נוחוּתה של האימונית ובשל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים רטובות לכבוד הקיץ: מקר, מרוון, צנרן, אמבט עיסוי

מֵקַר (קוּלֶר) מקר הוא מתקן למי שתייה קרים. המילה מֵקַר היא בת זוגה של המילה מֵחַם – דוד להרתחת מים להכנת משקה חם. את המילה מחם ירשנו מלשון חז"ל, ושם משמעה הוא קומקום למים חמים.…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אומנות עברית: הדבק, מזערת, חלון מסכית, פעלולים

הֶדְבֵּק (קולז') הֶדְבֵּק הוא יצירת תמונה על ידי הדבקה של פיסות נייר, פיסות בד, קטעי תצלומים וכדומה. התמונה שנוצרת אף היא נקראת הֶדְבֵּק. בתחום התסריטאות והמחזאות הדבק הוא צירוף של רכיבים רבים שלכאורה אינם שייכים…
המשך קריאה >>

ראש השנה

בפרוס השנה החדשה

לקראת ראש השנה אנו מקבלים איגרות 'שנה טובה' שברבות מהן כתוב "בפרוס השנה החדשה…". מה פירוש המילה בפרוס? על פי ההסבר המקובל פְּרוֹס היא מילת יחס יוונית שפירושה 'לפני', 'לקראת', 'בכיוון'. במשנה ובתלמוד נקלטה מילה זו…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

תפיסה או תפישה?

במקרא משמש השורש תפ"שׂ בלבד, כגון "וָאֶתְפֹּשׂ בִּשְׁנֵי הַלֻּחֹת וָאַשְׁלִכֵם" (דברים ט, יז). בלשון חז"ל אנו מוצאים מעבר משׂי"ן לסמ"ך (כמו במקרים אחרים), כגון "מה עשה אותו המלך, תפס את העבד בידו והכניסו לבית גנזיו…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

שְׁדֵרוֹת או שְׂדֵרוֹת?

המילה שְׂדֵרָה ושם העיר שְׂדֵרוֹת נֶהגים בשׂי"ן שמאלית. המילה באה במקרא בצורת הרבים שְׂדֵרוֹת בשני הקשרים: (א) בניית בית המקדש – "וַיִּבֶן אֶת הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ וַיִּסְפֹּן אֶת הַבַּיִת גֵּבִים וּשְׂדֵרֹת בָּאֲרָזִים" (מלכים א ו, ט).…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 26

תוכן העניינים התכנסות בבית נשיא המדינה לציון יובל לאקדמיה ללשון, עמ' 1 החלטות בדקדוק – דרמתי או דרמטי מאת רונית גדיש, עמ' 2 כתיב שמות תואר לועזיים: ארומטי/ארומתי, דרמטי/דרמתי, סיסטמטי/סיסטמתי, סכמטי/סכמתי, פרדוקסלי/פרדוקסי ועוד  מי מכיר?…
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 10

מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנים תשנ"ג–תשנ"ה הערת עדכון: בסומת > בשומת (תשע"ג).

שמות ומשמעויות

יששכר

השם יששכר מופיע במקרא ארבעים ושלוש פעמים. בכולן הוא כתוב בשתי שי"נים, ואולם ניקודו הוא יִשָּׂשכָר – השי"ן השנייה בלא ניקוד כלל. ניקוד זה בא לומר שאין להגות את השי"ן השנייה, כאילו כתוב יִשָּׂכָר בשי"ן…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

מה אתה סח?

הביטוי "מה אתה סח" (או בשי"ן שמאלית: שָׂח) משמש להבעת פליאה על דברים שנאמרו, גרסה מליצית של 'מה אתה אומר'.
המשך קריאה >>

מאמרים

מִמִּדְבַּר שִׂין – על הסמ"ך הנכתבת בשי"ן

במאמר מקיף ורב עניין המחבר מתחקה על גלגולו של ההגה שבמקרא נכתב באות שי"ן אך נהגה לימים כסמ"ך. לדעת הכותב טוב היה אילו נכתבו כל השי"נים ההגויות כ־s באות סמ"ך. כך היו נמנעות שגיאות הגייה כגון "שְׁדרות" (במקום שׂדרות). מצד שני היו נוצרים הומוגרפים רבים כמו סר (שׂר, סר). אלא שנראה שלא החשש מהומוגרפים, שהעברית משופעת בהם ממילא, היה בעוכרי פישוט הכתיב, כי אם שמרנותם של כותבי העברית.
המשך קריאה >>

מאמרים

איך אומרים בפולנית פוֹטוֹסִינְתֵּזָה?

בחידון הטלוויזיה "הכספת" נשאל המתמודד אם אמת שמקור המילה פוטוסינתזה בלשון הפולנית, ועל פי החידונאי זו הייתה התשובה הנכונה. צופים רבים היו משוכנעים שנפלה כאן טעות. עיון במילונים שימושיים רמז במישרין או בעקיפין על היוונית…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

פָּרַס או פָּרַשׂ?

מלכתחילה מתקיימים בעברית שני שורשים: האחד פר"ס בהוראת 'חתך' והאחר פר"שׂ בהוראת 'שָׁטַח', 'פיזר'. ואולם כבר בכתבי היד ובדפוסים של ספרות חז"ל אנו מוצאים שגם השורש השני, שהוראתו שיטוח ופיזור, נכתב לעיתים בסמ"ך. כך למשל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שׁ או שׂ? פשה, שידוד מערכות, חשוך, בשום שכל

פָּשָׂה פָּשָׂה – בשי"ן שמאלית – הוא פועל שמשמעו 'התפשט', 'התרחב'. מקורו של פועל זה בתיאורי נגעי הצרעת בספר ויקרא, כגון "וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה פָּשְׂתָה הַמִּסְפַּחַת בָּעוֹר, וְטִמְּאוֹ הַכֹּהֵן צָרַעַת הִוא" (יג, ח). הפועל פָּשָׂה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

כלים מכלים שונים: מלקטת, מלקחת, מפרסה, מקלור

מַלְקֶטֶת (פינצטה) מַלקטת היא כלי קטן בעל שתי זרועות דקות וגמישות המיועד לאחוז דברים עדינים. המלקטת משמשת גם לתלישת שערות קצרות. המילה מלקטת מתועדת במשנה בהקשר של תלישת שערות מן הזקן. היא דומה בצורתה למילים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מתאמנים בעברית: אימונית, מאוץ, מונה פסיעות, מסילת כושר, משקולית

אִמּוּנִית (טריינינג) בניקוד: אִמּוּנִית אימונית היא חליפת בגדים עשויה בד רך ובעלת גזרה רפויה. שני חלקי החליפה הם מכנסיים וחולצה או עליונית. ספורטאים לובשים אותה מעל בגדי הספורט לפני האימון ואחריו. בשל נוחוּתה של האימונית ובשל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים רטובות לכבוד הקיץ: מקר, מרוון, צנרן, אמבט עיסוי

מֵקַר (קוּלֶר) מקר הוא מתקן למי שתייה קרים. המילה מֵקַר היא בת זוגה של המילה מֵחַם – דוד להרתחת מים להכנת משקה חם. את המילה מחם ירשנו מלשון חז"ל, ושם משמעה הוא קומקום למים חמים.…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אומנות עברית: הדבק, מזערת, חלון מסכית, פעלולים

הֶדְבֵּק (קולז') הֶדְבֵּק הוא יצירת תמונה על ידי הדבקה של פיסות נייר, פיסות בד, קטעי תצלומים וכדומה. התמונה שנוצרת אף היא נקראת הֶדְבֵּק. בתחום התסריטאות והמחזאות הדבק הוא צירוף של רכיבים רבים שלכאורה אינם שייכים…
המשך קריאה >>

ראש השנה

בפרוס השנה החדשה

לקראת ראש השנה אנו מקבלים איגרות 'שנה טובה' שברבות מהן כתוב "בפרוס השנה החדשה…". מה פירוש המילה בפרוס? על פי ההסבר המקובל פְּרוֹס היא מילת יחס יוונית שפירושה 'לפני', 'לקראת', 'בכיוון'. במשנה ובתלמוד נקלטה מילה זו…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

תפיסה או תפישה?

במקרא משמש השורש תפ"שׂ בלבד, כגון "וָאֶתְפֹּשׂ בִּשְׁנֵי הַלֻּחֹת וָאַשְׁלִכֵם" (דברים ט, יז). בלשון חז"ל אנו מוצאים מעבר משׂי"ן לסמ"ך (כמו במקרים אחרים), כגון "מה עשה אותו המלך, תפס את העבד בידו והכניסו לבית גנזיו…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

שְׁדֵרוֹת או שְׂדֵרוֹת?

המילה שְׂדֵרָה ושם העיר שְׂדֵרוֹת נֶהגים בשׂי"ן שמאלית. המילה באה במקרא בצורת הרבים שְׂדֵרוֹת בשני הקשרים: (א) בניית בית המקדש – "וַיִּבֶן אֶת הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ וַיִּסְפֹּן אֶת הַבַּיִת גֵּבִים וּשְׂדֵרֹת בָּאֲרָזִים" (מלכים א ו, ט).…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 26

תוכן העניינים התכנסות בבית נשיא המדינה לציון יובל לאקדמיה ללשון, עמ' 1 החלטות בדקדוק – דרמתי או דרמטי מאת רונית גדיש, עמ' 2 כתיב שמות תואר לועזיים: ארומטי/ארומתי, דרמטי/דרמתי, סיסטמטי/סיסטמתי, סכמטי/סכמתי, פרדוקסלי/פרדוקסי ועוד  מי מכיר?…
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 10

מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנים תשנ"ג–תשנ"ה הערת עדכון: בסומת > בשומת (תשע"ג).

שמות ומשמעויות

יששכר

השם יששכר מופיע במקרא ארבעים ושלוש פעמים. בכולן הוא כתוב בשתי שי"נים, ואולם ניקודו הוא יִשָּׂשכָר – השי"ן השנייה בלא ניקוד כלל. ניקוד זה בא לומר שאין להגות את השי"ן השנייה, כאילו כתוב יִשָּׂכָר בשי"ן…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

מה אתה סח?

הביטוי "מה אתה סח" (או בשי"ן שמאלית: שָׂח) משמש להבעת פליאה על דברים שנאמרו, גרסה מליצית של 'מה אתה אומר'.
המשך קריאה >>

מאמרים

מִמִּדְבַּר שִׂין – על הסמ"ך הנכתבת בשי"ן

במאמר מקיף ורב עניין המחבר מתחקה על גלגולו של ההגה שבמקרא נכתב באות שי"ן אך נהגה לימים כסמ"ך. לדעת הכותב טוב היה אילו נכתבו כל השי"נים ההגויות כ־s באות סמ"ך. כך היו נמנעות שגיאות הגייה כגון "שְׁדרות" (במקום שׂדרות). מצד שני היו נוצרים הומוגרפים רבים כמו סר (שׂר, סר). אלא שנראה שלא החשש מהומוגרפים, שהעברית משופעת בהם ממילא, היה בעוכרי פישוט הכתיב, כי אם שמרנותם של כותבי העברית.
המשך קריאה >>

מאמרים

איך אומרים בפולנית פוֹטוֹסִינְתֵּזָה?

בחידון הטלוויזיה "הכספת" נשאל המתמודד אם אמת שמקור המילה פוטוסינתזה בלשון הפולנית, ועל פי החידונאי זו הייתה התשובה הנכונה. צופים רבים היו משוכנעים שנפלה כאן טעות. עיון במילונים שימושיים רמז במישרין או בעקיפין על היוונית…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

פָּרַס או פָּרַשׂ?

מלכתחילה מתקיימים בעברית שני שורשים: האחד פר"ס בהוראת 'חתך' והאחר פר"שׂ בהוראת 'שָׁטַח', 'פיזר'. ואולם כבר בכתבי היד ובדפוסים של ספרות חז"ל אנו מוצאים שגם השורש השני, שהוראתו שיטוח ופיזור, נכתב לעיתים בסמ"ך. כך למשל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שׁ או שׂ? פשה, שידוד מערכות, חשוך, בשום שכל

פָּשָׂה פָּשָׂה – בשי"ן שמאלית – הוא פועל שמשמעו 'התפשט', 'התרחב'. מקורו של פועל זה בתיאורי נגעי הצרעת בספר ויקרא, כגון "וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה פָּשְׂתָה הַמִּסְפַּחַת בָּעוֹר, וְטִמְּאוֹ הַכֹּהֵן צָרַעַת הִוא" (יג, ח). הפועל פָּשָׂה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

כלים מכלים שונים: מלקטת, מלקחת, מפרסה, מקלור

מַלְקֶטֶת (פינצטה) מַלקטת היא כלי קטן בעל שתי זרועות דקות וגמישות המיועד לאחוז דברים עדינים. המלקטת משמשת גם לתלישת שערות קצרות. המילה מלקטת מתועדת במשנה בהקשר של תלישת שערות מן הזקן. היא דומה בצורתה למילים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מתאמנים בעברית: אימונית, מאוץ, מונה פסיעות, מסילת כושר, משקולית

אִמּוּנִית (טריינינג) בניקוד: אִמּוּנִית אימונית היא חליפת בגדים עשויה בד רך ובעלת גזרה רפויה. שני חלקי החליפה הם מכנסיים וחולצה או עליונית. ספורטאים לובשים אותה מעל בגדי הספורט לפני האימון ואחריו. בשל נוחוּתה של האימונית ובשל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים רטובות לכבוד הקיץ: מקר, מרוון, צנרן, אמבט עיסוי

מֵקַר (קוּלֶר) מקר הוא מתקן למי שתייה קרים. המילה מֵקַר היא בת זוגה של המילה מֵחַם – דוד להרתחת מים להכנת משקה חם. את המילה מחם ירשנו מלשון חז"ל, ושם משמעה הוא קומקום למים חמים.…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אומנות עברית: הדבק, מזערת, חלון מסכית, פעלולים

הֶדְבֵּק (קולז') הֶדְבֵּק הוא יצירת תמונה על ידי הדבקה של פיסות נייר, פיסות בד, קטעי תצלומים וכדומה. התמונה שנוצרת אף היא נקראת הֶדְבֵּק. בתחום התסריטאות והמחזאות הדבק הוא צירוף של רכיבים רבים שלכאורה אינם שייכים…
המשך קריאה >>

ראש השנה

בפרוס השנה החדשה

לקראת ראש השנה אנו מקבלים איגרות 'שנה טובה' שברבות מהן כתוב "בפרוס השנה החדשה…". מה פירוש המילה בפרוס? על פי ההסבר המקובל פְּרוֹס היא מילת יחס יוונית שפירושה 'לפני', 'לקראת', 'בכיוון'. במשנה ובתלמוד נקלטה מילה זו…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

תפיסה או תפישה?

במקרא משמש השורש תפ"שׂ בלבד, כגון "וָאֶתְפֹּשׂ בִּשְׁנֵי הַלֻּחֹת וָאַשְׁלִכֵם" (דברים ט, יז). בלשון חז"ל אנו מוצאים מעבר משׂי"ן לסמ"ך (כמו במקרים אחרים), כגון "מה עשה אותו המלך, תפס את העבד בידו והכניסו לבית גנזיו…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

שְׁדֵרוֹת או שְׂדֵרוֹת?

המילה שְׂדֵרָה ושם העיר שְׂדֵרוֹת נֶהגים בשׂי"ן שמאלית. המילה באה במקרא בצורת הרבים שְׂדֵרוֹת בשני הקשרים: (א) בניית בית המקדש – "וַיִּבֶן אֶת הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ וַיִּסְפֹּן אֶת הַבַּיִת גֵּבִים וּשְׂדֵרֹת בָּאֲרָזִים" (מלכים א ו, ט).…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 26

תוכן העניינים התכנסות בבית נשיא המדינה לציון יובל לאקדמיה ללשון, עמ' 1 החלטות בדקדוק – דרמתי או דרמטי מאת רונית גדיש, עמ' 2 כתיב שמות תואר לועזיים: ארומטי/ארומתי, דרמטי/דרמתי, סיסטמטי/סיסטמתי, סכמטי/סכמתי, פרדוקסלי/פרדוקסי ועוד  מי מכיר?…
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 10

מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנים תשנ"ג–תשנ"ה הערת עדכון: בסומת > בשומת (תשע"ג).

שמות ומשמעויות

יששכר

השם יששכר מופיע במקרא ארבעים ושלוש פעמים. בכולן הוא כתוב בשתי שי"נים, ואולם ניקודו הוא יִשָּׂשכָר – השי"ן השנייה בלא ניקוד כלל. ניקוד זה בא לומר שאין להגות את השי"ן השנייה, כאילו כתוב יִשָּׂכָר בשי"ן…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

מה אתה סח?

הביטוי "מה אתה סח" (או בשי"ן שמאלית: שָׂח) משמש להבעת פליאה על דברים שנאמרו, גרסה מליצית של 'מה אתה אומר'.
המשך קריאה >>

מאמרים

מִמִּדְבַּר שִׂין – על הסמ"ך הנכתבת בשי"ן

במאמר מקיף ורב עניין המחבר מתחקה על גלגולו של ההגה שבמקרא נכתב באות שי"ן אך נהגה לימים כסמ"ך. לדעת הכותב טוב היה אילו נכתבו כל השי"נים ההגויות כ־s באות סמ"ך. כך היו נמנעות שגיאות הגייה כגון "שְׁדרות" (במקום שׂדרות). מצד שני היו נוצרים הומוגרפים רבים כמו סר (שׂר, סר). אלא שנראה שלא החשש מהומוגרפים, שהעברית משופעת בהם ממילא, היה בעוכרי פישוט הכתיב, כי אם שמרנותם של כותבי העברית.
המשך קריאה >>

מאמרים

איך אומרים בפולנית פוֹטוֹסִינְתֵּזָה?

בחידון הטלוויזיה "הכספת" נשאל המתמודד אם אמת שמקור המילה פוטוסינתזה בלשון הפולנית, ועל פי החידונאי זו הייתה התשובה הנכונה. צופים רבים היו משוכנעים שנפלה כאן טעות. עיון במילונים שימושיים רמז במישרין או בעקיפין על היוונית…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

פָּרַס או פָּרַשׂ?

מלכתחילה מתקיימים בעברית שני שורשים: האחד פר"ס בהוראת 'חתך' והאחר פר"שׂ בהוראת 'שָׁטַח', 'פיזר'. ואולם כבר בכתבי היד ובדפוסים של ספרות חז"ל אנו מוצאים שגם השורש השני, שהוראתו שיטוח ופיזור, נכתב לעיתים בסמ"ך. כך למשל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שׁ או שׂ? פשה, שידוד מערכות, חשוך, בשום שכל

פָּשָׂה פָּשָׂה – בשי"ן שמאלית – הוא פועל שמשמעו 'התפשט', 'התרחב'. מקורו של פועל זה בתיאורי נגעי הצרעת בספר ויקרא, כגון "וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה פָּשְׂתָה הַמִּסְפַּחַת בָּעוֹר, וְטִמְּאוֹ הַכֹּהֵן צָרַעַת הִוא" (יג, ח). הפועל פָּשָׂה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

כלים מכלים שונים: מלקטת, מלקחת, מפרסה, מקלור

מַלְקֶטֶת (פינצטה) מַלקטת היא כלי קטן בעל שתי זרועות דקות וגמישות המיועד לאחוז דברים עדינים. המלקטת משמשת גם לתלישת שערות קצרות. המילה מלקטת מתועדת במשנה בהקשר של תלישת שערות מן הזקן. היא דומה בצורתה למילים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מתאמנים בעברית: אימונית, מאוץ, מונה פסיעות, מסילת כושר, משקולית

אִמּוּנִית (טריינינג) בניקוד: אִמּוּנִית אימונית היא חליפת בגדים עשויה בד רך ובעלת גזרה רפויה. שני חלקי החליפה הם מכנסיים וחולצה או עליונית. ספורטאים לובשים אותה מעל בגדי הספורט לפני האימון ואחריו. בשל נוחוּתה של האימונית ובשל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים רטובות לכבוד הקיץ: מקר, מרוון, צנרן, אמבט עיסוי

מֵקַר (קוּלֶר) מקר הוא מתקן למי שתייה קרים. המילה מֵקַר היא בת זוגה של המילה מֵחַם – דוד להרתחת מים להכנת משקה חם. את המילה מחם ירשנו מלשון חז"ל, ושם משמעה הוא קומקום למים חמים.…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אומנות עברית: הדבק, מזערת, חלון מסכית, פעלולים

הֶדְבֵּק (קולז') הֶדְבֵּק הוא יצירת תמונה על ידי הדבקה של פיסות נייר, פיסות בד, קטעי תצלומים וכדומה. התמונה שנוצרת אף היא נקראת הֶדְבֵּק. בתחום התסריטאות והמחזאות הדבק הוא צירוף של רכיבים רבים שלכאורה אינם שייכים…
המשך קריאה >>

ראש השנה

בפרוס השנה החדשה

לקראת ראש השנה אנו מקבלים איגרות 'שנה טובה' שברבות מהן כתוב "בפרוס השנה החדשה…". מה פירוש המילה בפרוס? על פי ההסבר המקובל פְּרוֹס היא מילת יחס יוונית שפירושה 'לפני', 'לקראת', 'בכיוון'. במשנה ובתלמוד נקלטה מילה זו…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

תפיסה או תפישה?

במקרא משמש השורש תפ"שׂ בלבד, כגון "וָאֶתְפֹּשׂ בִּשְׁנֵי הַלֻּחֹת וָאַשְׁלִכֵם" (דברים ט, יז). בלשון חז"ל אנו מוצאים מעבר משׂי"ן לסמ"ך (כמו במקרים אחרים), כגון "מה עשה אותו המלך, תפס את העבד בידו והכניסו לבית גנזיו…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

שְׁדֵרוֹת או שְׂדֵרוֹת?

המילה שְׂדֵרָה ושם העיר שְׂדֵרוֹת נֶהגים בשׂי"ן שמאלית. המילה באה במקרא בצורת הרבים שְׂדֵרוֹת בשני הקשרים: (א) בניית בית המקדש – "וַיִּבֶן אֶת הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ וַיִּסְפֹּן אֶת הַבַּיִת גֵּבִים וּשְׂדֵרֹת בָּאֲרָזִים" (מלכים א ו, ט).…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 26

תוכן העניינים התכנסות בבית נשיא המדינה לציון יובל לאקדמיה ללשון, עמ' 1 החלטות בדקדוק – דרמתי או דרמטי מאת רונית גדיש, עמ' 2 כתיב שמות תואר לועזיים: ארומטי/ארומתי, דרמטי/דרמתי, סיסטמטי/סיסטמתי, סכמטי/סכמתי, פרדוקסלי/פרדוקסי ועוד  מי מכיר?…
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 10

מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנים תשנ"ג–תשנ"ה הערת עדכון: בסומת > בשומת (תשע"ג).

שמות ומשמעויות

יששכר

השם יששכר מופיע במקרא ארבעים ושלוש פעמים. בכולן הוא כתוב בשתי שי"נים, ואולם ניקודו הוא יִשָּׂשכָר – השי"ן השנייה בלא ניקוד כלל. ניקוד זה בא לומר שאין להגות את השי"ן השנייה, כאילו כתוב יִשָּׂכָר בשי"ן…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

מה אתה סח?

הביטוי "מה אתה סח" (או בשי"ן שמאלית: שָׂח) משמש להבעת פליאה על דברים שנאמרו, גרסה מליצית של 'מה אתה אומר'.
המשך קריאה >>

מאמרים

מִמִּדְבַּר שִׂין – על הסמ"ך הנכתבת בשי"ן

במאמר מקיף ורב עניין המחבר מתחקה על גלגולו של ההגה שבמקרא נכתב באות שי"ן אך נהגה לימים כסמ"ך. לדעת הכותב טוב היה אילו נכתבו כל השי"נים ההגויות כ־s באות סמ"ך. כך היו נמנעות שגיאות הגייה כגון "שְׁדרות" (במקום שׂדרות). מצד שני היו נוצרים הומוגרפים רבים כמו סר (שׂר, סר). אלא שנראה שלא החשש מהומוגרפים, שהעברית משופעת בהם ממילא, היה בעוכרי פישוט הכתיב, כי אם שמרנותם של כותבי העברית.
המשך קריאה >>

מאמרים

איך אומרים בפולנית פוֹטוֹסִינְתֵּזָה?

בחידון הטלוויזיה "הכספת" נשאל המתמודד אם אמת שמקור המילה פוטוסינתזה בלשון הפולנית, ועל פי החידונאי זו הייתה התשובה הנכונה. צופים רבים היו משוכנעים שנפלה כאן טעות. עיון במילונים שימושיים רמז במישרין או בעקיפין על היוונית…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

פָּרַס או פָּרַשׂ?

מלכתחילה מתקיימים בעברית שני שורשים: האחד פר"ס בהוראת 'חתך' והאחר פר"שׂ בהוראת 'שָׁטַח', 'פיזר'. ואולם כבר בכתבי היד ובדפוסים של ספרות חז"ל אנו מוצאים שגם השורש השני, שהוראתו שיטוח ופיזור, נכתב לעיתים בסמ"ך. כך למשל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שׁ או שׂ? פשה, שידוד מערכות, חשוך, בשום שכל

פָּשָׂה פָּשָׂה – בשי"ן שמאלית – הוא פועל שמשמעו 'התפשט', 'התרחב'. מקורו של פועל זה בתיאורי נגעי הצרעת בספר ויקרא, כגון "וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה פָּשְׂתָה הַמִּסְפַּחַת בָּעוֹר, וְטִמְּאוֹ הַכֹּהֵן צָרַעַת הִוא" (יג, ח). הפועל פָּשָׂה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

כלים מכלים שונים: מלקטת, מלקחת, מפרסה, מקלור

מַלְקֶטֶת (פינצטה) מַלקטת היא כלי קטן בעל שתי זרועות דקות וגמישות המיועד לאחוז דברים עדינים. המלקטת משמשת גם לתלישת שערות קצרות. המילה מלקטת מתועדת במשנה בהקשר של תלישת שערות מן הזקן. היא דומה בצורתה למילים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מתאמנים בעברית: אימונית, מאוץ, מונה פסיעות, מסילת כושר, משקולית

אִמּוּנִית (טריינינג) בניקוד: אִמּוּנִית אימונית היא חליפת בגדים עשויה בד רך ובעלת גזרה רפויה. שני חלקי החליפה הם מכנסיים וחולצה או עליונית. ספורטאים לובשים אותה מעל בגדי הספורט לפני האימון ואחריו. בשל נוחוּתה של האימונית ובשל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים רטובות לכבוד הקיץ: מקר, מרוון, צנרן, אמבט עיסוי

מֵקַר (קוּלֶר) מקר הוא מתקן למי שתייה קרים. המילה מֵקַר היא בת זוגה של המילה מֵחַם – דוד להרתחת מים להכנת משקה חם. את המילה מחם ירשנו מלשון חז"ל, ושם משמעה הוא קומקום למים חמים.…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אומנות עברית: הדבק, מזערת, חלון מסכית, פעלולים

הֶדְבֵּק (קולז') הֶדְבֵּק הוא יצירת תמונה על ידי הדבקה של פיסות נייר, פיסות בד, קטעי תצלומים וכדומה. התמונה שנוצרת אף היא נקראת הֶדְבֵּק. בתחום התסריטאות והמחזאות הדבק הוא צירוף של רכיבים רבים שלכאורה אינם שייכים…
המשך קריאה >>

ראש השנה

בפרוס השנה החדשה

לקראת ראש השנה אנו מקבלים איגרות 'שנה טובה' שברבות מהן כתוב "בפרוס השנה החדשה…". מה פירוש המילה בפרוס? על פי ההסבר המקובל פְּרוֹס היא מילת יחס יוונית שפירושה 'לפני', 'לקראת', 'בכיוון'. במשנה ובתלמוד נקלטה מילה זו…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

תפיסה או תפישה?

במקרא משמש השורש תפ"שׂ בלבד, כגון "וָאֶתְפֹּשׂ בִּשְׁנֵי הַלֻּחֹת וָאַשְׁלִכֵם" (דברים ט, יז). בלשון חז"ל אנו מוצאים מעבר משׂי"ן לסמ"ך (כמו במקרים אחרים), כגון "מה עשה אותו המלך, תפס את העבד בידו והכניסו לבית גנזיו…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

שְׁדֵרוֹת או שְׂדֵרוֹת?

המילה שְׂדֵרָה ושם העיר שְׂדֵרוֹת נֶהגים בשׂי"ן שמאלית. המילה באה במקרא בצורת הרבים שְׂדֵרוֹת בשני הקשרים: (א) בניית בית המקדש – "וַיִּבֶן אֶת הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ וַיִּסְפֹּן אֶת הַבַּיִת גֵּבִים וּשְׂדֵרֹת בָּאֲרָזִים" (מלכים א ו, ט).…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 26

תוכן העניינים התכנסות בבית נשיא המדינה לציון יובל לאקדמיה ללשון, עמ' 1 החלטות בדקדוק – דרמתי או דרמטי מאת רונית גדיש, עמ' 2 כתיב שמות תואר לועזיים: ארומטי/ארומתי, דרמטי/דרמתי, סיסטמטי/סיסטמתי, סכמטי/סכמתי, פרדוקסלי/פרדוקסי ועוד  מי מכיר?…
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 10

מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנים תשנ"ג–תשנ"ה הערת עדכון: בסומת > בשומת (תשע"ג).

שמות ומשמעויות

יששכר

השם יששכר מופיע במקרא ארבעים ושלוש פעמים. בכולן הוא כתוב בשתי שי"נים, ואולם ניקודו הוא יִשָּׂשכָר – השי"ן השנייה בלא ניקוד כלל. ניקוד זה בא לומר שאין להגות את השי"ן השנייה, כאילו כתוב יִשָּׂכָר בשי"ן…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

מה אתה סח?

הביטוי "מה אתה סח" (או בשי"ן שמאלית: שָׂח) משמש להבעת פליאה על דברים שנאמרו, גרסה מליצית של 'מה אתה אומר'.
המשך קריאה >>

מאמרים

מִמִּדְבַּר שִׂין – על הסמ"ך הנכתבת בשי"ן

במאמר מקיף ורב עניין המחבר מתחקה על גלגולו של ההגה שבמקרא נכתב באות שי"ן אך נהגה לימים כסמ"ך. לדעת הכותב טוב היה אילו נכתבו כל השי"נים ההגויות כ־s באות סמ"ך. כך היו נמנעות שגיאות הגייה כגון "שְׁדרות" (במקום שׂדרות). מצד שני היו נוצרים הומוגרפים רבים כמו סר (שׂר, סר). אלא שנראה שלא החשש מהומוגרפים, שהעברית משופעת בהם ממילא, היה בעוכרי פישוט הכתיב, כי אם שמרנותם של כותבי העברית.
המשך קריאה >>

מאמרים

איך אומרים בפולנית פוֹטוֹסִינְתֵּזָה?

בחידון הטלוויזיה "הכספת" נשאל המתמודד אם אמת שמקור המילה פוטוסינתזה בלשון הפולנית, ועל פי החידונאי זו הייתה התשובה הנכונה. צופים רבים היו משוכנעים שנפלה כאן טעות. עיון במילונים שימושיים רמז במישרין או בעקיפין על היוונית…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

פָּרַס או פָּרַשׂ?

מלכתחילה מתקיימים בעברית שני שורשים: האחד פר"ס בהוראת 'חתך' והאחר פר"שׂ בהוראת 'שָׁטַח', 'פיזר'. ואולם כבר בכתבי היד ובדפוסים של ספרות חז"ל אנו מוצאים שגם השורש השני, שהוראתו שיטוח ופיזור, נכתב לעיתים בסמ"ך. כך למשל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שׁ או שׂ? פשה, שידוד מערכות, חשוך, בשום שכל

פָּשָׂה פָּשָׂה – בשי"ן שמאלית – הוא פועל שמשמעו 'התפשט', 'התרחב'. מקורו של פועל זה בתיאורי נגעי הצרעת בספר ויקרא, כגון "וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה פָּשְׂתָה הַמִּסְפַּחַת בָּעוֹר, וְטִמְּאוֹ הַכֹּהֵן צָרַעַת הִוא" (יג, ח). הפועל פָּשָׂה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

כלים מכלים שונים: מלקטת, מלקחת, מפרסה, מקלור

מַלְקֶטֶת (פינצטה) מַלקטת היא כלי קטן בעל שתי זרועות דקות וגמישות המיועד לאחוז דברים עדינים. המלקטת משמשת גם לתלישת שערות קצרות. המילה מלקטת מתועדת במשנה בהקשר של תלישת שערות מן הזקן. היא דומה בצורתה למילים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מתאמנים בעברית: אימונית, מאוץ, מונה פסיעות, מסילת כושר, משקולית

אִמּוּנִית (טריינינג) בניקוד: אִמּוּנִית אימונית היא חליפת בגדים עשויה בד רך ובעלת גזרה רפויה. שני חלקי החליפה הם מכנסיים וחולצה או עליונית. ספורטאים לובשים אותה מעל בגדי הספורט לפני האימון ואחריו. בשל נוחוּתה של האימונית ובשל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים רטובות לכבוד הקיץ: מקר, מרוון, צנרן, אמבט עיסוי

מֵקַר (קוּלֶר) מקר הוא מתקן למי שתייה קרים. המילה מֵקַר היא בת זוגה של המילה מֵחַם – דוד להרתחת מים להכנת משקה חם. את המילה מחם ירשנו מלשון חז"ל, ושם משמעה הוא קומקום למים חמים.…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אומנות עברית: הדבק, מזערת, חלון מסכית, פעלולים

הֶדְבֵּק (קולז') הֶדְבֵּק הוא יצירת תמונה על ידי הדבקה של פיסות נייר, פיסות בד, קטעי תצלומים וכדומה. התמונה שנוצרת אף היא נקראת הֶדְבֵּק. בתחום התסריטאות והמחזאות הדבק הוא צירוף של רכיבים רבים שלכאורה אינם שייכים…
המשך קריאה >>

ראש השנה

בפרוס השנה החדשה

לקראת ראש השנה אנו מקבלים איגרות 'שנה טובה' שברבות מהן כתוב "בפרוס השנה החדשה…". מה פירוש המילה בפרוס? על פי ההסבר המקובל פְּרוֹס היא מילת יחס יוונית שפירושה 'לפני', 'לקראת', 'בכיוון'. במשנה ובתלמוד נקלטה מילה זו…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

תפיסה או תפישה?

במקרא משמש השורש תפ"שׂ בלבד, כגון "וָאֶתְפֹּשׂ בִּשְׁנֵי הַלֻּחֹת וָאַשְׁלִכֵם" (דברים ט, יז). בלשון חז"ל אנו מוצאים מעבר משׂי"ן לסמ"ך (כמו במקרים אחרים), כגון "מה עשה אותו המלך, תפס את העבד בידו והכניסו לבית גנזיו…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

שְׁדֵרוֹת או שְׂדֵרוֹת?

המילה שְׂדֵרָה ושם העיר שְׂדֵרוֹת נֶהגים בשׂי"ן שמאלית. המילה באה במקרא בצורת הרבים שְׂדֵרוֹת בשני הקשרים: (א) בניית בית המקדש – "וַיִּבֶן אֶת הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ וַיִּסְפֹּן אֶת הַבַּיִת גֵּבִים וּשְׂדֵרֹת בָּאֲרָזִים" (מלכים א ו, ט).…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 26

תוכן העניינים התכנסות בבית נשיא המדינה לציון יובל לאקדמיה ללשון, עמ' 1 החלטות בדקדוק – דרמתי או דרמטי מאת רונית גדיש, עמ' 2 כתיב שמות תואר לועזיים: ארומטי/ארומתי, דרמטי/דרמתי, סיסטמטי/סיסטמתי, סכמטי/סכמתי, פרדוקסלי/פרדוקסי ועוד  מי מכיר?…
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 10

מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנים תשנ"ג–תשנ"ה הערת עדכון: בסומת > בשומת (תשע"ג).

שמות ומשמעויות

יששכר

השם יששכר מופיע במקרא ארבעים ושלוש פעמים. בכולן הוא כתוב בשתי שי"נים, ואולם ניקודו הוא יִשָּׂשכָר – השי"ן השנייה בלא ניקוד כלל. ניקוד זה בא לומר שאין להגות את השי"ן השנייה, כאילו כתוב יִשָּׂכָר בשי"ן…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

מה אתה סח?

הביטוי "מה אתה סח" (או בשי"ן שמאלית: שָׂח) משמש להבעת פליאה על דברים שנאמרו, גרסה מליצית של 'מה אתה אומר'.
המשך קריאה >>

מאמרים

מִמִּדְבַּר שִׂין – על הסמ"ך הנכתבת בשי"ן

במאמר מקיף ורב עניין המחבר מתחקה על גלגולו של ההגה שבמקרא נכתב באות שי"ן אך נהגה לימים כסמ"ך. לדעת הכותב טוב היה אילו נכתבו כל השי"נים ההגויות כ־s באות סמ"ך. כך היו נמנעות שגיאות הגייה כגון "שְׁדרות" (במקום שׂדרות). מצד שני היו נוצרים הומוגרפים רבים כמו סר (שׂר, סר). אלא שנראה שלא החשש מהומוגרפים, שהעברית משופעת בהם ממילא, היה בעוכרי פישוט הכתיב, כי אם שמרנותם של כותבי העברית.
המשך קריאה >>

מאמרים

איך אומרים בפולנית פוֹטוֹסִינְתֵּזָה?

בחידון הטלוויזיה "הכספת" נשאל המתמודד אם אמת שמקור המילה פוטוסינתזה בלשון הפולנית, ועל פי החידונאי זו הייתה התשובה הנכונה. צופים רבים היו משוכנעים שנפלה כאן טעות. עיון במילונים שימושיים רמז במישרין או בעקיפין על היוונית…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

פָּרַס או פָּרַשׂ?

מלכתחילה מתקיימים בעברית שני שורשים: האחד פר"ס בהוראת 'חתך' והאחר פר"שׂ בהוראת 'שָׁטַח', 'פיזר'. ואולם כבר בכתבי היד ובדפוסים של ספרות חז"ל אנו מוצאים שגם השורש השני, שהוראתו שיטוח ופיזור, נכתב לעיתים בסמ"ך. כך למשל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שׁ או שׂ? פשה, שידוד מערכות, חשוך, בשום שכל

פָּשָׂה פָּשָׂה – בשי"ן שמאלית – הוא פועל שמשמעו 'התפשט', 'התרחב'. מקורו של פועל זה בתיאורי נגעי הצרעת בספר ויקרא, כגון "וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה פָּשְׂתָה הַמִּסְפַּחַת בָּעוֹר, וְטִמְּאוֹ הַכֹּהֵן צָרַעַת הִוא" (יג, ח). הפועל פָּשָׂה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

כלים מכלים שונים: מלקטת, מלקחת, מפרסה, מקלור

מַלְקֶטֶת (פינצטה) מַלקטת היא כלי קטן בעל שתי זרועות דקות וגמישות המיועד לאחוז דברים עדינים. המלקטת משמשת גם לתלישת שערות קצרות. המילה מלקטת מתועדת במשנה בהקשר של תלישת שערות מן הזקן. היא דומה בצורתה למילים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מתאמנים בעברית: אימונית, מאוץ, מונה פסיעות, מסילת כושר, משקולית

אִמּוּנִית (טריינינג) בניקוד: אִמּוּנִית אימונית היא חליפת בגדים עשויה בד רך ובעלת גזרה רפויה. שני חלקי החליפה הם מכנסיים וחולצה או עליונית. ספורטאים לובשים אותה מעל בגדי הספורט לפני האימון ואחריו. בשל נוחוּתה של האימונית ובשל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים רטובות לכבוד הקיץ: מקר, מרוון, צנרן, אמבט עיסוי

מֵקַר (קוּלֶר) מקר הוא מתקן למי שתייה קרים. המילה מֵקַר היא בת זוגה של המילה מֵחַם – דוד להרתחת מים להכנת משקה חם. את המילה מחם ירשנו מלשון חז"ל, ושם משמעה הוא קומקום למים חמים.…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אומנות עברית: הדבק, מזערת, חלון מסכית, פעלולים

הֶדְבֵּק (קולז') הֶדְבֵּק הוא יצירת תמונה על ידי הדבקה של פיסות נייר, פיסות בד, קטעי תצלומים וכדומה. התמונה שנוצרת אף היא נקראת הֶדְבֵּק. בתחום התסריטאות והמחזאות הדבק הוא צירוף של רכיבים רבים שלכאורה אינם שייכים…
המשך קריאה >>

ראש השנה

בפרוס השנה החדשה

לקראת ראש השנה אנו מקבלים איגרות 'שנה טובה' שברבות מהן כתוב "בפרוס השנה החדשה…". מה פירוש המילה בפרוס? על פי ההסבר המקובל פְּרוֹס היא מילת יחס יוונית שפירושה 'לפני', 'לקראת', 'בכיוון'. במשנה ובתלמוד נקלטה מילה זו…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

תפיסה או תפישה?

במקרא משמש השורש תפ"שׂ בלבד, כגון "וָאֶתְפֹּשׂ בִּשְׁנֵי הַלֻּחֹת וָאַשְׁלִכֵם" (דברים ט, יז). בלשון חז"ל אנו מוצאים מעבר משׂי"ן לסמ"ך (כמו במקרים אחרים), כגון "מה עשה אותו המלך, תפס את העבד בידו והכניסו לבית גנזיו…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

שְׁדֵרוֹת או שְׂדֵרוֹת?

המילה שְׂדֵרָה ושם העיר שְׂדֵרוֹת נֶהגים בשׂי"ן שמאלית. המילה באה במקרא בצורת הרבים שְׂדֵרוֹת בשני הקשרים: (א) בניית בית המקדש – "וַיִּבֶן אֶת הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ וַיִּסְפֹּן אֶת הַבַּיִת גֵּבִים וּשְׂדֵרֹת בָּאֲרָזִים" (מלכים א ו, ט).…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 26

תוכן העניינים התכנסות בבית נשיא המדינה לציון יובל לאקדמיה ללשון, עמ' 1 החלטות בדקדוק – דרמתי או דרמטי מאת רונית גדיש, עמ' 2 כתיב שמות תואר לועזיים: ארומטי/ארומתי, דרמטי/דרמתי, סיסטמטי/סיסטמתי, סכמטי/סכמתי, פרדוקסלי/פרדוקסי ועוד  מי מכיר?…
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 10

מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנים תשנ"ג–תשנ"ה הערת עדכון: בסומת > בשומת (תשע"ג).

שמות ומשמעויות

יששכר

השם יששכר מופיע במקרא ארבעים ושלוש פעמים. בכולן הוא כתוב בשתי שי"נים, ואולם ניקודו הוא יִשָּׂשכָר – השי"ן השנייה בלא ניקוד כלל. ניקוד זה בא לומר שאין להגות את השי"ן השנייה, כאילו כתוב יִשָּׂכָר בשי"ן…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

מה אתה סח?

הביטוי "מה אתה סח" (או בשי"ן שמאלית: שָׂח) משמש להבעת פליאה על דברים שנאמרו, גרסה מליצית של 'מה אתה אומר'.
המשך קריאה >>

מאמרים

מִמִּדְבַּר שִׂין – על הסמ"ך הנכתבת בשי"ן

במאמר מקיף ורב עניין המחבר מתחקה על גלגולו של ההגה שבמקרא נכתב באות שי"ן אך נהגה לימים כסמ"ך. לדעת הכותב טוב היה אילו נכתבו כל השי"נים ההגויות כ־s באות סמ"ך. כך היו נמנעות שגיאות הגייה כגון "שְׁדרות" (במקום שׂדרות). מצד שני היו נוצרים הומוגרפים רבים כמו סר (שׂר, סר). אלא שנראה שלא החשש מהומוגרפים, שהעברית משופעת בהם ממילא, היה בעוכרי פישוט הכתיב, כי אם שמרנותם של כותבי העברית.
המשך קריאה >>

מאמרים

איך אומרים בפולנית פוֹטוֹסִינְתֵּזָה?

בחידון הטלוויזיה "הכספת" נשאל המתמודד אם אמת שמקור המילה פוטוסינתזה בלשון הפולנית, ועל פי החידונאי זו הייתה התשובה הנכונה. צופים רבים היו משוכנעים שנפלה כאן טעות. עיון במילונים שימושיים רמז במישרין או בעקיפין על היוונית…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

פָּרַס או פָּרַשׂ?

מלכתחילה מתקיימים בעברית שני שורשים: האחד פר"ס בהוראת 'חתך' והאחר פר"שׂ בהוראת 'שָׁטַח', 'פיזר'. ואולם כבר בכתבי היד ובדפוסים של ספרות חז"ל אנו מוצאים שגם השורש השני, שהוראתו שיטוח ופיזור, נכתב לעיתים בסמ"ך. כך למשל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שׁ או שׂ? פשה, שידוד מערכות, חשוך, בשום שכל

פָּשָׂה פָּשָׂה – בשי"ן שמאלית – הוא פועל שמשמעו 'התפשט', 'התרחב'. מקורו של פועל זה בתיאורי נגעי הצרעת בספר ויקרא, כגון "וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה פָּשְׂתָה הַמִּסְפַּחַת בָּעוֹר, וְטִמְּאוֹ הַכֹּהֵן צָרַעַת הִוא" (יג, ח). הפועל פָּשָׂה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

כלים מכלים שונים: מלקטת, מלקחת, מפרסה, מקלור

מַלְקֶטֶת (פינצטה) מַלקטת היא כלי קטן בעל שתי זרועות דקות וגמישות המיועד לאחוז דברים עדינים. המלקטת משמשת גם לתלישת שערות קצרות. המילה מלקטת מתועדת במשנה בהקשר של תלישת שערות מן הזקן. היא דומה בצורתה למילים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מתאמנים בעברית: אימונית, מאוץ, מונה פסיעות, מסילת כושר, משקולית

אִמּוּנִית (טריינינג) בניקוד: אִמּוּנִית אימונית היא חליפת בגדים עשויה בד רך ובעלת גזרה רפויה. שני חלקי החליפה הם מכנסיים וחולצה או עליונית. ספורטאים לובשים אותה מעל בגדי הספורט לפני האימון ואחריו. בשל נוחוּתה של האימונית ובשל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים רטובות לכבוד הקיץ: מקר, מרוון, צנרן, אמבט עיסוי

מֵקַר (קוּלֶר) מקר הוא מתקן למי שתייה קרים. המילה מֵקַר היא בת זוגה של המילה מֵחַם – דוד להרתחת מים להכנת משקה חם. את המילה מחם ירשנו מלשון חז"ל, ושם משמעה הוא קומקום למים חמים.…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אומנות עברית: הדבק, מזערת, חלון מסכית, פעלולים

הֶדְבֵּק (קולז') הֶדְבֵּק הוא יצירת תמונה על ידי הדבקה של פיסות נייר, פיסות בד, קטעי תצלומים וכדומה. התמונה שנוצרת אף היא נקראת הֶדְבֵּק. בתחום התסריטאות והמחזאות הדבק הוא צירוף של רכיבים רבים שלכאורה אינם שייכים…
המשך קריאה >>

ראש השנה

בפרוס השנה החדשה

לקראת ראש השנה אנו מקבלים איגרות 'שנה טובה' שברבות מהן כתוב "בפרוס השנה החדשה…". מה פירוש המילה בפרוס? על פי ההסבר המקובל פְּרוֹס היא מילת יחס יוונית שפירושה 'לפני', 'לקראת', 'בכיוון'. במשנה ובתלמוד נקלטה מילה זו…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

תפיסה או תפישה?

במקרא משמש השורש תפ"שׂ בלבד, כגון "וָאֶתְפֹּשׂ בִּשְׁנֵי הַלֻּחֹת וָאַשְׁלִכֵם" (דברים ט, יז). בלשון חז"ל אנו מוצאים מעבר משׂי"ן לסמ"ך (כמו במקרים אחרים), כגון "מה עשה אותו המלך, תפס את העבד בידו והכניסו לבית גנזיו…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

שְׁדֵרוֹת או שְׂדֵרוֹת?

המילה שְׂדֵרָה ושם העיר שְׂדֵרוֹת נֶהגים בשׂי"ן שמאלית. המילה באה במקרא בצורת הרבים שְׂדֵרוֹת בשני הקשרים: (א) בניית בית המקדש – "וַיִּבֶן אֶת הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ וַיִּסְפֹּן אֶת הַבַּיִת גֵּבִים וּשְׂדֵרֹת בָּאֲרָזִים" (מלכים א ו, ט).…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 26

תוכן העניינים התכנסות בבית נשיא המדינה לציון יובל לאקדמיה ללשון, עמ' 1 החלטות בדקדוק – דרמתי או דרמטי מאת רונית גדיש, עמ' 2 כתיב שמות תואר לועזיים: ארומטי/ארומתי, דרמטי/דרמתי, סיסטמטי/סיסטמתי, סכמטי/סכמתי, פרדוקסלי/פרדוקסי ועוד  מי מכיר?…
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 10

מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנים תשנ"ג–תשנ"ה הערת עדכון: בסומת > בשומת (תשע"ג).

שמות ומשמעויות

יששכר

השם יששכר מופיע במקרא ארבעים ושלוש פעמים. בכולן הוא כתוב בשתי שי"נים, ואולם ניקודו הוא יִשָּׂשכָר – השי"ן השנייה בלא ניקוד כלל. ניקוד זה בא לומר שאין להגות את השי"ן השנייה, כאילו כתוב יִשָּׂכָר בשי"ן…
המשך קריאה >>

.

קַשְׂקַשׂ, קַשְׂקֶשֶׂת

צורת היחיד של קַשְׂקַשִּׂים היא קַשְׂקַשׂ. קַשְׂקֶשֶׂת היא שם המחלה.
הכתיב בשי"ן שמאלית עדיף; הכותב בסמ"ך אינו משתבש.