נושא: פירושי מילים וביטויים וגלגוליהם

מטבעות לשון

יָשַׁב עַל הַמְּדוֹכָה

לשבת על המדוכה פירושו להתחבט רבות בבעיה, להתלבט ולדון בעניין באריכות ובכובד ראש.
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

ממתי גר הכלב במלונה?

בעברית של ימינו מלונה היא ביתו של חברנו הנאמן, הכלב, ואילו במקרא מלונה היא סוכת שומרים בשדה.
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מְאוּרָה ומְחִלָּה

בימינו המאורה היא חור או מערה בקרקע המשמשים משכנם של בעלי חיים, ואילו המחילה היא חלל בקרקע, לרוב בצורת תעלה או מסדרון, שבעלי החיים חופרים בעצמם.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בְּתוֹר

אנו נשאלים הרבה על תקינות השימוש בצירוף 'בתור' במשמעות 'בתפקיד של', 'במעמד של', 'כ־'. האקדמיה לא עסקה ולא פסקה בשאלה זו, ואילו בקרב מתקני הלשון בימינו הדעות חלוקות – יש המסתייגים משימוש זה ויש שאינם מוצאים בו פסול.
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

שמות האצבעות

ממתי נקראו האצבעות בשמות? כבר בגן הילדים לומדים הילדים את שמותיהן של חמש האצבעות שביד, מהאגודל ועד הזרת. מי שיעיין במילונים יראה ששמות האצבעות מסומנים כמילים שנתחדשו בלשון חכמים, והן אפוא ותיקות למדי בלשוננו. ברם,…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

עצרת

עֲצֶרֶת בעברית של היום היא כינוס, ובמיוחד כינוס של הרבה אנשים, לציון אירוע או להבעת עמדה מסוימת ועוד, כגון עצרת זיכרון או עצרת מחאה. לעיתים היא מציינת גם כינוס של נציגים או של חברים בגוף…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

עוּגָב

בלשוננו היום עוגב הוא כלי נגינה גדול בעל קלידים ומערכת צינורות. האם לכלי זה התכוון משורר תהלים באומרו (קנ, ד) "הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב"? סביר להניח שלא. מלבד הפסוק בתהלים כלי הנגינה עוּגָב נזכר בתנ"ך עוד…
המשך קריאה >>

ט"ו באב

ארבע כפות האהבה

אחת מיצירותיו המפורסמות של ר' משה אבן עזרא, ממשוררי תור הזהב בספרד (מפנה המאות ה־11 וה־12), היא 'ספר הענק'. הספר הוא אוסף של שירים קצרים, חרוזים ושקולים, שהמשותף להם שכל שורות השיר מסתיימות באותה המילה,…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

חילוני וחילוניוּת

המילה חִלּוֹנִי, ב־ל דגושה, קשורה אל המילים חֹל, חֻלִּין, חִלֵּל – מן השורש חל"ל שעניינו 'ההפך מן קודש'. בתרגומי המקרא לארמית המילה חִילוֹנַי, לעיתים בכתיב חילונאי, מופיעה תמורת המילה 'זר', שהיא הפך לכוהן. למשל בתרגום…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

הדתה

המילה הֲדָתָה הגיעה אל שולחנה של הוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה בשנת תשס"ו (2006) – לאחר שכבר החלה לשמש, והוועדה המליצה למליאת האקדמיה לאמץ אותה. מלכתחילה לא נועדה המילה הדתה לציין פעולה מכוונת של…
המשך קריאה >>

גם וגם

שני פנים או שתי פנים?

המילה פָּנִים שייכת לקבוצת המילים שמינן הדקדוקי כפול – זכר וגם נקבה. לפיכך אפשר לומר "שתי פנים" וגם "שני פנים" – בין בהוראה מוחשית ובין בהוראה מושאלת ('צדדים', 'היבטים'). עם זאת כאשר משתמשים במפורש במילה פָּנִים כריבוי…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

גפיים – זכר או נקבה?

על פי מה שקבעה האקדמיה במינוח המקצועי, כגון במונחי אנטומיה, הדרך המומלצת היא להשתמש במילה גפיים בלשון זכר: 'גפיים עליונים', 'גפיים תחתונים' (בבני אדם), 'גפיים קדמיים', 'גפיים אחוריים' (בבעלי חיים). צורת היחיד של המילה היא…
המשך קריאה >>

מסע בזמן

אין מזל קַשָּת לישראל

שם המזל המשויך לחודש כסלו נהגה כיום בדרך כלל קַשָּׁת, כשם האיש היורה בקֶשֶׁת, ואולם במקורותינו הקדומים נקרא מזל זה דווקא קֶשֶׁת, כְּשם כלי הירייה עצמו. בכתובת פסיפס שנמצאה בבית הכנסת בעין גדי נמנים כל…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מתנה ונרדפותיה

כידוע לכל פותר תשבצים, למילה מַתָּנָה כמה וכמה מילים נרדפות, כמעט כולן משמשות כבר במקרא. לצד מַתָּנָה אנו מוצאים את המילים מַתָּן ומַתָּת, ושלושתן נגזרות מאותו השורש – נת"ן. בשלושתן נידַמתה ה־נ הראשונה של השורש אל…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מה בין אשפוז לאושפיזין

"אזמין לסעודתי אושפיזין עילאין קדישין" (סדר אושפיזין, נוסח האר"י) רבים נוהגים להזמין לסוכתם את האושפיזין – כינוי לשבעה מאבות העם היהודי: אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרן ודוד. מקור המנהג בספר הזוהר (פרשת אמור), ומשם…
המשך קריאה >>

יום הכיפורים

כִּי הִנֵּה כַהֶגֶה – מן הפיוט אל המכונית

"כִּי הִנֵּה כַחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר, בִּרְצוֹתוֹ מַרְחִיב וּבִרְצוֹתוֹ מְקַצֵּר – כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ, חֶסֶד נוֹצֵר, לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר". כך נפתח הפיוט המוכר שנוהגים לומר בליל יום הכיפורים. הפייטן[1] ממשיל את ישראל…
המשך קריאה >>

ראש השנה

ייחול ואיחול

כולנו מייחלים לשנה טובה ומאחלים זה לזה כתיבה וחתימה טובה. את הפועל יִחֵל ירשנו מן התנ"ך: "הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ" (תהלים לג, יח). לייחל פירושו 'לקוות', 'לצפות', וזו גם המשמעות של הפועל…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

עם הארץ בנקבה

על אדם שלא למד ואין לו ידע אומרים לעיתים שהוא 'עם הארץ'. כיצד אפשר לומר זאת על אישה? הדרך המקובלת והמומלצת לפי שעה היא להשאיר את הצירוף כמות שהוא: 'היא עם הארץ' – כמו 'היא נכס',…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

כִּיּוּל

כִּיּוּל הוא כוונון של מכשיר מדידה כדי שיהיה מדויק. השורש המקראי כו"ל או כי"ל מציין בין השאר מדידה ככתוב בישעיהו: "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם, וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן, וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ, וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים, וּגְבָעוֹת…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מאזניים ואוזניים

רבים סבורים כי המילה מאזניים גזורה מן המילה אוזן, ולא היא. אומנם בעברית שתי המילים נראות שייכות לאותו השורש, אך מן הערבית והארמית עולה בבירור שמדובר בשורשים שונים. צורתה הערבית של המילה אֹזֶן היא אֻדְ'ן
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

חזר לסורו – על סוֹר ושְׂאוֹר

על אדם ששב לדרכו הרעה אומרים שהוא 'חזר לסוֹרוֹ', או בהגייה הרווחת יותר 'חזר לסוּרוֹ'. מקורו של הביטוי בספרות חז"ל, כגון "גֵר שחזר לסורו" (בבלי גיטין מה ע"ב ועוד). אך מה משמעו המילולי? בציווי על…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

עם לועז, מילים לועזיות והוצאת לעז

הַלֵּל הוא סדרה של שישה ממזמורי תהלים (קיג–קיח) הנקראים בהזדמנויות מיוחדות, ובהן שלושת הרגלים. על כן הוא כלול בהגדה של פסח. מזמור קיד, השני במזמורי ההלל, קשור ישירות ביציאת מצרים ופותח במילים "בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

יתד – זכר או נקבה?

המילה יָתֵד משמשת במקורותינו גם בלשון נקבה וגם בלשון זכר, אך ברוב המקרים היא נקבה. הנה כמה מובאות: יתד בנקבה "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ" (דברים כג, יד); "בַּיּוֹם הַהוּא… תָּמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

מטח ומתך

מַטָּח הוא ירי מכמה כלי נשק בבת אחת. המילה מתועדת מראשית שנות החמישים של המאה העשרים, ותולדותיה אינם מחוורים לגמרי. כמו המילים טווח ומטווח היא נוצרה בוודאי בהשראת הצירוף "מטחווי קשת" שבסיפור הגר וישמעאל (המשך קריאה >>

יום המשפחה

עברית לכל המשפחה

עובדות בעברית שאולי לא ידעתם על המשפחה שלכם.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

דָּרַךְ כּוֹכָבוֹ

'עלה לגדולה', 'פָּרַץ וזכה במהירות להצלחה ולהכרה' למשל: בשלהי המאה השמונה עשרה דרך כוכבה של התנועה הרומנטית באירופה. הוריה העניקו לה חינוך מוזיקלי קפדני, וכבר בגיל צעיר דרך כוכבה כפסנתרנית מחוננת. באחד המְשָׁלים הקצרים…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

כֹּה לֶחָי

'כל הכבוד', 'ברכותיי' (ברכת שבח וחיזוק) למשל: כתבת דברים חשובים ואמיצים. הזדהיתי כמעט עם כל מילה. כה לחי! בשמואל א פרק כה דוד שולח עשרה נערים אל נבל הכרמלי ומורה להם לפתוח את השיחה בדרישה…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

קָרָא תִּגָּר

'התריס', 'מחה', 'יצא למאבק' למשל: חבר המועצה הוותיק קרא תיגר על ראש העיר המכהן והציג את מועמדותו לראשות העירייה. הצירוף לקרוא תיגר מקורו בלשון חכמים. כך למשל במדרש בראשית רבה (א, י) אנו קוראים על מחאת…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בְּכִי תַּמְרוּרִים

'בכי מר', 'בכי גדול' למשל: בכל שנה הלב נחמץ מבכי התמרורים בפתח הגן החדש, אף שברור לכולנו שלאחר לכתנו יסתער הפעוט המייבב על מכוניות הצעצוע ובסוף היום יבקש להישאר. מקור הצירוף באחד מפרקי הנחמה הידועים בתנ"ך…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

עָמַד בַּפֶּרֶץ

'הגן בתוקף', 'עמד על שלו ומנע אסון' למשל: לולא אותו שכן אשר עמד בפרץ והרגיע את הרוחות, היה ודאי הוויכוח מתפתח לכדי קטטה אלימה. בעקבות חטא העגל חשב ה' לכַלות את ישראל. משה השתדל בעבור…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

הוֹלִיךְ שׁוֹלָל

'השלה', 'הונה' למשל: פרסומי החברה הוליכו שולל רבים מלקוחותיה, וכעת היא נאלצת להתמודד עם תביעה ייצוגית. בלשון המליצית במקרא מתועדים שני צירופים – 'הלך שולל' ו'הוליך שולל', והם מופיעים בהקשרים שונים מאוד זה מזה. מיכה הנביא…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

מִמָּה נַפְשָׁךְ

'בכל אופן שתרצה'; 'בין כך ובין כך תגיע לאותה תוצאה'.
למשל: ממה נפשך – אם הוא פעל כשורה אין בעיה שנספר זאת; ואם הייתה עבירה פלילית, האין מחובתנו לספר זאת?
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בְּלִי מְצָרִים, לְלֹא מְצָרִים

'בלי גבולות' למשל: בילדותי ספגתי מהוריי אהבה ללא מצרים, ואני מקווה שאצליח לגדל כך גם את ילדיי. מֶצֶר הוא 'גבול', 'תחום' בלשון חכמים. כך למשל המשנה (בבא בתרא ז, ג) דנה בשאלה מה הדין אם…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

הַיְנוּ הָךְ

'אותו הדבר', 'זה וזה שווים' למשל: הנהגה וניהול אינם היינו הך, וחשוב לטפח את שניהם. מקורו של הצירוף היינו הך בארמית של התלמוד הבבלי. תרגומו המילולי: 'זה הוא ההיא'. ומשמעו 'הדבר הזה הוא הדבר הזה',…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

טָבִין וּתְקִילִין

'כסף טוב' למשל: שילמתי על המוצר טבין ותקילין, ואני מצפה לשירות אדיב בהתאם. הצירוף טבין ותקילין לשונו ארמית ותרגומו המילולי הוא 'טובים וּשקולים'. מקור הצירוף בסיפור הלוואת מטבעות דינר המובא בתלמוד: בתו של ר' חייא…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

אוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים

'אור חזק', 'שפע אור' למשל: "כִּמְעַט פָּקְחָה אִמִּי עֵינֶיהָ הָעֲשֵׁשׁוֹת וָאֵרֶא: אוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים שָׁם יָהֵל, כִּי נָשְׁקָה הַשְּׁכִינָה עֲלֵיהֶן" (ח"נ ביאליק, "אמי, זכרונה לברכה").    ישעיהו הנביא נוזף בעם המבקש לחסות בצל מצרים מפּחד…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

פַּכִּים קְטַנִּים

'זוטות', 'עניינים קלי ערך' – למשל: מן הפכים הקטנים שסופרו בעלוני הקיבוץ בראשיתו מצטיירת בצבעים טבעיים דמותה של קבוצת המייסדים.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

לְלֹא חַת, לִבְלִי חַת

'בלי פחד', 'שאין בו פחד' למשל: רב החובל ניצב ללא חַת על סיפון האונייה בעת הסערה. השורש חת"ת מציין ביסודו ניתוץ ושבירה, כגון בתיאור האדמה הנשברת ומתפוררת לרגבים מרוב יובש: "בַּעֲבוּר הָאֲדָמָה חַתָּה כִּי לֹא הָיָה…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

אוֹר יְקָרוֹת

'אור בהיר', 'אור נעים' למשל: נרות החנוכה זהרו באור יקרות. נבואותיו האחרונות של זכריה הן נבואות לאחרית הימים. בסוף הספר הוא מנבא כי כל הגויים ייאספו אל ירושלים ויילחמו עליה, ואולם ה' יילחם בהם ויושיע את…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

הִרְהִיב עֹז

'הֵעֵז' למשל: חמש שנים חלפו בטרם הרהיב עוז לגלות לנערה את דבר אהבתו אליה. הצירוף 'הרהיב עוז' או 'הרהיב עוז בנפשו' מבוסס על הכתוב בתהלים קלח, ג: "בְּיוֹם קָרָאתִי וַתַּעֲנֵנִי, תַּרְהִבֵנִי בְנַפְשִׁי עֹז". השורש רה"ב…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

נִטַּל עֻקְצוֹ

'פגה חריפותו', 'סר ממנו עיקרו' למשל: לאחר שהוכח שהנתבעת לא הייתה בארץ באותה העת, ניטל עוקצה של טענת התביעה.  המילה עֹקֶץ משמשת בלשוננו למן תקופת חז"ל, וכמילים רבות מרובד הלשון הזה מקורה כנראה ארמי: עוּקָץ,…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

חֲדַל אִישִׁים

'אדם עלוב וחלש אופי' למשל: חבריו ראו בוותרנותו מידה של גדלות רוח, אך הוא ראה עצמו רופס וחדל אישים. בכמה מקומות בספר ישעיהו מתוארת בהרחבה דמותו של עבד ה' – דמות אשר ניתנו לה פירושים…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יִשַּׁר כּוֹחַ

'כל הכבוד' (ברכת שבח וחיזוק) למשל: מסיבת הסיום הייתה נהדרת. יישר כוחכם! מקורו של המטבע בספרות חז"ל. במדרש על הכתוב "וְכָתַבְתִּי עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ" (שמות לד,…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בַּעֲלִיל

'בבירור', 'ללא ספק' למשל: פקודה בלתי חוקית בעליל. ניכר בעליל שהוא משקר. את הביטוי בשימושו המוכר לנו כיום ירשנו מן המשנה. בתקופת חז"ל היו חכמי הסנהדרין מקדשים את החודש – כלומר קובעים שמתחיל חודש…
המשך קריאה >>

מאמרים

חיי מילים: סוללה, מלאך

איך התרחב משמעה של המילה 'סוללה' מ'תל עפר שבונים סביב עיר נצורה' לשלל המשמעים שבהן משמשת המילה כיום ובהם 'קבוצת כלי ירייה' ו'בטרייה'? מה הקשר בין 'מלאך' ל'מלאכה', ואיך קיבל המלאך כנפיים? על גלגולי המשמעות של…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יָרַד לְטִמְיוֹן

'אבד', 'לא נשאר ממנו דבר' למשל: הירושה מהוריו לא הייתה גדולה, וגם המעט הזה ירד לטמיון בהשקעה במיזם כושל. ברגע אחד של חוסר תשומת לב נשמט מן הכיס מפתח המכונית, ואתו ירדו לטמיון כל התכניות…
המשך קריאה >>

מסע בזמן

מִצְמוּץ מים

הפועל מִצְמֵץ רווח למדי בעברית כיום, ומשמעותו מוכרת לכול. זאת למשל הגדרתו במילון רב־מילים: "מִצְמֵץ – עצם את עיניו ופקח אותן במהירות ובתכיפות בתנועה לא רצונית". אולם נראה שהשימוש בפועל במשמעות זו מאוחר למדי –…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

קְטַן אֱמוּנָה

'ספקן', 'רואה שחורות' למשל: חבריי לעבודה תלו תקוות במנהל החדש, אבל אני – קטנת אמונה שכמותי – הערכתי שהמצב יישאר כשהיה, ולצערי לא התבדיתי. צורתו המקורית של הביטוי היא קְטַן אֲמָנָה. בספרות חז"ל אֲמָנָה היא השם…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

עָשָׂה שַׁמּוֹת

'הרס', החריב', 'פגע פגיעה קשה' למשל: המים שהציפו את הדירה עשו בה שמות, ורוב תכולתה כבר אינה ראויה לשימוש.  שַׁמָּה – מן השורש שמ"ם – היא מקום שָׁמֵם וחרב, כגון בדברי הנביא על בבל: "הָיוּ…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יָצָא שְׁמוֹ לְמֵרָחוֹק

'התפרסם ברבים' (לרוב לטובה) למשל: "ויקומו דון קישוט וסנשו בבקר וישלמו לבעל בית המלון ביד רחבה, וירכבו על־בהמתם ויצאו ללכת אל־גדות אברו הנהר, כי יצא שם הנהר ההוא למרחוק, ויבקש דון קישוט לראותו בעיניו ולחקרו, כי…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

קוֹטֵל קָנִים

'אדם פשוט וחסר השכלה', 'אדם שאין להתחשב בו' המטבע רווח על דרך השלילה ('אינו קוטל קנים', 'לא קוטל קנים') במשמעות 'בעל השכלה וידע', 'בקיא בתחומו', 'מקצוען', ובהשאלה 'מצליח בתחומו'. למשל: סבי היה רופא מפורסם במחוז…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

לְהַוָּתִי

'לאסוני' למשל: ככל שמתרחבת הרכיבה על אופניים מתרבות להוותנו גם התאונות. מקורו של מטבע הלשון 'להוותי' בפסוק מוקשה בספר איוב: "נָתְסוּ נְתִיבָתִי, לְהַוָּתִי יֹעִילוּ, לֹא עֹזֵר לָמוֹ" (ל, יג). לפי המילונים המשמעות העיקרית של המילה…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יָשַׁב עַל הַמְּדוֹכָה

לשבת על המדוכה פירושו להתחבט רבות בבעיה, להתלבט ולדון בעניין באריכות ובכובד ראש.
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

ממתי גר הכלב במלונה?

בעברית של ימינו מלונה היא ביתו של חברנו הנאמן, הכלב, ואילו במקרא מלונה היא סוכת שומרים בשדה.
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מְאוּרָה ומְחִלָּה

בימינו המאורה היא חור או מערה בקרקע המשמשים משכנם של בעלי חיים, ואילו המחילה היא חלל בקרקע, לרוב בצורת תעלה או מסדרון, שבעלי החיים חופרים בעצמם.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בְּתוֹר

אנו נשאלים הרבה על תקינות השימוש בצירוף 'בתור' במשמעות 'בתפקיד של', 'במעמד של', 'כ־'. האקדמיה לא עסקה ולא פסקה בשאלה זו, ואילו בקרב מתקני הלשון בימינו הדעות חלוקות – יש המסתייגים משימוש זה ויש שאינם מוצאים בו פסול.
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

שמות האצבעות

ממתי נקראו האצבעות בשמות? כבר בגן הילדים לומדים הילדים את שמותיהן של חמש האצבעות שביד, מהאגודל ועד הזרת. מי שיעיין במילונים יראה ששמות האצבעות מסומנים כמילים שנתחדשו בלשון חכמים, והן אפוא ותיקות למדי בלשוננו. ברם,…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

עצרת

עֲצֶרֶת בעברית של היום היא כינוס, ובמיוחד כינוס של הרבה אנשים, לציון אירוע או להבעת עמדה מסוימת ועוד, כגון עצרת זיכרון או עצרת מחאה. לעיתים היא מציינת גם כינוס של נציגים או של חברים בגוף…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

עוּגָב

בלשוננו היום עוגב הוא כלי נגינה גדול בעל קלידים ומערכת צינורות. האם לכלי זה התכוון משורר תהלים באומרו (קנ, ד) "הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב"? סביר להניח שלא. מלבד הפסוק בתהלים כלי הנגינה עוּגָב נזכר בתנ"ך עוד…
המשך קריאה >>

ט"ו באב

ארבע כפות האהבה

אחת מיצירותיו המפורסמות של ר' משה אבן עזרא, ממשוררי תור הזהב בספרד (מפנה המאות ה־11 וה־12), היא 'ספר הענק'. הספר הוא אוסף של שירים קצרים, חרוזים ושקולים, שהמשותף להם שכל שורות השיר מסתיימות באותה המילה,…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

חילוני וחילוניוּת

המילה חִלּוֹנִי, ב־ל דגושה, קשורה אל המילים חֹל, חֻלִּין, חִלֵּל – מן השורש חל"ל שעניינו 'ההפך מן קודש'. בתרגומי המקרא לארמית המילה חִילוֹנַי, לעיתים בכתיב חילונאי, מופיעה תמורת המילה 'זר', שהיא הפך לכוהן. למשל בתרגום…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

הדתה

המילה הֲדָתָה הגיעה אל שולחנה של הוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה בשנת תשס"ו (2006) – לאחר שכבר החלה לשמש, והוועדה המליצה למליאת האקדמיה לאמץ אותה. מלכתחילה לא נועדה המילה הדתה לציין פעולה מכוונת של…
המשך קריאה >>

גם וגם

שני פנים או שתי פנים?

המילה פָּנִים שייכת לקבוצת המילים שמינן הדקדוקי כפול – זכר וגם נקבה. לפיכך אפשר לומר "שתי פנים" וגם "שני פנים" – בין בהוראה מוחשית ובין בהוראה מושאלת ('צדדים', 'היבטים'). עם זאת כאשר משתמשים במפורש במילה פָּנִים כריבוי…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

גפיים – זכר או נקבה?

על פי מה שקבעה האקדמיה במינוח המקצועי, כגון במונחי אנטומיה, הדרך המומלצת היא להשתמש במילה גפיים בלשון זכר: 'גפיים עליונים', 'גפיים תחתונים' (בבני אדם), 'גפיים קדמיים', 'גפיים אחוריים' (בבעלי חיים). צורת היחיד של המילה היא…
המשך קריאה >>

מסע בזמן

אין מזל קַשָּת לישראל

שם המזל המשויך לחודש כסלו נהגה כיום בדרך כלל קַשָּׁת, כשם האיש היורה בקֶשֶׁת, ואולם במקורותינו הקדומים נקרא מזל זה דווקא קֶשֶׁת, כְּשם כלי הירייה עצמו. בכתובת פסיפס שנמצאה בבית הכנסת בעין גדי נמנים כל…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מתנה ונרדפותיה

כידוע לכל פותר תשבצים, למילה מַתָּנָה כמה וכמה מילים נרדפות, כמעט כולן משמשות כבר במקרא. לצד מַתָּנָה אנו מוצאים את המילים מַתָּן ומַתָּת, ושלושתן נגזרות מאותו השורש – נת"ן. בשלושתן נידַמתה ה־נ הראשונה של השורש אל…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מה בין אשפוז לאושפיזין

"אזמין לסעודתי אושפיזין עילאין קדישין" (סדר אושפיזין, נוסח האר"י) רבים נוהגים להזמין לסוכתם את האושפיזין – כינוי לשבעה מאבות העם היהודי: אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרן ודוד. מקור המנהג בספר הזוהר (פרשת אמור), ומשם…
המשך קריאה >>

יום הכיפורים

כִּי הִנֵּה כַהֶגֶה – מן הפיוט אל המכונית

"כִּי הִנֵּה כַחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר, בִּרְצוֹתוֹ מַרְחִיב וּבִרְצוֹתוֹ מְקַצֵּר – כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ, חֶסֶד נוֹצֵר, לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר". כך נפתח הפיוט המוכר שנוהגים לומר בליל יום הכיפורים. הפייטן[1] ממשיל את ישראל…
המשך קריאה >>

ראש השנה

ייחול ואיחול

כולנו מייחלים לשנה טובה ומאחלים זה לזה כתיבה וחתימה טובה. את הפועל יִחֵל ירשנו מן התנ"ך: "הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ" (תהלים לג, יח). לייחל פירושו 'לקוות', 'לצפות', וזו גם המשמעות של הפועל…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

עם הארץ בנקבה

על אדם שלא למד ואין לו ידע אומרים לעיתים שהוא 'עם הארץ'. כיצד אפשר לומר זאת על אישה? הדרך המקובלת והמומלצת לפי שעה היא להשאיר את הצירוף כמות שהוא: 'היא עם הארץ' – כמו 'היא נכס',…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

כִּיּוּל

כִּיּוּל הוא כוונון של מכשיר מדידה כדי שיהיה מדויק. השורש המקראי כו"ל או כי"ל מציין בין השאר מדידה ככתוב בישעיהו: "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם, וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן, וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ, וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים, וּגְבָעוֹת…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מאזניים ואוזניים

רבים סבורים כי המילה מאזניים גזורה מן המילה אוזן, ולא היא. אומנם בעברית שתי המילים נראות שייכות לאותו השורש, אך מן הערבית והארמית עולה בבירור שמדובר בשורשים שונים. צורתה הערבית של המילה אֹזֶן היא אֻדְ'ן
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

חזר לסורו – על סוֹר ושְׂאוֹר

על אדם ששב לדרכו הרעה אומרים שהוא 'חזר לסוֹרוֹ', או בהגייה הרווחת יותר 'חזר לסוּרוֹ'. מקורו של הביטוי בספרות חז"ל, כגון "גֵר שחזר לסורו" (בבלי גיטין מה ע"ב ועוד). אך מה משמעו המילולי? בציווי על…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

עם לועז, מילים לועזיות והוצאת לעז

הַלֵּל הוא סדרה של שישה ממזמורי תהלים (קיג–קיח) הנקראים בהזדמנויות מיוחדות, ובהן שלושת הרגלים. על כן הוא כלול בהגדה של פסח. מזמור קיד, השני במזמורי ההלל, קשור ישירות ביציאת מצרים ופותח במילים "בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

יתד – זכר או נקבה?

המילה יָתֵד משמשת במקורותינו גם בלשון נקבה וגם בלשון זכר, אך ברוב המקרים היא נקבה. הנה כמה מובאות: יתד בנקבה "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ" (דברים כג, יד); "בַּיּוֹם הַהוּא… תָּמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

מטח ומתך

מַטָּח הוא ירי מכמה כלי נשק בבת אחת. המילה מתועדת מראשית שנות החמישים של המאה העשרים, ותולדותיה אינם מחוורים לגמרי. כמו המילים טווח ומטווח היא נוצרה בוודאי בהשראת הצירוף "מטחווי קשת" שבסיפור הגר וישמעאל (המשך קריאה >>

יום המשפחה

עברית לכל המשפחה

עובדות בעברית שאולי לא ידעתם על המשפחה שלכם.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

דָּרַךְ כּוֹכָבוֹ

'עלה לגדולה', 'פָּרַץ וזכה במהירות להצלחה ולהכרה' למשל: בשלהי המאה השמונה עשרה דרך כוכבה של התנועה הרומנטית באירופה. הוריה העניקו לה חינוך מוזיקלי קפדני, וכבר בגיל צעיר דרך כוכבה כפסנתרנית מחוננת. באחד המְשָׁלים הקצרים…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

כֹּה לֶחָי

'כל הכבוד', 'ברכותיי' (ברכת שבח וחיזוק) למשל: כתבת דברים חשובים ואמיצים. הזדהיתי כמעט עם כל מילה. כה לחי! בשמואל א פרק כה דוד שולח עשרה נערים אל נבל הכרמלי ומורה להם לפתוח את השיחה בדרישה…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

קָרָא תִּגָּר

'התריס', 'מחה', 'יצא למאבק' למשל: חבר המועצה הוותיק קרא תיגר על ראש העיר המכהן והציג את מועמדותו לראשות העירייה. הצירוף לקרוא תיגר מקורו בלשון חכמים. כך למשל במדרש בראשית רבה (א, י) אנו קוראים על מחאת…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בְּכִי תַּמְרוּרִים

'בכי מר', 'בכי גדול' למשל: בכל שנה הלב נחמץ מבכי התמרורים בפתח הגן החדש, אף שברור לכולנו שלאחר לכתנו יסתער הפעוט המייבב על מכוניות הצעצוע ובסוף היום יבקש להישאר. מקור הצירוף באחד מפרקי הנחמה הידועים בתנ"ך…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

עָמַד בַּפֶּרֶץ

'הגן בתוקף', 'עמד על שלו ומנע אסון' למשל: לולא אותו שכן אשר עמד בפרץ והרגיע את הרוחות, היה ודאי הוויכוח מתפתח לכדי קטטה אלימה. בעקבות חטא העגל חשב ה' לכַלות את ישראל. משה השתדל בעבור…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

הוֹלִיךְ שׁוֹלָל

'השלה', 'הונה' למשל: פרסומי החברה הוליכו שולל רבים מלקוחותיה, וכעת היא נאלצת להתמודד עם תביעה ייצוגית. בלשון המליצית במקרא מתועדים שני צירופים – 'הלך שולל' ו'הוליך שולל', והם מופיעים בהקשרים שונים מאוד זה מזה. מיכה הנביא…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

מִמָּה נַפְשָׁךְ

'בכל אופן שתרצה'; 'בין כך ובין כך תגיע לאותה תוצאה'.
למשל: ממה נפשך – אם הוא פעל כשורה אין בעיה שנספר זאת; ואם הייתה עבירה פלילית, האין מחובתנו לספר זאת?
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בְּלִי מְצָרִים, לְלֹא מְצָרִים

'בלי גבולות' למשל: בילדותי ספגתי מהוריי אהבה ללא מצרים, ואני מקווה שאצליח לגדל כך גם את ילדיי. מֶצֶר הוא 'גבול', 'תחום' בלשון חכמים. כך למשל המשנה (בבא בתרא ז, ג) דנה בשאלה מה הדין אם…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

הַיְנוּ הָךְ

'אותו הדבר', 'זה וזה שווים' למשל: הנהגה וניהול אינם היינו הך, וחשוב לטפח את שניהם. מקורו של הצירוף היינו הך בארמית של התלמוד הבבלי. תרגומו המילולי: 'זה הוא ההיא'. ומשמעו 'הדבר הזה הוא הדבר הזה',…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

טָבִין וּתְקִילִין

'כסף טוב' למשל: שילמתי על המוצר טבין ותקילין, ואני מצפה לשירות אדיב בהתאם. הצירוף טבין ותקילין לשונו ארמית ותרגומו המילולי הוא 'טובים וּשקולים'. מקור הצירוף בסיפור הלוואת מטבעות דינר המובא בתלמוד: בתו של ר' חייא…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

אוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים

'אור חזק', 'שפע אור' למשל: "כִּמְעַט פָּקְחָה אִמִּי עֵינֶיהָ הָעֲשֵׁשׁוֹת וָאֵרֶא: אוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים שָׁם יָהֵל, כִּי נָשְׁקָה הַשְּׁכִינָה עֲלֵיהֶן" (ח"נ ביאליק, "אמי, זכרונה לברכה").    ישעיהו הנביא נוזף בעם המבקש לחסות בצל מצרים מפּחד…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

פַּכִּים קְטַנִּים

'זוטות', 'עניינים קלי ערך' – למשל: מן הפכים הקטנים שסופרו בעלוני הקיבוץ בראשיתו מצטיירת בצבעים טבעיים דמותה של קבוצת המייסדים.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

לְלֹא חַת, לִבְלִי חַת

'בלי פחד', 'שאין בו פחד' למשל: רב החובל ניצב ללא חַת על סיפון האונייה בעת הסערה. השורש חת"ת מציין ביסודו ניתוץ ושבירה, כגון בתיאור האדמה הנשברת ומתפוררת לרגבים מרוב יובש: "בַּעֲבוּר הָאֲדָמָה חַתָּה כִּי לֹא הָיָה…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

אוֹר יְקָרוֹת

'אור בהיר', 'אור נעים' למשל: נרות החנוכה זהרו באור יקרות. נבואותיו האחרונות של זכריה הן נבואות לאחרית הימים. בסוף הספר הוא מנבא כי כל הגויים ייאספו אל ירושלים ויילחמו עליה, ואולם ה' יילחם בהם ויושיע את…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

הִרְהִיב עֹז

'הֵעֵז' למשל: חמש שנים חלפו בטרם הרהיב עוז לגלות לנערה את דבר אהבתו אליה. הצירוף 'הרהיב עוז' או 'הרהיב עוז בנפשו' מבוסס על הכתוב בתהלים קלח, ג: "בְּיוֹם קָרָאתִי וַתַּעֲנֵנִי, תַּרְהִבֵנִי בְנַפְשִׁי עֹז". השורש רה"ב…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

נִטַּל עֻקְצוֹ

'פגה חריפותו', 'סר ממנו עיקרו' למשל: לאחר שהוכח שהנתבעת לא הייתה בארץ באותה העת, ניטל עוקצה של טענת התביעה.  המילה עֹקֶץ משמשת בלשוננו למן תקופת חז"ל, וכמילים רבות מרובד הלשון הזה מקורה כנראה ארמי: עוּקָץ,…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

חֲדַל אִישִׁים

'אדם עלוב וחלש אופי' למשל: חבריו ראו בוותרנותו מידה של גדלות רוח, אך הוא ראה עצמו רופס וחדל אישים. בכמה מקומות בספר ישעיהו מתוארת בהרחבה דמותו של עבד ה' – דמות אשר ניתנו לה פירושים…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יִשַּׁר כּוֹחַ

'כל הכבוד' (ברכת שבח וחיזוק) למשל: מסיבת הסיום הייתה נהדרת. יישר כוחכם! מקורו של המטבע בספרות חז"ל. במדרש על הכתוב "וְכָתַבְתִּי עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ" (שמות לד,…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בַּעֲלִיל

'בבירור', 'ללא ספק' למשל: פקודה בלתי חוקית בעליל. ניכר בעליל שהוא משקר. את הביטוי בשימושו המוכר לנו כיום ירשנו מן המשנה. בתקופת חז"ל היו חכמי הסנהדרין מקדשים את החודש – כלומר קובעים שמתחיל חודש…
המשך קריאה >>

מאמרים

חיי מילים: סוללה, מלאך

איך התרחב משמעה של המילה 'סוללה' מ'תל עפר שבונים סביב עיר נצורה' לשלל המשמעים שבהן משמשת המילה כיום ובהם 'קבוצת כלי ירייה' ו'בטרייה'? מה הקשר בין 'מלאך' ל'מלאכה', ואיך קיבל המלאך כנפיים? על גלגולי המשמעות של…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יָרַד לְטִמְיוֹן

'אבד', 'לא נשאר ממנו דבר' למשל: הירושה מהוריו לא הייתה גדולה, וגם המעט הזה ירד לטמיון בהשקעה במיזם כושל. ברגע אחד של חוסר תשומת לב נשמט מן הכיס מפתח המכונית, ואתו ירדו לטמיון כל התכניות…
המשך קריאה >>

מסע בזמן

מִצְמוּץ מים

הפועל מִצְמֵץ רווח למדי בעברית כיום, ומשמעותו מוכרת לכול. זאת למשל הגדרתו במילון רב־מילים: "מִצְמֵץ – עצם את עיניו ופקח אותן במהירות ובתכיפות בתנועה לא רצונית". אולם נראה שהשימוש בפועל במשמעות זו מאוחר למדי –…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

קְטַן אֱמוּנָה

'ספקן', 'רואה שחורות' למשל: חבריי לעבודה תלו תקוות במנהל החדש, אבל אני – קטנת אמונה שכמותי – הערכתי שהמצב יישאר כשהיה, ולצערי לא התבדיתי. צורתו המקורית של הביטוי היא קְטַן אֲמָנָה. בספרות חז"ל אֲמָנָה היא השם…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

עָשָׂה שַׁמּוֹת

'הרס', החריב', 'פגע פגיעה קשה' למשל: המים שהציפו את הדירה עשו בה שמות, ורוב תכולתה כבר אינה ראויה לשימוש.  שַׁמָּה – מן השורש שמ"ם – היא מקום שָׁמֵם וחרב, כגון בדברי הנביא על בבל: "הָיוּ…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יָצָא שְׁמוֹ לְמֵרָחוֹק

'התפרסם ברבים' (לרוב לטובה) למשל: "ויקומו דון קישוט וסנשו בבקר וישלמו לבעל בית המלון ביד רחבה, וירכבו על־בהמתם ויצאו ללכת אל־גדות אברו הנהר, כי יצא שם הנהר ההוא למרחוק, ויבקש דון קישוט לראותו בעיניו ולחקרו, כי…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

קוֹטֵל קָנִים

'אדם פשוט וחסר השכלה', 'אדם שאין להתחשב בו' המטבע רווח על דרך השלילה ('אינו קוטל קנים', 'לא קוטל קנים') במשמעות 'בעל השכלה וידע', 'בקיא בתחומו', 'מקצוען', ובהשאלה 'מצליח בתחומו'. למשל: סבי היה רופא מפורסם במחוז…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

לְהַוָּתִי

'לאסוני' למשל: ככל שמתרחבת הרכיבה על אופניים מתרבות להוותנו גם התאונות. מקורו של מטבע הלשון 'להוותי' בפסוק מוקשה בספר איוב: "נָתְסוּ נְתִיבָתִי, לְהַוָּתִי יֹעִילוּ, לֹא עֹזֵר לָמוֹ" (ל, יג). לפי המילונים המשמעות העיקרית של המילה…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יָשַׁב עַל הַמְּדוֹכָה

לשבת על המדוכה פירושו להתחבט רבות בבעיה, להתלבט ולדון בעניין באריכות ובכובד ראש.
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

ממתי גר הכלב במלונה?

בעברית של ימינו מלונה היא ביתו של חברנו הנאמן, הכלב, ואילו במקרא מלונה היא סוכת שומרים בשדה.
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מְאוּרָה ומְחִלָּה

בימינו המאורה היא חור או מערה בקרקע המשמשים משכנם של בעלי חיים, ואילו המחילה היא חלל בקרקע, לרוב בצורת תעלה או מסדרון, שבעלי החיים חופרים בעצמם.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בְּתוֹר

אנו נשאלים הרבה על תקינות השימוש בצירוף 'בתור' במשמעות 'בתפקיד של', 'במעמד של', 'כ־'. האקדמיה לא עסקה ולא פסקה בשאלה זו, ואילו בקרב מתקני הלשון בימינו הדעות חלוקות – יש המסתייגים משימוש זה ויש שאינם מוצאים בו פסול.
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

שמות האצבעות

ממתי נקראו האצבעות בשמות? כבר בגן הילדים לומדים הילדים את שמותיהן של חמש האצבעות שביד, מהאגודל ועד הזרת. מי שיעיין במילונים יראה ששמות האצבעות מסומנים כמילים שנתחדשו בלשון חכמים, והן אפוא ותיקות למדי בלשוננו. ברם,…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

עצרת

עֲצֶרֶת בעברית של היום היא כינוס, ובמיוחד כינוס של הרבה אנשים, לציון אירוע או להבעת עמדה מסוימת ועוד, כגון עצרת זיכרון או עצרת מחאה. לעיתים היא מציינת גם כינוס של נציגים או של חברים בגוף…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

עוּגָב

בלשוננו היום עוגב הוא כלי נגינה גדול בעל קלידים ומערכת צינורות. האם לכלי זה התכוון משורר תהלים באומרו (קנ, ד) "הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב"? סביר להניח שלא. מלבד הפסוק בתהלים כלי הנגינה עוּגָב נזכר בתנ"ך עוד…
המשך קריאה >>

ט"ו באב

ארבע כפות האהבה

אחת מיצירותיו המפורסמות של ר' משה אבן עזרא, ממשוררי תור הזהב בספרד (מפנה המאות ה־11 וה־12), היא 'ספר הענק'. הספר הוא אוסף של שירים קצרים, חרוזים ושקולים, שהמשותף להם שכל שורות השיר מסתיימות באותה המילה,…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

חילוני וחילוניוּת

המילה חִלּוֹנִי, ב־ל דגושה, קשורה אל המילים חֹל, חֻלִּין, חִלֵּל – מן השורש חל"ל שעניינו 'ההפך מן קודש'. בתרגומי המקרא לארמית המילה חִילוֹנַי, לעיתים בכתיב חילונאי, מופיעה תמורת המילה 'זר', שהיא הפך לכוהן. למשל בתרגום…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

הדתה

המילה הֲדָתָה הגיעה אל שולחנה של הוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה בשנת תשס"ו (2006) – לאחר שכבר החלה לשמש, והוועדה המליצה למליאת האקדמיה לאמץ אותה. מלכתחילה לא נועדה המילה הדתה לציין פעולה מכוונת של…
המשך קריאה >>

גם וגם

שני פנים או שתי פנים?

המילה פָּנִים שייכת לקבוצת המילים שמינן הדקדוקי כפול – זכר וגם נקבה. לפיכך אפשר לומר "שתי פנים" וגם "שני פנים" – בין בהוראה מוחשית ובין בהוראה מושאלת ('צדדים', 'היבטים'). עם זאת כאשר משתמשים במפורש במילה פָּנִים כריבוי…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

גפיים – זכר או נקבה?

על פי מה שקבעה האקדמיה במינוח המקצועי, כגון במונחי אנטומיה, הדרך המומלצת היא להשתמש במילה גפיים בלשון זכר: 'גפיים עליונים', 'גפיים תחתונים' (בבני אדם), 'גפיים קדמיים', 'גפיים אחוריים' (בבעלי חיים). צורת היחיד של המילה היא…
המשך קריאה >>

מסע בזמן

אין מזל קַשָּת לישראל

שם המזל המשויך לחודש כסלו נהגה כיום בדרך כלל קַשָּׁת, כשם האיש היורה בקֶשֶׁת, ואולם במקורותינו הקדומים נקרא מזל זה דווקא קֶשֶׁת, כְּשם כלי הירייה עצמו. בכתובת פסיפס שנמצאה בבית הכנסת בעין גדי נמנים כל…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מתנה ונרדפותיה

כידוע לכל פותר תשבצים, למילה מַתָּנָה כמה וכמה מילים נרדפות, כמעט כולן משמשות כבר במקרא. לצד מַתָּנָה אנו מוצאים את המילים מַתָּן ומַתָּת, ושלושתן נגזרות מאותו השורש – נת"ן. בשלושתן נידַמתה ה־נ הראשונה של השורש אל…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מה בין אשפוז לאושפיזין

"אזמין לסעודתי אושפיזין עילאין קדישין" (סדר אושפיזין, נוסח האר"י) רבים נוהגים להזמין לסוכתם את האושפיזין – כינוי לשבעה מאבות העם היהודי: אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרן ודוד. מקור המנהג בספר הזוהר (פרשת אמור), ומשם…
המשך קריאה >>

יום הכיפורים

כִּי הִנֵּה כַהֶגֶה – מן הפיוט אל המכונית

"כִּי הִנֵּה כַחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר, בִּרְצוֹתוֹ מַרְחִיב וּבִרְצוֹתוֹ מְקַצֵּר – כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ, חֶסֶד נוֹצֵר, לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר". כך נפתח הפיוט המוכר שנוהגים לומר בליל יום הכיפורים. הפייטן[1] ממשיל את ישראל…
המשך קריאה >>

ראש השנה

ייחול ואיחול

כולנו מייחלים לשנה טובה ומאחלים זה לזה כתיבה וחתימה טובה. את הפועל יִחֵל ירשנו מן התנ"ך: "הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ" (תהלים לג, יח). לייחל פירושו 'לקוות', 'לצפות', וזו גם המשמעות של הפועל…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

עם הארץ בנקבה

על אדם שלא למד ואין לו ידע אומרים לעיתים שהוא 'עם הארץ'. כיצד אפשר לומר זאת על אישה? הדרך המקובלת והמומלצת לפי שעה היא להשאיר את הצירוף כמות שהוא: 'היא עם הארץ' – כמו 'היא נכס',…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

כִּיּוּל

כִּיּוּל הוא כוונון של מכשיר מדידה כדי שיהיה מדויק. השורש המקראי כו"ל או כי"ל מציין בין השאר מדידה ככתוב בישעיהו: "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם, וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן, וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ, וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים, וּגְבָעוֹת…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מאזניים ואוזניים

רבים סבורים כי המילה מאזניים גזורה מן המילה אוזן, ולא היא. אומנם בעברית שתי המילים נראות שייכות לאותו השורש, אך מן הערבית והארמית עולה בבירור שמדובר בשורשים שונים. צורתה הערבית של המילה אֹזֶן היא אֻדְ'ן
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

חזר לסורו – על סוֹר ושְׂאוֹר

על אדם ששב לדרכו הרעה אומרים שהוא 'חזר לסוֹרוֹ', או בהגייה הרווחת יותר 'חזר לסוּרוֹ'. מקורו של הביטוי בספרות חז"ל, כגון "גֵר שחזר לסורו" (בבלי גיטין מה ע"ב ועוד). אך מה משמעו המילולי? בציווי על…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

עם לועז, מילים לועזיות והוצאת לעז

הַלֵּל הוא סדרה של שישה ממזמורי תהלים (קיג–קיח) הנקראים בהזדמנויות מיוחדות, ובהן שלושת הרגלים. על כן הוא כלול בהגדה של פסח. מזמור קיד, השני במזמורי ההלל, קשור ישירות ביציאת מצרים ופותח במילים "בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

יתד – זכר או נקבה?

המילה יָתֵד משמשת במקורותינו גם בלשון נקבה וגם בלשון זכר, אך ברוב המקרים היא נקבה. הנה כמה מובאות: יתד בנקבה "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ" (דברים כג, יד); "בַּיּוֹם הַהוּא… תָּמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

מטח ומתך

מַטָּח הוא ירי מכמה כלי נשק בבת אחת. המילה מתועדת מראשית שנות החמישים של המאה העשרים, ותולדותיה אינם מחוורים לגמרי. כמו המילים טווח ומטווח היא נוצרה בוודאי בהשראת הצירוף "מטחווי קשת" שבסיפור הגר וישמעאל (המשך קריאה >>

יום המשפחה

עברית לכל המשפחה

עובדות בעברית שאולי לא ידעתם על המשפחה שלכם.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

דָּרַךְ כּוֹכָבוֹ

'עלה לגדולה', 'פָּרַץ וזכה במהירות להצלחה ולהכרה' למשל: בשלהי המאה השמונה עשרה דרך כוכבה של התנועה הרומנטית באירופה. הוריה העניקו לה חינוך מוזיקלי קפדני, וכבר בגיל צעיר דרך כוכבה כפסנתרנית מחוננת. באחד המְשָׁלים הקצרים…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

כֹּה לֶחָי

'כל הכבוד', 'ברכותיי' (ברכת שבח וחיזוק) למשל: כתבת דברים חשובים ואמיצים. הזדהיתי כמעט עם כל מילה. כה לחי! בשמואל א פרק כה דוד שולח עשרה נערים אל נבל הכרמלי ומורה להם לפתוח את השיחה בדרישה…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

קָרָא תִּגָּר

'התריס', 'מחה', 'יצא למאבק' למשל: חבר המועצה הוותיק קרא תיגר על ראש העיר המכהן והציג את מועמדותו לראשות העירייה. הצירוף לקרוא תיגר מקורו בלשון חכמים. כך למשל במדרש בראשית רבה (א, י) אנו קוראים על מחאת…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בְּכִי תַּמְרוּרִים

'בכי מר', 'בכי גדול' למשל: בכל שנה הלב נחמץ מבכי התמרורים בפתח הגן החדש, אף שברור לכולנו שלאחר לכתנו יסתער הפעוט המייבב על מכוניות הצעצוע ובסוף היום יבקש להישאר. מקור הצירוף באחד מפרקי הנחמה הידועים בתנ"ך…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

עָמַד בַּפֶּרֶץ

'הגן בתוקף', 'עמד על שלו ומנע אסון' למשל: לולא אותו שכן אשר עמד בפרץ והרגיע את הרוחות, היה ודאי הוויכוח מתפתח לכדי קטטה אלימה. בעקבות חטא העגל חשב ה' לכַלות את ישראל. משה השתדל בעבור…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

הוֹלִיךְ שׁוֹלָל

'השלה', 'הונה' למשל: פרסומי החברה הוליכו שולל רבים מלקוחותיה, וכעת היא נאלצת להתמודד עם תביעה ייצוגית. בלשון המליצית במקרא מתועדים שני צירופים – 'הלך שולל' ו'הוליך שולל', והם מופיעים בהקשרים שונים מאוד זה מזה. מיכה הנביא…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

מִמָּה נַפְשָׁךְ

'בכל אופן שתרצה'; 'בין כך ובין כך תגיע לאותה תוצאה'.
למשל: ממה נפשך – אם הוא פעל כשורה אין בעיה שנספר זאת; ואם הייתה עבירה פלילית, האין מחובתנו לספר זאת?
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בְּלִי מְצָרִים, לְלֹא מְצָרִים

'בלי גבולות' למשל: בילדותי ספגתי מהוריי אהבה ללא מצרים, ואני מקווה שאצליח לגדל כך גם את ילדיי. מֶצֶר הוא 'גבול', 'תחום' בלשון חכמים. כך למשל המשנה (בבא בתרא ז, ג) דנה בשאלה מה הדין אם…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

הַיְנוּ הָךְ

'אותו הדבר', 'זה וזה שווים' למשל: הנהגה וניהול אינם היינו הך, וחשוב לטפח את שניהם. מקורו של הצירוף היינו הך בארמית של התלמוד הבבלי. תרגומו המילולי: 'זה הוא ההיא'. ומשמעו 'הדבר הזה הוא הדבר הזה',…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

טָבִין וּתְקִילִין

'כסף טוב' למשל: שילמתי על המוצר טבין ותקילין, ואני מצפה לשירות אדיב בהתאם. הצירוף טבין ותקילין לשונו ארמית ותרגומו המילולי הוא 'טובים וּשקולים'. מקור הצירוף בסיפור הלוואת מטבעות דינר המובא בתלמוד: בתו של ר' חייא…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

אוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים

'אור חזק', 'שפע אור' למשל: "כִּמְעַט פָּקְחָה אִמִּי עֵינֶיהָ הָעֲשֵׁשׁוֹת וָאֵרֶא: אוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים שָׁם יָהֵל, כִּי נָשְׁקָה הַשְּׁכִינָה עֲלֵיהֶן" (ח"נ ביאליק, "אמי, זכרונה לברכה").    ישעיהו הנביא נוזף בעם המבקש לחסות בצל מצרים מפּחד…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

פַּכִּים קְטַנִּים

'זוטות', 'עניינים קלי ערך' – למשל: מן הפכים הקטנים שסופרו בעלוני הקיבוץ בראשיתו מצטיירת בצבעים טבעיים דמותה של קבוצת המייסדים.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

לְלֹא חַת, לִבְלִי חַת

'בלי פחד', 'שאין בו פחד' למשל: רב החובל ניצב ללא חַת על סיפון האונייה בעת הסערה. השורש חת"ת מציין ביסודו ניתוץ ושבירה, כגון בתיאור האדמה הנשברת ומתפוררת לרגבים מרוב יובש: "בַּעֲבוּר הָאֲדָמָה חַתָּה כִּי לֹא הָיָה…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

אוֹר יְקָרוֹת

'אור בהיר', 'אור נעים' למשל: נרות החנוכה זהרו באור יקרות. נבואותיו האחרונות של זכריה הן נבואות לאחרית הימים. בסוף הספר הוא מנבא כי כל הגויים ייאספו אל ירושלים ויילחמו עליה, ואולם ה' יילחם בהם ויושיע את…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

הִרְהִיב עֹז

'הֵעֵז' למשל: חמש שנים חלפו בטרם הרהיב עוז לגלות לנערה את דבר אהבתו אליה. הצירוף 'הרהיב עוז' או 'הרהיב עוז בנפשו' מבוסס על הכתוב בתהלים קלח, ג: "בְּיוֹם קָרָאתִי וַתַּעֲנֵנִי, תַּרְהִבֵנִי בְנַפְשִׁי עֹז". השורש רה"ב…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

נִטַּל עֻקְצוֹ

'פגה חריפותו', 'סר ממנו עיקרו' למשל: לאחר שהוכח שהנתבעת לא הייתה בארץ באותה העת, ניטל עוקצה של טענת התביעה.  המילה עֹקֶץ משמשת בלשוננו למן תקופת חז"ל, וכמילים רבות מרובד הלשון הזה מקורה כנראה ארמי: עוּקָץ,…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

חֲדַל אִישִׁים

'אדם עלוב וחלש אופי' למשל: חבריו ראו בוותרנותו מידה של גדלות רוח, אך הוא ראה עצמו רופס וחדל אישים. בכמה מקומות בספר ישעיהו מתוארת בהרחבה דמותו של עבד ה' – דמות אשר ניתנו לה פירושים…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יִשַּׁר כּוֹחַ

'כל הכבוד' (ברכת שבח וחיזוק) למשל: מסיבת הסיום הייתה נהדרת. יישר כוחכם! מקורו של המטבע בספרות חז"ל. במדרש על הכתוב "וְכָתַבְתִּי עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ" (שמות לד,…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בַּעֲלִיל

'בבירור', 'ללא ספק' למשל: פקודה בלתי חוקית בעליל. ניכר בעליל שהוא משקר. את הביטוי בשימושו המוכר לנו כיום ירשנו מן המשנה. בתקופת חז"ל היו חכמי הסנהדרין מקדשים את החודש – כלומר קובעים שמתחיל חודש…
המשך קריאה >>

מאמרים

חיי מילים: סוללה, מלאך

איך התרחב משמעה של המילה 'סוללה' מ'תל עפר שבונים סביב עיר נצורה' לשלל המשמעים שבהן משמשת המילה כיום ובהם 'קבוצת כלי ירייה' ו'בטרייה'? מה הקשר בין 'מלאך' ל'מלאכה', ואיך קיבל המלאך כנפיים? על גלגולי המשמעות של…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יָרַד לְטִמְיוֹן

'אבד', 'לא נשאר ממנו דבר' למשל: הירושה מהוריו לא הייתה גדולה, וגם המעט הזה ירד לטמיון בהשקעה במיזם כושל. ברגע אחד של חוסר תשומת לב נשמט מן הכיס מפתח המכונית, ואתו ירדו לטמיון כל התכניות…
המשך קריאה >>

מסע בזמן

מִצְמוּץ מים

הפועל מִצְמֵץ רווח למדי בעברית כיום, ומשמעותו מוכרת לכול. זאת למשל הגדרתו במילון רב־מילים: "מִצְמֵץ – עצם את עיניו ופקח אותן במהירות ובתכיפות בתנועה לא רצונית". אולם נראה שהשימוש בפועל במשמעות זו מאוחר למדי –…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

קְטַן אֱמוּנָה

'ספקן', 'רואה שחורות' למשל: חבריי לעבודה תלו תקוות במנהל החדש, אבל אני – קטנת אמונה שכמותי – הערכתי שהמצב יישאר כשהיה, ולצערי לא התבדיתי. צורתו המקורית של הביטוי היא קְטַן אֲמָנָה. בספרות חז"ל אֲמָנָה היא השם…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

עָשָׂה שַׁמּוֹת

'הרס', החריב', 'פגע פגיעה קשה' למשל: המים שהציפו את הדירה עשו בה שמות, ורוב תכולתה כבר אינה ראויה לשימוש.  שַׁמָּה – מן השורש שמ"ם – היא מקום שָׁמֵם וחרב, כגון בדברי הנביא על בבל: "הָיוּ…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יָצָא שְׁמוֹ לְמֵרָחוֹק

'התפרסם ברבים' (לרוב לטובה) למשל: "ויקומו דון קישוט וסנשו בבקר וישלמו לבעל בית המלון ביד רחבה, וירכבו על־בהמתם ויצאו ללכת אל־גדות אברו הנהר, כי יצא שם הנהר ההוא למרחוק, ויבקש דון קישוט לראותו בעיניו ולחקרו, כי…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

קוֹטֵל קָנִים

'אדם פשוט וחסר השכלה', 'אדם שאין להתחשב בו' המטבע רווח על דרך השלילה ('אינו קוטל קנים', 'לא קוטל קנים') במשמעות 'בעל השכלה וידע', 'בקיא בתחומו', 'מקצוען', ובהשאלה 'מצליח בתחומו'. למשל: סבי היה רופא מפורסם במחוז…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

לְהַוָּתִי

'לאסוני' למשל: ככל שמתרחבת הרכיבה על אופניים מתרבות להוותנו גם התאונות. מקורו של מטבע הלשון 'להוותי' בפסוק מוקשה בספר איוב: "נָתְסוּ נְתִיבָתִי, לְהַוָּתִי יֹעִילוּ, לֹא עֹזֵר לָמוֹ" (ל, יג). לפי המילונים המשמעות העיקרית של המילה…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יָשַׁב עַל הַמְּדוֹכָה

לשבת על המדוכה פירושו להתחבט רבות בבעיה, להתלבט ולדון בעניין באריכות ובכובד ראש.
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

ממתי גר הכלב במלונה?

בעברית של ימינו מלונה היא ביתו של חברנו הנאמן, הכלב, ואילו במקרא מלונה היא סוכת שומרים בשדה.
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מְאוּרָה ומְחִלָּה

בימינו המאורה היא חור או מערה בקרקע המשמשים משכנם של בעלי חיים, ואילו המחילה היא חלל בקרקע, לרוב בצורת תעלה או מסדרון, שבעלי החיים חופרים בעצמם.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בְּתוֹר

אנו נשאלים הרבה על תקינות השימוש בצירוף 'בתור' במשמעות 'בתפקיד של', 'במעמד של', 'כ־'. האקדמיה לא עסקה ולא פסקה בשאלה זו, ואילו בקרב מתקני הלשון בימינו הדעות חלוקות – יש המסתייגים משימוש זה ויש שאינם מוצאים בו פסול.
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

שמות האצבעות

ממתי נקראו האצבעות בשמות? כבר בגן הילדים לומדים הילדים את שמותיהן של חמש האצבעות שביד, מהאגודל ועד הזרת. מי שיעיין במילונים יראה ששמות האצבעות מסומנים כמילים שנתחדשו בלשון חכמים, והן אפוא ותיקות למדי בלשוננו. ברם,…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

עצרת

עֲצֶרֶת בעברית של היום היא כינוס, ובמיוחד כינוס של הרבה אנשים, לציון אירוע או להבעת עמדה מסוימת ועוד, כגון עצרת זיכרון או עצרת מחאה. לעיתים היא מציינת גם כינוס של נציגים או של חברים בגוף…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

עוּגָב

בלשוננו היום עוגב הוא כלי נגינה גדול בעל קלידים ומערכת צינורות. האם לכלי זה התכוון משורר תהלים באומרו (קנ, ד) "הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב"? סביר להניח שלא. מלבד הפסוק בתהלים כלי הנגינה עוּגָב נזכר בתנ"ך עוד…
המשך קריאה >>

ט"ו באב

ארבע כפות האהבה

אחת מיצירותיו המפורסמות של ר' משה אבן עזרא, ממשוררי תור הזהב בספרד (מפנה המאות ה־11 וה־12), היא 'ספר הענק'. הספר הוא אוסף של שירים קצרים, חרוזים ושקולים, שהמשותף להם שכל שורות השיר מסתיימות באותה המילה,…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

חילוני וחילוניוּת

המילה חִלּוֹנִי, ב־ל דגושה, קשורה אל המילים חֹל, חֻלִּין, חִלֵּל – מן השורש חל"ל שעניינו 'ההפך מן קודש'. בתרגומי המקרא לארמית המילה חִילוֹנַי, לעיתים בכתיב חילונאי, מופיעה תמורת המילה 'זר', שהיא הפך לכוהן. למשל בתרגום…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

הדתה

המילה הֲדָתָה הגיעה אל שולחנה של הוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה בשנת תשס"ו (2006) – לאחר שכבר החלה לשמש, והוועדה המליצה למליאת האקדמיה לאמץ אותה. מלכתחילה לא נועדה המילה הדתה לציין פעולה מכוונת של…
המשך קריאה >>

גם וגם

שני פנים או שתי פנים?

המילה פָּנִים שייכת לקבוצת המילים שמינן הדקדוקי כפול – זכר וגם נקבה. לפיכך אפשר לומר "שתי פנים" וגם "שני פנים" – בין בהוראה מוחשית ובין בהוראה מושאלת ('צדדים', 'היבטים'). עם זאת כאשר משתמשים במפורש במילה פָּנִים כריבוי…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

גפיים – זכר או נקבה?

על פי מה שקבעה האקדמיה במינוח המקצועי, כגון במונחי אנטומיה, הדרך המומלצת היא להשתמש במילה גפיים בלשון זכר: 'גפיים עליונים', 'גפיים תחתונים' (בבני אדם), 'גפיים קדמיים', 'גפיים אחוריים' (בבעלי חיים). צורת היחיד של המילה היא…
המשך קריאה >>

מסע בזמן

אין מזל קַשָּת לישראל

שם המזל המשויך לחודש כסלו נהגה כיום בדרך כלל קַשָּׁת, כשם האיש היורה בקֶשֶׁת, ואולם במקורותינו הקדומים נקרא מזל זה דווקא קֶשֶׁת, כְּשם כלי הירייה עצמו. בכתובת פסיפס שנמצאה בבית הכנסת בעין גדי נמנים כל…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מתנה ונרדפותיה

כידוע לכל פותר תשבצים, למילה מַתָּנָה כמה וכמה מילים נרדפות, כמעט כולן משמשות כבר במקרא. לצד מַתָּנָה אנו מוצאים את המילים מַתָּן ומַתָּת, ושלושתן נגזרות מאותו השורש – נת"ן. בשלושתן נידַמתה ה־נ הראשונה של השורש אל…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מה בין אשפוז לאושפיזין

"אזמין לסעודתי אושפיזין עילאין קדישין" (סדר אושפיזין, נוסח האר"י) רבים נוהגים להזמין לסוכתם את האושפיזין – כינוי לשבעה מאבות העם היהודי: אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרן ודוד. מקור המנהג בספר הזוהר (פרשת אמור), ומשם…
המשך קריאה >>

יום הכיפורים

כִּי הִנֵּה כַהֶגֶה – מן הפיוט אל המכונית

"כִּי הִנֵּה כַחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר, בִּרְצוֹתוֹ מַרְחִיב וּבִרְצוֹתוֹ מְקַצֵּר – כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ, חֶסֶד נוֹצֵר, לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר". כך נפתח הפיוט המוכר שנוהגים לומר בליל יום הכיפורים. הפייטן[1] ממשיל את ישראל…
המשך קריאה >>

ראש השנה

ייחול ואיחול

כולנו מייחלים לשנה טובה ומאחלים זה לזה כתיבה וחתימה טובה. את הפועל יִחֵל ירשנו מן התנ"ך: "הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ" (תהלים לג, יח). לייחל פירושו 'לקוות', 'לצפות', וזו גם המשמעות של הפועל…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

עם הארץ בנקבה

על אדם שלא למד ואין לו ידע אומרים לעיתים שהוא 'עם הארץ'. כיצד אפשר לומר זאת על אישה? הדרך המקובלת והמומלצת לפי שעה היא להשאיר את הצירוף כמות שהוא: 'היא עם הארץ' – כמו 'היא נכס',…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

כִּיּוּל

כִּיּוּל הוא כוונון של מכשיר מדידה כדי שיהיה מדויק. השורש המקראי כו"ל או כי"ל מציין בין השאר מדידה ככתוב בישעיהו: "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם, וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן, וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ, וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים, וּגְבָעוֹת…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מאזניים ואוזניים

רבים סבורים כי המילה מאזניים גזורה מן המילה אוזן, ולא היא. אומנם בעברית שתי המילים נראות שייכות לאותו השורש, אך מן הערבית והארמית עולה בבירור שמדובר בשורשים שונים. צורתה הערבית של המילה אֹזֶן היא אֻדְ'ן
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

חזר לסורו – על סוֹר ושְׂאוֹר

על אדם ששב לדרכו הרעה אומרים שהוא 'חזר לסוֹרוֹ', או בהגייה הרווחת יותר 'חזר לסוּרוֹ'. מקורו של הביטוי בספרות חז"ל, כגון "גֵר שחזר לסורו" (בבלי גיטין מה ע"ב ועוד). אך מה משמעו המילולי? בציווי על…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

עם לועז, מילים לועזיות והוצאת לעז

הַלֵּל הוא סדרה של שישה ממזמורי תהלים (קיג–קיח) הנקראים בהזדמנויות מיוחדות, ובהן שלושת הרגלים. על כן הוא כלול בהגדה של פסח. מזמור קיד, השני במזמורי ההלל, קשור ישירות ביציאת מצרים ופותח במילים "בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

יתד – זכר או נקבה?

המילה יָתֵד משמשת במקורותינו גם בלשון נקבה וגם בלשון זכר, אך ברוב המקרים היא נקבה. הנה כמה מובאות: יתד בנקבה "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ" (דברים כג, יד); "בַּיּוֹם הַהוּא… תָּמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

מטח ומתך

מַטָּח הוא ירי מכמה כלי נשק בבת אחת. המילה מתועדת מראשית שנות החמישים של המאה העשרים, ותולדותיה אינם מחוורים לגמרי. כמו המילים טווח ומטווח היא נוצרה בוודאי בהשראת הצירוף "מטחווי קשת" שבסיפור הגר וישמעאל (המשך קריאה >>

יום המשפחה

עברית לכל המשפחה

עובדות בעברית שאולי לא ידעתם על המשפחה שלכם.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

דָּרַךְ כּוֹכָבוֹ

'עלה לגדולה', 'פָּרַץ וזכה במהירות להצלחה ולהכרה' למשל: בשלהי המאה השמונה עשרה דרך כוכבה של התנועה הרומנטית באירופה. הוריה העניקו לה חינוך מוזיקלי קפדני, וכבר בגיל צעיר דרך כוכבה כפסנתרנית מחוננת. באחד המְשָׁלים הקצרים…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

כֹּה לֶחָי

'כל הכבוד', 'ברכותיי' (ברכת שבח וחיזוק) למשל: כתבת דברים חשובים ואמיצים. הזדהיתי כמעט עם כל מילה. כה לחי! בשמואל א פרק כה דוד שולח עשרה נערים אל נבל הכרמלי ומורה להם לפתוח את השיחה בדרישה…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

קָרָא תִּגָּר

'התריס', 'מחה', 'יצא למאבק' למשל: חבר המועצה הוותיק קרא תיגר על ראש העיר המכהן והציג את מועמדותו לראשות העירייה. הצירוף לקרוא תיגר מקורו בלשון חכמים. כך למשל במדרש בראשית רבה (א, י) אנו קוראים על מחאת…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בְּכִי תַּמְרוּרִים

'בכי מר', 'בכי גדול' למשל: בכל שנה הלב נחמץ מבכי התמרורים בפתח הגן החדש, אף שברור לכולנו שלאחר לכתנו יסתער הפעוט המייבב על מכוניות הצעצוע ובסוף היום יבקש להישאר. מקור הצירוף באחד מפרקי הנחמה הידועים בתנ"ך…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

עָמַד בַּפֶּרֶץ

'הגן בתוקף', 'עמד על שלו ומנע אסון' למשל: לולא אותו שכן אשר עמד בפרץ והרגיע את הרוחות, היה ודאי הוויכוח מתפתח לכדי קטטה אלימה. בעקבות חטא העגל חשב ה' לכַלות את ישראל. משה השתדל בעבור…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

הוֹלִיךְ שׁוֹלָל

'השלה', 'הונה' למשל: פרסומי החברה הוליכו שולל רבים מלקוחותיה, וכעת היא נאלצת להתמודד עם תביעה ייצוגית. בלשון המליצית במקרא מתועדים שני צירופים – 'הלך שולל' ו'הוליך שולל', והם מופיעים בהקשרים שונים מאוד זה מזה. מיכה הנביא…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

מִמָּה נַפְשָׁךְ

'בכל אופן שתרצה'; 'בין כך ובין כך תגיע לאותה תוצאה'.
למשל: ממה נפשך – אם הוא פעל כשורה אין בעיה שנספר זאת; ואם הייתה עבירה פלילית, האין מחובתנו לספר זאת?
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בְּלִי מְצָרִים, לְלֹא מְצָרִים

'בלי גבולות' למשל: בילדותי ספגתי מהוריי אהבה ללא מצרים, ואני מקווה שאצליח לגדל כך גם את ילדיי. מֶצֶר הוא 'גבול', 'תחום' בלשון חכמים. כך למשל המשנה (בבא בתרא ז, ג) דנה בשאלה מה הדין אם…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

הַיְנוּ הָךְ

'אותו הדבר', 'זה וזה שווים' למשל: הנהגה וניהול אינם היינו הך, וחשוב לטפח את שניהם. מקורו של הצירוף היינו הך בארמית של התלמוד הבבלי. תרגומו המילולי: 'זה הוא ההיא'. ומשמעו 'הדבר הזה הוא הדבר הזה',…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

טָבִין וּתְקִילִין

'כסף טוב' למשל: שילמתי על המוצר טבין ותקילין, ואני מצפה לשירות אדיב בהתאם. הצירוף טבין ותקילין לשונו ארמית ותרגומו המילולי הוא 'טובים וּשקולים'. מקור הצירוף בסיפור הלוואת מטבעות דינר המובא בתלמוד: בתו של ר' חייא…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

אוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים

'אור חזק', 'שפע אור' למשל: "כִּמְעַט פָּקְחָה אִמִּי עֵינֶיהָ הָעֲשֵׁשׁוֹת וָאֵרֶא: אוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים שָׁם יָהֵל, כִּי נָשְׁקָה הַשְּׁכִינָה עֲלֵיהֶן" (ח"נ ביאליק, "אמי, זכרונה לברכה").    ישעיהו הנביא נוזף בעם המבקש לחסות בצל מצרים מפּחד…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

פַּכִּים קְטַנִּים

'זוטות', 'עניינים קלי ערך' – למשל: מן הפכים הקטנים שסופרו בעלוני הקיבוץ בראשיתו מצטיירת בצבעים טבעיים דמותה של קבוצת המייסדים.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

לְלֹא חַת, לִבְלִי חַת

'בלי פחד', 'שאין בו פחד' למשל: רב החובל ניצב ללא חַת על סיפון האונייה בעת הסערה. השורש חת"ת מציין ביסודו ניתוץ ושבירה, כגון בתיאור האדמה הנשברת ומתפוררת לרגבים מרוב יובש: "בַּעֲבוּר הָאֲדָמָה חַתָּה כִּי לֹא הָיָה…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

אוֹר יְקָרוֹת

'אור בהיר', 'אור נעים' למשל: נרות החנוכה זהרו באור יקרות. נבואותיו האחרונות של זכריה הן נבואות לאחרית הימים. בסוף הספר הוא מנבא כי כל הגויים ייאספו אל ירושלים ויילחמו עליה, ואולם ה' יילחם בהם ויושיע את…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

הִרְהִיב עֹז

'הֵעֵז' למשל: חמש שנים חלפו בטרם הרהיב עוז לגלות לנערה את דבר אהבתו אליה. הצירוף 'הרהיב עוז' או 'הרהיב עוז בנפשו' מבוסס על הכתוב בתהלים קלח, ג: "בְּיוֹם קָרָאתִי וַתַּעֲנֵנִי, תַּרְהִבֵנִי בְנַפְשִׁי עֹז". השורש רה"ב…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

נִטַּל עֻקְצוֹ

'פגה חריפותו', 'סר ממנו עיקרו' למשל: לאחר שהוכח שהנתבעת לא הייתה בארץ באותה העת, ניטל עוקצה של טענת התביעה.  המילה עֹקֶץ משמשת בלשוננו למן תקופת חז"ל, וכמילים רבות מרובד הלשון הזה מקורה כנראה ארמי: עוּקָץ,…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

חֲדַל אִישִׁים

'אדם עלוב וחלש אופי' למשל: חבריו ראו בוותרנותו מידה של גדלות רוח, אך הוא ראה עצמו רופס וחדל אישים. בכמה מקומות בספר ישעיהו מתוארת בהרחבה דמותו של עבד ה' – דמות אשר ניתנו לה פירושים…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יִשַּׁר כּוֹחַ

'כל הכבוד' (ברכת שבח וחיזוק) למשל: מסיבת הסיום הייתה נהדרת. יישר כוחכם! מקורו של המטבע בספרות חז"ל. במדרש על הכתוב "וְכָתַבְתִּי עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ" (שמות לד,…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בַּעֲלִיל

'בבירור', 'ללא ספק' למשל: פקודה בלתי חוקית בעליל. ניכר בעליל שהוא משקר. את הביטוי בשימושו המוכר לנו כיום ירשנו מן המשנה. בתקופת חז"ל היו חכמי הסנהדרין מקדשים את החודש – כלומר קובעים שמתחיל חודש…
המשך קריאה >>

מאמרים

חיי מילים: סוללה, מלאך

איך התרחב משמעה של המילה 'סוללה' מ'תל עפר שבונים סביב עיר נצורה' לשלל המשמעים שבהן משמשת המילה כיום ובהם 'קבוצת כלי ירייה' ו'בטרייה'? מה הקשר בין 'מלאך' ל'מלאכה', ואיך קיבל המלאך כנפיים? על גלגולי המשמעות של…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יָרַד לְטִמְיוֹן

'אבד', 'לא נשאר ממנו דבר' למשל: הירושה מהוריו לא הייתה גדולה, וגם המעט הזה ירד לטמיון בהשקעה במיזם כושל. ברגע אחד של חוסר תשומת לב נשמט מן הכיס מפתח המכונית, ואתו ירדו לטמיון כל התכניות…
המשך קריאה >>

מסע בזמן

מִצְמוּץ מים

הפועל מִצְמֵץ רווח למדי בעברית כיום, ומשמעותו מוכרת לכול. זאת למשל הגדרתו במילון רב־מילים: "מִצְמֵץ – עצם את עיניו ופקח אותן במהירות ובתכיפות בתנועה לא רצונית". אולם נראה שהשימוש בפועל במשמעות זו מאוחר למדי –…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

קְטַן אֱמוּנָה

'ספקן', 'רואה שחורות' למשל: חבריי לעבודה תלו תקוות במנהל החדש, אבל אני – קטנת אמונה שכמותי – הערכתי שהמצב יישאר כשהיה, ולצערי לא התבדיתי. צורתו המקורית של הביטוי היא קְטַן אֲמָנָה. בספרות חז"ל אֲמָנָה היא השם…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

עָשָׂה שַׁמּוֹת

'הרס', החריב', 'פגע פגיעה קשה' למשל: המים שהציפו את הדירה עשו בה שמות, ורוב תכולתה כבר אינה ראויה לשימוש.  שַׁמָּה – מן השורש שמ"ם – היא מקום שָׁמֵם וחרב, כגון בדברי הנביא על בבל: "הָיוּ…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יָצָא שְׁמוֹ לְמֵרָחוֹק

'התפרסם ברבים' (לרוב לטובה) למשל: "ויקומו דון קישוט וסנשו בבקר וישלמו לבעל בית המלון ביד רחבה, וירכבו על־בהמתם ויצאו ללכת אל־גדות אברו הנהר, כי יצא שם הנהר ההוא למרחוק, ויבקש דון קישוט לראותו בעיניו ולחקרו, כי…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

קוֹטֵל קָנִים

'אדם פשוט וחסר השכלה', 'אדם שאין להתחשב בו' המטבע רווח על דרך השלילה ('אינו קוטל קנים', 'לא קוטל קנים') במשמעות 'בעל השכלה וידע', 'בקיא בתחומו', 'מקצוען', ובהשאלה 'מצליח בתחומו'. למשל: סבי היה רופא מפורסם במחוז…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

לְהַוָּתִי

'לאסוני' למשל: ככל שמתרחבת הרכיבה על אופניים מתרבות להוותנו גם התאונות. מקורו של מטבע הלשון 'להוותי' בפסוק מוקשה בספר איוב: "נָתְסוּ נְתִיבָתִי, לְהַוָּתִי יֹעִילוּ, לֹא עֹזֵר לָמוֹ" (ל, יג). לפי המילונים המשמעות העיקרית של המילה…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יָשַׁב עַל הַמְּדוֹכָה

לשבת על המדוכה פירושו להתחבט רבות בבעיה, להתלבט ולדון בעניין באריכות ובכובד ראש.
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

ממתי גר הכלב במלונה?

בעברית של ימינו מלונה היא ביתו של חברנו הנאמן, הכלב, ואילו במקרא מלונה היא סוכת שומרים בשדה.
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מְאוּרָה ומְחִלָּה

בימינו המאורה היא חור או מערה בקרקע המשמשים משכנם של בעלי חיים, ואילו המחילה היא חלל בקרקע, לרוב בצורת תעלה או מסדרון, שבעלי החיים חופרים בעצמם.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בְּתוֹר

אנו נשאלים הרבה על תקינות השימוש בצירוף 'בתור' במשמעות 'בתפקיד של', 'במעמד של', 'כ־'. האקדמיה לא עסקה ולא פסקה בשאלה זו, ואילו בקרב מתקני הלשון בימינו הדעות חלוקות – יש המסתייגים משימוש זה ויש שאינם מוצאים בו פסול.
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

שמות האצבעות

ממתי נקראו האצבעות בשמות? כבר בגן הילדים לומדים הילדים את שמותיהן של חמש האצבעות שביד, מהאגודל ועד הזרת. מי שיעיין במילונים יראה ששמות האצבעות מסומנים כמילים שנתחדשו בלשון חכמים, והן אפוא ותיקות למדי בלשוננו. ברם,…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

עצרת

עֲצֶרֶת בעברית של היום היא כינוס, ובמיוחד כינוס של הרבה אנשים, לציון אירוע או להבעת עמדה מסוימת ועוד, כגון עצרת זיכרון או עצרת מחאה. לעיתים היא מציינת גם כינוס של נציגים או של חברים בגוף…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

עוּגָב

בלשוננו היום עוגב הוא כלי נגינה גדול בעל קלידים ומערכת צינורות. האם לכלי זה התכוון משורר תהלים באומרו (קנ, ד) "הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב"? סביר להניח שלא. מלבד הפסוק בתהלים כלי הנגינה עוּגָב נזכר בתנ"ך עוד…
המשך קריאה >>

ט"ו באב

ארבע כפות האהבה

אחת מיצירותיו המפורסמות של ר' משה אבן עזרא, ממשוררי תור הזהב בספרד (מפנה המאות ה־11 וה־12), היא 'ספר הענק'. הספר הוא אוסף של שירים קצרים, חרוזים ושקולים, שהמשותף להם שכל שורות השיר מסתיימות באותה המילה,…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

חילוני וחילוניוּת

המילה חִלּוֹנִי, ב־ל דגושה, קשורה אל המילים חֹל, חֻלִּין, חִלֵּל – מן השורש חל"ל שעניינו 'ההפך מן קודש'. בתרגומי המקרא לארמית המילה חִילוֹנַי, לעיתים בכתיב חילונאי, מופיעה תמורת המילה 'זר', שהיא הפך לכוהן. למשל בתרגום…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

הדתה

המילה הֲדָתָה הגיעה אל שולחנה של הוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה בשנת תשס"ו (2006) – לאחר שכבר החלה לשמש, והוועדה המליצה למליאת האקדמיה לאמץ אותה. מלכתחילה לא נועדה המילה הדתה לציין פעולה מכוונת של…
המשך קריאה >>

גם וגם

שני פנים או שתי פנים?

המילה פָּנִים שייכת לקבוצת המילים שמינן הדקדוקי כפול – זכר וגם נקבה. לפיכך אפשר לומר "שתי פנים" וגם "שני פנים" – בין בהוראה מוחשית ובין בהוראה מושאלת ('צדדים', 'היבטים'). עם זאת כאשר משתמשים במפורש במילה פָּנִים כריבוי…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

גפיים – זכר או נקבה?

על פי מה שקבעה האקדמיה במינוח המקצועי, כגון במונחי אנטומיה, הדרך המומלצת היא להשתמש במילה גפיים בלשון זכר: 'גפיים עליונים', 'גפיים תחתונים' (בבני אדם), 'גפיים קדמיים', 'גפיים אחוריים' (בבעלי חיים). צורת היחיד של המילה היא…
המשך קריאה >>

מסע בזמן

אין מזל קַשָּת לישראל

שם המזל המשויך לחודש כסלו נהגה כיום בדרך כלל קַשָּׁת, כשם האיש היורה בקֶשֶׁת, ואולם במקורותינו הקדומים נקרא מזל זה דווקא קֶשֶׁת, כְּשם כלי הירייה עצמו. בכתובת פסיפס שנמצאה בבית הכנסת בעין גדי נמנים כל…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מתנה ונרדפותיה

כידוע לכל פותר תשבצים, למילה מַתָּנָה כמה וכמה מילים נרדפות, כמעט כולן משמשות כבר במקרא. לצד מַתָּנָה אנו מוצאים את המילים מַתָּן ומַתָּת, ושלושתן נגזרות מאותו השורש – נת"ן. בשלושתן נידַמתה ה־נ הראשונה של השורש אל…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מה בין אשפוז לאושפיזין

"אזמין לסעודתי אושפיזין עילאין קדישין" (סדר אושפיזין, נוסח האר"י) רבים נוהגים להזמין לסוכתם את האושפיזין – כינוי לשבעה מאבות העם היהודי: אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרן ודוד. מקור המנהג בספר הזוהר (פרשת אמור), ומשם…
המשך קריאה >>

יום הכיפורים

כִּי הִנֵּה כַהֶגֶה – מן הפיוט אל המכונית

"כִּי הִנֵּה כַחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר, בִּרְצוֹתוֹ מַרְחִיב וּבִרְצוֹתוֹ מְקַצֵּר – כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ, חֶסֶד נוֹצֵר, לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר". כך נפתח הפיוט המוכר שנוהגים לומר בליל יום הכיפורים. הפייטן[1] ממשיל את ישראל…
המשך קריאה >>

ראש השנה

ייחול ואיחול

כולנו מייחלים לשנה טובה ומאחלים זה לזה כתיבה וחתימה טובה. את הפועל יִחֵל ירשנו מן התנ"ך: "הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ" (תהלים לג, יח). לייחל פירושו 'לקוות', 'לצפות', וזו גם המשמעות של הפועל…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

עם הארץ בנקבה

על אדם שלא למד ואין לו ידע אומרים לעיתים שהוא 'עם הארץ'. כיצד אפשר לומר זאת על אישה? הדרך המקובלת והמומלצת לפי שעה היא להשאיר את הצירוף כמות שהוא: 'היא עם הארץ' – כמו 'היא נכס',…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

כִּיּוּל

כִּיּוּל הוא כוונון של מכשיר מדידה כדי שיהיה מדויק. השורש המקראי כו"ל או כי"ל מציין בין השאר מדידה ככתוב בישעיהו: "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם, וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן, וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ, וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים, וּגְבָעוֹת…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מאזניים ואוזניים

רבים סבורים כי המילה מאזניים גזורה מן המילה אוזן, ולא היא. אומנם בעברית שתי המילים נראות שייכות לאותו השורש, אך מן הערבית והארמית עולה בבירור שמדובר בשורשים שונים. צורתה הערבית של המילה אֹזֶן היא אֻדְ'ן
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

חזר לסורו – על סוֹר ושְׂאוֹר

על אדם ששב לדרכו הרעה אומרים שהוא 'חזר לסוֹרוֹ', או בהגייה הרווחת יותר 'חזר לסוּרוֹ'. מקורו של הביטוי בספרות חז"ל, כגון "גֵר שחזר לסורו" (בבלי גיטין מה ע"ב ועוד). אך מה משמעו המילולי? בציווי על…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

עם לועז, מילים לועזיות והוצאת לעז

הַלֵּל הוא סדרה של שישה ממזמורי תהלים (קיג–קיח) הנקראים בהזדמנויות מיוחדות, ובהן שלושת הרגלים. על כן הוא כלול בהגדה של פסח. מזמור קיד, השני במזמורי ההלל, קשור ישירות ביציאת מצרים ופותח במילים "בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

יתד – זכר או נקבה?

המילה יָתֵד משמשת במקורותינו גם בלשון נקבה וגם בלשון זכר, אך ברוב המקרים היא נקבה. הנה כמה מובאות: יתד בנקבה "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ" (דברים כג, יד); "בַּיּוֹם הַהוּא… תָּמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

מטח ומתך

מַטָּח הוא ירי מכמה כלי נשק בבת אחת. המילה מתועדת מראשית שנות החמישים של המאה העשרים, ותולדותיה אינם מחוורים לגמרי. כמו המילים טווח ומטווח היא נוצרה בוודאי בהשראת הצירוף "מטחווי קשת" שבסיפור הגר וישמעאל (המשך קריאה >>

יום המשפחה

עברית לכל המשפחה

עובדות בעברית שאולי לא ידעתם על המשפחה שלכם.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

דָּרַךְ כּוֹכָבוֹ

'עלה לגדולה', 'פָּרַץ וזכה במהירות להצלחה ולהכרה' למשל: בשלהי המאה השמונה עשרה דרך כוכבה של התנועה הרומנטית באירופה. הוריה העניקו לה חינוך מוזיקלי קפדני, וכבר בגיל צעיר דרך כוכבה כפסנתרנית מחוננת. באחד המְשָׁלים הקצרים…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

כֹּה לֶחָי

'כל הכבוד', 'ברכותיי' (ברכת שבח וחיזוק) למשל: כתבת דברים חשובים ואמיצים. הזדהיתי כמעט עם כל מילה. כה לחי! בשמואל א פרק כה דוד שולח עשרה נערים אל נבל הכרמלי ומורה להם לפתוח את השיחה בדרישה…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

קָרָא תִּגָּר

'התריס', 'מחה', 'יצא למאבק' למשל: חבר המועצה הוותיק קרא תיגר על ראש העיר המכהן והציג את מועמדותו לראשות העירייה. הצירוף לקרוא תיגר מקורו בלשון חכמים. כך למשל במדרש בראשית רבה (א, י) אנו קוראים על מחאת…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בְּכִי תַּמְרוּרִים

'בכי מר', 'בכי גדול' למשל: בכל שנה הלב נחמץ מבכי התמרורים בפתח הגן החדש, אף שברור לכולנו שלאחר לכתנו יסתער הפעוט המייבב על מכוניות הצעצוע ובסוף היום יבקש להישאר. מקור הצירוף באחד מפרקי הנחמה הידועים בתנ"ך…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

עָמַד בַּפֶּרֶץ

'הגן בתוקף', 'עמד על שלו ומנע אסון' למשל: לולא אותו שכן אשר עמד בפרץ והרגיע את הרוחות, היה ודאי הוויכוח מתפתח לכדי קטטה אלימה. בעקבות חטא העגל חשב ה' לכַלות את ישראל. משה השתדל בעבור…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

הוֹלִיךְ שׁוֹלָל

'השלה', 'הונה' למשל: פרסומי החברה הוליכו שולל רבים מלקוחותיה, וכעת היא נאלצת להתמודד עם תביעה ייצוגית. בלשון המליצית במקרא מתועדים שני צירופים – 'הלך שולל' ו'הוליך שולל', והם מופיעים בהקשרים שונים מאוד זה מזה. מיכה הנביא…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

מִמָּה נַפְשָׁךְ

'בכל אופן שתרצה'; 'בין כך ובין כך תגיע לאותה תוצאה'.
למשל: ממה נפשך – אם הוא פעל כשורה אין בעיה שנספר זאת; ואם הייתה עבירה פלילית, האין מחובתנו לספר זאת?
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בְּלִי מְצָרִים, לְלֹא מְצָרִים

'בלי גבולות' למשל: בילדותי ספגתי מהוריי אהבה ללא מצרים, ואני מקווה שאצליח לגדל כך גם את ילדיי. מֶצֶר הוא 'גבול', 'תחום' בלשון חכמים. כך למשל המשנה (בבא בתרא ז, ג) דנה בשאלה מה הדין אם…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

הַיְנוּ הָךְ

'אותו הדבר', 'זה וזה שווים' למשל: הנהגה וניהול אינם היינו הך, וחשוב לטפח את שניהם. מקורו של הצירוף היינו הך בארמית של התלמוד הבבלי. תרגומו המילולי: 'זה הוא ההיא'. ומשמעו 'הדבר הזה הוא הדבר הזה',…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

טָבִין וּתְקִילִין

'כסף טוב' למשל: שילמתי על המוצר טבין ותקילין, ואני מצפה לשירות אדיב בהתאם. הצירוף טבין ותקילין לשונו ארמית ותרגומו המילולי הוא 'טובים וּשקולים'. מקור הצירוף בסיפור הלוואת מטבעות דינר המובא בתלמוד: בתו של ר' חייא…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

אוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים

'אור חזק', 'שפע אור' למשל: "כִּמְעַט פָּקְחָה אִמִּי עֵינֶיהָ הָעֲשֵׁשׁוֹת וָאֵרֶא: אוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים שָׁם יָהֵל, כִּי נָשְׁקָה הַשְּׁכִינָה עֲלֵיהֶן" (ח"נ ביאליק, "אמי, זכרונה לברכה").    ישעיהו הנביא נוזף בעם המבקש לחסות בצל מצרים מפּחד…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

פַּכִּים קְטַנִּים

'זוטות', 'עניינים קלי ערך' – למשל: מן הפכים הקטנים שסופרו בעלוני הקיבוץ בראשיתו מצטיירת בצבעים טבעיים דמותה של קבוצת המייסדים.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

לְלֹא חַת, לִבְלִי חַת

'בלי פחד', 'שאין בו פחד' למשל: רב החובל ניצב ללא חַת על סיפון האונייה בעת הסערה. השורש חת"ת מציין ביסודו ניתוץ ושבירה, כגון בתיאור האדמה הנשברת ומתפוררת לרגבים מרוב יובש: "בַּעֲבוּר הָאֲדָמָה חַתָּה כִּי לֹא הָיָה…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

אוֹר יְקָרוֹת

'אור בהיר', 'אור נעים' למשל: נרות החנוכה זהרו באור יקרות. נבואותיו האחרונות של זכריה הן נבואות לאחרית הימים. בסוף הספר הוא מנבא כי כל הגויים ייאספו אל ירושלים ויילחמו עליה, ואולם ה' יילחם בהם ויושיע את…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

הִרְהִיב עֹז

'הֵעֵז' למשל: חמש שנים חלפו בטרם הרהיב עוז לגלות לנערה את דבר אהבתו אליה. הצירוף 'הרהיב עוז' או 'הרהיב עוז בנפשו' מבוסס על הכתוב בתהלים קלח, ג: "בְּיוֹם קָרָאתִי וַתַּעֲנֵנִי, תַּרְהִבֵנִי בְנַפְשִׁי עֹז". השורש רה"ב…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

נִטַּל עֻקְצוֹ

'פגה חריפותו', 'סר ממנו עיקרו' למשל: לאחר שהוכח שהנתבעת לא הייתה בארץ באותה העת, ניטל עוקצה של טענת התביעה.  המילה עֹקֶץ משמשת בלשוננו למן תקופת חז"ל, וכמילים רבות מרובד הלשון הזה מקורה כנראה ארמי: עוּקָץ,…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

חֲדַל אִישִׁים

'אדם עלוב וחלש אופי' למשל: חבריו ראו בוותרנותו מידה של גדלות רוח, אך הוא ראה עצמו רופס וחדל אישים. בכמה מקומות בספר ישעיהו מתוארת בהרחבה דמותו של עבד ה' – דמות אשר ניתנו לה פירושים…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יִשַּׁר כּוֹחַ

'כל הכבוד' (ברכת שבח וחיזוק) למשל: מסיבת הסיום הייתה נהדרת. יישר כוחכם! מקורו של המטבע בספרות חז"ל. במדרש על הכתוב "וְכָתַבְתִּי עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ" (שמות לד,…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בַּעֲלִיל

'בבירור', 'ללא ספק' למשל: פקודה בלתי חוקית בעליל. ניכר בעליל שהוא משקר. את הביטוי בשימושו המוכר לנו כיום ירשנו מן המשנה. בתקופת חז"ל היו חכמי הסנהדרין מקדשים את החודש – כלומר קובעים שמתחיל חודש…
המשך קריאה >>

מאמרים

חיי מילים: סוללה, מלאך

איך התרחב משמעה של המילה 'סוללה' מ'תל עפר שבונים סביב עיר נצורה' לשלל המשמעים שבהן משמשת המילה כיום ובהם 'קבוצת כלי ירייה' ו'בטרייה'? מה הקשר בין 'מלאך' ל'מלאכה', ואיך קיבל המלאך כנפיים? על גלגולי המשמעות של…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יָרַד לְטִמְיוֹן

'אבד', 'לא נשאר ממנו דבר' למשל: הירושה מהוריו לא הייתה גדולה, וגם המעט הזה ירד לטמיון בהשקעה במיזם כושל. ברגע אחד של חוסר תשומת לב נשמט מן הכיס מפתח המכונית, ואתו ירדו לטמיון כל התכניות…
המשך קריאה >>

מסע בזמן

מִצְמוּץ מים

הפועל מִצְמֵץ רווח למדי בעברית כיום, ומשמעותו מוכרת לכול. זאת למשל הגדרתו במילון רב־מילים: "מִצְמֵץ – עצם את עיניו ופקח אותן במהירות ובתכיפות בתנועה לא רצונית". אולם נראה שהשימוש בפועל במשמעות זו מאוחר למדי –…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

קְטַן אֱמוּנָה

'ספקן', 'רואה שחורות' למשל: חבריי לעבודה תלו תקוות במנהל החדש, אבל אני – קטנת אמונה שכמותי – הערכתי שהמצב יישאר כשהיה, ולצערי לא התבדיתי. צורתו המקורית של הביטוי היא קְטַן אֲמָנָה. בספרות חז"ל אֲמָנָה היא השם…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

עָשָׂה שַׁמּוֹת

'הרס', החריב', 'פגע פגיעה קשה' למשל: המים שהציפו את הדירה עשו בה שמות, ורוב תכולתה כבר אינה ראויה לשימוש.  שַׁמָּה – מן השורש שמ"ם – היא מקום שָׁמֵם וחרב, כגון בדברי הנביא על בבל: "הָיוּ…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יָצָא שְׁמוֹ לְמֵרָחוֹק

'התפרסם ברבים' (לרוב לטובה) למשל: "ויקומו דון קישוט וסנשו בבקר וישלמו לבעל בית המלון ביד רחבה, וירכבו על־בהמתם ויצאו ללכת אל־גדות אברו הנהר, כי יצא שם הנהר ההוא למרחוק, ויבקש דון קישוט לראותו בעיניו ולחקרו, כי…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

קוֹטֵל קָנִים

'אדם פשוט וחסר השכלה', 'אדם שאין להתחשב בו' המטבע רווח על דרך השלילה ('אינו קוטל קנים', 'לא קוטל קנים') במשמעות 'בעל השכלה וידע', 'בקיא בתחומו', 'מקצוען', ובהשאלה 'מצליח בתחומו'. למשל: סבי היה רופא מפורסם במחוז…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

לְהַוָּתִי

'לאסוני' למשל: ככל שמתרחבת הרכיבה על אופניים מתרבות להוותנו גם התאונות. מקורו של מטבע הלשון 'להוותי' בפסוק מוקשה בספר איוב: "נָתְסוּ נְתִיבָתִי, לְהַוָּתִי יֹעִילוּ, לֹא עֹזֵר לָמוֹ" (ל, יג). לפי המילונים המשמעות העיקרית של המילה…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יָשַׁב עַל הַמְּדוֹכָה

לשבת על המדוכה פירושו להתחבט רבות בבעיה, להתלבט ולדון בעניין באריכות ובכובד ראש.
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

ממתי גר הכלב במלונה?

בעברית של ימינו מלונה היא ביתו של חברנו הנאמן, הכלב, ואילו במקרא מלונה היא סוכת שומרים בשדה.
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מְאוּרָה ומְחִלָּה

בימינו המאורה היא חור או מערה בקרקע המשמשים משכנם של בעלי חיים, ואילו המחילה היא חלל בקרקע, לרוב בצורת תעלה או מסדרון, שבעלי החיים חופרים בעצמם.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בְּתוֹר

אנו נשאלים הרבה על תקינות השימוש בצירוף 'בתור' במשמעות 'בתפקיד של', 'במעמד של', 'כ־'. האקדמיה לא עסקה ולא פסקה בשאלה זו, ואילו בקרב מתקני הלשון בימינו הדעות חלוקות – יש המסתייגים משימוש זה ויש שאינם מוצאים בו פסול.
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

שמות האצבעות

ממתי נקראו האצבעות בשמות? כבר בגן הילדים לומדים הילדים את שמותיהן של חמש האצבעות שביד, מהאגודל ועד הזרת. מי שיעיין במילונים יראה ששמות האצבעות מסומנים כמילים שנתחדשו בלשון חכמים, והן אפוא ותיקות למדי בלשוננו. ברם,…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

עצרת

עֲצֶרֶת בעברית של היום היא כינוס, ובמיוחד כינוס של הרבה אנשים, לציון אירוע או להבעת עמדה מסוימת ועוד, כגון עצרת זיכרון או עצרת מחאה. לעיתים היא מציינת גם כינוס של נציגים או של חברים בגוף…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

עוּגָב

בלשוננו היום עוגב הוא כלי נגינה גדול בעל קלידים ומערכת צינורות. האם לכלי זה התכוון משורר תהלים באומרו (קנ, ד) "הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב"? סביר להניח שלא. מלבד הפסוק בתהלים כלי הנגינה עוּגָב נזכר בתנ"ך עוד…
המשך קריאה >>

ט"ו באב

ארבע כפות האהבה

אחת מיצירותיו המפורסמות של ר' משה אבן עזרא, ממשוררי תור הזהב בספרד (מפנה המאות ה־11 וה־12), היא 'ספר הענק'. הספר הוא אוסף של שירים קצרים, חרוזים ושקולים, שהמשותף להם שכל שורות השיר מסתיימות באותה המילה,…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

חילוני וחילוניוּת

המילה חִלּוֹנִי, ב־ל דגושה, קשורה אל המילים חֹל, חֻלִּין, חִלֵּל – מן השורש חל"ל שעניינו 'ההפך מן קודש'. בתרגומי המקרא לארמית המילה חִילוֹנַי, לעיתים בכתיב חילונאי, מופיעה תמורת המילה 'זר', שהיא הפך לכוהן. למשל בתרגום…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

הדתה

המילה הֲדָתָה הגיעה אל שולחנה של הוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה בשנת תשס"ו (2006) – לאחר שכבר החלה לשמש, והוועדה המליצה למליאת האקדמיה לאמץ אותה. מלכתחילה לא נועדה המילה הדתה לציין פעולה מכוונת של…
המשך קריאה >>

גם וגם

שני פנים או שתי פנים?

המילה פָּנִים שייכת לקבוצת המילים שמינן הדקדוקי כפול – זכר וגם נקבה. לפיכך אפשר לומר "שתי פנים" וגם "שני פנים" – בין בהוראה מוחשית ובין בהוראה מושאלת ('צדדים', 'היבטים'). עם זאת כאשר משתמשים במפורש במילה פָּנִים כריבוי…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

גפיים – זכר או נקבה?

על פי מה שקבעה האקדמיה במינוח המקצועי, כגון במונחי אנטומיה, הדרך המומלצת היא להשתמש במילה גפיים בלשון זכר: 'גפיים עליונים', 'גפיים תחתונים' (בבני אדם), 'גפיים קדמיים', 'גפיים אחוריים' (בבעלי חיים). צורת היחיד של המילה היא…
המשך קריאה >>

מסע בזמן

אין מזל קַשָּת לישראל

שם המזל המשויך לחודש כסלו נהגה כיום בדרך כלל קַשָּׁת, כשם האיש היורה בקֶשֶׁת, ואולם במקורותינו הקדומים נקרא מזל זה דווקא קֶשֶׁת, כְּשם כלי הירייה עצמו. בכתובת פסיפס שנמצאה בבית הכנסת בעין גדי נמנים כל…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מתנה ונרדפותיה

כידוע לכל פותר תשבצים, למילה מַתָּנָה כמה וכמה מילים נרדפות, כמעט כולן משמשות כבר במקרא. לצד מַתָּנָה אנו מוצאים את המילים מַתָּן ומַתָּת, ושלושתן נגזרות מאותו השורש – נת"ן. בשלושתן נידַמתה ה־נ הראשונה של השורש אל…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מה בין אשפוז לאושפיזין

"אזמין לסעודתי אושפיזין עילאין קדישין" (סדר אושפיזין, נוסח האר"י) רבים נוהגים להזמין לסוכתם את האושפיזין – כינוי לשבעה מאבות העם היהודי: אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרן ודוד. מקור המנהג בספר הזוהר (פרשת אמור), ומשם…
המשך קריאה >>

יום הכיפורים

כִּי הִנֵּה כַהֶגֶה – מן הפיוט אל המכונית

"כִּי הִנֵּה כַחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר, בִּרְצוֹתוֹ מַרְחִיב וּבִרְצוֹתוֹ מְקַצֵּר – כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ, חֶסֶד נוֹצֵר, לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר". כך נפתח הפיוט המוכר שנוהגים לומר בליל יום הכיפורים. הפייטן[1] ממשיל את ישראל…
המשך קריאה >>

ראש השנה

ייחול ואיחול

כולנו מייחלים לשנה טובה ומאחלים זה לזה כתיבה וחתימה טובה. את הפועל יִחֵל ירשנו מן התנ"ך: "הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ" (תהלים לג, יח). לייחל פירושו 'לקוות', 'לצפות', וזו גם המשמעות של הפועל…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

עם הארץ בנקבה

על אדם שלא למד ואין לו ידע אומרים לעיתים שהוא 'עם הארץ'. כיצד אפשר לומר זאת על אישה? הדרך המקובלת והמומלצת לפי שעה היא להשאיר את הצירוף כמות שהוא: 'היא עם הארץ' – כמו 'היא נכס',…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

כִּיּוּל

כִּיּוּל הוא כוונון של מכשיר מדידה כדי שיהיה מדויק. השורש המקראי כו"ל או כי"ל מציין בין השאר מדידה ככתוב בישעיהו: "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם, וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן, וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ, וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים, וּגְבָעוֹת…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מאזניים ואוזניים

רבים סבורים כי המילה מאזניים גזורה מן המילה אוזן, ולא היא. אומנם בעברית שתי המילים נראות שייכות לאותו השורש, אך מן הערבית והארמית עולה בבירור שמדובר בשורשים שונים. צורתה הערבית של המילה אֹזֶן היא אֻדְ'ן
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

חזר לסורו – על סוֹר ושְׂאוֹר

על אדם ששב לדרכו הרעה אומרים שהוא 'חזר לסוֹרוֹ', או בהגייה הרווחת יותר 'חזר לסוּרוֹ'. מקורו של הביטוי בספרות חז"ל, כגון "גֵר שחזר לסורו" (בבלי גיטין מה ע"ב ועוד). אך מה משמעו המילולי? בציווי על…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

עם לועז, מילים לועזיות והוצאת לעז

הַלֵּל הוא סדרה של שישה ממזמורי תהלים (קיג–קיח) הנקראים בהזדמנויות מיוחדות, ובהן שלושת הרגלים. על כן הוא כלול בהגדה של פסח. מזמור קיד, השני במזמורי ההלל, קשור ישירות ביציאת מצרים ופותח במילים "בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

יתד – זכר או נקבה?

המילה יָתֵד משמשת במקורותינו גם בלשון נקבה וגם בלשון זכר, אך ברוב המקרים היא נקבה. הנה כמה מובאות: יתד בנקבה "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ" (דברים כג, יד); "בַּיּוֹם הַהוּא… תָּמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

מטח ומתך

מַטָּח הוא ירי מכמה כלי נשק בבת אחת. המילה מתועדת מראשית שנות החמישים של המאה העשרים, ותולדותיה אינם מחוורים לגמרי. כמו המילים טווח ומטווח היא נוצרה בוודאי בהשראת הצירוף "מטחווי קשת" שבסיפור הגר וישמעאל (המשך קריאה >>

יום המשפחה

עברית לכל המשפחה

עובדות בעברית שאולי לא ידעתם על המשפחה שלכם.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

דָּרַךְ כּוֹכָבוֹ

'עלה לגדולה', 'פָּרַץ וזכה במהירות להצלחה ולהכרה' למשל: בשלהי המאה השמונה עשרה דרך כוכבה של התנועה הרומנטית באירופה. הוריה העניקו לה חינוך מוזיקלי קפדני, וכבר בגיל צעיר דרך כוכבה כפסנתרנית מחוננת. באחד המְשָׁלים הקצרים…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

כֹּה לֶחָי

'כל הכבוד', 'ברכותיי' (ברכת שבח וחיזוק) למשל: כתבת דברים חשובים ואמיצים. הזדהיתי כמעט עם כל מילה. כה לחי! בשמואל א פרק כה דוד שולח עשרה נערים אל נבל הכרמלי ומורה להם לפתוח את השיחה בדרישה…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

קָרָא תִּגָּר

'התריס', 'מחה', 'יצא למאבק' למשל: חבר המועצה הוותיק קרא תיגר על ראש העיר המכהן והציג את מועמדותו לראשות העירייה. הצירוף לקרוא תיגר מקורו בלשון חכמים. כך למשל במדרש בראשית רבה (א, י) אנו קוראים על מחאת…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בְּכִי תַּמְרוּרִים

'בכי מר', 'בכי גדול' למשל: בכל שנה הלב נחמץ מבכי התמרורים בפתח הגן החדש, אף שברור לכולנו שלאחר לכתנו יסתער הפעוט המייבב על מכוניות הצעצוע ובסוף היום יבקש להישאר. מקור הצירוף באחד מפרקי הנחמה הידועים בתנ"ך…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

עָמַד בַּפֶּרֶץ

'הגן בתוקף', 'עמד על שלו ומנע אסון' למשל: לולא אותו שכן אשר עמד בפרץ והרגיע את הרוחות, היה ודאי הוויכוח מתפתח לכדי קטטה אלימה. בעקבות חטא העגל חשב ה' לכַלות את ישראל. משה השתדל בעבור…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

הוֹלִיךְ שׁוֹלָל

'השלה', 'הונה' למשל: פרסומי החברה הוליכו שולל רבים מלקוחותיה, וכעת היא נאלצת להתמודד עם תביעה ייצוגית. בלשון המליצית במקרא מתועדים שני צירופים – 'הלך שולל' ו'הוליך שולל', והם מופיעים בהקשרים שונים מאוד זה מזה. מיכה הנביא…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

מִמָּה נַפְשָׁךְ

'בכל אופן שתרצה'; 'בין כך ובין כך תגיע לאותה תוצאה'.
למשל: ממה נפשך – אם הוא פעל כשורה אין בעיה שנספר זאת; ואם הייתה עבירה פלילית, האין מחובתנו לספר זאת?
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בְּלִי מְצָרִים, לְלֹא מְצָרִים

'בלי גבולות' למשל: בילדותי ספגתי מהוריי אהבה ללא מצרים, ואני מקווה שאצליח לגדל כך גם את ילדיי. מֶצֶר הוא 'גבול', 'תחום' בלשון חכמים. כך למשל המשנה (בבא בתרא ז, ג) דנה בשאלה מה הדין אם…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

הַיְנוּ הָךְ

'אותו הדבר', 'זה וזה שווים' למשל: הנהגה וניהול אינם היינו הך, וחשוב לטפח את שניהם. מקורו של הצירוף היינו הך בארמית של התלמוד הבבלי. תרגומו המילולי: 'זה הוא ההיא'. ומשמעו 'הדבר הזה הוא הדבר הזה',…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

טָבִין וּתְקִילִין

'כסף טוב' למשל: שילמתי על המוצר טבין ותקילין, ואני מצפה לשירות אדיב בהתאם. הצירוף טבין ותקילין לשונו ארמית ותרגומו המילולי הוא 'טובים וּשקולים'. מקור הצירוף בסיפור הלוואת מטבעות דינר המובא בתלמוד: בתו של ר' חייא…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

אוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים

'אור חזק', 'שפע אור' למשל: "כִּמְעַט פָּקְחָה אִמִּי עֵינֶיהָ הָעֲשֵׁשׁוֹת וָאֵרֶא: אוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים שָׁם יָהֵל, כִּי נָשְׁקָה הַשְּׁכִינָה עֲלֵיהֶן" (ח"נ ביאליק, "אמי, זכרונה לברכה").    ישעיהו הנביא נוזף בעם המבקש לחסות בצל מצרים מפּחד…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

פַּכִּים קְטַנִּים

'זוטות', 'עניינים קלי ערך' – למשל: מן הפכים הקטנים שסופרו בעלוני הקיבוץ בראשיתו מצטיירת בצבעים טבעיים דמותה של קבוצת המייסדים.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

לְלֹא חַת, לִבְלִי חַת

'בלי פחד', 'שאין בו פחד' למשל: רב החובל ניצב ללא חַת על סיפון האונייה בעת הסערה. השורש חת"ת מציין ביסודו ניתוץ ושבירה, כגון בתיאור האדמה הנשברת ומתפוררת לרגבים מרוב יובש: "בַּעֲבוּר הָאֲדָמָה חַתָּה כִּי לֹא הָיָה…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

אוֹר יְקָרוֹת

'אור בהיר', 'אור נעים' למשל: נרות החנוכה זהרו באור יקרות. נבואותיו האחרונות של זכריה הן נבואות לאחרית הימים. בסוף הספר הוא מנבא כי כל הגויים ייאספו אל ירושלים ויילחמו עליה, ואולם ה' יילחם בהם ויושיע את…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

הִרְהִיב עֹז

'הֵעֵז' למשל: חמש שנים חלפו בטרם הרהיב עוז לגלות לנערה את דבר אהבתו אליה. הצירוף 'הרהיב עוז' או 'הרהיב עוז בנפשו' מבוסס על הכתוב בתהלים קלח, ג: "בְּיוֹם קָרָאתִי וַתַּעֲנֵנִי, תַּרְהִבֵנִי בְנַפְשִׁי עֹז". השורש רה"ב…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

נִטַּל עֻקְצוֹ

'פגה חריפותו', 'סר ממנו עיקרו' למשל: לאחר שהוכח שהנתבעת לא הייתה בארץ באותה העת, ניטל עוקצה של טענת התביעה.  המילה עֹקֶץ משמשת בלשוננו למן תקופת חז"ל, וכמילים רבות מרובד הלשון הזה מקורה כנראה ארמי: עוּקָץ,…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

חֲדַל אִישִׁים

'אדם עלוב וחלש אופי' למשל: חבריו ראו בוותרנותו מידה של גדלות רוח, אך הוא ראה עצמו רופס וחדל אישים. בכמה מקומות בספר ישעיהו מתוארת בהרחבה דמותו של עבד ה' – דמות אשר ניתנו לה פירושים…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יִשַּׁר כּוֹחַ

'כל הכבוד' (ברכת שבח וחיזוק) למשל: מסיבת הסיום הייתה נהדרת. יישר כוחכם! מקורו של המטבע בספרות חז"ל. במדרש על הכתוב "וְכָתַבְתִּי עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ" (שמות לד,…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בַּעֲלִיל

'בבירור', 'ללא ספק' למשל: פקודה בלתי חוקית בעליל. ניכר בעליל שהוא משקר. את הביטוי בשימושו המוכר לנו כיום ירשנו מן המשנה. בתקופת חז"ל היו חכמי הסנהדרין מקדשים את החודש – כלומר קובעים שמתחיל חודש…
המשך קריאה >>

מאמרים

חיי מילים: סוללה, מלאך

איך התרחב משמעה של המילה 'סוללה' מ'תל עפר שבונים סביב עיר נצורה' לשלל המשמעים שבהן משמשת המילה כיום ובהם 'קבוצת כלי ירייה' ו'בטרייה'? מה הקשר בין 'מלאך' ל'מלאכה', ואיך קיבל המלאך כנפיים? על גלגולי המשמעות של…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יָרַד לְטִמְיוֹן

'אבד', 'לא נשאר ממנו דבר' למשל: הירושה מהוריו לא הייתה גדולה, וגם המעט הזה ירד לטמיון בהשקעה במיזם כושל. ברגע אחד של חוסר תשומת לב נשמט מן הכיס מפתח המכונית, ואתו ירדו לטמיון כל התכניות…
המשך קריאה >>

מסע בזמן

מִצְמוּץ מים

הפועל מִצְמֵץ רווח למדי בעברית כיום, ומשמעותו מוכרת לכול. זאת למשל הגדרתו במילון רב־מילים: "מִצְמֵץ – עצם את עיניו ופקח אותן במהירות ובתכיפות בתנועה לא רצונית". אולם נראה שהשימוש בפועל במשמעות זו מאוחר למדי –…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

קְטַן אֱמוּנָה

'ספקן', 'רואה שחורות' למשל: חבריי לעבודה תלו תקוות במנהל החדש, אבל אני – קטנת אמונה שכמותי – הערכתי שהמצב יישאר כשהיה, ולצערי לא התבדיתי. צורתו המקורית של הביטוי היא קְטַן אֲמָנָה. בספרות חז"ל אֲמָנָה היא השם…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

עָשָׂה שַׁמּוֹת

'הרס', החריב', 'פגע פגיעה קשה' למשל: המים שהציפו את הדירה עשו בה שמות, ורוב תכולתה כבר אינה ראויה לשימוש.  שַׁמָּה – מן השורש שמ"ם – היא מקום שָׁמֵם וחרב, כגון בדברי הנביא על בבל: "הָיוּ…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יָצָא שְׁמוֹ לְמֵרָחוֹק

'התפרסם ברבים' (לרוב לטובה) למשל: "ויקומו דון קישוט וסנשו בבקר וישלמו לבעל בית המלון ביד רחבה, וירכבו על־בהמתם ויצאו ללכת אל־גדות אברו הנהר, כי יצא שם הנהר ההוא למרחוק, ויבקש דון קישוט לראותו בעיניו ולחקרו, כי…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

קוֹטֵל קָנִים

'אדם פשוט וחסר השכלה', 'אדם שאין להתחשב בו' המטבע רווח על דרך השלילה ('אינו קוטל קנים', 'לא קוטל קנים') במשמעות 'בעל השכלה וידע', 'בקיא בתחומו', 'מקצוען', ובהשאלה 'מצליח בתחומו'. למשל: סבי היה רופא מפורסם במחוז…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

לְהַוָּתִי

'לאסוני' למשל: ככל שמתרחבת הרכיבה על אופניים מתרבות להוותנו גם התאונות. מקורו של מטבע הלשון 'להוותי' בפסוק מוקשה בספר איוב: "נָתְסוּ נְתִיבָתִי, לְהַוָּתִי יֹעִילוּ, לֹא עֹזֵר לָמוֹ" (ל, יג). לפי המילונים המשמעות העיקרית של המילה…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יָשַׁב עַל הַמְּדוֹכָה

לשבת על המדוכה פירושו להתחבט רבות בבעיה, להתלבט ולדון בעניין באריכות ובכובד ראש.
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

ממתי גר הכלב במלונה?

בעברית של ימינו מלונה היא ביתו של חברנו הנאמן, הכלב, ואילו במקרא מלונה היא סוכת שומרים בשדה.
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מְאוּרָה ומְחִלָּה

בימינו המאורה היא חור או מערה בקרקע המשמשים משכנם של בעלי חיים, ואילו המחילה היא חלל בקרקע, לרוב בצורת תעלה או מסדרון, שבעלי החיים חופרים בעצמם.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בְּתוֹר

אנו נשאלים הרבה על תקינות השימוש בצירוף 'בתור' במשמעות 'בתפקיד של', 'במעמד של', 'כ־'. האקדמיה לא עסקה ולא פסקה בשאלה זו, ואילו בקרב מתקני הלשון בימינו הדעות חלוקות – יש המסתייגים משימוש זה ויש שאינם מוצאים בו פסול.
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

שמות האצבעות

ממתי נקראו האצבעות בשמות? כבר בגן הילדים לומדים הילדים את שמותיהן של חמש האצבעות שביד, מהאגודל ועד הזרת. מי שיעיין במילונים יראה ששמות האצבעות מסומנים כמילים שנתחדשו בלשון חכמים, והן אפוא ותיקות למדי בלשוננו. ברם,…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

עצרת

עֲצֶרֶת בעברית של היום היא כינוס, ובמיוחד כינוס של הרבה אנשים, לציון אירוע או להבעת עמדה מסוימת ועוד, כגון עצרת זיכרון או עצרת מחאה. לעיתים היא מציינת גם כינוס של נציגים או של חברים בגוף…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

עוּגָב

בלשוננו היום עוגב הוא כלי נגינה גדול בעל קלידים ומערכת צינורות. האם לכלי זה התכוון משורר תהלים באומרו (קנ, ד) "הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב"? סביר להניח שלא. מלבד הפסוק בתהלים כלי הנגינה עוּגָב נזכר בתנ"ך עוד…
המשך קריאה >>

ט"ו באב

ארבע כפות האהבה

אחת מיצירותיו המפורסמות של ר' משה אבן עזרא, ממשוררי תור הזהב בספרד (מפנה המאות ה־11 וה־12), היא 'ספר הענק'. הספר הוא אוסף של שירים קצרים, חרוזים ושקולים, שהמשותף להם שכל שורות השיר מסתיימות באותה המילה,…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

חילוני וחילוניוּת

המילה חִלּוֹנִי, ב־ל דגושה, קשורה אל המילים חֹל, חֻלִּין, חִלֵּל – מן השורש חל"ל שעניינו 'ההפך מן קודש'. בתרגומי המקרא לארמית המילה חִילוֹנַי, לעיתים בכתיב חילונאי, מופיעה תמורת המילה 'זר', שהיא הפך לכוהן. למשל בתרגום…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

הדתה

המילה הֲדָתָה הגיעה אל שולחנה של הוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה בשנת תשס"ו (2006) – לאחר שכבר החלה לשמש, והוועדה המליצה למליאת האקדמיה לאמץ אותה. מלכתחילה לא נועדה המילה הדתה לציין פעולה מכוונת של…
המשך קריאה >>

גם וגם

שני פנים או שתי פנים?

המילה פָּנִים שייכת לקבוצת המילים שמינן הדקדוקי כפול – זכר וגם נקבה. לפיכך אפשר לומר "שתי פנים" וגם "שני פנים" – בין בהוראה מוחשית ובין בהוראה מושאלת ('צדדים', 'היבטים'). עם זאת כאשר משתמשים במפורש במילה פָּנִים כריבוי…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

גפיים – זכר או נקבה?

על פי מה שקבעה האקדמיה במינוח המקצועי, כגון במונחי אנטומיה, הדרך המומלצת היא להשתמש במילה גפיים בלשון זכר: 'גפיים עליונים', 'גפיים תחתונים' (בבני אדם), 'גפיים קדמיים', 'גפיים אחוריים' (בבעלי חיים). צורת היחיד של המילה היא…
המשך קריאה >>

מסע בזמן

אין מזל קַשָּת לישראל

שם המזל המשויך לחודש כסלו נהגה כיום בדרך כלל קַשָּׁת, כשם האיש היורה בקֶשֶׁת, ואולם במקורותינו הקדומים נקרא מזל זה דווקא קֶשֶׁת, כְּשם כלי הירייה עצמו. בכתובת פסיפס שנמצאה בבית הכנסת בעין גדי נמנים כל…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מתנה ונרדפותיה

כידוע לכל פותר תשבצים, למילה מַתָּנָה כמה וכמה מילים נרדפות, כמעט כולן משמשות כבר במקרא. לצד מַתָּנָה אנו מוצאים את המילים מַתָּן ומַתָּת, ושלושתן נגזרות מאותו השורש – נת"ן. בשלושתן נידַמתה ה־נ הראשונה של השורש אל…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מה בין אשפוז לאושפיזין

"אזמין לסעודתי אושפיזין עילאין קדישין" (סדר אושפיזין, נוסח האר"י) רבים נוהגים להזמין לסוכתם את האושפיזין – כינוי לשבעה מאבות העם היהודי: אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרן ודוד. מקור המנהג בספר הזוהר (פרשת אמור), ומשם…
המשך קריאה >>

יום הכיפורים

כִּי הִנֵּה כַהֶגֶה – מן הפיוט אל המכונית

"כִּי הִנֵּה כַחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר, בִּרְצוֹתוֹ מַרְחִיב וּבִרְצוֹתוֹ מְקַצֵּר – כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ, חֶסֶד נוֹצֵר, לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר". כך נפתח הפיוט המוכר שנוהגים לומר בליל יום הכיפורים. הפייטן[1] ממשיל את ישראל…
המשך קריאה >>

ראש השנה

ייחול ואיחול

כולנו מייחלים לשנה טובה ומאחלים זה לזה כתיבה וחתימה טובה. את הפועל יִחֵל ירשנו מן התנ"ך: "הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ" (תהלים לג, יח). לייחל פירושו 'לקוות', 'לצפות', וזו גם המשמעות של הפועל…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

עם הארץ בנקבה

על אדם שלא למד ואין לו ידע אומרים לעיתים שהוא 'עם הארץ'. כיצד אפשר לומר זאת על אישה? הדרך המקובלת והמומלצת לפי שעה היא להשאיר את הצירוף כמות שהוא: 'היא עם הארץ' – כמו 'היא נכס',…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

כִּיּוּל

כִּיּוּל הוא כוונון של מכשיר מדידה כדי שיהיה מדויק. השורש המקראי כו"ל או כי"ל מציין בין השאר מדידה ככתוב בישעיהו: "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם, וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן, וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ, וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים, וּגְבָעוֹת…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מאזניים ואוזניים

רבים סבורים כי המילה מאזניים גזורה מן המילה אוזן, ולא היא. אומנם בעברית שתי המילים נראות שייכות לאותו השורש, אך מן הערבית והארמית עולה בבירור שמדובר בשורשים שונים. צורתה הערבית של המילה אֹזֶן היא אֻדְ'ן
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

חזר לסורו – על סוֹר ושְׂאוֹר

על אדם ששב לדרכו הרעה אומרים שהוא 'חזר לסוֹרוֹ', או בהגייה הרווחת יותר 'חזר לסוּרוֹ'. מקורו של הביטוי בספרות חז"ל, כגון "גֵר שחזר לסורו" (בבלי גיטין מה ע"ב ועוד). אך מה משמעו המילולי? בציווי על…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

עם לועז, מילים לועזיות והוצאת לעז

הַלֵּל הוא סדרה של שישה ממזמורי תהלים (קיג–קיח) הנקראים בהזדמנויות מיוחדות, ובהן שלושת הרגלים. על כן הוא כלול בהגדה של פסח. מזמור קיד, השני במזמורי ההלל, קשור ישירות ביציאת מצרים ופותח במילים "בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

יתד – זכר או נקבה?

המילה יָתֵד משמשת במקורותינו גם בלשון נקבה וגם בלשון זכר, אך ברוב המקרים היא נקבה. הנה כמה מובאות: יתד בנקבה "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ" (דברים כג, יד); "בַּיּוֹם הַהוּא… תָּמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

מטח ומתך

מַטָּח הוא ירי מכמה כלי נשק בבת אחת. המילה מתועדת מראשית שנות החמישים של המאה העשרים, ותולדותיה אינם מחוורים לגמרי. כמו המילים טווח ומטווח היא נוצרה בוודאי בהשראת הצירוף "מטחווי קשת" שבסיפור הגר וישמעאל (המשך קריאה >>

יום המשפחה

עברית לכל המשפחה

עובדות בעברית שאולי לא ידעתם על המשפחה שלכם.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

דָּרַךְ כּוֹכָבוֹ

'עלה לגדולה', 'פָּרַץ וזכה במהירות להצלחה ולהכרה' למשל: בשלהי המאה השמונה עשרה דרך כוכבה של התנועה הרומנטית באירופה. הוריה העניקו לה חינוך מוזיקלי קפדני, וכבר בגיל צעיר דרך כוכבה כפסנתרנית מחוננת. באחד המְשָׁלים הקצרים…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

כֹּה לֶחָי

'כל הכבוד', 'ברכותיי' (ברכת שבח וחיזוק) למשל: כתבת דברים חשובים ואמיצים. הזדהיתי כמעט עם כל מילה. כה לחי! בשמואל א פרק כה דוד שולח עשרה נערים אל נבל הכרמלי ומורה להם לפתוח את השיחה בדרישה…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

קָרָא תִּגָּר

'התריס', 'מחה', 'יצא למאבק' למשל: חבר המועצה הוותיק קרא תיגר על ראש העיר המכהן והציג את מועמדותו לראשות העירייה. הצירוף לקרוא תיגר מקורו בלשון חכמים. כך למשל במדרש בראשית רבה (א, י) אנו קוראים על מחאת…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בְּכִי תַּמְרוּרִים

'בכי מר', 'בכי גדול' למשל: בכל שנה הלב נחמץ מבכי התמרורים בפתח הגן החדש, אף שברור לכולנו שלאחר לכתנו יסתער הפעוט המייבב על מכוניות הצעצוע ובסוף היום יבקש להישאר. מקור הצירוף באחד מפרקי הנחמה הידועים בתנ"ך…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

עָמַד בַּפֶּרֶץ

'הגן בתוקף', 'עמד על שלו ומנע אסון' למשל: לולא אותו שכן אשר עמד בפרץ והרגיע את הרוחות, היה ודאי הוויכוח מתפתח לכדי קטטה אלימה. בעקבות חטא העגל חשב ה' לכַלות את ישראל. משה השתדל בעבור…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

הוֹלִיךְ שׁוֹלָל

'השלה', 'הונה' למשל: פרסומי החברה הוליכו שולל רבים מלקוחותיה, וכעת היא נאלצת להתמודד עם תביעה ייצוגית. בלשון המליצית במקרא מתועדים שני צירופים – 'הלך שולל' ו'הוליך שולל', והם מופיעים בהקשרים שונים מאוד זה מזה. מיכה הנביא…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

מִמָּה נַפְשָׁךְ

'בכל אופן שתרצה'; 'בין כך ובין כך תגיע לאותה תוצאה'.
למשל: ממה נפשך – אם הוא פעל כשורה אין בעיה שנספר זאת; ואם הייתה עבירה פלילית, האין מחובתנו לספר זאת?
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בְּלִי מְצָרִים, לְלֹא מְצָרִים

'בלי גבולות' למשל: בילדותי ספגתי מהוריי אהבה ללא מצרים, ואני מקווה שאצליח לגדל כך גם את ילדיי. מֶצֶר הוא 'גבול', 'תחום' בלשון חכמים. כך למשל המשנה (בבא בתרא ז, ג) דנה בשאלה מה הדין אם…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

הַיְנוּ הָךְ

'אותו הדבר', 'זה וזה שווים' למשל: הנהגה וניהול אינם היינו הך, וחשוב לטפח את שניהם. מקורו של הצירוף היינו הך בארמית של התלמוד הבבלי. תרגומו המילולי: 'זה הוא ההיא'. ומשמעו 'הדבר הזה הוא הדבר הזה',…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

טָבִין וּתְקִילִין

'כסף טוב' למשל: שילמתי על המוצר טבין ותקילין, ואני מצפה לשירות אדיב בהתאם. הצירוף טבין ותקילין לשונו ארמית ותרגומו המילולי הוא 'טובים וּשקולים'. מקור הצירוף בסיפור הלוואת מטבעות דינר המובא בתלמוד: בתו של ר' חייא…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

אוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים

'אור חזק', 'שפע אור' למשל: "כִּמְעַט פָּקְחָה אִמִּי עֵינֶיהָ הָעֲשֵׁשׁוֹת וָאֵרֶא: אוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים שָׁם יָהֵל, כִּי נָשְׁקָה הַשְּׁכִינָה עֲלֵיהֶן" (ח"נ ביאליק, "אמי, זכרונה לברכה").    ישעיהו הנביא נוזף בעם המבקש לחסות בצל מצרים מפּחד…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

פַּכִּים קְטַנִּים

'זוטות', 'עניינים קלי ערך' – למשל: מן הפכים הקטנים שסופרו בעלוני הקיבוץ בראשיתו מצטיירת בצבעים טבעיים דמותה של קבוצת המייסדים.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

לְלֹא חַת, לִבְלִי חַת

'בלי פחד', 'שאין בו פחד' למשל: רב החובל ניצב ללא חַת על סיפון האונייה בעת הסערה. השורש חת"ת מציין ביסודו ניתוץ ושבירה, כגון בתיאור האדמה הנשברת ומתפוררת לרגבים מרוב יובש: "בַּעֲבוּר הָאֲדָמָה חַתָּה כִּי לֹא הָיָה…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

אוֹר יְקָרוֹת

'אור בהיר', 'אור נעים' למשל: נרות החנוכה זהרו באור יקרות. נבואותיו האחרונות של זכריה הן נבואות לאחרית הימים. בסוף הספר הוא מנבא כי כל הגויים ייאספו אל ירושלים ויילחמו עליה, ואולם ה' יילחם בהם ויושיע את…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

הִרְהִיב עֹז

'הֵעֵז' למשל: חמש שנים חלפו בטרם הרהיב עוז לגלות לנערה את דבר אהבתו אליה. הצירוף 'הרהיב עוז' או 'הרהיב עוז בנפשו' מבוסס על הכתוב בתהלים קלח, ג: "בְּיוֹם קָרָאתִי וַתַּעֲנֵנִי, תַּרְהִבֵנִי בְנַפְשִׁי עֹז". השורש רה"ב…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

נִטַּל עֻקְצוֹ

'פגה חריפותו', 'סר ממנו עיקרו' למשל: לאחר שהוכח שהנתבעת לא הייתה בארץ באותה העת, ניטל עוקצה של טענת התביעה.  המילה עֹקֶץ משמשת בלשוננו למן תקופת חז"ל, וכמילים רבות מרובד הלשון הזה מקורה כנראה ארמי: עוּקָץ,…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

חֲדַל אִישִׁים

'אדם עלוב וחלש אופי' למשל: חבריו ראו בוותרנותו מידה של גדלות רוח, אך הוא ראה עצמו רופס וחדל אישים. בכמה מקומות בספר ישעיהו מתוארת בהרחבה דמותו של עבד ה' – דמות אשר ניתנו לה פירושים…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יִשַּׁר כּוֹחַ

'כל הכבוד' (ברכת שבח וחיזוק) למשל: מסיבת הסיום הייתה נהדרת. יישר כוחכם! מקורו של המטבע בספרות חז"ל. במדרש על הכתוב "וְכָתַבְתִּי עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ" (שמות לד,…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בַּעֲלִיל

'בבירור', 'ללא ספק' למשל: פקודה בלתי חוקית בעליל. ניכר בעליל שהוא משקר. את הביטוי בשימושו המוכר לנו כיום ירשנו מן המשנה. בתקופת חז"ל היו חכמי הסנהדרין מקדשים את החודש – כלומר קובעים שמתחיל חודש…
המשך קריאה >>

מאמרים

חיי מילים: סוללה, מלאך

איך התרחב משמעה של המילה 'סוללה' מ'תל עפר שבונים סביב עיר נצורה' לשלל המשמעים שבהן משמשת המילה כיום ובהם 'קבוצת כלי ירייה' ו'בטרייה'? מה הקשר בין 'מלאך' ל'מלאכה', ואיך קיבל המלאך כנפיים? על גלגולי המשמעות של…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יָרַד לְטִמְיוֹן

'אבד', 'לא נשאר ממנו דבר' למשל: הירושה מהוריו לא הייתה גדולה, וגם המעט הזה ירד לטמיון בהשקעה במיזם כושל. ברגע אחד של חוסר תשומת לב נשמט מן הכיס מפתח המכונית, ואתו ירדו לטמיון כל התכניות…
המשך קריאה >>

מסע בזמן

מִצְמוּץ מים

הפועל מִצְמֵץ רווח למדי בעברית כיום, ומשמעותו מוכרת לכול. זאת למשל הגדרתו במילון רב־מילים: "מִצְמֵץ – עצם את עיניו ופקח אותן במהירות ובתכיפות בתנועה לא רצונית". אולם נראה שהשימוש בפועל במשמעות זו מאוחר למדי –…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

קְטַן אֱמוּנָה

'ספקן', 'רואה שחורות' למשל: חבריי לעבודה תלו תקוות במנהל החדש, אבל אני – קטנת אמונה שכמותי – הערכתי שהמצב יישאר כשהיה, ולצערי לא התבדיתי. צורתו המקורית של הביטוי היא קְטַן אֲמָנָה. בספרות חז"ל אֲמָנָה היא השם…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

עָשָׂה שַׁמּוֹת

'הרס', החריב', 'פגע פגיעה קשה' למשל: המים שהציפו את הדירה עשו בה שמות, ורוב תכולתה כבר אינה ראויה לשימוש.  שַׁמָּה – מן השורש שמ"ם – היא מקום שָׁמֵם וחרב, כגון בדברי הנביא על בבל: "הָיוּ…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יָצָא שְׁמוֹ לְמֵרָחוֹק

'התפרסם ברבים' (לרוב לטובה) למשל: "ויקומו דון קישוט וסנשו בבקר וישלמו לבעל בית המלון ביד רחבה, וירכבו על־בהמתם ויצאו ללכת אל־גדות אברו הנהר, כי יצא שם הנהר ההוא למרחוק, ויבקש דון קישוט לראותו בעיניו ולחקרו, כי…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

קוֹטֵל קָנִים

'אדם פשוט וחסר השכלה', 'אדם שאין להתחשב בו' המטבע רווח על דרך השלילה ('אינו קוטל קנים', 'לא קוטל קנים') במשמעות 'בעל השכלה וידע', 'בקיא בתחומו', 'מקצוען', ובהשאלה 'מצליח בתחומו'. למשל: סבי היה רופא מפורסם במחוז…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

לְהַוָּתִי

'לאסוני' למשל: ככל שמתרחבת הרכיבה על אופניים מתרבות להוותנו גם התאונות. מקורו של מטבע הלשון 'להוותי' בפסוק מוקשה בספר איוב: "נָתְסוּ נְתִיבָתִי, לְהַוָּתִי יֹעִילוּ, לֹא עֹזֵר לָמוֹ" (ל, יג). לפי המילונים המשמעות העיקרית של המילה…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יָשַׁב עַל הַמְּדוֹכָה

לשבת על המדוכה פירושו להתחבט רבות בבעיה, להתלבט ולדון בעניין באריכות ובכובד ראש.
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

ממתי גר הכלב במלונה?

בעברית של ימינו מלונה היא ביתו של חברנו הנאמן, הכלב, ואילו במקרא מלונה היא סוכת שומרים בשדה.
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מְאוּרָה ומְחִלָּה

בימינו המאורה היא חור או מערה בקרקע המשמשים משכנם של בעלי חיים, ואילו המחילה היא חלל בקרקע, לרוב בצורת תעלה או מסדרון, שבעלי החיים חופרים בעצמם.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בְּתוֹר

אנו נשאלים הרבה על תקינות השימוש בצירוף 'בתור' במשמעות 'בתפקיד של', 'במעמד של', 'כ־'. האקדמיה לא עסקה ולא פסקה בשאלה זו, ואילו בקרב מתקני הלשון בימינו הדעות חלוקות – יש המסתייגים משימוש זה ויש שאינם מוצאים בו פסול.
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

שמות האצבעות

ממתי נקראו האצבעות בשמות? כבר בגן הילדים לומדים הילדים את שמותיהן של חמש האצבעות שביד, מהאגודל ועד הזרת. מי שיעיין במילונים יראה ששמות האצבעות מסומנים כמילים שנתחדשו בלשון חכמים, והן אפוא ותיקות למדי בלשוננו. ברם,…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

עצרת

עֲצֶרֶת בעברית של היום היא כינוס, ובמיוחד כינוס של הרבה אנשים, לציון אירוע או להבעת עמדה מסוימת ועוד, כגון עצרת זיכרון או עצרת מחאה. לעיתים היא מציינת גם כינוס של נציגים או של חברים בגוף…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

עוּגָב

בלשוננו היום עוגב הוא כלי נגינה גדול בעל קלידים ומערכת צינורות. האם לכלי זה התכוון משורר תהלים באומרו (קנ, ד) "הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב"? סביר להניח שלא. מלבד הפסוק בתהלים כלי הנגינה עוּגָב נזכר בתנ"ך עוד…
המשך קריאה >>

ט"ו באב

ארבע כפות האהבה

אחת מיצירותיו המפורסמות של ר' משה אבן עזרא, ממשוררי תור הזהב בספרד (מפנה המאות ה־11 וה־12), היא 'ספר הענק'. הספר הוא אוסף של שירים קצרים, חרוזים ושקולים, שהמשותף להם שכל שורות השיר מסתיימות באותה המילה,…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

חילוני וחילוניוּת

המילה חִלּוֹנִי, ב־ל דגושה, קשורה אל המילים חֹל, חֻלִּין, חִלֵּל – מן השורש חל"ל שעניינו 'ההפך מן קודש'. בתרגומי המקרא לארמית המילה חִילוֹנַי, לעיתים בכתיב חילונאי, מופיעה תמורת המילה 'זר', שהיא הפך לכוהן. למשל בתרגום…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

הדתה

המילה הֲדָתָה הגיעה אל שולחנה של הוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה בשנת תשס"ו (2006) – לאחר שכבר החלה לשמש, והוועדה המליצה למליאת האקדמיה לאמץ אותה. מלכתחילה לא נועדה המילה הדתה לציין פעולה מכוונת של…
המשך קריאה >>

גם וגם

שני פנים או שתי פנים?

המילה פָּנִים שייכת לקבוצת המילים שמינן הדקדוקי כפול – זכר וגם נקבה. לפיכך אפשר לומר "שתי פנים" וגם "שני פנים" – בין בהוראה מוחשית ובין בהוראה מושאלת ('צדדים', 'היבטים'). עם זאת כאשר משתמשים במפורש במילה פָּנִים כריבוי…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

גפיים – זכר או נקבה?

על פי מה שקבעה האקדמיה במינוח המקצועי, כגון במונחי אנטומיה, הדרך המומלצת היא להשתמש במילה גפיים בלשון זכר: 'גפיים עליונים', 'גפיים תחתונים' (בבני אדם), 'גפיים קדמיים', 'גפיים אחוריים' (בבעלי חיים). צורת היחיד של המילה היא…
המשך קריאה >>

מסע בזמן

אין מזל קַשָּת לישראל

שם המזל המשויך לחודש כסלו נהגה כיום בדרך כלל קַשָּׁת, כשם האיש היורה בקֶשֶׁת, ואולם במקורותינו הקדומים נקרא מזל זה דווקא קֶשֶׁת, כְּשם כלי הירייה עצמו. בכתובת פסיפס שנמצאה בבית הכנסת בעין גדי נמנים כל…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מתנה ונרדפותיה

כידוע לכל פותר תשבצים, למילה מַתָּנָה כמה וכמה מילים נרדפות, כמעט כולן משמשות כבר במקרא. לצד מַתָּנָה אנו מוצאים את המילים מַתָּן ומַתָּת, ושלושתן נגזרות מאותו השורש – נת"ן. בשלושתן נידַמתה ה־נ הראשונה של השורש אל…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מה בין אשפוז לאושפיזין

"אזמין לסעודתי אושפיזין עילאין קדישין" (סדר אושפיזין, נוסח האר"י) רבים נוהגים להזמין לסוכתם את האושפיזין – כינוי לשבעה מאבות העם היהודי: אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרן ודוד. מקור המנהג בספר הזוהר (פרשת אמור), ומשם…
המשך קריאה >>

יום הכיפורים

כִּי הִנֵּה כַהֶגֶה – מן הפיוט אל המכונית

"כִּי הִנֵּה כַחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר, בִּרְצוֹתוֹ מַרְחִיב וּבִרְצוֹתוֹ מְקַצֵּר – כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ, חֶסֶד נוֹצֵר, לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר". כך נפתח הפיוט המוכר שנוהגים לומר בליל יום הכיפורים. הפייטן[1] ממשיל את ישראל…
המשך קריאה >>

ראש השנה

ייחול ואיחול

כולנו מייחלים לשנה טובה ומאחלים זה לזה כתיבה וחתימה טובה. את הפועל יִחֵל ירשנו מן התנ"ך: "הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ" (תהלים לג, יח). לייחל פירושו 'לקוות', 'לצפות', וזו גם המשמעות של הפועל…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

עם הארץ בנקבה

על אדם שלא למד ואין לו ידע אומרים לעיתים שהוא 'עם הארץ'. כיצד אפשר לומר זאת על אישה? הדרך המקובלת והמומלצת לפי שעה היא להשאיר את הצירוף כמות שהוא: 'היא עם הארץ' – כמו 'היא נכס',…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

כִּיּוּל

כִּיּוּל הוא כוונון של מכשיר מדידה כדי שיהיה מדויק. השורש המקראי כו"ל או כי"ל מציין בין השאר מדידה ככתוב בישעיהו: "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם, וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן, וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ, וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים, וּגְבָעוֹת…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מאזניים ואוזניים

רבים סבורים כי המילה מאזניים גזורה מן המילה אוזן, ולא היא. אומנם בעברית שתי המילים נראות שייכות לאותו השורש, אך מן הערבית והארמית עולה בבירור שמדובר בשורשים שונים. צורתה הערבית של המילה אֹזֶן היא אֻדְ'ן
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

חזר לסורו – על סוֹר ושְׂאוֹר

על אדם ששב לדרכו הרעה אומרים שהוא 'חזר לסוֹרוֹ', או בהגייה הרווחת יותר 'חזר לסוּרוֹ'. מקורו של הביטוי בספרות חז"ל, כגון "גֵר שחזר לסורו" (בבלי גיטין מה ע"ב ועוד). אך מה משמעו המילולי? בציווי על…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

עם לועז, מילים לועזיות והוצאת לעז

הַלֵּל הוא סדרה של שישה ממזמורי תהלים (קיג–קיח) הנקראים בהזדמנויות מיוחדות, ובהן שלושת הרגלים. על כן הוא כלול בהגדה של פסח. מזמור קיד, השני במזמורי ההלל, קשור ישירות ביציאת מצרים ופותח במילים "בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

יתד – זכר או נקבה?

המילה יָתֵד משמשת במקורותינו גם בלשון נקבה וגם בלשון זכר, אך ברוב המקרים היא נקבה. הנה כמה מובאות: יתד בנקבה "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ" (דברים כג, יד); "בַּיּוֹם הַהוּא… תָּמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

מטח ומתך

מַטָּח הוא ירי מכמה כלי נשק בבת אחת. המילה מתועדת מראשית שנות החמישים של המאה העשרים, ותולדותיה אינם מחוורים לגמרי. כמו המילים טווח ומטווח היא נוצרה בוודאי בהשראת הצירוף "מטחווי קשת" שבסיפור הגר וישמעאל (המשך קריאה >>

יום המשפחה

עברית לכל המשפחה

עובדות בעברית שאולי לא ידעתם על המשפחה שלכם.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

דָּרַךְ כּוֹכָבוֹ

'עלה לגדולה', 'פָּרַץ וזכה במהירות להצלחה ולהכרה' למשל: בשלהי המאה השמונה עשרה דרך כוכבה של התנועה הרומנטית באירופה. הוריה העניקו לה חינוך מוזיקלי קפדני, וכבר בגיל צעיר דרך כוכבה כפסנתרנית מחוננת. באחד המְשָׁלים הקצרים…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

כֹּה לֶחָי

'כל הכבוד', 'ברכותיי' (ברכת שבח וחיזוק) למשל: כתבת דברים חשובים ואמיצים. הזדהיתי כמעט עם כל מילה. כה לחי! בשמואל א פרק כה דוד שולח עשרה נערים אל נבל הכרמלי ומורה להם לפתוח את השיחה בדרישה…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

קָרָא תִּגָּר

'התריס', 'מחה', 'יצא למאבק' למשל: חבר המועצה הוותיק קרא תיגר על ראש העיר המכהן והציג את מועמדותו לראשות העירייה. הצירוף לקרוא תיגר מקורו בלשון חכמים. כך למשל במדרש בראשית רבה (א, י) אנו קוראים על מחאת…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בְּכִי תַּמְרוּרִים

'בכי מר', 'בכי גדול' למשל: בכל שנה הלב נחמץ מבכי התמרורים בפתח הגן החדש, אף שברור לכולנו שלאחר לכתנו יסתער הפעוט המייבב על מכוניות הצעצוע ובסוף היום יבקש להישאר. מקור הצירוף באחד מפרקי הנחמה הידועים בתנ"ך…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

עָמַד בַּפֶּרֶץ

'הגן בתוקף', 'עמד על שלו ומנע אסון' למשל: לולא אותו שכן אשר עמד בפרץ והרגיע את הרוחות, היה ודאי הוויכוח מתפתח לכדי קטטה אלימה. בעקבות חטא העגל חשב ה' לכַלות את ישראל. משה השתדל בעבור…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

הוֹלִיךְ שׁוֹלָל

'השלה', 'הונה' למשל: פרסומי החברה הוליכו שולל רבים מלקוחותיה, וכעת היא נאלצת להתמודד עם תביעה ייצוגית. בלשון המליצית במקרא מתועדים שני צירופים – 'הלך שולל' ו'הוליך שולל', והם מופיעים בהקשרים שונים מאוד זה מזה. מיכה הנביא…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

מִמָּה נַפְשָׁךְ

'בכל אופן שתרצה'; 'בין כך ובין כך תגיע לאותה תוצאה'.
למשל: ממה נפשך – אם הוא פעל כשורה אין בעיה שנספר זאת; ואם הייתה עבירה פלילית, האין מחובתנו לספר זאת?
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בְּלִי מְצָרִים, לְלֹא מְצָרִים

'בלי גבולות' למשל: בילדותי ספגתי מהוריי אהבה ללא מצרים, ואני מקווה שאצליח לגדל כך גם את ילדיי. מֶצֶר הוא 'גבול', 'תחום' בלשון חכמים. כך למשל המשנה (בבא בתרא ז, ג) דנה בשאלה מה הדין אם…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

הַיְנוּ הָךְ

'אותו הדבר', 'זה וזה שווים' למשל: הנהגה וניהול אינם היינו הך, וחשוב לטפח את שניהם. מקורו של הצירוף היינו הך בארמית של התלמוד הבבלי. תרגומו המילולי: 'זה הוא ההיא'. ומשמעו 'הדבר הזה הוא הדבר הזה',…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

טָבִין וּתְקִילִין

'כסף טוב' למשל: שילמתי על המוצר טבין ותקילין, ואני מצפה לשירות אדיב בהתאם. הצירוף טבין ותקילין לשונו ארמית ותרגומו המילולי הוא 'טובים וּשקולים'. מקור הצירוף בסיפור הלוואת מטבעות דינר המובא בתלמוד: בתו של ר' חייא…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

אוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים

'אור חזק', 'שפע אור' למשל: "כִּמְעַט פָּקְחָה אִמִּי עֵינֶיהָ הָעֲשֵׁשׁוֹת וָאֵרֶא: אוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים שָׁם יָהֵל, כִּי נָשְׁקָה הַשְּׁכִינָה עֲלֵיהֶן" (ח"נ ביאליק, "אמי, זכרונה לברכה").    ישעיהו הנביא נוזף בעם המבקש לחסות בצל מצרים מפּחד…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

פַּכִּים קְטַנִּים

'זוטות', 'עניינים קלי ערך' – למשל: מן הפכים הקטנים שסופרו בעלוני הקיבוץ בראשיתו מצטיירת בצבעים טבעיים דמותה של קבוצת המייסדים.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

לְלֹא חַת, לִבְלִי חַת

'בלי פחד', 'שאין בו פחד' למשל: רב החובל ניצב ללא חַת על סיפון האונייה בעת הסערה. השורש חת"ת מציין ביסודו ניתוץ ושבירה, כגון בתיאור האדמה הנשברת ומתפוררת לרגבים מרוב יובש: "בַּעֲבוּר הָאֲדָמָה חַתָּה כִּי לֹא הָיָה…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

אוֹר יְקָרוֹת

'אור בהיר', 'אור נעים' למשל: נרות החנוכה זהרו באור יקרות. נבואותיו האחרונות של זכריה הן נבואות לאחרית הימים. בסוף הספר הוא מנבא כי כל הגויים ייאספו אל ירושלים ויילחמו עליה, ואולם ה' יילחם בהם ויושיע את…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

הִרְהִיב עֹז

'הֵעֵז' למשל: חמש שנים חלפו בטרם הרהיב עוז לגלות לנערה את דבר אהבתו אליה. הצירוף 'הרהיב עוז' או 'הרהיב עוז בנפשו' מבוסס על הכתוב בתהלים קלח, ג: "בְּיוֹם קָרָאתִי וַתַּעֲנֵנִי, תַּרְהִבֵנִי בְנַפְשִׁי עֹז". השורש רה"ב…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

נִטַּל עֻקְצוֹ

'פגה חריפותו', 'סר ממנו עיקרו' למשל: לאחר שהוכח שהנתבעת לא הייתה בארץ באותה העת, ניטל עוקצה של טענת התביעה.  המילה עֹקֶץ משמשת בלשוננו למן תקופת חז"ל, וכמילים רבות מרובד הלשון הזה מקורה כנראה ארמי: עוּקָץ,…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

חֲדַל אִישִׁים

'אדם עלוב וחלש אופי' למשל: חבריו ראו בוותרנותו מידה של גדלות רוח, אך הוא ראה עצמו רופס וחדל אישים. בכמה מקומות בספר ישעיהו מתוארת בהרחבה דמותו של עבד ה' – דמות אשר ניתנו לה פירושים…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יִשַּׁר כּוֹחַ

'כל הכבוד' (ברכת שבח וחיזוק) למשל: מסיבת הסיום הייתה נהדרת. יישר כוחכם! מקורו של המטבע בספרות חז"ל. במדרש על הכתוב "וְכָתַבְתִּי עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ" (שמות לד,…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בַּעֲלִיל

'בבירור', 'ללא ספק' למשל: פקודה בלתי חוקית בעליל. ניכר בעליל שהוא משקר. את הביטוי בשימושו המוכר לנו כיום ירשנו מן המשנה. בתקופת חז"ל היו חכמי הסנהדרין מקדשים את החודש – כלומר קובעים שמתחיל חודש…
המשך קריאה >>

מאמרים

חיי מילים: סוללה, מלאך

איך התרחב משמעה של המילה 'סוללה' מ'תל עפר שבונים סביב עיר נצורה' לשלל המשמעים שבהן משמשת המילה כיום ובהם 'קבוצת כלי ירייה' ו'בטרייה'? מה הקשר בין 'מלאך' ל'מלאכה', ואיך קיבל המלאך כנפיים? על גלגולי המשמעות של…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יָרַד לְטִמְיוֹן

'אבד', 'לא נשאר ממנו דבר' למשל: הירושה מהוריו לא הייתה גדולה, וגם המעט הזה ירד לטמיון בהשקעה במיזם כושל. ברגע אחד של חוסר תשומת לב נשמט מן הכיס מפתח המכונית, ואתו ירדו לטמיון כל התכניות…
המשך קריאה >>

מסע בזמן

מִצְמוּץ מים

הפועל מִצְמֵץ רווח למדי בעברית כיום, ומשמעותו מוכרת לכול. זאת למשל הגדרתו במילון רב־מילים: "מִצְמֵץ – עצם את עיניו ופקח אותן במהירות ובתכיפות בתנועה לא רצונית". אולם נראה שהשימוש בפועל במשמעות זו מאוחר למדי –…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

קְטַן אֱמוּנָה

'ספקן', 'רואה שחורות' למשל: חבריי לעבודה תלו תקוות במנהל החדש, אבל אני – קטנת אמונה שכמותי – הערכתי שהמצב יישאר כשהיה, ולצערי לא התבדיתי. צורתו המקורית של הביטוי היא קְטַן אֲמָנָה. בספרות חז"ל אֲמָנָה היא השם…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

עָשָׂה שַׁמּוֹת

'הרס', החריב', 'פגע פגיעה קשה' למשל: המים שהציפו את הדירה עשו בה שמות, ורוב תכולתה כבר אינה ראויה לשימוש.  שַׁמָּה – מן השורש שמ"ם – היא מקום שָׁמֵם וחרב, כגון בדברי הנביא על בבל: "הָיוּ…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יָצָא שְׁמוֹ לְמֵרָחוֹק

'התפרסם ברבים' (לרוב לטובה) למשל: "ויקומו דון קישוט וסנשו בבקר וישלמו לבעל בית המלון ביד רחבה, וירכבו על־בהמתם ויצאו ללכת אל־גדות אברו הנהר, כי יצא שם הנהר ההוא למרחוק, ויבקש דון קישוט לראותו בעיניו ולחקרו, כי…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

קוֹטֵל קָנִים

'אדם פשוט וחסר השכלה', 'אדם שאין להתחשב בו' המטבע רווח על דרך השלילה ('אינו קוטל קנים', 'לא קוטל קנים') במשמעות 'בעל השכלה וידע', 'בקיא בתחומו', 'מקצוען', ובהשאלה 'מצליח בתחומו'. למשל: סבי היה רופא מפורסם במחוז…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

לְהַוָּתִי

'לאסוני' למשל: ככל שמתרחבת הרכיבה על אופניים מתרבות להוותנו גם התאונות. מקורו של מטבע הלשון 'להוותי' בפסוק מוקשה בספר איוב: "נָתְסוּ נְתִיבָתִי, לְהַוָּתִי יֹעִילוּ, לֹא עֹזֵר לָמוֹ" (ל, יג). לפי המילונים המשמעות העיקרית של המילה…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יָשַׁב עַל הַמְּדוֹכָה

לשבת על המדוכה פירושו להתחבט רבות בבעיה, להתלבט ולדון בעניין באריכות ובכובד ראש.
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

ממתי גר הכלב במלונה?

בעברית של ימינו מלונה היא ביתו של חברנו הנאמן, הכלב, ואילו במקרא מלונה היא סוכת שומרים בשדה.
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מְאוּרָה ומְחִלָּה

בימינו המאורה היא חור או מערה בקרקע המשמשים משכנם של בעלי חיים, ואילו המחילה היא חלל בקרקע, לרוב בצורת תעלה או מסדרון, שבעלי החיים חופרים בעצמם.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בְּתוֹר

אנו נשאלים הרבה על תקינות השימוש בצירוף 'בתור' במשמעות 'בתפקיד של', 'במעמד של', 'כ־'. האקדמיה לא עסקה ולא פסקה בשאלה זו, ואילו בקרב מתקני הלשון בימינו הדעות חלוקות – יש המסתייגים משימוש זה ויש שאינם מוצאים בו פסול.
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

שמות האצבעות

ממתי נקראו האצבעות בשמות? כבר בגן הילדים לומדים הילדים את שמותיהן של חמש האצבעות שביד, מהאגודל ועד הזרת. מי שיעיין במילונים יראה ששמות האצבעות מסומנים כמילים שנתחדשו בלשון חכמים, והן אפוא ותיקות למדי בלשוננו. ברם,…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

עצרת

עֲצֶרֶת בעברית של היום היא כינוס, ובמיוחד כינוס של הרבה אנשים, לציון אירוע או להבעת עמדה מסוימת ועוד, כגון עצרת זיכרון או עצרת מחאה. לעיתים היא מציינת גם כינוס של נציגים או של חברים בגוף…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

עוּגָב

בלשוננו היום עוגב הוא כלי נגינה גדול בעל קלידים ומערכת צינורות. האם לכלי זה התכוון משורר תהלים באומרו (קנ, ד) "הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב"? סביר להניח שלא. מלבד הפסוק בתהלים כלי הנגינה עוּגָב נזכר בתנ"ך עוד…
המשך קריאה >>

ט"ו באב

ארבע כפות האהבה

אחת מיצירותיו המפורסמות של ר' משה אבן עזרא, ממשוררי תור הזהב בספרד (מפנה המאות ה־11 וה־12), היא 'ספר הענק'. הספר הוא אוסף של שירים קצרים, חרוזים ושקולים, שהמשותף להם שכל שורות השיר מסתיימות באותה המילה,…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

חילוני וחילוניוּת

המילה חִלּוֹנִי, ב־ל דגושה, קשורה אל המילים חֹל, חֻלִּין, חִלֵּל – מן השורש חל"ל שעניינו 'ההפך מן קודש'. בתרגומי המקרא לארמית המילה חִילוֹנַי, לעיתים בכתיב חילונאי, מופיעה תמורת המילה 'זר', שהיא הפך לכוהן. למשל בתרגום…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

הדתה

המילה הֲדָתָה הגיעה אל שולחנה של הוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה בשנת תשס"ו (2006) – לאחר שכבר החלה לשמש, והוועדה המליצה למליאת האקדמיה לאמץ אותה. מלכתחילה לא נועדה המילה הדתה לציין פעולה מכוונת של…
המשך קריאה >>

גם וגם

שני פנים או שתי פנים?

המילה פָּנִים שייכת לקבוצת המילים שמינן הדקדוקי כפול – זכר וגם נקבה. לפיכך אפשר לומר "שתי פנים" וגם "שני פנים" – בין בהוראה מוחשית ובין בהוראה מושאלת ('צדדים', 'היבטים'). עם זאת כאשר משתמשים במפורש במילה פָּנִים כריבוי…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

גפיים – זכר או נקבה?

על פי מה שקבעה האקדמיה במינוח המקצועי, כגון במונחי אנטומיה, הדרך המומלצת היא להשתמש במילה גפיים בלשון זכר: 'גפיים עליונים', 'גפיים תחתונים' (בבני אדם), 'גפיים קדמיים', 'גפיים אחוריים' (בבעלי חיים). צורת היחיד של המילה היא…
המשך קריאה >>

מסע בזמן

אין מזל קַשָּת לישראל

שם המזל המשויך לחודש כסלו נהגה כיום בדרך כלל קַשָּׁת, כשם האיש היורה בקֶשֶׁת, ואולם במקורותינו הקדומים נקרא מזל זה דווקא קֶשֶׁת, כְּשם כלי הירייה עצמו. בכתובת פסיפס שנמצאה בבית הכנסת בעין גדי נמנים כל…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מתנה ונרדפותיה

כידוע לכל פותר תשבצים, למילה מַתָּנָה כמה וכמה מילים נרדפות, כמעט כולן משמשות כבר במקרא. לצד מַתָּנָה אנו מוצאים את המילים מַתָּן ומַתָּת, ושלושתן נגזרות מאותו השורש – נת"ן. בשלושתן נידַמתה ה־נ הראשונה של השורש אל…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מה בין אשפוז לאושפיזין

"אזמין לסעודתי אושפיזין עילאין קדישין" (סדר אושפיזין, נוסח האר"י) רבים נוהגים להזמין לסוכתם את האושפיזין – כינוי לשבעה מאבות העם היהודי: אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרן ודוד. מקור המנהג בספר הזוהר (פרשת אמור), ומשם…
המשך קריאה >>

יום הכיפורים

כִּי הִנֵּה כַהֶגֶה – מן הפיוט אל המכונית

"כִּי הִנֵּה כַחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר, בִּרְצוֹתוֹ מַרְחִיב וּבִרְצוֹתוֹ מְקַצֵּר – כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ, חֶסֶד נוֹצֵר, לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר". כך נפתח הפיוט המוכר שנוהגים לומר בליל יום הכיפורים. הפייטן[1] ממשיל את ישראל…
המשך קריאה >>

ראש השנה

ייחול ואיחול

כולנו מייחלים לשנה טובה ומאחלים זה לזה כתיבה וחתימה טובה. את הפועל יִחֵל ירשנו מן התנ"ך: "הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ" (תהלים לג, יח). לייחל פירושו 'לקוות', 'לצפות', וזו גם המשמעות של הפועל…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

עם הארץ בנקבה

על אדם שלא למד ואין לו ידע אומרים לעיתים שהוא 'עם הארץ'. כיצד אפשר לומר זאת על אישה? הדרך המקובלת והמומלצת לפי שעה היא להשאיר את הצירוף כמות שהוא: 'היא עם הארץ' – כמו 'היא נכס',…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

כִּיּוּל

כִּיּוּל הוא כוונון של מכשיר מדידה כדי שיהיה מדויק. השורש המקראי כו"ל או כי"ל מציין בין השאר מדידה ככתוב בישעיהו: "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם, וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן, וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ, וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים, וּגְבָעוֹת…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מאזניים ואוזניים

רבים סבורים כי המילה מאזניים גזורה מן המילה אוזן, ולא היא. אומנם בעברית שתי המילים נראות שייכות לאותו השורש, אך מן הערבית והארמית עולה בבירור שמדובר בשורשים שונים. צורתה הערבית של המילה אֹזֶן היא אֻדְ'ן
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

חזר לסורו – על סוֹר ושְׂאוֹר

על אדם ששב לדרכו הרעה אומרים שהוא 'חזר לסוֹרוֹ', או בהגייה הרווחת יותר 'חזר לסוּרוֹ'. מקורו של הביטוי בספרות חז"ל, כגון "גֵר שחזר לסורו" (בבלי גיטין מה ע"ב ועוד). אך מה משמעו המילולי? בציווי על…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

עם לועז, מילים לועזיות והוצאת לעז

הַלֵּל הוא סדרה של שישה ממזמורי תהלים (קיג–קיח) הנקראים בהזדמנויות מיוחדות, ובהן שלושת הרגלים. על כן הוא כלול בהגדה של פסח. מזמור קיד, השני במזמורי ההלל, קשור ישירות ביציאת מצרים ופותח במילים "בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

יתד – זכר או נקבה?

המילה יָתֵד משמשת במקורותינו גם בלשון נקבה וגם בלשון זכר, אך ברוב המקרים היא נקבה. הנה כמה מובאות: יתד בנקבה "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ" (דברים כג, יד); "בַּיּוֹם הַהוּא… תָּמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

מטח ומתך

מַטָּח הוא ירי מכמה כלי נשק בבת אחת. המילה מתועדת מראשית שנות החמישים של המאה העשרים, ותולדותיה אינם מחוורים לגמרי. כמו המילים טווח ומטווח היא נוצרה בוודאי בהשראת הצירוף "מטחווי קשת" שבסיפור הגר וישמעאל (המשך קריאה >>

יום המשפחה

עברית לכל המשפחה

עובדות בעברית שאולי לא ידעתם על המשפחה שלכם.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

דָּרַךְ כּוֹכָבוֹ

'עלה לגדולה', 'פָּרַץ וזכה במהירות להצלחה ולהכרה' למשל: בשלהי המאה השמונה עשרה דרך כוכבה של התנועה הרומנטית באירופה. הוריה העניקו לה חינוך מוזיקלי קפדני, וכבר בגיל צעיר דרך כוכבה כפסנתרנית מחוננת. באחד המְשָׁלים הקצרים…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

כֹּה לֶחָי

'כל הכבוד', 'ברכותיי' (ברכת שבח וחיזוק) למשל: כתבת דברים חשובים ואמיצים. הזדהיתי כמעט עם כל מילה. כה לחי! בשמואל א פרק כה דוד שולח עשרה נערים אל נבל הכרמלי ומורה להם לפתוח את השיחה בדרישה…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

קָרָא תִּגָּר

'התריס', 'מחה', 'יצא למאבק' למשל: חבר המועצה הוותיק קרא תיגר על ראש העיר המכהן והציג את מועמדותו לראשות העירייה. הצירוף לקרוא תיגר מקורו בלשון חכמים. כך למשל במדרש בראשית רבה (א, י) אנו קוראים על מחאת…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בְּכִי תַּמְרוּרִים

'בכי מר', 'בכי גדול' למשל: בכל שנה הלב נחמץ מבכי התמרורים בפתח הגן החדש, אף שברור לכולנו שלאחר לכתנו יסתער הפעוט המייבב על מכוניות הצעצוע ובסוף היום יבקש להישאר. מקור הצירוף באחד מפרקי הנחמה הידועים בתנ"ך…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

עָמַד בַּפֶּרֶץ

'הגן בתוקף', 'עמד על שלו ומנע אסון' למשל: לולא אותו שכן אשר עמד בפרץ והרגיע את הרוחות, היה ודאי הוויכוח מתפתח לכדי קטטה אלימה. בעקבות חטא העגל חשב ה' לכַלות את ישראל. משה השתדל בעבור…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

הוֹלִיךְ שׁוֹלָל

'השלה', 'הונה' למשל: פרסומי החברה הוליכו שולל רבים מלקוחותיה, וכעת היא נאלצת להתמודד עם תביעה ייצוגית. בלשון המליצית במקרא מתועדים שני צירופים – 'הלך שולל' ו'הוליך שולל', והם מופיעים בהקשרים שונים מאוד זה מזה. מיכה הנביא…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

מִמָּה נַפְשָׁךְ

'בכל אופן שתרצה'; 'בין כך ובין כך תגיע לאותה תוצאה'.
למשל: ממה נפשך – אם הוא פעל כשורה אין בעיה שנספר זאת; ואם הייתה עבירה פלילית, האין מחובתנו לספר זאת?
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בְּלִי מְצָרִים, לְלֹא מְצָרִים

'בלי גבולות' למשל: בילדותי ספגתי מהוריי אהבה ללא מצרים, ואני מקווה שאצליח לגדל כך גם את ילדיי. מֶצֶר הוא 'גבול', 'תחום' בלשון חכמים. כך למשל המשנה (בבא בתרא ז, ג) דנה בשאלה מה הדין אם…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

הַיְנוּ הָךְ

'אותו הדבר', 'זה וזה שווים' למשל: הנהגה וניהול אינם היינו הך, וחשוב לטפח את שניהם. מקורו של הצירוף היינו הך בארמית של התלמוד הבבלי. תרגומו המילולי: 'זה הוא ההיא'. ומשמעו 'הדבר הזה הוא הדבר הזה',…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

טָבִין וּתְקִילִין

'כסף טוב' למשל: שילמתי על המוצר טבין ותקילין, ואני מצפה לשירות אדיב בהתאם. הצירוף טבין ותקילין לשונו ארמית ותרגומו המילולי הוא 'טובים וּשקולים'. מקור הצירוף בסיפור הלוואת מטבעות דינר המובא בתלמוד: בתו של ר' חייא…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

אוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים

'אור חזק', 'שפע אור' למשל: "כִּמְעַט פָּקְחָה אִמִּי עֵינֶיהָ הָעֲשֵׁשׁוֹת וָאֵרֶא: אוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים שָׁם יָהֵל, כִּי נָשְׁקָה הַשְּׁכִינָה עֲלֵיהֶן" (ח"נ ביאליק, "אמי, זכרונה לברכה").    ישעיהו הנביא נוזף בעם המבקש לחסות בצל מצרים מפּחד…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

פַּכִּים קְטַנִּים

'זוטות', 'עניינים קלי ערך' – למשל: מן הפכים הקטנים שסופרו בעלוני הקיבוץ בראשיתו מצטיירת בצבעים טבעיים דמותה של קבוצת המייסדים.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

לְלֹא חַת, לִבְלִי חַת

'בלי פחד', 'שאין בו פחד' למשל: רב החובל ניצב ללא חַת על סיפון האונייה בעת הסערה. השורש חת"ת מציין ביסודו ניתוץ ושבירה, כגון בתיאור האדמה הנשברת ומתפוררת לרגבים מרוב יובש: "בַּעֲבוּר הָאֲדָמָה חַתָּה כִּי לֹא הָיָה…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

אוֹר יְקָרוֹת

'אור בהיר', 'אור נעים' למשל: נרות החנוכה זהרו באור יקרות. נבואותיו האחרונות של זכריה הן נבואות לאחרית הימים. בסוף הספר הוא מנבא כי כל הגויים ייאספו אל ירושלים ויילחמו עליה, ואולם ה' יילחם בהם ויושיע את…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

הִרְהִיב עֹז

'הֵעֵז' למשל: חמש שנים חלפו בטרם הרהיב עוז לגלות לנערה את דבר אהבתו אליה. הצירוף 'הרהיב עוז' או 'הרהיב עוז בנפשו' מבוסס על הכתוב בתהלים קלח, ג: "בְּיוֹם קָרָאתִי וַתַּעֲנֵנִי, תַּרְהִבֵנִי בְנַפְשִׁי עֹז". השורש רה"ב…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

נִטַּל עֻקְצוֹ

'פגה חריפותו', 'סר ממנו עיקרו' למשל: לאחר שהוכח שהנתבעת לא הייתה בארץ באותה העת, ניטל עוקצה של טענת התביעה.  המילה עֹקֶץ משמשת בלשוננו למן תקופת חז"ל, וכמילים רבות מרובד הלשון הזה מקורה כנראה ארמי: עוּקָץ,…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

חֲדַל אִישִׁים

'אדם עלוב וחלש אופי' למשל: חבריו ראו בוותרנותו מידה של גדלות רוח, אך הוא ראה עצמו רופס וחדל אישים. בכמה מקומות בספר ישעיהו מתוארת בהרחבה דמותו של עבד ה' – דמות אשר ניתנו לה פירושים…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יִשַּׁר כּוֹחַ

'כל הכבוד' (ברכת שבח וחיזוק) למשל: מסיבת הסיום הייתה נהדרת. יישר כוחכם! מקורו של המטבע בספרות חז"ל. במדרש על הכתוב "וְכָתַבְתִּי עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ" (שמות לד,…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בַּעֲלִיל

'בבירור', 'ללא ספק' למשל: פקודה בלתי חוקית בעליל. ניכר בעליל שהוא משקר. את הביטוי בשימושו המוכר לנו כיום ירשנו מן המשנה. בתקופת חז"ל היו חכמי הסנהדרין מקדשים את החודש – כלומר קובעים שמתחיל חודש…
המשך קריאה >>

מאמרים

חיי מילים: סוללה, מלאך

איך התרחב משמעה של המילה 'סוללה' מ'תל עפר שבונים סביב עיר נצורה' לשלל המשמעים שבהן משמשת המילה כיום ובהם 'קבוצת כלי ירייה' ו'בטרייה'? מה הקשר בין 'מלאך' ל'מלאכה', ואיך קיבל המלאך כנפיים? על גלגולי המשמעות של…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יָרַד לְטִמְיוֹן

'אבד', 'לא נשאר ממנו דבר' למשל: הירושה מהוריו לא הייתה גדולה, וגם המעט הזה ירד לטמיון בהשקעה במיזם כושל. ברגע אחד של חוסר תשומת לב נשמט מן הכיס מפתח המכונית, ואתו ירדו לטמיון כל התכניות…
המשך קריאה >>

מסע בזמן

מִצְמוּץ מים

הפועל מִצְמֵץ רווח למדי בעברית כיום, ומשמעותו מוכרת לכול. זאת למשל הגדרתו במילון רב־מילים: "מִצְמֵץ – עצם את עיניו ופקח אותן במהירות ובתכיפות בתנועה לא רצונית". אולם נראה שהשימוש בפועל במשמעות זו מאוחר למדי –…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

קְטַן אֱמוּנָה

'ספקן', 'רואה שחורות' למשל: חבריי לעבודה תלו תקוות במנהל החדש, אבל אני – קטנת אמונה שכמותי – הערכתי שהמצב יישאר כשהיה, ולצערי לא התבדיתי. צורתו המקורית של הביטוי היא קְטַן אֲמָנָה. בספרות חז"ל אֲמָנָה היא השם…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

עָשָׂה שַׁמּוֹת

'הרס', החריב', 'פגע פגיעה קשה' למשל: המים שהציפו את הדירה עשו בה שמות, ורוב תכולתה כבר אינה ראויה לשימוש.  שַׁמָּה – מן השורש שמ"ם – היא מקום שָׁמֵם וחרב, כגון בדברי הנביא על בבל: "הָיוּ…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יָצָא שְׁמוֹ לְמֵרָחוֹק

'התפרסם ברבים' (לרוב לטובה) למשל: "ויקומו דון קישוט וסנשו בבקר וישלמו לבעל בית המלון ביד רחבה, וירכבו על־בהמתם ויצאו ללכת אל־גדות אברו הנהר, כי יצא שם הנהר ההוא למרחוק, ויבקש דון קישוט לראותו בעיניו ולחקרו, כי…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

קוֹטֵל קָנִים

'אדם פשוט וחסר השכלה', 'אדם שאין להתחשב בו' המטבע רווח על דרך השלילה ('אינו קוטל קנים', 'לא קוטל קנים') במשמעות 'בעל השכלה וידע', 'בקיא בתחומו', 'מקצוען', ובהשאלה 'מצליח בתחומו'. למשל: סבי היה רופא מפורסם במחוז…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

לְהַוָּתִי

'לאסוני' למשל: ככל שמתרחבת הרכיבה על אופניים מתרבות להוותנו גם התאונות. מקורו של מטבע הלשון 'להוותי' בפסוק מוקשה בספר איוב: "נָתְסוּ נְתִיבָתִי, לְהַוָּתִי יֹעִילוּ, לֹא עֹזֵר לָמוֹ" (ל, יג). לפי המילונים המשמעות העיקרית של המילה…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יָשַׁב עַל הַמְּדוֹכָה

לשבת על המדוכה פירושו להתחבט רבות בבעיה, להתלבט ולדון בעניין באריכות ובכובד ראש.
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

ממתי גר הכלב במלונה?

בעברית של ימינו מלונה היא ביתו של חברנו הנאמן, הכלב, ואילו במקרא מלונה היא סוכת שומרים בשדה.
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מְאוּרָה ומְחִלָּה

בימינו המאורה היא חור או מערה בקרקע המשמשים משכנם של בעלי חיים, ואילו המחילה היא חלל בקרקע, לרוב בצורת תעלה או מסדרון, שבעלי החיים חופרים בעצמם.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בְּתוֹר

אנו נשאלים הרבה על תקינות השימוש בצירוף 'בתור' במשמעות 'בתפקיד של', 'במעמד של', 'כ־'. האקדמיה לא עסקה ולא פסקה בשאלה זו, ואילו בקרב מתקני הלשון בימינו הדעות חלוקות – יש המסתייגים משימוש זה ויש שאינם מוצאים בו פסול.
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

שמות האצבעות

ממתי נקראו האצבעות בשמות? כבר בגן הילדים לומדים הילדים את שמותיהן של חמש האצבעות שביד, מהאגודל ועד הזרת. מי שיעיין במילונים יראה ששמות האצבעות מסומנים כמילים שנתחדשו בלשון חכמים, והן אפוא ותיקות למדי בלשוננו. ברם,…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

עצרת

עֲצֶרֶת בעברית של היום היא כינוס, ובמיוחד כינוס של הרבה אנשים, לציון אירוע או להבעת עמדה מסוימת ועוד, כגון עצרת זיכרון או עצרת מחאה. לעיתים היא מציינת גם כינוס של נציגים או של חברים בגוף…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

עוּגָב

בלשוננו היום עוגב הוא כלי נגינה גדול בעל קלידים ומערכת צינורות. האם לכלי זה התכוון משורר תהלים באומרו (קנ, ד) "הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב"? סביר להניח שלא. מלבד הפסוק בתהלים כלי הנגינה עוּגָב נזכר בתנ"ך עוד…
המשך קריאה >>

ט"ו באב

ארבע כפות האהבה

אחת מיצירותיו המפורסמות של ר' משה אבן עזרא, ממשוררי תור הזהב בספרד (מפנה המאות ה־11 וה־12), היא 'ספר הענק'. הספר הוא אוסף של שירים קצרים, חרוזים ושקולים, שהמשותף להם שכל שורות השיר מסתיימות באותה המילה,…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

חילוני וחילוניוּת

המילה חִלּוֹנִי, ב־ל דגושה, קשורה אל המילים חֹל, חֻלִּין, חִלֵּל – מן השורש חל"ל שעניינו 'ההפך מן קודש'. בתרגומי המקרא לארמית המילה חִילוֹנַי, לעיתים בכתיב חילונאי, מופיעה תמורת המילה 'זר', שהיא הפך לכוהן. למשל בתרגום…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

הדתה

המילה הֲדָתָה הגיעה אל שולחנה של הוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה בשנת תשס"ו (2006) – לאחר שכבר החלה לשמש, והוועדה המליצה למליאת האקדמיה לאמץ אותה. מלכתחילה לא נועדה המילה הדתה לציין פעולה מכוונת של…
המשך קריאה >>

גם וגם

שני פנים או שתי פנים?

המילה פָּנִים שייכת לקבוצת המילים שמינן הדקדוקי כפול – זכר וגם נקבה. לפיכך אפשר לומר "שתי פנים" וגם "שני פנים" – בין בהוראה מוחשית ובין בהוראה מושאלת ('צדדים', 'היבטים'). עם זאת כאשר משתמשים במפורש במילה פָּנִים כריבוי…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

גפיים – זכר או נקבה?

על פי מה שקבעה האקדמיה במינוח המקצועי, כגון במונחי אנטומיה, הדרך המומלצת היא להשתמש במילה גפיים בלשון זכר: 'גפיים עליונים', 'גפיים תחתונים' (בבני אדם), 'גפיים קדמיים', 'גפיים אחוריים' (בבעלי חיים). צורת היחיד של המילה היא…
המשך קריאה >>

מסע בזמן

אין מזל קַשָּת לישראל

שם המזל המשויך לחודש כסלו נהגה כיום בדרך כלל קַשָּׁת, כשם האיש היורה בקֶשֶׁת, ואולם במקורותינו הקדומים נקרא מזל זה דווקא קֶשֶׁת, כְּשם כלי הירייה עצמו. בכתובת פסיפס שנמצאה בבית הכנסת בעין גדי נמנים כל…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מתנה ונרדפותיה

כידוע לכל פותר תשבצים, למילה מַתָּנָה כמה וכמה מילים נרדפות, כמעט כולן משמשות כבר במקרא. לצד מַתָּנָה אנו מוצאים את המילים מַתָּן ומַתָּת, ושלושתן נגזרות מאותו השורש – נת"ן. בשלושתן נידַמתה ה־נ הראשונה של השורש אל…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מה בין אשפוז לאושפיזין

"אזמין לסעודתי אושפיזין עילאין קדישין" (סדר אושפיזין, נוסח האר"י) רבים נוהגים להזמין לסוכתם את האושפיזין – כינוי לשבעה מאבות העם היהודי: אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרן ודוד. מקור המנהג בספר הזוהר (פרשת אמור), ומשם…
המשך קריאה >>

יום הכיפורים

כִּי הִנֵּה כַהֶגֶה – מן הפיוט אל המכונית

"כִּי הִנֵּה כַחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר, בִּרְצוֹתוֹ מַרְחִיב וּבִרְצוֹתוֹ מְקַצֵּר – כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ, חֶסֶד נוֹצֵר, לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר". כך נפתח הפיוט המוכר שנוהגים לומר בליל יום הכיפורים. הפייטן[1] ממשיל את ישראל…
המשך קריאה >>

ראש השנה

ייחול ואיחול

כולנו מייחלים לשנה טובה ומאחלים זה לזה כתיבה וחתימה טובה. את הפועל יִחֵל ירשנו מן התנ"ך: "הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ" (תהלים לג, יח). לייחל פירושו 'לקוות', 'לצפות', וזו גם המשמעות של הפועל…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

עם הארץ בנקבה

על אדם שלא למד ואין לו ידע אומרים לעיתים שהוא 'עם הארץ'. כיצד אפשר לומר זאת על אישה? הדרך המקובלת והמומלצת לפי שעה היא להשאיר את הצירוף כמות שהוא: 'היא עם הארץ' – כמו 'היא נכס',…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

כִּיּוּל

כִּיּוּל הוא כוונון של מכשיר מדידה כדי שיהיה מדויק. השורש המקראי כו"ל או כי"ל מציין בין השאר מדידה ככתוב בישעיהו: "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם, וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן, וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ, וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים, וּגְבָעוֹת…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מאזניים ואוזניים

רבים סבורים כי המילה מאזניים גזורה מן המילה אוזן, ולא היא. אומנם בעברית שתי המילים נראות שייכות לאותו השורש, אך מן הערבית והארמית עולה בבירור שמדובר בשורשים שונים. צורתה הערבית של המילה אֹזֶן היא אֻדְ'ן
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

חזר לסורו – על סוֹר ושְׂאוֹר

על אדם ששב לדרכו הרעה אומרים שהוא 'חזר לסוֹרוֹ', או בהגייה הרווחת יותר 'חזר לסוּרוֹ'. מקורו של הביטוי בספרות חז"ל, כגון "גֵר שחזר לסורו" (בבלי גיטין מה ע"ב ועוד). אך מה משמעו המילולי? בציווי על…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

עם לועז, מילים לועזיות והוצאת לעז

הַלֵּל הוא סדרה של שישה ממזמורי תהלים (קיג–קיח) הנקראים בהזדמנויות מיוחדות, ובהן שלושת הרגלים. על כן הוא כלול בהגדה של פסח. מזמור קיד, השני במזמורי ההלל, קשור ישירות ביציאת מצרים ופותח במילים "בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

יתד – זכר או נקבה?

המילה יָתֵד משמשת במקורותינו גם בלשון נקבה וגם בלשון זכר, אך ברוב המקרים היא נקבה. הנה כמה מובאות: יתד בנקבה "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ" (דברים כג, יד); "בַּיּוֹם הַהוּא… תָּמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

מטח ומתך

מַטָּח הוא ירי מכמה כלי נשק בבת אחת. המילה מתועדת מראשית שנות החמישים של המאה העשרים, ותולדותיה אינם מחוורים לגמרי. כמו המילים טווח ומטווח היא נוצרה בוודאי בהשראת הצירוף "מטחווי קשת" שבסיפור הגר וישמעאל (המשך קריאה >>

יום המשפחה

עברית לכל המשפחה

עובדות בעברית שאולי לא ידעתם על המשפחה שלכם.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

דָּרַךְ כּוֹכָבוֹ

'עלה לגדולה', 'פָּרַץ וזכה במהירות להצלחה ולהכרה' למשל: בשלהי המאה השמונה עשרה דרך כוכבה של התנועה הרומנטית באירופה. הוריה העניקו לה חינוך מוזיקלי קפדני, וכבר בגיל צעיר דרך כוכבה כפסנתרנית מחוננת. באחד המְשָׁלים הקצרים…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

כֹּה לֶחָי

'כל הכבוד', 'ברכותיי' (ברכת שבח וחיזוק) למשל: כתבת דברים חשובים ואמיצים. הזדהיתי כמעט עם כל מילה. כה לחי! בשמואל א פרק כה דוד שולח עשרה נערים אל נבל הכרמלי ומורה להם לפתוח את השיחה בדרישה…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

קָרָא תִּגָּר

'התריס', 'מחה', 'יצא למאבק' למשל: חבר המועצה הוותיק קרא תיגר על ראש העיר המכהן והציג את מועמדותו לראשות העירייה. הצירוף לקרוא תיגר מקורו בלשון חכמים. כך למשל במדרש בראשית רבה (א, י) אנו קוראים על מחאת…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בְּכִי תַּמְרוּרִים

'בכי מר', 'בכי גדול' למשל: בכל שנה הלב נחמץ מבכי התמרורים בפתח הגן החדש, אף שברור לכולנו שלאחר לכתנו יסתער הפעוט המייבב על מכוניות הצעצוע ובסוף היום יבקש להישאר. מקור הצירוף באחד מפרקי הנחמה הידועים בתנ"ך…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

עָמַד בַּפֶּרֶץ

'הגן בתוקף', 'עמד על שלו ומנע אסון' למשל: לולא אותו שכן אשר עמד בפרץ והרגיע את הרוחות, היה ודאי הוויכוח מתפתח לכדי קטטה אלימה. בעקבות חטא העגל חשב ה' לכַלות את ישראל. משה השתדל בעבור…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

הוֹלִיךְ שׁוֹלָל

'השלה', 'הונה' למשל: פרסומי החברה הוליכו שולל רבים מלקוחותיה, וכעת היא נאלצת להתמודד עם תביעה ייצוגית. בלשון המליצית במקרא מתועדים שני צירופים – 'הלך שולל' ו'הוליך שולל', והם מופיעים בהקשרים שונים מאוד זה מזה. מיכה הנביא…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

מִמָּה נַפְשָׁךְ

'בכל אופן שתרצה'; 'בין כך ובין כך תגיע לאותה תוצאה'.
למשל: ממה נפשך – אם הוא פעל כשורה אין בעיה שנספר זאת; ואם הייתה עבירה פלילית, האין מחובתנו לספר זאת?
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בְּלִי מְצָרִים, לְלֹא מְצָרִים

'בלי גבולות' למשל: בילדותי ספגתי מהוריי אהבה ללא מצרים, ואני מקווה שאצליח לגדל כך גם את ילדיי. מֶצֶר הוא 'גבול', 'תחום' בלשון חכמים. כך למשל המשנה (בבא בתרא ז, ג) דנה בשאלה מה הדין אם…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

הַיְנוּ הָךְ

'אותו הדבר', 'זה וזה שווים' למשל: הנהגה וניהול אינם היינו הך, וחשוב לטפח את שניהם. מקורו של הצירוף היינו הך בארמית של התלמוד הבבלי. תרגומו המילולי: 'זה הוא ההיא'. ומשמעו 'הדבר הזה הוא הדבר הזה',…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

טָבִין וּתְקִילִין

'כסף טוב' למשל: שילמתי על המוצר טבין ותקילין, ואני מצפה לשירות אדיב בהתאם. הצירוף טבין ותקילין לשונו ארמית ותרגומו המילולי הוא 'טובים וּשקולים'. מקור הצירוף בסיפור הלוואת מטבעות דינר המובא בתלמוד: בתו של ר' חייא…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

אוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים

'אור חזק', 'שפע אור' למשל: "כִּמְעַט פָּקְחָה אִמִּי עֵינֶיהָ הָעֲשֵׁשׁוֹת וָאֵרֶא: אוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים שָׁם יָהֵל, כִּי נָשְׁקָה הַשְּׁכִינָה עֲלֵיהֶן" (ח"נ ביאליק, "אמי, זכרונה לברכה").    ישעיהו הנביא נוזף בעם המבקש לחסות בצל מצרים מפּחד…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

פַּכִּים קְטַנִּים

'זוטות', 'עניינים קלי ערך' – למשל: מן הפכים הקטנים שסופרו בעלוני הקיבוץ בראשיתו מצטיירת בצבעים טבעיים דמותה של קבוצת המייסדים.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

לְלֹא חַת, לִבְלִי חַת

'בלי פחד', 'שאין בו פחד' למשל: רב החובל ניצב ללא חַת על סיפון האונייה בעת הסערה. השורש חת"ת מציין ביסודו ניתוץ ושבירה, כגון בתיאור האדמה הנשברת ומתפוררת לרגבים מרוב יובש: "בַּעֲבוּר הָאֲדָמָה חַתָּה כִּי לֹא הָיָה…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

אוֹר יְקָרוֹת

'אור בהיר', 'אור נעים' למשל: נרות החנוכה זהרו באור יקרות. נבואותיו האחרונות של זכריה הן נבואות לאחרית הימים. בסוף הספר הוא מנבא כי כל הגויים ייאספו אל ירושלים ויילחמו עליה, ואולם ה' יילחם בהם ויושיע את…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

הִרְהִיב עֹז

'הֵעֵז' למשל: חמש שנים חלפו בטרם הרהיב עוז לגלות לנערה את דבר אהבתו אליה. הצירוף 'הרהיב עוז' או 'הרהיב עוז בנפשו' מבוסס על הכתוב בתהלים קלח, ג: "בְּיוֹם קָרָאתִי וַתַּעֲנֵנִי, תַּרְהִבֵנִי בְנַפְשִׁי עֹז". השורש רה"ב…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

נִטַּל עֻקְצוֹ

'פגה חריפותו', 'סר ממנו עיקרו' למשל: לאחר שהוכח שהנתבעת לא הייתה בארץ באותה העת, ניטל עוקצה של טענת התביעה.  המילה עֹקֶץ משמשת בלשוננו למן תקופת חז"ל, וכמילים רבות מרובד הלשון הזה מקורה כנראה ארמי: עוּקָץ,…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

חֲדַל אִישִׁים

'אדם עלוב וחלש אופי' למשל: חבריו ראו בוותרנותו מידה של גדלות רוח, אך הוא ראה עצמו רופס וחדל אישים. בכמה מקומות בספר ישעיהו מתוארת בהרחבה דמותו של עבד ה' – דמות אשר ניתנו לה פירושים…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יִשַּׁר כּוֹחַ

'כל הכבוד' (ברכת שבח וחיזוק) למשל: מסיבת הסיום הייתה נהדרת. יישר כוחכם! מקורו של המטבע בספרות חז"ל. במדרש על הכתוב "וְכָתַבְתִּי עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ" (שמות לד,…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בַּעֲלִיל

'בבירור', 'ללא ספק' למשל: פקודה בלתי חוקית בעליל. ניכר בעליל שהוא משקר. את הביטוי בשימושו המוכר לנו כיום ירשנו מן המשנה. בתקופת חז"ל היו חכמי הסנהדרין מקדשים את החודש – כלומר קובעים שמתחיל חודש…
המשך קריאה >>

מאמרים

חיי מילים: סוללה, מלאך

איך התרחב משמעה של המילה 'סוללה' מ'תל עפר שבונים סביב עיר נצורה' לשלל המשמעים שבהן משמשת המילה כיום ובהם 'קבוצת כלי ירייה' ו'בטרייה'? מה הקשר בין 'מלאך' ל'מלאכה', ואיך קיבל המלאך כנפיים? על גלגולי המשמעות של…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יָרַד לְטִמְיוֹן

'אבד', 'לא נשאר ממנו דבר' למשל: הירושה מהוריו לא הייתה גדולה, וגם המעט הזה ירד לטמיון בהשקעה במיזם כושל. ברגע אחד של חוסר תשומת לב נשמט מן הכיס מפתח המכונית, ואתו ירדו לטמיון כל התכניות…
המשך קריאה >>

מסע בזמן

מִצְמוּץ מים

הפועל מִצְמֵץ רווח למדי בעברית כיום, ומשמעותו מוכרת לכול. זאת למשל הגדרתו במילון רב־מילים: "מִצְמֵץ – עצם את עיניו ופקח אותן במהירות ובתכיפות בתנועה לא רצונית". אולם נראה שהשימוש בפועל במשמעות זו מאוחר למדי –…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

קְטַן אֱמוּנָה

'ספקן', 'רואה שחורות' למשל: חבריי לעבודה תלו תקוות במנהל החדש, אבל אני – קטנת אמונה שכמותי – הערכתי שהמצב יישאר כשהיה, ולצערי לא התבדיתי. צורתו המקורית של הביטוי היא קְטַן אֲמָנָה. בספרות חז"ל אֲמָנָה היא השם…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

עָשָׂה שַׁמּוֹת

'הרס', החריב', 'פגע פגיעה קשה' למשל: המים שהציפו את הדירה עשו בה שמות, ורוב תכולתה כבר אינה ראויה לשימוש.  שַׁמָּה – מן השורש שמ"ם – היא מקום שָׁמֵם וחרב, כגון בדברי הנביא על בבל: "הָיוּ…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יָצָא שְׁמוֹ לְמֵרָחוֹק

'התפרסם ברבים' (לרוב לטובה) למשל: "ויקומו דון קישוט וסנשו בבקר וישלמו לבעל בית המלון ביד רחבה, וירכבו על־בהמתם ויצאו ללכת אל־גדות אברו הנהר, כי יצא שם הנהר ההוא למרחוק, ויבקש דון קישוט לראותו בעיניו ולחקרו, כי…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

קוֹטֵל קָנִים

'אדם פשוט וחסר השכלה', 'אדם שאין להתחשב בו' המטבע רווח על דרך השלילה ('אינו קוטל קנים', 'לא קוטל קנים') במשמעות 'בעל השכלה וידע', 'בקיא בתחומו', 'מקצוען', ובהשאלה 'מצליח בתחומו'. למשל: סבי היה רופא מפורסם במחוז…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

לְהַוָּתִי

'לאסוני' למשל: ככל שמתרחבת הרכיבה על אופניים מתרבות להוותנו גם התאונות. מקורו של מטבע הלשון 'להוותי' בפסוק מוקשה בספר איוב: "נָתְסוּ נְתִיבָתִי, לְהַוָּתִי יֹעִילוּ, לֹא עֹזֵר לָמוֹ" (ל, יג). לפי המילונים המשמעות העיקרית של המילה…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יָשַׁב עַל הַמְּדוֹכָה

לשבת על המדוכה פירושו להתחבט רבות בבעיה, להתלבט ולדון בעניין באריכות ובכובד ראש.
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

ממתי גר הכלב במלונה?

בעברית של ימינו מלונה היא ביתו של חברנו הנאמן, הכלב, ואילו במקרא מלונה היא סוכת שומרים בשדה.
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מְאוּרָה ומְחִלָּה

בימינו המאורה היא חור או מערה בקרקע המשמשים משכנם של בעלי חיים, ואילו המחילה היא חלל בקרקע, לרוב בצורת תעלה או מסדרון, שבעלי החיים חופרים בעצמם.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בְּתוֹר

אנו נשאלים הרבה על תקינות השימוש בצירוף 'בתור' במשמעות 'בתפקיד של', 'במעמד של', 'כ־'. האקדמיה לא עסקה ולא פסקה בשאלה זו, ואילו בקרב מתקני הלשון בימינו הדעות חלוקות – יש המסתייגים משימוש זה ויש שאינם מוצאים בו פסול.
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

שמות האצבעות

ממתי נקראו האצבעות בשמות? כבר בגן הילדים לומדים הילדים את שמותיהן של חמש האצבעות שביד, מהאגודל ועד הזרת. מי שיעיין במילונים יראה ששמות האצבעות מסומנים כמילים שנתחדשו בלשון חכמים, והן אפוא ותיקות למדי בלשוננו. ברם,…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

עצרת

עֲצֶרֶת בעברית של היום היא כינוס, ובמיוחד כינוס של הרבה אנשים, לציון אירוע או להבעת עמדה מסוימת ועוד, כגון עצרת זיכרון או עצרת מחאה. לעיתים היא מציינת גם כינוס של נציגים או של חברים בגוף…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

עוּגָב

בלשוננו היום עוגב הוא כלי נגינה גדול בעל קלידים ומערכת צינורות. האם לכלי זה התכוון משורר תהלים באומרו (קנ, ד) "הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב"? סביר להניח שלא. מלבד הפסוק בתהלים כלי הנגינה עוּגָב נזכר בתנ"ך עוד…
המשך קריאה >>

ט"ו באב

ארבע כפות האהבה

אחת מיצירותיו המפורסמות של ר' משה אבן עזרא, ממשוררי תור הזהב בספרד (מפנה המאות ה־11 וה־12), היא 'ספר הענק'. הספר הוא אוסף של שירים קצרים, חרוזים ושקולים, שהמשותף להם שכל שורות השיר מסתיימות באותה המילה,…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

חילוני וחילוניוּת

המילה חִלּוֹנִי, ב־ל דגושה, קשורה אל המילים חֹל, חֻלִּין, חִלֵּל – מן השורש חל"ל שעניינו 'ההפך מן קודש'. בתרגומי המקרא לארמית המילה חִילוֹנַי, לעיתים בכתיב חילונאי, מופיעה תמורת המילה 'זר', שהיא הפך לכוהן. למשל בתרגום…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

הדתה

המילה הֲדָתָה הגיעה אל שולחנה של הוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה בשנת תשס"ו (2006) – לאחר שכבר החלה לשמש, והוועדה המליצה למליאת האקדמיה לאמץ אותה. מלכתחילה לא נועדה המילה הדתה לציין פעולה מכוונת של…
המשך קריאה >>

גם וגם

שני פנים או שתי פנים?

המילה פָּנִים שייכת לקבוצת המילים שמינן הדקדוקי כפול – זכר וגם נקבה. לפיכך אפשר לומר "שתי פנים" וגם "שני פנים" – בין בהוראה מוחשית ובין בהוראה מושאלת ('צדדים', 'היבטים'). עם זאת כאשר משתמשים במפורש במילה פָּנִים כריבוי…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

גפיים – זכר או נקבה?

על פי מה שקבעה האקדמיה במינוח המקצועי, כגון במונחי אנטומיה, הדרך המומלצת היא להשתמש במילה גפיים בלשון זכר: 'גפיים עליונים', 'גפיים תחתונים' (בבני אדם), 'גפיים קדמיים', 'גפיים אחוריים' (בבעלי חיים). צורת היחיד של המילה היא…
המשך קריאה >>

מסע בזמן

אין מזל קַשָּת לישראל

שם המזל המשויך לחודש כסלו נהגה כיום בדרך כלל קַשָּׁת, כשם האיש היורה בקֶשֶׁת, ואולם במקורותינו הקדומים נקרא מזל זה דווקא קֶשֶׁת, כְּשם כלי הירייה עצמו. בכתובת פסיפס שנמצאה בבית הכנסת בעין גדי נמנים כל…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מתנה ונרדפותיה

כידוע לכל פותר תשבצים, למילה מַתָּנָה כמה וכמה מילים נרדפות, כמעט כולן משמשות כבר במקרא. לצד מַתָּנָה אנו מוצאים את המילים מַתָּן ומַתָּת, ושלושתן נגזרות מאותו השורש – נת"ן. בשלושתן נידַמתה ה־נ הראשונה של השורש אל…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מה בין אשפוז לאושפיזין

"אזמין לסעודתי אושפיזין עילאין קדישין" (סדר אושפיזין, נוסח האר"י) רבים נוהגים להזמין לסוכתם את האושפיזין – כינוי לשבעה מאבות העם היהודי: אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרן ודוד. מקור המנהג בספר הזוהר (פרשת אמור), ומשם…
המשך קריאה >>

יום הכיפורים

כִּי הִנֵּה כַהֶגֶה – מן הפיוט אל המכונית

"כִּי הִנֵּה כַחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר, בִּרְצוֹתוֹ מַרְחִיב וּבִרְצוֹתוֹ מְקַצֵּר – כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ, חֶסֶד נוֹצֵר, לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר". כך נפתח הפיוט המוכר שנוהגים לומר בליל יום הכיפורים. הפייטן[1] ממשיל את ישראל…
המשך קריאה >>

ראש השנה

ייחול ואיחול

כולנו מייחלים לשנה טובה ומאחלים זה לזה כתיבה וחתימה טובה. את הפועל יִחֵל ירשנו מן התנ"ך: "הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ" (תהלים לג, יח). לייחל פירושו 'לקוות', 'לצפות', וזו גם המשמעות של הפועל…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

עם הארץ בנקבה

על אדם שלא למד ואין לו ידע אומרים לעיתים שהוא 'עם הארץ'. כיצד אפשר לומר זאת על אישה? הדרך המקובלת והמומלצת לפי שעה היא להשאיר את הצירוף כמות שהוא: 'היא עם הארץ' – כמו 'היא נכס',…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

כִּיּוּל

כִּיּוּל הוא כוונון של מכשיר מדידה כדי שיהיה מדויק. השורש המקראי כו"ל או כי"ל מציין בין השאר מדידה ככתוב בישעיהו: "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם, וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן, וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ, וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים, וּגְבָעוֹת…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מאזניים ואוזניים

רבים סבורים כי המילה מאזניים גזורה מן המילה אוזן, ולא היא. אומנם בעברית שתי המילים נראות שייכות לאותו השורש, אך מן הערבית והארמית עולה בבירור שמדובר בשורשים שונים. צורתה הערבית של המילה אֹזֶן היא אֻדְ'ן
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

חזר לסורו – על סוֹר ושְׂאוֹר

על אדם ששב לדרכו הרעה אומרים שהוא 'חזר לסוֹרוֹ', או בהגייה הרווחת יותר 'חזר לסוּרוֹ'. מקורו של הביטוי בספרות חז"ל, כגון "גֵר שחזר לסורו" (בבלי גיטין מה ע"ב ועוד). אך מה משמעו המילולי? בציווי על…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

עם לועז, מילים לועזיות והוצאת לעז

הַלֵּל הוא סדרה של שישה ממזמורי תהלים (קיג–קיח) הנקראים בהזדמנויות מיוחדות, ובהן שלושת הרגלים. על כן הוא כלול בהגדה של פסח. מזמור קיד, השני במזמורי ההלל, קשור ישירות ביציאת מצרים ופותח במילים "בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

יתד – זכר או נקבה?

המילה יָתֵד משמשת במקורותינו גם בלשון נקבה וגם בלשון זכר, אך ברוב המקרים היא נקבה. הנה כמה מובאות: יתד בנקבה "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ" (דברים כג, יד); "בַּיּוֹם הַהוּא… תָּמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

מטח ומתך

מַטָּח הוא ירי מכמה כלי נשק בבת אחת. המילה מתועדת מראשית שנות החמישים של המאה העשרים, ותולדותיה אינם מחוורים לגמרי. כמו המילים טווח ומטווח היא נוצרה בוודאי בהשראת הצירוף "מטחווי קשת" שבסיפור הגר וישמעאל (המשך קריאה >>

יום המשפחה

עברית לכל המשפחה

עובדות בעברית שאולי לא ידעתם על המשפחה שלכם.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

דָּרַךְ כּוֹכָבוֹ

'עלה לגדולה', 'פָּרַץ וזכה במהירות להצלחה ולהכרה' למשל: בשלהי המאה השמונה עשרה דרך כוכבה של התנועה הרומנטית באירופה. הוריה העניקו לה חינוך מוזיקלי קפדני, וכבר בגיל צעיר דרך כוכבה כפסנתרנית מחוננת. באחד המְשָׁלים הקצרים…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

כֹּה לֶחָי

'כל הכבוד', 'ברכותיי' (ברכת שבח וחיזוק) למשל: כתבת דברים חשובים ואמיצים. הזדהיתי כמעט עם כל מילה. כה לחי! בשמואל א פרק כה דוד שולח עשרה נערים אל נבל הכרמלי ומורה להם לפתוח את השיחה בדרישה…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

קָרָא תִּגָּר

'התריס', 'מחה', 'יצא למאבק' למשל: חבר המועצה הוותיק קרא תיגר על ראש העיר המכהן והציג את מועמדותו לראשות העירייה. הצירוף לקרוא תיגר מקורו בלשון חכמים. כך למשל במדרש בראשית רבה (א, י) אנו קוראים על מחאת…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בְּכִי תַּמְרוּרִים

'בכי מר', 'בכי גדול' למשל: בכל שנה הלב נחמץ מבכי התמרורים בפתח הגן החדש, אף שברור לכולנו שלאחר לכתנו יסתער הפעוט המייבב על מכוניות הצעצוע ובסוף היום יבקש להישאר. מקור הצירוף באחד מפרקי הנחמה הידועים בתנ"ך…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

עָמַד בַּפֶּרֶץ

'הגן בתוקף', 'עמד על שלו ומנע אסון' למשל: לולא אותו שכן אשר עמד בפרץ והרגיע את הרוחות, היה ודאי הוויכוח מתפתח לכדי קטטה אלימה. בעקבות חטא העגל חשב ה' לכַלות את ישראל. משה השתדל בעבור…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

הוֹלִיךְ שׁוֹלָל

'השלה', 'הונה' למשל: פרסומי החברה הוליכו שולל רבים מלקוחותיה, וכעת היא נאלצת להתמודד עם תביעה ייצוגית. בלשון המליצית במקרא מתועדים שני צירופים – 'הלך שולל' ו'הוליך שולל', והם מופיעים בהקשרים שונים מאוד זה מזה. מיכה הנביא…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

מִמָּה נַפְשָׁךְ

'בכל אופן שתרצה'; 'בין כך ובין כך תגיע לאותה תוצאה'.
למשל: ממה נפשך – אם הוא פעל כשורה אין בעיה שנספר זאת; ואם הייתה עבירה פלילית, האין מחובתנו לספר זאת?
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בְּלִי מְצָרִים, לְלֹא מְצָרִים

'בלי גבולות' למשל: בילדותי ספגתי מהוריי אהבה ללא מצרים, ואני מקווה שאצליח לגדל כך גם את ילדיי. מֶצֶר הוא 'גבול', 'תחום' בלשון חכמים. כך למשל המשנה (בבא בתרא ז, ג) דנה בשאלה מה הדין אם…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

הַיְנוּ הָךְ

'אותו הדבר', 'זה וזה שווים' למשל: הנהגה וניהול אינם היינו הך, וחשוב לטפח את שניהם. מקורו של הצירוף היינו הך בארמית של התלמוד הבבלי. תרגומו המילולי: 'זה הוא ההיא'. ומשמעו 'הדבר הזה הוא הדבר הזה',…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

טָבִין וּתְקִילִין

'כסף טוב' למשל: שילמתי על המוצר טבין ותקילין, ואני מצפה לשירות אדיב בהתאם. הצירוף טבין ותקילין לשונו ארמית ותרגומו המילולי הוא 'טובים וּשקולים'. מקור הצירוף בסיפור הלוואת מטבעות דינר המובא בתלמוד: בתו של ר' חייא…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

אוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים

'אור חזק', 'שפע אור' למשל: "כִּמְעַט פָּקְחָה אִמִּי עֵינֶיהָ הָעֲשֵׁשׁוֹת וָאֵרֶא: אוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים שָׁם יָהֵל, כִּי נָשְׁקָה הַשְּׁכִינָה עֲלֵיהֶן" (ח"נ ביאליק, "אמי, זכרונה לברכה").    ישעיהו הנביא נוזף בעם המבקש לחסות בצל מצרים מפּחד…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

פַּכִּים קְטַנִּים

'זוטות', 'עניינים קלי ערך' – למשל: מן הפכים הקטנים שסופרו בעלוני הקיבוץ בראשיתו מצטיירת בצבעים טבעיים דמותה של קבוצת המייסדים.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

לְלֹא חַת, לִבְלִי חַת

'בלי פחד', 'שאין בו פחד' למשל: רב החובל ניצב ללא חַת על סיפון האונייה בעת הסערה. השורש חת"ת מציין ביסודו ניתוץ ושבירה, כגון בתיאור האדמה הנשברת ומתפוררת לרגבים מרוב יובש: "בַּעֲבוּר הָאֲדָמָה חַתָּה כִּי לֹא הָיָה…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

אוֹר יְקָרוֹת

'אור בהיר', 'אור נעים' למשל: נרות החנוכה זהרו באור יקרות. נבואותיו האחרונות של זכריה הן נבואות לאחרית הימים. בסוף הספר הוא מנבא כי כל הגויים ייאספו אל ירושלים ויילחמו עליה, ואולם ה' יילחם בהם ויושיע את…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

הִרְהִיב עֹז

'הֵעֵז' למשל: חמש שנים חלפו בטרם הרהיב עוז לגלות לנערה את דבר אהבתו אליה. הצירוף 'הרהיב עוז' או 'הרהיב עוז בנפשו' מבוסס על הכתוב בתהלים קלח, ג: "בְּיוֹם קָרָאתִי וַתַּעֲנֵנִי, תַּרְהִבֵנִי בְנַפְשִׁי עֹז". השורש רה"ב…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

נִטַּל עֻקְצוֹ

'פגה חריפותו', 'סר ממנו עיקרו' למשל: לאחר שהוכח שהנתבעת לא הייתה בארץ באותה העת, ניטל עוקצה של טענת התביעה.  המילה עֹקֶץ משמשת בלשוננו למן תקופת חז"ל, וכמילים רבות מרובד הלשון הזה מקורה כנראה ארמי: עוּקָץ,…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

חֲדַל אִישִׁים

'אדם עלוב וחלש אופי' למשל: חבריו ראו בוותרנותו מידה של גדלות רוח, אך הוא ראה עצמו רופס וחדל אישים. בכמה מקומות בספר ישעיהו מתוארת בהרחבה דמותו של עבד ה' – דמות אשר ניתנו לה פירושים…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יִשַּׁר כּוֹחַ

'כל הכבוד' (ברכת שבח וחיזוק) למשל: מסיבת הסיום הייתה נהדרת. יישר כוחכם! מקורו של המטבע בספרות חז"ל. במדרש על הכתוב "וְכָתַבְתִּי עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ" (שמות לד,…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בַּעֲלִיל

'בבירור', 'ללא ספק' למשל: פקודה בלתי חוקית בעליל. ניכר בעליל שהוא משקר. את הביטוי בשימושו המוכר לנו כיום ירשנו מן המשנה. בתקופת חז"ל היו חכמי הסנהדרין מקדשים את החודש – כלומר קובעים שמתחיל חודש…
המשך קריאה >>

מאמרים

חיי מילים: סוללה, מלאך

איך התרחב משמעה של המילה 'סוללה' מ'תל עפר שבונים סביב עיר נצורה' לשלל המשמעים שבהן משמשת המילה כיום ובהם 'קבוצת כלי ירייה' ו'בטרייה'? מה הקשר בין 'מלאך' ל'מלאכה', ואיך קיבל המלאך כנפיים? על גלגולי המשמעות של…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יָרַד לְטִמְיוֹן

'אבד', 'לא נשאר ממנו דבר' למשל: הירושה מהוריו לא הייתה גדולה, וגם המעט הזה ירד לטמיון בהשקעה במיזם כושל. ברגע אחד של חוסר תשומת לב נשמט מן הכיס מפתח המכונית, ואתו ירדו לטמיון כל התכניות…
המשך קריאה >>

מסע בזמן

מִצְמוּץ מים

הפועל מִצְמֵץ רווח למדי בעברית כיום, ומשמעותו מוכרת לכול. זאת למשל הגדרתו במילון רב־מילים: "מִצְמֵץ – עצם את עיניו ופקח אותן במהירות ובתכיפות בתנועה לא רצונית". אולם נראה שהשימוש בפועל במשמעות זו מאוחר למדי –…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

קְטַן אֱמוּנָה

'ספקן', 'רואה שחורות' למשל: חבריי לעבודה תלו תקוות במנהל החדש, אבל אני – קטנת אמונה שכמותי – הערכתי שהמצב יישאר כשהיה, ולצערי לא התבדיתי. צורתו המקורית של הביטוי היא קְטַן אֲמָנָה. בספרות חז"ל אֲמָנָה היא השם…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

עָשָׂה שַׁמּוֹת

'הרס', החריב', 'פגע פגיעה קשה' למשל: המים שהציפו את הדירה עשו בה שמות, ורוב תכולתה כבר אינה ראויה לשימוש.  שַׁמָּה – מן השורש שמ"ם – היא מקום שָׁמֵם וחרב, כגון בדברי הנביא על בבל: "הָיוּ…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יָצָא שְׁמוֹ לְמֵרָחוֹק

'התפרסם ברבים' (לרוב לטובה) למשל: "ויקומו דון קישוט וסנשו בבקר וישלמו לבעל בית המלון ביד רחבה, וירכבו על־בהמתם ויצאו ללכת אל־גדות אברו הנהר, כי יצא שם הנהר ההוא למרחוק, ויבקש דון קישוט לראותו בעיניו ולחקרו, כי…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

קוֹטֵל קָנִים

'אדם פשוט וחסר השכלה', 'אדם שאין להתחשב בו' המטבע רווח על דרך השלילה ('אינו קוטל קנים', 'לא קוטל קנים') במשמעות 'בעל השכלה וידע', 'בקיא בתחומו', 'מקצוען', ובהשאלה 'מצליח בתחומו'. למשל: סבי היה רופא מפורסם במחוז…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

לְהַוָּתִי

'לאסוני' למשל: ככל שמתרחבת הרכיבה על אופניים מתרבות להוותנו גם התאונות. מקורו של מטבע הלשון 'להוותי' בפסוק מוקשה בספר איוב: "נָתְסוּ נְתִיבָתִי, לְהַוָּתִי יֹעִילוּ, לֹא עֹזֵר לָמוֹ" (ל, יג). לפי המילונים המשמעות העיקרית של המילה…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יָשַׁב עַל הַמְּדוֹכָה

לשבת על המדוכה פירושו להתחבט רבות בבעיה, להתלבט ולדון בעניין באריכות ובכובד ראש.
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

ממתי גר הכלב במלונה?

בעברית של ימינו מלונה היא ביתו של חברנו הנאמן, הכלב, ואילו במקרא מלונה היא סוכת שומרים בשדה.
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מְאוּרָה ומְחִלָּה

בימינו המאורה היא חור או מערה בקרקע המשמשים משכנם של בעלי חיים, ואילו המחילה היא חלל בקרקע, לרוב בצורת תעלה או מסדרון, שבעלי החיים חופרים בעצמם.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בְּתוֹר

אנו נשאלים הרבה על תקינות השימוש בצירוף 'בתור' במשמעות 'בתפקיד של', 'במעמד של', 'כ־'. האקדמיה לא עסקה ולא פסקה בשאלה זו, ואילו בקרב מתקני הלשון בימינו הדעות חלוקות – יש המסתייגים משימוש זה ויש שאינם מוצאים בו פסול.
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

שמות האצבעות

ממתי נקראו האצבעות בשמות? כבר בגן הילדים לומדים הילדים את שמותיהן של חמש האצבעות שביד, מהאגודל ועד הזרת. מי שיעיין במילונים יראה ששמות האצבעות מסומנים כמילים שנתחדשו בלשון חכמים, והן אפוא ותיקות למדי בלשוננו. ברם,…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

עצרת

עֲצֶרֶת בעברית של היום היא כינוס, ובמיוחד כינוס של הרבה אנשים, לציון אירוע או להבעת עמדה מסוימת ועוד, כגון עצרת זיכרון או עצרת מחאה. לעיתים היא מציינת גם כינוס של נציגים או של חברים בגוף…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

עוּגָב

בלשוננו היום עוגב הוא כלי נגינה גדול בעל קלידים ומערכת צינורות. האם לכלי זה התכוון משורר תהלים באומרו (קנ, ד) "הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב"? סביר להניח שלא. מלבד הפסוק בתהלים כלי הנגינה עוּגָב נזכר בתנ"ך עוד…
המשך קריאה >>

ט"ו באב

ארבע כפות האהבה

אחת מיצירותיו המפורסמות של ר' משה אבן עזרא, ממשוררי תור הזהב בספרד (מפנה המאות ה־11 וה־12), היא 'ספר הענק'. הספר הוא אוסף של שירים קצרים, חרוזים ושקולים, שהמשותף להם שכל שורות השיר מסתיימות באותה המילה,…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

חילוני וחילוניוּת

המילה חִלּוֹנִי, ב־ל דגושה, קשורה אל המילים חֹל, חֻלִּין, חִלֵּל – מן השורש חל"ל שעניינו 'ההפך מן קודש'. בתרגומי המקרא לארמית המילה חִילוֹנַי, לעיתים בכתיב חילונאי, מופיעה תמורת המילה 'זר', שהיא הפך לכוהן. למשל בתרגום…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

הדתה

המילה הֲדָתָה הגיעה אל שולחנה של הוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה בשנת תשס"ו (2006) – לאחר שכבר החלה לשמש, והוועדה המליצה למליאת האקדמיה לאמץ אותה. מלכתחילה לא נועדה המילה הדתה לציין פעולה מכוונת של…
המשך קריאה >>

גם וגם

שני פנים או שתי פנים?

המילה פָּנִים שייכת לקבוצת המילים שמינן הדקדוקי כפול – זכר וגם נקבה. לפיכך אפשר לומר "שתי פנים" וגם "שני פנים" – בין בהוראה מוחשית ובין בהוראה מושאלת ('צדדים', 'היבטים'). עם זאת כאשר משתמשים במפורש במילה פָּנִים כריבוי…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

גפיים – זכר או נקבה?

על פי מה שקבעה האקדמיה במינוח המקצועי, כגון במונחי אנטומיה, הדרך המומלצת היא להשתמש במילה גפיים בלשון זכר: 'גפיים עליונים', 'גפיים תחתונים' (בבני אדם), 'גפיים קדמיים', 'גפיים אחוריים' (בבעלי חיים). צורת היחיד של המילה היא…
המשך קריאה >>

מסע בזמן

אין מזל קַשָּת לישראל

שם המזל המשויך לחודש כסלו נהגה כיום בדרך כלל קַשָּׁת, כשם האיש היורה בקֶשֶׁת, ואולם במקורותינו הקדומים נקרא מזל זה דווקא קֶשֶׁת, כְּשם כלי הירייה עצמו. בכתובת פסיפס שנמצאה בבית הכנסת בעין גדי נמנים כל…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מתנה ונרדפותיה

כידוע לכל פותר תשבצים, למילה מַתָּנָה כמה וכמה מילים נרדפות, כמעט כולן משמשות כבר במקרא. לצד מַתָּנָה אנו מוצאים את המילים מַתָּן ומַתָּת, ושלושתן נגזרות מאותו השורש – נת"ן. בשלושתן נידַמתה ה־נ הראשונה של השורש אל…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מה בין אשפוז לאושפיזין

"אזמין לסעודתי אושפיזין עילאין קדישין" (סדר אושפיזין, נוסח האר"י) רבים נוהגים להזמין לסוכתם את האושפיזין – כינוי לשבעה מאבות העם היהודי: אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרן ודוד. מקור המנהג בספר הזוהר (פרשת אמור), ומשם…
המשך קריאה >>

יום הכיפורים

כִּי הִנֵּה כַהֶגֶה – מן הפיוט אל המכונית

"כִּי הִנֵּה כַחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר, בִּרְצוֹתוֹ מַרְחִיב וּבִרְצוֹתוֹ מְקַצֵּר – כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ, חֶסֶד נוֹצֵר, לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר". כך נפתח הפיוט המוכר שנוהגים לומר בליל יום הכיפורים. הפייטן[1] ממשיל את ישראל…
המשך קריאה >>

ראש השנה

ייחול ואיחול

כולנו מייחלים לשנה טובה ומאחלים זה לזה כתיבה וחתימה טובה. את הפועל יִחֵל ירשנו מן התנ"ך: "הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ" (תהלים לג, יח). לייחל פירושו 'לקוות', 'לצפות', וזו גם המשמעות של הפועל…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

עם הארץ בנקבה

על אדם שלא למד ואין לו ידע אומרים לעיתים שהוא 'עם הארץ'. כיצד אפשר לומר זאת על אישה? הדרך המקובלת והמומלצת לפי שעה היא להשאיר את הצירוף כמות שהוא: 'היא עם הארץ' – כמו 'היא נכס',…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

כִּיּוּל

כִּיּוּל הוא כוונון של מכשיר מדידה כדי שיהיה מדויק. השורש המקראי כו"ל או כי"ל מציין בין השאר מדידה ככתוב בישעיהו: "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם, וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן, וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ, וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים, וּגְבָעוֹת…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מאזניים ואוזניים

רבים סבורים כי המילה מאזניים גזורה מן המילה אוזן, ולא היא. אומנם בעברית שתי המילים נראות שייכות לאותו השורש, אך מן הערבית והארמית עולה בבירור שמדובר בשורשים שונים. צורתה הערבית של המילה אֹזֶן היא אֻדְ'ן
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

חזר לסורו – על סוֹר ושְׂאוֹר

על אדם ששב לדרכו הרעה אומרים שהוא 'חזר לסוֹרוֹ', או בהגייה הרווחת יותר 'חזר לסוּרוֹ'. מקורו של הביטוי בספרות חז"ל, כגון "גֵר שחזר לסורו" (בבלי גיטין מה ע"ב ועוד). אך מה משמעו המילולי? בציווי על…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

עם לועז, מילים לועזיות והוצאת לעז

הַלֵּל הוא סדרה של שישה ממזמורי תהלים (קיג–קיח) הנקראים בהזדמנויות מיוחדות, ובהן שלושת הרגלים. על כן הוא כלול בהגדה של פסח. מזמור קיד, השני במזמורי ההלל, קשור ישירות ביציאת מצרים ופותח במילים "בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

יתד – זכר או נקבה?

המילה יָתֵד משמשת במקורותינו גם בלשון נקבה וגם בלשון זכר, אך ברוב המקרים היא נקבה. הנה כמה מובאות: יתד בנקבה "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ" (דברים כג, יד); "בַּיּוֹם הַהוּא… תָּמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

מטח ומתך

מַטָּח הוא ירי מכמה כלי נשק בבת אחת. המילה מתועדת מראשית שנות החמישים של המאה העשרים, ותולדותיה אינם מחוורים לגמרי. כמו המילים טווח ומטווח היא נוצרה בוודאי בהשראת הצירוף "מטחווי קשת" שבסיפור הגר וישמעאל (המשך קריאה >>

יום המשפחה

עברית לכל המשפחה

עובדות בעברית שאולי לא ידעתם על המשפחה שלכם.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

דָּרַךְ כּוֹכָבוֹ

'עלה לגדולה', 'פָּרַץ וזכה במהירות להצלחה ולהכרה' למשל: בשלהי המאה השמונה עשרה דרך כוכבה של התנועה הרומנטית באירופה. הוריה העניקו לה חינוך מוזיקלי קפדני, וכבר בגיל צעיר דרך כוכבה כפסנתרנית מחוננת. באחד המְשָׁלים הקצרים…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

כֹּה לֶחָי

'כל הכבוד', 'ברכותיי' (ברכת שבח וחיזוק) למשל: כתבת דברים חשובים ואמיצים. הזדהיתי כמעט עם כל מילה. כה לחי! בשמואל א פרק כה דוד שולח עשרה נערים אל נבל הכרמלי ומורה להם לפתוח את השיחה בדרישה…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

קָרָא תִּגָּר

'התריס', 'מחה', 'יצא למאבק' למשל: חבר המועצה הוותיק קרא תיגר על ראש העיר המכהן והציג את מועמדותו לראשות העירייה. הצירוף לקרוא תיגר מקורו בלשון חכמים. כך למשל במדרש בראשית רבה (א, י) אנו קוראים על מחאת…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בְּכִי תַּמְרוּרִים

'בכי מר', 'בכי גדול' למשל: בכל שנה הלב נחמץ מבכי התמרורים בפתח הגן החדש, אף שברור לכולנו שלאחר לכתנו יסתער הפעוט המייבב על מכוניות הצעצוע ובסוף היום יבקש להישאר. מקור הצירוף באחד מפרקי הנחמה הידועים בתנ"ך…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

עָמַד בַּפֶּרֶץ

'הגן בתוקף', 'עמד על שלו ומנע אסון' למשל: לולא אותו שכן אשר עמד בפרץ והרגיע את הרוחות, היה ודאי הוויכוח מתפתח לכדי קטטה אלימה. בעקבות חטא העגל חשב ה' לכַלות את ישראל. משה השתדל בעבור…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

הוֹלִיךְ שׁוֹלָל

'השלה', 'הונה' למשל: פרסומי החברה הוליכו שולל רבים מלקוחותיה, וכעת היא נאלצת להתמודד עם תביעה ייצוגית. בלשון המליצית במקרא מתועדים שני צירופים – 'הלך שולל' ו'הוליך שולל', והם מופיעים בהקשרים שונים מאוד זה מזה. מיכה הנביא…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

מִמָּה נַפְשָׁךְ

'בכל אופן שתרצה'; 'בין כך ובין כך תגיע לאותה תוצאה'.
למשל: ממה נפשך – אם הוא פעל כשורה אין בעיה שנספר זאת; ואם הייתה עבירה פלילית, האין מחובתנו לספר זאת?
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בְּלִי מְצָרִים, לְלֹא מְצָרִים

'בלי גבולות' למשל: בילדותי ספגתי מהוריי אהבה ללא מצרים, ואני מקווה שאצליח לגדל כך גם את ילדיי. מֶצֶר הוא 'גבול', 'תחום' בלשון חכמים. כך למשל המשנה (בבא בתרא ז, ג) דנה בשאלה מה הדין אם…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

הַיְנוּ הָךְ

'אותו הדבר', 'זה וזה שווים' למשל: הנהגה וניהול אינם היינו הך, וחשוב לטפח את שניהם. מקורו של הצירוף היינו הך בארמית של התלמוד הבבלי. תרגומו המילולי: 'זה הוא ההיא'. ומשמעו 'הדבר הזה הוא הדבר הזה',…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

טָבִין וּתְקִילִין

'כסף טוב' למשל: שילמתי על המוצר טבין ותקילין, ואני מצפה לשירות אדיב בהתאם. הצירוף טבין ותקילין לשונו ארמית ותרגומו המילולי הוא 'טובים וּשקולים'. מקור הצירוף בסיפור הלוואת מטבעות דינר המובא בתלמוד: בתו של ר' חייא…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

אוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים

'אור חזק', 'שפע אור' למשל: "כִּמְעַט פָּקְחָה אִמִּי עֵינֶיהָ הָעֲשֵׁשׁוֹת וָאֵרֶא: אוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים שָׁם יָהֵל, כִּי נָשְׁקָה הַשְּׁכִינָה עֲלֵיהֶן" (ח"נ ביאליק, "אמי, זכרונה לברכה").    ישעיהו הנביא נוזף בעם המבקש לחסות בצל מצרים מפּחד…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

פַּכִּים קְטַנִּים

'זוטות', 'עניינים קלי ערך' – למשל: מן הפכים הקטנים שסופרו בעלוני הקיבוץ בראשיתו מצטיירת בצבעים טבעיים דמותה של קבוצת המייסדים.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

לְלֹא חַת, לִבְלִי חַת

'בלי פחד', 'שאין בו פחד' למשל: רב החובל ניצב ללא חַת על סיפון האונייה בעת הסערה. השורש חת"ת מציין ביסודו ניתוץ ושבירה, כגון בתיאור האדמה הנשברת ומתפוררת לרגבים מרוב יובש: "בַּעֲבוּר הָאֲדָמָה חַתָּה כִּי לֹא הָיָה…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

אוֹר יְקָרוֹת

'אור בהיר', 'אור נעים' למשל: נרות החנוכה זהרו באור יקרות. נבואותיו האחרונות של זכריה הן נבואות לאחרית הימים. בסוף הספר הוא מנבא כי כל הגויים ייאספו אל ירושלים ויילחמו עליה, ואולם ה' יילחם בהם ויושיע את…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

הִרְהִיב עֹז

'הֵעֵז' למשל: חמש שנים חלפו בטרם הרהיב עוז לגלות לנערה את דבר אהבתו אליה. הצירוף 'הרהיב עוז' או 'הרהיב עוז בנפשו' מבוסס על הכתוב בתהלים קלח, ג: "בְּיוֹם קָרָאתִי וַתַּעֲנֵנִי, תַּרְהִבֵנִי בְנַפְשִׁי עֹז". השורש רה"ב…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

נִטַּל עֻקְצוֹ

'פגה חריפותו', 'סר ממנו עיקרו' למשל: לאחר שהוכח שהנתבעת לא הייתה בארץ באותה העת, ניטל עוקצה של טענת התביעה.  המילה עֹקֶץ משמשת בלשוננו למן תקופת חז"ל, וכמילים רבות מרובד הלשון הזה מקורה כנראה ארמי: עוּקָץ,…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

חֲדַל אִישִׁים

'אדם עלוב וחלש אופי' למשל: חבריו ראו בוותרנותו מידה של גדלות רוח, אך הוא ראה עצמו רופס וחדל אישים. בכמה מקומות בספר ישעיהו מתוארת בהרחבה דמותו של עבד ה' – דמות אשר ניתנו לה פירושים…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יִשַּׁר כּוֹחַ

'כל הכבוד' (ברכת שבח וחיזוק) למשל: מסיבת הסיום הייתה נהדרת. יישר כוחכם! מקורו של המטבע בספרות חז"ל. במדרש על הכתוב "וְכָתַבְתִּי עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ" (שמות לד,…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בַּעֲלִיל

'בבירור', 'ללא ספק' למשל: פקודה בלתי חוקית בעליל. ניכר בעליל שהוא משקר. את הביטוי בשימושו המוכר לנו כיום ירשנו מן המשנה. בתקופת חז"ל היו חכמי הסנהדרין מקדשים את החודש – כלומר קובעים שמתחיל חודש…
המשך קריאה >>

מאמרים

חיי מילים: סוללה, מלאך

איך התרחב משמעה של המילה 'סוללה' מ'תל עפר שבונים סביב עיר נצורה' לשלל המשמעים שבהן משמשת המילה כיום ובהם 'קבוצת כלי ירייה' ו'בטרייה'? מה הקשר בין 'מלאך' ל'מלאכה', ואיך קיבל המלאך כנפיים? על גלגולי המשמעות של…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יָרַד לְטִמְיוֹן

'אבד', 'לא נשאר ממנו דבר' למשל: הירושה מהוריו לא הייתה גדולה, וגם המעט הזה ירד לטמיון בהשקעה במיזם כושל. ברגע אחד של חוסר תשומת לב נשמט מן הכיס מפתח המכונית, ואתו ירדו לטמיון כל התכניות…
המשך קריאה >>

מסע בזמן

מִצְמוּץ מים

הפועל מִצְמֵץ רווח למדי בעברית כיום, ומשמעותו מוכרת לכול. זאת למשל הגדרתו במילון רב־מילים: "מִצְמֵץ – עצם את עיניו ופקח אותן במהירות ובתכיפות בתנועה לא רצונית". אולם נראה שהשימוש בפועל במשמעות זו מאוחר למדי –…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

קְטַן אֱמוּנָה

'ספקן', 'רואה שחורות' למשל: חבריי לעבודה תלו תקוות במנהל החדש, אבל אני – קטנת אמונה שכמותי – הערכתי שהמצב יישאר כשהיה, ולצערי לא התבדיתי. צורתו המקורית של הביטוי היא קְטַן אֲמָנָה. בספרות חז"ל אֲמָנָה היא השם…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

עָשָׂה שַׁמּוֹת

'הרס', החריב', 'פגע פגיעה קשה' למשל: המים שהציפו את הדירה עשו בה שמות, ורוב תכולתה כבר אינה ראויה לשימוש.  שַׁמָּה – מן השורש שמ"ם – היא מקום שָׁמֵם וחרב, כגון בדברי הנביא על בבל: "הָיוּ…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יָצָא שְׁמוֹ לְמֵרָחוֹק

'התפרסם ברבים' (לרוב לטובה) למשל: "ויקומו דון קישוט וסנשו בבקר וישלמו לבעל בית המלון ביד רחבה, וירכבו על־בהמתם ויצאו ללכת אל־גדות אברו הנהר, כי יצא שם הנהר ההוא למרחוק, ויבקש דון קישוט לראותו בעיניו ולחקרו, כי…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

קוֹטֵל קָנִים

'אדם פשוט וחסר השכלה', 'אדם שאין להתחשב בו' המטבע רווח על דרך השלילה ('אינו קוטל קנים', 'לא קוטל קנים') במשמעות 'בעל השכלה וידע', 'בקיא בתחומו', 'מקצוען', ובהשאלה 'מצליח בתחומו'. למשל: סבי היה רופא מפורסם במחוז…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

לְהַוָּתִי

'לאסוני' למשל: ככל שמתרחבת הרכיבה על אופניים מתרבות להוותנו גם התאונות. מקורו של מטבע הלשון 'להוותי' בפסוק מוקשה בספר איוב: "נָתְסוּ נְתִיבָתִי, לְהַוָּתִי יֹעִילוּ, לֹא עֹזֵר לָמוֹ" (ל, יג). לפי המילונים המשמעות העיקרית של המילה…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יָשַׁב עַל הַמְּדוֹכָה

לשבת על המדוכה פירושו להתחבט רבות בבעיה, להתלבט ולדון בעניין באריכות ובכובד ראש.
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

ממתי גר הכלב במלונה?

בעברית של ימינו מלונה היא ביתו של חברנו הנאמן, הכלב, ואילו במקרא מלונה היא סוכת שומרים בשדה.
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מְאוּרָה ומְחִלָּה

בימינו המאורה היא חור או מערה בקרקע המשמשים משכנם של בעלי חיים, ואילו המחילה היא חלל בקרקע, לרוב בצורת תעלה או מסדרון, שבעלי החיים חופרים בעצמם.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בְּתוֹר

אנו נשאלים הרבה על תקינות השימוש בצירוף 'בתור' במשמעות 'בתפקיד של', 'במעמד של', 'כ־'. האקדמיה לא עסקה ולא פסקה בשאלה זו, ואילו בקרב מתקני הלשון בימינו הדעות חלוקות – יש המסתייגים משימוש זה ויש שאינם מוצאים בו פסול.
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

שמות האצבעות

ממתי נקראו האצבעות בשמות? כבר בגן הילדים לומדים הילדים את שמותיהן של חמש האצבעות שביד, מהאגודל ועד הזרת. מי שיעיין במילונים יראה ששמות האצבעות מסומנים כמילים שנתחדשו בלשון חכמים, והן אפוא ותיקות למדי בלשוננו. ברם,…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

עצרת

עֲצֶרֶת בעברית של היום היא כינוס, ובמיוחד כינוס של הרבה אנשים, לציון אירוע או להבעת עמדה מסוימת ועוד, כגון עצרת זיכרון או עצרת מחאה. לעיתים היא מציינת גם כינוס של נציגים או של חברים בגוף…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

עוּגָב

בלשוננו היום עוגב הוא כלי נגינה גדול בעל קלידים ומערכת צינורות. האם לכלי זה התכוון משורר תהלים באומרו (קנ, ד) "הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב"? סביר להניח שלא. מלבד הפסוק בתהלים כלי הנגינה עוּגָב נזכר בתנ"ך עוד…
המשך קריאה >>

ט"ו באב

ארבע כפות האהבה

אחת מיצירותיו המפורסמות של ר' משה אבן עזרא, ממשוררי תור הזהב בספרד (מפנה המאות ה־11 וה־12), היא 'ספר הענק'. הספר הוא אוסף של שירים קצרים, חרוזים ושקולים, שהמשותף להם שכל שורות השיר מסתיימות באותה המילה,…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

חילוני וחילוניוּת

המילה חִלּוֹנִי, ב־ל דגושה, קשורה אל המילים חֹל, חֻלִּין, חִלֵּל – מן השורש חל"ל שעניינו 'ההפך מן קודש'. בתרגומי המקרא לארמית המילה חִילוֹנַי, לעיתים בכתיב חילונאי, מופיעה תמורת המילה 'זר', שהיא הפך לכוהן. למשל בתרגום…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

הדתה

המילה הֲדָתָה הגיעה אל שולחנה של הוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה בשנת תשס"ו (2006) – לאחר שכבר החלה לשמש, והוועדה המליצה למליאת האקדמיה לאמץ אותה. מלכתחילה לא נועדה המילה הדתה לציין פעולה מכוונת של…
המשך קריאה >>

גם וגם

שני פנים או שתי פנים?

המילה פָּנִים שייכת לקבוצת המילים שמינן הדקדוקי כפול – זכר וגם נקבה. לפיכך אפשר לומר "שתי פנים" וגם "שני פנים" – בין בהוראה מוחשית ובין בהוראה מושאלת ('צדדים', 'היבטים'). עם זאת כאשר משתמשים במפורש במילה פָּנִים כריבוי…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

גפיים – זכר או נקבה?

על פי מה שקבעה האקדמיה במינוח המקצועי, כגון במונחי אנטומיה, הדרך המומלצת היא להשתמש במילה גפיים בלשון זכר: 'גפיים עליונים', 'גפיים תחתונים' (בבני אדם), 'גפיים קדמיים', 'גפיים אחוריים' (בבעלי חיים). צורת היחיד של המילה היא…
המשך קריאה >>

מסע בזמן

אין מזל קַשָּת לישראל

שם המזל המשויך לחודש כסלו נהגה כיום בדרך כלל קַשָּׁת, כשם האיש היורה בקֶשֶׁת, ואולם במקורותינו הקדומים נקרא מזל זה דווקא קֶשֶׁת, כְּשם כלי הירייה עצמו. בכתובת פסיפס שנמצאה בבית הכנסת בעין גדי נמנים כל…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מתנה ונרדפותיה

כידוע לכל פותר תשבצים, למילה מַתָּנָה כמה וכמה מילים נרדפות, כמעט כולן משמשות כבר במקרא. לצד מַתָּנָה אנו מוצאים את המילים מַתָּן ומַתָּת, ושלושתן נגזרות מאותו השורש – נת"ן. בשלושתן נידַמתה ה־נ הראשונה של השורש אל…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מה בין אשפוז לאושפיזין

"אזמין לסעודתי אושפיזין עילאין קדישין" (סדר אושפיזין, נוסח האר"י) רבים נוהגים להזמין לסוכתם את האושפיזין – כינוי לשבעה מאבות העם היהודי: אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרן ודוד. מקור המנהג בספר הזוהר (פרשת אמור), ומשם…
המשך קריאה >>

יום הכיפורים

כִּי הִנֵּה כַהֶגֶה – מן הפיוט אל המכונית

"כִּי הִנֵּה כַחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר, בִּרְצוֹתוֹ מַרְחִיב וּבִרְצוֹתוֹ מְקַצֵּר – כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ, חֶסֶד נוֹצֵר, לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר". כך נפתח הפיוט המוכר שנוהגים לומר בליל יום הכיפורים. הפייטן[1] ממשיל את ישראל…
המשך קריאה >>

ראש השנה

ייחול ואיחול

כולנו מייחלים לשנה טובה ומאחלים זה לזה כתיבה וחתימה טובה. את הפועל יִחֵל ירשנו מן התנ"ך: "הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ" (תהלים לג, יח). לייחל פירושו 'לקוות', 'לצפות', וזו גם המשמעות של הפועל…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

עם הארץ בנקבה

על אדם שלא למד ואין לו ידע אומרים לעיתים שהוא 'עם הארץ'. כיצד אפשר לומר זאת על אישה? הדרך המקובלת והמומלצת לפי שעה היא להשאיר את הצירוף כמות שהוא: 'היא עם הארץ' – כמו 'היא נכס',…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

כִּיּוּל

כִּיּוּל הוא כוונון של מכשיר מדידה כדי שיהיה מדויק. השורש המקראי כו"ל או כי"ל מציין בין השאר מדידה ככתוב בישעיהו: "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם, וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן, וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ, וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים, וּגְבָעוֹת…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מאזניים ואוזניים

רבים סבורים כי המילה מאזניים גזורה מן המילה אוזן, ולא היא. אומנם בעברית שתי המילים נראות שייכות לאותו השורש, אך מן הערבית והארמית עולה בבירור שמדובר בשורשים שונים. צורתה הערבית של המילה אֹזֶן היא אֻדְ'ן
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

חזר לסורו – על סוֹר ושְׂאוֹר

על אדם ששב לדרכו הרעה אומרים שהוא 'חזר לסוֹרוֹ', או בהגייה הרווחת יותר 'חזר לסוּרוֹ'. מקורו של הביטוי בספרות חז"ל, כגון "גֵר שחזר לסורו" (בבלי גיטין מה ע"ב ועוד). אך מה משמעו המילולי? בציווי על…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

עם לועז, מילים לועזיות והוצאת לעז

הַלֵּל הוא סדרה של שישה ממזמורי תהלים (קיג–קיח) הנקראים בהזדמנויות מיוחדות, ובהן שלושת הרגלים. על כן הוא כלול בהגדה של פסח. מזמור קיד, השני במזמורי ההלל, קשור ישירות ביציאת מצרים ופותח במילים "בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

יתד – זכר או נקבה?

המילה יָתֵד משמשת במקורותינו גם בלשון נקבה וגם בלשון זכר, אך ברוב המקרים היא נקבה. הנה כמה מובאות: יתד בנקבה "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ" (דברים כג, יד); "בַּיּוֹם הַהוּא… תָּמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

מטח ומתך

מַטָּח הוא ירי מכמה כלי נשק בבת אחת. המילה מתועדת מראשית שנות החמישים של המאה העשרים, ותולדותיה אינם מחוורים לגמרי. כמו המילים טווח ומטווח היא נוצרה בוודאי בהשראת הצירוף "מטחווי קשת" שבסיפור הגר וישמעאל (המשך קריאה >>

יום המשפחה

עברית לכל המשפחה

עובדות בעברית שאולי לא ידעתם על המשפחה שלכם.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

דָּרַךְ כּוֹכָבוֹ

'עלה לגדולה', 'פָּרַץ וזכה במהירות להצלחה ולהכרה' למשל: בשלהי המאה השמונה עשרה דרך כוכבה של התנועה הרומנטית באירופה. הוריה העניקו לה חינוך מוזיקלי קפדני, וכבר בגיל צעיר דרך כוכבה כפסנתרנית מחוננת. באחד המְשָׁלים הקצרים…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

כֹּה לֶחָי

'כל הכבוד', 'ברכותיי' (ברכת שבח וחיזוק) למשל: כתבת דברים חשובים ואמיצים. הזדהיתי כמעט עם כל מילה. כה לחי! בשמואל א פרק כה דוד שולח עשרה נערים אל נבל הכרמלי ומורה להם לפתוח את השיחה בדרישה…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

קָרָא תִּגָּר

'התריס', 'מחה', 'יצא למאבק' למשל: חבר המועצה הוותיק קרא תיגר על ראש העיר המכהן והציג את מועמדותו לראשות העירייה. הצירוף לקרוא תיגר מקורו בלשון חכמים. כך למשל במדרש בראשית רבה (א, י) אנו קוראים על מחאת…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בְּכִי תַּמְרוּרִים

'בכי מר', 'בכי גדול' למשל: בכל שנה הלב נחמץ מבכי התמרורים בפתח הגן החדש, אף שברור לכולנו שלאחר לכתנו יסתער הפעוט המייבב על מכוניות הצעצוע ובסוף היום יבקש להישאר. מקור הצירוף באחד מפרקי הנחמה הידועים בתנ"ך…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

עָמַד בַּפֶּרֶץ

'הגן בתוקף', 'עמד על שלו ומנע אסון' למשל: לולא אותו שכן אשר עמד בפרץ והרגיע את הרוחות, היה ודאי הוויכוח מתפתח לכדי קטטה אלימה. בעקבות חטא העגל חשב ה' לכַלות את ישראל. משה השתדל בעבור…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

הוֹלִיךְ שׁוֹלָל

'השלה', 'הונה' למשל: פרסומי החברה הוליכו שולל רבים מלקוחותיה, וכעת היא נאלצת להתמודד עם תביעה ייצוגית. בלשון המליצית במקרא מתועדים שני צירופים – 'הלך שולל' ו'הוליך שולל', והם מופיעים בהקשרים שונים מאוד זה מזה. מיכה הנביא…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

מִמָּה נַפְשָׁךְ

'בכל אופן שתרצה'; 'בין כך ובין כך תגיע לאותה תוצאה'.
למשל: ממה נפשך – אם הוא פעל כשורה אין בעיה שנספר זאת; ואם הייתה עבירה פלילית, האין מחובתנו לספר זאת?
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בְּלִי מְצָרִים, לְלֹא מְצָרִים

'בלי גבולות' למשל: בילדותי ספגתי מהוריי אהבה ללא מצרים, ואני מקווה שאצליח לגדל כך גם את ילדיי. מֶצֶר הוא 'גבול', 'תחום' בלשון חכמים. כך למשל המשנה (בבא בתרא ז, ג) דנה בשאלה מה הדין אם…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

הַיְנוּ הָךְ

'אותו הדבר', 'זה וזה שווים' למשל: הנהגה וניהול אינם היינו הך, וחשוב לטפח את שניהם. מקורו של הצירוף היינו הך בארמית של התלמוד הבבלי. תרגומו המילולי: 'זה הוא ההיא'. ומשמעו 'הדבר הזה הוא הדבר הזה',…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

טָבִין וּתְקִילִין

'כסף טוב' למשל: שילמתי על המוצר טבין ותקילין, ואני מצפה לשירות אדיב בהתאם. הצירוף טבין ותקילין לשונו ארמית ותרגומו המילולי הוא 'טובים וּשקולים'. מקור הצירוף בסיפור הלוואת מטבעות דינר המובא בתלמוד: בתו של ר' חייא…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

אוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים

'אור חזק', 'שפע אור' למשל: "כִּמְעַט פָּקְחָה אִמִּי עֵינֶיהָ הָעֲשֵׁשׁוֹת וָאֵרֶא: אוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים שָׁם יָהֵל, כִּי נָשְׁקָה הַשְּׁכִינָה עֲלֵיהֶן" (ח"נ ביאליק, "אמי, זכרונה לברכה").    ישעיהו הנביא נוזף בעם המבקש לחסות בצל מצרים מפּחד…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

פַּכִּים קְטַנִּים

'זוטות', 'עניינים קלי ערך' – למשל: מן הפכים הקטנים שסופרו בעלוני הקיבוץ בראשיתו מצטיירת בצבעים טבעיים דמותה של קבוצת המייסדים.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

לְלֹא חַת, לִבְלִי חַת

'בלי פחד', 'שאין בו פחד' למשל: רב החובל ניצב ללא חַת על סיפון האונייה בעת הסערה. השורש חת"ת מציין ביסודו ניתוץ ושבירה, כגון בתיאור האדמה הנשברת ומתפוררת לרגבים מרוב יובש: "בַּעֲבוּר הָאֲדָמָה חַתָּה כִּי לֹא הָיָה…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

אוֹר יְקָרוֹת

'אור בהיר', 'אור נעים' למשל: נרות החנוכה זהרו באור יקרות. נבואותיו האחרונות של זכריה הן נבואות לאחרית הימים. בסוף הספר הוא מנבא כי כל הגויים ייאספו אל ירושלים ויילחמו עליה, ואולם ה' יילחם בהם ויושיע את…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

הִרְהִיב עֹז

'הֵעֵז' למשל: חמש שנים חלפו בטרם הרהיב עוז לגלות לנערה את דבר אהבתו אליה. הצירוף 'הרהיב עוז' או 'הרהיב עוז בנפשו' מבוסס על הכתוב בתהלים קלח, ג: "בְּיוֹם קָרָאתִי וַתַּעֲנֵנִי, תַּרְהִבֵנִי בְנַפְשִׁי עֹז". השורש רה"ב…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

נִטַּל עֻקְצוֹ

'פגה חריפותו', 'סר ממנו עיקרו' למשל: לאחר שהוכח שהנתבעת לא הייתה בארץ באותה העת, ניטל עוקצה של טענת התביעה.  המילה עֹקֶץ משמשת בלשוננו למן תקופת חז"ל, וכמילים רבות מרובד הלשון הזה מקורה כנראה ארמי: עוּקָץ,…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

חֲדַל אִישִׁים

'אדם עלוב וחלש אופי' למשל: חבריו ראו בוותרנותו מידה של גדלות רוח, אך הוא ראה עצמו רופס וחדל אישים. בכמה מקומות בספר ישעיהו מתוארת בהרחבה דמותו של עבד ה' – דמות אשר ניתנו לה פירושים…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יִשַּׁר כּוֹחַ

'כל הכבוד' (ברכת שבח וחיזוק) למשל: מסיבת הסיום הייתה נהדרת. יישר כוחכם! מקורו של המטבע בספרות חז"ל. במדרש על הכתוב "וְכָתַבְתִּי עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ" (שמות לד,…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בַּעֲלִיל

'בבירור', 'ללא ספק' למשל: פקודה בלתי חוקית בעליל. ניכר בעליל שהוא משקר. את הביטוי בשימושו המוכר לנו כיום ירשנו מן המשנה. בתקופת חז"ל היו חכמי הסנהדרין מקדשים את החודש – כלומר קובעים שמתחיל חודש…
המשך קריאה >>

מאמרים

חיי מילים: סוללה, מלאך

איך התרחב משמעה של המילה 'סוללה' מ'תל עפר שבונים סביב עיר נצורה' לשלל המשמעים שבהן משמשת המילה כיום ובהם 'קבוצת כלי ירייה' ו'בטרייה'? מה הקשר בין 'מלאך' ל'מלאכה', ואיך קיבל המלאך כנפיים? על גלגולי המשמעות של…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יָרַד לְטִמְיוֹן

'אבד', 'לא נשאר ממנו דבר' למשל: הירושה מהוריו לא הייתה גדולה, וגם המעט הזה ירד לטמיון בהשקעה במיזם כושל. ברגע אחד של חוסר תשומת לב נשמט מן הכיס מפתח המכונית, ואתו ירדו לטמיון כל התכניות…
המשך קריאה >>

מסע בזמן

מִצְמוּץ מים

הפועל מִצְמֵץ רווח למדי בעברית כיום, ומשמעותו מוכרת לכול. זאת למשל הגדרתו במילון רב־מילים: "מִצְמֵץ – עצם את עיניו ופקח אותן במהירות ובתכיפות בתנועה לא רצונית". אולם נראה שהשימוש בפועל במשמעות זו מאוחר למדי –…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

קְטַן אֱמוּנָה

'ספקן', 'רואה שחורות' למשל: חבריי לעבודה תלו תקוות במנהל החדש, אבל אני – קטנת אמונה שכמותי – הערכתי שהמצב יישאר כשהיה, ולצערי לא התבדיתי. צורתו המקורית של הביטוי היא קְטַן אֲמָנָה. בספרות חז"ל אֲמָנָה היא השם…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

עָשָׂה שַׁמּוֹת

'הרס', החריב', 'פגע פגיעה קשה' למשל: המים שהציפו את הדירה עשו בה שמות, ורוב תכולתה כבר אינה ראויה לשימוש.  שַׁמָּה – מן השורש שמ"ם – היא מקום שָׁמֵם וחרב, כגון בדברי הנביא על בבל: "הָיוּ…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יָצָא שְׁמוֹ לְמֵרָחוֹק

'התפרסם ברבים' (לרוב לטובה) למשל: "ויקומו דון קישוט וסנשו בבקר וישלמו לבעל בית המלון ביד רחבה, וירכבו על־בהמתם ויצאו ללכת אל־גדות אברו הנהר, כי יצא שם הנהר ההוא למרחוק, ויבקש דון קישוט לראותו בעיניו ולחקרו, כי…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

קוֹטֵל קָנִים

'אדם פשוט וחסר השכלה', 'אדם שאין להתחשב בו' המטבע רווח על דרך השלילה ('אינו קוטל קנים', 'לא קוטל קנים') במשמעות 'בעל השכלה וידע', 'בקיא בתחומו', 'מקצוען', ובהשאלה 'מצליח בתחומו'. למשל: סבי היה רופא מפורסם במחוז…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

לְהַוָּתִי

'לאסוני' למשל: ככל שמתרחבת הרכיבה על אופניים מתרבות להוותנו גם התאונות. מקורו של מטבע הלשון 'להוותי' בפסוק מוקשה בספר איוב: "נָתְסוּ נְתִיבָתִי, לְהַוָּתִי יֹעִילוּ, לֹא עֹזֵר לָמוֹ" (ל, יג). לפי המילונים המשמעות העיקרית של המילה…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יָשַׁב עַל הַמְּדוֹכָה

לשבת על המדוכה פירושו להתחבט רבות בבעיה, להתלבט ולדון בעניין באריכות ובכובד ראש.
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

ממתי גר הכלב במלונה?

בעברית של ימינו מלונה היא ביתו של חברנו הנאמן, הכלב, ואילו במקרא מלונה היא סוכת שומרים בשדה.
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מְאוּרָה ומְחִלָּה

בימינו המאורה היא חור או מערה בקרקע המשמשים משכנם של בעלי חיים, ואילו המחילה היא חלל בקרקע, לרוב בצורת תעלה או מסדרון, שבעלי החיים חופרים בעצמם.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בְּתוֹר

אנו נשאלים הרבה על תקינות השימוש בצירוף 'בתור' במשמעות 'בתפקיד של', 'במעמד של', 'כ־'. האקדמיה לא עסקה ולא פסקה בשאלה זו, ואילו בקרב מתקני הלשון בימינו הדעות חלוקות – יש המסתייגים משימוש זה ויש שאינם מוצאים בו פסול.
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

שמות האצבעות

ממתי נקראו האצבעות בשמות? כבר בגן הילדים לומדים הילדים את שמותיהן של חמש האצבעות שביד, מהאגודל ועד הזרת. מי שיעיין במילונים יראה ששמות האצבעות מסומנים כמילים שנתחדשו בלשון חכמים, והן אפוא ותיקות למדי בלשוננו. ברם,…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

עצרת

עֲצֶרֶת בעברית של היום היא כינוס, ובמיוחד כינוס של הרבה אנשים, לציון אירוע או להבעת עמדה מסוימת ועוד, כגון עצרת זיכרון או עצרת מחאה. לעיתים היא מציינת גם כינוס של נציגים או של חברים בגוף…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

עוּגָב

בלשוננו היום עוגב הוא כלי נגינה גדול בעל קלידים ומערכת צינורות. האם לכלי זה התכוון משורר תהלים באומרו (קנ, ד) "הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב"? סביר להניח שלא. מלבד הפסוק בתהלים כלי הנגינה עוּגָב נזכר בתנ"ך עוד…
המשך קריאה >>

ט"ו באב

ארבע כפות האהבה

אחת מיצירותיו המפורסמות של ר' משה אבן עזרא, ממשוררי תור הזהב בספרד (מפנה המאות ה־11 וה־12), היא 'ספר הענק'. הספר הוא אוסף של שירים קצרים, חרוזים ושקולים, שהמשותף להם שכל שורות השיר מסתיימות באותה המילה,…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

חילוני וחילוניוּת

המילה חִלּוֹנִי, ב־ל דגושה, קשורה אל המילים חֹל, חֻלִּין, חִלֵּל – מן השורש חל"ל שעניינו 'ההפך מן קודש'. בתרגומי המקרא לארמית המילה חִילוֹנַי, לעיתים בכתיב חילונאי, מופיעה תמורת המילה 'זר', שהיא הפך לכוהן. למשל בתרגום…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

הדתה

המילה הֲדָתָה הגיעה אל שולחנה של הוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה בשנת תשס"ו (2006) – לאחר שכבר החלה לשמש, והוועדה המליצה למליאת האקדמיה לאמץ אותה. מלכתחילה לא נועדה המילה הדתה לציין פעולה מכוונת של…
המשך קריאה >>

גם וגם

שני פנים או שתי פנים?

המילה פָּנִים שייכת לקבוצת המילים שמינן הדקדוקי כפול – זכר וגם נקבה. לפיכך אפשר לומר "שתי פנים" וגם "שני פנים" – בין בהוראה מוחשית ובין בהוראה מושאלת ('צדדים', 'היבטים'). עם זאת כאשר משתמשים במפורש במילה פָּנִים כריבוי…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

גפיים – זכר או נקבה?

על פי מה שקבעה האקדמיה במינוח המקצועי, כגון במונחי אנטומיה, הדרך המומלצת היא להשתמש במילה גפיים בלשון זכר: 'גפיים עליונים', 'גפיים תחתונים' (בבני אדם), 'גפיים קדמיים', 'גפיים אחוריים' (בבעלי חיים). צורת היחיד של המילה היא…
המשך קריאה >>

מסע בזמן

אין מזל קַשָּת לישראל

שם המזל המשויך לחודש כסלו נהגה כיום בדרך כלל קַשָּׁת, כשם האיש היורה בקֶשֶׁת, ואולם במקורותינו הקדומים נקרא מזל זה דווקא קֶשֶׁת, כְּשם כלי הירייה עצמו. בכתובת פסיפס שנמצאה בבית הכנסת בעין גדי נמנים כל…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מתנה ונרדפותיה

כידוע לכל פותר תשבצים, למילה מַתָּנָה כמה וכמה מילים נרדפות, כמעט כולן משמשות כבר במקרא. לצד מַתָּנָה אנו מוצאים את המילים מַתָּן ומַתָּת, ושלושתן נגזרות מאותו השורש – נת"ן. בשלושתן נידַמתה ה־נ הראשונה של השורש אל…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מה בין אשפוז לאושפיזין

"אזמין לסעודתי אושפיזין עילאין קדישין" (סדר אושפיזין, נוסח האר"י) רבים נוהגים להזמין לסוכתם את האושפיזין – כינוי לשבעה מאבות העם היהודי: אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרן ודוד. מקור המנהג בספר הזוהר (פרשת אמור), ומשם…
המשך קריאה >>

יום הכיפורים

כִּי הִנֵּה כַהֶגֶה – מן הפיוט אל המכונית

"כִּי הִנֵּה כַחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר, בִּרְצוֹתוֹ מַרְחִיב וּבִרְצוֹתוֹ מְקַצֵּר – כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ, חֶסֶד נוֹצֵר, לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר". כך נפתח הפיוט המוכר שנוהגים לומר בליל יום הכיפורים. הפייטן[1] ממשיל את ישראל…
המשך קריאה >>

ראש השנה

ייחול ואיחול

כולנו מייחלים לשנה טובה ומאחלים זה לזה כתיבה וחתימה טובה. את הפועל יִחֵל ירשנו מן התנ"ך: "הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ" (תהלים לג, יח). לייחל פירושו 'לקוות', 'לצפות', וזו גם המשמעות של הפועל…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

עם הארץ בנקבה

על אדם שלא למד ואין לו ידע אומרים לעיתים שהוא 'עם הארץ'. כיצד אפשר לומר זאת על אישה? הדרך המקובלת והמומלצת לפי שעה היא להשאיר את הצירוף כמות שהוא: 'היא עם הארץ' – כמו 'היא נכס',…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

כִּיּוּל

כִּיּוּל הוא כוונון של מכשיר מדידה כדי שיהיה מדויק. השורש המקראי כו"ל או כי"ל מציין בין השאר מדידה ככתוב בישעיהו: "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם, וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן, וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ, וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים, וּגְבָעוֹת…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מאזניים ואוזניים

רבים סבורים כי המילה מאזניים גזורה מן המילה אוזן, ולא היא. אומנם בעברית שתי המילים נראות שייכות לאותו השורש, אך מן הערבית והארמית עולה בבירור שמדובר בשורשים שונים. צורתה הערבית של המילה אֹזֶן היא אֻדְ'ן
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

חזר לסורו – על סוֹר ושְׂאוֹר

על אדם ששב לדרכו הרעה אומרים שהוא 'חזר לסוֹרוֹ', או בהגייה הרווחת יותר 'חזר לסוּרוֹ'. מקורו של הביטוי בספרות חז"ל, כגון "גֵר שחזר לסורו" (בבלי גיטין מה ע"ב ועוד). אך מה משמעו המילולי? בציווי על…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

עם לועז, מילים לועזיות והוצאת לעז

הַלֵּל הוא סדרה של שישה ממזמורי תהלים (קיג–קיח) הנקראים בהזדמנויות מיוחדות, ובהן שלושת הרגלים. על כן הוא כלול בהגדה של פסח. מזמור קיד, השני במזמורי ההלל, קשור ישירות ביציאת מצרים ופותח במילים "בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

יתד – זכר או נקבה?

המילה יָתֵד משמשת במקורותינו גם בלשון נקבה וגם בלשון זכר, אך ברוב המקרים היא נקבה. הנה כמה מובאות: יתד בנקבה "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ" (דברים כג, יד); "בַּיּוֹם הַהוּא… תָּמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

מטח ומתך

מַטָּח הוא ירי מכמה כלי נשק בבת אחת. המילה מתועדת מראשית שנות החמישים של המאה העשרים, ותולדותיה אינם מחוורים לגמרי. כמו המילים טווח ומטווח היא נוצרה בוודאי בהשראת הצירוף "מטחווי קשת" שבסיפור הגר וישמעאל (המשך קריאה >>

יום המשפחה

עברית לכל המשפחה

עובדות בעברית שאולי לא ידעתם על המשפחה שלכם.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

דָּרַךְ כּוֹכָבוֹ

'עלה לגדולה', 'פָּרַץ וזכה במהירות להצלחה ולהכרה' למשל: בשלהי המאה השמונה עשרה דרך כוכבה של התנועה הרומנטית באירופה. הוריה העניקו לה חינוך מוזיקלי קפדני, וכבר בגיל צעיר דרך כוכבה כפסנתרנית מחוננת. באחד המְשָׁלים הקצרים…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

כֹּה לֶחָי

'כל הכבוד', 'ברכותיי' (ברכת שבח וחיזוק) למשל: כתבת דברים חשובים ואמיצים. הזדהיתי כמעט עם כל מילה. כה לחי! בשמואל א פרק כה דוד שולח עשרה נערים אל נבל הכרמלי ומורה להם לפתוח את השיחה בדרישה…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

קָרָא תִּגָּר

'התריס', 'מחה', 'יצא למאבק' למשל: חבר המועצה הוותיק קרא תיגר על ראש העיר המכהן והציג את מועמדותו לראשות העירייה. הצירוף לקרוא תיגר מקורו בלשון חכמים. כך למשל במדרש בראשית רבה (א, י) אנו קוראים על מחאת…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בְּכִי תַּמְרוּרִים

'בכי מר', 'בכי גדול' למשל: בכל שנה הלב נחמץ מבכי התמרורים בפתח הגן החדש, אף שברור לכולנו שלאחר לכתנו יסתער הפעוט המייבב על מכוניות הצעצוע ובסוף היום יבקש להישאר. מקור הצירוף באחד מפרקי הנחמה הידועים בתנ"ך…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

עָמַד בַּפֶּרֶץ

'הגן בתוקף', 'עמד על שלו ומנע אסון' למשל: לולא אותו שכן אשר עמד בפרץ והרגיע את הרוחות, היה ודאי הוויכוח מתפתח לכדי קטטה אלימה. בעקבות חטא העגל חשב ה' לכַלות את ישראל. משה השתדל בעבור…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

הוֹלִיךְ שׁוֹלָל

'השלה', 'הונה' למשל: פרסומי החברה הוליכו שולל רבים מלקוחותיה, וכעת היא נאלצת להתמודד עם תביעה ייצוגית. בלשון המליצית במקרא מתועדים שני צירופים – 'הלך שולל' ו'הוליך שולל', והם מופיעים בהקשרים שונים מאוד זה מזה. מיכה הנביא…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

מִמָּה נַפְשָׁךְ

'בכל אופן שתרצה'; 'בין כך ובין כך תגיע לאותה תוצאה'.
למשל: ממה נפשך – אם הוא פעל כשורה אין בעיה שנספר זאת; ואם הייתה עבירה פלילית, האין מחובתנו לספר זאת?
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בְּלִי מְצָרִים, לְלֹא מְצָרִים

'בלי גבולות' למשל: בילדותי ספגתי מהוריי אהבה ללא מצרים, ואני מקווה שאצליח לגדל כך גם את ילדיי. מֶצֶר הוא 'גבול', 'תחום' בלשון חכמים. כך למשל המשנה (בבא בתרא ז, ג) דנה בשאלה מה הדין אם…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

הַיְנוּ הָךְ

'אותו הדבר', 'זה וזה שווים' למשל: הנהגה וניהול אינם היינו הך, וחשוב לטפח את שניהם. מקורו של הצירוף היינו הך בארמית של התלמוד הבבלי. תרגומו המילולי: 'זה הוא ההיא'. ומשמעו 'הדבר הזה הוא הדבר הזה',…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

טָבִין וּתְקִילִין

'כסף טוב' למשל: שילמתי על המוצר טבין ותקילין, ואני מצפה לשירות אדיב בהתאם. הצירוף טבין ותקילין לשונו ארמית ותרגומו המילולי הוא 'טובים וּשקולים'. מקור הצירוף בסיפור הלוואת מטבעות דינר המובא בתלמוד: בתו של ר' חייא…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

אוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים

'אור חזק', 'שפע אור' למשל: "כִּמְעַט פָּקְחָה אִמִּי עֵינֶיהָ הָעֲשֵׁשׁוֹת וָאֵרֶא: אוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים שָׁם יָהֵל, כִּי נָשְׁקָה הַשְּׁכִינָה עֲלֵיהֶן" (ח"נ ביאליק, "אמי, זכרונה לברכה").    ישעיהו הנביא נוזף בעם המבקש לחסות בצל מצרים מפּחד…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

פַּכִּים קְטַנִּים

'זוטות', 'עניינים קלי ערך' – למשל: מן הפכים הקטנים שסופרו בעלוני הקיבוץ בראשיתו מצטיירת בצבעים טבעיים דמותה של קבוצת המייסדים.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

לְלֹא חַת, לִבְלִי חַת

'בלי פחד', 'שאין בו פחד' למשל: רב החובל ניצב ללא חַת על סיפון האונייה בעת הסערה. השורש חת"ת מציין ביסודו ניתוץ ושבירה, כגון בתיאור האדמה הנשברת ומתפוררת לרגבים מרוב יובש: "בַּעֲבוּר הָאֲדָמָה חַתָּה כִּי לֹא הָיָה…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

אוֹר יְקָרוֹת

'אור בהיר', 'אור נעים' למשל: נרות החנוכה זהרו באור יקרות. נבואותיו האחרונות של זכריה הן נבואות לאחרית הימים. בסוף הספר הוא מנבא כי כל הגויים ייאספו אל ירושלים ויילחמו עליה, ואולם ה' יילחם בהם ויושיע את…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

הִרְהִיב עֹז

'הֵעֵז' למשל: חמש שנים חלפו בטרם הרהיב עוז לגלות לנערה את דבר אהבתו אליה. הצירוף 'הרהיב עוז' או 'הרהיב עוז בנפשו' מבוסס על הכתוב בתהלים קלח, ג: "בְּיוֹם קָרָאתִי וַתַּעֲנֵנִי, תַּרְהִבֵנִי בְנַפְשִׁי עֹז". השורש רה"ב…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

נִטַּל עֻקְצוֹ

'פגה חריפותו', 'סר ממנו עיקרו' למשל: לאחר שהוכח שהנתבעת לא הייתה בארץ באותה העת, ניטל עוקצה של טענת התביעה.  המילה עֹקֶץ משמשת בלשוננו למן תקופת חז"ל, וכמילים רבות מרובד הלשון הזה מקורה כנראה ארמי: עוּקָץ,…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

חֲדַל אִישִׁים

'אדם עלוב וחלש אופי' למשל: חבריו ראו בוותרנותו מידה של גדלות רוח, אך הוא ראה עצמו רופס וחדל אישים. בכמה מקומות בספר ישעיהו מתוארת בהרחבה דמותו של עבד ה' – דמות אשר ניתנו לה פירושים…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יִשַּׁר כּוֹחַ

'כל הכבוד' (ברכת שבח וחיזוק) למשל: מסיבת הסיום הייתה נהדרת. יישר כוחכם! מקורו של המטבע בספרות חז"ל. במדרש על הכתוב "וְכָתַבְתִּי עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ" (שמות לד,…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בַּעֲלִיל

'בבירור', 'ללא ספק' למשל: פקודה בלתי חוקית בעליל. ניכר בעליל שהוא משקר. את הביטוי בשימושו המוכר לנו כיום ירשנו מן המשנה. בתקופת חז"ל היו חכמי הסנהדרין מקדשים את החודש – כלומר קובעים שמתחיל חודש…
המשך קריאה >>

מאמרים

חיי מילים: סוללה, מלאך

איך התרחב משמעה של המילה 'סוללה' מ'תל עפר שבונים סביב עיר נצורה' לשלל המשמעים שבהן משמשת המילה כיום ובהם 'קבוצת כלי ירייה' ו'בטרייה'? מה הקשר בין 'מלאך' ל'מלאכה', ואיך קיבל המלאך כנפיים? על גלגולי המשמעות של…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יָרַד לְטִמְיוֹן