קטגוריה: צירופים

25 תשובות ורשימות

שמחת תורה

שמיני עצרת

בתנ"ך שני מועדים מכונים עֲצֶרֶת: היום השמיני לאחר סיום חג הסוכות והיום השביעי של פסח. בספרות חז"ל גם חג השבועות מכונה עצרת. משלושת המועדים שנזכרו רק העצרת הסמוכה לחג הסוכות שמרה על שמה, היא הנקראת היום שמיני עצרת. הצירוף שמיני עצרת אינו צירוף רגיל: אין זה צירוף סמיכות וגם לא צירוף של שם ותוארו אלא…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

נווה שאנן

האם צריך לומר נָווה שאנן או נְווה שאנן? שם העצם נָוֶה מציין ביסודו מקום פורה במדבר, מקום מרעה. בהשאלה, כבר בלשון המקרא, המילה נווה 'מקום מבטחים', 'מקום שלווה ומרגוע' ומכאן גם 'בית', 'מעון'. בעברית בת ימינו נתחבב המרכיב "נווה" בשמות מקומות, כגון נְווה אילן, נְווה צדק, נְווה שלום. שמות אלו הם צירופי סמיכות, ולכן הצורה…
המשך קריאה נעימה >>

סוגיות בעברית

תת־ועדה, דו־משמעי – על תחיליות וסופיות

בעברית בת ימינו רווחים צירופים כגון תת־ועדה, תלת־ממד, דו־משמעי, אי־הבנה, בין־עירוני, רַב־צדדי, מוליכוּת־על ועוד רבים. צירופים אלו נוצרו על פי מקבילות לועזיות ובראו בריאה חדשה בלשוננו. להלן נרחיב את הדיבור על דרך היווצרותם ועל הקשיים שהם יוצרים. קצת היסטוריה בלשונות אירופה אפשר למצוא מונחים רבים שנוצרו מהדבקת רכיבים זה לזה. למשל: electroencephalogram (כלומר electro-encephalo-gram, ובעברית…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

עם הארץ בנקבה

על אדם שלא למד ואין לו ידע אומרים לעיתים שהוא 'עם הארץ'. כיצד אפשר לומר זאת על אישה? הדרך המקובלת והמומלצת לפי שעה היא להשאיר את הצירוף כמות שהוא: 'היא עם הארץ' – כמו 'היא נכס', 'היא אדם טוב' (או 'בן אדם טוב'). כך גם במקרים הפוכים: 'הוא אישיות', 'הוא דמות ידועה'. עם זאת מהלכת גם…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

תלמיד חכם בנקבה

לאישה למדנית ובקיאה בתורה אפשר לקרוא תלמידה חכמה, אך האמונים על לשון המקורות יעדיפו לקרוא לה תלמידת חכמים. הצירוף תלמיד חכם התגלגל מן תלמיד חכמים – אדם הלומד תורה מפי חכמים. הצירוף 'תלמיד חכמים' שימש הרבה בריבוי – 'תלמידי חכמים', וצורת הריבוי הזאת נתפסה בטעות כריבוי של 'תלמיד חכם' (על דרך 'בית כנסת' > בתי…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

סכנת מוות וסכנת חיים

הצירופים 'סכנת מוות' ו'סכנת חיים' נראים הפוכים זה מזה, ואף על פי כן הם משמשים באותה משמעות. הא כיצד? מבנה הסמיכות נפוץ מאוד בעברית, והוא עשוי להביע יחסי משמעות שונים: שייכות – 'של' (כבשת הרש, כספי ציבור), חומר (כף עץ, נעלי בד), תוכן (כף סוכר, נבואת נחמה), זמן (ארוחת בוקר), תכלית (שולחן עבודה, נעלי בית),…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

משיכת מכחול ומשיחת מכחול

מריחה של צבע בהינף מכחול אחד מכונָה 'משיכת מכחול' או 'משיחת מכחול', ושני הכתיבים סבירים באותה מידה. הפועל מָשַׁךְ בכ"ף עניינו גרירה וסחיבה, ולכן משיכת מכחול היא פעולת היד המזיזה את המכחול בעת מריחת הצבע. לעומת זאת מָשַׁח בחי"ת עניינו מריחה, ולכן משיחת מכחול היא פעולת המכחול עצמו בשעה שהיד מושכת בו. כך או כך…
המשך קריאה נעימה >>

סוגיות בעברית

מיהו או מי הוא? מהו או מה הוא?

רבים מתלבטים אם לכתוב צירופים דוגמת 'מי הוא' ו'מה הוא' בתיבה אחת או בשתיים. תשובתנו היא ששתי הדרכים כשרות, אך במקרים שיש חשש לאי־הבנה נעדיף את הכתיב בתיבות נפרדות (למשל כאשר התיבה 'מהם' יכולה להתפרש 'מֵהֶם'). בכתיבה בתיבה אחת משמיטים את האל"ף הסופית: מהו, מיהי וכיו"ב (כך גם 'משהו', 'מישהו', 'כלשהו'). בעברית לדורותיה צירופי מילים נכתבים…
המשך קריאה נעימה >>

הודעות לעיתונות

אושרו מילים בשימוש כללי ועוד ענייני מינוח ודקדוק (תשע"ד, 2013)

מליאת האקדמיה ללשון העברית אישרה את המילים מִצְלָלָה (פרגולה) וסוֹכֵכָה (גזיבו) וקיבלה החלטות נוספות במינוח ובדקדוק.
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

לקבוע מסמרות ולטעת מסמרות

"פסק דין זה מבקש לקבוע מסמרות בִּדבר התנאים שבהם תינתן רשות ערעור…", "גם בהיבט זה אינני רואה לטעת מסמרות בשלב הנוכחי…" (מתוך פסקי דין). 'לקבוע מסמרות' פירושו לתת לדבר תוקף כללי ומחייב – כביכול לְקַבְּעוֹ במסמרים. צורת הרבים מַסְמְרוֹת משמשת בתנ"ך ובספרות חז"ל לצד צורת הרבים מַסְמְרִים הרגילה גם בימינו. למשל: "בְּמַסְמְרוֹת וּבְמַקָּבוֹת יְחַזְּקוּם" (ירמיהו י,ד) לעומת "וַיְחַזְּקֵהוּ…
המשך קריאה נעימה >>

מילים וגלגוליהן

ניבים מתנובת השדה

על פי המסופר בספר בראשית החל האדם את דרכו בגן עדן אשר סיפק לו את כל צרכיו. אך לאחר שאכל מפרי עץ הדעת הוא גורש משם, ונגזר עליו לפעול בעצמו להשגת מחייתו: "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ…" (בראשית ג, יט). מאז היה הלחם למזונו המרכזי של האדם, והשגתו – לעיקר…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

ראש עיר וראש עירייה

הצירופים ראש עיר וראש עירייה משמשים בלשוננו זה לצד זה, ואנו נשאלים לעיתים קרובות אם יש עדיפות לאחד מהם. מדובר בשני צירופים עבריים כשרים, והבחירה ביניהם איננה שאלה של דקדוק אלא שאלה של דיוק במינוח. מבחינה זו יש עדיפות מסוימת לצירוף ראש עירייה – היושב בראש מועצת העירייה. צירוף זה מתאים למבנה השלטוני של הערים…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

שוב פעם

הצירוף שוב פעם רגיל בלשוננו במשמעות 'עוד פעם', 'פעם נוספת': "לא הבנתי, תסביר לי שוב פעם", "שוב פעם הלכתי לראות את הסרט האהוב עליי". בצירוף זה יש משום כפילות, שהרי המילה שוב לבדה מביעה משמעות זו ואין באמת צורך להוסיף לה את המילה פעם. הצירוף שוב פעם משמש במשמעות זו לפחות מסוף המאה התשע־עשרה. ייתכן…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

מצא חן ונשא חן

על דבר המעורר בנו רגש חיובי ומשביע את רצוננו אנו אומרים שהוא 'מוצא חן בעינינו' או 'נושא חן בעינינו'. שני הצירופים האלה מקורם בתנ"ך. 'מצא חן בעינֵי' הוא הצירוף הקדום והרווח יותר. הוא נזכר לראשונה בפסוק "וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה'" (בראשית ו, ח) ובא במקרא יותר מארבעים פעם. כפי שקורה לעיתים בצירופי מילים עתיקים…
המשך קריאה נעימה >>

מילים וגלגוליהן

כור מחצבתו

ביטויים רבים משמשים בלשוננו לציון מקום הולדתו של אדם: מולדתו, מכורתו, ארץ אבותיו, ערש לידתו, שורשו, מוצאו, מקורו וגם כור מחצבתו. מניין לנו ביטוי זה? בספר ישעיהו מדומים אברהם ושרה לסלע שממנו נחצב העם: "הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם וְאֶל מַקֶּבֶת בּוֹר נֻקַּרְתֶּם. הַבִּיטוּ אֶל אַבְרָהָם אֲבִיכֶם וְאֶל שָׂרָה תְּחוֹלֶלְכֶם…" (נא, א–ב). בעקבות פסוק זה התפתח…
המשך קריאה נעימה >>

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה

זיכרונו לברכה, זכרו לברכה

לאחר הזכרת שם אדם שנפטר נוהגים להוסיף ביטויים כגון 'עליו השלום', 'מנוחתו עדן', ונפוצים במיוחד הביטויים 'זיכרונו לברכה' ו'זכרו לברכה'. רבים מתלבטים איזה מן השניים האחרונים נכון יותר, ותשובתנו ששניהם מבוססים על שימושי לשון עתיקים, ונראה שאין להעדיף אחד מהם על חברו. את הביטוי 'זכרו לברכה' אפשר לקשור לפסוק במשלי: "זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וְשֵׁם רְשָׁעִים…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

פרפקציוניסט בעברית

לפני הוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה ללשון עמדה ההצעה לקבוע תמורת פרפקציוניסט ופרפקציוניזם את המילים שְׁלֵמוּתָן ושְׁלֵמוּתָנוּת, המובאות במילוניו של ראובן אלקלעי ואף משמשות מעט. בדיוני הוועדה עלתה השאלה אם אומנם יש צורך לקבוע מילים מיוחדות לעניין או שמא אפשר להסתפק בצירופים קיימים דוגמת רדיפת שלמוּת, שאיפה לשלמוּת. דעה אחת הייתה שצירופי המילים האלה…
המשך קריאה נעימה >>

מילים וגלגוליהן

מכל מקום

רבים מן הניבים המשמשים בלשוננו לקוחים מן המקורות בכלל ומן התנ"ך בפרט. יש מהם המשמשים במשמעותם המקורית ויש מהם שקיבלו משמעות חדשה. קבוצה מעניינת של ביטויים שחל בהם שינוי משמעות מבוססת על שמות מקומות שהתנתקו מהקשרם הגאוגרפי והובנו כמילים כלליות, מה שהעניק משמעות חדשה לביטוי כולו. הגיעו לעמק השווה: עמק שווה הוא שמו של עמק…
המשך קריאה נעימה >>

מילים וגלגוליהן

מדברים בשפת הגוף

איברי גוף האדם הם מקור רב השראה למילים, לפעלים, לניבים ולשימושי לשון. כשהתבונן האדם על סביבתו הוא תיאר את הנוף במושגים הלקוחים מגופו. כך אנו מוצאים בתנ"ך את הצירופים 'ראש ההר', 'צלע ההר', 'כֶּתֶף ההר', 'שן הסלע', 'שפת הנחל', 'לב הים' ו'לשון ים', ובספרות ימי הביניים 'רגלי ההר'. בעברית החדשה הצטרפו אליהם הצירופים 'גב ההר',…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

עשה ימים כלילות או עשה לילות כימים?

בדרך כלל אדם ישן בלילה ופעיל ביום. אך יש שבגלל משימה חשובה ודחופה אנשים פעילים גם בלילה, ועליהם אומרים שהם עושים לילות כימים. כך למשל עגנון מתאר את חריצותו של גרשום בסיפורו 'הנידח': "והיה עוצר עצמו בבית המדרש והיה עושה לילות כימים לתורה, והיה יושב ושונה, לא שח שיחה בטלה ולא ישן שנת קבע". הביטוי…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

כחוט השני

הצירוף חוט השני שבביטוי 'עובר כחוט השני' בהוראת 'קו יסודי, רעיון מנחה' נשאל ללשוננו מלשונות אירופה. חוט השני פירושו חוט אדום, והוא בא במקרא פעמיים: ביהושע פרק ב המרגלים מורים לרחב לסמן את ביתה בחוט אדום כדי שיוכלו לזהותו במלחמה: "אֶת תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי הַזֶּה תִּקְשְׁרִי בַּחַלּוֹן אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּנוּ בוֹ…" (פסוק יח). הצירוף נזכר גם בשיר…
המשך קריאה נעימה >>

סוגיות בעברית

כמה מילים יש בשפה העברית

שאלת מספר המילים בשפה כלשהי בכלל ובשפה העברית בפרט היא שאלה בעייתית מאוד, ואין לה תשובה מוחלטת. מדוע? לשאלה הזאת נלווֹת שאלות אחרות, החשובות לא פחות ממנה. נעמוד כאן בקצרה על שתיים מהן: הראשונה – מתי נחשבת מילה כלשהי למילה "עברית"? השנייה – כיצד מציגים את המילים במילון? אשר לשאלה הראשונה: האם מילים כמו טֵלֵפוֹן…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

קברים וקברות

למילה קֶבֶר שתי צורות רבים בלשון המקרא – קְבָרִים וקְבָרוֹת (הצורה השנייה בעיקר בלשון המקרא המאוחרת). לעומת זאת בלשון חז"ל צורת הרבים הרגילה היא קְבָרוֹת. הבדלים בצורת הרבים בין לשון המקרא ללשון חז"ל ידועים גם במילים אחרות. לדוגמה: צורת הריבוי של מוֹעֵד במקרא היא מוֹעֲדִים, ואילו בלשון חז"ל משמשת גם הצורה מוֹעֲדוֹת. פעמים רבות צורת…
המשך קריאה נעימה >>

סוגיות בעברית

רוב האנשים הצביע או הצביעו – התאם תחבירי של כַּמָּת

בדרך כלל בצירופי סמיכות – כגון 'אנשי המושב', 'אוכלוסיית היישוב', 'ארגון המורים' – גרעין הצירוף הוא הרכיב הראשון, ולפי זה מתאימים את הפועל או את האוגד: 'אנשי המושב התכנסו', 'אוכלוסיית היישוב גדלה', 'ארגון המורים הכריז…', 'מועצת תלמידים היא גוף מייצג'. ואולם מה הדין בצירופים כמו 'רוב האנשים', 'חצי האוכלוסייה', 'מיטב המורים'? בצירופים אלו הרכיב הראשון…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

חַיִּים אֲרוּכִים

בסידורים רבים נמצא בברכת החודש "וְתִתֵּן לָנוּ חַיִּים אֲרוּכִים" בשורוק ובכ"ף רפה (במקום אֲרֻכִּים). יש מסורת עתיקה שלפיה שם התואר ארוך נשקל במשקל פָּעוּל: אָרוּךְ – אֲרוּכָה – אֲרוּכִים – אֲרוּכוֹת. עקבות המסורת הזאת נראות בכמה סידורי תפילה וברוב מסורות עדות ישראל. ההצעות לפרש את ההגייה הזאת מלשון אֲרוּכָה (רפואה) אין להן יסוד ואינן אלא…
המשך קריאה נעימה >>

לא מצאתם תשובה לשאלתכם? שאלו כאן