נושא: צורת שם תקנית

שגיאות נפוצות

צַבָּע או צַבָּעִי?

רבים מתלבטים בשמו של בעל המקצוע העובד בצביעה. צורת השם התקנית היא צַבָּע – על משקל נַגָּר, טַבָּח, סַפָּר, דַּיָּל, זַמָּר ועוד. שמו של בעל המקצוע הזה רווח למדי בספרות חז"ל, כגון בדברי המשנה "הצבע
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מֵרוֹץ או מֵרוּץ?

במגילת קהלת נאמר: "כִּי לֹא לַקַּלִּים הַמֵּרוֹץ וְלֹא לַגִּבּוֹרִים הַמִּלְחָמָה… כִּי עֵת וָפֶגַע יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם" (ט, יא). לצד הצורה המקראית בחולם יש תיעוד במסורות העדות להגיית המילה בתנועת u, וכך אף נוקד בכמה מילונים…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

בַּחַן או בֹּחַן?

מבחן קצר נקרא בֹּחַן (בלי ניקוד: בוחן). זו המילה הרווחת בציבור בהקשר זה, והיא המתועדת בכל המילונים בני זמננו – למן המהדורה הראשונה של מילון אבן־שושן משנת תש"ח (1947). עם זאת יש הנוקטים באותה משמעות את…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

קהילה וקהילייה

המילה קְהִלָּה מופיעה פעמיים בתנ"ך: "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב" (דברים לג, ד), "וַיִּמָּלֵךְ לִבִּי עָלַי וָאָרִיבָה אֶת הַחֹרִים וְאֶת הַסְּגָנִים… וָאֶתֵּן עֲלֵיהֶם קְהִלָּה גְדוֹלָה" (נחמיה ה, ז). רגילים לפרש אותה כמשמעה המוכר…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

אַרכה או אורכה?

אַרְכָּה היא הארכת הזמן שנקבע, מתן שהות נוספת לדבר. צורתה התקנית של המילה היא בתנועת a –  אַרְכָּה, כמו אַשְׁרָה, דַּרְגָּה, קַסְדָה, שַׁלְוָה. ראשיתה של המילה בארמית. היא מתועדת בחלק הארמי של ספר דניאל בניקוד…
המשך קריאה >>

ט"ו בשבט

שאלות ותשובות לט"ו בשבט

עֵץ ואִילָן חוקר הלשון גב"ע צרפתי מסביר בספרו 'העברית בראי הסמנטיקה' את ההבדל בין עץ לאילן, ואלו עיקרי דבריו: במקרא המילה עץ מציינת גם צמח בעל גזע קשה (tree) וגם את החומר המופק ממנו (wood).…
המשך קריאה >>

גם וגם

אפון ואפונה

רַק אָפוּן הַמִּסְכֵּן עָמַד מִן הַצַּד / עַל מַטֵּהוּ נִשְׁעַן וְלֹא נָע וְלֹא נָד (ח"נ ביאליק, בגינת היָרָק – הגרסה המורחבת). אֲפוּנָה וְגֶזֶר יָשְׁבוּ בַּמְּקָרֵר / וְיַחַד עִם בָּטָטָה הִתְחִילוּ לְקַטֵּר (אבנר קנר ויואל לרנר,…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

שם תואר מן המילה פקולטה

במוסדות להשכלה גבוהה נשמע לעיתים שם התואר "פקולטטי" במשמעות 'של הפקולטה', 'ששייך או קשור לפקולטה', כגון "ועדה פקולטטית", "תקנון פקולטטי". שם התואר הזה לא נדון באקדמיה ללשון העברית וברוב המילונים אין לו תיעוד. נראה שיש…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

רשות, מועצה ועירייה

את השלטון המקומי בישראל מנהלות רשויות מקומיות משני סוגים: מועצות ועיריות. מניין לנו מילים אלו? את המילה רָשׁוּת אנו מוצאים למשל במסכת אבות: "שְׁמַעְיָה אוֹמֵר: אֱהֹב אֶת הַמְּלָאָכה וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת וְאַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת" (א,…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

חקלַאי וחקלָאִי – על הסיומות ־ַאי ו־אִי

איך נכון לומר: חקלַאי או חקלָאִי? עיתונַאי או עיתונָאִי? הסיומות ־ַאי ו־אִי משמשות שתיהן בלשוננו – אך לא באותו תפקיד. הסיומת ־ַאי בפתח מציינת בעל מקצוע או עיסוק: חַקְלַאי, עיתונַאי, בַּנקַאי, פִּרְסוּמַאי, טכנַאי, הנדסַאי, עתודַאי, מתמטיקַאי,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

כומר בנקבה

נשאלנו כיצד תיקרא אישה המשמשת בתפקיד כומר. המלצתנו היא כומרה, ובניקוד כָּמְרָה (בקמץ קטן שתנועתו o). משקל פָּעְלָה – בקמץ קטן – הוא משקל בנקבה המקביל לעיתים למשקל המלעילי פֹּעֶל. למשל: יֹשֶׁר–יָשְׁרָה, עֹצֶם–עָצְמָה. משקל פָּעְלָה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

גם וגם

פֶּרֶג ופָרָג

הפרג מוכר מפריחתו בשדות, אך גם מן השימוש בגרגיריו במטבח – למשל במילוי אוזני המן. בשני ההקשרים אפשר לומר פֶּרֶג וגם פָּרָג. בעשורים הראשונים של המאה העשרים נפוצה הצורה פֶּרֶג, וכך נוקד במילונים. במאמר משנת…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

קלפי ופרגוד

ביום הבחירות נעמוד מאחורי הפרגוד, נכניס פתק למעטפה ולאחר מכן נשלשל את המעטפה לקלפי. שתי המילים פרגוד וקלפי הגיעו לעברית בת זמננו מלשון חז"ל ושתיהן יווניות במקורן. פרגוד ביסודו הוא גלימה רקומה היכולה לשמש בגד…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מטף או מטפה?

השם הרווח למכל המשמש לכיבוי שרפות הוא מַטָּף, ואולם שמו התקני הוא מַטְפֶּה. את המונח מַטְפֶּה חידש ועד הלשון העברית במילון למונחי כבאות שיצא לאור בשנת תש"ז (1947) בשיתוף מרכז מכבי האש בארץ ישראל. המילה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מצוּק ומצוֹק

שתי המילים מָצוֹק ומָצוּק קיימות בעברית אך אינן זהות במשמען. מָצוֹק בחולם משמעו מְצוּקָה: "צַר וּמָצוֹק מְצָאוּנִי" (תהלים קיט, קמג), והוא קשור אל הפועל הֵצִיק. לצמד המילים מָצוֹק ומְצוּקָה מקביל הצמד צוֹק וצוּקָה. המילה צוֹק…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

שדרוג והיפוכו

המילה שדרוג נוצרה מלכתחילה תמורת regrading – 'דירוג מחדש', כגון בחוזי טיסה: אדם שאמור לטוס במחלקה מסוימת אפשר להעבירו למחלקה גבוהה יותר או נמוכה יותר. המילה שדרוג מצטרפת למילים מחודשות אחרות שבהן הוספת השי"ן לשורש…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית בים ועל החול החם: רכיכה, צדפה, שונית, תמנון

רַכִּיכָה (Mollusca) הרַכּיכות הן בעלי חיים חסרי שלד פנימי, ושמן העברי רכיכה ניתן להן בעקבות השם המדעי Mollusca על שם גופן הרך והרירי. בכלל הרכיכות מצויים הצְדָפוֹת, החלזונות (ובתוכם השַבְּלולים), הדְּיוֹנוּנִים, התְּמָנוּנִים ועוד. הרכיכות מונות…
המשך קריאה >>

הגייה

שיפון

לשם הצמח שיפון שתי מסורות הגייה בפי דוברי העברית: בפ"א רפה – שִׁיפוֹן, ובפ"א דגושה – שִׁפּוֹן. הצורה התקנית בימינו היא שִׁיפוֹן בפ"א רפה. כך קבע כבר ועד הלשון ב'ילקוט צמחים' שפרסם בשנת תר"ץ (1930),…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

מכנס ומכנסיים ועוד פריטי לבוש בסיומת זוגי או רבים

את שמו של פריט הלבוש מכנסיים ירשנו מן המקורות, וייתכן שהוא קרוי כך על שום שמכניסים לתוכו את הרגליים. אם אומנם כך, מובן מדוע למילה זו סיומת הזוגי ־ַיִם. בלשון הדיבור משמשת לפעמים צורת היחיד…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

עברית תקנית ועברית תקינה

הצירופים עברית תקנית ועברית תקינה משקפים שתי נקודות מבט: שם התואר תִּקְנִי נגזר מן המילה תֶּקֶן. מכשיר או מתקן ייחשבו תִּקְנִיִּים אם קיבלו אישור ממכון התקנים או כיוצא בזה. אך חיוני לא פחות שהם יהיו…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

סִפְרוּת או סַפְרוּת?

מפי דוברי העברית נשמעות שתי הגיות של המילה: סִפְרוּת וסַפְרוּת. ההגייה הנחשבת תקנית היא סִפְרוּת, כפי שנקבע במילוני האקדמיה ללשון העברית. ואולם גם הניקוד סַפְרוּת מתועד בחלק מן המילונים העבריים הכלליים. כבר בימי הביניים שימשה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פרחים ויין לחג האביב: כליל החורש, צהרון מצוי, אֶקדם, אֶפטר

כְּלִיל הַחֹרֶשׁ (משפחת הכליליים) השם המדעי: Cercis siliquastrum. העץ כליל החורש, המפאר את החורש הארץ־ישראלי באביב בפריחתו העזה בוורוד־לילך, זכה בשם כְּלִיל שפירושו כתר. בערבית נקרא העץ عروس الغابة (ערוס אלע'אבה), שתרגומו 'כַּלַּת החורש'. המילה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הודיה והודאה

נשאלנו אם יש הבדל משמעות בין המילים הודיה והודאה, ובאיזו מהן משתמשים בהקשר של הכרה באשמה. שתי המילים מקורן בלשון חז"ל, והן באות בה בלי כל הבדל משמעות. מדובר בשתי צורות של שם הפעולה של הפועל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

משולחן הכתיבה וכוננית המשחקים: מצבע, מדגש, מחיקון, תצרף

מַצְבֵּעַ (טוש, לורד) מצבע הוא כלי כתיבה שבתוכו חומר ספוג דיו בצבעים שונים. המילה מַצְבֵּעַ נקבעה בהשראת מילה דומה במשנה: מַכְתֵּב – כלי שבקצהו האחד (שנקרא 'כותב') כתבו, ובקצהו האחר (שנקרא 'מוחק') מחקו את הכתוב.…
המשך קריאה >>

הגייה

צדף וצדפה

כיצד נכון לומר – צְדָף וצְדָפָה או צֶדֶף וצִדְפָּה? ומה ההבדל בין צדף לצדפה? הצורות התקניות הן צֶדֶף וצִדְפָּה. זוג מילים זה דומה לזוגות המילים: נֶקֶב–נִקְבָּה, יֶתֶר–יִתְרָה, שֶׁלֶד–שִׁלְדָּה, כֶּבֶשׂ–כִּבְשָׂה וכן מֶלֶךְ–מַלְכָּה, כֶּלֶב–כַּלְבָּה. המילים הסגוליות, דוגמת…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

ארכיב או ארכיון?

המונח העברי התקני הוא ארכיון או גַּנְזַךְ (כגון 'גנזך המדינה'). המילה גַּנְזַךְ (ברבים: גַּנְזַכִּים) נזכרת כבר במקרא (דברי הימים א כח, יא) ומקורה בפרסית. מילה זו משמשת גם בימינו, אך היא רווחת פחות מארכיון (ואומנם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשס"ט–תש"ע: הגוון, מבדה, סודרן תרופות, מנהל מיזם

הֶגְוֵן (וריאציה) הגוון הוא מעין העתק של דבר השונה במקצת מן המקור, במכוון או שלא במכוון, למשל במוזיקה: שינוי – במקצב, בנעימה, בהרמוניה ועוד – של נושא מוזיקלי חוזר. המילה הֶגוון דומה בצורתה למילה הֶבְדֵּל,…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

כלי לקילוף ירקות

המונח התקני שנקבע באקדמיה ללשון העברית הוא מַקְלֵף. השם שקול במשקל מַפְעֵל, משקל המכשירים, כמו מַצְפֵּן, מַגְהֵץ, מַפְסֵק, מַחְשֵׁב ועוד. בציבור רווחת גם המילה קוֹלְפָן הבנויה מהוספת הסיומת ־ָן לצורת הבינוני קוֹלֵף.
המשך קריאה >>

גם וגם

הַלְוָיָה ולְוָיָה

הבאת מת לקבורה נקראת בעברית של ימינו הלוויה או לוויה. כינויים אלו אינם נזכרים לא בלשון המקרא ולא בלשון חז"ל. בספרות חז"ל משמש הצירוף הוצאת המת, למשל: "תנו רבנן: מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

איכותי ואיכותני

הצירופים 'מחקר איכותי' או 'מחקר איכותני', 'מחקר כמותי' או 'מחקר כמותני' נוצרו בקרב החוקרים כבבואות לצירופים האנגליים qualitative study ו־quantitative study. חוקרים באוניברסיטאות היו חלוקים בצורת שם התואר – איכותי כנגד איכותני – כמעט מראשית…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מֶחְלָף ומַחְלֵף

שתי מילים התחדשו בלשוננו מן השורש חל"ף ומ"ם בראשן: מֶחְלָף – interchange – המוכרת לכול מן הנסיעה בדרכים. מֶחְלָף הוא "צומת קומות" או בהגדרתו הרשמית: מפגש דרכים בשני מפלסים או יותר, שהמעבר בו מדרך לדרך…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

היתכנות או ייתכנות?

הצורה התקנית היא היתכנות (בניקוד: הִתָּכְנוּת), וכך גם נקבע במונחי האקדמיה (תשנ"ז, 1997). פירוש המילה הוא 'היותו של דבר אפשרי ובר מימוש' (באנגלית: feasibility וגם practicability). המילה היתכנות היא שם פעולה מן הפועל ייתכן. פועל…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

רֹאשׁ ורָאשִׁים

שאלה: האם צריך לומר רָאשֵׁי ממשלה או רֹאשֵׁי ממשלה? תשובה: צורת הרבים של רֹאשׁ היא בתנועת a: רָאשִׁים (בקמץ). מכאן גם צורת הנסמך רָאשֵׁי־, כגון רָאשֵׁי חודשים, רָאשֵׁי עם, רָאשֵׁי המדינה (כל הצירופים הללו מן…
המשך קריאה >>

גם וגם

חצוף וחוצפן

שאלה חצופה: מה ההבדל בין חצוף לחוצפן? המילים אינן נבדלות במשמעותן אלא במקורן. המילה חצוף נוצרה בלשון חכמים (והיא מקבילה למילה הארמית 'חציף'). חוצפן היא יצירה של העברית החדשה: למילה 'חוצפה' (שגם היא מימי חז"ל)…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

סַכּרת או סוּכּרת?

המונח התקני הוא סֻכֶּרֶת (בלי ניקוד: סוכרת). המונח שנקבע הוא שילוב של המילה סוכר ושל משקל המחלות פַּעֶלֶת, כלומר: ראשיתו בתנועה u כמו סוכר, והמשכו בשני סגולים כמשקל המחלות. למחלות דלקתיות האקדמיה נוהגת לקבוע שמות…
המשך קריאה >>

יום המשפחה

נטיית אב, סב, אח, חם

למרות הדמיון בין אָב לסָב דרכי הנטייה של שתי המילים הללו שונות. למילה אָב דרך נטייה מיוחדת, בתוספת יו"ד (תנועת i): אָב, אֲבִי־(המשפחה) וגם אַב־(המשפחה), אָבִי, אָבִיךָ, אָבִיךְ, אָבִיו, אָבִיהָ, אָבִינוּ, אֲבִיכֶם, אֲבִיהֶן. כך נוטות…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

חֵמָר וחֹמֶר

רבים משתמשים במילה חֵמר במשמעות clay, אדמה המשמשת לקדרות – במקום במילה חומר. ואולם מן המקרא עולה כי חֵמָר לעצמו וחֹמֶר לעצמו: "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

עדשה ועדשים

עֲדָשִׁים היא צורת הרבים של עֲדָשָׁה (ולא "עָדָשׁ"), כפי שתאנים היא צורת הרבים של תאנה. ובדומה להם גם חיטים–חיטה, שְׂעורים–שעורה, שקמים–שקמה ועוד רבים. אם כן מינה של המילה 'עדשים' הוא נקבה: עדשים כתומות, עדשים ירוקות,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

זוגתו, בת זוגו, בת זוגתו

לא פעם אנחנו נשאלים איך יש לומר – בת זוגו או זוגתו או בת זוגתו. לשתי הצורות הראשונות יסוד במקורות העברית ואילו הצורה השלישית התפתחה בדורות האחרונים. המילה זוּג, ובחלק מן המסורות זוֹג, נשאלה ללשוננו…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

מֵחַ עצם

מליאת האקדמיה החליטה לאשר את הצירוף מֵחַ עֶצֶם (לצד לְשַׁד עצם) במשמעות marrow (בישיבתה ביום כ"ד במרחשוון תשע"א, 1 בנובמבר 2010; ישיבה שי"ז). המונח הרשמי שקבעה האקדמיה בעבר היה לְשַׁד הָעֶצֶם או לְשַׁד הָעֲצָמוֹת. את…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מַקְרֵר או מְקָרֵר?

ועד הלשון קבע את המונח מְקָרֵר בשנת תרפ"ח (1928), והשם נותר בצורתו זו עד היום. הבחנת המשמעות בין משקל מְפַעֵל (עושה הפעולה) ובין מַפְעֵל (כלים ומכשירים) איננה מוחלטת. שמות מכשירים אחדים נשקלו במשקל עושה הפעולה,…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

סינר או סינור?

עד היום יש המתלבטים מה הצורה הנכונה – סינר או סינור. האקדמיה נדרשה לשאלה זו, וקבעה כי הצורה התקנית היא סִינָר. המילה סינר נזכרת במשנה: "האישה החוגרת בסינר בין מלפניה ובין מלאחריה" (שבת י, ד),…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

החזקה, תחזוקה, אחזקה

שם הפעולה הכללי של הפועל 'החזיק' הוא החזקה. המילה הַחְזָקָה משמשת בהקשרים כלליים, כגון 'החזקת נשק', 'החזקה של ערכת עזרה ראשונה', והיא גם המילה התקנית בהקשר הכלכלי: 'חברת החזקות', 'החזקת מניות', וכן המונח שנקבע במילון…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הבטחת איכות ואבטחת מידע

בעברית החדשה משמשות שתי מילים קרובות: הַבְטָחָה ואַבְטָחָה. הַבְטָחָה היא המילה הכללית, והיא מציינת את שם הפעולה של הפועל הִבְטִיחַ, כגון 'הבטחה לסיוע', 'הבטחת הכנסה', 'הפרת הבטחה'. המילה אַבְטָחָה יוחדה למשמעות מסוימת של השורש בט"ח: פירושה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הַסְפָּקָה או אַסְפָּקָה

שם הפעולה של הפועל סִפק (סחורה או שירותים וכדומה) גזור מבניין הפעיל: הַסְפָּקָה. לצד צורה זו בה"א נפוצה הצורה באל"ף: אַסְפָּקָה. נראה שהיה ניסיון להבדיל בין שני גוֹני משמעות: 'הספקה' – פעולתו של הסַפָּק; 'אספקה'…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מה בין משקל הַפְעָלָה למשקל אַפְעָלָה

משקל הַפְעָלָה הוא שם הפעולה של בניין הפעיל. לצידו יש שמות במשקל אַפְעָלָה. מעט שמות במשקל זה מצויים בלשון חז"ל – אולי בהשפעת שם הפעולה המקביל בארמית (של בניין אַפְעֵל). בלשון חז"ל לא היה שום…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

מזרן או מזרון?

הצורה מזרון רגילה על לשונם של רבים, ואולם הצורה התקנית היא מִזְרָן. מילה זו באה במשנה ומנוקדת בקמץ ברי"ש: מזרָן. גם במקומות שאינה מנוקדת, כגון בתוספתא, הכתיב הוא בלי וי"ו. ומה מקור הצורה 'מזרון' בחולם?…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מַצִּית ומַצָּת

בעברית החדשה משמשים שני שמות של מכשירים מן השורש יצ"ת: מַצִּית – מכשיר להצתת אש בסיגריות, בכיריים וכדומה (lighter); מַצָּת – התקן הצתה במנוע המכונית וכדומה (plug). השם מַצִּית הוא למעשה צורת פועל בבניין הפעיל…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מינוי ומנוי

עשיתי מינוי לתיאטרון – מִינוי ולא מָנוי. אומנם רבים סוברים שהמילה מִינוי איננה מתאימה כאן, שהרי מינוי הוא שם הפעולה של הפועל לְמַנּוֹת, כגון 'מינוי שופטים'. ואולם האקדמיה החליטה שגם במשמע הזה שם הפעולה יהיה מִינוי –…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

אגדה והגדה, אגדות ומעשיות

המילה הַגָּדָה היא שם הפעולה של הפועל הִגִּיד, ולפיכך משמעותה המקורית היא 'אמירה'. כבר בתקופת חז"ל יוחדה למילה הזאת המשמעות 'דרשה, סיפור או דבר חכמה שנאמרים כדי לפרש או להרחיב את דברי התורה שבכתב או…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

גנן בגן הילדים

צורת הזכר של גַּנֶּנֶת היא גַּנָּן, בדיוק כפי שצורות הזכר המקבילות לנַהֶגֶת, תַּיֶּרֶת, הן נַהָג, תַּיָּר, ולהבדיל: גַּנֶּבֶת ו־גַּנָּב. עם ההתפתחות החברתית שהביאה גברים לעבודה בגן הילדים הגיעו אל האקדמיה פניות לאשר את שם בעל…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

צַבָּע או צַבָּעִי?

רבים מתלבטים בשמו של בעל המקצוע העובד בצביעה. צורת השם התקנית היא צַבָּע – על משקל נַגָּר, טַבָּח, סַפָּר, דַּיָּל, זַמָּר ועוד. שמו של בעל המקצוע הזה רווח למדי בספרות חז"ל, כגון בדברי המשנה "הצבע
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מֵרוֹץ או מֵרוּץ?

במגילת קהלת נאמר: "כִּי לֹא לַקַּלִּים הַמֵּרוֹץ וְלֹא לַגִּבּוֹרִים הַמִּלְחָמָה… כִּי עֵת וָפֶגַע יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם" (ט, יא). לצד הצורה המקראית בחולם יש תיעוד במסורות העדות להגיית המילה בתנועת u, וכך אף נוקד בכמה מילונים…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

בַּחַן או בֹּחַן?

מבחן קצר נקרא בֹּחַן (בלי ניקוד: בוחן). זו המילה הרווחת בציבור בהקשר זה, והיא המתועדת בכל המילונים בני זמננו – למן המהדורה הראשונה של מילון אבן־שושן משנת תש"ח (1947). עם זאת יש הנוקטים באותה משמעות את…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

קהילה וקהילייה

המילה קְהִלָּה מופיעה פעמיים בתנ"ך: "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב" (דברים לג, ד), "וַיִּמָּלֵךְ לִבִּי עָלַי וָאָרִיבָה אֶת הַחֹרִים וְאֶת הַסְּגָנִים… וָאֶתֵּן עֲלֵיהֶם קְהִלָּה גְדוֹלָה" (נחמיה ה, ז). רגילים לפרש אותה כמשמעה המוכר…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

אַרכה או אורכה?

אַרְכָּה היא הארכת הזמן שנקבע, מתן שהות נוספת לדבר. צורתה התקנית של המילה היא בתנועת a –  אַרְכָּה, כמו אַשְׁרָה, דַּרְגָּה, קַסְדָה, שַׁלְוָה. ראשיתה של המילה בארמית. היא מתועדת בחלק הארמי של ספר דניאל בניקוד…
המשך קריאה >>

ט"ו בשבט

שאלות ותשובות לט"ו בשבט

עֵץ ואִילָן חוקר הלשון גב"ע צרפתי מסביר בספרו 'העברית בראי הסמנטיקה' את ההבדל בין עץ לאילן, ואלו עיקרי דבריו: במקרא המילה עץ מציינת גם צמח בעל גזע קשה (tree) וגם את החומר המופק ממנו (wood).…
המשך קריאה >>

גם וגם

אפון ואפונה

רַק אָפוּן הַמִּסְכֵּן עָמַד מִן הַצַּד / עַל מַטֵּהוּ נִשְׁעַן וְלֹא נָע וְלֹא נָד (ח"נ ביאליק, בגינת היָרָק – הגרסה המורחבת). אֲפוּנָה וְגֶזֶר יָשְׁבוּ בַּמְּקָרֵר / וְיַחַד עִם בָּטָטָה הִתְחִילוּ לְקַטֵּר (אבנר קנר ויואל לרנר,…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

שם תואר מן המילה פקולטה

במוסדות להשכלה גבוהה נשמע לעיתים שם התואר "פקולטטי" במשמעות 'של הפקולטה', 'ששייך או קשור לפקולטה', כגון "ועדה פקולטטית", "תקנון פקולטטי". שם התואר הזה לא נדון באקדמיה ללשון העברית וברוב המילונים אין לו תיעוד. נראה שיש…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

רשות, מועצה ועירייה

את השלטון המקומי בישראל מנהלות רשויות מקומיות משני סוגים: מועצות ועיריות. מניין לנו מילים אלו? את המילה רָשׁוּת אנו מוצאים למשל במסכת אבות: "שְׁמַעְיָה אוֹמֵר: אֱהֹב אֶת הַמְּלָאָכה וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת וְאַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת" (א,…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

חקלַאי וחקלָאִי – על הסיומות ־ַאי ו־אִי

איך נכון לומר: חקלַאי או חקלָאִי? עיתונַאי או עיתונָאִי? הסיומות ־ַאי ו־אִי משמשות שתיהן בלשוננו – אך לא באותו תפקיד. הסיומת ־ַאי בפתח מציינת בעל מקצוע או עיסוק: חַקְלַאי, עיתונַאי, בַּנקַאי, פִּרְסוּמַאי, טכנַאי, הנדסַאי, עתודַאי, מתמטיקַאי,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

כומר בנקבה

נשאלנו כיצד תיקרא אישה המשמשת בתפקיד כומר. המלצתנו היא כומרה, ובניקוד כָּמְרָה (בקמץ קטן שתנועתו o). משקל פָּעְלָה – בקמץ קטן – הוא משקל בנקבה המקביל לעיתים למשקל המלעילי פֹּעֶל. למשל: יֹשֶׁר–יָשְׁרָה, עֹצֶם–עָצְמָה. משקל פָּעְלָה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

גם וגם

פֶּרֶג ופָרָג

הפרג מוכר מפריחתו בשדות, אך גם מן השימוש בגרגיריו במטבח – למשל במילוי אוזני המן. בשני ההקשרים אפשר לומר פֶּרֶג וגם פָּרָג. בעשורים הראשונים של המאה העשרים נפוצה הצורה פֶּרֶג, וכך נוקד במילונים. במאמר משנת…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

קלפי ופרגוד

ביום הבחירות נעמוד מאחורי הפרגוד, נכניס פתק למעטפה ולאחר מכן נשלשל את המעטפה לקלפי. שתי המילים פרגוד וקלפי הגיעו לעברית בת זמננו מלשון חז"ל ושתיהן יווניות במקורן. פרגוד ביסודו הוא גלימה רקומה היכולה לשמש בגד…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מטף או מטפה?

השם הרווח למכל המשמש לכיבוי שרפות הוא מַטָּף, ואולם שמו התקני הוא מַטְפֶּה. את המונח מַטְפֶּה חידש ועד הלשון העברית במילון למונחי כבאות שיצא לאור בשנת תש"ז (1947) בשיתוף מרכז מכבי האש בארץ ישראל. המילה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מצוּק ומצוֹק

שתי המילים מָצוֹק ומָצוּק קיימות בעברית אך אינן זהות במשמען. מָצוֹק בחולם משמעו מְצוּקָה: "צַר וּמָצוֹק מְצָאוּנִי" (תהלים קיט, קמג), והוא קשור אל הפועל הֵצִיק. לצמד המילים מָצוֹק ומְצוּקָה מקביל הצמד צוֹק וצוּקָה. המילה צוֹק…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

שדרוג והיפוכו

המילה שדרוג נוצרה מלכתחילה תמורת regrading – 'דירוג מחדש', כגון בחוזי טיסה: אדם שאמור לטוס במחלקה מסוימת אפשר להעבירו למחלקה גבוהה יותר או נמוכה יותר. המילה שדרוג מצטרפת למילים מחודשות אחרות שבהן הוספת השי"ן לשורש…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית בים ועל החול החם: רכיכה, צדפה, שונית, תמנון

רַכִּיכָה (Mollusca) הרַכּיכות הן בעלי חיים חסרי שלד פנימי, ושמן העברי רכיכה ניתן להן בעקבות השם המדעי Mollusca על שם גופן הרך והרירי. בכלל הרכיכות מצויים הצְדָפוֹת, החלזונות (ובתוכם השַבְּלולים), הדְּיוֹנוּנִים, התְּמָנוּנִים ועוד. הרכיכות מונות…
המשך קריאה >>

הגייה

שיפון

לשם הצמח שיפון שתי מסורות הגייה בפי דוברי העברית: בפ"א רפה – שִׁיפוֹן, ובפ"א דגושה – שִׁפּוֹן. הצורה התקנית בימינו היא שִׁיפוֹן בפ"א רפה. כך קבע כבר ועד הלשון ב'ילקוט צמחים' שפרסם בשנת תר"ץ (1930),…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

מכנס ומכנסיים ועוד פריטי לבוש בסיומת זוגי או רבים

את שמו של פריט הלבוש מכנסיים ירשנו מן המקורות, וייתכן שהוא קרוי כך על שום שמכניסים לתוכו את הרגליים. אם אומנם כך, מובן מדוע למילה זו סיומת הזוגי ־ַיִם. בלשון הדיבור משמשת לפעמים צורת היחיד…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

עברית תקנית ועברית תקינה

הצירופים עברית תקנית ועברית תקינה משקפים שתי נקודות מבט: שם התואר תִּקְנִי נגזר מן המילה תֶּקֶן. מכשיר או מתקן ייחשבו תִּקְנִיִּים אם קיבלו אישור ממכון התקנים או כיוצא בזה. אך חיוני לא פחות שהם יהיו…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

סִפְרוּת או סַפְרוּת?

מפי דוברי העברית נשמעות שתי הגיות של המילה: סִפְרוּת וסַפְרוּת. ההגייה הנחשבת תקנית היא סִפְרוּת, כפי שנקבע במילוני האקדמיה ללשון העברית. ואולם גם הניקוד סַפְרוּת מתועד בחלק מן המילונים העבריים הכלליים. כבר בימי הביניים שימשה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פרחים ויין לחג האביב: כליל החורש, צהרון מצוי, אֶקדם, אֶפטר

כְּלִיל הַחֹרֶשׁ (משפחת הכליליים) השם המדעי: Cercis siliquastrum. העץ כליל החורש, המפאר את החורש הארץ־ישראלי באביב בפריחתו העזה בוורוד־לילך, זכה בשם כְּלִיל שפירושו כתר. בערבית נקרא העץ عروس الغابة (ערוס אלע'אבה), שתרגומו 'כַּלַּת החורש'. המילה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הודיה והודאה

נשאלנו אם יש הבדל משמעות בין המילים הודיה והודאה, ובאיזו מהן משתמשים בהקשר של הכרה באשמה. שתי המילים מקורן בלשון חז"ל, והן באות בה בלי כל הבדל משמעות. מדובר בשתי צורות של שם הפעולה של הפועל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

משולחן הכתיבה וכוננית המשחקים: מצבע, מדגש, מחיקון, תצרף

מַצְבֵּעַ (טוש, לורד) מצבע הוא כלי כתיבה שבתוכו חומר ספוג דיו בצבעים שונים. המילה מַצְבֵּעַ נקבעה בהשראת מילה דומה במשנה: מַכְתֵּב – כלי שבקצהו האחד (שנקרא 'כותב') כתבו, ובקצהו האחר (שנקרא 'מוחק') מחקו את הכתוב.…
המשך קריאה >>

הגייה

צדף וצדפה

כיצד נכון לומר – צְדָף וצְדָפָה או צֶדֶף וצִדְפָּה? ומה ההבדל בין צדף לצדפה? הצורות התקניות הן צֶדֶף וצִדְפָּה. זוג מילים זה דומה לזוגות המילים: נֶקֶב–נִקְבָּה, יֶתֶר–יִתְרָה, שֶׁלֶד–שִׁלְדָּה, כֶּבֶשׂ–כִּבְשָׂה וכן מֶלֶךְ–מַלְכָּה, כֶּלֶב–כַּלְבָּה. המילים הסגוליות, דוגמת…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

ארכיב או ארכיון?

המונח העברי התקני הוא ארכיון או גַּנְזַךְ (כגון 'גנזך המדינה'). המילה גַּנְזַךְ (ברבים: גַּנְזַכִּים) נזכרת כבר במקרא (דברי הימים א כח, יא) ומקורה בפרסית. מילה זו משמשת גם בימינו, אך היא רווחת פחות מארכיון (ואומנם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשס"ט–תש"ע: הגוון, מבדה, סודרן תרופות, מנהל מיזם

הֶגְוֵן (וריאציה) הגוון הוא מעין העתק של דבר השונה במקצת מן המקור, במכוון או שלא במכוון, למשל במוזיקה: שינוי – במקצב, בנעימה, בהרמוניה ועוד – של נושא מוזיקלי חוזר. המילה הֶגוון דומה בצורתה למילה הֶבְדֵּל,…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

כלי לקילוף ירקות

המונח התקני שנקבע באקדמיה ללשון העברית הוא מַקְלֵף. השם שקול במשקל מַפְעֵל, משקל המכשירים, כמו מַצְפֵּן, מַגְהֵץ, מַפְסֵק, מַחְשֵׁב ועוד. בציבור רווחת גם המילה קוֹלְפָן הבנויה מהוספת הסיומת ־ָן לצורת הבינוני קוֹלֵף.
המשך קריאה >>

גם וגם

הַלְוָיָה ולְוָיָה

הבאת מת לקבורה נקראת בעברית של ימינו הלוויה או לוויה. כינויים אלו אינם נזכרים לא בלשון המקרא ולא בלשון חז"ל. בספרות חז"ל משמש הצירוף הוצאת המת, למשל: "תנו רבנן: מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

איכותי ואיכותני

הצירופים 'מחקר איכותי' או 'מחקר איכותני', 'מחקר כמותי' או 'מחקר כמותני' נוצרו בקרב החוקרים כבבואות לצירופים האנגליים qualitative study ו־quantitative study. חוקרים באוניברסיטאות היו חלוקים בצורת שם התואר – איכותי כנגד איכותני – כמעט מראשית…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מֶחְלָף ומַחְלֵף

שתי מילים התחדשו בלשוננו מן השורש חל"ף ומ"ם בראשן: מֶחְלָף – interchange – המוכרת לכול מן הנסיעה בדרכים. מֶחְלָף הוא "צומת קומות" או בהגדרתו הרשמית: מפגש דרכים בשני מפלסים או יותר, שהמעבר בו מדרך לדרך…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

היתכנות או ייתכנות?

הצורה התקנית היא היתכנות (בניקוד: הִתָּכְנוּת), וכך גם נקבע במונחי האקדמיה (תשנ"ז, 1997). פירוש המילה הוא 'היותו של דבר אפשרי ובר מימוש' (באנגלית: feasibility וגם practicability). המילה היתכנות היא שם פעולה מן הפועל ייתכן. פועל…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

רֹאשׁ ורָאשִׁים

שאלה: האם צריך לומר רָאשֵׁי ממשלה או רֹאשֵׁי ממשלה? תשובה: צורת הרבים של רֹאשׁ היא בתנועת a: רָאשִׁים (בקמץ). מכאן גם צורת הנסמך רָאשֵׁי־, כגון רָאשֵׁי חודשים, רָאשֵׁי עם, רָאשֵׁי המדינה (כל הצירופים הללו מן…
המשך קריאה >>

גם וגם

חצוף וחוצפן

שאלה חצופה: מה ההבדל בין חצוף לחוצפן? המילים אינן נבדלות במשמעותן אלא במקורן. המילה חצוף נוצרה בלשון חכמים (והיא מקבילה למילה הארמית 'חציף'). חוצפן היא יצירה של העברית החדשה: למילה 'חוצפה' (שגם היא מימי חז"ל)…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

סַכּרת או סוּכּרת?

המונח התקני הוא סֻכֶּרֶת (בלי ניקוד: סוכרת). המונח שנקבע הוא שילוב של המילה סוכר ושל משקל המחלות פַּעֶלֶת, כלומר: ראשיתו בתנועה u כמו סוכר, והמשכו בשני סגולים כמשקל המחלות. למחלות דלקתיות האקדמיה נוהגת לקבוע שמות…
המשך קריאה >>

יום המשפחה

נטיית אב, סב, אח, חם

למרות הדמיון בין אָב לסָב דרכי הנטייה של שתי המילים הללו שונות. למילה אָב דרך נטייה מיוחדת, בתוספת יו"ד (תנועת i): אָב, אֲבִי־(המשפחה) וגם אַב־(המשפחה), אָבִי, אָבִיךָ, אָבִיךְ, אָבִיו, אָבִיהָ, אָבִינוּ, אֲבִיכֶם, אֲבִיהֶן. כך נוטות…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

חֵמָר וחֹמֶר

רבים משתמשים במילה חֵמר במשמעות clay, אדמה המשמשת לקדרות – במקום במילה חומר. ואולם מן המקרא עולה כי חֵמָר לעצמו וחֹמֶר לעצמו: "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

עדשה ועדשים

עֲדָשִׁים היא צורת הרבים של עֲדָשָׁה (ולא "עָדָשׁ"), כפי שתאנים היא צורת הרבים של תאנה. ובדומה להם גם חיטים–חיטה, שְׂעורים–שעורה, שקמים–שקמה ועוד רבים. אם כן מינה של המילה 'עדשים' הוא נקבה: עדשים כתומות, עדשים ירוקות,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

זוגתו, בת זוגו, בת זוגתו

לא פעם אנחנו נשאלים איך יש לומר – בת זוגו או זוגתו או בת זוגתו. לשתי הצורות הראשונות יסוד במקורות העברית ואילו הצורה השלישית התפתחה בדורות האחרונים. המילה זוּג, ובחלק מן המסורות זוֹג, נשאלה ללשוננו…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

מֵחַ עצם

מליאת האקדמיה החליטה לאשר את הצירוף מֵחַ עֶצֶם (לצד לְשַׁד עצם) במשמעות marrow (בישיבתה ביום כ"ד במרחשוון תשע"א, 1 בנובמבר 2010; ישיבה שי"ז). המונח הרשמי שקבעה האקדמיה בעבר היה לְשַׁד הָעֶצֶם או לְשַׁד הָעֲצָמוֹת. את…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מַקְרֵר או מְקָרֵר?

ועד הלשון קבע את המונח מְקָרֵר בשנת תרפ"ח (1928), והשם נותר בצורתו זו עד היום. הבחנת המשמעות בין משקל מְפַעֵל (עושה הפעולה) ובין מַפְעֵל (כלים ומכשירים) איננה מוחלטת. שמות מכשירים אחדים נשקלו במשקל עושה הפעולה,…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

סינר או סינור?

עד היום יש המתלבטים מה הצורה הנכונה – סינר או סינור. האקדמיה נדרשה לשאלה זו, וקבעה כי הצורה התקנית היא סִינָר. המילה סינר נזכרת במשנה: "האישה החוגרת בסינר בין מלפניה ובין מלאחריה" (שבת י, ד),…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

החזקה, תחזוקה, אחזקה

שם הפעולה הכללי של הפועל 'החזיק' הוא החזקה. המילה הַחְזָקָה משמשת בהקשרים כלליים, כגון 'החזקת נשק', 'החזקה של ערכת עזרה ראשונה', והיא גם המילה התקנית בהקשר הכלכלי: 'חברת החזקות', 'החזקת מניות', וכן המונח שנקבע במילון…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הבטחת איכות ואבטחת מידע

בעברית החדשה משמשות שתי מילים קרובות: הַבְטָחָה ואַבְטָחָה. הַבְטָחָה היא המילה הכללית, והיא מציינת את שם הפעולה של הפועל הִבְטִיחַ, כגון 'הבטחה לסיוע', 'הבטחת הכנסה', 'הפרת הבטחה'. המילה אַבְטָחָה יוחדה למשמעות מסוימת של השורש בט"ח: פירושה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הַסְפָּקָה או אַסְפָּקָה

שם הפעולה של הפועל סִפק (סחורה או שירותים וכדומה) גזור מבניין הפעיל: הַסְפָּקָה. לצד צורה זו בה"א נפוצה הצורה באל"ף: אַסְפָּקָה. נראה שהיה ניסיון להבדיל בין שני גוֹני משמעות: 'הספקה' – פעולתו של הסַפָּק; 'אספקה'…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מה בין משקל הַפְעָלָה למשקל אַפְעָלָה

משקל הַפְעָלָה הוא שם הפעולה של בניין הפעיל. לצידו יש שמות במשקל אַפְעָלָה. מעט שמות במשקל זה מצויים בלשון חז"ל – אולי בהשפעת שם הפעולה המקביל בארמית (של בניין אַפְעֵל). בלשון חז"ל לא היה שום…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

מזרן או מזרון?

הצורה מזרון רגילה על לשונם של רבים, ואולם הצורה התקנית היא מִזְרָן. מילה זו באה במשנה ומנוקדת בקמץ ברי"ש: מזרָן. גם במקומות שאינה מנוקדת, כגון בתוספתא, הכתיב הוא בלי וי"ו. ומה מקור הצורה 'מזרון' בחולם?…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מַצִּית ומַצָּת

בעברית החדשה משמשים שני שמות של מכשירים מן השורש יצ"ת: מַצִּית – מכשיר להצתת אש בסיגריות, בכיריים וכדומה (lighter); מַצָּת – התקן הצתה במנוע המכונית וכדומה (plug). השם מַצִּית הוא למעשה צורת פועל בבניין הפעיל…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מינוי ומנוי

עשיתי מינוי לתיאטרון – מִינוי ולא מָנוי. אומנם רבים סוברים שהמילה מִינוי איננה מתאימה כאן, שהרי מינוי הוא שם הפעולה של הפועל לְמַנּוֹת, כגון 'מינוי שופטים'. ואולם האקדמיה החליטה שגם במשמע הזה שם הפעולה יהיה מִינוי –…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

אגדה והגדה, אגדות ומעשיות

המילה הַגָּדָה היא שם הפעולה של הפועל הִגִּיד, ולפיכך משמעותה המקורית היא 'אמירה'. כבר בתקופת חז"ל יוחדה למילה הזאת המשמעות 'דרשה, סיפור או דבר חכמה שנאמרים כדי לפרש או להרחיב את דברי התורה שבכתב או…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

גנן בגן הילדים

צורת הזכר של גַּנֶּנֶת היא גַּנָּן, בדיוק כפי שצורות הזכר המקבילות לנַהֶגֶת, תַּיֶּרֶת, הן נַהָג, תַּיָּר, ולהבדיל: גַּנֶּבֶת ו־גַּנָּב. עם ההתפתחות החברתית שהביאה גברים לעבודה בגן הילדים הגיעו אל האקדמיה פניות לאשר את שם בעל…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

צַבָּע או צַבָּעִי?

רבים מתלבטים בשמו של בעל המקצוע העובד בצביעה. צורת השם התקנית היא צַבָּע – על משקל נַגָּר, טַבָּח, סַפָּר, דַּיָּל, זַמָּר ועוד. שמו של בעל המקצוע הזה רווח למדי בספרות חז"ל, כגון בדברי המשנה "הצבע
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מֵרוֹץ או מֵרוּץ?

במגילת קהלת נאמר: "כִּי לֹא לַקַּלִּים הַמֵּרוֹץ וְלֹא לַגִּבּוֹרִים הַמִּלְחָמָה… כִּי עֵת וָפֶגַע יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם" (ט, יא). לצד הצורה המקראית בחולם יש תיעוד במסורות העדות להגיית המילה בתנועת u, וכך אף נוקד בכמה מילונים…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

בַּחַן או בֹּחַן?

מבחן קצר נקרא בֹּחַן (בלי ניקוד: בוחן). זו המילה הרווחת בציבור בהקשר זה, והיא המתועדת בכל המילונים בני זמננו – למן המהדורה הראשונה של מילון אבן־שושן משנת תש"ח (1947). עם זאת יש הנוקטים באותה משמעות את…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

קהילה וקהילייה

המילה קְהִלָּה מופיעה פעמיים בתנ"ך: "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב" (דברים לג, ד), "וַיִּמָּלֵךְ לִבִּי עָלַי וָאָרִיבָה אֶת הַחֹרִים וְאֶת הַסְּגָנִים… וָאֶתֵּן עֲלֵיהֶם קְהִלָּה גְדוֹלָה" (נחמיה ה, ז). רגילים לפרש אותה כמשמעה המוכר…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

אַרכה או אורכה?

אַרְכָּה היא הארכת הזמן שנקבע, מתן שהות נוספת לדבר. צורתה התקנית של המילה היא בתנועת a –  אַרְכָּה, כמו אַשְׁרָה, דַּרְגָּה, קַסְדָה, שַׁלְוָה. ראשיתה של המילה בארמית. היא מתועדת בחלק הארמי של ספר דניאל בניקוד…
המשך קריאה >>

ט"ו בשבט

שאלות ותשובות לט"ו בשבט

עֵץ ואִילָן חוקר הלשון גב"ע צרפתי מסביר בספרו 'העברית בראי הסמנטיקה' את ההבדל בין עץ לאילן, ואלו עיקרי דבריו: במקרא המילה עץ מציינת גם צמח בעל גזע קשה (tree) וגם את החומר המופק ממנו (wood).…
המשך קריאה >>

גם וגם

אפון ואפונה

רַק אָפוּן הַמִּסְכֵּן עָמַד מִן הַצַּד / עַל מַטֵּהוּ נִשְׁעַן וְלֹא נָע וְלֹא נָד (ח"נ ביאליק, בגינת היָרָק – הגרסה המורחבת). אֲפוּנָה וְגֶזֶר יָשְׁבוּ בַּמְּקָרֵר / וְיַחַד עִם בָּטָטָה הִתְחִילוּ לְקַטֵּר (אבנר קנר ויואל לרנר,…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

שם תואר מן המילה פקולטה

במוסדות להשכלה גבוהה נשמע לעיתים שם התואר "פקולטטי" במשמעות 'של הפקולטה', 'ששייך או קשור לפקולטה', כגון "ועדה פקולטטית", "תקנון פקולטטי". שם התואר הזה לא נדון באקדמיה ללשון העברית וברוב המילונים אין לו תיעוד. נראה שיש…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

רשות, מועצה ועירייה

את השלטון המקומי בישראל מנהלות רשויות מקומיות משני סוגים: מועצות ועיריות. מניין לנו מילים אלו? את המילה רָשׁוּת אנו מוצאים למשל במסכת אבות: "שְׁמַעְיָה אוֹמֵר: אֱהֹב אֶת הַמְּלָאָכה וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת וְאַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת" (א,…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

חקלַאי וחקלָאִי – על הסיומות ־ַאי ו־אִי

איך נכון לומר: חקלַאי או חקלָאִי? עיתונַאי או עיתונָאִי? הסיומות ־ַאי ו־אִי משמשות שתיהן בלשוננו – אך לא באותו תפקיד. הסיומת ־ַאי בפתח מציינת בעל מקצוע או עיסוק: חַקְלַאי, עיתונַאי, בַּנקַאי, פִּרְסוּמַאי, טכנַאי, הנדסַאי, עתודַאי, מתמטיקַאי,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

כומר בנקבה

נשאלנו כיצד תיקרא אישה המשמשת בתפקיד כומר. המלצתנו היא כומרה, ובניקוד כָּמְרָה (בקמץ קטן שתנועתו o). משקל פָּעְלָה – בקמץ קטן – הוא משקל בנקבה המקביל לעיתים למשקל המלעילי פֹּעֶל. למשל: יֹשֶׁר–יָשְׁרָה, עֹצֶם–עָצְמָה. משקל פָּעְלָה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

גם וגם

פֶּרֶג ופָרָג

הפרג מוכר מפריחתו בשדות, אך גם מן השימוש בגרגיריו במטבח – למשל במילוי אוזני המן. בשני ההקשרים אפשר לומר פֶּרֶג וגם פָּרָג. בעשורים הראשונים של המאה העשרים נפוצה הצורה פֶּרֶג, וכך נוקד במילונים. במאמר משנת…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

קלפי ופרגוד

ביום הבחירות נעמוד מאחורי הפרגוד, נכניס פתק למעטפה ולאחר מכן נשלשל את המעטפה לקלפי. שתי המילים פרגוד וקלפי הגיעו לעברית בת זמננו מלשון חז"ל ושתיהן יווניות במקורן. פרגוד ביסודו הוא גלימה רקומה היכולה לשמש בגד…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מטף או מטפה?

השם הרווח למכל המשמש לכיבוי שרפות הוא מַטָּף, ואולם שמו התקני הוא מַטְפֶּה. את המונח מַטְפֶּה חידש ועד הלשון העברית במילון למונחי כבאות שיצא לאור בשנת תש"ז (1947) בשיתוף מרכז מכבי האש בארץ ישראל. המילה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מצוּק ומצוֹק

שתי המילים מָצוֹק ומָצוּק קיימות בעברית אך אינן זהות במשמען. מָצוֹק בחולם משמעו מְצוּקָה: "צַר וּמָצוֹק מְצָאוּנִי" (תהלים קיט, קמג), והוא קשור אל הפועל הֵצִיק. לצמד המילים מָצוֹק ומְצוּקָה מקביל הצמד צוֹק וצוּקָה. המילה צוֹק…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

שדרוג והיפוכו

המילה שדרוג נוצרה מלכתחילה תמורת regrading – 'דירוג מחדש', כגון בחוזי טיסה: אדם שאמור לטוס במחלקה מסוימת אפשר להעבירו למחלקה גבוהה יותר או נמוכה יותר. המילה שדרוג מצטרפת למילים מחודשות אחרות שבהן הוספת השי"ן לשורש…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית בים ועל החול החם: רכיכה, צדפה, שונית, תמנון

רַכִּיכָה (Mollusca) הרַכּיכות הן בעלי חיים חסרי שלד פנימי, ושמן העברי רכיכה ניתן להן בעקבות השם המדעי Mollusca על שם גופן הרך והרירי. בכלל הרכיכות מצויים הצְדָפוֹת, החלזונות (ובתוכם השַבְּלולים), הדְּיוֹנוּנִים, התְּמָנוּנִים ועוד. הרכיכות מונות…
המשך קריאה >>

הגייה

שיפון

לשם הצמח שיפון שתי מסורות הגייה בפי דוברי העברית: בפ"א רפה – שִׁיפוֹן, ובפ"א דגושה – שִׁפּוֹן. הצורה התקנית בימינו היא שִׁיפוֹן בפ"א רפה. כך קבע כבר ועד הלשון ב'ילקוט צמחים' שפרסם בשנת תר"ץ (1930),…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

מכנס ומכנסיים ועוד פריטי לבוש בסיומת זוגי או רבים

את שמו של פריט הלבוש מכנסיים ירשנו מן המקורות, וייתכן שהוא קרוי כך על שום שמכניסים לתוכו את הרגליים. אם אומנם כך, מובן מדוע למילה זו סיומת הזוגי ־ַיִם. בלשון הדיבור משמשת לפעמים צורת היחיד…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

עברית תקנית ועברית תקינה

הצירופים עברית תקנית ועברית תקינה משקפים שתי נקודות מבט: שם התואר תִּקְנִי נגזר מן המילה תֶּקֶן. מכשיר או מתקן ייחשבו תִּקְנִיִּים אם קיבלו אישור ממכון התקנים או כיוצא בזה. אך חיוני לא פחות שהם יהיו…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

סִפְרוּת או סַפְרוּת?

מפי דוברי העברית נשמעות שתי הגיות של המילה: סִפְרוּת וסַפְרוּת. ההגייה הנחשבת תקנית היא סִפְרוּת, כפי שנקבע במילוני האקדמיה ללשון העברית. ואולם גם הניקוד סַפְרוּת מתועד בחלק מן המילונים העבריים הכלליים. כבר בימי הביניים שימשה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פרחים ויין לחג האביב: כליל החורש, צהרון מצוי, אֶקדם, אֶפטר

כְּלִיל הַחֹרֶשׁ (משפחת הכליליים) השם המדעי: Cercis siliquastrum. העץ כליל החורש, המפאר את החורש הארץ־ישראלי באביב בפריחתו העזה בוורוד־לילך, זכה בשם כְּלִיל שפירושו כתר. בערבית נקרא העץ عروس الغابة (ערוס אלע'אבה), שתרגומו 'כַּלַּת החורש'. המילה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הודיה והודאה

נשאלנו אם יש הבדל משמעות בין המילים הודיה והודאה, ובאיזו מהן משתמשים בהקשר של הכרה באשמה. שתי המילים מקורן בלשון חז"ל, והן באות בה בלי כל הבדל משמעות. מדובר בשתי צורות של שם הפעולה של הפועל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

משולחן הכתיבה וכוננית המשחקים: מצבע, מדגש, מחיקון, תצרף

מַצְבֵּעַ (טוש, לורד) מצבע הוא כלי כתיבה שבתוכו חומר ספוג דיו בצבעים שונים. המילה מַצְבֵּעַ נקבעה בהשראת מילה דומה במשנה: מַכְתֵּב – כלי שבקצהו האחד (שנקרא 'כותב') כתבו, ובקצהו האחר (שנקרא 'מוחק') מחקו את הכתוב.…
המשך קריאה >>

הגייה

צדף וצדפה

כיצד נכון לומר – צְדָף וצְדָפָה או צֶדֶף וצִדְפָּה? ומה ההבדל בין צדף לצדפה? הצורות התקניות הן צֶדֶף וצִדְפָּה. זוג מילים זה דומה לזוגות המילים: נֶקֶב–נִקְבָּה, יֶתֶר–יִתְרָה, שֶׁלֶד–שִׁלְדָּה, כֶּבֶשׂ–כִּבְשָׂה וכן מֶלֶךְ–מַלְכָּה, כֶּלֶב–כַּלְבָּה. המילים הסגוליות, דוגמת…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

ארכיב או ארכיון?

המונח העברי התקני הוא ארכיון או גַּנְזַךְ (כגון 'גנזך המדינה'). המילה גַּנְזַךְ (ברבים: גַּנְזַכִּים) נזכרת כבר במקרא (דברי הימים א כח, יא) ומקורה בפרסית. מילה זו משמשת גם בימינו, אך היא רווחת פחות מארכיון (ואומנם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשס"ט–תש"ע: הגוון, מבדה, סודרן תרופות, מנהל מיזם

הֶגְוֵן (וריאציה) הגוון הוא מעין העתק של דבר השונה במקצת מן המקור, במכוון או שלא במכוון, למשל במוזיקה: שינוי – במקצב, בנעימה, בהרמוניה ועוד – של נושא מוזיקלי חוזר. המילה הֶגוון דומה בצורתה למילה הֶבְדֵּל,…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

כלי לקילוף ירקות

המונח התקני שנקבע באקדמיה ללשון העברית הוא מַקְלֵף. השם שקול במשקל מַפְעֵל, משקל המכשירים, כמו מַצְפֵּן, מַגְהֵץ, מַפְסֵק, מַחְשֵׁב ועוד. בציבור רווחת גם המילה קוֹלְפָן הבנויה מהוספת הסיומת ־ָן לצורת הבינוני קוֹלֵף.
המשך קריאה >>

גם וגם

הַלְוָיָה ולְוָיָה

הבאת מת לקבורה נקראת בעברית של ימינו הלוויה או לוויה. כינויים אלו אינם נזכרים לא בלשון המקרא ולא בלשון חז"ל. בספרות חז"ל משמש הצירוף הוצאת המת, למשל: "תנו רבנן: מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

איכותי ואיכותני

הצירופים 'מחקר איכותי' או 'מחקר איכותני', 'מחקר כמותי' או 'מחקר כמותני' נוצרו בקרב החוקרים כבבואות לצירופים האנגליים qualitative study ו־quantitative study. חוקרים באוניברסיטאות היו חלוקים בצורת שם התואר – איכותי כנגד איכותני – כמעט מראשית…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מֶחְלָף ומַחְלֵף

שתי מילים התחדשו בלשוננו מן השורש חל"ף ומ"ם בראשן: מֶחְלָף – interchange – המוכרת לכול מן הנסיעה בדרכים. מֶחְלָף הוא "צומת קומות" או בהגדרתו הרשמית: מפגש דרכים בשני מפלסים או יותר, שהמעבר בו מדרך לדרך…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

היתכנות או ייתכנות?

הצורה התקנית היא היתכנות (בניקוד: הִתָּכְנוּת), וכך גם נקבע במונחי האקדמיה (תשנ"ז, 1997). פירוש המילה הוא 'היותו של דבר אפשרי ובר מימוש' (באנגלית: feasibility וגם practicability). המילה היתכנות היא שם פעולה מן הפועל ייתכן. פועל…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

רֹאשׁ ורָאשִׁים

שאלה: האם צריך לומר רָאשֵׁי ממשלה או רֹאשֵׁי ממשלה? תשובה: צורת הרבים של רֹאשׁ היא בתנועת a: רָאשִׁים (בקמץ). מכאן גם צורת הנסמך רָאשֵׁי־, כגון רָאשֵׁי חודשים, רָאשֵׁי עם, רָאשֵׁי המדינה (כל הצירופים הללו מן…
המשך קריאה >>

גם וגם

חצוף וחוצפן

שאלה חצופה: מה ההבדל בין חצוף לחוצפן? המילים אינן נבדלות במשמעותן אלא במקורן. המילה חצוף נוצרה בלשון חכמים (והיא מקבילה למילה הארמית 'חציף'). חוצפן היא יצירה של העברית החדשה: למילה 'חוצפה' (שגם היא מימי חז"ל)…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

סַכּרת או סוּכּרת?

המונח התקני הוא סֻכֶּרֶת (בלי ניקוד: סוכרת). המונח שנקבע הוא שילוב של המילה סוכר ושל משקל המחלות פַּעֶלֶת, כלומר: ראשיתו בתנועה u כמו סוכר, והמשכו בשני סגולים כמשקל המחלות. למחלות דלקתיות האקדמיה נוהגת לקבוע שמות…
המשך קריאה >>

יום המשפחה

נטיית אב, סב, אח, חם

למרות הדמיון בין אָב לסָב דרכי הנטייה של שתי המילים הללו שונות. למילה אָב דרך נטייה מיוחדת, בתוספת יו"ד (תנועת i): אָב, אֲבִי־(המשפחה) וגם אַב־(המשפחה), אָבִי, אָבִיךָ, אָבִיךְ, אָבִיו, אָבִיהָ, אָבִינוּ, אֲבִיכֶם, אֲבִיהֶן. כך נוטות…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

חֵמָר וחֹמֶר

רבים משתמשים במילה חֵמר במשמעות clay, אדמה המשמשת לקדרות – במקום במילה חומר. ואולם מן המקרא עולה כי חֵמָר לעצמו וחֹמֶר לעצמו: "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

עדשה ועדשים

עֲדָשִׁים היא צורת הרבים של עֲדָשָׁה (ולא "עָדָשׁ"), כפי שתאנים היא צורת הרבים של תאנה. ובדומה להם גם חיטים–חיטה, שְׂעורים–שעורה, שקמים–שקמה ועוד רבים. אם כן מינה של המילה 'עדשים' הוא נקבה: עדשים כתומות, עדשים ירוקות,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

זוגתו, בת זוגו, בת זוגתו

לא פעם אנחנו נשאלים איך יש לומר – בת זוגו או זוגתו או בת זוגתו. לשתי הצורות הראשונות יסוד במקורות העברית ואילו הצורה השלישית התפתחה בדורות האחרונים. המילה זוּג, ובחלק מן המסורות זוֹג, נשאלה ללשוננו…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

מֵחַ עצם

מליאת האקדמיה החליטה לאשר את הצירוף מֵחַ עֶצֶם (לצד לְשַׁד עצם) במשמעות marrow (בישיבתה ביום כ"ד במרחשוון תשע"א, 1 בנובמבר 2010; ישיבה שי"ז). המונח הרשמי שקבעה האקדמיה בעבר היה לְשַׁד הָעֶצֶם או לְשַׁד הָעֲצָמוֹת. את…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מַקְרֵר או מְקָרֵר?

ועד הלשון קבע את המונח מְקָרֵר בשנת תרפ"ח (1928), והשם נותר בצורתו זו עד היום. הבחנת המשמעות בין משקל מְפַעֵל (עושה הפעולה) ובין מַפְעֵל (כלים ומכשירים) איננה מוחלטת. שמות מכשירים אחדים נשקלו במשקל עושה הפעולה,…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

סינר או סינור?

עד היום יש המתלבטים מה הצורה הנכונה – סינר או סינור. האקדמיה נדרשה לשאלה זו, וקבעה כי הצורה התקנית היא סִינָר. המילה סינר נזכרת במשנה: "האישה החוגרת בסינר בין מלפניה ובין מלאחריה" (שבת י, ד),…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

החזקה, תחזוקה, אחזקה

שם הפעולה הכללי של הפועל 'החזיק' הוא החזקה. המילה הַחְזָקָה משמשת בהקשרים כלליים, כגון 'החזקת נשק', 'החזקה של ערכת עזרה ראשונה', והיא גם המילה התקנית בהקשר הכלכלי: 'חברת החזקות', 'החזקת מניות', וכן המונח שנקבע במילון…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הבטחת איכות ואבטחת מידע

בעברית החדשה משמשות שתי מילים קרובות: הַבְטָחָה ואַבְטָחָה. הַבְטָחָה היא המילה הכללית, והיא מציינת את שם הפעולה של הפועל הִבְטִיחַ, כגון 'הבטחה לסיוע', 'הבטחת הכנסה', 'הפרת הבטחה'. המילה אַבְטָחָה יוחדה למשמעות מסוימת של השורש בט"ח: פירושה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הַסְפָּקָה או אַסְפָּקָה

שם הפעולה של הפועל סִפק (סחורה או שירותים וכדומה) גזור מבניין הפעיל: הַסְפָּקָה. לצד צורה זו בה"א נפוצה הצורה באל"ף: אַסְפָּקָה. נראה שהיה ניסיון להבדיל בין שני גוֹני משמעות: 'הספקה' – פעולתו של הסַפָּק; 'אספקה'…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מה בין משקל הַפְעָלָה למשקל אַפְעָלָה

משקל הַפְעָלָה הוא שם הפעולה של בניין הפעיל. לצידו יש שמות במשקל אַפְעָלָה. מעט שמות במשקל זה מצויים בלשון חז"ל – אולי בהשפעת שם הפעולה המקביל בארמית (של בניין אַפְעֵל). בלשון חז"ל לא היה שום…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

מזרן או מזרון?

הצורה מזרון רגילה על לשונם של רבים, ואולם הצורה התקנית היא מִזְרָן. מילה זו באה במשנה ומנוקדת בקמץ ברי"ש: מזרָן. גם במקומות שאינה מנוקדת, כגון בתוספתא, הכתיב הוא בלי וי"ו. ומה מקור הצורה 'מזרון' בחולם?…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מַצִּית ומַצָּת

בעברית החדשה משמשים שני שמות של מכשירים מן השורש יצ"ת: מַצִּית – מכשיר להצתת אש בסיגריות, בכיריים וכדומה (lighter); מַצָּת – התקן הצתה במנוע המכונית וכדומה (plug). השם מַצִּית הוא למעשה צורת פועל בבניין הפעיל…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מינוי ומנוי

עשיתי מינוי לתיאטרון – מִינוי ולא מָנוי. אומנם רבים סוברים שהמילה מִינוי איננה מתאימה כאן, שהרי מינוי הוא שם הפעולה של הפועל לְמַנּוֹת, כגון 'מינוי שופטים'. ואולם האקדמיה החליטה שגם במשמע הזה שם הפעולה יהיה מִינוי –…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

אגדה והגדה, אגדות ומעשיות

המילה הַגָּדָה היא שם הפעולה של הפועל הִגִּיד, ולפיכך משמעותה המקורית היא 'אמירה'. כבר בתקופת חז"ל יוחדה למילה הזאת המשמעות 'דרשה, סיפור או דבר חכמה שנאמרים כדי לפרש או להרחיב את דברי התורה שבכתב או…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

גנן בגן הילדים

צורת הזכר של גַּנֶּנֶת היא גַּנָּן, בדיוק כפי שצורות הזכר המקבילות לנַהֶגֶת, תַּיֶּרֶת, הן נַהָג, תַּיָּר, ולהבדיל: גַּנֶּבֶת ו־גַּנָּב. עם ההתפתחות החברתית שהביאה גברים לעבודה בגן הילדים הגיעו אל האקדמיה פניות לאשר את שם בעל…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

צַבָּע או צַבָּעִי?

רבים מתלבטים בשמו של בעל המקצוע העובד בצביעה. צורת השם התקנית היא צַבָּע – על משקל נַגָּר, טַבָּח, סַפָּר, דַּיָּל, זַמָּר ועוד. שמו של בעל המקצוע הזה רווח למדי בספרות חז"ל, כגון בדברי המשנה "הצבע
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מֵרוֹץ או מֵרוּץ?

במגילת קהלת נאמר: "כִּי לֹא לַקַּלִּים הַמֵּרוֹץ וְלֹא לַגִּבּוֹרִים הַמִּלְחָמָה… כִּי עֵת וָפֶגַע יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם" (ט, יא). לצד הצורה המקראית בחולם יש תיעוד במסורות העדות להגיית המילה בתנועת u, וכך אף נוקד בכמה מילונים…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

בַּחַן או בֹּחַן?

מבחן קצר נקרא בֹּחַן (בלי ניקוד: בוחן). זו המילה הרווחת בציבור בהקשר זה, והיא המתועדת בכל המילונים בני זמננו – למן המהדורה הראשונה של מילון אבן־שושן משנת תש"ח (1947). עם זאת יש הנוקטים באותה משמעות את…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

קהילה וקהילייה

המילה קְהִלָּה מופיעה פעמיים בתנ"ך: "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב" (דברים לג, ד), "וַיִּמָּלֵךְ לִבִּי עָלַי וָאָרִיבָה אֶת הַחֹרִים וְאֶת הַסְּגָנִים… וָאֶתֵּן עֲלֵיהֶם קְהִלָּה גְדוֹלָה" (נחמיה ה, ז). רגילים לפרש אותה כמשמעה המוכר…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

אַרכה או אורכה?

אַרְכָּה היא הארכת הזמן שנקבע, מתן שהות נוספת לדבר. צורתה התקנית של המילה היא בתנועת a –  אַרְכָּה, כמו אַשְׁרָה, דַּרְגָּה, קַסְדָה, שַׁלְוָה. ראשיתה של המילה בארמית. היא מתועדת בחלק הארמי של ספר דניאל בניקוד…
המשך קריאה >>

ט"ו בשבט

שאלות ותשובות לט"ו בשבט

עֵץ ואִילָן חוקר הלשון גב"ע צרפתי מסביר בספרו 'העברית בראי הסמנטיקה' את ההבדל בין עץ לאילן, ואלו עיקרי דבריו: במקרא המילה עץ מציינת גם צמח בעל גזע קשה (tree) וגם את החומר המופק ממנו (wood).…
המשך קריאה >>

גם וגם

אפון ואפונה

רַק אָפוּן הַמִּסְכֵּן עָמַד מִן הַצַּד / עַל מַטֵּהוּ נִשְׁעַן וְלֹא נָע וְלֹא נָד (ח"נ ביאליק, בגינת היָרָק – הגרסה המורחבת). אֲפוּנָה וְגֶזֶר יָשְׁבוּ בַּמְּקָרֵר / וְיַחַד עִם בָּטָטָה הִתְחִילוּ לְקַטֵּר (אבנר קנר ויואל לרנר,…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

שם תואר מן המילה פקולטה

במוסדות להשכלה גבוהה נשמע לעיתים שם התואר "פקולטטי" במשמעות 'של הפקולטה', 'ששייך או קשור לפקולטה', כגון "ועדה פקולטטית", "תקנון פקולטטי". שם התואר הזה לא נדון באקדמיה ללשון העברית וברוב המילונים אין לו תיעוד. נראה שיש…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

רשות, מועצה ועירייה

את השלטון המקומי בישראל מנהלות רשויות מקומיות משני סוגים: מועצות ועיריות. מניין לנו מילים אלו? את המילה רָשׁוּת אנו מוצאים למשל במסכת אבות: "שְׁמַעְיָה אוֹמֵר: אֱהֹב אֶת הַמְּלָאָכה וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת וְאַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת" (א,…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

חקלַאי וחקלָאִי – על הסיומות ־ַאי ו־אִי

איך נכון לומר: חקלַאי או חקלָאִי? עיתונַאי או עיתונָאִי? הסיומות ־ַאי ו־אִי משמשות שתיהן בלשוננו – אך לא באותו תפקיד. הסיומת ־ַאי בפתח מציינת בעל מקצוע או עיסוק: חַקְלַאי, עיתונַאי, בַּנקַאי, פִּרְסוּמַאי, טכנַאי, הנדסַאי, עתודַאי, מתמטיקַאי,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

כומר בנקבה

נשאלנו כיצד תיקרא אישה המשמשת בתפקיד כומר. המלצתנו היא כומרה, ובניקוד כָּמְרָה (בקמץ קטן שתנועתו o). משקל פָּעְלָה – בקמץ קטן – הוא משקל בנקבה המקביל לעיתים למשקל המלעילי פֹּעֶל. למשל: יֹשֶׁר–יָשְׁרָה, עֹצֶם–עָצְמָה. משקל פָּעְלָה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

גם וגם

פֶּרֶג ופָרָג

הפרג מוכר מפריחתו בשדות, אך גם מן השימוש בגרגיריו במטבח – למשל במילוי אוזני המן. בשני ההקשרים אפשר לומר פֶּרֶג וגם פָּרָג. בעשורים הראשונים של המאה העשרים נפוצה הצורה פֶּרֶג, וכך נוקד במילונים. במאמר משנת…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

קלפי ופרגוד

ביום הבחירות נעמוד מאחורי הפרגוד, נכניס פתק למעטפה ולאחר מכן נשלשל את המעטפה לקלפי. שתי המילים פרגוד וקלפי הגיעו לעברית בת זמננו מלשון חז"ל ושתיהן יווניות במקורן. פרגוד ביסודו הוא גלימה רקומה היכולה לשמש בגד…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מטף או מטפה?

השם הרווח למכל המשמש לכיבוי שרפות הוא מַטָּף, ואולם שמו התקני הוא מַטְפֶּה. את המונח מַטְפֶּה חידש ועד הלשון העברית במילון למונחי כבאות שיצא לאור בשנת תש"ז (1947) בשיתוף מרכז מכבי האש בארץ ישראל. המילה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מצוּק ומצוֹק

שתי המילים מָצוֹק ומָצוּק קיימות בעברית אך אינן זהות במשמען. מָצוֹק בחולם משמעו מְצוּקָה: "צַר וּמָצוֹק מְצָאוּנִי" (תהלים קיט, קמג), והוא קשור אל הפועל הֵצִיק. לצמד המילים מָצוֹק ומְצוּקָה מקביל הצמד צוֹק וצוּקָה. המילה צוֹק…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

שדרוג והיפוכו

המילה שדרוג נוצרה מלכתחילה תמורת regrading – 'דירוג מחדש', כגון בחוזי טיסה: אדם שאמור לטוס במחלקה מסוימת אפשר להעבירו למחלקה גבוהה יותר או נמוכה יותר. המילה שדרוג מצטרפת למילים מחודשות אחרות שבהן הוספת השי"ן לשורש…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית בים ועל החול החם: רכיכה, צדפה, שונית, תמנון

רַכִּיכָה (Mollusca) הרַכּיכות הן בעלי חיים חסרי שלד פנימי, ושמן העברי רכיכה ניתן להן בעקבות השם המדעי Mollusca על שם גופן הרך והרירי. בכלל הרכיכות מצויים הצְדָפוֹת, החלזונות (ובתוכם השַבְּלולים), הדְּיוֹנוּנִים, התְּמָנוּנִים ועוד. הרכיכות מונות…
המשך קריאה >>

הגייה

שיפון

לשם הצמח שיפון שתי מסורות הגייה בפי דוברי העברית: בפ"א רפה – שִׁיפוֹן, ובפ"א דגושה – שִׁפּוֹן. הצורה התקנית בימינו היא שִׁיפוֹן בפ"א רפה. כך קבע כבר ועד הלשון ב'ילקוט צמחים' שפרסם בשנת תר"ץ (1930),…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

מכנס ומכנסיים ועוד פריטי לבוש בסיומת זוגי או רבים

את שמו של פריט הלבוש מכנסיים ירשנו מן המקורות, וייתכן שהוא קרוי כך על שום שמכניסים לתוכו את הרגליים. אם אומנם כך, מובן מדוע למילה זו סיומת הזוגי ־ַיִם. בלשון הדיבור משמשת לפעמים צורת היחיד…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

עברית תקנית ועברית תקינה

הצירופים עברית תקנית ועברית תקינה משקפים שתי נקודות מבט: שם התואר תִּקְנִי נגזר מן המילה תֶּקֶן. מכשיר או מתקן ייחשבו תִּקְנִיִּים אם קיבלו אישור ממכון התקנים או כיוצא בזה. אך חיוני לא פחות שהם יהיו…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

סִפְרוּת או סַפְרוּת?

מפי דוברי העברית נשמעות שתי הגיות של המילה: סִפְרוּת וסַפְרוּת. ההגייה הנחשבת תקנית היא סִפְרוּת, כפי שנקבע במילוני האקדמיה ללשון העברית. ואולם גם הניקוד סַפְרוּת מתועד בחלק מן המילונים העבריים הכלליים. כבר בימי הביניים שימשה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פרחים ויין לחג האביב: כליל החורש, צהרון מצוי, אֶקדם, אֶפטר

כְּלִיל הַחֹרֶשׁ (משפחת הכליליים) השם המדעי: Cercis siliquastrum. העץ כליל החורש, המפאר את החורש הארץ־ישראלי באביב בפריחתו העזה בוורוד־לילך, זכה בשם כְּלִיל שפירושו כתר. בערבית נקרא העץ عروس الغابة (ערוס אלע'אבה), שתרגומו 'כַּלַּת החורש'. המילה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הודיה והודאה

נשאלנו אם יש הבדל משמעות בין המילים הודיה והודאה, ובאיזו מהן משתמשים בהקשר של הכרה באשמה. שתי המילים מקורן בלשון חז"ל, והן באות בה בלי כל הבדל משמעות. מדובר בשתי צורות של שם הפעולה של הפועל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

משולחן הכתיבה וכוננית המשחקים: מצבע, מדגש, מחיקון, תצרף

מַצְבֵּעַ (טוש, לורד) מצבע הוא כלי כתיבה שבתוכו חומר ספוג דיו בצבעים שונים. המילה מַצְבֵּעַ נקבעה בהשראת מילה דומה במשנה: מַכְתֵּב – כלי שבקצהו האחד (שנקרא 'כותב') כתבו, ובקצהו האחר (שנקרא 'מוחק') מחקו את הכתוב.…
המשך קריאה >>

הגייה

צדף וצדפה

כיצד נכון לומר – צְדָף וצְדָפָה או צֶדֶף וצִדְפָּה? ומה ההבדל בין צדף לצדפה? הצורות התקניות הן צֶדֶף וצִדְפָּה. זוג מילים זה דומה לזוגות המילים: נֶקֶב–נִקְבָּה, יֶתֶר–יִתְרָה, שֶׁלֶד–שִׁלְדָּה, כֶּבֶשׂ–כִּבְשָׂה וכן מֶלֶךְ–מַלְכָּה, כֶּלֶב–כַּלְבָּה. המילים הסגוליות, דוגמת…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

ארכיב או ארכיון?

המונח העברי התקני הוא ארכיון או גַּנְזַךְ (כגון 'גנזך המדינה'). המילה גַּנְזַךְ (ברבים: גַּנְזַכִּים) נזכרת כבר במקרא (דברי הימים א כח, יא) ומקורה בפרסית. מילה זו משמשת גם בימינו, אך היא רווחת פחות מארכיון (ואומנם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשס"ט–תש"ע: הגוון, מבדה, סודרן תרופות, מנהל מיזם

הֶגְוֵן (וריאציה) הגוון הוא מעין העתק של דבר השונה במקצת מן המקור, במכוון או שלא במכוון, למשל במוזיקה: שינוי – במקצב, בנעימה, בהרמוניה ועוד – של נושא מוזיקלי חוזר. המילה הֶגוון דומה בצורתה למילה הֶבְדֵּל,…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

כלי לקילוף ירקות

המונח התקני שנקבע באקדמיה ללשון העברית הוא מַקְלֵף. השם שקול במשקל מַפְעֵל, משקל המכשירים, כמו מַצְפֵּן, מַגְהֵץ, מַפְסֵק, מַחְשֵׁב ועוד. בציבור רווחת גם המילה קוֹלְפָן הבנויה מהוספת הסיומת ־ָן לצורת הבינוני קוֹלֵף.
המשך קריאה >>

גם וגם

הַלְוָיָה ולְוָיָה

הבאת מת לקבורה נקראת בעברית של ימינו הלוויה או לוויה. כינויים אלו אינם נזכרים לא בלשון המקרא ולא בלשון חז"ל. בספרות חז"ל משמש הצירוף הוצאת המת, למשל: "תנו רבנן: מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

איכותי ואיכותני

הצירופים 'מחקר איכותי' או 'מחקר איכותני', 'מחקר כמותי' או 'מחקר כמותני' נוצרו בקרב החוקרים כבבואות לצירופים האנגליים qualitative study ו־quantitative study. חוקרים באוניברסיטאות היו חלוקים בצורת שם התואר – איכותי כנגד איכותני – כמעט מראשית…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מֶחְלָף ומַחְלֵף

שתי מילים התחדשו בלשוננו מן השורש חל"ף ומ"ם בראשן: מֶחְלָף – interchange – המוכרת לכול מן הנסיעה בדרכים. מֶחְלָף הוא "צומת קומות" או בהגדרתו הרשמית: מפגש דרכים בשני מפלסים או יותר, שהמעבר בו מדרך לדרך…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

היתכנות או ייתכנות?

הצורה התקנית היא היתכנות (בניקוד: הִתָּכְנוּת), וכך גם נקבע במונחי האקדמיה (תשנ"ז, 1997). פירוש המילה הוא 'היותו של דבר אפשרי ובר מימוש' (באנגלית: feasibility וגם practicability). המילה היתכנות היא שם פעולה מן הפועל ייתכן. פועל…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

רֹאשׁ ורָאשִׁים

שאלה: האם צריך לומר רָאשֵׁי ממשלה או רֹאשֵׁי ממשלה? תשובה: צורת הרבים של רֹאשׁ היא בתנועת a: רָאשִׁים (בקמץ). מכאן גם צורת הנסמך רָאשֵׁי־, כגון רָאשֵׁי חודשים, רָאשֵׁי עם, רָאשֵׁי המדינה (כל הצירופים הללו מן…
המשך קריאה >>

גם וגם

חצוף וחוצפן

שאלה חצופה: מה ההבדל בין חצוף לחוצפן? המילים אינן נבדלות במשמעותן אלא במקורן. המילה חצוף נוצרה בלשון חכמים (והיא מקבילה למילה הארמית 'חציף'). חוצפן היא יצירה של העברית החדשה: למילה 'חוצפה' (שגם היא מימי חז"ל)…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

סַכּרת או סוּכּרת?

המונח התקני הוא סֻכֶּרֶת (בלי ניקוד: סוכרת). המונח שנקבע הוא שילוב של המילה סוכר ושל משקל המחלות פַּעֶלֶת, כלומר: ראשיתו בתנועה u כמו סוכר, והמשכו בשני סגולים כמשקל המחלות. למחלות דלקתיות האקדמיה נוהגת לקבוע שמות…
המשך קריאה >>

יום המשפחה

נטיית אב, סב, אח, חם

למרות הדמיון בין אָב לסָב דרכי הנטייה של שתי המילים הללו שונות. למילה אָב דרך נטייה מיוחדת, בתוספת יו"ד (תנועת i): אָב, אֲבִי־(המשפחה) וגם אַב־(המשפחה), אָבִי, אָבִיךָ, אָבִיךְ, אָבִיו, אָבִיהָ, אָבִינוּ, אֲבִיכֶם, אֲבִיהֶן. כך נוטות…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

חֵמָר וחֹמֶר

רבים משתמשים במילה חֵמר במשמעות clay, אדמה המשמשת לקדרות – במקום במילה חומר. ואולם מן המקרא עולה כי חֵמָר לעצמו וחֹמֶר לעצמו: "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

עדשה ועדשים

עֲדָשִׁים היא צורת הרבים של עֲדָשָׁה (ולא "עָדָשׁ"), כפי שתאנים היא צורת הרבים של תאנה. ובדומה להם גם חיטים–חיטה, שְׂעורים–שעורה, שקמים–שקמה ועוד רבים. אם כן מינה של המילה 'עדשים' הוא נקבה: עדשים כתומות, עדשים ירוקות,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

זוגתו, בת זוגו, בת זוגתו

לא פעם אנחנו נשאלים איך יש לומר – בת זוגו או זוגתו או בת זוגתו. לשתי הצורות הראשונות יסוד במקורות העברית ואילו הצורה השלישית התפתחה בדורות האחרונים. המילה זוּג, ובחלק מן המסורות זוֹג, נשאלה ללשוננו…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

מֵחַ עצם

מליאת האקדמיה החליטה לאשר את הצירוף מֵחַ עֶצֶם (לצד לְשַׁד עצם) במשמעות marrow (בישיבתה ביום כ"ד במרחשוון תשע"א, 1 בנובמבר 2010; ישיבה שי"ז). המונח הרשמי שקבעה האקדמיה בעבר היה לְשַׁד הָעֶצֶם או לְשַׁד הָעֲצָמוֹת. את…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מַקְרֵר או מְקָרֵר?

ועד הלשון קבע את המונח מְקָרֵר בשנת תרפ"ח (1928), והשם נותר בצורתו זו עד היום. הבחנת המשמעות בין משקל מְפַעֵל (עושה הפעולה) ובין מַפְעֵל (כלים ומכשירים) איננה מוחלטת. שמות מכשירים אחדים נשקלו במשקל עושה הפעולה,…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

סינר או סינור?

עד היום יש המתלבטים מה הצורה הנכונה – סינר או סינור. האקדמיה נדרשה לשאלה זו, וקבעה כי הצורה התקנית היא סִינָר. המילה סינר נזכרת במשנה: "האישה החוגרת בסינר בין מלפניה ובין מלאחריה" (שבת י, ד),…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

החזקה, תחזוקה, אחזקה

שם הפעולה הכללי של הפועל 'החזיק' הוא החזקה. המילה הַחְזָקָה משמשת בהקשרים כלליים, כגון 'החזקת נשק', 'החזקה של ערכת עזרה ראשונה', והיא גם המילה התקנית בהקשר הכלכלי: 'חברת החזקות', 'החזקת מניות', וכן המונח שנקבע במילון…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הבטחת איכות ואבטחת מידע

בעברית החדשה משמשות שתי מילים קרובות: הַבְטָחָה ואַבְטָחָה. הַבְטָחָה היא המילה הכללית, והיא מציינת את שם הפעולה של הפועל הִבְטִיחַ, כגון 'הבטחה לסיוע', 'הבטחת הכנסה', 'הפרת הבטחה'. המילה אַבְטָחָה יוחדה למשמעות מסוימת של השורש בט"ח: פירושה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הַסְפָּקָה או אַסְפָּקָה

שם הפעולה של הפועל סִפק (סחורה או שירותים וכדומה) גזור מבניין הפעיל: הַסְפָּקָה. לצד צורה זו בה"א נפוצה הצורה באל"ף: אַסְפָּקָה. נראה שהיה ניסיון להבדיל בין שני גוֹני משמעות: 'הספקה' – פעולתו של הסַפָּק; 'אספקה'…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מה בין משקל הַפְעָלָה למשקל אַפְעָלָה

משקל הַפְעָלָה הוא שם הפעולה של בניין הפעיל. לצידו יש שמות במשקל אַפְעָלָה. מעט שמות במשקל זה מצויים בלשון חז"ל – אולי בהשפעת שם הפעולה המקביל בארמית (של בניין אַפְעֵל). בלשון חז"ל לא היה שום…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

מזרן או מזרון?

הצורה מזרון רגילה על לשונם של רבים, ואולם הצורה התקנית היא מִזְרָן. מילה זו באה במשנה ומנוקדת בקמץ ברי"ש: מזרָן. גם במקומות שאינה מנוקדת, כגון בתוספתא, הכתיב הוא בלי וי"ו. ומה מקור הצורה 'מזרון' בחולם?…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מַצִּית ומַצָּת

בעברית החדשה משמשים שני שמות של מכשירים מן השורש יצ"ת: מַצִּית – מכשיר להצתת אש בסיגריות, בכיריים וכדומה (lighter); מַצָּת – התקן הצתה במנוע המכונית וכדומה (plug). השם מַצִּית הוא למעשה צורת פועל בבניין הפעיל…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מינוי ומנוי

עשיתי מינוי לתיאטרון – מִינוי ולא מָנוי. אומנם רבים סוברים שהמילה מִינוי איננה מתאימה כאן, שהרי מינוי הוא שם הפעולה של הפועל לְמַנּוֹת, כגון 'מינוי שופטים'. ואולם האקדמיה החליטה שגם במשמע הזה שם הפעולה יהיה מִינוי –…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

אגדה והגדה, אגדות ומעשיות

המילה הַגָּדָה היא שם הפעולה של הפועל הִגִּיד, ולפיכך משמעותה המקורית היא 'אמירה'. כבר בתקופת חז"ל יוחדה למילה הזאת המשמעות 'דרשה, סיפור או דבר חכמה שנאמרים כדי לפרש או להרחיב את דברי התורה שבכתב או…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

גנן בגן הילדים

צורת הזכר של גַּנֶּנֶת היא גַּנָּן, בדיוק כפי שצורות הזכר המקבילות לנַהֶגֶת, תַּיֶּרֶת, הן נַהָג, תַּיָּר, ולהבדיל: גַּנֶּבֶת ו־גַּנָּב. עם ההתפתחות החברתית שהביאה גברים לעבודה בגן הילדים הגיעו אל האקדמיה פניות לאשר את שם בעל…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

צַבָּע או צַבָּעִי?

רבים מתלבטים בשמו של בעל המקצוע העובד בצביעה. צורת השם התקנית היא צַבָּע – על משקל נַגָּר, טַבָּח, סַפָּר, דַּיָּל, זַמָּר ועוד. שמו של בעל המקצוע הזה רווח למדי בספרות חז"ל, כגון בדברי המשנה "הצבע
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מֵרוֹץ או מֵרוּץ?

במגילת קהלת נאמר: "כִּי לֹא לַקַּלִּים הַמֵּרוֹץ וְלֹא לַגִּבּוֹרִים הַמִּלְחָמָה… כִּי עֵת וָפֶגַע יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם" (ט, יא). לצד הצורה המקראית בחולם יש תיעוד במסורות העדות להגיית המילה בתנועת u, וכך אף נוקד בכמה מילונים…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

בַּחַן או בֹּחַן?

מבחן קצר נקרא בֹּחַן (בלי ניקוד: בוחן). זו המילה הרווחת בציבור בהקשר זה, והיא המתועדת בכל המילונים בני זמננו – למן המהדורה הראשונה של מילון אבן־שושן משנת תש"ח (1947). עם זאת יש הנוקטים באותה משמעות את…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

קהילה וקהילייה

המילה קְהִלָּה מופיעה פעמיים בתנ"ך: "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב" (דברים לג, ד), "וַיִּמָּלֵךְ לִבִּי עָלַי וָאָרִיבָה אֶת הַחֹרִים וְאֶת הַסְּגָנִים… וָאֶתֵּן עֲלֵיהֶם קְהִלָּה גְדוֹלָה" (נחמיה ה, ז). רגילים לפרש אותה כמשמעה המוכר…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

אַרכה או אורכה?

אַרְכָּה היא הארכת הזמן שנקבע, מתן שהות נוספת לדבר. צורתה התקנית של המילה היא בתנועת a –  אַרְכָּה, כמו אַשְׁרָה, דַּרְגָּה, קַסְדָה, שַׁלְוָה. ראשיתה של המילה בארמית. היא מתועדת בחלק הארמי של ספר דניאל בניקוד…
המשך קריאה >>

ט"ו בשבט

שאלות ותשובות לט"ו בשבט

עֵץ ואִילָן חוקר הלשון גב"ע צרפתי מסביר בספרו 'העברית בראי הסמנטיקה' את ההבדל בין עץ לאילן, ואלו עיקרי דבריו: במקרא המילה עץ מציינת גם צמח בעל גזע קשה (tree) וגם את החומר המופק ממנו (wood).…
המשך קריאה >>

גם וגם

אפון ואפונה

רַק אָפוּן הַמִּסְכֵּן עָמַד מִן הַצַּד / עַל מַטֵּהוּ נִשְׁעַן וְלֹא נָע וְלֹא נָד (ח"נ ביאליק, בגינת היָרָק – הגרסה המורחבת). אֲפוּנָה וְגֶזֶר יָשְׁבוּ בַּמְּקָרֵר / וְיַחַד עִם בָּטָטָה הִתְחִילוּ לְקַטֵּר (אבנר קנר ויואל לרנר,…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

שם תואר מן המילה פקולטה

במוסדות להשכלה גבוהה נשמע לעיתים שם התואר "פקולטטי" במשמעות 'של הפקולטה', 'ששייך או קשור לפקולטה', כגון "ועדה פקולטטית", "תקנון פקולטטי". שם התואר הזה לא נדון באקדמיה ללשון העברית וברוב המילונים אין לו תיעוד. נראה שיש…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

רשות, מועצה ועירייה

את השלטון המקומי בישראל מנהלות רשויות מקומיות משני סוגים: מועצות ועיריות. מניין לנו מילים אלו? את המילה רָשׁוּת אנו מוצאים למשל במסכת אבות: "שְׁמַעְיָה אוֹמֵר: אֱהֹב אֶת הַמְּלָאָכה וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת וְאַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת" (א,…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

חקלַאי וחקלָאִי – על הסיומות ־ַאי ו־אִי

איך נכון לומר: חקלַאי או חקלָאִי? עיתונַאי או עיתונָאִי? הסיומות ־ַאי ו־אִי משמשות שתיהן בלשוננו – אך לא באותו תפקיד. הסיומת ־ַאי בפתח מציינת בעל מקצוע או עיסוק: חַקְלַאי, עיתונַאי, בַּנקַאי, פִּרְסוּמַאי, טכנַאי, הנדסַאי, עתודַאי, מתמטיקַאי,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

כומר בנקבה

נשאלנו כיצד תיקרא אישה המשמשת בתפקיד כומר. המלצתנו היא כומרה, ובניקוד כָּמְרָה (בקמץ קטן שתנועתו o). משקל פָּעְלָה – בקמץ קטן – הוא משקל בנקבה המקביל לעיתים למשקל המלעילי פֹּעֶל. למשל: יֹשֶׁר–יָשְׁרָה, עֹצֶם–עָצְמָה. משקל פָּעְלָה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

גם וגם

פֶּרֶג ופָרָג

הפרג מוכר מפריחתו בשדות, אך גם מן השימוש בגרגיריו במטבח – למשל במילוי אוזני המן. בשני ההקשרים אפשר לומר פֶּרֶג וגם פָּרָג. בעשורים הראשונים של המאה העשרים נפוצה הצורה פֶּרֶג, וכך נוקד במילונים. במאמר משנת…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

קלפי ופרגוד

ביום הבחירות נעמוד מאחורי הפרגוד, נכניס פתק למעטפה ולאחר מכן נשלשל את המעטפה לקלפי. שתי המילים פרגוד וקלפי הגיעו לעברית בת זמננו מלשון חז"ל ושתיהן יווניות במקורן. פרגוד ביסודו הוא גלימה רקומה היכולה לשמש בגד…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מטף או מטפה?

השם הרווח למכל המשמש לכיבוי שרפות הוא מַטָּף, ואולם שמו התקני הוא מַטְפֶּה. את המונח מַטְפֶּה חידש ועד הלשון העברית במילון למונחי כבאות שיצא לאור בשנת תש"ז (1947) בשיתוף מרכז מכבי האש בארץ ישראל. המילה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מצוּק ומצוֹק

שתי המילים מָצוֹק ומָצוּק קיימות בעברית אך אינן זהות במשמען. מָצוֹק בחולם משמעו מְצוּקָה: "צַר וּמָצוֹק מְצָאוּנִי" (תהלים קיט, קמג), והוא קשור אל הפועל הֵצִיק. לצמד המילים מָצוֹק ומְצוּקָה מקביל הצמד צוֹק וצוּקָה. המילה צוֹק…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

שדרוג והיפוכו

המילה שדרוג נוצרה מלכתחילה תמורת regrading – 'דירוג מחדש', כגון בחוזי טיסה: אדם שאמור לטוס במחלקה מסוימת אפשר להעבירו למחלקה גבוהה יותר או נמוכה יותר. המילה שדרוג מצטרפת למילים מחודשות אחרות שבהן הוספת השי"ן לשורש…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית בים ועל החול החם: רכיכה, צדפה, שונית, תמנון

רַכִּיכָה (Mollusca) הרַכּיכות הן בעלי חיים חסרי שלד פנימי, ושמן העברי רכיכה ניתן להן בעקבות השם המדעי Mollusca על שם גופן הרך והרירי. בכלל הרכיכות מצויים הצְדָפוֹת, החלזונות (ובתוכם השַבְּלולים), הדְּיוֹנוּנִים, התְּמָנוּנִים ועוד. הרכיכות מונות…
המשך קריאה >>

הגייה

שיפון

לשם הצמח שיפון שתי מסורות הגייה בפי דוברי העברית: בפ"א רפה – שִׁיפוֹן, ובפ"א דגושה – שִׁפּוֹן. הצורה התקנית בימינו היא שִׁיפוֹן בפ"א רפה. כך קבע כבר ועד הלשון ב'ילקוט צמחים' שפרסם בשנת תר"ץ (1930),…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

מכנס ומכנסיים ועוד פריטי לבוש בסיומת זוגי או רבים

את שמו של פריט הלבוש מכנסיים ירשנו מן המקורות, וייתכן שהוא קרוי כך על שום שמכניסים לתוכו את הרגליים. אם אומנם כך, מובן מדוע למילה זו סיומת הזוגי ־ַיִם. בלשון הדיבור משמשת לפעמים צורת היחיד…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

עברית תקנית ועברית תקינה

הצירופים עברית תקנית ועברית תקינה משקפים שתי נקודות מבט: שם התואר תִּקְנִי נגזר מן המילה תֶּקֶן. מכשיר או מתקן ייחשבו תִּקְנִיִּים אם קיבלו אישור ממכון התקנים או כיוצא בזה. אך חיוני לא פחות שהם יהיו…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

סִפְרוּת או סַפְרוּת?

מפי דוברי העברית נשמעות שתי הגיות של המילה: סִפְרוּת וסַפְרוּת. ההגייה הנחשבת תקנית היא סִפְרוּת, כפי שנקבע במילוני האקדמיה ללשון העברית. ואולם גם הניקוד סַפְרוּת מתועד בחלק מן המילונים העבריים הכלליים. כבר בימי הביניים שימשה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פרחים ויין לחג האביב: כליל החורש, צהרון מצוי, אֶקדם, אֶפטר

כְּלִיל הַחֹרֶשׁ (משפחת הכליליים) השם המדעי: Cercis siliquastrum. העץ כליל החורש, המפאר את החורש הארץ־ישראלי באביב בפריחתו העזה בוורוד־לילך, זכה בשם כְּלִיל שפירושו כתר. בערבית נקרא העץ عروس الغابة (ערוס אלע'אבה), שתרגומו 'כַּלַּת החורש'. המילה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הודיה והודאה

נשאלנו אם יש הבדל משמעות בין המילים הודיה והודאה, ובאיזו מהן משתמשים בהקשר של הכרה באשמה. שתי המילים מקורן בלשון חז"ל, והן באות בה בלי כל הבדל משמעות. מדובר בשתי צורות של שם הפעולה של הפועל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

משולחן הכתיבה וכוננית המשחקים: מצבע, מדגש, מחיקון, תצרף

מַצְבֵּעַ (טוש, לורד) מצבע הוא כלי כתיבה שבתוכו חומר ספוג דיו בצבעים שונים. המילה מַצְבֵּעַ נקבעה בהשראת מילה דומה במשנה: מַכְתֵּב – כלי שבקצהו האחד (שנקרא 'כותב') כתבו, ובקצהו האחר (שנקרא 'מוחק') מחקו את הכתוב.…
המשך קריאה >>

הגייה

צדף וצדפה

כיצד נכון לומר – צְדָף וצְדָפָה או צֶדֶף וצִדְפָּה? ומה ההבדל בין צדף לצדפה? הצורות התקניות הן צֶדֶף וצִדְפָּה. זוג מילים זה דומה לזוגות המילים: נֶקֶב–נִקְבָּה, יֶתֶר–יִתְרָה, שֶׁלֶד–שִׁלְדָּה, כֶּבֶשׂ–כִּבְשָׂה וכן מֶלֶךְ–מַלְכָּה, כֶּלֶב–כַּלְבָּה. המילים הסגוליות, דוגמת…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

ארכיב או ארכיון?

המונח העברי התקני הוא ארכיון או גַּנְזַךְ (כגון 'גנזך המדינה'). המילה גַּנְזַךְ (ברבים: גַּנְזַכִּים) נזכרת כבר במקרא (דברי הימים א כח, יא) ומקורה בפרסית. מילה זו משמשת גם בימינו, אך היא רווחת פחות מארכיון (ואומנם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשס"ט–תש"ע: הגוון, מבדה, סודרן תרופות, מנהל מיזם

הֶגְוֵן (וריאציה) הגוון הוא מעין העתק של דבר השונה במקצת מן המקור, במכוון או שלא במכוון, למשל במוזיקה: שינוי – במקצב, בנעימה, בהרמוניה ועוד – של נושא מוזיקלי חוזר. המילה הֶגוון דומה בצורתה למילה הֶבְדֵּל,…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

כלי לקילוף ירקות

המונח התקני שנקבע באקדמיה ללשון העברית הוא מַקְלֵף. השם שקול במשקל מַפְעֵל, משקל המכשירים, כמו מַצְפֵּן, מַגְהֵץ, מַפְסֵק, מַחְשֵׁב ועוד. בציבור רווחת גם המילה קוֹלְפָן הבנויה מהוספת הסיומת ־ָן לצורת הבינוני קוֹלֵף.
המשך קריאה >>

גם וגם

הַלְוָיָה ולְוָיָה

הבאת מת לקבורה נקראת בעברית של ימינו הלוויה או לוויה. כינויים אלו אינם נזכרים לא בלשון המקרא ולא בלשון חז"ל. בספרות חז"ל משמש הצירוף הוצאת המת, למשל: "תנו רבנן: מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

איכותי ואיכותני

הצירופים 'מחקר איכותי' או 'מחקר איכותני', 'מחקר כמותי' או 'מחקר כמותני' נוצרו בקרב החוקרים כבבואות לצירופים האנגליים qualitative study ו־quantitative study. חוקרים באוניברסיטאות היו חלוקים בצורת שם התואר – איכותי כנגד איכותני – כמעט מראשית…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מֶחְלָף ומַחְלֵף

שתי מילים התחדשו בלשוננו מן השורש חל"ף ומ"ם בראשן: מֶחְלָף – interchange – המוכרת לכול מן הנסיעה בדרכים. מֶחְלָף הוא "צומת קומות" או בהגדרתו הרשמית: מפגש דרכים בשני מפלסים או יותר, שהמעבר בו מדרך לדרך…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

היתכנות או ייתכנות?

הצורה התקנית היא היתכנות (בניקוד: הִתָּכְנוּת), וכך גם נקבע במונחי האקדמיה (תשנ"ז, 1997). פירוש המילה הוא 'היותו של דבר אפשרי ובר מימוש' (באנגלית: feasibility וגם practicability). המילה היתכנות היא שם פעולה מן הפועל ייתכן. פועל…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

רֹאשׁ ורָאשִׁים

שאלה: האם צריך לומר רָאשֵׁי ממשלה או רֹאשֵׁי ממשלה? תשובה: צורת הרבים של רֹאשׁ היא בתנועת a: רָאשִׁים (בקמץ). מכאן גם צורת הנסמך רָאשֵׁי־, כגון רָאשֵׁי חודשים, רָאשֵׁי עם, רָאשֵׁי המדינה (כל הצירופים הללו מן…
המשך קריאה >>

גם וגם

חצוף וחוצפן

שאלה חצופה: מה ההבדל בין חצוף לחוצפן? המילים אינן נבדלות במשמעותן אלא במקורן. המילה חצוף נוצרה בלשון חכמים (והיא מקבילה למילה הארמית 'חציף'). חוצפן היא יצירה של העברית החדשה: למילה 'חוצפה' (שגם היא מימי חז"ל)…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

סַכּרת או סוּכּרת?

המונח התקני הוא סֻכֶּרֶת (בלי ניקוד: סוכרת). המונח שנקבע הוא שילוב של המילה סוכר ושל משקל המחלות פַּעֶלֶת, כלומר: ראשיתו בתנועה u כמו סוכר, והמשכו בשני סגולים כמשקל המחלות. למחלות דלקתיות האקדמיה נוהגת לקבוע שמות…
המשך קריאה >>

יום המשפחה

נטיית אב, סב, אח, חם

למרות הדמיון בין אָב לסָב דרכי הנטייה של שתי המילים הללו שונות. למילה אָב דרך נטייה מיוחדת, בתוספת יו"ד (תנועת i): אָב, אֲבִי־(המשפחה) וגם אַב־(המשפחה), אָבִי, אָבִיךָ, אָבִיךְ, אָבִיו, אָבִיהָ, אָבִינוּ, אֲבִיכֶם, אֲבִיהֶן. כך נוטות…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

חֵמָר וחֹמֶר

רבים משתמשים במילה חֵמר במשמעות clay, אדמה המשמשת לקדרות – במקום במילה חומר. ואולם מן המקרא עולה כי חֵמָר לעצמו וחֹמֶר לעצמו: "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

עדשה ועדשים

עֲדָשִׁים היא צורת הרבים של עֲדָשָׁה (ולא "עָדָשׁ"), כפי שתאנים היא צורת הרבים של תאנה. ובדומה להם גם חיטים–חיטה, שְׂעורים–שעורה, שקמים–שקמה ועוד רבים. אם כן מינה של המילה 'עדשים' הוא נקבה: עדשים כתומות, עדשים ירוקות,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

זוגתו, בת זוגו, בת זוגתו

לא פעם אנחנו נשאלים איך יש לומר – בת זוגו או זוגתו או בת זוגתו. לשתי הצורות הראשונות יסוד במקורות העברית ואילו הצורה השלישית התפתחה בדורות האחרונים. המילה זוּג, ובחלק מן המסורות זוֹג, נשאלה ללשוננו…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

מֵחַ עצם

מליאת האקדמיה החליטה לאשר את הצירוף מֵחַ עֶצֶם (לצד לְשַׁד עצם) במשמעות marrow (בישיבתה ביום כ"ד במרחשוון תשע"א, 1 בנובמבר 2010; ישיבה שי"ז). המונח הרשמי שקבעה האקדמיה בעבר היה לְשַׁד הָעֶצֶם או לְשַׁד הָעֲצָמוֹת. את…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מַקְרֵר או מְקָרֵר?

ועד הלשון קבע את המונח מְקָרֵר בשנת תרפ"ח (1928), והשם נותר בצורתו זו עד היום. הבחנת המשמעות בין משקל מְפַעֵל (עושה הפעולה) ובין מַפְעֵל (כלים ומכשירים) איננה מוחלטת. שמות מכשירים אחדים נשקלו במשקל עושה הפעולה,…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

סינר או סינור?

עד היום יש המתלבטים מה הצורה הנכונה – סינר או סינור. האקדמיה נדרשה לשאלה זו, וקבעה כי הצורה התקנית היא סִינָר. המילה סינר נזכרת במשנה: "האישה החוגרת בסינר בין מלפניה ובין מלאחריה" (שבת י, ד),…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

החזקה, תחזוקה, אחזקה

שם הפעולה הכללי של הפועל 'החזיק' הוא החזקה. המילה הַחְזָקָה משמשת בהקשרים כלליים, כגון 'החזקת נשק', 'החזקה של ערכת עזרה ראשונה', והיא גם המילה התקנית בהקשר הכלכלי: 'חברת החזקות', 'החזקת מניות', וכן המונח שנקבע במילון…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הבטחת איכות ואבטחת מידע

בעברית החדשה משמשות שתי מילים קרובות: הַבְטָחָה ואַבְטָחָה. הַבְטָחָה היא המילה הכללית, והיא מציינת את שם הפעולה של הפועל הִבְטִיחַ, כגון 'הבטחה לסיוע', 'הבטחת הכנסה', 'הפרת הבטחה'. המילה אַבְטָחָה יוחדה למשמעות מסוימת של השורש בט"ח: פירושה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הַסְפָּקָה או אַסְפָּקָה

שם הפעולה של הפועל סִפק (סחורה או שירותים וכדומה) גזור מבניין הפעיל: הַסְפָּקָה. לצד צורה זו בה"א נפוצה הצורה באל"ף: אַסְפָּקָה. נראה שהיה ניסיון להבדיל בין שני גוֹני משמעות: 'הספקה' – פעולתו של הסַפָּק; 'אספקה'…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מה בין משקל הַפְעָלָה למשקל אַפְעָלָה

משקל הַפְעָלָה הוא שם הפעולה של בניין הפעיל. לצידו יש שמות במשקל אַפְעָלָה. מעט שמות במשקל זה מצויים בלשון חז"ל – אולי בהשפעת שם הפעולה המקביל בארמית (של בניין אַפְעֵל). בלשון חז"ל לא היה שום…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

מזרן או מזרון?

הצורה מזרון רגילה על לשונם של רבים, ואולם הצורה התקנית היא מִזְרָן. מילה זו באה במשנה ומנוקדת בקמץ ברי"ש: מזרָן. גם במקומות שאינה מנוקדת, כגון בתוספתא, הכתיב הוא בלי וי"ו. ומה מקור הצורה 'מזרון' בחולם?…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מַצִּית ומַצָּת

בעברית החדשה משמשים שני שמות של מכשירים מן השורש יצ"ת: מַצִּית – מכשיר להצתת אש בסיגריות, בכיריים וכדומה (lighter); מַצָּת – התקן הצתה במנוע המכונית וכדומה (plug). השם מַצִּית הוא למעשה צורת פועל בבניין הפעיל…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מינוי ומנוי

עשיתי מינוי לתיאטרון – מִינוי ולא מָנוי. אומנם רבים סוברים שהמילה מִינוי איננה מתאימה כאן, שהרי מינוי הוא שם הפעולה של הפועל לְמַנּוֹת, כגון 'מינוי שופטים'. ואולם האקדמיה החליטה שגם במשמע הזה שם הפעולה יהיה מִינוי –…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

אגדה והגדה, אגדות ומעשיות

המילה הַגָּדָה היא שם הפעולה של הפועל הִגִּיד, ולפיכך משמעותה המקורית היא 'אמירה'. כבר בתקופת חז"ל יוחדה למילה הזאת המשמעות 'דרשה, סיפור או דבר חכמה שנאמרים כדי לפרש או להרחיב את דברי התורה שבכתב או…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

גנן בגן הילדים

צורת הזכר של גַּנֶּנֶת היא גַּנָּן, בדיוק כפי שצורות הזכר המקבילות לנַהֶגֶת, תַּיֶּרֶת, הן נַהָג, תַּיָּר, ולהבדיל: גַּנֶּבֶת ו־גַּנָּב. עם ההתפתחות החברתית שהביאה גברים לעבודה בגן הילדים הגיעו אל האקדמיה פניות לאשר את שם בעל…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

צַבָּע או צַבָּעִי?

רבים מתלבטים בשמו של בעל המקצוע העובד בצביעה. צורת השם התקנית היא צַבָּע – על משקל נַגָּר, טַבָּח, סַפָּר, דַּיָּל, זַמָּר ועוד. שמו של בעל המקצוע הזה רווח למדי בספרות חז"ל, כגון בדברי המשנה "הצבע
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מֵרוֹץ או מֵרוּץ?

במגילת קהלת נאמר: "כִּי לֹא לַקַּלִּים הַמֵּרוֹץ וְלֹא לַגִּבּוֹרִים הַמִּלְחָמָה… כִּי עֵת וָפֶגַע יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם" (ט, יא). לצד הצורה המקראית בחולם יש תיעוד במסורות העדות להגיית המילה בתנועת u, וכך אף נוקד בכמה מילונים…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

בַּחַן או בֹּחַן?

מבחן קצר נקרא בֹּחַן (בלי ניקוד: בוחן). זו המילה הרווחת בציבור בהקשר זה, והיא המתועדת בכל המילונים בני זמננו – למן המהדורה הראשונה של מילון אבן־שושן משנת תש"ח (1947). עם זאת יש הנוקטים באותה משמעות את…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

קהילה וקהילייה

המילה קְהִלָּה מופיעה פעמיים בתנ"ך: "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב" (דברים לג, ד), "וַיִּמָּלֵךְ לִבִּי עָלַי וָאָרִיבָה אֶת הַחֹרִים וְאֶת הַסְּגָנִים… וָאֶתֵּן עֲלֵיהֶם קְהִלָּה גְדוֹלָה" (נחמיה ה, ז). רגילים לפרש אותה כמשמעה המוכר…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

אַרכה או אורכה?

אַרְכָּה היא הארכת הזמן שנקבע, מתן שהות נוספת לדבר. צורתה התקנית של המילה היא בתנועת a –  אַרְכָּה, כמו אַשְׁרָה, דַּרְגָּה, קַסְדָה, שַׁלְוָה. ראשיתה של המילה בארמית. היא מתועדת בחלק הארמי של ספר דניאל בניקוד…
המשך קריאה >>

ט"ו בשבט

שאלות ותשובות לט"ו בשבט

עֵץ ואִילָן חוקר הלשון גב"ע צרפתי מסביר בספרו 'העברית בראי הסמנטיקה' את ההבדל בין עץ לאילן, ואלו עיקרי דבריו: במקרא המילה עץ מציינת גם צמח בעל גזע קשה (tree) וגם את החומר המופק ממנו (wood).…
המשך קריאה >>

גם וגם

אפון ואפונה

רַק אָפוּן הַמִּסְכֵּן עָמַד מִן הַצַּד / עַל מַטֵּהוּ נִשְׁעַן וְלֹא נָע וְלֹא נָד (ח"נ ביאליק, בגינת היָרָק – הגרסה המורחבת). אֲפוּנָה וְגֶזֶר יָשְׁבוּ בַּמְּקָרֵר / וְיַחַד עִם בָּטָטָה הִתְחִילוּ לְקַטֵּר (אבנר קנר ויואל לרנר,…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

שם תואר מן המילה פקולטה

במוסדות להשכלה גבוהה נשמע לעיתים שם התואר "פקולטטי" במשמעות 'של הפקולטה', 'ששייך או קשור לפקולטה', כגון "ועדה פקולטטית", "תקנון פקולטטי". שם התואר הזה לא נדון באקדמיה ללשון העברית וברוב המילונים אין לו תיעוד. נראה שיש…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

רשות, מועצה ועירייה

את השלטון המקומי בישראל מנהלות רשויות מקומיות משני סוגים: מועצות ועיריות. מניין לנו מילים אלו? את המילה רָשׁוּת אנו מוצאים למשל במסכת אבות: "שְׁמַעְיָה אוֹמֵר: אֱהֹב אֶת הַמְּלָאָכה וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת וְאַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת" (א,…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

חקלַאי וחקלָאִי – על הסיומות ־ַאי ו־אִי

איך נכון לומר: חקלַאי או חקלָאִי? עיתונַאי או עיתונָאִי? הסיומות ־ַאי ו־אִי משמשות שתיהן בלשוננו – אך לא באותו תפקיד. הסיומת ־ַאי בפתח מציינת בעל מקצוע או עיסוק: חַקְלַאי, עיתונַאי, בַּנקַאי, פִּרְסוּמַאי, טכנַאי, הנדסַאי, עתודַאי, מתמטיקַאי,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

כומר בנקבה

נשאלנו כיצד תיקרא אישה המשמשת בתפקיד כומר. המלצתנו היא כומרה, ובניקוד כָּמְרָה (בקמץ קטן שתנועתו o). משקל פָּעְלָה – בקמץ קטן – הוא משקל בנקבה המקביל לעיתים למשקל המלעילי פֹּעֶל. למשל: יֹשֶׁר–יָשְׁרָה, עֹצֶם–עָצְמָה. משקל פָּעְלָה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

גם וגם

פֶּרֶג ופָרָג

הפרג מוכר מפריחתו בשדות, אך גם מן השימוש בגרגיריו במטבח – למשל במילוי אוזני המן. בשני ההקשרים אפשר לומר פֶּרֶג וגם פָּרָג. בעשורים הראשונים של המאה העשרים נפוצה הצורה פֶּרֶג, וכך נוקד במילונים. במאמר משנת…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

קלפי ופרגוד

ביום הבחירות נעמוד מאחורי הפרגוד, נכניס פתק למעטפה ולאחר מכן נשלשל את המעטפה לקלפי. שתי המילים פרגוד וקלפי הגיעו לעברית בת זמננו מלשון חז"ל ושתיהן יווניות במקורן. פרגוד ביסודו הוא גלימה רקומה היכולה לשמש בגד…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מטף או מטפה?

השם הרווח למכל המשמש לכיבוי שרפות הוא מַטָּף, ואולם שמו התקני הוא מַטְפֶּה. את המונח מַטְפֶּה חידש ועד הלשון העברית במילון למונחי כבאות שיצא לאור בשנת תש"ז (1947) בשיתוף מרכז מכבי האש בארץ ישראל. המילה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מצוּק ומצוֹק

שתי המילים מָצוֹק ומָצוּק קיימות בעברית אך אינן זהות במשמען. מָצוֹק בחולם משמעו מְצוּקָה: "צַר וּמָצוֹק מְצָאוּנִי" (תהלים קיט, קמג), והוא קשור אל הפועל הֵצִיק. לצמד המילים מָצוֹק ומְצוּקָה מקביל הצמד צוֹק וצוּקָה. המילה צוֹק…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

שדרוג והיפוכו

המילה שדרוג נוצרה מלכתחילה תמורת regrading – 'דירוג מחדש', כגון בחוזי טיסה: אדם שאמור לטוס במחלקה מסוימת אפשר להעבירו למחלקה גבוהה יותר או נמוכה יותר. המילה שדרוג מצטרפת למילים מחודשות אחרות שבהן הוספת השי"ן לשורש…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית בים ועל החול החם: רכיכה, צדפה, שונית, תמנון

רַכִּיכָה (Mollusca) הרַכּיכות הן בעלי חיים חסרי שלד פנימי, ושמן העברי רכיכה ניתן להן בעקבות השם המדעי Mollusca על שם גופן הרך והרירי. בכלל הרכיכות מצויים הצְדָפוֹת, החלזונות (ובתוכם השַבְּלולים), הדְּיוֹנוּנִים, התְּמָנוּנִים ועוד. הרכיכות מונות…
המשך קריאה >>

הגייה

שיפון

לשם הצמח שיפון שתי מסורות הגייה בפי דוברי העברית: בפ"א רפה – שִׁיפוֹן, ובפ"א דגושה – שִׁפּוֹן. הצורה התקנית בימינו היא שִׁיפוֹן בפ"א רפה. כך קבע כבר ועד הלשון ב'ילקוט צמחים' שפרסם בשנת תר"ץ (1930),…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

מכנס ומכנסיים ועוד פריטי לבוש בסיומת זוגי או רבים

את שמו של פריט הלבוש מכנסיים ירשנו מן המקורות, וייתכן שהוא קרוי כך על שום שמכניסים לתוכו את הרגליים. אם אומנם כך, מובן מדוע למילה זו סיומת הזוגי ־ַיִם. בלשון הדיבור משמשת לפעמים צורת היחיד…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

עברית תקנית ועברית תקינה

הצירופים עברית תקנית ועברית תקינה משקפים שתי נקודות מבט: שם התואר תִּקְנִי נגזר מן המילה תֶּקֶן. מכשיר או מתקן ייחשבו תִּקְנִיִּים אם קיבלו אישור ממכון התקנים או כיוצא בזה. אך חיוני לא פחות שהם יהיו…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

סִפְרוּת או סַפְרוּת?

מפי דוברי העברית נשמעות שתי הגיות של המילה: סִפְרוּת וסַפְרוּת. ההגייה הנחשבת תקנית היא סִפְרוּת, כפי שנקבע במילוני האקדמיה ללשון העברית. ואולם גם הניקוד סַפְרוּת מתועד בחלק מן המילונים העבריים הכלליים. כבר בימי הביניים שימשה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פרחים ויין לחג האביב: כליל החורש, צהרון מצוי, אֶקדם, אֶפטר

כְּלִיל הַחֹרֶשׁ (משפחת הכליליים) השם המדעי: Cercis siliquastrum. העץ כליל החורש, המפאר את החורש הארץ־ישראלי באביב בפריחתו העזה בוורוד־לילך, זכה בשם כְּלִיל שפירושו כתר. בערבית נקרא העץ عروس الغابة (ערוס אלע'אבה), שתרגומו 'כַּלַּת החורש'. המילה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הודיה והודאה

נשאלנו אם יש הבדל משמעות בין המילים הודיה והודאה, ובאיזו מהן משתמשים בהקשר של הכרה באשמה. שתי המילים מקורן בלשון חז"ל, והן באות בה בלי כל הבדל משמעות. מדובר בשתי צורות של שם הפעולה של הפועל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

משולחן הכתיבה וכוננית המשחקים: מצבע, מדגש, מחיקון, תצרף

מַצְבֵּעַ (טוש, לורד) מצבע הוא כלי כתיבה שבתוכו חומר ספוג דיו בצבעים שונים. המילה מַצְבֵּעַ נקבעה בהשראת מילה דומה במשנה: מַכְתֵּב – כלי שבקצהו האחד (שנקרא 'כותב') כתבו, ובקצהו האחר (שנקרא 'מוחק') מחקו את הכתוב.…
המשך קריאה >>

הגייה

צדף וצדפה

כיצד נכון לומר – צְדָף וצְדָפָה או צֶדֶף וצִדְפָּה? ומה ההבדל בין צדף לצדפה? הצורות התקניות הן צֶדֶף וצִדְפָּה. זוג מילים זה דומה לזוגות המילים: נֶקֶב–נִקְבָּה, יֶתֶר–יִתְרָה, שֶׁלֶד–שִׁלְדָּה, כֶּבֶשׂ–כִּבְשָׂה וכן מֶלֶךְ–מַלְכָּה, כֶּלֶב–כַּלְבָּה. המילים הסגוליות, דוגמת…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

ארכיב או ארכיון?

המונח העברי התקני הוא ארכיון או גַּנְזַךְ (כגון 'גנזך המדינה'). המילה גַּנְזַךְ (ברבים: גַּנְזַכִּים) נזכרת כבר במקרא (דברי הימים א כח, יא) ומקורה בפרסית. מילה זו משמשת גם בימינו, אך היא רווחת פחות מארכיון (ואומנם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשס"ט–תש"ע: הגוון, מבדה, סודרן תרופות, מנהל מיזם

הֶגְוֵן (וריאציה) הגוון הוא מעין העתק של דבר השונה במקצת מן המקור, במכוון או שלא במכוון, למשל במוזיקה: שינוי – במקצב, בנעימה, בהרמוניה ועוד – של נושא מוזיקלי חוזר. המילה הֶגוון דומה בצורתה למילה הֶבְדֵּל,…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

כלי לקילוף ירקות

המונח התקני שנקבע באקדמיה ללשון העברית הוא מַקְלֵף. השם שקול במשקל מַפְעֵל, משקל המכשירים, כמו מַצְפֵּן, מַגְהֵץ, מַפְסֵק, מַחְשֵׁב ועוד. בציבור רווחת גם המילה קוֹלְפָן הבנויה מהוספת הסיומת ־ָן לצורת הבינוני קוֹלֵף.
המשך קריאה >>

גם וגם

הַלְוָיָה ולְוָיָה

הבאת מת לקבורה נקראת בעברית של ימינו הלוויה או לוויה. כינויים אלו אינם נזכרים לא בלשון המקרא ולא בלשון חז"ל. בספרות חז"ל משמש הצירוף הוצאת המת, למשל: "תנו רבנן: מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

איכותי ואיכותני

הצירופים 'מחקר איכותי' או 'מחקר איכותני', 'מחקר כמותי' או 'מחקר כמותני' נוצרו בקרב החוקרים כבבואות לצירופים האנגליים qualitative study ו־quantitative study. חוקרים באוניברסיטאות היו חלוקים בצורת שם התואר – איכותי כנגד איכותני – כמעט מראשית…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מֶחְלָף ומַחְלֵף

שתי מילים התחדשו בלשוננו מן השורש חל"ף ומ"ם בראשן: מֶחְלָף – interchange – המוכרת לכול מן הנסיעה בדרכים. מֶחְלָף הוא "צומת קומות" או בהגדרתו הרשמית: מפגש דרכים בשני מפלסים או יותר, שהמעבר בו מדרך לדרך…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

היתכנות או ייתכנות?

הצורה התקנית היא היתכנות (בניקוד: הִתָּכְנוּת), וכך גם נקבע במונחי האקדמיה (תשנ"ז, 1997). פירוש המילה הוא 'היותו של דבר אפשרי ובר מימוש' (באנגלית: feasibility וגם practicability). המילה היתכנות היא שם פעולה מן הפועל ייתכן. פועל…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

רֹאשׁ ורָאשִׁים

שאלה: האם צריך לומר רָאשֵׁי ממשלה או רֹאשֵׁי ממשלה? תשובה: צורת הרבים של רֹאשׁ היא בתנועת a: רָאשִׁים (בקמץ). מכאן גם צורת הנסמך רָאשֵׁי־, כגון רָאשֵׁי חודשים, רָאשֵׁי עם, רָאשֵׁי המדינה (כל הצירופים הללו מן…
המשך קריאה >>

גם וגם

חצוף וחוצפן

שאלה חצופה: מה ההבדל בין חצוף לחוצפן? המילים אינן נבדלות במשמעותן אלא במקורן. המילה חצוף נוצרה בלשון חכמים (והיא מקבילה למילה הארמית 'חציף'). חוצפן היא יצירה של העברית החדשה: למילה 'חוצפה' (שגם היא מימי חז"ל)…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

סַכּרת או סוּכּרת?

המונח התקני הוא סֻכֶּרֶת (בלי ניקוד: סוכרת). המונח שנקבע הוא שילוב של המילה סוכר ושל משקל המחלות פַּעֶלֶת, כלומר: ראשיתו בתנועה u כמו סוכר, והמשכו בשני סגולים כמשקל המחלות. למחלות דלקתיות האקדמיה נוהגת לקבוע שמות…
המשך קריאה >>

יום המשפחה

נטיית אב, סב, אח, חם

למרות הדמיון בין אָב לסָב דרכי הנטייה של שתי המילים הללו שונות. למילה אָב דרך נטייה מיוחדת, בתוספת יו"ד (תנועת i): אָב, אֲבִי־(המשפחה) וגם אַב־(המשפחה), אָבִי, אָבִיךָ, אָבִיךְ, אָבִיו, אָבִיהָ, אָבִינוּ, אֲבִיכֶם, אֲבִיהֶן. כך נוטות…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

חֵמָר וחֹמֶר

רבים משתמשים במילה חֵמר במשמעות clay, אדמה המשמשת לקדרות – במקום במילה חומר. ואולם מן המקרא עולה כי חֵמָר לעצמו וחֹמֶר לעצמו: "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

עדשה ועדשים

עֲדָשִׁים היא צורת הרבים של עֲדָשָׁה (ולא "עָדָשׁ"), כפי שתאנים היא צורת הרבים של תאנה. ובדומה להם גם חיטים–חיטה, שְׂעורים–שעורה, שקמים–שקמה ועוד רבים. אם כן מינה של המילה 'עדשים' הוא נקבה: עדשים כתומות, עדשים ירוקות,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

זוגתו, בת זוגו, בת זוגתו

לא פעם אנחנו נשאלים איך יש לומר – בת זוגו או זוגתו או בת זוגתו. לשתי הצורות הראשונות יסוד במקורות העברית ואילו הצורה השלישית התפתחה בדורות האחרונים. המילה זוּג, ובחלק מן המסורות זוֹג, נשאלה ללשוננו…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

מֵחַ עצם

מליאת האקדמיה החליטה לאשר את הצירוף מֵחַ עֶצֶם (לצד לְשַׁד עצם) במשמעות marrow (בישיבתה ביום כ"ד במרחשוון תשע"א, 1 בנובמבר 2010; ישיבה שי"ז). המונח הרשמי שקבעה האקדמיה בעבר היה לְשַׁד הָעֶצֶם או לְשַׁד הָעֲצָמוֹת. את…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מַקְרֵר או מְקָרֵר?

ועד הלשון קבע את המונח מְקָרֵר בשנת תרפ"ח (1928), והשם נותר בצורתו זו עד היום. הבחנת המשמעות בין משקל מְפַעֵל (עושה הפעולה) ובין מַפְעֵל (כלים ומכשירים) איננה מוחלטת. שמות מכשירים אחדים נשקלו במשקל עושה הפעולה,…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

סינר או סינור?

עד היום יש המתלבטים מה הצורה הנכונה – סינר או סינור. האקדמיה נדרשה לשאלה זו, וקבעה כי הצורה התקנית היא סִינָר. המילה סינר נזכרת במשנה: "האישה החוגרת בסינר בין מלפניה ובין מלאחריה" (שבת י, ד),…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

החזקה, תחזוקה, אחזקה

שם הפעולה הכללי של הפועל 'החזיק' הוא החזקה. המילה הַחְזָקָה משמשת בהקשרים כלליים, כגון 'החזקת נשק', 'החזקה של ערכת עזרה ראשונה', והיא גם המילה התקנית בהקשר הכלכלי: 'חברת החזקות', 'החזקת מניות', וכן המונח שנקבע במילון…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הבטחת איכות ואבטחת מידע

בעברית החדשה משמשות שתי מילים קרובות: הַבְטָחָה ואַבְטָחָה. הַבְטָחָה היא המילה הכללית, והיא מציינת את שם הפעולה של הפועל הִבְטִיחַ, כגון 'הבטחה לסיוע', 'הבטחת הכנסה', 'הפרת הבטחה'. המילה אַבְטָחָה יוחדה למשמעות מסוימת של השורש בט"ח: פירושה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הַסְפָּקָה או אַסְפָּקָה

שם הפעולה של הפועל סִפק (סחורה או שירותים וכדומה) גזור מבניין הפעיל: הַסְפָּקָה. לצד צורה זו בה"א נפוצה הצורה באל"ף: אַסְפָּקָה. נראה שהיה ניסיון להבדיל בין שני גוֹני משמעות: 'הספקה' – פעולתו של הסַפָּק; 'אספקה'…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מה בין משקל הַפְעָלָה למשקל אַפְעָלָה

משקל הַפְעָלָה הוא שם הפעולה של בניין הפעיל. לצידו יש שמות במשקל אַפְעָלָה. מעט שמות במשקל זה מצויים בלשון חז"ל – אולי בהשפעת שם הפעולה המקביל בארמית (של בניין אַפְעֵל). בלשון חז"ל לא היה שום…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

מזרן או מזרון?

הצורה מזרון רגילה על לשונם של רבים, ואולם הצורה התקנית היא מִזְרָן. מילה זו באה במשנה ומנוקדת בקמץ ברי"ש: מזרָן. גם במקומות שאינה מנוקדת, כגון בתוספתא, הכתיב הוא בלי וי"ו. ומה מקור הצורה 'מזרון' בחולם?…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מַצִּית ומַצָּת

בעברית החדשה משמשים שני שמות של מכשירים מן השורש יצ"ת: מַצִּית – מכשיר להצתת אש בסיגריות, בכיריים וכדומה (lighter); מַצָּת – התקן הצתה במנוע המכונית וכדומה (plug). השם מַצִּית הוא למעשה צורת פועל בבניין הפעיל…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מינוי ומנוי

עשיתי מינוי לתיאטרון – מִינוי ולא מָנוי. אומנם רבים סוברים שהמילה מִינוי איננה מתאימה כאן, שהרי מינוי הוא שם הפעולה של הפועל לְמַנּוֹת, כגון 'מינוי שופטים'. ואולם האקדמיה החליטה שגם במשמע הזה שם הפעולה יהיה מִינוי –…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

אגדה והגדה, אגדות ומעשיות

המילה הַגָּדָה היא שם הפעולה של הפועל הִגִּיד, ולפיכך משמעותה המקורית היא 'אמירה'. כבר בתקופת חז"ל יוחדה למילה הזאת המשמעות 'דרשה, סיפור או דבר חכמה שנאמרים כדי לפרש או להרחיב את דברי התורה שבכתב או…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

גנן בגן הילדים

צורת הזכר של גַּנֶּנֶת היא גַּנָּן, בדיוק כפי שצורות הזכר המקבילות לנַהֶגֶת, תַּיֶּרֶת, הן נַהָג, תַּיָּר, ולהבדיל: גַּנֶּבֶת ו־גַּנָּב. עם ההתפתחות החברתית שהביאה גברים לעבודה בגן הילדים הגיעו אל האקדמיה פניות לאשר את שם בעל…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

צַבָּע או צַבָּעִי?

רבים מתלבטים בשמו של בעל המקצוע העובד בצביעה. צורת השם התקנית היא צַבָּע – על משקל נַגָּר, טַבָּח, סַפָּר, דַּיָּל, זַמָּר ועוד. שמו של בעל המקצוע הזה רווח למדי בספרות חז"ל, כגון בדברי המשנה "הצבע
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מֵרוֹץ או מֵרוּץ?

במגילת קהלת נאמר: "כִּי לֹא לַקַּלִּים הַמֵּרוֹץ וְלֹא לַגִּבּוֹרִים הַמִּלְחָמָה… כִּי עֵת וָפֶגַע יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם" (ט, יא). לצד הצורה המקראית בחולם יש תיעוד במסורות העדות להגיית המילה בתנועת u, וכך אף נוקד בכמה מילונים…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

בַּחַן או בֹּחַן?

מבחן קצר נקרא בֹּחַן (בלי ניקוד: בוחן). זו המילה הרווחת בציבור בהקשר זה, והיא המתועדת בכל המילונים בני זמננו – למן המהדורה הראשונה של מילון אבן־שושן משנת תש"ח (1947). עם זאת יש הנוקטים באותה משמעות את…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

קהילה וקהילייה

המילה קְהִלָּה מופיעה פעמיים בתנ"ך: "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב" (דברים לג, ד), "וַיִּמָּלֵךְ לִבִּי עָלַי וָאָרִיבָה אֶת הַחֹרִים וְאֶת הַסְּגָנִים… וָאֶתֵּן עֲלֵיהֶם קְהִלָּה גְדוֹלָה" (נחמיה ה, ז). רגילים לפרש אותה כמשמעה המוכר…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

אַרכה או אורכה?

אַרְכָּה היא הארכת הזמן שנקבע, מתן שהות נוספת לדבר. צורתה התקנית של המילה היא בתנועת a –  אַרְכָּה, כמו אַשְׁרָה, דַּרְגָּה, קַסְדָה, שַׁלְוָה. ראשיתה של המילה בארמית. היא מתועדת בחלק הארמי של ספר דניאל בניקוד…
המשך קריאה >>

ט"ו בשבט

שאלות ותשובות לט"ו בשבט

עֵץ ואִילָן חוקר הלשון גב"ע צרפתי מסביר בספרו 'העברית בראי הסמנטיקה' את ההבדל בין עץ לאילן, ואלו עיקרי דבריו: במקרא המילה עץ מציינת גם צמח בעל גזע קשה (tree) וגם את החומר המופק ממנו (wood).…
המשך קריאה >>

גם וגם

אפון ואפונה

רַק אָפוּן הַמִּסְכֵּן עָמַד מִן הַצַּד / עַל מַטֵּהוּ נִשְׁעַן וְלֹא נָע וְלֹא נָד (ח"נ ביאליק, בגינת היָרָק – הגרסה המורחבת). אֲפוּנָה וְגֶזֶר יָשְׁבוּ בַּמְּקָרֵר / וְיַחַד עִם בָּטָטָה הִתְחִילוּ לְקַטֵּר (אבנר קנר ויואל לרנר,…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

שם תואר מן המילה פקולטה

במוסדות להשכלה גבוהה נשמע לעיתים שם התואר "פקולטטי" במשמעות 'של הפקולטה', 'ששייך או קשור לפקולטה', כגון "ועדה פקולטטית", "תקנון פקולטטי". שם התואר הזה לא נדון באקדמיה ללשון העברית וברוב המילונים אין לו תיעוד. נראה שיש…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

רשות, מועצה ועירייה

את השלטון המקומי בישראל מנהלות רשויות מקומיות משני סוגים: מועצות ועיריות. מניין לנו מילים אלו? את המילה רָשׁוּת אנו מוצאים למשל במסכת אבות: "שְׁמַעְיָה אוֹמֵר: אֱהֹב אֶת הַמְּלָאָכה וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת וְאַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת" (א,…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

חקלַאי וחקלָאִי – על הסיומות ־ַאי ו־אִי

איך נכון לומר: חקלַאי או חקלָאִי? עיתונַאי או עיתונָאִי? הסיומות ־ַאי ו־אִי משמשות שתיהן בלשוננו – אך לא באותו תפקיד. הסיומת ־ַאי בפתח מציינת בעל מקצוע או עיסוק: חַקְלַאי, עיתונַאי, בַּנקַאי, פִּרְסוּמַאי, טכנַאי, הנדסַאי, עתודַאי, מתמטיקַאי,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

כומר בנקבה

נשאלנו כיצד תיקרא אישה המשמשת בתפקיד כומר. המלצתנו היא כומרה, ובניקוד כָּמְרָה (בקמץ קטן שתנועתו o). משקל פָּעְלָה – בקמץ קטן – הוא משקל בנקבה המקביל לעיתים למשקל המלעילי פֹּעֶל. למשל: יֹשֶׁר–יָשְׁרָה, עֹצֶם–עָצְמָה. משקל פָּעְלָה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

גם וגם

פֶּרֶג ופָרָג

הפרג מוכר מפריחתו בשדות, אך גם מן השימוש בגרגיריו במטבח – למשל במילוי אוזני המן. בשני ההקשרים אפשר לומר פֶּרֶג וגם פָּרָג. בעשורים הראשונים של המאה העשרים נפוצה הצורה פֶּרֶג, וכך נוקד במילונים. במאמר משנת…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

קלפי ופרגוד

ביום הבחירות נעמוד מאחורי הפרגוד, נכניס פתק למעטפה ולאחר מכן נשלשל את המעטפה לקלפי. שתי המילים פרגוד וקלפי הגיעו לעברית בת זמננו מלשון חז"ל ושתיהן יווניות במקורן. פרגוד ביסודו הוא גלימה רקומה היכולה לשמש בגד…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מטף או מטפה?

השם הרווח למכל המשמש לכיבוי שרפות הוא מַטָּף, ואולם שמו התקני הוא מַטְפֶּה. את המונח מַטְפֶּה חידש ועד הלשון העברית במילון למונחי כבאות שיצא לאור בשנת תש"ז (1947) בשיתוף מרכז מכבי האש בארץ ישראל. המילה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מצוּק ומצוֹק

שתי המילים מָצוֹק ומָצוּק קיימות בעברית אך אינן זהות במשמען. מָצוֹק בחולם משמעו מְצוּקָה: "צַר וּמָצוֹק מְצָאוּנִי" (תהלים קיט, קמג), והוא קשור אל הפועל הֵצִיק. לצמד המילים מָצוֹק ומְצוּקָה מקביל הצמד צוֹק וצוּקָה. המילה צוֹק…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

שדרוג והיפוכו

המילה שדרוג נוצרה מלכתחילה תמורת regrading – 'דירוג מחדש', כגון בחוזי טיסה: אדם שאמור לטוס במחלקה מסוימת אפשר להעבירו למחלקה גבוהה יותר או נמוכה יותר. המילה שדרוג מצטרפת למילים מחודשות אחרות שבהן הוספת השי"ן לשורש…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית בים ועל החול החם: רכיכה, צדפה, שונית, תמנון

רַכִּיכָה (Mollusca) הרַכּיכות הן בעלי חיים חסרי שלד פנימי, ושמן העברי רכיכה ניתן להן בעקבות השם המדעי Mollusca על שם גופן הרך והרירי. בכלל הרכיכות מצויים הצְדָפוֹת, החלזונות (ובתוכם השַבְּלולים), הדְּיוֹנוּנִים, התְּמָנוּנִים ועוד. הרכיכות מונות…
המשך קריאה >>

הגייה

שיפון

לשם הצמח שיפון שתי מסורות הגייה בפי דוברי העברית: בפ"א רפה – שִׁיפוֹן, ובפ"א דגושה – שִׁפּוֹן. הצורה התקנית בימינו היא שִׁיפוֹן בפ"א רפה. כך קבע כבר ועד הלשון ב'ילקוט צמחים' שפרסם בשנת תר"ץ (1930),…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

מכנס ומכנסיים ועוד פריטי לבוש בסיומת זוגי או רבים

את שמו של פריט הלבוש מכנסיים ירשנו מן המקורות, וייתכן שהוא קרוי כך על שום שמכניסים לתוכו את הרגליים. אם אומנם כך, מובן מדוע למילה זו סיומת הזוגי ־ַיִם. בלשון הדיבור משמשת לפעמים צורת היחיד…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

עברית תקנית ועברית תקינה

הצירופים עברית תקנית ועברית תקינה משקפים שתי נקודות מבט: שם התואר תִּקְנִי נגזר מן המילה תֶּקֶן. מכשיר או מתקן ייחשבו תִּקְנִיִּים אם קיבלו אישור ממכון התקנים או כיוצא בזה. אך חיוני לא פחות שהם יהיו…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

סִפְרוּת או סַפְרוּת?

מפי דוברי העברית נשמעות שתי הגיות של המילה: סִפְרוּת וסַפְרוּת. ההגייה הנחשבת תקנית היא סִפְרוּת, כפי שנקבע במילוני האקדמיה ללשון העברית. ואולם גם הניקוד סַפְרוּת מתועד בחלק מן המילונים העבריים הכלליים. כבר בימי הביניים שימשה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פרחים ויין לחג האביב: כליל החורש, צהרון מצוי, אֶקדם, אֶפטר

כְּלִיל הַחֹרֶשׁ (משפחת הכליליים) השם המדעי: Cercis siliquastrum. העץ כליל החורש, המפאר את החורש הארץ־ישראלי באביב בפריחתו העזה בוורוד־לילך, זכה בשם כְּלִיל שפירושו כתר. בערבית נקרא העץ عروس الغابة (ערוס אלע'אבה), שתרגומו 'כַּלַּת החורש'. המילה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הודיה והודאה

נשאלנו אם יש הבדל משמעות בין המילים הודיה והודאה, ובאיזו מהן משתמשים בהקשר של הכרה באשמה. שתי המילים מקורן בלשון חז"ל, והן באות בה בלי כל הבדל משמעות. מדובר בשתי צורות של שם הפעולה של הפועל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

משולחן הכתיבה וכוננית המשחקים: מצבע, מדגש, מחיקון, תצרף

מַצְבֵּעַ (טוש, לורד) מצבע הוא כלי כתיבה שבתוכו חומר ספוג דיו בצבעים שונים. המילה מַצְבֵּעַ נקבעה בהשראת מילה דומה במשנה: מַכְתֵּב – כלי שבקצהו האחד (שנקרא 'כותב') כתבו, ובקצהו האחר (שנקרא 'מוחק') מחקו את הכתוב.…
המשך קריאה >>

הגייה

צדף וצדפה

כיצד נכון לומר – צְדָף וצְדָפָה או צֶדֶף וצִדְפָּה? ומה ההבדל בין צדף לצדפה? הצורות התקניות הן צֶדֶף וצִדְפָּה. זוג מילים זה דומה לזוגות המילים: נֶקֶב–נִקְבָּה, יֶתֶר–יִתְרָה, שֶׁלֶד–שִׁלְדָּה, כֶּבֶשׂ–כִּבְשָׂה וכן מֶלֶךְ–מַלְכָּה, כֶּלֶב–כַּלְבָּה. המילים הסגוליות, דוגמת…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

ארכיב או ארכיון?

המונח העברי התקני הוא ארכיון או גַּנְזַךְ (כגון 'גנזך המדינה'). המילה גַּנְזַךְ (ברבים: גַּנְזַכִּים) נזכרת כבר במקרא (דברי הימים א כח, יא) ומקורה בפרסית. מילה זו משמשת גם בימינו, אך היא רווחת פחות מארכיון (ואומנם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשס"ט–תש"ע: הגוון, מבדה, סודרן תרופות, מנהל מיזם

הֶגְוֵן (וריאציה) הגוון הוא מעין העתק של דבר השונה במקצת מן המקור, במכוון או שלא במכוון, למשל במוזיקה: שינוי – במקצב, בנעימה, בהרמוניה ועוד – של נושא מוזיקלי חוזר. המילה הֶגוון דומה בצורתה למילה הֶבְדֵּל,…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

כלי לקילוף ירקות

המונח התקני שנקבע באקדמיה ללשון העברית הוא מַקְלֵף. השם שקול במשקל מַפְעֵל, משקל המכשירים, כמו מַצְפֵּן, מַגְהֵץ, מַפְסֵק, מַחְשֵׁב ועוד. בציבור רווחת גם המילה קוֹלְפָן הבנויה מהוספת הסיומת ־ָן לצורת הבינוני קוֹלֵף.
המשך קריאה >>

גם וגם

הַלְוָיָה ולְוָיָה

הבאת מת לקבורה נקראת בעברית של ימינו הלוויה או לוויה. כינויים אלו אינם נזכרים לא בלשון המקרא ולא בלשון חז"ל. בספרות חז"ל משמש הצירוף הוצאת המת, למשל: "תנו רבנן: מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

איכותי ואיכותני

הצירופים 'מחקר איכותי' או 'מחקר איכותני', 'מחקר כמותי' או 'מחקר כמותני' נוצרו בקרב החוקרים כבבואות לצירופים האנגליים qualitative study ו־quantitative study. חוקרים באוניברסיטאות היו חלוקים בצורת שם התואר – איכותי כנגד איכותני – כמעט מראשית…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מֶחְלָף ומַחְלֵף

שתי מילים התחדשו בלשוננו מן השורש חל"ף ומ"ם בראשן: מֶחְלָף – interchange – המוכרת לכול מן הנסיעה בדרכים. מֶחְלָף הוא "צומת קומות" או בהגדרתו הרשמית: מפגש דרכים בשני מפלסים או יותר, שהמעבר בו מדרך לדרך…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

היתכנות או ייתכנות?

הצורה התקנית היא היתכנות (בניקוד: הִתָּכְנוּת), וכך גם נקבע במונחי האקדמיה (תשנ"ז, 1997). פירוש המילה הוא 'היותו של דבר אפשרי ובר מימוש' (באנגלית: feasibility וגם practicability). המילה היתכנות היא שם פעולה מן הפועל ייתכן. פועל…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

רֹאשׁ ורָאשִׁים

שאלה: האם צריך לומר רָאשֵׁי ממשלה או רֹאשֵׁי ממשלה? תשובה: צורת הרבים של רֹאשׁ היא בתנועת a: רָאשִׁים (בקמץ). מכאן גם צורת הנסמך רָאשֵׁי־, כגון רָאשֵׁי חודשים, רָאשֵׁי עם, רָאשֵׁי המדינה (כל הצירופים הללו מן…
המשך קריאה >>

גם וגם

חצוף וחוצפן

שאלה חצופה: מה ההבדל בין חצוף לחוצפן? המילים אינן נבדלות במשמעותן אלא במקורן. המילה חצוף נוצרה בלשון חכמים (והיא מקבילה למילה הארמית 'חציף'). חוצפן היא יצירה של העברית החדשה: למילה 'חוצפה' (שגם היא מימי חז"ל)…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

סַכּרת או סוּכּרת?

המונח התקני הוא סֻכֶּרֶת (בלי ניקוד: סוכרת). המונח שנקבע הוא שילוב של המילה סוכר ושל משקל המחלות פַּעֶלֶת, כלומר: ראשיתו בתנועה u כמו סוכר, והמשכו בשני סגולים כמשקל המחלות. למחלות דלקתיות האקדמיה נוהגת לקבוע שמות…
המשך קריאה >>

יום המשפחה

נטיית אב, סב, אח, חם

למרות הדמיון בין אָב לסָב דרכי הנטייה של שתי המילים הללו שונות. למילה אָב דרך נטייה מיוחדת, בתוספת יו"ד (תנועת i): אָב, אֲבִי־(המשפחה) וגם אַב־(המשפחה), אָבִי, אָבִיךָ, אָבִיךְ, אָבִיו, אָבִיהָ, אָבִינוּ, אֲבִיכֶם, אֲבִיהֶן. כך נוטות…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

חֵמָר וחֹמֶר

רבים משתמשים במילה חֵמר במשמעות clay, אדמה המשמשת לקדרות – במקום במילה חומר. ואולם מן המקרא עולה כי חֵמָר לעצמו וחֹמֶר לעצמו: "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

עדשה ועדשים

עֲדָשִׁים היא צורת הרבים של עֲדָשָׁה (ולא "עָדָשׁ"), כפי שתאנים היא צורת הרבים של תאנה. ובדומה להם גם חיטים–חיטה, שְׂעורים–שעורה, שקמים–שקמה ועוד רבים. אם כן מינה של המילה 'עדשים' הוא נקבה: עדשים כתומות, עדשים ירוקות,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

זוגתו, בת זוגו, בת זוגתו

לא פעם אנחנו נשאלים איך יש לומר – בת זוגו או זוגתו או בת זוגתו. לשתי הצורות הראשונות יסוד במקורות העברית ואילו הצורה השלישית התפתחה בדורות האחרונים. המילה זוּג, ובחלק מן המסורות זוֹג, נשאלה ללשוננו…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

מֵחַ עצם

מליאת האקדמיה החליטה לאשר את הצירוף מֵחַ עֶצֶם (לצד לְשַׁד עצם) במשמעות marrow (בישיבתה ביום כ"ד במרחשוון תשע"א, 1 בנובמבר 2010; ישיבה שי"ז). המונח הרשמי שקבעה האקדמיה בעבר היה לְשַׁד הָעֶצֶם או לְשַׁד הָעֲצָמוֹת. את…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מַקְרֵר או מְקָרֵר?

ועד הלשון קבע את המונח מְקָרֵר בשנת תרפ"ח (1928), והשם נותר בצורתו זו עד היום. הבחנת המשמעות בין משקל מְפַעֵל (עושה הפעולה) ובין מַפְעֵל (כלים ומכשירים) איננה מוחלטת. שמות מכשירים אחדים נשקלו במשקל עושה הפעולה,…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

סינר או סינור?

עד היום יש המתלבטים מה הצורה הנכונה – סינר או סינור. האקדמיה נדרשה לשאלה זו, וקבעה כי הצורה התקנית היא סִינָר. המילה סינר נזכרת במשנה: "האישה החוגרת בסינר בין מלפניה ובין מלאחריה" (שבת י, ד),…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

החזקה, תחזוקה, אחזקה

שם הפעולה הכללי של הפועל 'החזיק' הוא החזקה. המילה הַחְזָקָה משמשת בהקשרים כלליים, כגון 'החזקת נשק', 'החזקה של ערכת עזרה ראשונה', והיא גם המילה התקנית בהקשר הכלכלי: 'חברת החזקות', 'החזקת מניות', וכן המונח שנקבע במילון…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הבטחת איכות ואבטחת מידע

בעברית החדשה משמשות שתי מילים קרובות: הַבְטָחָה ואַבְטָחָה. הַבְטָחָה היא המילה הכללית, והיא מציינת את שם הפעולה של הפועל הִבְטִיחַ, כגון 'הבטחה לסיוע', 'הבטחת הכנסה', 'הפרת הבטחה'. המילה אַבְטָחָה יוחדה למשמעות מסוימת של השורש בט"ח: פירושה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הַסְפָּקָה או אַסְפָּקָה

שם הפעולה של הפועל סִפק (סחורה או שירותים וכדומה) גזור מבניין הפעיל: הַסְפָּקָה. לצד צורה זו בה"א נפוצה הצורה באל"ף: אַסְפָּקָה. נראה שהיה ניסיון להבדיל בין שני גוֹני משמעות: 'הספקה' – פעולתו של הסַפָּק; 'אספקה'…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מה בין משקל הַפְעָלָה למשקל אַפְעָלָה

משקל הַפְעָלָה הוא שם הפעולה של בניין הפעיל. לצידו יש שמות במשקל אַפְעָלָה. מעט שמות במשקל זה מצויים בלשון חז"ל – אולי בהשפעת שם הפעולה המקביל בארמית (של בניין אַפְעֵל). בלשון חז"ל לא היה שום…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

מזרן או מזרון?

הצורה מזרון רגילה על לשונם של רבים, ואולם הצורה התקנית היא מִזְרָן. מילה זו באה במשנה ומנוקדת בקמץ ברי"ש: מזרָן. גם במקומות שאינה מנוקדת, כגון בתוספתא, הכתיב הוא בלי וי"ו. ומה מקור הצורה 'מזרון' בחולם?…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מַצִּית ומַצָּת

בעברית החדשה משמשים שני שמות של מכשירים מן השורש יצ"ת: מַצִּית – מכשיר להצתת אש בסיגריות, בכיריים וכדומה (lighter); מַצָּת – התקן הצתה במנוע המכונית וכדומה (plug). השם מַצִּית הוא למעשה צורת פועל בבניין הפעיל…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מינוי ומנוי

עשיתי מינוי לתיאטרון – מִינוי ולא מָנוי. אומנם רבים סוברים שהמילה מִינוי איננה מתאימה כאן, שהרי מינוי הוא שם הפעולה של הפועל לְמַנּוֹת, כגון 'מינוי שופטים'. ואולם האקדמיה החליטה שגם במשמע הזה שם הפעולה יהיה מִינוי –…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

אגדה והגדה, אגדות ומעשיות

המילה הַגָּדָה היא שם הפעולה של הפועל הִגִּיד, ולפיכך משמעותה המקורית היא 'אמירה'. כבר בתקופת חז"ל יוחדה למילה הזאת המשמעות 'דרשה, סיפור או דבר חכמה שנאמרים כדי לפרש או להרחיב את דברי התורה שבכתב או…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

גנן בגן הילדים

צורת הזכר של גַּנֶּנֶת היא גַּנָּן, בדיוק כפי שצורות הזכר המקבילות לנַהֶגֶת, תַּיֶּרֶת, הן נַהָג, תַּיָּר, ולהבדיל: גַּנֶּבֶת ו־גַּנָּב. עם ההתפתחות החברתית שהביאה גברים לעבודה בגן הילדים הגיעו אל האקדמיה פניות לאשר את שם בעל…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

צַבָּע או צַבָּעִי?

רבים מתלבטים בשמו של בעל המקצוע העובד בצביעה. צורת השם התקנית היא צַבָּע – על משקל נַגָּר, טַבָּח, סַפָּר, דַּיָּל, זַמָּר ועוד. שמו של בעל המקצוע הזה רווח למדי בספרות חז"ל, כגון בדברי המשנה "הצבע
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מֵרוֹץ או מֵרוּץ?

במגילת קהלת נאמר: "כִּי לֹא לַקַּלִּים הַמֵּרוֹץ וְלֹא לַגִּבּוֹרִים הַמִּלְחָמָה… כִּי עֵת וָפֶגַע יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם" (ט, יא). לצד הצורה המקראית בחולם יש תיעוד במסורות העדות להגיית המילה בתנועת u, וכך אף נוקד בכמה מילונים…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

בַּחַן או בֹּחַן?

מבחן קצר נקרא בֹּחַן (בלי ניקוד: בוחן). זו המילה הרווחת בציבור בהקשר זה, והיא המתועדת בכל המילונים בני זמננו – למן המהדורה הראשונה של מילון אבן־שושן משנת תש"ח (1947). עם זאת יש הנוקטים באותה משמעות את…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

קהילה וקהילייה

המילה קְהִלָּה מופיעה פעמיים בתנ"ך: "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב" (דברים לג, ד), "וַיִּמָּלֵךְ לִבִּי עָלַי וָאָרִיבָה אֶת הַחֹרִים וְאֶת הַסְּגָנִים… וָאֶתֵּן עֲלֵיהֶם קְהִלָּה גְדוֹלָה" (נחמיה ה, ז). רגילים לפרש אותה כמשמעה המוכר…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

אַרכה או אורכה?

אַרְכָּה היא הארכת הזמן שנקבע, מתן שהות נוספת לדבר. צורתה התקנית של המילה היא בתנועת a –  אַרְכָּה, כמו אַשְׁרָה, דַּרְגָּה, קַסְדָה, שַׁלְוָה. ראשיתה של המילה בארמית. היא מתועדת בחלק הארמי של ספר דניאל בניקוד…
המשך קריאה >>

ט"ו בשבט

שאלות ותשובות לט"ו בשבט

עֵץ ואִילָן חוקר הלשון גב"ע צרפתי מסביר בספרו 'העברית בראי הסמנטיקה' את ההבדל בין עץ לאילן, ואלו עיקרי דבריו: במקרא המילה עץ מציינת גם צמח בעל גזע קשה (tree) וגם את החומר המופק ממנו (wood).…
המשך קריאה >>

גם וגם

אפון ואפונה

רַק אָפוּן הַמִּסְכֵּן עָמַד מִן הַצַּד / עַל מַטֵּהוּ נִשְׁעַן וְלֹא נָע וְלֹא נָד (ח"נ ביאליק, בגינת היָרָק – הגרסה המורחבת). אֲפוּנָה וְגֶזֶר יָשְׁבוּ בַּמְּקָרֵר / וְיַחַד עִם בָּטָטָה הִתְחִילוּ לְקַטֵּר (אבנר קנר ויואל לרנר,…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

שם תואר מן המילה פקולטה

במוסדות להשכלה גבוהה נשמע לעיתים שם התואר "פקולטטי" במשמעות 'של הפקולטה', 'ששייך או קשור לפקולטה', כגון "ועדה פקולטטית", "תקנון פקולטטי". שם התואר הזה לא נדון באקדמיה ללשון העברית וברוב המילונים אין לו תיעוד. נראה שיש…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

רשות, מועצה ועירייה

את השלטון המקומי בישראל מנהלות רשויות מקומיות משני סוגים: מועצות ועיריות. מניין לנו מילים אלו? את המילה רָשׁוּת אנו מוצאים למשל במסכת אבות: "שְׁמַעְיָה אוֹמֵר: אֱהֹב אֶת הַמְּלָאָכה וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת וְאַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת" (א,…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

חקלַאי וחקלָאִי – על הסיומות ־ַאי ו־אִי

איך נכון לומר: חקלַאי או חקלָאִי? עיתונַאי או עיתונָאִי? הסיומות ־ַאי ו־אִי משמשות שתיהן בלשוננו – אך לא באותו תפקיד. הסיומת ־ַאי בפתח מציינת בעל מקצוע או עיסוק: חַקְלַאי, עיתונַאי, בַּנקַאי, פִּרְסוּמַאי, טכנַאי, הנדסַאי, עתודַאי, מתמטיקַאי,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

כומר בנקבה

נשאלנו כיצד תיקרא אישה המשמשת בתפקיד כומר. המלצתנו היא כומרה, ובניקוד כָּמְרָה (בקמץ קטן שתנועתו o). משקל פָּעְלָה – בקמץ קטן – הוא משקל בנקבה המקביל לעיתים למשקל המלעילי פֹּעֶל. למשל: יֹשֶׁר–יָשְׁרָה, עֹצֶם–עָצְמָה. משקל פָּעְלָה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

גם וגם

פֶּרֶג ופָרָג

הפרג מוכר מפריחתו בשדות, אך גם מן השימוש בגרגיריו במטבח – למשל במילוי אוזני המן. בשני ההקשרים אפשר לומר פֶּרֶג וגם פָּרָג. בעשורים הראשונים של המאה העשרים נפוצה הצורה פֶּרֶג, וכך נוקד במילונים. במאמר משנת…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

קלפי ופרגוד

ביום הבחירות נעמוד מאחורי הפרגוד, נכניס פתק למעטפה ולאחר מכן נשלשל את המעטפה לקלפי. שתי המילים פרגוד וקלפי הגיעו לעברית בת זמננו מלשון חז"ל ושתיהן יווניות במקורן. פרגוד ביסודו הוא גלימה רקומה היכולה לשמש בגד…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מטף או מטפה?

השם הרווח למכל המשמש לכיבוי שרפות הוא מַטָּף, ואולם שמו התקני הוא מַטְפֶּה. את המונח מַטְפֶּה חידש ועד הלשון העברית במילון למונחי כבאות שיצא לאור בשנת תש"ז (1947) בשיתוף מרכז מכבי האש בארץ ישראל. המילה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מצוּק ומצוֹק

שתי המילים מָצוֹק ומָצוּק קיימות בעברית אך אינן זהות במשמען. מָצוֹק בחולם משמעו מְצוּקָה: "צַר וּמָצוֹק מְצָאוּנִי" (תהלים קיט, קמג), והוא קשור אל הפועל הֵצִיק. לצמד המילים מָצוֹק ומְצוּקָה מקביל הצמד צוֹק וצוּקָה. המילה צוֹק…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

שדרוג והיפוכו

המילה שדרוג נוצרה מלכתחילה תמורת regrading – 'דירוג מחדש', כגון בחוזי טיסה: אדם שאמור לטוס במחלקה מסוימת אפשר להעבירו למחלקה גבוהה יותר או נמוכה יותר. המילה שדרוג מצטרפת למילים מחודשות אחרות שבהן הוספת השי"ן לשורש…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית בים ועל החול החם: רכיכה, צדפה, שונית, תמנון

רַכִּיכָה (Mollusca) הרַכּיכות הן בעלי חיים חסרי שלד פנימי, ושמן העברי רכיכה ניתן להן בעקבות השם המדעי Mollusca על שם גופן הרך והרירי. בכלל הרכיכות מצויים הצְדָפוֹת, החלזונות (ובתוכם השַבְּלולים), הדְּיוֹנוּנִים, התְּמָנוּנִים ועוד. הרכיכות מונות…
המשך קריאה >>

הגייה

שיפון

לשם הצמח שיפון שתי מסורות הגייה בפי דוברי העברית: בפ"א רפה – שִׁיפוֹן, ובפ"א דגושה – שִׁפּוֹן. הצורה התקנית בימינו היא שִׁיפוֹן בפ"א רפה. כך קבע כבר ועד הלשון ב'ילקוט צמחים' שפרסם בשנת תר"ץ (1930),…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

מכנס ומכנסיים ועוד פריטי לבוש בסיומת זוגי או רבים

את שמו של פריט הלבוש מכנסיים ירשנו מן המקורות, וייתכן שהוא קרוי כך על שום שמכניסים לתוכו את הרגליים. אם אומנם כך, מובן מדוע למילה זו סיומת הזוגי ־ַיִם. בלשון הדיבור משמשת לפעמים צורת היחיד…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

עברית תקנית ועברית תקינה

הצירופים עברית תקנית ועברית תקינה משקפים שתי נקודות מבט: שם התואר תִּקְנִי נגזר מן המילה תֶּקֶן. מכשיר או מתקן ייחשבו תִּקְנִיִּים אם קיבלו אישור ממכון התקנים או כיוצא בזה. אך חיוני לא פחות שהם יהיו…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

סִפְרוּת או סַפְרוּת?

מפי דוברי העברית נשמעות שתי הגיות של המילה: סִפְרוּת וסַפְרוּת. ההגייה הנחשבת תקנית היא סִפְרוּת, כפי שנקבע במילוני האקדמיה ללשון העברית. ואולם גם הניקוד סַפְרוּת מתועד בחלק מן המילונים העבריים הכלליים. כבר בימי הביניים שימשה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פרחים ויין לחג האביב: כליל החורש, צהרון מצוי, אֶקדם, אֶפטר

כְּלִיל הַחֹרֶשׁ (משפחת הכליליים) השם המדעי: Cercis siliquastrum. העץ כליל החורש, המפאר את החורש הארץ־ישראלי באביב בפריחתו העזה בוורוד־לילך, זכה בשם כְּלִיל שפירושו כתר. בערבית נקרא העץ عروس الغابة (ערוס אלע'אבה), שתרגומו 'כַּלַּת החורש'. המילה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הודיה והודאה

נשאלנו אם יש הבדל משמעות בין המילים הודיה והודאה, ובאיזו מהן משתמשים בהקשר של הכרה באשמה. שתי המילים מקורן בלשון חז"ל, והן באות בה בלי כל הבדל משמעות. מדובר בשתי צורות של שם הפעולה של הפועל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

משולחן הכתיבה וכוננית המשחקים: מצבע, מדגש, מחיקון, תצרף

מַצְבֵּעַ (טוש, לורד) מצבע הוא כלי כתיבה שבתוכו חומר ספוג דיו בצבעים שונים. המילה מַצְבֵּעַ נקבעה בהשראת מילה דומה במשנה: מַכְתֵּב – כלי שבקצהו האחד (שנקרא 'כותב') כתבו, ובקצהו האחר (שנקרא 'מוחק') מחקו את הכתוב.…
המשך קריאה >>

הגייה

צדף וצדפה

כיצד נכון לומר – צְדָף וצְדָפָה או צֶדֶף וצִדְפָּה? ומה ההבדל בין צדף לצדפה? הצורות התקניות הן צֶדֶף וצִדְפָּה. זוג מילים זה דומה לזוגות המילים: נֶקֶב–נִקְבָּה, יֶתֶר–יִתְרָה, שֶׁלֶד–שִׁלְדָּה, כֶּבֶשׂ–כִּבְשָׂה וכן מֶלֶךְ–מַלְכָּה, כֶּלֶב–כַּלְבָּה. המילים הסגוליות, דוגמת…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

ארכיב או ארכיון?

המונח העברי התקני הוא ארכיון או גַּנְזַךְ (כגון 'גנזך המדינה'). המילה גַּנְזַךְ (ברבים: גַּנְזַכִּים) נזכרת כבר במקרא (דברי הימים א כח, יא) ומקורה בפרסית. מילה זו משמשת גם בימינו, אך היא רווחת פחות מארכיון (ואומנם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשס"ט–תש"ע: הגוון, מבדה, סודרן תרופות, מנהל מיזם

הֶגְוֵן (וריאציה) הגוון הוא מעין העתק של דבר השונה במקצת מן המקור, במכוון או שלא במכוון, למשל במוזיקה: שינוי – במקצב, בנעימה, בהרמוניה ועוד – של נושא מוזיקלי חוזר. המילה הֶגוון דומה בצורתה למילה הֶבְדֵּל,…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

כלי לקילוף ירקות

המונח התקני שנקבע באקדמיה ללשון העברית הוא מַקְלֵף. השם שקול במשקל מַפְעֵל, משקל המכשירים, כמו מַצְפֵּן, מַגְהֵץ, מַפְסֵק, מַחְשֵׁב ועוד. בציבור רווחת גם המילה קוֹלְפָן הבנויה מהוספת הסיומת ־ָן לצורת הבינוני קוֹלֵף.
המשך קריאה >>

גם וגם

הַלְוָיָה ולְוָיָה

הבאת מת לקבורה נקראת בעברית של ימינו הלוויה או לוויה. כינויים אלו אינם נזכרים לא בלשון המקרא ולא בלשון חז"ל. בספרות חז"ל משמש הצירוף הוצאת המת, למשל: "תנו רבנן: מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

איכותי ואיכותני

הצירופים 'מחקר איכותי' או 'מחקר איכותני', 'מחקר כמותי' או 'מחקר כמותני' נוצרו בקרב החוקרים כבבואות לצירופים האנגליים qualitative study ו־quantitative study. חוקרים באוניברסיטאות היו חלוקים בצורת שם התואר – איכותי כנגד איכותני – כמעט מראשית…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מֶחְלָף ומַחְלֵף

שתי מילים התחדשו בלשוננו מן השורש חל"ף ומ"ם בראשן: מֶחְלָף – interchange – המוכרת לכול מן הנסיעה בדרכים. מֶחְלָף הוא "צומת קומות" או בהגדרתו הרשמית: מפגש דרכים בשני מפלסים או יותר, שהמעבר בו מדרך לדרך…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

היתכנות או ייתכנות?

הצורה התקנית היא היתכנות (בניקוד: הִתָּכְנוּת), וכך גם נקבע במונחי האקדמיה (תשנ"ז, 1997). פירוש המילה הוא 'היותו של דבר אפשרי ובר מימוש' (באנגלית: feasibility וגם practicability). המילה היתכנות היא שם פעולה מן הפועל ייתכן. פועל…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

רֹאשׁ ורָאשִׁים

שאלה: האם צריך לומר רָאשֵׁי ממשלה או רֹאשֵׁי ממשלה? תשובה: צורת הרבים של רֹאשׁ היא בתנועת a: רָאשִׁים (בקמץ). מכאן גם צורת הנסמך רָאשֵׁי־, כגון רָאשֵׁי חודשים, רָאשֵׁי עם, רָאשֵׁי המדינה (כל הצירופים הללו מן…
המשך קריאה >>

גם וגם

חצוף וחוצפן

שאלה חצופה: מה ההבדל בין חצוף לחוצפן? המילים אינן נבדלות במשמעותן אלא במקורן. המילה חצוף נוצרה בלשון חכמים (והיא מקבילה למילה הארמית 'חציף'). חוצפן היא יצירה של העברית החדשה: למילה 'חוצפה' (שגם היא מימי חז"ל)…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

סַכּרת או סוּכּרת?

המונח התקני הוא סֻכֶּרֶת (בלי ניקוד: סוכרת). המונח שנקבע הוא שילוב של המילה סוכר ושל משקל המחלות פַּעֶלֶת, כלומר: ראשיתו בתנועה u כמו סוכר, והמשכו בשני סגולים כמשקל המחלות. למחלות דלקתיות האקדמיה נוהגת לקבוע שמות…
המשך קריאה >>

יום המשפחה

נטיית אב, סב, אח, חם

למרות הדמיון בין אָב לסָב דרכי הנטייה של שתי המילים הללו שונות. למילה אָב דרך נטייה מיוחדת, בתוספת יו"ד (תנועת i): אָב, אֲבִי־(המשפחה) וגם אַב־(המשפחה), אָבִי, אָבִיךָ, אָבִיךְ, אָבִיו, אָבִיהָ, אָבִינוּ, אֲבִיכֶם, אֲבִיהֶן. כך נוטות…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

חֵמָר וחֹמֶר

רבים משתמשים במילה חֵמר במשמעות clay, אדמה המשמשת לקדרות – במקום במילה חומר. ואולם מן המקרא עולה כי חֵמָר לעצמו וחֹמֶר לעצמו: "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

עדשה ועדשים

עֲדָשִׁים היא צורת הרבים של עֲדָשָׁה (ולא "עָדָשׁ"), כפי שתאנים היא צורת הרבים של תאנה. ובדומה להם גם חיטים–חיטה, שְׂעורים–שעורה, שקמים–שקמה ועוד רבים. אם כן מינה של המילה 'עדשים' הוא נקבה: עדשים כתומות, עדשים ירוקות,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

זוגתו, בת זוגו, בת זוגתו

לא פעם אנחנו נשאלים איך יש לומר – בת זוגו או זוגתו או בת זוגתו. לשתי הצורות הראשונות יסוד במקורות העברית ואילו הצורה השלישית התפתחה בדורות האחרונים. המילה זוּג, ובחלק מן המסורות זוֹג, נשאלה ללשוננו…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

מֵחַ עצם

מליאת האקדמיה החליטה לאשר את הצירוף מֵחַ עֶצֶם (לצד לְשַׁד עצם) במשמעות marrow (בישיבתה ביום כ"ד במרחשוון תשע"א, 1 בנובמבר 2010; ישיבה שי"ז). המונח הרשמי שקבעה האקדמיה בעבר היה לְשַׁד הָעֶצֶם או לְשַׁד הָעֲצָמוֹת. את…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מַקְרֵר או מְקָרֵר?

ועד הלשון קבע את המונח מְקָרֵר בשנת תרפ"ח (1928), והשם נותר בצורתו זו עד היום. הבחנת המשמעות בין משקל מְפַעֵל (עושה הפעולה) ובין מַפְעֵל (כלים ומכשירים) איננה מוחלטת. שמות מכשירים אחדים נשקלו במשקל עושה הפעולה,…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

סינר או סינור?

עד היום יש המתלבטים מה הצורה הנכונה – סינר או סינור. האקדמיה נדרשה לשאלה זו, וקבעה כי הצורה התקנית היא סִינָר. המילה סינר נזכרת במשנה: "האישה החוגרת בסינר בין מלפניה ובין מלאחריה" (שבת י, ד),…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

החזקה, תחזוקה, אחזקה

שם הפעולה הכללי של הפועל 'החזיק' הוא החזקה. המילה הַחְזָקָה משמשת בהקשרים כלליים, כגון 'החזקת נשק', 'החזקה של ערכת עזרה ראשונה', והיא גם המילה התקנית בהקשר הכלכלי: 'חברת החזקות', 'החזקת מניות', וכן המונח שנקבע במילון…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הבטחת איכות ואבטחת מידע

בעברית החדשה משמשות שתי מילים קרובות: הַבְטָחָה ואַבְטָחָה. הַבְטָחָה היא המילה הכללית, והיא מציינת את שם הפעולה של הפועל הִבְטִיחַ, כגון 'הבטחה לסיוע', 'הבטחת הכנסה', 'הפרת הבטחה'. המילה אַבְטָחָה יוחדה למשמעות מסוימת של השורש בט"ח: פירושה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הַסְפָּקָה או אַסְפָּקָה

שם הפעולה של הפועל סִפק (סחורה או שירותים וכדומה) גזור מבניין הפעיל: הַסְפָּקָה. לצד צורה זו בה"א נפוצה הצורה באל"ף: אַסְפָּקָה. נראה שהיה ניסיון להבדיל בין שני גוֹני משמעות: 'הספקה' – פעולתו של הסַפָּק; 'אספקה'…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מה בין משקל הַפְעָלָה למשקל אַפְעָלָה

משקל הַפְעָלָה הוא שם הפעולה של בניין הפעיל. לצידו יש שמות במשקל אַפְעָלָה. מעט שמות במשקל זה מצויים בלשון חז"ל – אולי בהשפעת שם הפעולה המקביל בארמית (של בניין אַפְעֵל). בלשון חז"ל לא היה שום…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

מזרן או מזרון?

הצורה מזרון רגילה על לשונם של רבים, ואולם הצורה התקנית היא מִזְרָן. מילה זו באה במשנה ומנוקדת בקמץ ברי"ש: מזרָן. גם במקומות שאינה מנוקדת, כגון בתוספתא, הכתיב הוא בלי וי"ו. ומה מקור הצורה 'מזרון' בחולם?…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מַצִּית ומַצָּת

בעברית החדשה משמשים שני שמות של מכשירים מן השורש יצ"ת: מַצִּית – מכשיר להצתת אש בסיגריות, בכיריים וכדומה (lighter); מַצָּת – התקן הצתה במנוע המכונית וכדומה (plug). השם מַצִּית הוא למעשה צורת פועל בבניין הפעיל…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מינוי ומנוי

עשיתי מינוי לתיאטרון – מִינוי ולא מָנוי. אומנם רבים סוברים שהמילה מִינוי איננה מתאימה כאן, שהרי מינוי הוא שם הפעולה של הפועל לְמַנּוֹת, כגון 'מינוי שופטים'. ואולם האקדמיה החליטה שגם במשמע הזה שם הפעולה יהיה מִינוי –…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

אגדה והגדה, אגדות ומעשיות

המילה הַגָּדָה היא שם הפעולה של הפועל הִגִּיד, ולפיכך משמעותה המקורית היא 'אמירה'. כבר בתקופת חז"ל יוחדה למילה הזאת המשמעות 'דרשה, סיפור או דבר חכמה שנאמרים כדי לפרש או להרחיב את דברי התורה שבכתב או…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

גנן בגן הילדים

צורת הזכר של גַּנֶּנֶת היא גַּנָּן, בדיוק כפי שצורות הזכר המקבילות לנַהֶגֶת, תַּיֶּרֶת, הן נַהָג, תַּיָּר, ולהבדיל: גַּנֶּבֶת ו־גַּנָּב. עם ההתפתחות החברתית שהביאה גברים לעבודה בגן הילדים הגיעו אל האקדמיה פניות לאשר את שם בעל…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

צַבָּע או צַבָּעִי?

רבים מתלבטים בשמו של בעל המקצוע העובד בצביעה. צורת השם התקנית היא צַבָּע – על משקל נַגָּר, טַבָּח, סַפָּר, דַּיָּל, זַמָּר ועוד. שמו של בעל המקצוע הזה רווח למדי בספרות חז"ל, כגון בדברי המשנה "הצבע
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מֵרוֹץ או מֵרוּץ?

במגילת קהלת נאמר: "כִּי לֹא לַקַּלִּים הַמֵּרוֹץ וְלֹא לַגִּבּוֹרִים הַמִּלְחָמָה… כִּי עֵת וָפֶגַע יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם" (ט, יא). לצד הצורה המקראית בחולם יש תיעוד במסורות העדות להגיית המילה בתנועת u, וכך אף נוקד בכמה מילונים…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

בַּחַן או בֹּחַן?

מבחן קצר נקרא בֹּחַן (בלי ניקוד: בוחן). זו המילה הרווחת בציבור בהקשר זה, והיא המתועדת בכל המילונים בני זמננו – למן המהדורה הראשונה של מילון אבן־שושן משנת תש"ח (1947). עם זאת יש הנוקטים באותה משמעות את…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

קהילה וקהילייה

המילה קְהִלָּה מופיעה פעמיים בתנ"ך: "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב" (דברים לג, ד), "וַיִּמָּלֵךְ לִבִּי עָלַי וָאָרִיבָה אֶת הַחֹרִים וְאֶת הַסְּגָנִים… וָאֶתֵּן עֲלֵיהֶם קְהִלָּה גְדוֹלָה" (נחמיה ה, ז). רגילים לפרש אותה כמשמעה המוכר…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

אַרכה או אורכה?

אַרְכָּה היא הארכת הזמן שנקבע, מתן שהות נוספת לדבר. צורתה התקנית של המילה היא בתנועת a –  אַרְכָּה, כמו אַשְׁרָה, דַּרְגָּה, קַסְדָה, שַׁלְוָה. ראשיתה של המילה בארמית. היא מתועדת בחלק הארמי של ספר דניאל בניקוד…
המשך קריאה >>

ט"ו בשבט

שאלות ותשובות לט"ו בשבט

עֵץ ואִילָן חוקר הלשון גב"ע צרפתי מסביר בספרו 'העברית בראי הסמנטיקה' את ההבדל בין עץ לאילן, ואלו עיקרי דבריו: במקרא המילה עץ מציינת גם צמח בעל גזע קשה (tree) וגם את החומר המופק ממנו (wood).…
המשך קריאה >>

גם וגם

אפון ואפונה

רַק אָפוּן הַמִּסְכֵּן עָמַד מִן הַצַּד / עַל מַטֵּהוּ נִשְׁעַן וְלֹא נָע וְלֹא נָד (ח"נ ביאליק, בגינת היָרָק – הגרסה המורחבת). אֲפוּנָה וְגֶזֶר יָשְׁבוּ בַּמְּקָרֵר / וְיַחַד עִם בָּטָטָה הִתְחִילוּ לְקַטֵּר (אבנר קנר ויואל לרנר,…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

שם תואר מן המילה פקולטה

במוסדות להשכלה גבוהה נשמע לעיתים שם התואר "פקולטטי" במשמעות 'של הפקולטה', 'ששייך או קשור לפקולטה', כגון "ועדה פקולטטית", "תקנון פקולטטי". שם התואר הזה לא נדון באקדמיה ללשון העברית וברוב המילונים אין לו תיעוד. נראה שיש…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

רשות, מועצה ועירייה

את השלטון המקומי בישראל מנהלות רשויות מקומיות משני סוגים: מועצות ועיריות. מניין לנו מילים אלו? את המילה רָשׁוּת אנו מוצאים למשל במסכת אבות: "שְׁמַעְיָה אוֹמֵר: אֱהֹב אֶת הַמְּלָאָכה וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת וְאַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת" (א,…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

חקלַאי וחקלָאִי – על הסיומות ־ַאי ו־אִי

איך נכון לומר: חקלַאי או חקלָאִי? עיתונַאי או עיתונָאִי? הסיומות ־ַאי ו־אִי משמשות שתיהן בלשוננו – אך לא באותו תפקיד. הסיומת ־ַאי בפתח מציינת בעל מקצוע או עיסוק: חַקְלַאי, עיתונַאי, בַּנקַאי, פִּרְסוּמַאי, טכנַאי, הנדסַאי, עתודַאי, מתמטיקַאי,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

כומר בנקבה

נשאלנו כיצד תיקרא אישה המשמשת בתפקיד כומר. המלצתנו היא כומרה, ובניקוד כָּמְרָה (בקמץ קטן שתנועתו o). משקל פָּעְלָה – בקמץ קטן – הוא משקל בנקבה המקביל לעיתים למשקל המלעילי פֹּעֶל. למשל: יֹשֶׁר–יָשְׁרָה, עֹצֶם–עָצְמָה. משקל פָּעְלָה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

גם וגם

פֶּרֶג ופָרָג

הפרג מוכר מפריחתו בשדות, אך גם מן השימוש בגרגיריו במטבח – למשל במילוי אוזני המן. בשני ההקשרים אפשר לומר פֶּרֶג וגם פָּרָג. בעשורים הראשונים של המאה העשרים נפוצה הצורה פֶּרֶג, וכך נוקד במילונים. במאמר משנת…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

קלפי ופרגוד

ביום הבחירות נעמוד מאחורי הפרגוד, נכניס פתק למעטפה ולאחר מכן נשלשל את המעטפה לקלפי. שתי המילים פרגוד וקלפי הגיעו לעברית בת זמננו מלשון חז"ל ושתיהן יווניות במקורן. פרגוד ביסודו הוא גלימה רקומה היכולה לשמש בגד…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מטף או מטפה?

השם הרווח למכל המשמש לכיבוי שרפות הוא מַטָּף, ואולם שמו התקני הוא מַטְפֶּה. את המונח מַטְפֶּה חידש ועד הלשון העברית במילון למונחי כבאות שיצא לאור בשנת תש"ז (1947) בשיתוף מרכז מכבי האש בארץ ישראל. המילה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מצוּק ומצוֹק

שתי המילים מָצוֹק ומָצוּק קיימות בעברית אך אינן זהות במשמען. מָצוֹק בחולם משמעו מְצוּקָה: "צַר וּמָצוֹק מְצָאוּנִי" (תהלים קיט, קמג), והוא קשור אל הפועל הֵצִיק. לצמד המילים מָצוֹק ומְצוּקָה מקביל הצמד צוֹק וצוּקָה. המילה צוֹק…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

שדרוג והיפוכו

המילה שדרוג נוצרה מלכתחילה תמורת regrading – 'דירוג מחדש', כגון בחוזי טיסה: אדם שאמור לטוס במחלקה מסוימת אפשר להעבירו למחלקה גבוהה יותר או נמוכה יותר. המילה שדרוג מצטרפת למילים מחודשות אחרות שבהן הוספת השי"ן לשורש…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית בים ועל החול החם: רכיכה, צדפה, שונית, תמנון

רַכִּיכָה (Mollusca) הרַכּיכות הן בעלי חיים חסרי שלד פנימי, ושמן העברי רכיכה ניתן להן בעקבות השם המדעי Mollusca על שם גופן הרך והרירי. בכלל הרכיכות מצויים הצְדָפוֹת, החלזונות (ובתוכם השַבְּלולים), הדְּיוֹנוּנִים, התְּמָנוּנִים ועוד. הרכיכות מונות…
המשך קריאה >>

הגייה

שיפון

לשם הצמח שיפון שתי מסורות הגייה בפי דוברי העברית: בפ"א רפה – שִׁיפוֹן, ובפ"א דגושה – שִׁפּוֹן. הצורה התקנית בימינו היא שִׁיפוֹן בפ"א רפה. כך קבע כבר ועד הלשון ב'ילקוט צמחים' שפרסם בשנת תר"ץ (1930),…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

מכנס ומכנסיים ועוד פריטי לבוש בסיומת זוגי או רבים

את שמו של פריט הלבוש מכנסיים ירשנו מן המקורות, וייתכן שהוא קרוי כך על שום שמכניסים לתוכו את הרגליים. אם אומנם כך, מובן מדוע למילה זו סיומת הזוגי ־ַיִם. בלשון הדיבור משמשת לפעמים צורת היחיד…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

עברית תקנית ועברית תקינה

הצירופים עברית תקנית ועברית תקינה משקפים שתי נקודות מבט: שם התואר תִּקְנִי נגזר מן המילה תֶּקֶן. מכשיר או מתקן ייחשבו תִּקְנִיִּים אם קיבלו אישור ממכון התקנים או כיוצא בזה. אך חיוני לא פחות שהם יהיו…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

סִפְרוּת או סַפְרוּת?

מפי דוברי העברית נשמעות שתי הגיות של המילה: סִפְרוּת וסַפְרוּת. ההגייה הנחשבת תקנית היא סִפְרוּת, כפי שנקבע במילוני האקדמיה ללשון העברית. ואולם גם הניקוד סַפְרוּת מתועד בחלק מן המילונים העבריים הכלליים. כבר בימי הביניים שימשה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פרחים ויין לחג האביב: כליל החורש, צהרון מצוי, אֶקדם, אֶפטר

כְּלִיל הַחֹרֶשׁ (משפחת הכליליים) השם המדעי: Cercis siliquastrum. העץ כליל החורש, המפאר את החורש הארץ־ישראלי באביב בפריחתו העזה בוורוד־לילך, זכה בשם כְּלִיל שפירושו כתר. בערבית נקרא העץ عروس الغابة (ערוס אלע'אבה), שתרגומו 'כַּלַּת החורש'. המילה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הודיה והודאה

נשאלנו אם יש הבדל משמעות בין המילים הודיה והודאה, ובאיזו מהן משתמשים בהקשר של הכרה באשמה. שתי המילים מקורן בלשון חז"ל, והן באות בה בלי כל הבדל משמעות. מדובר בשתי צורות של שם הפעולה של הפועל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

משולחן הכתיבה וכוננית המשחקים: מצבע, מדגש, מחיקון, תצרף

מַצְבֵּעַ (טוש, לורד) מצבע הוא כלי כתיבה שבתוכו חומר ספוג דיו בצבעים שונים. המילה מַצְבֵּעַ נקבעה בהשראת מילה דומה במשנה: מַכְתֵּב – כלי שבקצהו האחד (שנקרא 'כותב') כתבו, ובקצהו האחר (שנקרא 'מוחק') מחקו את הכתוב.…
המשך קריאה >>

הגייה

צדף וצדפה

כיצד נכון לומר – צְדָף וצְדָפָה או צֶדֶף וצִדְפָּה? ומה ההבדל בין צדף לצדפה? הצורות התקניות הן צֶדֶף וצִדְפָּה. זוג מילים זה דומה לזוגות המילים: נֶקֶב–נִקְבָּה, יֶתֶר–יִתְרָה, שֶׁלֶד–שִׁלְדָּה, כֶּבֶשׂ–כִּבְשָׂה וכן מֶלֶךְ–מַלְכָּה, כֶּלֶב–כַּלְבָּה. המילים הסגוליות, דוגמת…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

ארכיב או ארכיון?

המונח העברי התקני הוא ארכיון או גַּנְזַךְ (כגון 'גנזך המדינה'). המילה גַּנְזַךְ (ברבים: גַּנְזַכִּים) נזכרת כבר במקרא (דברי הימים א כח, יא) ומקורה בפרסית. מילה זו משמשת גם בימינו, אך היא רווחת פחות מארכיון (ואומנם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשס"ט–תש"ע: הגוון, מבדה, סודרן תרופות, מנהל מיזם

הֶגְוֵן (וריאציה) הגוון הוא מעין העתק של דבר השונה במקצת מן המקור, במכוון או שלא במכוון, למשל במוזיקה: שינוי – במקצב, בנעימה, בהרמוניה ועוד – של נושא מוזיקלי חוזר. המילה הֶגוון דומה בצורתה למילה הֶבְדֵּל,…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

כלי לקילוף ירקות

המונח התקני שנקבע באקדמיה ללשון העברית הוא מַקְלֵף. השם שקול במשקל מַפְעֵל, משקל המכשירים, כמו מַצְפֵּן, מַגְהֵץ, מַפְסֵק, מַחְשֵׁב ועוד. בציבור רווחת גם המילה קוֹלְפָן הבנויה מהוספת הסיומת ־ָן לצורת הבינוני קוֹלֵף.
המשך קריאה >>

גם וגם

הַלְוָיָה ולְוָיָה

הבאת מת לקבורה נקראת בעברית של ימינו הלוויה או לוויה. כינויים אלו אינם נזכרים לא בלשון המקרא ולא בלשון חז"ל. בספרות חז"ל משמש הצירוף הוצאת המת, למשל: "תנו רבנן: מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

איכותי ואיכותני

הצירופים 'מחקר איכותי' או 'מחקר איכותני', 'מחקר כמותי' או 'מחקר כמותני' נוצרו בקרב החוקרים כבבואות לצירופים האנגליים qualitative study ו־quantitative study. חוקרים באוניברסיטאות היו חלוקים בצורת שם התואר – איכותי כנגד איכותני – כמעט מראשית…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מֶחְלָף ומַחְלֵף

שתי מילים התחדשו בלשוננו מן השורש חל"ף ומ"ם בראשן: מֶחְלָף – interchange – המוכרת לכול מן הנסיעה בדרכים. מֶחְלָף הוא "צומת קומות" או בהגדרתו הרשמית: מפגש דרכים בשני מפלסים או יותר, שהמעבר בו מדרך לדרך…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

היתכנות או ייתכנות?

הצורה התקנית היא היתכנות (בניקוד: הִתָּכְנוּת), וכך גם נקבע במונחי האקדמיה (תשנ"ז, 1997). פירוש המילה הוא 'היותו של דבר אפשרי ובר מימוש' (באנגלית: feasibility וגם practicability). המילה היתכנות היא שם פעולה מן הפועל ייתכן. פועל…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

רֹאשׁ ורָאשִׁים

שאלה: האם צריך לומר רָאשֵׁי ממשלה או רֹאשֵׁי ממשלה? תשובה: צורת הרבים של רֹאשׁ היא בתנועת a: רָאשִׁים (בקמץ). מכאן גם צורת הנסמך רָאשֵׁי־, כגון רָאשֵׁי חודשים, רָאשֵׁי עם, רָאשֵׁי המדינה (כל הצירופים הללו מן…
המשך קריאה >>

גם וגם

חצוף וחוצפן

שאלה חצופה: מה ההבדל בין חצוף לחוצפן? המילים אינן נבדלות במשמעותן אלא במקורן. המילה חצוף נוצרה בלשון חכמים (והיא מקבילה למילה הארמית 'חציף'). חוצפן היא יצירה של העברית החדשה: למילה 'חוצפה' (שגם היא מימי חז"ל)…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

סַכּרת או סוּכּרת?

המונח התקני הוא סֻכֶּרֶת (בלי ניקוד: סוכרת). המונח שנקבע הוא שילוב של המילה סוכר ושל משקל המחלות פַּעֶלֶת, כלומר: ראשיתו בתנועה u כמו סוכר, והמשכו בשני סגולים כמשקל המחלות. למחלות דלקתיות האקדמיה נוהגת לקבוע שמות…
המשך קריאה >>

יום המשפחה

נטיית אב, סב, אח, חם

למרות הדמיון בין אָב לסָב דרכי הנטייה של שתי המילים הללו שונות. למילה אָב דרך נטייה מיוחדת, בתוספת יו"ד (תנועת i): אָב, אֲבִי־(המשפחה) וגם אַב־(המשפחה), אָבִי, אָבִיךָ, אָבִיךְ, אָבִיו, אָבִיהָ, אָבִינוּ, אֲבִיכֶם, אֲבִיהֶן. כך נוטות…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

חֵמָר וחֹמֶר

רבים משתמשים במילה חֵמר במשמעות clay, אדמה המשמשת לקדרות – במקום במילה חומר. ואולם מן המקרא עולה כי חֵמָר לעצמו וחֹמֶר לעצמו: "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

עדשה ועדשים

עֲדָשִׁים היא צורת הרבים של עֲדָשָׁה (ולא "עָדָשׁ"), כפי שתאנים היא צורת הרבים של תאנה. ובדומה להם גם חיטים–חיטה, שְׂעורים–שעורה, שקמים–שקמה ועוד רבים. אם כן מינה של המילה 'עדשים' הוא נקבה: עדשים כתומות, עדשים ירוקות,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

זוגתו, בת זוגו, בת זוגתו

לא פעם אנחנו נשאלים איך יש לומר – בת זוגו או זוגתו או בת זוגתו. לשתי הצורות הראשונות יסוד במקורות העברית ואילו הצורה השלישית התפתחה בדורות האחרונים. המילה זוּג, ובחלק מן המסורות זוֹג, נשאלה ללשוננו…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

מֵחַ עצם

מליאת האקדמיה החליטה לאשר את הצירוף מֵחַ עֶצֶם (לצד לְשַׁד עצם) במשמעות marrow (בישיבתה ביום כ"ד במרחשוון תשע"א, 1 בנובמבר 2010; ישיבה שי"ז). המונח הרשמי שקבעה האקדמיה בעבר היה לְשַׁד הָעֶצֶם או לְשַׁד הָעֲצָמוֹת. את…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מַקְרֵר או מְקָרֵר?

ועד הלשון קבע את המונח מְקָרֵר בשנת תרפ"ח (1928), והשם נותר בצורתו זו עד היום. הבחנת המשמעות בין משקל מְפַעֵל (עושה הפעולה) ובין מַפְעֵל (כלים ומכשירים) איננה מוחלטת. שמות מכשירים אחדים נשקלו במשקל עושה הפעולה,…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

סינר או סינור?

עד היום יש המתלבטים מה הצורה הנכונה – סינר או סינור. האקדמיה נדרשה לשאלה זו, וקבעה כי הצורה התקנית היא סִינָר. המילה סינר נזכרת במשנה: "האישה החוגרת בסינר בין מלפניה ובין מלאחריה" (שבת י, ד),…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

החזקה, תחזוקה, אחזקה

שם הפעולה הכללי של הפועל 'החזיק' הוא החזקה. המילה הַחְזָקָה משמשת בהקשרים כלליים, כגון 'החזקת נשק', 'החזקה של ערכת עזרה ראשונה', והיא גם המילה התקנית בהקשר הכלכלי: 'חברת החזקות', 'החזקת מניות', וכן המונח שנקבע במילון…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הבטחת איכות ואבטחת מידע

בעברית החדשה משמשות שתי מילים קרובות: הַבְטָחָה ואַבְטָחָה. הַבְטָחָה היא המילה הכללית, והיא מציינת את שם הפעולה של הפועל הִבְטִיחַ, כגון 'הבטחה לסיוע', 'הבטחת הכנסה', 'הפרת הבטחה'. המילה אַבְטָחָה יוחדה למשמעות מסוימת של השורש בט"ח: פירושה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הַסְפָּקָה או אַסְפָּקָה

שם הפעולה של הפועל סִפק (סחורה או שירותים וכדומה) גזור מבניין הפעיל: הַסְפָּקָה. לצד צורה זו בה"א נפוצה הצורה באל"ף: אַסְפָּקָה. נראה שהיה ניסיון להבדיל בין שני גוֹני משמעות: 'הספקה' – פעולתו של הסַפָּק; 'אספקה'…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מה בין משקל הַפְעָלָה למשקל אַפְעָלָה

משקל הַפְעָלָה הוא שם הפעולה של בניין הפעיל. לצידו יש שמות במשקל אַפְעָלָה. מעט שמות במשקל זה מצויים בלשון חז"ל – אולי בהשפעת שם הפעולה המקביל בארמית (של בניין אַפְעֵל). בלשון חז"ל לא היה שום…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

מזרן או מזרון?

הצורה מזרון רגילה על לשונם של רבים, ואולם הצורה התקנית היא מִזְרָן. מילה זו באה במשנה ומנוקדת בקמץ ברי"ש: מזרָן. גם במקומות שאינה מנוקדת, כגון בתוספתא, הכתיב הוא בלי וי"ו. ומה מקור הצורה 'מזרון' בחולם?…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מַצִּית ומַצָּת

בעברית החדשה משמשים שני שמות של מכשירים מן השורש יצ"ת: מַצִּית – מכשיר להצתת אש בסיגריות, בכיריים וכדומה (lighter); מַצָּת – התקן הצתה במנוע המכונית וכדומה (plug). השם מַצִּית הוא למעשה צורת פועל בבניין הפעיל…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מינוי ומנוי

עשיתי מינוי לתיאטרון – מִינוי ולא מָנוי. אומנם רבים סוברים שהמילה מִינוי איננה מתאימה כאן, שהרי מינוי הוא שם הפעולה של הפועל לְמַנּוֹת, כגון 'מינוי שופטים'. ואולם האקדמיה החליטה שגם במשמע הזה שם הפעולה יהיה מִינוי –…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

אגדה והגדה, אגדות ומעשיות

המילה הַגָּדָה היא שם הפעולה של הפועל הִגִּיד, ולפיכך משמעותה המקורית היא 'אמירה'. כבר בתקופת חז"ל יוחדה למילה הזאת המשמעות 'דרשה, סיפור או דבר חכמה שנאמרים כדי לפרש או להרחיב את דברי התורה שבכתב או…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

גנן בגן הילדים

צורת הזכר של גַּנֶּנֶת היא גַּנָּן, בדיוק כפי שצורות הזכר המקבילות לנַהֶגֶת, תַּיֶּרֶת, הן נַהָג, תַּיָּר, ולהבדיל: גַּנֶּבֶת ו־גַּנָּב. עם ההתפתחות החברתית שהביאה גברים לעבודה בגן הילדים הגיעו אל האקדמיה פניות לאשר את שם בעל…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

צַבָּע או צַבָּעִי?

רבים מתלבטים בשמו של בעל המקצוע העובד בצביעה. צורת השם התקנית היא צַבָּע – על משקל נַגָּר, טַבָּח, סַפָּר, דַּיָּל, זַמָּר ועוד. שמו של בעל המקצוע הזה רווח למדי בספרות חז"ל, כגון בדברי המשנה "הצבע
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מֵרוֹץ או מֵרוּץ?

במגילת קהלת נאמר: "כִּי לֹא לַקַּלִּים הַמֵּרוֹץ וְלֹא לַגִּבּוֹרִים הַמִּלְחָמָה… כִּי עֵת וָפֶגַע יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם" (ט, יא). לצד הצורה המקראית בחולם יש תיעוד במסורות העדות להגיית המילה בתנועת u, וכך אף נוקד בכמה מילונים…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

בַּחַן או בֹּחַן?

מבחן קצר נקרא בֹּחַן (בלי ניקוד: בוחן). זו המילה הרווחת בציבור בהקשר זה, והיא המתועדת בכל המילונים בני זמננו – למן המהדורה הראשונה של מילון אבן־שושן משנת תש"ח (1947). עם זאת יש הנוקטים באותה משמעות את…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

קהילה וקהילייה

המילה קְהִלָּה מופיעה פעמיים בתנ"ך: "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב" (דברים לג, ד), "וַיִּמָּלֵךְ לִבִּי עָלַי וָאָרִיבָה אֶת הַחֹרִים וְאֶת הַסְּגָנִים… וָאֶתֵּן עֲלֵיהֶם קְהִלָּה גְדוֹלָה" (נחמיה ה, ז). רגילים לפרש אותה כמשמעה המוכר…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

אַרכה או אורכה?

אַרְכָּה היא הארכת הזמן שנקבע, מתן שהות נוספת לדבר. צורתה התקנית של המילה היא בתנועת a –  אַרְכָּה, כמו אַשְׁרָה, דַּרְגָּה, קַסְדָה, שַׁלְוָה. ראשיתה של המילה בארמית. היא מתועדת בחלק הארמי של ספר דניאל בניקוד…
המשך קריאה >>

ט"ו בשבט

שאלות ותשובות לט"ו בשבט

עֵץ ואִילָן חוקר הלשון גב"ע צרפתי מסביר בספרו 'העברית בראי הסמנטיקה' את ההבדל בין עץ לאילן, ואלו עיקרי דבריו: במקרא המילה עץ מציינת גם צמח בעל גזע קשה (tree) וגם את החומר המופק ממנו (wood).…
המשך קריאה >>

גם וגם

אפון ואפונה

רַק אָפוּן הַמִּסְכֵּן עָמַד מִן הַצַּד / עַל מַטֵּהוּ נִשְׁעַן וְלֹא נָע וְלֹא נָד (ח"נ ביאליק, בגינת היָרָק – הגרסה המורחבת). אֲפוּנָה וְגֶזֶר יָשְׁבוּ בַּמְּקָרֵר / וְיַחַד עִם בָּטָטָה הִתְחִילוּ לְקַטֵּר (אבנר קנר ויואל לרנר,…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

שם תואר מן המילה פקולטה

במוסדות להשכלה גבוהה נשמע לעיתים שם התואר "פקולטטי" במשמעות 'של הפקולטה', 'ששייך או קשור לפקולטה', כגון "ועדה פקולטטית", "תקנון פקולטטי". שם התואר הזה לא נדון באקדמיה ללשון העברית וברוב המילונים אין לו תיעוד. נראה שיש…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

רשות, מועצה ועירייה

את השלטון המקומי בישראל מנהלות רשויות מקומיות משני סוגים: מועצות ועיריות. מניין לנו מילים אלו? את המילה רָשׁוּת אנו מוצאים למשל במסכת אבות: "שְׁמַעְיָה אוֹמֵר: אֱהֹב אֶת הַמְּלָאָכה וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת וְאַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת" (א,…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

חקלַאי וחקלָאִי – על הסיומות ־ַאי ו־אִי

איך נכון לומר: חקלַאי או חקלָאִי? עיתונַאי או עיתונָאִי? הסיומות ־ַאי ו־אִי משמשות שתיהן בלשוננו – אך לא באותו תפקיד. הסיומת ־ַאי בפתח מציינת בעל מקצוע או עיסוק: חַקְלַאי, עיתונַאי, בַּנקַאי, פִּרְסוּמַאי, טכנַאי, הנדסַאי, עתודַאי, מתמטיקַאי,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

כומר בנקבה

נשאלנו כיצד תיקרא אישה המשמשת בתפקיד כומר. המלצתנו היא כומרה, ובניקוד כָּמְרָה (בקמץ קטן שתנועתו o). משקל פָּעְלָה – בקמץ קטן – הוא משקל בנקבה המקביל לעיתים למשקל המלעילי פֹּעֶל. למשל: יֹשֶׁר–יָשְׁרָה, עֹצֶם–עָצְמָה. משקל פָּעְלָה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

גם וגם

פֶּרֶג ופָרָג

הפרג מוכר מפריחתו בשדות, אך גם מן השימוש בגרגיריו במטבח – למשל במילוי אוזני המן. בשני ההקשרים אפשר לומר פֶּרֶג וגם פָּרָג. בעשורים הראשונים של המאה העשרים נפוצה הצורה פֶּרֶג, וכך נוקד במילונים. במאמר משנת…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

קלפי ופרגוד

ביום הבחירות נעמוד מאחורי הפרגוד, נכניס פתק למעטפה ולאחר מכן נשלשל את המעטפה לקלפי. שתי המילים פרגוד וקלפי הגיעו לעברית בת זמננו מלשון חז"ל ושתיהן יווניות במקורן. פרגוד ביסודו הוא גלימה רקומה היכולה לשמש בגד…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מטף או מטפה?

השם הרווח למכל המשמש לכיבוי שרפות הוא מַטָּף, ואולם שמו התקני הוא מַטְפֶּה. את המונח מַטְפֶּה חידש ועד הלשון העברית במילון למונחי כבאות שיצא לאור בשנת תש"ז (1947) בשיתוף מרכז מכבי האש בארץ ישראל. המילה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מצוּק ומצוֹק

שתי המילים מָצוֹק ומָצוּק קיימות בעברית אך אינן זהות במשמען. מָצוֹק בחולם משמעו מְצוּקָה: "צַר וּמָצוֹק מְצָאוּנִי" (תהלים קיט, קמג), והוא קשור אל הפועל הֵצִיק. לצמד המילים מָצוֹק ומְצוּקָה מקביל הצמד צוֹק וצוּקָה. המילה צוֹק…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

שדרוג והיפוכו

המילה שדרוג נוצרה מלכתחילה תמורת regrading – 'דירוג מחדש', כגון בחוזי טיסה: אדם שאמור לטוס במחלקה מסוימת אפשר להעבירו למחלקה גבוהה יותר או נמוכה יותר. המילה שדרוג מצטרפת למילים מחודשות אחרות שבהן הוספת השי"ן לשורש…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית בים ועל החול החם: רכיכה, צדפה, שונית, תמנון

רַכִּיכָה (Mollusca) הרַכּיכות הן בעלי חיים חסרי שלד פנימי, ושמן העברי רכיכה ניתן להן בעקבות השם המדעי Mollusca על שם גופן הרך והרירי. בכלל הרכיכות מצויים הצְדָפוֹת, החלזונות (ובתוכם השַבְּלולים), הדְּיוֹנוּנִים, התְּמָנוּנִים ועוד. הרכיכות מונות…
המשך קריאה >>

הגייה

שיפון

לשם הצמח שיפון שתי מסורות הגייה בפי דוברי העברית: בפ"א רפה – שִׁיפוֹן, ובפ"א דגושה – שִׁפּוֹן. הצורה התקנית בימינו היא שִׁיפוֹן בפ"א רפה. כך קבע כבר ועד הלשון ב'ילקוט צמחים' שפרסם בשנת תר"ץ (1930),…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

מכנס ומכנסיים ועוד פריטי לבוש בסיומת זוגי או רבים

את שמו של פריט הלבוש מכנסיים ירשנו מן המקורות, וייתכן שהוא קרוי כך על שום שמכניסים לתוכו את הרגליים. אם אומנם כך, מובן מדוע למילה זו סיומת הזוגי ־ַיִם. בלשון הדיבור משמשת לפעמים צורת היחיד…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

עברית תקנית ועברית תקינה

הצירופים עברית תקנית ועברית תקינה משקפים שתי נקודות מבט: שם התואר תִּקְנִי נגזר מן המילה תֶּקֶן. מכשיר או מתקן ייחשבו תִּקְנִיִּים אם קיבלו אישור ממכון התקנים או כיוצא בזה. אך חיוני לא פחות שהם יהיו…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

סִפְרוּת או סַפְרוּת?

מפי דוברי העברית נשמעות שתי הגיות של המילה: סִפְרוּת וסַפְרוּת. ההגייה הנחשבת תקנית היא סִפְרוּת, כפי שנקבע במילוני האקדמיה ללשון העברית. ואולם גם הניקוד סַפְרוּת מתועד בחלק מן המילונים העבריים הכלליים. כבר בימי הביניים שימשה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פרחים ויין לחג האביב: כליל החורש, צהרון מצוי, אֶקדם, אֶפטר

כְּלִיל הַחֹרֶשׁ (משפחת הכליליים) השם המדעי: Cercis siliquastrum. העץ כליל החורש, המפאר את החורש הארץ־ישראלי באביב בפריחתו העזה בוורוד־לילך, זכה בשם כְּלִיל שפירושו כתר. בערבית נקרא העץ عروس الغابة (ערוס אלע'אבה), שתרגומו 'כַּלַּת החורש'. המילה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הודיה והודאה

נשאלנו אם יש הבדל משמעות בין המילים הודיה והודאה, ובאיזו מהן משתמשים בהקשר של הכרה באשמה. שתי המילים מקורן בלשון חז"ל, והן באות בה בלי כל הבדל משמעות. מדובר בשתי צורות של שם הפעולה של הפועל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

משולחן הכתיבה וכוננית המשחקים: מצבע, מדגש, מחיקון, תצרף

מַצְבֵּעַ (טוש, לורד) מצבע הוא כלי כתיבה שבתוכו חומר ספוג דיו בצבעים שונים. המילה מַצְבֵּעַ נקבעה בהשראת מילה דומה במשנה: מַכְתֵּב – כלי שבקצהו האחד (שנקרא 'כותב') כתבו, ובקצהו האחר (שנקרא 'מוחק') מחקו את הכתוב.…
המשך קריאה >>

הגייה

צדף וצדפה

כיצד נכון לומר – צְדָף וצְדָפָה או צֶדֶף וצִדְפָּה? ומה ההבדל בין צדף לצדפה? הצורות התקניות הן צֶדֶף וצִדְפָּה. זוג מילים זה דומה לזוגות המילים: נֶקֶב–נִקְבָּה, יֶתֶר–יִתְרָה, שֶׁלֶד–שִׁלְדָּה, כֶּבֶשׂ–כִּבְשָׂה וכן מֶלֶךְ–מַלְכָּה, כֶּלֶב–כַּלְבָּה. המילים הסגוליות, דוגמת…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

ארכיב או ארכיון?

המונח העברי התקני הוא ארכיון או גַּנְזַךְ (כגון 'גנזך המדינה'). המילה גַּנְזַךְ (ברבים: גַּנְזַכִּים) נזכרת כבר במקרא (דברי הימים א כח, יא) ומקורה בפרסית. מילה זו משמשת גם בימינו, אך היא רווחת פחות מארכיון (ואומנם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשס"ט–תש"ע: הגוון, מבדה, סודרן תרופות, מנהל מיזם

הֶגְוֵן (וריאציה) הגוון הוא מעין העתק של דבר השונה במקצת מן המקור, במכוון או שלא במכוון, למשל במוזיקה: שינוי – במקצב, בנעימה, בהרמוניה ועוד – של נושא מוזיקלי חוזר. המילה הֶגוון דומה בצורתה למילה הֶבְדֵּל,…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

כלי לקילוף ירקות

המונח התקני שנקבע באקדמיה ללשון העברית הוא מַקְלֵף. השם שקול במשקל מַפְעֵל, משקל המכשירים, כמו מַצְפֵּן, מַגְהֵץ, מַפְסֵק, מַחְשֵׁב ועוד. בציבור רווחת גם המילה קוֹלְפָן הבנויה מהוספת הסיומת ־ָן לצורת הבינוני קוֹלֵף.
המשך קריאה >>

גם וגם

הַלְוָיָה ולְוָיָה

הבאת מת לקבורה נקראת בעברית של ימינו הלוויה או לוויה. כינויים אלו אינם נזכרים לא בלשון המקרא ולא בלשון חז"ל. בספרות חז"ל משמש הצירוף הוצאת המת, למשל: "תנו רבנן: מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

איכותי ואיכותני

הצירופים 'מחקר איכותי' או 'מחקר איכותני', 'מחקר כמותי' או 'מחקר כמותני' נוצרו בקרב החוקרים כבבואות לצירופים האנגליים qualitative study ו־quantitative study. חוקרים באוניברסיטאות היו חלוקים בצורת שם התואר – איכותי כנגד איכותני – כמעט מראשית…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מֶחְלָף ומַחְלֵף

שתי מילים התחדשו בלשוננו מן השורש חל"ף ומ"ם בראשן: מֶחְלָף – interchange – המוכרת לכול מן הנסיעה בדרכים. מֶחְלָף הוא "צומת קומות" או בהגדרתו הרשמית: מפגש דרכים בשני מפלסים או יותר, שהמעבר בו מדרך לדרך…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

היתכנות או ייתכנות?

הצורה התקנית היא היתכנות (בניקוד: הִתָּכְנוּת), וכך גם נקבע במונחי האקדמיה (תשנ"ז, 1997). פירוש המילה הוא 'היותו של דבר אפשרי ובר מימוש' (באנגלית: feasibility וגם practicability). המילה היתכנות היא שם פעולה מן הפועל ייתכן. פועל…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

רֹאשׁ ורָאשִׁים

שאלה: האם צריך לומר רָאשֵׁי ממשלה או רֹאשֵׁי ממשלה? תשובה: צורת הרבים של רֹאשׁ היא בתנועת a: רָאשִׁים (בקמץ). מכאן גם צורת הנסמך רָאשֵׁי־, כגון רָאשֵׁי חודשים, רָאשֵׁי עם, רָאשֵׁי המדינה (כל הצירופים הללו מן…
המשך קריאה >>

גם וגם

חצוף וחוצפן

שאלה חצופה: מה ההבדל בין חצוף לחוצפן? המילים אינן נבדלות במשמעותן אלא במקורן. המילה חצוף נוצרה בלשון חכמים (והיא מקבילה למילה הארמית 'חציף'). חוצפן היא יצירה של העברית החדשה: למילה 'חוצפה' (שגם היא מימי חז"ל)…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

סַכּרת או סוּכּרת?

המונח התקני הוא סֻכֶּרֶת (בלי ניקוד: סוכרת). המונח שנקבע הוא שילוב של המילה סוכר ושל משקל המחלות פַּעֶלֶת, כלומר: ראשיתו בתנועה u כמו סוכר, והמשכו בשני סגולים כמשקל המחלות. למחלות דלקתיות האקדמיה נוהגת לקבוע שמות…
המשך קריאה >>

יום המשפחה

נטיית אב, סב, אח, חם

למרות הדמיון בין אָב לסָב דרכי הנטייה של שתי המילים הללו שונות. למילה אָב דרך נטייה מיוחדת, בתוספת יו"ד (תנועת i): אָב, אֲבִי־(המשפחה) וגם אַב־(המשפחה), אָבִי, אָבִיךָ, אָבִיךְ, אָבִיו, אָבִיהָ, אָבִינוּ, אֲבִיכֶם, אֲבִיהֶן. כך נוטות…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

חֵמָר וחֹמֶר

רבים משתמשים במילה חֵמר במשמעות clay, אדמה המשמשת לקדרות – במקום במילה חומר. ואולם מן המקרא עולה כי חֵמָר לעצמו וחֹמֶר לעצמו: "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

עדשה ועדשים

עֲדָשִׁים היא צורת הרבים של עֲדָשָׁה (ולא "עָדָשׁ"), כפי שתאנים היא צורת הרבים של תאנה. ובדומה להם גם חיטים–חיטה, שְׂעורים–שעורה, שקמים–שקמה ועוד רבים. אם כן מינה של המילה 'עדשים' הוא נקבה: עדשים כתומות, עדשים ירוקות,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

זוגתו, בת זוגו, בת זוגתו

לא פעם אנחנו נשאלים איך יש לומר – בת זוגו או זוגתו או בת זוגתו. לשתי הצורות הראשונות יסוד במקורות העברית ואילו הצורה השלישית התפתחה בדורות האחרונים. המילה זוּג, ובחלק מן המסורות זוֹג, נשאלה ללשוננו…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

מֵחַ עצם

מליאת האקדמיה החליטה לאשר את הצירוף מֵחַ עֶצֶם (לצד לְשַׁד עצם) במשמעות marrow (בישיבתה ביום כ"ד במרחשוון תשע"א, 1 בנובמבר 2010; ישיבה שי"ז). המונח הרשמי שקבעה האקדמיה בעבר היה לְשַׁד הָעֶצֶם או לְשַׁד הָעֲצָמוֹת. את…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מַקְרֵר או מְקָרֵר?

ועד הלשון קבע את המונח מְקָרֵר בשנת תרפ"ח (1928), והשם נותר בצורתו זו עד היום. הבחנת המשמעות בין משקל מְפַעֵל (עושה הפעולה) ובין מַפְעֵל (כלים ומכשירים) איננה מוחלטת. שמות מכשירים אחדים נשקלו במשקל עושה הפעולה,…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

סינר או סינור?

עד היום יש המתלבטים מה הצורה הנכונה – סינר או סינור. האקדמיה נדרשה לשאלה זו, וקבעה כי הצורה התקנית היא סִינָר. המילה סינר נזכרת במשנה: "האישה החוגרת בסינר בין מלפניה ובין מלאחריה" (שבת י, ד),…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

החזקה, תחזוקה, אחזקה

שם הפעולה הכללי של הפועל 'החזיק' הוא החזקה. המילה הַחְזָקָה משמשת בהקשרים כלליים, כגון 'החזקת נשק', 'החזקה של ערכת עזרה ראשונה', והיא גם המילה התקנית בהקשר הכלכלי: 'חברת החזקות', 'החזקת מניות', וכן המונח שנקבע במילון…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הבטחת איכות ואבטחת מידע

בעברית החדשה משמשות שתי מילים קרובות: הַבְטָחָה ואַבְטָחָה. הַבְטָחָה היא המילה הכללית, והיא מציינת את שם הפעולה של הפועל הִבְטִיחַ, כגון 'הבטחה לסיוע', 'הבטחת הכנסה', 'הפרת הבטחה'. המילה אַבְטָחָה יוחדה למשמעות מסוימת של השורש בט"ח: פירושה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הַסְפָּקָה או אַסְפָּקָה

שם הפעולה של הפועל סִפק (סחורה או שירותים וכדומה) גזור מבניין הפעיל: הַסְפָּקָה. לצד צורה זו בה"א נפוצה הצורה באל"ף: אַסְפָּקָה. נראה שהיה ניסיון להבדיל בין שני גוֹני משמעות: 'הספקה' – פעולתו של הסַפָּק; 'אספקה'…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מה בין משקל הַפְעָלָה למשקל אַפְעָלָה

משקל הַפְעָלָה הוא שם הפעולה של בניין הפעיל. לצידו יש שמות במשקל אַפְעָלָה. מעט שמות במשקל זה מצויים בלשון חז"ל – אולי בהשפעת שם הפעולה המקביל בארמית (של בניין אַפְעֵל). בלשון חז"ל לא היה שום…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

מזרן או מזרון?

הצורה מזרון רגילה על לשונם של רבים, ואולם הצורה התקנית היא מִזְרָן. מילה זו באה במשנה ומנוקדת בקמץ ברי"ש: מזרָן. גם במקומות שאינה מנוקדת, כגון בתוספתא, הכתיב הוא בלי וי"ו. ומה מקור הצורה 'מזרון' בחולם?…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מַצִּית ומַצָּת

בעברית החדשה משמשים שני שמות של מכשירים מן השורש יצ"ת: מַצִּית – מכשיר להצתת אש בסיגריות, בכיריים וכדומה (lighter); מַצָּת – התקן הצתה במנוע המכונית וכדומה (plug). השם מַצִּית הוא למעשה צורת פועל בבניין הפעיל…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מינוי ומנוי

עשיתי מינוי לתיאטרון – מִינוי ולא מָנוי. אומנם רבים סוברים שהמילה מִינוי איננה מתאימה כאן, שהרי מינוי הוא שם הפעולה של הפועל לְמַנּוֹת, כגון 'מינוי שופטים'. ואולם האקדמיה החליטה שגם במשמע הזה שם הפעולה יהיה מִינוי –…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

אגדה והגדה, אגדות ומעשיות

המילה הַגָּדָה היא שם הפעולה של הפועל הִגִּיד, ולפיכך משמעותה המקורית היא 'אמירה'. כבר בתקופת חז"ל יוחדה למילה הזאת המשמעות 'דרשה, סיפור או דבר חכמה שנאמרים כדי לפרש או להרחיב את דברי התורה שבכתב או…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

גנן בגן הילדים

צורת הזכר של גַּנֶּנֶת היא גַּנָּן, בדיוק כפי שצורות הזכר המקבילות לנַהֶגֶת, תַּיֶּרֶת, הן נַהָג, תַּיָּר, ולהבדיל: גַּנֶּבֶת ו־גַּנָּב. עם ההתפתחות החברתית שהביאה גברים לעבודה בגן הילדים הגיעו אל האקדמיה פניות לאשר את שם בעל…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

צַבָּע או צַבָּעִי?

רבים מתלבטים בשמו של בעל המקצוע העובד בצביעה. צורת השם התקנית היא צַבָּע – על משקל נַגָּר, טַבָּח, סַפָּר, דַּיָּל, זַמָּר ועוד. שמו של בעל המקצוע הזה רווח למדי בספרות חז"ל, כגון בדברי המשנה "הצבע
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מֵרוֹץ או מֵרוּץ?

במגילת קהלת נאמר: "כִּי לֹא לַקַּלִּים הַמֵּרוֹץ וְלֹא לַגִּבּוֹרִים הַמִּלְחָמָה… כִּי עֵת וָפֶגַע יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם" (ט, יא). לצד הצורה המקראית בחולם יש תיעוד במסורות העדות להגיית המילה בתנועת u, וכך אף נוקד בכמה מילונים…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

בַּחַן או בֹּחַן?

מבחן קצר נקרא בֹּחַן (בלי ניקוד: בוחן). זו המילה הרווחת בציבור בהקשר זה, והיא המתועדת בכל המילונים בני זמננו – למן המהדורה הראשונה של מילון אבן־שושן משנת תש"ח (1947). עם זאת יש הנוקטים באותה משמעות את…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

קהילה וקהילייה

המילה קְהִלָּה מופיעה פעמיים בתנ"ך: "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב" (דברים לג, ד), "וַיִּמָּלֵךְ לִבִּי עָלַי וָאָרִיבָה אֶת הַחֹרִים וְאֶת הַסְּגָנִים… וָאֶתֵּן עֲלֵיהֶם קְהִלָּה גְדוֹלָה" (נחמיה ה, ז). רגילים לפרש אותה כמשמעה המוכר…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

אַרכה או אורכה?

אַרְכָּה היא הארכת הזמן שנקבע, מתן שהות נוספת לדבר. צורתה התקנית של המילה היא בתנועת a –  אַרְכָּה, כמו אַשְׁרָה, דַּרְגָּה, קַסְדָה, שַׁלְוָה. ראשיתה של המילה בארמית. היא מתועדת בחלק הארמי של ספר דניאל בניקוד…
המשך קריאה >>

ט"ו בשבט

שאלות ותשובות לט"ו בשבט

עֵץ ואִילָן חוקר הלשון גב"ע צרפתי מסביר בספרו 'העברית בראי הסמנטיקה' את ההבדל בין עץ לאילן, ואלו עיקרי דבריו: במקרא המילה עץ מציינת גם צמח בעל גזע קשה (tree) וגם את החומר המופק ממנו (wood).…
המשך קריאה >>

גם וגם

אפון ואפונה

רַק אָפוּן הַמִּסְכֵּן עָמַד מִן הַצַּד / עַל מַטֵּהוּ נִשְׁעַן וְלֹא נָע וְלֹא נָד (ח"נ ביאליק, בגינת היָרָק – הגרסה המורחבת). אֲפוּנָה וְגֶזֶר יָשְׁבוּ בַּמְּקָרֵר / וְיַחַד עִם בָּטָטָה הִתְחִילוּ לְקַטֵּר (אבנר קנר ויואל לרנר,…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

שם תואר מן המילה פקולטה

במוסדות להשכלה גבוהה נשמע לעיתים שם התואר "פקולטטי" במשמעות 'של הפקולטה', 'ששייך או קשור לפקולטה', כגון "ועדה פקולטטית", "תקנון פקולטטי". שם התואר הזה לא נדון באקדמיה ללשון העברית וברוב המילונים אין לו תיעוד. נראה שיש…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

רשות, מועצה ועירייה

את השלטון המקומי בישראל מנהלות רשויות מקומיות משני סוגים: מועצות ועיריות. מניין לנו מילים אלו? את המילה רָשׁוּת אנו מוצאים למשל במסכת אבות: "שְׁמַעְיָה אוֹמֵר: אֱהֹב אֶת הַמְּלָאָכה וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת וְאַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת" (א,…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

חקלַאי וחקלָאִי – על הסיומות ־ַאי ו־אִי

איך נכון לומר: חקלַאי או חקלָאִי? עיתונַאי או עיתונָאִי? הסיומות ־ַאי ו־אִי משמשות שתיהן בלשוננו – אך לא באותו תפקיד. הסיומת ־ַאי בפתח מציינת בעל מקצוע או עיסוק: חַקְלַאי, עיתונַאי, בַּנקַאי, פִּרְסוּמַאי, טכנַאי, הנדסַאי, עתודַאי, מתמטיקַאי,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

כומר בנקבה

נשאלנו כיצד תיקרא אישה המשמשת בתפקיד כומר. המלצתנו היא כומרה, ובניקוד כָּמְרָה (בקמץ קטן שתנועתו o). משקל פָּעְלָה – בקמץ קטן – הוא משקל בנקבה המקביל לעיתים למשקל המלעילי פֹּעֶל. למשל: יֹשֶׁר–יָשְׁרָה, עֹצֶם–עָצְמָה. משקל פָּעְלָה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

גם וגם

פֶּרֶג ופָרָג

הפרג מוכר מפריחתו בשדות, אך גם מן השימוש בגרגיריו במטבח – למשל במילוי אוזני המן. בשני ההקשרים אפשר לומר פֶּרֶג וגם פָּרָג. בעשורים הראשונים של המאה העשרים נפוצה הצורה פֶּרֶג, וכך נוקד במילונים. במאמר משנת…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

קלפי ופרגוד

ביום הבחירות נעמוד מאחורי הפרגוד, נכניס פתק למעטפה ולאחר מכן נשלשל את המעטפה לקלפי. שתי המילים פרגוד וקלפי הגיעו לעברית בת זמננו מלשון חז"ל ושתיהן יווניות במקורן. פרגוד ביסודו הוא גלימה רקומה היכולה לשמש בגד…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מטף או מטפה?

השם הרווח למכל המשמש לכיבוי שרפות הוא מַטָּף, ואולם שמו התקני הוא מַטְפֶּה. את המונח מַטְפֶּה חידש ועד הלשון העברית במילון למונחי כבאות שיצא לאור בשנת תש"ז (1947) בשיתוף מרכז מכבי האש בארץ ישראל. המילה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מצוּק ומצוֹק

שתי המילים מָצוֹק ומָצוּק קיימות בעברית אך אינן זהות במשמען. מָצוֹק בחולם משמעו מְצוּקָה: "צַר וּמָצוֹק מְצָאוּנִי" (תהלים קיט, קמג), והוא קשור אל הפועל הֵצִיק. לצמד המילים מָצוֹק ומְצוּקָה מקביל הצמד צוֹק וצוּקָה. המילה צוֹק…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

שדרוג והיפוכו

המילה שדרוג נוצרה מלכתחילה תמורת regrading – 'דירוג מחדש', כגון בחוזי טיסה: אדם שאמור לטוס במחלקה מסוימת אפשר להעבירו למחלקה גבוהה יותר או נמוכה יותר. המילה שדרוג מצטרפת למילים מחודשות אחרות שבהן הוספת השי"ן לשורש…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית בים ועל החול החם: רכיכה, צדפה, שונית, תמנון

רַכִּיכָה (Mollusca) הרַכּיכות הן בעלי חיים חסרי שלד פנימי, ושמן העברי רכיכה ניתן להן בעקבות השם המדעי Mollusca על שם גופן הרך והרירי. בכלל הרכיכות מצויים הצְדָפוֹת, החלזונות (ובתוכם השַבְּלולים), הדְּיוֹנוּנִים, התְּמָנוּנִים ועוד. הרכיכות מונות…
המשך קריאה >>

הגייה

שיפון

לשם הצמח שיפון שתי מסורות הגייה בפי דוברי העברית: בפ"א רפה – שִׁיפוֹן, ובפ"א דגושה – שִׁפּוֹן. הצורה התקנית בימינו היא שִׁיפוֹן בפ"א רפה. כך קבע כבר ועד הלשון ב'ילקוט צמחים' שפרסם בשנת תר"ץ (1930),…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

מכנס ומכנסיים ועוד פריטי לבוש בסיומת זוגי או רבים

את שמו של פריט הלבוש מכנסיים ירשנו מן המקורות, וייתכן שהוא קרוי כך על שום שמכניסים לתוכו את הרגליים. אם אומנם כך, מובן מדוע למילה זו סיומת הזוגי ־ַיִם. בלשון הדיבור משמשת לפעמים צורת היחיד…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

עברית תקנית ועברית תקינה

הצירופים עברית תקנית ועברית תקינה משקפים שתי נקודות מבט: שם התואר תִּקְנִי נגזר מן המילה תֶּקֶן. מכשיר או מתקן ייחשבו תִּקְנִיִּים אם קיבלו אישור ממכון התקנים או כיוצא בזה. אך חיוני לא פחות שהם יהיו…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

סִפְרוּת או סַפְרוּת?

מפי דוברי העברית נשמעות שתי הגיות של המילה: סִפְרוּת וסַפְרוּת. ההגייה הנחשבת תקנית היא סִפְרוּת, כפי שנקבע במילוני האקדמיה ללשון העברית. ואולם גם הניקוד סַפְרוּת מתועד בחלק מן המילונים העבריים הכלליים. כבר בימי הביניים שימשה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פרחים ויין לחג האביב: כליל החורש, צהרון מצוי, אֶקדם, אֶפטר

כְּלִיל הַחֹרֶשׁ (משפחת הכליליים) השם המדעי: Cercis siliquastrum. העץ כליל החורש, המפאר את החורש הארץ־ישראלי באביב בפריחתו העזה בוורוד־לילך, זכה בשם כְּלִיל שפירושו כתר. בערבית נקרא העץ عروس الغابة (ערוס אלע'אבה), שתרגומו 'כַּלַּת החורש'. המילה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הודיה והודאה

נשאלנו אם יש הבדל משמעות בין המילים הודיה והודאה, ובאיזו מהן משתמשים בהקשר של הכרה באשמה. שתי המילים מקורן בלשון חז"ל, והן באות בה בלי כל הבדל משמעות. מדובר בשתי צורות של שם הפעולה של הפועל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

משולחן הכתיבה וכוננית המשחקים: מצבע, מדגש, מחיקון, תצרף

מַצְבֵּעַ (טוש, לורד) מצבע הוא כלי כתיבה שבתוכו חומר ספוג דיו בצבעים שונים. המילה מַצְבֵּעַ נקבעה בהשראת מילה דומה במשנה: מַכְתֵּב – כלי שבקצהו האחד (שנקרא 'כותב') כתבו, ובקצהו האחר (שנקרא 'מוחק') מחקו את הכתוב.…
המשך קריאה >>

הגייה

צדף וצדפה

כיצד נכון לומר – צְדָף וצְדָפָה או צֶדֶף וצִדְפָּה? ומה ההבדל בין צדף לצדפה? הצורות התקניות הן צֶדֶף וצִדְפָּה. זוג מילים זה דומה לזוגות המילים: נֶקֶב–נִקְבָּה, יֶתֶר–יִתְרָה, שֶׁלֶד–שִׁלְדָּה, כֶּבֶשׂ–כִּבְשָׂה וכן מֶלֶךְ–מַלְכָּה, כֶּלֶב–כַּלְבָּה. המילים הסגוליות, דוגמת…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

ארכיב או ארכיון?

המונח העברי התקני הוא ארכיון או גַּנְזַךְ (כגון 'גנזך המדינה'). המילה גַּנְזַךְ (ברבים: גַּנְזַכִּים) נזכרת כבר במקרא (דברי הימים א כח, יא) ומקורה בפרסית. מילה זו משמשת גם בימינו, אך היא רווחת פחות מארכיון (ואומנם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשס"ט–תש"ע: הגוון, מבדה, סודרן תרופות, מנהל מיזם

הֶגְוֵן (וריאציה) הגוון הוא מעין העתק של דבר השונה במקצת מן המקור, במכוון או שלא במכוון, למשל במוזיקה: שינוי – במקצב, בנעימה, בהרמוניה ועוד – של נושא מוזיקלי חוזר. המילה הֶגוון דומה בצורתה למילה הֶבְדֵּל,…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

כלי לקילוף ירקות

המונח התקני שנקבע באקדמיה ללשון העברית הוא מַקְלֵף. השם שקול במשקל מַפְעֵל, משקל המכשירים, כמו מַצְפֵּן, מַגְהֵץ, מַפְסֵק, מַחְשֵׁב ועוד. בציבור רווחת גם המילה קוֹלְפָן הבנויה מהוספת הסיומת ־ָן לצורת הבינוני קוֹלֵף.
המשך קריאה >>

גם וגם

הַלְוָיָה ולְוָיָה

הבאת מת לקבורה נקראת בעברית של ימינו הלוויה או לוויה. כינויים אלו אינם נזכרים לא בלשון המקרא ולא בלשון חז"ל. בספרות חז"ל משמש הצירוף הוצאת המת, למשל: "תנו רבנן: מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

איכותי ואיכותני

הצירופים 'מחקר איכותי' או 'מחקר איכותני', 'מחקר כמותי' או 'מחקר כמותני' נוצרו בקרב החוקרים כבבואות לצירופים האנגליים qualitative study ו־quantitative study. חוקרים באוניברסיטאות היו חלוקים בצורת שם התואר – איכותי כנגד איכותני – כמעט מראשית…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מֶחְלָף ומַחְלֵף

שתי מילים התחדשו בלשוננו מן השורש חל"ף ומ"ם בראשן: מֶחְלָף – interchange – המוכרת לכול מן הנסיעה בדרכים. מֶחְלָף הוא "צומת קומות" או בהגדרתו הרשמית: מפגש דרכים בשני מפלסים או יותר, שהמעבר בו מדרך לדרך…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

היתכנות או ייתכנות?

הצורה התקנית היא היתכנות (בניקוד: הִתָּכְנוּת), וכך גם נקבע במונחי האקדמיה (תשנ"ז, 1997). פירוש המילה הוא 'היותו של דבר אפשרי ובר מימוש' (באנגלית: feasibility וגם practicability). המילה היתכנות היא שם פעולה מן הפועל ייתכן. פועל…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

רֹאשׁ ורָאשִׁים

שאלה: האם צריך לומר רָאשֵׁי ממשלה או רֹאשֵׁי ממשלה? תשובה: צורת הרבים של רֹאשׁ היא בתנועת a: רָאשִׁים (בקמץ). מכאן גם צורת הנסמך רָאשֵׁי־, כגון רָאשֵׁי חודשים, רָאשֵׁי עם, רָאשֵׁי המדינה (כל הצירופים הללו מן…
המשך קריאה >>

גם וגם

חצוף וחוצפן

שאלה חצופה: מה ההבדל בין חצוף לחוצפן? המילים אינן נבדלות במשמעותן אלא במקורן. המילה חצוף נוצרה בלשון חכמים (והיא מקבילה למילה הארמית 'חציף'). חוצפן היא יצירה של העברית החדשה: למילה 'חוצפה' (שגם היא מימי חז"ל)…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

סַכּרת או סוּכּרת?

המונח התקני הוא סֻכֶּרֶת (בלי ניקוד: סוכרת). המונח שנקבע הוא שילוב של המילה סוכר ושל משקל המחלות פַּעֶלֶת, כלומר: ראשיתו בתנועה u כמו סוכר, והמשכו בשני סגולים כמשקל המחלות. למחלות דלקתיות האקדמיה נוהגת לקבוע שמות…
המשך קריאה >>

יום המשפחה

נטיית אב, סב, אח, חם

למרות הדמיון בין אָב לסָב דרכי הנטייה של שתי המילים הללו שונות. למילה אָב דרך נטייה מיוחדת, בתוספת יו"ד (תנועת i): אָב, אֲבִי־(המשפחה) וגם אַב־(המשפחה), אָבִי, אָבִיךָ, אָבִיךְ, אָבִיו, אָבִיהָ, אָבִינוּ, אֲבִיכֶם, אֲבִיהֶן. כך נוטות…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

חֵמָר וחֹמֶר

רבים משתמשים במילה חֵמר במשמעות clay, אדמה המשמשת לקדרות – במקום במילה חומר. ואולם מן המקרא עולה כי חֵמָר לעצמו וחֹמֶר לעצמו: "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

עדשה ועדשים

עֲדָשִׁים היא צורת הרבים של עֲדָשָׁה (ולא "עָדָשׁ"), כפי שתאנים היא צורת הרבים של תאנה. ובדומה להם גם חיטים–חיטה, שְׂעורים–שעורה, שקמים–שקמה ועוד רבים. אם כן מינה של המילה 'עדשים' הוא נקבה: עדשים כתומות, עדשים ירוקות,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

זוגתו, בת זוגו, בת זוגתו

לא פעם אנחנו נשאלים איך יש לומר – בת זוגו או זוגתו או בת זוגתו. לשתי הצורות הראשונות יסוד במקורות העברית ואילו הצורה השלישית התפתחה בדורות האחרונים. המילה זוּג, ובחלק מן המסורות זוֹג, נשאלה ללשוננו…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

מֵחַ עצם

מליאת האקדמיה החליטה לאשר את הצירוף מֵחַ עֶצֶם (לצד לְשַׁד עצם) במשמעות marrow (בישיבתה ביום כ"ד במרחשוון תשע"א, 1 בנובמבר 2010; ישיבה שי"ז). המונח הרשמי שקבעה האקדמיה בעבר היה לְשַׁד הָעֶצֶם או לְשַׁד הָעֲצָמוֹת. את…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מַקְרֵר או מְקָרֵר?

ועד הלשון קבע את המונח מְקָרֵר בשנת תרפ"ח (1928), והשם נותר בצורתו זו עד היום. הבחנת המשמעות בין משקל מְפַעֵל (עושה הפעולה) ובין מַפְעֵל (כלים ומכשירים) איננה מוחלטת. שמות מכשירים אחדים נשקלו במשקל עושה הפעולה,…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

סינר או סינור?

עד היום יש המתלבטים מה הצורה הנכונה – סינר או סינור. האקדמיה נדרשה לשאלה זו, וקבעה כי הצורה התקנית היא סִינָר. המילה סינר נזכרת במשנה: "האישה החוגרת בסינר בין מלפניה ובין מלאחריה" (שבת י, ד),…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

החזקה, תחזוקה, אחזקה

שם הפעולה הכללי של הפועל 'החזיק' הוא החזקה. המילה הַחְזָקָה משמשת בהקשרים כלליים, כגון 'החזקת נשק', 'החזקה של ערכת עזרה ראשונה', והיא גם המילה התקנית בהקשר הכלכלי: 'חברת החזקות', 'החזקת מניות', וכן המונח שנקבע במילון…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הבטחת איכות ואבטחת מידע

בעברית החדשה משמשות שתי מילים קרובות: הַבְטָחָה ואַבְטָחָה. הַבְטָחָה היא המילה הכללית, והיא מציינת את שם הפעולה של הפועל הִבְטִיחַ, כגון 'הבטחה לסיוע', 'הבטחת הכנסה', 'הפרת הבטחה'. המילה אַבְטָחָה יוחדה למשמעות מסוימת של השורש בט"ח: פירושה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הַסְפָּקָה או אַסְפָּקָה

שם הפעולה של הפועל סִפק (סחורה או שירותים וכדומה) גזור מבניין הפעיל: הַסְפָּקָה. לצד צורה זו בה"א נפוצה הצורה באל"ף: אַסְפָּקָה. נראה שהיה ניסיון להבדיל בין שני גוֹני משמעות: 'הספקה' – פעולתו של הסַפָּק; 'אספקה'…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מה בין משקל הַפְעָלָה למשקל אַפְעָלָה

משקל הַפְעָלָה הוא שם הפעולה של בניין הפעיל. לצידו יש שמות במשקל אַפְעָלָה. מעט שמות במשקל זה מצויים בלשון חז"ל – אולי בהשפעת שם הפעולה המקביל בארמית (של בניין אַפְעֵל). בלשון חז"ל לא היה שום…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

מזרן או מזרון?

הצורה מזרון רגילה על לשונם של רבים, ואולם הצורה התקנית היא מִזְרָן. מילה זו באה במשנה ומנוקדת בקמץ ברי"ש: מזרָן. גם במקומות שאינה מנוקדת, כגון בתוספתא, הכתיב הוא בלי וי"ו. ומה מקור הצורה 'מזרון' בחולם?…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מַצִּית ומַצָּת

בעברית החדשה משמשים שני שמות של מכשירים מן השורש יצ"ת: מַצִּית – מכשיר להצתת אש בסיגריות, בכיריים וכדומה (lighter); מַצָּת – התקן הצתה במנוע המכונית וכדומה (plug). השם מַצִּית הוא למעשה צורת פועל בבניין הפעיל…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מינוי ומנוי

עשיתי מינוי לתיאטרון – מִינוי ולא מָנוי. אומנם רבים סוברים שהמילה מִינוי איננה מתאימה כאן, שהרי מינוי הוא שם הפעולה של הפועל לְמַנּוֹת, כגון 'מינוי שופטים'. ואולם האקדמיה החליטה שגם במשמע הזה שם הפעולה יהיה מִינוי –…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

אגדה והגדה, אגדות ומעשיות

המילה הַגָּדָה היא שם הפעולה של הפועל הִגִּיד, ולפיכך משמעותה המקורית היא 'אמירה'. כבר בתקופת חז"ל יוחדה למילה הזאת המשמעות 'דרשה, סיפור או דבר חכמה שנאמרים כדי לפרש או להרחיב את דברי התורה שבכתב או…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

גנן בגן הילדים

צורת הזכר של גַּנֶּנֶת היא גַּנָּן, בדיוק כפי שצורות הזכר המקבילות לנַהֶגֶת, תַּיֶּרֶת, הן נַהָג, תַּיָּר, ולהבדיל: גַּנֶּבֶת ו־גַּנָּב. עם ההתפתחות החברתית שהביאה גברים לעבודה בגן הילדים הגיעו אל האקדמיה פניות לאשר את שם בעל…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

צַבָּע או צַבָּעִי?

רבים מתלבטים בשמו של בעל המקצוע העובד בצביעה. צורת השם התקנית היא צַבָּע – על משקל נַגָּר, טַבָּח, סַפָּר, דַּיָּל, זַמָּר ועוד. שמו של בעל המקצוע הזה רווח למדי בספרות חז"ל, כגון בדברי המשנה "הצבע
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מֵרוֹץ או מֵרוּץ?

במגילת קהלת נאמר: "כִּי לֹא לַקַּלִּים הַמֵּרוֹץ וְלֹא לַגִּבּוֹרִים הַמִּלְחָמָה… כִּי עֵת וָפֶגַע יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם" (ט, יא). לצד הצורה המקראית בחולם יש תיעוד במסורות העדות להגיית המילה בתנועת u, וכך אף נוקד בכמה מילונים…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

בַּחַן או בֹּחַן?

מבחן קצר נקרא בֹּחַן (בלי ניקוד: בוחן). זו המילה הרווחת בציבור בהקשר זה, והיא המתועדת בכל המילונים בני זמננו – למן המהדורה הראשונה של מילון אבן־שושן משנת תש"ח (1947). עם זאת יש הנוקטים באותה משמעות את…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

קהילה וקהילייה

המילה קְהִלָּה מופיעה פעמיים בתנ"ך: "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב" (דברים לג, ד), "וַיִּמָּלֵךְ לִבִּי עָלַי וָאָרִיבָה אֶת הַחֹרִים וְאֶת הַסְּגָנִים… וָאֶתֵּן עֲלֵיהֶם קְהִלָּה גְדוֹלָה" (נחמיה ה, ז). רגילים לפרש אותה כמשמעה המוכר…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

אַרכה או אורכה?

אַרְכָּה היא הארכת הזמן שנקבע, מתן שהות נוספת לדבר. צורתה התקנית של המילה היא בתנועת a –  אַרְכָּה, כמו אַשְׁרָה, דַּרְגָּה, קַסְדָה, שַׁלְוָה. ראשיתה של המילה בארמית. היא מתועדת בחלק הארמי של ספר דניאל בניקוד…
המשך קריאה >>

ט"ו בשבט

שאלות ותשובות לט"ו בשבט

עֵץ ואִילָן חוקר הלשון גב"ע צרפתי מסביר בספרו 'העברית בראי הסמנטיקה' את ההבדל בין עץ לאילן, ואלו עיקרי דבריו: במקרא המילה עץ מציינת גם צמח בעל גזע קשה (tree) וגם את החומר המופק ממנו (wood).…
המשך קריאה >>

גם וגם

אפון ואפונה

רַק אָפוּן הַמִּסְכֵּן עָמַד מִן הַצַּד / עַל מַטֵּהוּ נִשְׁעַן וְלֹא נָע וְלֹא נָד (ח"נ ביאליק, בגינת היָרָק – הגרסה המורחבת). אֲפוּנָה וְגֶזֶר יָשְׁבוּ בַּמְּקָרֵר / וְיַחַד עִם בָּטָטָה הִתְחִילוּ לְקַטֵּר (אבנר קנר ויואל לרנר,…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

שם תואר מן המילה פקולטה

במוסדות להשכלה גבוהה נשמע לעיתים שם התואר "פקולטטי" במשמעות 'של הפקולטה', 'ששייך או קשור לפקולטה', כגון "ועדה פקולטטית", "תקנון פקולטטי". שם התואר הזה לא נדון באקדמיה ללשון העברית וברוב המילונים אין לו תיעוד. נראה שיש…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

רשות, מועצה ועירייה

את השלטון המקומי בישראל מנהלות רשויות מקומיות משני סוגים: מועצות ועיריות. מניין לנו מילים אלו? את המילה רָשׁוּת אנו מוצאים למשל במסכת אבות: "שְׁמַעְיָה אוֹמֵר: אֱהֹב אֶת הַמְּלָאָכה וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת וְאַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת" (א,…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

חקלַאי וחקלָאִי – על הסיומות ־ַאי ו־אִי

איך נכון לומר: חקלַאי או חקלָאִי? עיתונַאי או עיתונָאִי? הסיומות ־ַאי ו־אִי משמשות שתיהן בלשוננו – אך לא באותו תפקיד. הסיומת ־ַאי בפתח מציינת בעל מקצוע או עיסוק: חַקְלַאי, עיתונַאי, בַּנקַאי, פִּרְסוּמַאי, טכנַאי, הנדסַאי, עתודַאי, מתמטיקַאי,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

כומר בנקבה

נשאלנו כיצד תיקרא אישה המשמשת בתפקיד כומר. המלצתנו היא כומרה, ובניקוד כָּמְרָה (בקמץ קטן שתנועתו o). משקל פָּעְלָה – בקמץ קטן – הוא משקל בנקבה המקביל לעיתים למשקל המלעילי פֹּעֶל. למשל: יֹשֶׁר–יָשְׁרָה, עֹצֶם–עָצְמָה. משקל פָּעְלָה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

גם וגם

פֶּרֶג ופָרָג

הפרג מוכר מפריחתו בשדות, אך גם מן השימוש בגרגיריו במטבח – למשל במילוי אוזני המן. בשני ההקשרים אפשר לומר פֶּרֶג וגם פָּרָג. בעשורים הראשונים של המאה העשרים נפוצה הצורה פֶּרֶג, וכך נוקד במילונים. במאמר משנת…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

קלפי ופרגוד

ביום הבחירות נעמוד מאחורי הפרגוד, נכניס פתק למעטפה ולאחר מכן נשלשל את המעטפה לקלפי. שתי המילים פרגוד וקלפי הגיעו לעברית בת זמננו מלשון חז"ל ושתיהן יווניות במקורן. פרגוד ביסודו הוא גלימה רקומה היכולה לשמש בגד…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מטף או מטפה?

השם הרווח למכל המשמש לכיבוי שרפות הוא מַטָּף, ואולם שמו התקני הוא מַטְפֶּה. את המונח מַטְפֶּה חידש ועד הלשון העברית במילון למונחי כבאות שיצא לאור בשנת תש"ז (1947) בשיתוף מרכז מכבי האש בארץ ישראל. המילה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מצוּק ומצוֹק

שתי המילים מָצוֹק ומָצוּק קיימות בעברית אך אינן זהות במשמען. מָצוֹק בחולם משמעו מְצוּקָה: "צַר וּמָצוֹק מְצָאוּנִי" (תהלים קיט, קמג), והוא קשור אל הפועל הֵצִיק. לצמד המילים מָצוֹק ומְצוּקָה מקביל הצמד צוֹק וצוּקָה. המילה צוֹק…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

שדרוג והיפוכו

המילה שדרוג נוצרה מלכתחילה תמורת regrading – 'דירוג מחדש', כגון בחוזי טיסה: אדם שאמור לטוס במחלקה מסוימת אפשר להעבירו למחלקה גבוהה יותר או נמוכה יותר. המילה שדרוג מצטרפת למילים מחודשות אחרות שבהן הוספת השי"ן לשורש…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית בים ועל החול החם: רכיכה, צדפה, שונית, תמנון

רַכִּיכָה (Mollusca) הרַכּיכות הן בעלי חיים חסרי שלד פנימי, ושמן העברי רכיכה ניתן להן בעקבות השם המדעי Mollusca על שם גופן הרך והרירי. בכלל הרכיכות מצויים הצְדָפוֹת, החלזונות (ובתוכם השַבְּלולים), הדְּיוֹנוּנִים, התְּמָנוּנִים ועוד. הרכיכות מונות…
המשך קריאה >>

הגייה

שיפון

לשם הצמח שיפון שתי מסורות הגייה בפי דוברי העברית: בפ"א רפה – שִׁיפוֹן, ובפ"א דגושה – שִׁפּוֹן. הצורה התקנית בימינו היא שִׁיפוֹן בפ"א רפה. כך קבע כבר ועד הלשון ב'ילקוט צמחים' שפרסם בשנת תר"ץ (1930),…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

מכנס ומכנסיים ועוד פריטי לבוש בסיומת זוגי או רבים

את שמו של פריט הלבוש מכנסיים ירשנו מן המקורות, וייתכן שהוא קרוי כך על שום שמכניסים לתוכו את הרגליים. אם אומנם כך, מובן מדוע למילה זו סיומת הזוגי ־ַיִם. בלשון הדיבור משמשת לפעמים צורת היחיד…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

עברית תקנית ועברית תקינה

הצירופים עברית תקנית ועברית תקינה משקפים שתי נקודות מבט: שם התואר תִּקְנִי נגזר מן המילה תֶּקֶן. מכשיר או מתקן ייחשבו תִּקְנִיִּים אם קיבלו אישור ממכון התקנים או כיוצא בזה. אך חיוני לא פחות שהם יהיו…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

סִפְרוּת או סַפְרוּת?

מפי דוברי העברית נשמעות שתי הגיות של המילה: סִפְרוּת וסַפְרוּת. ההגייה הנחשבת תקנית היא סִפְרוּת, כפי שנקבע במילוני האקדמיה ללשון העברית. ואולם גם הניקוד סַפְרוּת מתועד בחלק מן המילונים העבריים הכלליים. כבר בימי הביניים שימשה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פרחים ויין לחג האביב: כליל החורש, צהרון מצוי, אֶקדם, אֶפטר

כְּלִיל הַחֹרֶשׁ (משפחת הכליליים) השם המדעי: Cercis siliquastrum. העץ כליל החורש, המפאר את החורש הארץ־ישראלי באביב בפריחתו העזה בוורוד־לילך, זכה בשם כְּלִיל שפירושו כתר. בערבית נקרא העץ عروس الغابة (ערוס אלע'אבה), שתרגומו 'כַּלַּת החורש'. המילה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הודיה והודאה

נשאלנו אם יש הבדל משמעות בין המילים הודיה והודאה, ובאיזו מהן משתמשים בהקשר של הכרה באשמה. שתי המילים מקורן בלשון חז"ל, והן באות בה בלי כל הבדל משמעות. מדובר בשתי צורות של שם הפעולה של הפועל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

משולחן הכתיבה וכוננית המשחקים: מצבע, מדגש, מחיקון, תצרף

מַצְבֵּעַ (טוש, לורד) מצבע הוא כלי כתיבה שבתוכו חומר ספוג דיו בצבעים שונים. המילה מַצְבֵּעַ נקבעה בהשראת מילה דומה במשנה: מַכְתֵּב – כלי שבקצהו האחד (שנקרא 'כותב') כתבו, ובקצהו האחר (שנקרא 'מוחק') מחקו את הכתוב.…
המשך קריאה >>

הגייה

צדף וצדפה

כיצד נכון לומר – צְדָף וצְדָפָה או צֶדֶף וצִדְפָּה? ומה ההבדל בין צדף לצדפה? הצורות התקניות הן צֶדֶף וצִדְפָּה. זוג מילים זה דומה לזוגות המילים: נֶקֶב–נִקְבָּה, יֶתֶר–יִתְרָה, שֶׁלֶד–שִׁלְדָּה, כֶּבֶשׂ–כִּבְשָׂה וכן מֶלֶךְ–מַלְכָּה, כֶּלֶב–כַּלְבָּה. המילים הסגוליות, דוגמת…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

ארכיב או ארכיון?

המונח העברי התקני הוא ארכיון או גַּנְזַךְ (כגון 'גנזך המדינה'). המילה גַּנְזַךְ (ברבים: גַּנְזַכִּים) נזכרת כבר במקרא (דברי הימים א כח, יא) ומקורה בפרסית. מילה זו משמשת גם בימינו, אך היא רווחת פחות מארכיון (ואומנם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשס"ט–תש"ע: הגוון, מבדה, סודרן תרופות, מנהל מיזם

הֶגְוֵן (וריאציה) הגוון הוא מעין העתק של דבר השונה במקצת מן המקור, במכוון או שלא במכוון, למשל במוזיקה: שינוי – במקצב, בנעימה, בהרמוניה ועוד – של נושא מוזיקלי חוזר. המילה הֶגוון דומה בצורתה למילה הֶבְדֵּל,…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

כלי לקילוף ירקות

המונח התקני שנקבע באקדמיה ללשון העברית הוא מַקְלֵף. השם שקול במשקל מַפְעֵל, משקל המכשירים, כמו מַצְפֵּן, מַגְהֵץ, מַפְסֵק, מַחְשֵׁב ועוד. בציבור רווחת גם המילה קוֹלְפָן הבנויה מהוספת הסיומת ־ָן לצורת הבינוני קוֹלֵף.
המשך קריאה >>

גם וגם

הַלְוָיָה ולְוָיָה

הבאת מת לקבורה נקראת בעברית של ימינו הלוויה או לוויה. כינויים אלו אינם נזכרים לא בלשון המקרא ולא בלשון חז"ל. בספרות חז"ל משמש הצירוף הוצאת המת, למשל: "תנו רבנן: מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

איכותי ואיכותני

הצירופים 'מחקר איכותי' או 'מחקר איכותני', 'מחקר כמותי' או 'מחקר כמותני' נוצרו בקרב החוקרים כבבואות לצירופים האנגליים qualitative study ו־quantitative study. חוקרים באוניברסיטאות היו חלוקים בצורת שם התואר – איכותי כנגד איכותני – כמעט מראשית…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מֶחְלָף ומַחְלֵף

שתי מילים התחדשו בלשוננו מן השורש חל"ף ומ"ם בראשן: מֶחְלָף – interchange – המוכרת לכול מן הנסיעה בדרכים. מֶחְלָף הוא "צומת קומות" או בהגדרתו הרשמית: מפגש דרכים בשני מפלסים או יותר, שהמעבר בו מדרך לדרך…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

היתכנות או ייתכנות?

הצורה התקנית היא היתכנות (בניקוד: הִתָּכְנוּת), וכך גם נקבע במונחי האקדמיה (תשנ"ז, 1997). פירוש המילה הוא 'היותו של דבר אפשרי ובר מימוש' (באנגלית: feasibility וגם practicability). המילה היתכנות היא שם פעולה מן הפועל ייתכן. פועל…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

רֹאשׁ ורָאשִׁים

שאלה: האם צריך לומר רָאשֵׁי ממשלה או רֹאשֵׁי ממשלה? תשובה: צורת הרבים של רֹאשׁ היא בתנועת a: רָאשִׁים (בקמץ). מכאן גם צורת הנסמך רָאשֵׁי־, כגון רָאשֵׁי חודשים, רָאשֵׁי עם, רָאשֵׁי המדינה (כל הצירופים הללו מן…
המשך קריאה >>

גם וגם

חצוף וחוצפן

שאלה חצופה: מה ההבדל בין חצוף לחוצפן? המילים אינן נבדלות במשמעותן אלא במקורן. המילה חצוף נוצרה בלשון חכמים (והיא מקבילה למילה הארמית 'חציף'). חוצפן היא יצירה של העברית החדשה: למילה 'חוצפה' (שגם היא מימי חז"ל)…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

סַכּרת או סוּכּרת?

המונח התקני הוא סֻכֶּרֶת (בלי ניקוד: סוכרת). המונח שנקבע הוא שילוב של המילה סוכר ושל משקל המחלות פַּעֶלֶת, כלומר: ראשיתו בתנועה u כמו סוכר, והמשכו בשני סגולים כמשקל המחלות. למחלות דלקתיות האקדמיה נוהגת לקבוע שמות…
המשך קריאה >>

יום המשפחה

נטיית אב, סב, אח, חם

למרות הדמיון בין אָב לסָב דרכי הנטייה של שתי המילים הללו שונות. למילה אָב דרך נטייה מיוחדת, בתוספת יו"ד (תנועת i): אָב, אֲבִי־(המשפחה) וגם אַב־(המשפחה), אָבִי, אָבִיךָ, אָבִיךְ, אָבִיו, אָבִיהָ, אָבִינוּ, אֲבִיכֶם, אֲבִיהֶן. כך נוטות…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

חֵמָר וחֹמֶר

רבים משתמשים במילה חֵמר במשמעות clay, אדמה המשמשת לקדרות – במקום במילה חומר. ואולם מן המקרא עולה כי חֵמָר לעצמו וחֹמֶר לעצמו: "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

עדשה ועדשים

עֲדָשִׁים היא צורת הרבים של עֲדָשָׁה (ולא "עָדָשׁ"), כפי שתאנים היא צורת הרבים של תאנה. ובדומה להם גם חיטים–חיטה, שְׂעורים–שעורה, שקמים–שקמה ועוד רבים. אם כן מינה של המילה 'עדשים' הוא נקבה: עדשים כתומות, עדשים ירוקות,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

זוגתו, בת זוגו, בת זוגתו

לא פעם אנחנו נשאלים איך יש לומר – בת זוגו או זוגתו או בת זוגתו. לשתי הצורות הראשונות יסוד במקורות העברית ואילו הצורה השלישית התפתחה בדורות האחרונים. המילה זוּג, ובחלק מן המסורות זוֹג, נשאלה ללשוננו…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

מֵחַ עצם

מליאת האקדמיה החליטה לאשר את הצירוף מֵחַ עֶצֶם (לצד לְשַׁד עצם) במשמעות marrow (בישיבתה ביום כ"ד במרחשוון תשע"א, 1 בנובמבר 2010; ישיבה שי"ז). המונח הרשמי שקבעה האקדמיה בעבר היה לְשַׁד הָעֶצֶם או לְשַׁד הָעֲצָמוֹת. את…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מַקְרֵר או מְקָרֵר?

ועד הלשון קבע את המונח מְקָרֵר בשנת תרפ"ח (1928), והשם נותר בצורתו זו עד היום. הבחנת המשמעות בין משקל מְפַעֵל (עושה הפעולה) ובין מַפְעֵל (כלים ומכשירים) איננה מוחלטת. שמות מכשירים אחדים נשקלו במשקל עושה הפעולה,…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

סינר או סינור?

עד היום יש המתלבטים מה הצורה הנכונה – סינר או סינור. האקדמיה נדרשה לשאלה זו, וקבעה כי הצורה התקנית היא סִינָר. המילה סינר נזכרת במשנה: "האישה החוגרת בסינר בין מלפניה ובין מלאחריה" (שבת י, ד),…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

החזקה, תחזוקה, אחזקה

שם הפעולה הכללי של הפועל 'החזיק' הוא החזקה. המילה הַחְזָקָה משמשת בהקשרים כלליים, כגון 'החזקת נשק', 'החזקה של ערכת עזרה ראשונה', והיא גם המילה התקנית בהקשר הכלכלי: 'חברת החזקות', 'החזקת מניות', וכן המונח שנקבע במילון…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הבטחת איכות ואבטחת מידע

בעברית החדשה משמשות שתי מילים קרובות: הַבְטָחָה ואַבְטָחָה. הַבְטָחָה היא המילה הכללית, והיא מציינת את שם הפעולה של הפועל הִבְטִיחַ, כגון 'הבטחה לסיוע', 'הבטחת הכנסה', 'הפרת הבטחה'. המילה אַבְטָחָה יוחדה למשמעות מסוימת של השורש בט"ח: פירושה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הַסְפָּקָה או אַסְפָּקָה

שם הפעולה של הפועל סִפק (סחורה או שירותים וכדומה) גזור מבניין הפעיל: הַסְפָּקָה. לצד צורה זו בה"א נפוצה הצורה באל"ף: אַסְפָּקָה. נראה שהיה ניסיון להבדיל בין שני גוֹני משמעות: 'הספקה' – פעולתו של הסַפָּק; 'אספקה'…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מה בין משקל הַפְעָלָה למשקל אַפְעָלָה

משקל הַפְעָלָה הוא שם הפעולה של בניין הפעיל. לצידו יש שמות במשקל אַפְעָלָה. מעט שמות במשקל זה מצויים בלשון חז"ל – אולי בהשפעת שם הפעולה המקביל בארמית (של בניין אַפְעֵל). בלשון חז"ל לא היה שום…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

מזרן או מזרון?

הצורה מזרון רגילה על לשונם של רבים, ואולם הצורה התקנית היא מִזְרָן. מילה זו באה במשנה ומנוקדת בקמץ ברי"ש: מזרָן. גם במקומות שאינה מנוקדת, כגון בתוספתא, הכתיב הוא בלי וי"ו. ומה מקור הצורה 'מזרון' בחולם?…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מַצִּית ומַצָּת

בעברית החדשה משמשים שני שמות של מכשירים מן השורש יצ"ת: מַצִּית – מכשיר להצתת אש בסיגריות, בכיריים וכדומה (lighter); מַצָּת – התקן הצתה במנוע המכונית וכדומה (plug). השם מַצִּית הוא למעשה צורת פועל בבניין הפעיל…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מינוי ומנוי

עשיתי מינוי לתיאטרון – מִינוי ולא מָנוי. אומנם רבים סוברים שהמילה מִינוי איננה מתאימה כאן, שהרי מינוי הוא שם הפעולה של הפועל לְמַנּוֹת, כגון 'מינוי שופטים'. ואולם האקדמיה החליטה שגם במשמע הזה שם הפעולה יהיה מִינוי –…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

אגדה והגדה, אגדות ומעשיות

המילה הַגָּדָה היא שם הפעולה של הפועל הִגִּיד, ולפיכך משמעותה המקורית היא 'אמירה'. כבר בתקופת חז"ל יוחדה למילה הזאת המשמעות 'דרשה, סיפור או דבר חכמה שנאמרים כדי לפרש או להרחיב את דברי התורה שבכתב או…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

גנן בגן הילדים

צורת הזכר של גַּנֶּנֶת היא גַּנָּן, בדיוק כפי שצורות הזכר המקבילות לנַהֶגֶת, תַּיֶּרֶת, הן נַהָג, תַּיָּר, ולהבדיל: גַּנֶּבֶת ו־גַּנָּב. עם ההתפתחות החברתית שהביאה גברים לעבודה בגן הילדים הגיעו אל האקדמיה פניות לאשר את שם בעל…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

צַבָּע או צַבָּעִי?

רבים מתלבטים בשמו של בעל המקצוע העובד בצביעה. צורת השם התקנית היא צַבָּע – על משקל נַגָּר, טַבָּח, סַפָּר, דַּיָּל, זַמָּר ועוד. שמו של בעל המקצוע הזה רווח למדי בספרות חז"ל, כגון בדברי המשנה "הצבע
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מֵרוֹץ או מֵרוּץ?

במגילת קהלת נאמר: "כִּי לֹא לַקַּלִּים הַמֵּרוֹץ וְלֹא לַגִּבּוֹרִים הַמִּלְחָמָה… כִּי עֵת וָפֶגַע יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם" (ט, יא). לצד הצורה המקראית בחולם יש תיעוד במסורות העדות להגיית המילה בתנועת u, וכך אף נוקד בכמה מילונים…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

בַּחַן או בֹּחַן?

מבחן קצר נקרא בֹּחַן (בלי ניקוד: בוחן). זו המילה הרווחת בציבור בהקשר זה, והיא המתועדת בכל המילונים בני זמננו – למן המהדורה הראשונה של מילון אבן־שושן משנת תש"ח (1947). עם זאת יש הנוקטים באותה משמעות את…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

קהילה וקהילייה

המילה קְהִלָּה מופיעה פעמיים בתנ"ך: "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב" (דברים לג, ד), "וַיִּמָּלֵךְ לִבִּי עָלַי וָאָרִיבָה אֶת הַחֹרִים וְאֶת הַסְּגָנִים… וָאֶתֵּן עֲלֵיהֶם קְהִלָּה גְדוֹלָה" (נחמיה ה, ז). רגילים לפרש אותה כמשמעה המוכר…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

אַרכה או אורכה?

אַרְכָּה היא הארכת הזמן שנקבע, מתן שהות נוספת לדבר. צורתה התקנית של המילה היא בתנועת a –  אַרְכָּה, כמו אַשְׁרָה, דַּרְגָּה, קַסְדָה, שַׁלְוָה. ראשיתה של המילה בארמית. היא מתועדת בחלק הארמי של ספר דניאל בניקוד…
המשך קריאה >>

ט"ו בשבט

שאלות ותשובות לט"ו בשבט

עֵץ ואִילָן חוקר הלשון גב"ע צרפתי מסביר בספרו 'העברית בראי הסמנטיקה' את ההבדל בין עץ לאילן, ואלו עיקרי דבריו: במקרא המילה עץ מציינת גם צמח בעל גזע קשה (tree) וגם את החומר המופק ממנו (wood).…
המשך קריאה >>

גם וגם

אפון ואפונה

רַק אָפוּן הַמִּסְכֵּן עָמַד מִן הַצַּד / עַל מַטֵּהוּ נִשְׁעַן וְלֹא נָע וְלֹא נָד (ח"נ ביאליק, בגינת היָרָק – הגרסה המורחבת). אֲפוּנָה וְגֶזֶר יָשְׁבוּ בַּמְּקָרֵר / וְיַחַד עִם בָּטָטָה הִתְחִילוּ לְקַטֵּר (אבנר קנר ויואל לרנר,…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

שם תואר מן המילה פקולטה

במוסדות להשכלה גבוהה נשמע לעיתים שם התואר "פקולטטי" במשמעות 'של הפקולטה', 'ששייך או קשור לפקולטה', כגון "ועדה פקולטטית", "תקנון פקולטטי". שם התואר הזה לא נדון באקדמיה ללשון העברית וברוב המילונים אין לו תיעוד. נראה שיש…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

רשות, מועצה ועירייה

את השלטון המקומי בישראל מנהלות רשויות מקומיות משני סוגים: מועצות ועיריות. מניין לנו מילים אלו? את המילה רָשׁוּת אנו מוצאים למשל במסכת אבות: "שְׁמַעְיָה אוֹמֵר: אֱהֹב אֶת הַמְּלָאָכה וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת וְאַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת" (א,…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

חקלַאי וחקלָאִי – על הסיומות ־ַאי ו־אִי

איך נכון לומר: חקלַאי או חקלָאִי? עיתונַאי או עיתונָאִי? הסיומות ־ַאי ו־אִי משמשות שתיהן בלשוננו – אך לא באותו תפקיד. הסיומת ־ַאי בפתח מציינת בעל מקצוע או עיסוק: חַקְלַאי, עיתונַאי, בַּנקַאי, פִּרְסוּמַאי, טכנַאי, הנדסַאי, עתודַאי, מתמטיקַאי,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

כומר בנקבה

נשאלנו כיצד תיקרא אישה המשמשת בתפקיד כומר. המלצתנו היא כומרה, ובניקוד כָּמְרָה (בקמץ קטן שתנועתו o). משקל פָּעְלָה – בקמץ קטן – הוא משקל בנקבה המקביל לעיתים למשקל המלעילי פֹּעֶל. למשל: יֹשֶׁר–יָשְׁרָה, עֹצֶם–עָצְמָה. משקל פָּעְלָה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

גם וגם

פֶּרֶג ופָרָג

הפרג מוכר מפריחתו בשדות, אך גם מן השימוש בגרגיריו במטבח – למשל במילוי אוזני המן. בשני ההקשרים אפשר לומר פֶּרֶג וגם פָּרָג. בעשורים הראשונים של המאה העשרים נפוצה הצורה פֶּרֶג, וכך נוקד במילונים. במאמר משנת…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

קלפי ופרגוד

ביום הבחירות נעמוד מאחורי הפרגוד, נכניס פתק למעטפה ולאחר מכן נשלשל את המעטפה לקלפי. שתי המילים פרגוד וקלפי הגיעו לעברית בת זמננו מלשון חז"ל ושתיהן יווניות במקורן. פרגוד ביסודו הוא גלימה רקומה היכולה לשמש בגד…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מטף או מטפה?

השם הרווח למכל המשמש לכיבוי שרפות הוא מַטָּף, ואולם שמו התקני הוא מַטְפֶּה. את המונח מַטְפֶּה חידש ועד הלשון העברית במילון למונחי כבאות שיצא לאור בשנת תש"ז (1947) בשיתוף מרכז מכבי האש בארץ ישראל. המילה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מצוּק ומצוֹק

שתי המילים מָצוֹק ומָצוּק קיימות בעברית אך אינן זהות במשמען. מָצוֹק בחולם משמעו מְצוּקָה: "צַר וּמָצוֹק מְצָאוּנִי" (תהלים קיט, קמג), והוא קשור אל הפועל הֵצִיק. לצמד המילים מָצוֹק ומְצוּקָה מקביל הצמד צוֹק וצוּקָה. המילה צוֹק…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

שדרוג והיפוכו

המילה שדרוג נוצרה מלכתחילה תמורת regrading – 'דירוג מחדש', כגון בחוזי טיסה: אדם שאמור לטוס במחלקה מסוימת אפשר להעבירו למחלקה גבוהה יותר או נמוכה יותר. המילה שדרוג מצטרפת למילים מחודשות אחרות שבהן הוספת השי"ן לשורש…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית בים ועל החול החם: רכיכה, צדפה, שונית, תמנון

רַכִּיכָה (Mollusca) הרַכּיכות הן בעלי חיים חסרי שלד פנימי, ושמן העברי רכיכה ניתן להן בעקבות השם המדעי Mollusca על שם גופן הרך והרירי. בכלל הרכיכות מצויים הצְדָפוֹת, החלזונות (ובתוכם השַבְּלולים), הדְּיוֹנוּנִים, התְּמָנוּנִים ועוד. הרכיכות מונות…
המשך קריאה >>

הגייה

שיפון

לשם הצמח שיפון שתי מסורות הגייה בפי דוברי העברית: בפ"א רפה – שִׁיפוֹן, ובפ"א דגושה – שִׁפּוֹן. הצורה התקנית בימינו היא שִׁיפוֹן בפ"א רפה. כך קבע כבר ועד הלשון ב'ילקוט צמחים' שפרסם בשנת תר"ץ (1930),…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

מכנס ומכנסיים ועוד פריטי לבוש בסיומת זוגי או רבים

את שמו של פריט הלבוש מכנסיים ירשנו מן המקורות, וייתכן שהוא קרוי כך על שום שמכניסים לתוכו את הרגליים. אם אומנם כך, מובן מדוע למילה זו סיומת הזוגי ־ַיִם. בלשון הדיבור משמשת לפעמים צורת היחיד…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

עברית תקנית ועברית תקינה

הצירופים עברית תקנית ועברית תקינה משקפים שתי נקודות מבט: שם התואר תִּקְנִי נגזר מן המילה תֶּקֶן. מכשיר או מתקן ייחשבו תִּקְנִיִּים אם קיבלו אישור ממכון התקנים או כיוצא בזה. אך חיוני לא פחות שהם יהיו…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

סִפְרוּת או סַפְרוּת?

מפי דוברי העברית נשמעות שתי הגיות של המילה: סִפְרוּת וסַפְרוּת. ההגייה הנחשבת תקנית היא סִפְרוּת, כפי שנקבע במילוני האקדמיה ללשון העברית. ואולם גם הניקוד סַפְרוּת מתועד בחלק מן המילונים העבריים הכלליים. כבר בימי הביניים שימשה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פרחים ויין לחג האביב: כליל החורש, צהרון מצוי, אֶקדם, אֶפטר

כְּלִיל הַחֹרֶשׁ (משפחת הכליליים) השם המדעי: Cercis siliquastrum. העץ כליל החורש, המפאר את החורש הארץ־ישראלי באביב בפריחתו העזה בוורוד־לילך, זכה בשם כְּלִיל שפירושו כתר. בערבית נקרא העץ عروس الغابة (ערוס אלע'אבה), שתרגומו 'כַּלַּת החורש'. המילה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הודיה והודאה

נשאלנו אם יש הבדל משמעות בין המילים הודיה והודאה, ובאיזו מהן משתמשים בהקשר של הכרה באשמה. שתי המילים מקורן בלשון חז"ל, והן באות בה בלי כל הבדל משמעות. מדובר בשתי צורות של שם הפעולה של הפועל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

משולחן הכתיבה וכוננית המשחקים: מצבע, מדגש, מחיקון, תצרף

מַצְבֵּעַ (טוש, לורד) מצבע הוא כלי כתיבה שבתוכו חומר ספוג דיו בצבעים שונים. המילה מַצְבֵּעַ נקבעה בהשראת מילה דומה במשנה: מַכְתֵּב – כלי שבקצהו האחד (שנקרא 'כותב') כתבו, ובקצהו האחר (שנקרא 'מוחק') מחקו את הכתוב.…
המשך קריאה >>

הגייה

צדף וצדפה

כיצד נכון לומר – צְדָף וצְדָפָה או צֶדֶף וצִדְפָּה? ומה ההבדל בין צדף לצדפה? הצורות התקניות הן צֶדֶף וצִדְפָּה. זוג מילים זה דומה לזוגות המילים: נֶקֶב–נִקְבָּה, יֶתֶר–יִתְרָה, שֶׁלֶד–שִׁלְדָּה, כֶּבֶשׂ–כִּבְשָׂה וכן מֶלֶךְ–מַלְכָּה, כֶּלֶב–כַּלְבָּה. המילים הסגוליות, דוגמת…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

ארכיב או ארכיון?

המונח העברי התקני הוא ארכיון או גַּנְזַךְ (כגון 'גנזך המדינה'). המילה גַּנְזַךְ (ברבים: גַּנְזַכִּים) נזכרת כבר במקרא (דברי הימים א כח, יא) ומקורה בפרסית. מילה זו משמשת גם בימינו, אך היא רווחת פחות מארכיון (ואומנם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשס"ט–תש"ע: הגוון, מבדה, סודרן תרופות, מנהל מיזם

הֶגְוֵן (וריאציה) הגוון הוא מעין העתק של דבר השונה במקצת מן המקור, במכוון או שלא במכוון, למשל במוזיקה: שינוי – במקצב, בנעימה, בהרמוניה ועוד – של נושא מוזיקלי חוזר. המילה הֶגוון דומה בצורתה למילה הֶבְדֵּל,…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

כלי לקילוף ירקות

המונח התקני שנקבע באקדמיה ללשון העברית הוא מַקְלֵף. השם שקול במשקל מַפְעֵל, משקל המכשירים, כמו מַצְפֵּן, מַגְהֵץ, מַפְסֵק, מַחְשֵׁב ועוד. בציבור רווחת גם המילה קוֹלְפָן הבנויה מהוספת הסיומת ־ָן לצורת הבינוני קוֹלֵף.
המשך קריאה >>

גם וגם

הַלְוָיָה ולְוָיָה

הבאת מת לקבורה נקראת בעברית של ימינו הלוויה או לוויה. כינויים אלו אינם נזכרים לא בלשון המקרא ולא בלשון חז"ל. בספרות חז"ל משמש הצירוף הוצאת המת, למשל: "תנו רבנן: מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

איכותי ואיכותני

הצירופים 'מחקר איכותי' או 'מחקר איכותני', 'מחקר כמותי' או 'מחקר כמותני' נוצרו בקרב החוקרים כבבואות לצירופים האנגליים qualitative study ו־quantitative study. חוקרים באוניברסיטאות היו חלוקים בצורת שם התואר – איכותי כנגד איכותני – כמעט מראשית…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מֶחְלָף ומַחְלֵף

שתי מילים התחדשו בלשוננו מן השורש חל"ף ומ"ם בראשן: מֶחְלָף – interchange – המוכרת לכול מן הנסיעה בדרכים. מֶחְלָף הוא "צומת קומות" או בהגדרתו הרשמית: מפגש דרכים בשני מפלסים או יותר, שהמעבר בו מדרך לדרך…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

היתכנות או ייתכנות?

הצורה התקנית היא היתכנות (בניקוד: הִתָּכְנוּת), וכך גם נקבע במונחי האקדמיה (תשנ"ז, 1997). פירוש המילה הוא 'היותו של דבר אפשרי ובר מימוש' (באנגלית: feasibility וגם practicability). המילה היתכנות היא שם פעולה מן הפועל ייתכן. פועל…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

רֹאשׁ ורָאשִׁים

שאלה: האם צריך לומר רָאשֵׁי ממשלה או רֹאשֵׁי ממשלה? תשובה: צורת הרבים של רֹאשׁ היא בתנועת a: רָאשִׁים (בקמץ). מכאן גם צורת הנסמך רָאשֵׁי־, כגון רָאשֵׁי חודשים, רָאשֵׁי עם, רָאשֵׁי המדינה (כל הצירופים הללו מן…
המשך קריאה >>

גם וגם

חצוף וחוצפן

שאלה חצופה: מה ההבדל בין חצוף לחוצפן? המילים אינן נבדלות במשמעותן אלא במקורן. המילה חצוף נוצרה בלשון חכמים (והיא מקבילה למילה הארמית 'חציף'). חוצפן היא יצירה של העברית החדשה: למילה 'חוצפה' (שגם היא מימי חז"ל)…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

סַכּרת או סוּכּרת?

המונח התקני הוא סֻכֶּרֶת (בלי ניקוד: סוכרת). המונח שנקבע הוא שילוב של המילה סוכר ושל משקל המחלות פַּעֶלֶת, כלומר: ראשיתו בתנועה u כמו סוכר, והמשכו בשני סגולים כמשקל המחלות. למחלות דלקתיות האקדמיה נוהגת לקבוע שמות…
המשך קריאה >>

יום המשפחה

נטיית אב, סב, אח, חם

למרות הדמיון בין אָב לסָב דרכי הנטייה של שתי המילים הללו שונות. למילה אָב דרך נטייה מיוחדת, בתוספת יו"ד (תנועת i): אָב, אֲבִי־(המשפחה) וגם אַב־(המשפחה), אָבִי, אָבִיךָ, אָבִיךְ, אָבִיו, אָבִיהָ, אָבִינוּ, אֲבִיכֶם, אֲבִיהֶן. כך נוטות…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

חֵמָר וחֹמֶר

רבים משתמשים במילה חֵמר במשמעות clay, אדמה המשמשת לקדרות – במקום במילה חומר. ואולם מן המקרא עולה כי חֵמָר לעצמו וחֹמֶר לעצמו: "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

עדשה ועדשים

עֲדָשִׁים היא צורת הרבים של עֲדָשָׁה (ולא "עָדָשׁ"), כפי שתאנים היא צורת הרבים של תאנה. ובדומה להם גם חיטים–חיטה, שְׂעורים–שעורה, שקמים–שקמה ועוד רבים. אם כן מינה של המילה 'עדשים' הוא נקבה: עדשים כתומות, עדשים ירוקות,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

זוגתו, בת זוגו, בת זוגתו

לא פעם אנחנו נשאלים איך יש לומר – בת זוגו או זוגתו או בת זוגתו. לשתי הצורות הראשונות יסוד במקורות העברית ואילו הצורה השלישית התפתחה בדורות האחרונים. המילה זוּג, ובחלק מן המסורות זוֹג, נשאלה ללשוננו…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

מֵחַ עצם

מליאת האקדמיה החליטה לאשר את הצירוף מֵחַ עֶצֶם (לצד לְשַׁד עצם) במשמעות marrow (בישיבתה ביום כ"ד במרחשוון תשע"א, 1 בנובמבר 2010; ישיבה שי"ז). המונח הרשמי שקבעה האקדמיה בעבר היה לְשַׁד הָעֶצֶם או לְשַׁד הָעֲצָמוֹת. את…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מַקְרֵר או מְקָרֵר?

ועד הלשון קבע את המונח מְקָרֵר בשנת תרפ"ח (1928), והשם נותר בצורתו זו עד היום. הבחנת המשמעות בין משקל מְפַעֵל (עושה הפעולה) ובין מַפְעֵל (כלים ומכשירים) איננה מוחלטת. שמות מכשירים אחדים נשקלו במשקל עושה הפעולה,…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

סינר או סינור?

עד היום יש המתלבטים מה הצורה הנכונה – סינר או סינור. האקדמיה נדרשה לשאלה זו, וקבעה כי הצורה התקנית היא סִינָר. המילה סינר נזכרת במשנה: "האישה החוגרת בסינר בין מלפניה ובין מלאחריה" (שבת י, ד),…
המשך קריאה >>