קטגוריה: צורת שם תקנית

61 תשובות ורשימות

מבחר תשובות

צַבָּע או צַבָּעִי?

רבים מתלבטים בשמו של בעל המקצוע העובד בצביעה. צורת השם התקנית היא צַבָּע – על משקל נַגָּר, טַבָּח, סַפָּר, דַּיָּל, זַמָּר ועוד. שמו של בעל המקצוע הזה רווח למדי בספרות חז"ל, כגון בדברי המשנה "הצבע צובע לעצמו" (שביעית ז, ג). ההגיות הרווחות "צַבַּעי" ו"צַבָּעִי" שגויות. הן נוצרו אצל דוברים שאינם הוגים את העיצור עי"ן –…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

מֵרוֹץ או מֵרוּץ?

במגילת קהלת נאמר: "כִּי לֹא לַקַּלִּים הַמֵּרוֹץ וְלֹא לַגִּבּוֹרִים הַמִּלְחָמָה… כִּי עֵת וָפֶגַע יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם" (ט, יא). לצד הצורה המקראית בחולם יש תיעוד במסורות העדות להגיית המילה בתנועת u, וכך אף נוקד בכמה מילונים מן המאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים. ואולם הצורה התקנית שנקבעה עוד במילוני ועד הלשון היא מרוֹץ בחולם כבמקרא. בנטייה:…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

בַּחַן או בֹּחַן?

מבחן קצר נקרא בֹּחַן (בלי ניקוד: בוחן). זו המילה הרווחת בציבור בהקשר זה, והיא המתועדת בכל המילונים בני זמננו – למן המהדורה הראשונה של מילון אבן־שושן משנת תש"ח (1947). עם זאת יש הנוקטים באותה משמעות את המילה הקרובה בַּחַן. מילה זו משמשת פה ושם, ונראה שהיא מוכרת בעיקר בעיר חיפה וסביבותיה. האקדמיה ללשון העברית לא פסקה…
המשך קריאה נעימה >>

מילים וגלגוליהן

קהילה וקהילייה

המילה קְהִלָּה מופיעה פעמיים בתנ"ך: "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב" (דברים לג, ד), "וַיִּמָּלֵךְ לִבִּי עָלַי וָאָרִיבָה אֶת הַחֹרִים וְאֶת הַסְּגָנִים… וָאֶתֵּן עֲלֵיהֶם קְהִלָּה גְדוֹלָה" (נחמיה ה, ז). רגילים לפרש אותה כמשמעה המוכר מן הספרות שלאחר המקרא: קהל, קבוצת אנשים, אספה. בפסוק מנחמיה יש המפרשים את המילה קְהִלָּה – קול, גערה (קו"ל וקה"ל…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

אַרכה או אורכה?

אַרְכָּה היא הארכת הזמן שנקבע, מתן שהות נוספת לדבר. צורתה התקנית של המילה היא בתנועת a –  אַרְכָּה, כמו אַשְׁרָה, דַּרְגָּה, קַסְדָה, שַׁלְוָה. ראשיתה של המילה בארמית. היא מתועדת בחלק הארמי של ספר דניאל בניקוד אַרְכָה (בכ' רפה), ומשמעה התארכות, התמשכות. את המשמעות המקובלת בימינו אנו מוצאים בלשון חז"ל. על הכתוב "יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ"…
המשך קריאה נעימה >>

ט"ו בשבט

שאלות ותשובות לט"ו בשבט

עֵץ ואִילָן חוקר הלשון גב"ע צרפתי מסביר בספרו 'העברית בראי הסמנטיקה' את ההבדל בין עץ לאילן, ואלו עיקרי דבריו: במקרא המילה עץ מציינת גם צמח בעל גזע קשה (tree) וגם את החומר המופק ממנו (wood). לעומת זאת בלשון חז"ל לצמח נתייחדה המילה אילן השאולה מן הארמית, ואילו משמעות המילה עץ הצטמצמה לחומר. עם זאת בלשון…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

אפון ואפונה

רַק אָפוּן הַמִּסְכֵּן עָמַד מִן הַצַּד / עַל מַטֵּהוּ נִשְׁעַן וְלֹא נָע וְלֹא נָד (ח"נ ביאליק, בגינת היָרָק – הגרסה המורחבת). אֲפוּנָה וְגֶזֶר יָשְׁבוּ בַּמְּקָרֵר / וְיַחַד עִם בָּטָטָה הִתְחִילוּ לְקַטֵּר (אבנר קנר ויואל לרנר, תנו לגדול בשקט). האפונה והאפון מוכרים שניהם לדוברי העברית. ומה אומרים המילונים? יש הגורסים אפון, יש הגורסים אפונה, ויש המביאים…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

שם תואר מן המילה פקולטה

במוסדות להשכלה גבוהה נשמע לעיתים שם התואר "פקולטטי" במשמעות 'של הפקולטה', 'ששייך או קשור לפקולטה', כגון "ועדה פקולטטית", "תקנון פקולטטי". שם התואר הזה לא נדון באקדמיה ללשון העברית וברוב המילונים אין לו תיעוד. נראה שיש לו שתי הגיות: פקולטֵטי ופקולטָטי. שלא כשמות תואר לועזיים רבים אחרים, שם התואר "פקולטטי" לא הגיע אלינו מן האנגלית. ייתכן…
המשך קריאה נעימה >>

מילים וגלגוליהן

רשות, מועצה ועירייה

את השלטון המקומי בישראל מנהלות רשויות מקומיות משני סוגים: מועצות ועיריות. מניין לנו מילים אלו? את המילה רָשׁוּת אנו מוצאים למשל במסכת אבות: "שְׁמַעְיָה אוֹמֵר: אֱהֹב אֶת הַמְּלָאָכה וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת וְאַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת" (א, י) – כלומר השתדל שלא להיות קרוב לשלטון. ועוד נאמר בשם רבן גמליאל: "הֱווּ זְהִירִין בָּרָשׁוּת שֶׁאֵין מְקָרְבִין לוֹ לָאָדָם אֶלָּא…
המשך קריאה נעימה >>

סוגיות בעברית

חקלַאי וחקלָאִי – על הסיומות ־ַאי ו־אִי

איך נכון לומר: חקלַאי או חקלָאִי? עיתונַאי או עיתונָאִי? הסיומות ־ַאי ו־אִי משמשות שתיהן בלשוננו – אך לא באותו תפקיד. הסיומת ־ַאי בפתח מציינת בעל מקצוע או עיסוק: חַקְלַאי, עיתונַאי, בַּנקַאי, פִּרְסוּמַאי, טכנַאי, הנדסַאי, עתודַאי, מתמטיקַאי, חשמַלַּאי, טוּרַאי, מוזיקַאי, כימַאי. לעומת זאת הסיומת ־אִי בחיריק עשויה לציין שם תואר הקשור למקצוע או לעיסוק: ציוד חקלָאִי, סיקור…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

כומר בנקבה

נשאלנו כיצד תיקרא אישה המשמשת בתפקיד כומר. המלצתנו היא כומרה, ובניקוד כָּמְרָה (בקמץ קטן שתנועתו o). משקל פָּעְלָה – בקמץ קטן – הוא משקל בנקבה המקביל לעיתים למשקל המלעילי פֹּעֶל. למשל: יֹשֶׁר–יָשְׁרָה, עֹצֶם–עָצְמָה. משקל פָּעְלָה משמש גם לציון בעל חיים ממין נקבה במקביל למשקל פֹּעֶל לזכר: עֹפֶר–עָפְרָה. בדומה לכך אישה שהיא כומר תיקרא כָּמְרָה. בכתיב…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן הָעָם הַדַּלִּים… הִשְׁאִיר נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וַיִּתֵּן לָהֶם כְּרָמִים וִיגֵבִים…" (לט, י). את המילה יְגֵבִים (ביחיד יָגֵב) מפרשים…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

פֶּרֶג ופָרָג

הפרג מוכר מפריחתו בשדות, אך גם מן השימוש בגרגיריו במטבח – למשל במילוי אוזני המן. בשני ההקשרים אפשר לומר פֶּרֶג וגם פָּרָג. בעשורים הראשונים של המאה העשרים נפוצה הצורה פֶּרֶג, וכך נוקד במילונים. במאמר משנת תש"ו (1946) שכתב זאב בן־חיים, לימים נשיאה של האקדמיה ללשון העברית, הוא הוכיח על פי השוואה לארמית הסורית כי הניקוד…
המשך קריאה נעימה >>

מילים וגלגוליהן

קלפי ופרגוד

ביום הבחירות נעמוד מאחורי הפרגוד, נכניס פתק למעטפה ולאחר מכן נשלשל את המעטפה לקלפי. שתי המילים פרגוד וקלפי הגיעו לעברית בת זמננו מלשון חז"ל ושתיהן יווניות במקורן. פרגוד ביסודו הוא גלימה רקומה היכולה לשמש בגד או וילון. פרגוד במשמעות בגד מצינו במשנה במסכת שקלים: "אֵין הַתּוֹרֵם נִכְנָס לֹא בְּפַרְגּוֹד חָפוּת וְלֹא בְמַנְעָל וְלֹא בְסַנְדָּל וְלֹא…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

מטף או מטפה?

השם הרווח למכל המשמש לכיבוי שרפות הוא מַטָּף, ואולם שמו התקני הוא מַטְפֶּה. את המונח מַטְפֶּה חידש ועד הלשון העברית במילון למונחי כבאות שיצא לאור בשנת תש"ז (1947) בשיתוף מרכז מכבי האש בארץ ישראל. המילה חודשה על פי המשמעות 'כיבוי' שיש לשורש טפ"י (או טפ"א) בשתי אחיותיה החשובות של העברית: הארמית והערבית. השורש הארמי טפ"י…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

מצוּק ומצוֹק

שתי המילים מָצוֹק ומָצוּק קיימות בעברית אך אינן זהות במשמען. מָצוֹק בחולם משמעו מְצוּקָה: "צַר וּמָצוֹק מְצָאוּנִי" (תהלים קיט, קמג), והוא קשור אל הפועל הֵצִיק. לצמד המילים מָצוֹק ומְצוּקָה מקביל הצמד צוֹק וצוּקָה. המילה צוֹק מוכרת מן הצירוף "צוֹק הָעִתִּים" (דניאל ט, כה) שמשמעו 'עת צרה', 'זמנים קשים', והמילה צוּקָה מוכרת מן הצירוף "צָרָה וְצוּקָה"…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

דולב

ההגייה התקנית של שם הצמח דולב היא במלעיל – כשמות הצמחים אורן, גומא, לוטם, עולש, רותם, תומר (בניקוד: דֹּלֶב, אֹרֶן, גֹּמֶא וכו'). שם העץ דולב חודש בעברית של ימינו על פי שם העץ דֻּלְבָּא (בלי ניקוד: דולבא) הנזכר בארמית של התלמוד הבבלי (סוכה לב ע"ב ועוד). המשקל הארמי שבו שקול שם זה מקביל למשקל העברי…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

שדרוג והיפוכו

המילה שדרוג נוצרה מלכתחילה תמורת regrading – 'דירוג מחדש', כגון בחוזי טיסה: אדם שאמור לטוס במחלקה מסוימת אפשר להעבירו למחלקה גבוהה יותר או נמוכה יותר. המילה שדרוג מצטרפת למילים מחודשות אחרות שבהן הוספת השי"ן לשורש מקבילה לרכיב הלועזי re, דוגמת שכתוב (כתיבה מחדש; rewriting) ושיקום (הקמה מחדש; rehabilitation). בפועל שימשה המילה שדרוג בעיקר כאשר הדירוג…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

עברית בים ועל החול החם: רכיכה, צדפה, שונית, תמנון

רַכִּיכָה (Mollusca) הרַכּיכות הן בעלי חיים חסרי שלד פנימי, ושמן העברי רכיכה ניתן להן בעקבות השם המדעי Mollusca על שם גופן הרך והרירי. בכלל הרכיכות מצויים הצְדָפוֹת, החלזונות (ובתוכם השַבְּלולים), הדְּיוֹנוּנִים, התְּמָנוּנִים ועוד. הרכיכות מונות כמאה אלף מינים והם שוכנים בים, ביבשה ובמים המתוקים. על גופן של רוב הרכיכות מגינה קוֹנכייה, הן נעות או נצמדות…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

שיפון

לשם הצמח שיפון שתי מסורות הגייה בפי דוברי העברית: בפ"א רפה – שִׁיפוֹן, ובפ"א דגושה – שִׁפּוֹן. הצורה התקנית בימינו היא שִׁיפוֹן בפ"א רפה. כך קבע כבר ועד הלשון ב'ילקוט צמחים' שפרסם בשנת תר"ץ (1930), וכך נקבע מחדש בשמות צמחי ארץ ישראל של הוועדה לבוטניקה בשנת תשס"ג, 2003). שם הדגן שיפון מוכר כבר מספרות חז"ל, כגון…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

מכנס ומכנסיים ועוד פריטי לבוש בסיומת זוגי או רבים

את שמו של פריט הלבוש מכנסיים ירשנו מן המקורות, וייתכן שהוא קרוי כך על שום שמכניסים לתוכו את הרגליים. אם אומנם כך, מובן מדוע למילה זו סיומת הזוגי ־ַיִם. בלשון הדיבור משמשת לפעמים צורת היחיד מִכְנָס במשמעות של פריט הלבוש כולו, ואולם שימוש זה אינו תקני. מִכְנָס הוא רק מחצית המכנסיים – החלק שלתוכו מכניסים…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

עברית תקנית ועברית תקינה

הצירופים עברית תקנית ועברית תקינה משקפים שתי נקודות מבט: שם התואר תִּקְנִי נגזר מן המילה תֶּקֶן. מכשיר או מתקן ייחשבו תִּקְנִיִּים אם קיבלו אישור ממכון התקנים או כיוצא בזה. אך חיוני לא פחות שהם יהיו תַּקִּינִים, כלומר לא מקולקלים. עברית תקנית היא עברית על פי התקן (נורמה) שנקבע בתחומים שונים: כתיב, פיסוק, הגייה, נטיית הצורות, מינוח וכדומה.…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

סִפְרוּת או סַפְרוּת?

מפי דוברי העברית נשמעות שתי הגיות של המילה: סִפְרוּת וסַפְרוּת. ההגייה הנחשבת תקנית היא סִפְרוּת, כפי שנקבע במילוני האקדמיה ללשון העברית. ואולם גם הניקוד סַפְרוּת מתועד בחלק מן המילונים העבריים הכלליים. כבר בימי הביניים שימשה בלשוננו המילה ספרות, אך במשמעות אחרת: מלאכת הסוֹפֵר. לדוגמה: "ואמרו על אחד מן החסידים שהיה לו שכן סופר מהיר, והיה…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

פרחים ויין לחג האביב: כליל החורש, צהרון מצוי, אֶקדם, אֶפטר

כְּלִיל הַחֹרֶשׁ (משפחת הכליליים) השם המדעי: Cercis siliquastrum. העץ כליל החורש, המפאר את החורש הארץ־ישראלי באביב בפריחתו העזה בוורוד־לילך, זכה בשם כְּלִיל שפירושו כתר. בערבית נקרא העץ عروس الغابة (ערוס אלע'אבה), שתרגומו 'כַּלַּת החורש'. המילה כְּלִיל ידועה מן הארמית, ונזכרת לראשונה בעברית בספר בן־סירא בתיאורו של אהרן הכהן: "וַילבישהו כְּלִיל תפארת, וַיפארהו בכבוד ועוז" (מה,…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

הודיה והודאה

נשאלנו אם יש הבדל משמעות בין המילים הודיה והודאה, ובאיזו מהן משתמשים בהקשר של הכרה באשמה. שתי המילים מקורן בלשון חז"ל, והן באות בה בלי כל הבדל משמעות. מדובר בשתי צורות של שם הפעולה של הפועל הוֹדָה על שתי משמעויותיו: אמירת תודה והכרה באשמה. כפל הצורות הודיההודאה נובע משתי הגיות שונות שהיו בעברית של חז"ל, וההבדל…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

משולחן הכתיבה וכוננית המשחקים: מצבע, מדגש, מחיקון, תצרף

מַצְבֵּעַ (טוש, לורד) מצבע הוא כלי כתיבה שבתוכו חומר ספוג דיו בצבעים שונים. המילה מַצְבֵּעַ נקבעה בהשראת מילה דומה במשנה: מַכְתֵּב – כלי שבקצהו האחד (שנקרא 'כותב') כתבו, ובקצהו האחר (שנקרא 'מוחק') מחקו את הכתוב. למצבע כמה תפקידים – כותבים בו על לוח מחיק, מסמנים בו בגדים וציוד וגם צובעים בו. השורש צב"ע נבחר למילה…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

צדף וצדפה

כיצד נכון לומר – צְדָף וצְדָפָה או צֶדֶף וצִדְפָּה? ומה ההבדל בין צדף לצדפה? הצורות התקניות הן צֶדֶף וצִדְפָּה. זוג מילים זה דומה לזוגות המילים: נֶקֶב–נִקְבָּה, יֶתֶר–יִתְרָה, שֶׁלֶד–שִׁלְדָּה, כֶּבֶשׂ–כִּבְשָׂה וכן מֶלֶךְ–מַלְכָּה, כֶּלֶב–כַּלְבָּה. המילים הסגוליות, דוגמת נֶקֶב, כֶּבֶשׂ, כֶּלֶב, היו במקורן בנות הברה אחת (למשל כֶּלֶב הייתה כַּלְבְּ, כמו בערבית), ולצורת הנקבה נוספה הסיומת ־ָה (כַּלְבָּה).…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

ארכיב או ארכיון?

המונח העברי התקני הוא ארכיון או גַּנְזַךְ (כגון 'גנזך המדינה'). המילה גַּנְזַךְ (ברבים: גַּנְזַכִּים) נזכרת כבר במקרא (דברי הימים א כח, יא) ומקורה בפרסית. מילה זו משמשת גם בימינו, אך היא רווחת פחות מארכיון (ואומנם בשנת תשע"ב, 2011, החליט 'גנזך המדינה' לשנות את שמו ל'ארכיון המדינה'). מקורה של המילה ארכיון ביוונית (archeion), ובעברית היא משמשת…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשס"ט–תש"ע: הגוון, מבדה, סודרן תרופות, מנהל מיזם

הֶגְוֵן (וריאציה) הגוון הוא מעין העתק של דבר השונה במקצת מן המקור, במכוון או שלא במכוון, למשל במוזיקה: שינוי – במקצב, בנעימה, בהרמוניה ועוד – של נושא מוזיקלי חוזר. המילה הֶגוון דומה בצורתה למילה הֶבְדֵּל, והיא גזורה מן המילה גָּוֶן (כך צורתה התקנית, על דרך עָוֶל, מָוֶת; בציבור רווחת ההגייה גָּוָן). גוון, ככל הנראה מילה…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

כלי לקילוף ירקות

שאלה: איך נקרא הכלי לקילוף ירקות – מַקְלֵף או קוֹלְפָן? תשובה: המונח התקני שקבעה האקדמיה ללשון העברית הוא מַקְלֵף. השם מַקְלֵף שקול במשקל מַפְעֵל, משקל המכשירים, כמו מַצְפֵּן, מַגְהֵץ, מַפְסֵק, מַחְשֵׁב ועוד. בציבור רווחת גם המילה קוֹלְפָן הבנויה מהוספת הסיומת ־ָן לצורת הבינוני קוֹלֵף, בדומה למילים כגון פּוֹתְחָן, רוֹכְסָן, אוֹגְדָן. ויש גם המכנים את הכלי קוֹלֵף…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

הַלְוָיָה ולְוָיָה

הבאת מת לקבורה נקראת בעברית של ימינו הלוויה או לוויה. כינויים אלו אינם נזכרים לא בלשון המקרא ולא בלשון חז"ל. בספרות חז"ל משמש הצירוף הוצאת המת, למשל: "תנו רבנן: מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת הכלה" (בבלי מגילה כט ע"א ועוד). עם זאת בספרות התלמודית מדובר על ליווי של מת: "אמר רחבא אמר ר' יהודה:…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

איכותי ואיכותני

הצירופים 'מחקר איכותי' או 'מחקר איכותני', 'מחקר כמותי' או 'מחקר כמותני' נוצרו בקרב החוקרים כבבואות לצירופים האנגליים qualitative study ו־quantitative study. חוקרים באוניברסיטאות היו חלוקים בצורת שם התואר – איכותי כנגד איכותני – כמעט מראשית היווצרותו של המונח. בין הנימוקים לטובת הצורה איכותני הייתה הדו־משמעות של איכותי (התואר איכותי משמש במשמע 'טוב', 'בעל איכות…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

מֶחְלָף ומַחְלֵף

שתי מילים התחדשו בלשוננו מן השורש חל"ף ומ"ם בראשן: מֶחְלָף – interchange – המוכרת לכול מן הנסיעה בדרכים. מֶחְלָף הוא "צומת קומות" או בהגדרתו הרשמית: מפגש דרכים בשני מפלסים או יותר, שהמעבר בו מדרך לדרך הוא רק באמצעות מֶחברים (רמפות). המונח נקבע במילון למונחי התכנון המרחבי משנת תשמ"ה, 1985. מַחְלֵף – מונח זה נקבע כחלופה…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

היתכנות או ייתכנות?

הצורה התקנית היא היתכנות (בניקוד: הִתָּכְנוּת), וכך גם נקבע במונחי האקדמיה (תשנ"ז, 1997). פירוש המילה הוא 'היותו של דבר אפשרי ובר מימוש' (באנגלית: feasibility וגם practicability). המילה היתכנות היא שם פעולה מן הפועל ייתכן. פועל זה משמש רק בצורות עתיד: יִתָּכֵן, תִּתָּכֵן, יִתָּכְנוּ (בלי ניקוד: ייתכן, תיתכן, ייתכנו). יִתָּכֵן – צורת עתיד של בניין נפעל,…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

רֹאשׁ ורָאשִׁים

שאלה: האם צריך לומר רָאשֵׁי ממשלה או רֹאשֵׁי ממשלה? תשובה: צורת הרבים של רֹאשׁ היא בתנועת a: רָאשִׁים (בקמץ). מכאן גם צורת הנסמך רָאשֵׁי־, כגון רָאשֵׁי חודשים, רָאשֵׁי עם, רָאשֵׁי המדינה (כל הצירופים הללו מן המקרא), וכך גם רָאשֵׁי ממשלה. כידוע צורות הנטייה של היחיד באות בחולם, כגון רֹאשִׁי (הראש שלי), רֹאשְׁךָ, רֹאשָׁהּ – על…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

חצוף וחוצפן

שאלה חצופה: מה ההבדל בין חצוף לחוצפן? המילים אינן נבדלות במשמעותן אלא במקורן. המילה חצוף נוצרה בלשון חכמים (והיא מקבילה למילה הארמית 'חציף'). חוצפן היא יצירה של העברית החדשה: למילה 'חוצפה' (שגם היא מימי חז"ל) נוספה הסיומת ־ָן לציון אדם הנוהג בחוצפה. בכתיבה העברית של המחצית הראשונה של המאה העשרים אנו מוצאים לצד חוצפן גם…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

סַכּרת או סוּכּרת?

המונח התקני הוא סֻכֶּרֶת (בלי ניקוד: סוכרת). המונח שנקבע הוא שילוב של המילה סוכר ושל משקל המחלות פַּעֶלֶת, כלומר: ראשיתו בתנועה u כמו סוכר, והמשכו בשני סגולים כמשקל המחלות. למחלות דלקתיות האקדמיה נוהגת לקבוע שמות בעיקר במשקל פַּעֶלֶת, אך לשמות של מחלות אחרות יכולות להתאים גם דרכי תצורה אחרות. למעשה המילה סוכרת נקבעה בצורתה זו…
המשך קריאה נעימה >>

יום המשפחה

נטיית אב, סב, אח, חם

למרות הדמיון בין אָב לסָב דרכי הנטייה של שתי המילים הללו שונות. למילה אָב דרך נטייה מיוחדת, בתוספת יו"ד (תנועת i): אָב, אֲבִי־(המשפחה) וגם אַב־(המשפחה), אָבִי, אָבִיךָ, אָבִיךְ, אָבִיו, אָבִיהָ, אָבִינוּ, אֲבִיכֶם, אֲבִיהֶן. כך נוטות גם המילים אָח וחָם, למשל: אָחִיו, חָמִיו, אָחִיהָ, חָמִיהָ, אֲחִיכֶן. הקשר הדקדוקי בין אָח וחָם קיים גם בצורות הנקבה: אָחוֹת,…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

חֵמָר וחֹמֶר

רבים משתמשים במילה חֵמר במשמעות clay, אדמה המשמשת לקדרות – במקום במילה חומר. ואולם מן המקרא עולה כי חֵמָר לעצמו וחֹמֶר לעצמו: "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר" (בראשית יא, ג). אין ספק שבמקרא 'חומר' הוא סוג של אדמה המשמשת לעשיית כלים, כפי…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

עדשה ועדשים

עֲדָשִׁים היא צורת הרבים של עֲדָשָׁה (ולא "עָדָשׁ"), כפי שתאנים היא צורת הרבים של תאנה. ובדומה להם גם חיטים–חיטה, שְׂעורים–שעורה, שקמים–שקמה ועוד רבים. אם כן מינה של המילה 'עדשים' הוא נקבה: עדשים כתומות, עדשים ירוקות, עדשים מבושלות. מאכל עשוי עדשים מוכר כבר מספר בראשית: "וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים" (כה, לד). במקרא המילה באה…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

זוגתו, בת זוגו, בת זוגתו

לא פעם אנחנו נשאלים איך יש לומר – בת זוגו או זוגתו או בת זוגתו. לשתי הצורות הראשונות יסוד במקורות העברית ואילו הצורה השלישית התפתחה בדורות האחרונים. המילה זוּג, ובחלק מן המסורות זוֹג, נשאלה ללשוננו בתקופת חז"ל מן היוונית (zygon). משמעותה המקורית היא העול שנושאים שני שוורים בשעת החרישה. מכאן התפתחה ההוראה המציינת שני שוורים…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

מֵחַ עצם

מליאת האקדמיה החליטה לאשר את הצירוף מֵחַ עֶצֶם (לצד לְשַׁד עצם) במשמעות marrow (בישיבתה ביום כ"ד במרחשוון תשע"א, 1 בנובמבר 2010; ישיבה שי"ז). המונח הרשמי שקבעה האקדמיה בעבר היה לְשַׁד הָעֶצֶם או לְשַׁד הָעֲצָמוֹת. את הצירוף 'לשד עצמות' אנו מוצאים לראשונה אצל מנדלי מוכר ספרים בספרו "בעמק הבכא" (1898): "העכבישים שלנו מוצצים אותנו… מוצצים לשד…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

מַקְרֵר או מְקָרֵר?

ועד הלשון קבע את המונח מְקָרֵר בשנת תרפ"ח (1928), והשם נותר בצורתו זו עד היום. הבחנת המשמעות בין משקל מְפַעֵל (עושה הפעולה) ובין מַפְעֵל (כלים ומכשירים) איננה מוחלטת. שמות מכשירים אחדים נשקלו במשקל עושה הפעולה, כגון מאוורר, מייבש, מדיח (כלים), וכך גם המְקרר.

מבחר תשובות

סינר או סינור?

עד היום יש המתלבטים מה הצורה הנכונה – סינר או סינור. האקדמיה נדרשה לשאלה זו, וקבעה כי הצורה התקנית היא סִינָר. המילה סינר נזכרת במשנה: "האישה החוגרת בסינר בין מלפניה ובין מלאחריה" (שבת י, ד), ופירושה יריעת בד המשתלשלת מן המותניים מטה ונקשרת לגוף ברצועות. מרביתם של כתבי היד המנוקדים ושל מסורות הקריאה במשנה מוסרים…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

החזקה, תחזוקה, אחזקה

שם הפעולה הכללי של הפועל 'החזיק' הוא החזקה. המילה הַחְזָקָה משמשת בהקשרים כלליים, כגון 'החזקת נשק', 'החזקה של ערכת עזרה ראשונה', והיא גם המילה התקנית בהקשר הכלכלי: 'חברת החזקות', 'החזקת מניות', וכן המונח שנקבע במילון הבנקאות ושוק ההון (תשס"ז): הַחְזָקוֹת צוֹלְבוֹת (בניירות ערך; securities cross-holding). המילה תחזוקה נקבעה תמורת המונח הלועזי maintenance (מתועדת ברשימת "מונחי…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

הבטחת איכות ואבטחת מידע

בעברית החדשה משמשות שתי מילים קרובות: הַבְטָחָה ואַבְטָחָה. הַבְטָחָה היא המילה הכללית, והיא מציינת את שם הפעולה של הפועל הִבְטִיחַ, כגון 'הבטחה לסיוע', 'הבטחת הכנסה', 'הפרת הבטחה'. המילה אַבְטָחָה יוחדה למשמעות מסוימת של השורש בט"ח: פירושה מתן אמצעי ביטחון מפני התקפה לא צפויה (באנגלית: security). ממנה נגזרו הפועל אִבְטֵחַ ובעל המקצוע מְאַבְטֵחַ. באיזו משתי הצורות נשתמש…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

הַסְפָּקָה או אַסְפָּקָה

שם הפעולה של הפועל סִפק (סחורה או שירותים וכדומה) גזור מבניין הפעיל: הַסְפָּקָה. לצד צורה זו בה"א נפוצה הצורה באל"ף: אַסְפָּקָה. נראה שהיה ניסיון להבדיל בין שני גוֹני משמעות: 'הספקה' – פעולתו של הסַפָּק; 'אספקה' – הציוד או השירות שסופק. כך עולה מן ההגדרות המובאות במילון אבן־שושן למהדורותיו (החל בשנות החמישים של המאה העשרים). כיום…
המשך קריאה נעימה >>

סוגיות בעברית

מה בין משקל הַפְעָלָה למשקל אַפְעָלָה

משקל הַפְעָלָה הוא שם הפעולה של בניין הפעיל. לצידו יש שמות במשקל אַפְעָלָה. מעט שמות במשקל זה מצויים בלשון חז"ל – אולי בהשפעת שם הפעולה המקביל בארמית (של בניין אַפְעֵל). בלשון חז"ל לא היה שום הבדל משמעות בין הצורות באל"ף לצורות בה"א, והן משקפות לעיתים טיפוסי לשון שונים. לדוגמה, הצורה הבדלה אופיינית לעברית כפי שהיא…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

מזרן או מזרון?

  הצורה מזרון רגילה על לשונם של רבים, ואולם הצורה התקנית היא מִזְרָן. מילה זו באה במשנה ומנוקדת בקמץ ברי"ש: מזרָן. גם במקומות שאינה מנוקדת, כגון בתוספתא, הכתיב הוא בלי וי"ו. ומה מקור הצורה 'מזרון' בחולם? מסתבר שהיא משתלשלת ממסורת הגייה אשכנזית. כך למשל מצוי הכתיב מזרון בפירוש למשנה "תפארת ישראל" לרבי ישראל ליפשיץ (גרמניה,…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

מַצִּית ומַצָּת

בעברית החדשה משמשים שני שמות של מכשירים מן השורש יצ"ת: מַצִּית – מכשיר להצתת אש בסיגריות, בכיריים וכדומה (lighter); מַצָּת – התקן הצתה במנוע המכונית וכדומה (plug). השם מַצִּית הוא למעשה צורת פועל בבניין הפעיל בזמן הווה (בעבר – הִצִּית). צורות דומות לו: מַצִּיב (יצ"ב), מַצִּיג (יצ"ג), מַצִּיעַ (יצ"ע). פעלים בהווה יש שהם משמשים גם…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

מינוי ומנוי

עשיתי מינוי לתיאטרון – מִינוי ולא מָנוי. אומנם רבים סוברים שהמילה מִינוי איננה מתאימה כאן, שהרי מינוי הוא שם הפעולה של הפועל לְמַנּוֹת, כגון 'מינוי שופטים'. ואולם האקדמיה החליטה שגם במשמע הזה שם הפעולה יהיה מִינוי – בשונה מן האדם שהוא מָנוי. הינה פירוט הדברים: מָנוי הוא מי שנמנֶה על דבר, כלומר משתתף בו. המקור לשימוש הזה…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

אגדה והגדה, אגדות ומעשיות

המילה הַגָּדָה היא שם הפעולה של הפועל הִגִּיד, ולפיכך משמעותה המקורית היא 'אמירה'. כבר בתקופת חז"ל יוחדה למילה הזאת המשמעות 'דרשה, סיפור או דבר חכמה שנאמרים כדי לפרש או להרחיב את דברי התורה שבכתב או את דברי הנביאים והכתובים'. כיוון שבתקופה זו הייתה השפעת הארמית רבה על העברית, התחילו להשתמש בבבואתה הארמית של המילה הזאת…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

גנן בגן הילדים

צורת הזכר של גַּנֶּנֶת היא גַּנָּן, בדיוק כפי שצורות הזכר המקבילות לנַהֶגֶת, תַּיֶּרֶת, הן נַהָג, תַּיָּר, ולהבדיל: גַּנֶּבֶת ו־גַּנָּב. עם ההתפתחות החברתית שהביאה גברים לעבודה בגן הילדים הגיעו אל האקדמיה פניות לאשר את שם בעל המקצוע "גַּנֵּן" (או "גָּנֵן"). לדברי הפונים, כפי שנוצרה הבחנה בין גַּנֶּנֶת (אישה העובדת בגן ילדים) ובין גַּנָּנִית (אישה העובדת בגן…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

גִּזְעָן או גַּזְעָן?

יש היגיון דקדוקי הן בצורה גַּזְעָן, גַּזְעָנוּת, הן בצורה גִּזְעָן, גִּזְעָנוּת. גִּזען גזור מן השם גֶּזַע בתוספת הסיומת ־ָן, וכפי שהשם גֶּזַע נוטה בחיריק (גִּזְעִי, גִּזְעֲךָ), כך גם גִּזְעָן, גִּזְעָנוּת בחיריק. אפשר להשוות את גִּזְעָן למילה צִבְעָן (פיגמנט) – מן המילה צֶבַע, הנוטה גם היא בחיריק (צִבְעֵי־). אבל בכמה שמות שנגזרו באותה הדרך האות הראשונה…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

שׁוּלַיִם ביחיד

בדיווחי התנועה המשודרים ברדיו נוקטים לעיתים את הצירוף שׁוּל הדרך. האם צורת היחיד הזאת תקינה? בשימוש הכללי נוהגים לומר שׁוּלַיִם גם כשמתכוונים לצד אחד של הכביש או של הדף. ואולם בתחום התחבורה הונהג השימוש בצורת היחיד שׁוּל (margin, shoulder) המאפשרת לדייק בתיאור של אירועים ובניסוח של תקנות תעבורה. צורה זו תקנית ומשמשת במינוח מקצועי בעיקר בתחבורה.

לא מצאתם תשובה לשאלתכם? שאלו כאן