נושא: פַּעֶלֶת

מאוצרות הארכיון

שַׁפַּעַת

בימות החורף רבים מאוד חולים בשפעת. בעבר קראו למחלה הזאת גְּרִיפָּה, על פי שמה בצרפתית. אך כבר בשנת תרנ"ג הציע בן־יהודה בעיתונו הצבי את החלופה שפעת, כפי שגילה ראובן סיוון במאמרו "מחיי המילים" (לשוננו לעם יט…
המשך קריאה >>

מאמרים

דרכה של האקדמיה ללשון העברית בחידושי מילים

בהרצאה זו שהועלתה על הכתב הציגה שושנה בהט, המזכירה המדעית הוותיקה של האקדמיה, את העקרונות שהדריכו את מחדשי המילים באקדמיה בתקופתה: מהי דרך המלך ומהן הדרכים הסוטות ממנה. בתוך כך היא מספרת על מילים שנתחדשו דוגמת סיקור, סוכרת ומקָרר, על חסרונן של מילים כמו יֶדע והקשר, על מילים במשקל פָּעיל ושפעל, על הלחמים ותחיליות ועוד.
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 50

תוכן העניינים פרס ראש הממשלה לרות אלמגור־רמון, עמ' 1 אושר המתווה של הקריה החדשה ללשון העברית בירושלים, עמ' 1 יום הלשון העברית: ללמוד לשון, ללמוד ספרות – איך ולמה, עמ' 1 שמות עבריים למחלות צמחים…
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

אושרו מילים בשימוש כללי ועוד ענייני מינוח ודקדוק (תשע"ד, 2013)

מליאת האקדמיה ללשון העברית אישרה את המילים מִצְלָלָה (פרגולה) וסוֹכֵכָה (גזיבו) וקיבלה החלטות נוספות במינוח ובדקדוק.
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

עיקרי תורת הניקוד

הקדמה לימוד כללי הניקוד אינו פשוט לדוברי העברית בת זמננו. ואין פלא בדבר: מערכת הניקוד המשמשת אותנו אינה מותאמת להגייה הרגילה בפינו כיום, אלא להגייה שנהגה בטבריה במחצית השנייה של האלף הראשון לספירה. בהגייה זו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים במשקל המחלות: יעפת, רגשת

יַעֶפֶת (jet lag) יַעֶפֶת או בלעז "ג'ט לג" היא תחושת עייפות וטשטוש אחרי טיסה ממושכת, בעיקר כאשר יש הפרשי זמן ניכרים בין נמל המוצא לנמל היעד.     המונח נדון בוועדה למילים בשימוש כללי…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

סַכּרת או סוּכּרת?

המונח התקני הוא סֻכֶּרֶת (בלי ניקוד: סוכרת). המונח שנקבע הוא שילוב של המילה סוכר ושל משקל המחלות פַּעֶלֶת, כלומר: ראשיתו בתנועה u כמו סוכר, והמשכו בשני סגולים כמשקל המחלות. למחלות דלקתיות האקדמיה נוהגת לקבוע שמות…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

כַּבָּאִית

למילה כַּבָּאִית שני מובנים: צורת הנקבה של כַּבַּאי ו'רכב כיבוי'. המשמעות הכפולה נוצרה מן התפקיד הכפול של הסיומת ־ִית: (א) סיומת נקבה המצטרפת לשם בזכר הנוטה לפי מין (צורן נטייה); (ב) סיומת בעלת משמעות (צורן…
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

שַׁפַּעַת

בימות החורף רבים מאוד חולים בשפעת. בעבר קראו למחלה הזאת גְּרִיפָּה, על פי שמה בצרפתית. אך כבר בשנת תרנ"ג הציע בן־יהודה בעיתונו הצבי את החלופה שפעת, כפי שגילה ראובן סיוון במאמרו "מחיי המילים" (לשוננו לעם יט…
המשך קריאה >>

מאמרים

דרכה של האקדמיה ללשון העברית בחידושי מילים

בהרצאה זו שהועלתה על הכתב הציגה שושנה בהט, המזכירה המדעית הוותיקה של האקדמיה, את העקרונות שהדריכו את מחדשי המילים באקדמיה בתקופתה: מהי דרך המלך ומהן הדרכים הסוטות ממנה. בתוך כך היא מספרת על מילים שנתחדשו דוגמת סיקור, סוכרת ומקָרר, על חסרונן של מילים כמו יֶדע והקשר, על מילים במשקל פָּעיל ושפעל, על הלחמים ותחיליות ועוד.
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 50

תוכן העניינים פרס ראש הממשלה לרות אלמגור־רמון, עמ' 1 אושר המתווה של הקריה החדשה ללשון העברית בירושלים, עמ' 1 יום הלשון העברית: ללמוד לשון, ללמוד ספרות – איך ולמה, עמ' 1 שמות עבריים למחלות צמחים…
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

אושרו מילים בשימוש כללי ועוד ענייני מינוח ודקדוק (תשע"ד, 2013)

מליאת האקדמיה ללשון העברית אישרה את המילים מִצְלָלָה (פרגולה) וסוֹכֵכָה (גזיבו) וקיבלה החלטות נוספות במינוח ובדקדוק.
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

עיקרי תורת הניקוד

הקדמה לימוד כללי הניקוד אינו פשוט לדוברי העברית בת זמננו. ואין פלא בדבר: מערכת הניקוד המשמשת אותנו אינה מותאמת להגייה הרגילה בפינו כיום, אלא להגייה שנהגה בטבריה במחצית השנייה של האלף הראשון לספירה. בהגייה זו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים במשקל המחלות: יעפת, רגשת

יַעֶפֶת (jet lag) יַעֶפֶת או בלעז "ג'ט לג" היא תחושת עייפות וטשטוש אחרי טיסה ממושכת, בעיקר כאשר יש הפרשי זמן ניכרים בין נמל המוצא לנמל היעד.     המונח נדון בוועדה למילים בשימוש כללי…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

סַכּרת או סוּכּרת?

המונח התקני הוא סֻכֶּרֶת (בלי ניקוד: סוכרת). המונח שנקבע הוא שילוב של המילה סוכר ושל משקל המחלות פַּעֶלֶת, כלומר: ראשיתו בתנועה u כמו סוכר, והמשכו בשני סגולים כמשקל המחלות. למחלות דלקתיות האקדמיה נוהגת לקבוע שמות…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

כַּבָּאִית

למילה כַּבָּאִית שני מובנים: צורת הנקבה של כַּבַּאי ו'רכב כיבוי'. המשמעות הכפולה נוצרה מן התפקיד הכפול של הסיומת ־ִית: (א) סיומת נקבה המצטרפת לשם בזכר הנוטה לפי מין (צורן נטייה); (ב) סיומת בעלת משמעות (צורן…
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

שַׁפַּעַת

בימות החורף רבים מאוד חולים בשפעת. בעבר קראו למחלה הזאת גְּרִיפָּה, על פי שמה בצרפתית. אך כבר בשנת תרנ"ג הציע בן־יהודה בעיתונו הצבי את החלופה שפעת, כפי שגילה ראובן סיוון במאמרו "מחיי המילים" (לשוננו לעם יט…
המשך קריאה >>

מאמרים

דרכה של האקדמיה ללשון העברית בחידושי מילים

בהרצאה זו שהועלתה על הכתב הציגה שושנה בהט, המזכירה המדעית הוותיקה של האקדמיה, את העקרונות שהדריכו את מחדשי המילים באקדמיה בתקופתה: מהי דרך המלך ומהן הדרכים הסוטות ממנה. בתוך כך היא מספרת על מילים שנתחדשו דוגמת סיקור, סוכרת ומקָרר, על חסרונן של מילים כמו יֶדע והקשר, על מילים במשקל פָּעיל ושפעל, על הלחמים ותחיליות ועוד.
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 50

תוכן העניינים פרס ראש הממשלה לרות אלמגור־רמון, עמ' 1 אושר המתווה של הקריה החדשה ללשון העברית בירושלים, עמ' 1 יום הלשון העברית: ללמוד לשון, ללמוד ספרות – איך ולמה, עמ' 1 שמות עבריים למחלות צמחים…
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

אושרו מילים בשימוש כללי ועוד ענייני מינוח ודקדוק (תשע"ד, 2013)

מליאת האקדמיה ללשון העברית אישרה את המילים מִצְלָלָה (פרגולה) וסוֹכֵכָה (גזיבו) וקיבלה החלטות נוספות במינוח ובדקדוק.
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

עיקרי תורת הניקוד

הקדמה לימוד כללי הניקוד אינו פשוט לדוברי העברית בת זמננו. ואין פלא בדבר: מערכת הניקוד המשמשת אותנו אינה מותאמת להגייה הרגילה בפינו כיום, אלא להגייה שנהגה בטבריה במחצית השנייה של האלף הראשון לספירה. בהגייה זו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים במשקל המחלות: יעפת, רגשת

יַעֶפֶת (jet lag) יַעֶפֶת או בלעז "ג'ט לג" היא תחושת עייפות וטשטוש אחרי טיסה ממושכת, בעיקר כאשר יש הפרשי זמן ניכרים בין נמל המוצא לנמל היעד.     המונח נדון בוועדה למילים בשימוש כללי…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

סַכּרת או סוּכּרת?

המונח התקני הוא סֻכֶּרֶת (בלי ניקוד: סוכרת). המונח שנקבע הוא שילוב של המילה סוכר ושל משקל המחלות פַּעֶלֶת, כלומר: ראשיתו בתנועה u כמו סוכר, והמשכו בשני סגולים כמשקל המחלות. למחלות דלקתיות האקדמיה נוהגת לקבוע שמות…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

כַּבָּאִית

למילה כַּבָּאִית שני מובנים: צורת הנקבה של כַּבַּאי ו'רכב כיבוי'. המשמעות הכפולה נוצרה מן התפקיד הכפול של הסיומת ־ִית: (א) סיומת נקבה המצטרפת לשם בזכר הנוטה לפי מין (צורן נטייה); (ב) סיומת בעלת משמעות (צורן…
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

שַׁפַּעַת

בימות החורף רבים מאוד חולים בשפעת. בעבר קראו למחלה הזאת גְּרִיפָּה, על פי שמה בצרפתית. אך כבר בשנת תרנ"ג הציע בן־יהודה בעיתונו הצבי את החלופה שפעת, כפי שגילה ראובן סיוון במאמרו "מחיי המילים" (לשוננו לעם יט…
המשך קריאה >>

מאמרים

דרכה של האקדמיה ללשון העברית בחידושי מילים

בהרצאה זו שהועלתה על הכתב הציגה שושנה בהט, המזכירה המדעית הוותיקה של האקדמיה, את העקרונות שהדריכו את מחדשי המילים באקדמיה בתקופתה: מהי דרך המלך ומהן הדרכים הסוטות ממנה. בתוך כך היא מספרת על מילים שנתחדשו דוגמת סיקור, סוכרת ומקָרר, על חסרונן של מילים כמו יֶדע והקשר, על מילים במשקל פָּעיל ושפעל, על הלחמים ותחיליות ועוד.
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 50

תוכן העניינים פרס ראש הממשלה לרות אלמגור־רמון, עמ' 1 אושר המתווה של הקריה החדשה ללשון העברית בירושלים, עמ' 1 יום הלשון העברית: ללמוד לשון, ללמוד ספרות – איך ולמה, עמ' 1 שמות עבריים למחלות צמחים…
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

אושרו מילים בשימוש כללי ועוד ענייני מינוח ודקדוק (תשע"ד, 2013)

מליאת האקדמיה ללשון העברית אישרה את המילים מִצְלָלָה (פרגולה) וסוֹכֵכָה (גזיבו) וקיבלה החלטות נוספות במינוח ובדקדוק.
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

עיקרי תורת הניקוד

הקדמה לימוד כללי הניקוד אינו פשוט לדוברי העברית בת זמננו. ואין פלא בדבר: מערכת הניקוד המשמשת אותנו אינה מותאמת להגייה הרגילה בפינו כיום, אלא להגייה שנהגה בטבריה במחצית השנייה של האלף הראשון לספירה. בהגייה זו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים במשקל המחלות: יעפת, רגשת

יַעֶפֶת (jet lag) יַעֶפֶת או בלעז "ג'ט לג" היא תחושת עייפות וטשטוש אחרי טיסה ממושכת, בעיקר כאשר יש הפרשי זמן ניכרים בין נמל המוצא לנמל היעד.     המונח נדון בוועדה למילים בשימוש כללי…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

סַכּרת או סוּכּרת?

המונח התקני הוא סֻכֶּרֶת (בלי ניקוד: סוכרת). המונח שנקבע הוא שילוב של המילה סוכר ושל משקל המחלות פַּעֶלֶת, כלומר: ראשיתו בתנועה u כמו סוכר, והמשכו בשני סגולים כמשקל המחלות. למחלות דלקתיות האקדמיה נוהגת לקבוע שמות…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

כַּבָּאִית

למילה כַּבָּאִית שני מובנים: צורת הנקבה של כַּבַּאי ו'רכב כיבוי'. המשמעות הכפולה נוצרה מן התפקיד הכפול של הסיומת ־ִית: (א) סיומת נקבה המצטרפת לשם בזכר הנוטה לפי מין (צורן נטייה); (ב) סיומת בעלת משמעות (צורן…
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

שַׁפַּעַת

בימות החורף רבים מאוד חולים בשפעת. בעבר קראו למחלה הזאת גְּרִיפָּה, על פי שמה בצרפתית. אך כבר בשנת תרנ"ג הציע בן־יהודה בעיתונו הצבי את החלופה שפעת, כפי שגילה ראובן סיוון במאמרו "מחיי המילים" (לשוננו לעם יט…
המשך קריאה >>

מאמרים

דרכה של האקדמיה ללשון העברית בחידושי מילים

בהרצאה זו שהועלתה על הכתב הציגה שושנה בהט, המזכירה המדעית הוותיקה של האקדמיה, את העקרונות שהדריכו את מחדשי המילים באקדמיה בתקופתה: מהי דרך המלך ומהן הדרכים הסוטות ממנה. בתוך כך היא מספרת על מילים שנתחדשו דוגמת סיקור, סוכרת ומקָרר, על חסרונן של מילים כמו יֶדע והקשר, על מילים במשקל פָּעיל ושפעל, על הלחמים ותחיליות ועוד.
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 50

תוכן העניינים פרס ראש הממשלה לרות אלמגור־רמון, עמ' 1 אושר המתווה של הקריה החדשה ללשון העברית בירושלים, עמ' 1 יום הלשון העברית: ללמוד לשון, ללמוד ספרות – איך ולמה, עמ' 1 שמות עבריים למחלות צמחים…
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

אושרו מילים בשימוש כללי ועוד ענייני מינוח ודקדוק (תשע"ד, 2013)

מליאת האקדמיה ללשון העברית אישרה את המילים מִצְלָלָה (פרגולה) וסוֹכֵכָה (גזיבו) וקיבלה החלטות נוספות במינוח ובדקדוק.
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

עיקרי תורת הניקוד

הקדמה לימוד כללי הניקוד אינו פשוט לדוברי העברית בת זמננו. ואין פלא בדבר: מערכת הניקוד המשמשת אותנו אינה מותאמת להגייה הרגילה בפינו כיום, אלא להגייה שנהגה בטבריה במחצית השנייה של האלף הראשון לספירה. בהגייה זו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים במשקל המחלות: יעפת, רגשת

יַעֶפֶת (jet lag) יַעֶפֶת או בלעז "ג'ט לג" היא תחושת עייפות וטשטוש אחרי טיסה ממושכת, בעיקר כאשר יש הפרשי זמן ניכרים בין נמל המוצא לנמל היעד.     המונח נדון בוועדה למילים בשימוש כללי…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

סַכּרת או סוּכּרת?

המונח התקני הוא סֻכֶּרֶת (בלי ניקוד: סוכרת). המונח שנקבע הוא שילוב של המילה סוכר ושל משקל המחלות פַּעֶלֶת, כלומר: ראשיתו בתנועה u כמו סוכר, והמשכו בשני סגולים כמשקל המחלות. למחלות דלקתיות האקדמיה נוהגת לקבוע שמות…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

כַּבָּאִית

למילה כַּבָּאִית שני מובנים: צורת הנקבה של כַּבַּאי ו'רכב כיבוי'. המשמעות הכפולה נוצרה מן התפקיד הכפול של הסיומת ־ִית: (א) סיומת נקבה המצטרפת לשם בזכר הנוטה לפי מין (צורן נטייה); (ב) סיומת בעלת משמעות (צורן…
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

שַׁפַּעַת

בימות החורף רבים מאוד חולים בשפעת. בעבר קראו למחלה הזאת גְּרִיפָּה, על פי שמה בצרפתית. אך כבר בשנת תרנ"ג הציע בן־יהודה בעיתונו הצבי את החלופה שפעת, כפי שגילה ראובן סיוון במאמרו "מחיי המילים" (לשוננו לעם יט…
המשך קריאה >>

מאמרים

דרכה של האקדמיה ללשון העברית בחידושי מילים

בהרצאה זו שהועלתה על הכתב הציגה שושנה בהט, המזכירה המדעית הוותיקה של האקדמיה, את העקרונות שהדריכו את מחדשי המילים באקדמיה בתקופתה: מהי דרך המלך ומהן הדרכים הסוטות ממנה. בתוך כך היא מספרת על מילים שנתחדשו דוגמת סיקור, סוכרת ומקָרר, על חסרונן של מילים כמו יֶדע והקשר, על מילים במשקל פָּעיל ושפעל, על הלחמים ותחיליות ועוד.
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 50

תוכן העניינים פרס ראש הממשלה לרות אלמגור־רמון, עמ' 1 אושר המתווה של הקריה החדשה ללשון העברית בירושלים, עמ' 1 יום הלשון העברית: ללמוד לשון, ללמוד ספרות – איך ולמה, עמ' 1 שמות עבריים למחלות צמחים…
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

אושרו מילים בשימוש כללי ועוד ענייני מינוח ודקדוק (תשע"ד, 2013)

מליאת האקדמיה ללשון העברית אישרה את המילים מִצְלָלָה (פרגולה) וסוֹכֵכָה (גזיבו) וקיבלה החלטות נוספות במינוח ובדקדוק.
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

עיקרי תורת הניקוד

הקדמה לימוד כללי הניקוד אינו פשוט לדוברי העברית בת זמננו. ואין פלא בדבר: מערכת הניקוד המשמשת אותנו אינה מותאמת להגייה הרגילה בפינו כיום, אלא להגייה שנהגה בטבריה במחצית השנייה של האלף הראשון לספירה. בהגייה זו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים במשקל המחלות: יעפת, רגשת

יַעֶפֶת (jet lag) יַעֶפֶת או בלעז "ג'ט לג" היא תחושת עייפות וטשטוש אחרי טיסה ממושכת, בעיקר כאשר יש הפרשי זמן ניכרים בין נמל המוצא לנמל היעד.     המונח נדון בוועדה למילים בשימוש כללי…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

סַכּרת או סוּכּרת?

המונח התקני הוא סֻכֶּרֶת (בלי ניקוד: סוכרת). המונח שנקבע הוא שילוב של המילה סוכר ושל משקל המחלות פַּעֶלֶת, כלומר: ראשיתו בתנועה u כמו סוכר, והמשכו בשני סגולים כמשקל המחלות. למחלות דלקתיות האקדמיה נוהגת לקבוע שמות…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

כַּבָּאִית

למילה כַּבָּאִית שני מובנים: צורת הנקבה של כַּבַּאי ו'רכב כיבוי'. המשמעות הכפולה נוצרה מן התפקיד הכפול של הסיומת ־ִית: (א) סיומת נקבה המצטרפת לשם בזכר הנוטה לפי מין (צורן נטייה); (ב) סיומת בעלת משמעות (צורן…
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

שַׁפַּעַת

בימות החורף רבים מאוד חולים בשפעת. בעבר קראו למחלה הזאת גְּרִיפָּה, על פי שמה בצרפתית. אך כבר בשנת תרנ"ג הציע בן־יהודה בעיתונו הצבי את החלופה שפעת, כפי שגילה ראובן סיוון במאמרו "מחיי המילים" (לשוננו לעם יט…
המשך קריאה >>

מאמרים

דרכה של האקדמיה ללשון העברית בחידושי מילים

בהרצאה זו שהועלתה על הכתב הציגה שושנה בהט, המזכירה המדעית הוותיקה של האקדמיה, את העקרונות שהדריכו את מחדשי המילים באקדמיה בתקופתה: מהי דרך המלך ומהן הדרכים הסוטות ממנה. בתוך כך היא מספרת על מילים שנתחדשו דוגמת סיקור, סוכרת ומקָרר, על חסרונן של מילים כמו יֶדע והקשר, על מילים במשקל פָּעיל ושפעל, על הלחמים ותחיליות ועוד.
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 50

תוכן העניינים פרס ראש הממשלה לרות אלמגור־רמון, עמ' 1 אושר המתווה של הקריה החדשה ללשון העברית בירושלים, עמ' 1 יום הלשון העברית: ללמוד לשון, ללמוד ספרות – איך ולמה, עמ' 1 שמות עבריים למחלות צמחים…
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

אושרו מילים בשימוש כללי ועוד ענייני מינוח ודקדוק (תשע"ד, 2013)

מליאת האקדמיה ללשון העברית אישרה את המילים מִצְלָלָה (פרגולה) וסוֹכֵכָה (גזיבו) וקיבלה החלטות נוספות במינוח ובדקדוק.
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

עיקרי תורת הניקוד

הקדמה לימוד כללי הניקוד אינו פשוט לדוברי העברית בת זמננו. ואין פלא בדבר: מערכת הניקוד המשמשת אותנו אינה מותאמת להגייה הרגילה בפינו כיום, אלא להגייה שנהגה בטבריה במחצית השנייה של האלף הראשון לספירה. בהגייה זו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים במשקל המחלות: יעפת, רגשת

יַעֶפֶת (jet lag) יַעֶפֶת או בלעז "ג'ט לג" היא תחושת עייפות וטשטוש אחרי טיסה ממושכת, בעיקר כאשר יש הפרשי זמן ניכרים בין נמל המוצא לנמל היעד.     המונח נדון בוועדה למילים בשימוש כללי…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

סַכּרת או סוּכּרת?

המונח התקני הוא סֻכֶּרֶת (בלי ניקוד: סוכרת). המונח שנקבע הוא שילוב של המילה סוכר ושל משקל המחלות פַּעֶלֶת, כלומר: ראשיתו בתנועה u כמו סוכר, והמשכו בשני סגולים כמשקל המחלות. למחלות דלקתיות האקדמיה נוהגת לקבוע שמות…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

כַּבָּאִית

למילה כַּבָּאִית שני מובנים: צורת הנקבה של כַּבַּאי ו'רכב כיבוי'. המשמעות הכפולה נוצרה מן התפקיד הכפול של הסיומת ־ִית: (א) סיומת נקבה המצטרפת לשם בזכר הנוטה לפי מין (צורן נטייה); (ב) סיומת בעלת משמעות (צורן…
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

שַׁפַּעַת

בימות החורף רבים מאוד חולים בשפעת. בעבר קראו למחלה הזאת גְּרִיפָּה, על פי שמה בצרפתית. אך כבר בשנת תרנ"ג הציע בן־יהודה בעיתונו הצבי את החלופה שפעת, כפי שגילה ראובן סיוון במאמרו "מחיי המילים" (לשוננו לעם יט…
המשך קריאה >>

מאמרים

דרכה של האקדמיה ללשון העברית בחידושי מילים

בהרצאה זו שהועלתה על הכתב הציגה שושנה בהט, המזכירה המדעית הוותיקה של האקדמיה, את העקרונות שהדריכו את מחדשי המילים באקדמיה בתקופתה: מהי דרך המלך ומהן הדרכים הסוטות ממנה. בתוך כך היא מספרת על מילים שנתחדשו דוגמת סיקור, סוכרת ומקָרר, על חסרונן של מילים כמו יֶדע והקשר, על מילים במשקל פָּעיל ושפעל, על הלחמים ותחיליות ועוד.
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 50

תוכן העניינים פרס ראש הממשלה לרות אלמגור־רמון, עמ' 1 אושר המתווה של הקריה החדשה ללשון העברית בירושלים, עמ' 1 יום הלשון העברית: ללמוד לשון, ללמוד ספרות – איך ולמה, עמ' 1 שמות עבריים למחלות צמחים…
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

אושרו מילים בשימוש כללי ועוד ענייני מינוח ודקדוק (תשע"ד, 2013)

מליאת האקדמיה ללשון העברית אישרה את המילים מִצְלָלָה (פרגולה) וסוֹכֵכָה (גזיבו) וקיבלה החלטות נוספות במינוח ובדקדוק.
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

עיקרי תורת הניקוד

הקדמה לימוד כללי הניקוד אינו פשוט לדוברי העברית בת זמננו. ואין פלא בדבר: מערכת הניקוד המשמשת אותנו אינה מותאמת להגייה הרגילה בפינו כיום, אלא להגייה שנהגה בטבריה במחצית השנייה של האלף הראשון לספירה. בהגייה זו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים במשקל המחלות: יעפת, רגשת

יַעֶפֶת (jet lag) יַעֶפֶת או בלעז "ג'ט לג" היא תחושת עייפות וטשטוש אחרי טיסה ממושכת, בעיקר כאשר יש הפרשי זמן ניכרים בין נמל המוצא לנמל היעד.     המונח נדון בוועדה למילים בשימוש כללי…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

סַכּרת או סוּכּרת?

המונח התקני הוא סֻכֶּרֶת (בלי ניקוד: סוכרת). המונח שנקבע הוא שילוב של המילה סוכר ושל משקל המחלות פַּעֶלֶת, כלומר: ראשיתו בתנועה u כמו סוכר, והמשכו בשני סגולים כמשקל המחלות. למחלות דלקתיות האקדמיה נוהגת לקבוע שמות…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

כַּבָּאִית

למילה כַּבָּאִית שני מובנים: צורת הנקבה של כַּבַּאי ו'רכב כיבוי'. המשמעות הכפולה נוצרה מן התפקיד הכפול של הסיומת ־ִית: (א) סיומת נקבה המצטרפת לשם בזכר הנוטה לפי מין (צורן נטייה); (ב) סיומת בעלת משמעות (צורן…
המשך קריאה >>

.

כלל ב – הסגול בשמות מלעיליים בעלי ארבע אותיות ומעלה בסופית תי"ו

בשמות בעלי ארבע אותיות ומעלה שהסופית בהם תי"ו הנקבה ושתי הברותיהם האחרונות מנוקדות בסגולים, בא בנטיית היחיד פתח כנגד הסגול הראשון ושווא כנגד הסגול השני. בצורת הרבים בא קמץ כנגד הסגול הראשון, והוא משתנה לשווא לפי שינויי ההטעמה.
למשל: חוֹבֶרֶת חוֹבַרְתִּי חוֹבָרוֹת חוֹבְרוֹת־, חוֹתֶמֶת חוֹתָמוֹת חוֹתְמוֹת־, כּוֹתֶרֶת כּוֹתַרְתָּם כּוֹתָרוֹת כּוֹתְרוֹת־, מַזְכֶּרֶת מַזְכַּרְתְּךָ מַזְכָּרוֹת מַזְכְּרוֹתֵיכֶם, מִשְׁמֶרֶת מִשְׁמַרְתִּי מִשְׁמָרוֹת מִשְׁמְרוֹת־, רַכֶּבֶת רַכַּבְתֵּךְ רַכָּבוֹת רַכְּבוֹת־, שְׁפוֹפֶרֶת שְׁפוֹפַרְתָּם שְׁפוֹפָרוֹת, תִּפְאֶרֶת תִּפְאַרְתָּם.

יוצאות מן הכלל צורות הרבים אִגְּרוֹת, מִסְגְּרוֹת, מִשְׁבְּצוֹת, שַׁרְשְׁרוֹת (וגם שַׁרְשְׁרָאוֹת), שַׁלְשְׁלוֹת (וגם שַׁלְשְׁלָאוֹת) – שבהן בא שווא כנגד הסגול הראשון.

הערות

  1. צורת הרבים של פַּרְפֶּרֶת היא פַּרְפְּרָאוֹת.
  2. צורת הרבים של גַּחֶלֶת היא גֶּחָלִים, ובסמיכות גַּחֲלֵי־(אש).
  3. נטיית השם גְּבֶרֶת, גְּבֶרֶת־ גְּבִרְתִּי; ברבים: גְּבָרוֹת או גְּבִירוֹת, גְּבִירוֹת־ גְּבִירוֹתַי וכו'.
  4. נטיית השם כְּנֶסֶת – כְּנִסְתִּי כְּנִסְתּוֹ; ברבים: כְּנָסוֹת כִּנְסוֹת־ישראל.