נושא: פַּעְלָן

מה ההבדל

סבלנות וסובלנות

עברית ימינו מזמנת לנו שתי מילים דומות אך שונות במשמעותן: סַבְלָנוּת (patience) וסוֹבְלָנוּת (tolerance). שתיהן גזורות מאותו השורש – סב"ל – שבראשונה היה בעל משמעות פיזית ממש: לסבול פירושו 'לשאת משא'. כך למשל בדברי הלעג…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

על ניקוד משקל פַּעְלָן

האקדמיה קבעה כי ניקודן הרגיל של מילים במשקל פַּעְלָן הוא בלא דגש חזק באות השנייה ובלא דגש קל (באות בגדכפ"ת) לאחר השווא: סַפְרָן, אַסְפָן. וזה הרקע להחלטה: בעבר, כפי שאפשר לראות במילונים ישנים ובספרי דקדוק,…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

תקשורת עברית: שלטוט, מרעש, סמליל, גריין

שִׁלְטוּט (זפזופ, זאפינג) שלטוט הוא שיטוט בין ערוצים בטלוויזיה באמצעות שַׁלַּט רַחַק. במילה שלטוט חברו יחד שורש המילה שַׁלָּט – שהורחב על ידי הכפלת האות האחרונה של השורש – וצלילי פעולת השִׁיטוּט. את המילה שלטוט…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בנתיבי התחבורה: נווטן, מֶחבר, מפרד, נסועה, מַזהר

מונחים מן המילון למונחי התחבורה היבשתית, תשע"ב (2012) נַוְטָן (GPS navigator) בלי ניקוד: נווטן. נווטן הוא הֶתְקֵן ניווט הפועל באמצעות מערכת האיכון העולמית (global positioning system, ובקיצור GPS). המילה נווטן דומה במבנה שלה למילים מזגן…
המשך קריאה >>

הגייה

תּוֹקְפָן

למה אין דגש בפ"א במילים תוקפן ותוקפנות? המילה תּוֹקְפָן נגזרה מן המילה תּוֹקֵף (צורת הבינוני של הפועל תָּקַף) בתוספת הסיומת ־ָן. השווא בקו"ף מוצאו אפוא בתנועת צירי, ומכאן שהוא שווא נע ואין אחריו דגש קל.…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

גִּזְעָן או גַּזְעָן?

יש היגיון דקדוקי הן בצורה גַּזְעָן, גַּזְעָנוּת, הן בצורה גִּזְעָן, גִּזְעָנוּת. גִּזען גזור מן השם גֶּזַע בתוספת הסיומת ־ָן, וכפי שהשם גֶּזַע נוטה בחיריק (גִּזְעִי, גִּזְעֲךָ), כך גם גִּזְעָן, גִּזְעָנוּת בחיריק. אפשר להשוות את גִּזְעָן…
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 68

ענייני דקדוק

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 17

תוכן העניינים היערכות מחדש של הוועדה למינוח טכנולוגי בחיפה, עמ' 1 מסלול חוקרים באקדמיה, עמ' 1 ספר המקורות לספרות צפון־אפריקה (המילון ההיסטורי), עמ' 1 החלטות בדקדוק, עמ' 2 סֵרָחוֹן, אַבָּהִי, כֹּהַל, פְּתַלְתַּל, מַעֲרָבוֹן, מַעֲרָכוֹן, צַהֲרוֹן,…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

סבלנות וסובלנות

עברית ימינו מזמנת לנו שתי מילים דומות אך שונות במשמעותן: סַבְלָנוּת (patience) וסוֹבְלָנוּת (tolerance). שתיהן גזורות מאותו השורש – סב"ל – שבראשונה היה בעל משמעות פיזית ממש: לסבול פירושו 'לשאת משא'. כך למשל בדברי הלעג…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

על ניקוד משקל פַּעְלָן

האקדמיה קבעה כי ניקודן הרגיל של מילים במשקל פַּעְלָן הוא בלא דגש חזק באות השנייה ובלא דגש קל (באות בגדכפ"ת) לאחר השווא: סַפְרָן, אַסְפָן. וזה הרקע להחלטה: בעבר, כפי שאפשר לראות במילונים ישנים ובספרי דקדוק,…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

תקשורת עברית: שלטוט, מרעש, סמליל, גריין

שִׁלְטוּט (זפזופ, זאפינג) שלטוט הוא שיטוט בין ערוצים בטלוויזיה באמצעות שַׁלַּט רַחַק. במילה שלטוט חברו יחד שורש המילה שַׁלָּט – שהורחב על ידי הכפלת האות האחרונה של השורש – וצלילי פעולת השִׁיטוּט. את המילה שלטוט…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בנתיבי התחבורה: נווטן, מֶחבר, מפרד, נסועה, מַזהר

מונחים מן המילון למונחי התחבורה היבשתית, תשע"ב (2012) נַוְטָן (GPS navigator) בלי ניקוד: נווטן. נווטן הוא הֶתְקֵן ניווט הפועל באמצעות מערכת האיכון העולמית (global positioning system, ובקיצור GPS). המילה נווטן דומה במבנה שלה למילים מזגן…
המשך קריאה >>

הגייה

תּוֹקְפָן

למה אין דגש בפ"א במילים תוקפן ותוקפנות? המילה תּוֹקְפָן נגזרה מן המילה תּוֹקֵף (צורת הבינוני של הפועל תָּקַף) בתוספת הסיומת ־ָן. השווא בקו"ף מוצאו אפוא בתנועת צירי, ומכאן שהוא שווא נע ואין אחריו דגש קל.…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

גִּזְעָן או גַּזְעָן?

יש היגיון דקדוקי הן בצורה גַּזְעָן, גַּזְעָנוּת, הן בצורה גִּזְעָן, גִּזְעָנוּת. גִּזען גזור מן השם גֶּזַע בתוספת הסיומת ־ָן, וכפי שהשם גֶּזַע נוטה בחיריק (גִּזְעִי, גִּזְעֲךָ), כך גם גִּזְעָן, גִּזְעָנוּת בחיריק. אפשר להשוות את גִּזְעָן…
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 68

ענייני דקדוק

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 17

תוכן העניינים היערכות מחדש של הוועדה למינוח טכנולוגי בחיפה, עמ' 1 מסלול חוקרים באקדמיה, עמ' 1 ספר המקורות לספרות צפון־אפריקה (המילון ההיסטורי), עמ' 1 החלטות בדקדוק, עמ' 2 סֵרָחוֹן, אַבָּהִי, כֹּהַל, פְּתַלְתַּל, מַעֲרָבוֹן, מַעֲרָכוֹן, צַהֲרוֹן,…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

סבלנות וסובלנות

עברית ימינו מזמנת לנו שתי מילים דומות אך שונות במשמעותן: סַבְלָנוּת (patience) וסוֹבְלָנוּת (tolerance). שתיהן גזורות מאותו השורש – סב"ל – שבראשונה היה בעל משמעות פיזית ממש: לסבול פירושו 'לשאת משא'. כך למשל בדברי הלעג…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

על ניקוד משקל פַּעְלָן

האקדמיה קבעה כי ניקודן הרגיל של מילים במשקל פַּעְלָן הוא בלא דגש חזק באות השנייה ובלא דגש קל (באות בגדכפ"ת) לאחר השווא: סַפְרָן, אַסְפָן. וזה הרקע להחלטה: בעבר, כפי שאפשר לראות במילונים ישנים ובספרי דקדוק,…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

תקשורת עברית: שלטוט, מרעש, סמליל, גריין

שִׁלְטוּט (זפזופ, זאפינג) שלטוט הוא שיטוט בין ערוצים בטלוויזיה באמצעות שַׁלַּט רַחַק. במילה שלטוט חברו יחד שורש המילה שַׁלָּט – שהורחב על ידי הכפלת האות האחרונה של השורש – וצלילי פעולת השִׁיטוּט. את המילה שלטוט…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בנתיבי התחבורה: נווטן, מֶחבר, מפרד, נסועה, מַזהר

מונחים מן המילון למונחי התחבורה היבשתית, תשע"ב (2012) נַוְטָן (GPS navigator) בלי ניקוד: נווטן. נווטן הוא הֶתְקֵן ניווט הפועל באמצעות מערכת האיכון העולמית (global positioning system, ובקיצור GPS). המילה נווטן דומה במבנה שלה למילים מזגן…
המשך קריאה >>

הגייה

תּוֹקְפָן

למה אין דגש בפ"א במילים תוקפן ותוקפנות? המילה תּוֹקְפָן נגזרה מן המילה תּוֹקֵף (צורת הבינוני של הפועל תָּקַף) בתוספת הסיומת ־ָן. השווא בקו"ף מוצאו אפוא בתנועת צירי, ומכאן שהוא שווא נע ואין אחריו דגש קל.…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

גִּזְעָן או גַּזְעָן?

יש היגיון דקדוקי הן בצורה גַּזְעָן, גַּזְעָנוּת, הן בצורה גִּזְעָן, גִּזְעָנוּת. גִּזען גזור מן השם גֶּזַע בתוספת הסיומת ־ָן, וכפי שהשם גֶּזַע נוטה בחיריק (גִּזְעִי, גִּזְעֲךָ), כך גם גִּזְעָן, גִּזְעָנוּת בחיריק. אפשר להשוות את גִּזְעָן…
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 68

ענייני דקדוק

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 17

תוכן העניינים היערכות מחדש של הוועדה למינוח טכנולוגי בחיפה, עמ' 1 מסלול חוקרים באקדמיה, עמ' 1 ספר המקורות לספרות צפון־אפריקה (המילון ההיסטורי), עמ' 1 החלטות בדקדוק, עמ' 2 סֵרָחוֹן, אַבָּהִי, כֹּהַל, פְּתַלְתַּל, מַעֲרָבוֹן, מַעֲרָכוֹן, צַהֲרוֹן,…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

סבלנות וסובלנות

עברית ימינו מזמנת לנו שתי מילים דומות אך שונות במשמעותן: סַבְלָנוּת (patience) וסוֹבְלָנוּת (tolerance). שתיהן גזורות מאותו השורש – סב"ל – שבראשונה היה בעל משמעות פיזית ממש: לסבול פירושו 'לשאת משא'. כך למשל בדברי הלעג…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

על ניקוד משקל פַּעְלָן

האקדמיה קבעה כי ניקודן הרגיל של מילים במשקל פַּעְלָן הוא בלא דגש חזק באות השנייה ובלא דגש קל (באות בגדכפ"ת) לאחר השווא: סַפְרָן, אַסְפָן. וזה הרקע להחלטה: בעבר, כפי שאפשר לראות במילונים ישנים ובספרי דקדוק,…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

תקשורת עברית: שלטוט, מרעש, סמליל, גריין

שִׁלְטוּט (זפזופ, זאפינג) שלטוט הוא שיטוט בין ערוצים בטלוויזיה באמצעות שַׁלַּט רַחַק. במילה שלטוט חברו יחד שורש המילה שַׁלָּט – שהורחב על ידי הכפלת האות האחרונה של השורש – וצלילי פעולת השִׁיטוּט. את המילה שלטוט…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בנתיבי התחבורה: נווטן, מֶחבר, מפרד, נסועה, מַזהר

מונחים מן המילון למונחי התחבורה היבשתית, תשע"ב (2012) נַוְטָן (GPS navigator) בלי ניקוד: נווטן. נווטן הוא הֶתְקֵן ניווט הפועל באמצעות מערכת האיכון העולמית (global positioning system, ובקיצור GPS). המילה נווטן דומה במבנה שלה למילים מזגן…
המשך קריאה >>

הגייה

תּוֹקְפָן

למה אין דגש בפ"א במילים תוקפן ותוקפנות? המילה תּוֹקְפָן נגזרה מן המילה תּוֹקֵף (צורת הבינוני של הפועל תָּקַף) בתוספת הסיומת ־ָן. השווא בקו"ף מוצאו אפוא בתנועת צירי, ומכאן שהוא שווא נע ואין אחריו דגש קל.…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

גִּזְעָן או גַּזְעָן?

יש היגיון דקדוקי הן בצורה גַּזְעָן, גַּזְעָנוּת, הן בצורה גִּזְעָן, גִּזְעָנוּת. גִּזען גזור מן השם גֶּזַע בתוספת הסיומת ־ָן, וכפי שהשם גֶּזַע נוטה בחיריק (גִּזְעִי, גִּזְעֲךָ), כך גם גִּזְעָן, גִּזְעָנוּת בחיריק. אפשר להשוות את גִּזְעָן…
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 68

ענייני דקדוק

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 17

תוכן העניינים היערכות מחדש של הוועדה למינוח טכנולוגי בחיפה, עמ' 1 מסלול חוקרים באקדמיה, עמ' 1 ספר המקורות לספרות צפון־אפריקה (המילון ההיסטורי), עמ' 1 החלטות בדקדוק, עמ' 2 סֵרָחוֹן, אַבָּהִי, כֹּהַל, פְּתַלְתַּל, מַעֲרָבוֹן, מַעֲרָכוֹן, צַהֲרוֹן,…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

סבלנות וסובלנות

עברית ימינו מזמנת לנו שתי מילים דומות אך שונות במשמעותן: סַבְלָנוּת (patience) וסוֹבְלָנוּת (tolerance). שתיהן גזורות מאותו השורש – סב"ל – שבראשונה היה בעל משמעות פיזית ממש: לסבול פירושו 'לשאת משא'. כך למשל בדברי הלעג…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

על ניקוד משקל פַּעְלָן

האקדמיה קבעה כי ניקודן הרגיל של מילים במשקל פַּעְלָן הוא בלא דגש חזק באות השנייה ובלא דגש קל (באות בגדכפ"ת) לאחר השווא: סַפְרָן, אַסְפָן. וזה הרקע להחלטה: בעבר, כפי שאפשר לראות במילונים ישנים ובספרי דקדוק,…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

תקשורת עברית: שלטוט, מרעש, סמליל, גריין

שִׁלְטוּט (זפזופ, זאפינג) שלטוט הוא שיטוט בין ערוצים בטלוויזיה באמצעות שַׁלַּט רַחַק. במילה שלטוט חברו יחד שורש המילה שַׁלָּט – שהורחב על ידי הכפלת האות האחרונה של השורש – וצלילי פעולת השִׁיטוּט. את המילה שלטוט…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בנתיבי התחבורה: נווטן, מֶחבר, מפרד, נסועה, מַזהר

מונחים מן המילון למונחי התחבורה היבשתית, תשע"ב (2012) נַוְטָן (GPS navigator) בלי ניקוד: נווטן. נווטן הוא הֶתְקֵן ניווט הפועל באמצעות מערכת האיכון העולמית (global positioning system, ובקיצור GPS). המילה נווטן דומה במבנה שלה למילים מזגן…
המשך קריאה >>

הגייה

תּוֹקְפָן

למה אין דגש בפ"א במילים תוקפן ותוקפנות? המילה תּוֹקְפָן נגזרה מן המילה תּוֹקֵף (צורת הבינוני של הפועל תָּקַף) בתוספת הסיומת ־ָן. השווא בקו"ף מוצאו אפוא בתנועת צירי, ומכאן שהוא שווא נע ואין אחריו דגש קל.…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

גִּזְעָן או גַּזְעָן?

יש היגיון דקדוקי הן בצורה גַּזְעָן, גַּזְעָנוּת, הן בצורה גִּזְעָן, גִּזְעָנוּת. גִּזען גזור מן השם גֶּזַע בתוספת הסיומת ־ָן, וכפי שהשם גֶּזַע נוטה בחיריק (גִּזְעִי, גִּזְעֲךָ), כך גם גִּזְעָן, גִּזְעָנוּת בחיריק. אפשר להשוות את גִּזְעָן…
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 68

ענייני דקדוק

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 17

תוכן העניינים היערכות מחדש של הוועדה למינוח טכנולוגי בחיפה, עמ' 1 מסלול חוקרים באקדמיה, עמ' 1 ספר המקורות לספרות צפון־אפריקה (המילון ההיסטורי), עמ' 1 החלטות בדקדוק, עמ' 2 סֵרָחוֹן, אַבָּהִי, כֹּהַל, פְּתַלְתַּל, מַעֲרָבוֹן, מַעֲרָכוֹן, צַהֲרוֹן,…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

סבלנות וסובלנות

עברית ימינו מזמנת לנו שתי מילים דומות אך שונות במשמעותן: סַבְלָנוּת (patience) וסוֹבְלָנוּת (tolerance). שתיהן גזורות מאותו השורש – סב"ל – שבראשונה היה בעל משמעות פיזית ממש: לסבול פירושו 'לשאת משא'. כך למשל בדברי הלעג…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

על ניקוד משקל פַּעְלָן

האקדמיה קבעה כי ניקודן הרגיל של מילים במשקל פַּעְלָן הוא בלא דגש חזק באות השנייה ובלא דגש קל (באות בגדכפ"ת) לאחר השווא: סַפְרָן, אַסְפָן. וזה הרקע להחלטה: בעבר, כפי שאפשר לראות במילונים ישנים ובספרי דקדוק,…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

תקשורת עברית: שלטוט, מרעש, סמליל, גריין

שִׁלְטוּט (זפזופ, זאפינג) שלטוט הוא שיטוט בין ערוצים בטלוויזיה באמצעות שַׁלַּט רַחַק. במילה שלטוט חברו יחד שורש המילה שַׁלָּט – שהורחב על ידי הכפלת האות האחרונה של השורש – וצלילי פעולת השִׁיטוּט. את המילה שלטוט…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בנתיבי התחבורה: נווטן, מֶחבר, מפרד, נסועה, מַזהר

מונחים מן המילון למונחי התחבורה היבשתית, תשע"ב (2012) נַוְטָן (GPS navigator) בלי ניקוד: נווטן. נווטן הוא הֶתְקֵן ניווט הפועל באמצעות מערכת האיכון העולמית (global positioning system, ובקיצור GPS). המילה נווטן דומה במבנה שלה למילים מזגן…
המשך קריאה >>

הגייה

תּוֹקְפָן

למה אין דגש בפ"א במילים תוקפן ותוקפנות? המילה תּוֹקְפָן נגזרה מן המילה תּוֹקֵף (צורת הבינוני של הפועל תָּקַף) בתוספת הסיומת ־ָן. השווא בקו"ף מוצאו אפוא בתנועת צירי, ומכאן שהוא שווא נע ואין אחריו דגש קל.…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

גִּזְעָן או גַּזְעָן?

יש היגיון דקדוקי הן בצורה גַּזְעָן, גַּזְעָנוּת, הן בצורה גִּזְעָן, גִּזְעָנוּת. גִּזען גזור מן השם גֶּזַע בתוספת הסיומת ־ָן, וכפי שהשם גֶּזַע נוטה בחיריק (גִּזְעִי, גִּזְעֲךָ), כך גם גִּזְעָן, גִּזְעָנוּת בחיריק. אפשר להשוות את גִּזְעָן…
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 68

ענייני דקדוק

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 17

תוכן העניינים היערכות מחדש של הוועדה למינוח טכנולוגי בחיפה, עמ' 1 מסלול חוקרים באקדמיה, עמ' 1 ספר המקורות לספרות צפון־אפריקה (המילון ההיסטורי), עמ' 1 החלטות בדקדוק, עמ' 2 סֵרָחוֹן, אַבָּהִי, כֹּהַל, פְּתַלְתַּל, מַעֲרָבוֹן, מַעֲרָכוֹן, צַהֲרוֹן,…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

סבלנות וסובלנות

עברית ימינו מזמנת לנו שתי מילים דומות אך שונות במשמעותן: סַבְלָנוּת (patience) וסוֹבְלָנוּת (tolerance). שתיהן גזורות מאותו השורש – סב"ל – שבראשונה היה בעל משמעות פיזית ממש: לסבול פירושו 'לשאת משא'. כך למשל בדברי הלעג…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

על ניקוד משקל פַּעְלָן

האקדמיה קבעה כי ניקודן הרגיל של מילים במשקל פַּעְלָן הוא בלא דגש חזק באות השנייה ובלא דגש קל (באות בגדכפ"ת) לאחר השווא: סַפְרָן, אַסְפָן. וזה הרקע להחלטה: בעבר, כפי שאפשר לראות במילונים ישנים ובספרי דקדוק,…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

תקשורת עברית: שלטוט, מרעש, סמליל, גריין

שִׁלְטוּט (זפזופ, זאפינג) שלטוט הוא שיטוט בין ערוצים בטלוויזיה באמצעות שַׁלַּט רַחַק. במילה שלטוט חברו יחד שורש המילה שַׁלָּט – שהורחב על ידי הכפלת האות האחרונה של השורש – וצלילי פעולת השִׁיטוּט. את המילה שלטוט…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בנתיבי התחבורה: נווטן, מֶחבר, מפרד, נסועה, מַזהר

מונחים מן המילון למונחי התחבורה היבשתית, תשע"ב (2012) נַוְטָן (GPS navigator) בלי ניקוד: נווטן. נווטן הוא הֶתְקֵן ניווט הפועל באמצעות מערכת האיכון העולמית (global positioning system, ובקיצור GPS). המילה נווטן דומה במבנה שלה למילים מזגן…
המשך קריאה >>

הגייה

תּוֹקְפָן

למה אין דגש בפ"א במילים תוקפן ותוקפנות? המילה תּוֹקְפָן נגזרה מן המילה תּוֹקֵף (צורת הבינוני של הפועל תָּקַף) בתוספת הסיומת ־ָן. השווא בקו"ף מוצאו אפוא בתנועת צירי, ומכאן שהוא שווא נע ואין אחריו דגש קל.…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

גִּזְעָן או גַּזְעָן?

יש היגיון דקדוקי הן בצורה גַּזְעָן, גַּזְעָנוּת, הן בצורה גִּזְעָן, גִּזְעָנוּת. גִּזען גזור מן השם גֶּזַע בתוספת הסיומת ־ָן, וכפי שהשם גֶּזַע נוטה בחיריק (גִּזְעִי, גִּזְעֲךָ), כך גם גִּזְעָן, גִּזְעָנוּת בחיריק. אפשר להשוות את גִּזְעָן…
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 68

ענייני דקדוק

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 17

תוכן העניינים היערכות מחדש של הוועדה למינוח טכנולוגי בחיפה, עמ' 1 מסלול חוקרים באקדמיה, עמ' 1 ספר המקורות לספרות צפון־אפריקה (המילון ההיסטורי), עמ' 1 החלטות בדקדוק, עמ' 2 סֵרָחוֹן, אַבָּהִי, כֹּהַל, פְּתַלְתַּל, מַעֲרָבוֹן, מַעֲרָכוֹן, צַהֲרוֹן,…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

סבלנות וסובלנות

עברית ימינו מזמנת לנו שתי מילים דומות אך שונות במשמעותן: סַבְלָנוּת (patience) וסוֹבְלָנוּת (tolerance). שתיהן גזורות מאותו השורש – סב"ל – שבראשונה היה בעל משמעות פיזית ממש: לסבול פירושו 'לשאת משא'. כך למשל בדברי הלעג…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

על ניקוד משקל פַּעְלָן

האקדמיה קבעה כי ניקודן הרגיל של מילים במשקל פַּעְלָן הוא בלא דגש חזק באות השנייה ובלא דגש קל (באות בגדכפ"ת) לאחר השווא: סַפְרָן, אַסְפָן. וזה הרקע להחלטה: בעבר, כפי שאפשר לראות במילונים ישנים ובספרי דקדוק,…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

תקשורת עברית: שלטוט, מרעש, סמליל, גריין

שִׁלְטוּט (זפזופ, זאפינג) שלטוט הוא שיטוט בין ערוצים בטלוויזיה באמצעות שַׁלַּט רַחַק. במילה שלטוט חברו יחד שורש המילה שַׁלָּט – שהורחב על ידי הכפלת האות האחרונה של השורש – וצלילי פעולת השִׁיטוּט. את המילה שלטוט…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בנתיבי התחבורה: נווטן, מֶחבר, מפרד, נסועה, מַזהר

מונחים מן המילון למונחי התחבורה היבשתית, תשע"ב (2012) נַוְטָן (GPS navigator) בלי ניקוד: נווטן. נווטן הוא הֶתְקֵן ניווט הפועל באמצעות מערכת האיכון העולמית (global positioning system, ובקיצור GPS). המילה נווטן דומה במבנה שלה למילים מזגן…
המשך קריאה >>

הגייה

תּוֹקְפָן

למה אין דגש בפ"א במילים תוקפן ותוקפנות? המילה תּוֹקְפָן נגזרה מן המילה תּוֹקֵף (צורת הבינוני של הפועל תָּקַף) בתוספת הסיומת ־ָן. השווא בקו"ף מוצאו אפוא בתנועת צירי, ומכאן שהוא שווא נע ואין אחריו דגש קל.…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

גִּזְעָן או גַּזְעָן?

יש היגיון דקדוקי הן בצורה גַּזְעָן, גַּזְעָנוּת, הן בצורה גִּזְעָן, גִּזְעָנוּת. גִּזען גזור מן השם גֶּזַע בתוספת הסיומת ־ָן, וכפי שהשם גֶּזַע נוטה בחיריק (גִּזְעִי, גִּזְעֲךָ), כך גם גִּזְעָן, גִּזְעָנוּת בחיריק. אפשר להשוות את גִּזְעָן…
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 68

ענייני דקדוק

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 17

תוכן העניינים היערכות מחדש של הוועדה למינוח טכנולוגי בחיפה, עמ' 1 מסלול חוקרים באקדמיה, עמ' 1 ספר המקורות לספרות צפון־אפריקה (המילון ההיסטורי), עמ' 1 החלטות בדקדוק, עמ' 2 סֵרָחוֹן, אַבָּהִי, כֹּהַל, פְּתַלְתַּל, מַעֲרָבוֹן, מַעֲרָכוֹן, צַהֲרוֹן,…
המשך קריאה >>

.

2.1.4 משקל פַּעְלָן

במשקל פַּעְלָן אין בא דגש (חזק) בע' הפועל ואין בא דגש (קל) בל' הפועל, כגון סַפְרָן, כַּלְבָן, נַקְדָן, צַלְבָן, צַרְכָן.

יוצאים מכלל זה קצת שמות הבאים בדגש בע' הפועל, ואלו הם: דַּבְּרָן, דַּכְּאָן, וַכְּחָן, חַבְּלָן, טַפְּסָן (המטפס על הרים, כנגד טַפְסָן – המתקין טפסים בבנייה), עַבְּדָן, קַבְּלָן, קַבְּצָן, קַפְּדָן (וגם קַפְדָן).
בשם עַצְבָּנִי בא דגש בל' הפועל.

לפי כלל זה דרך המלך בהגיית השם חלבן היא בריפוי הבי"ת: חַלְבָן.

.

כלל יב – הקמץ בסיומות ־ָן, ־ָר

1. שמות המסתיימים ב־ָן וסיומת זו היא צורן סופי או חלק של המשקל (כלומר, הנו"ן אינה מן השורש) – הקמץ שבסיומת מתקיים בנטייה. בכלל זה השמות בסיומת ־תָן. למשל: קַבְּלָן קַבְּלָנֵי־, יוֹמָן יוֹמָנֵיהֶם, מַזְגָן מַזְגָנֵיכֶם, אִילָן אִילָנוֹת־(סרק), נוֹגְדָן נוֹגְדָנֵי־; גַּאַוְתָן גַּאַוְתָנֵי־.

יצאו מכלל זה השמות האלה, שאין הקמץ בהם מתקיים בנטייה:

  • שמות במשקל פֻּעְלָן, פָּעְלָן: אָבְדָן, אֻלְפָּן, אֻמְדָּן, חֻרְבָּן, פֻּלְחָן, פֻּרְקָן, קָרְבָּן, שֻׁלְחָן.
  • שמות במשקל פִּעְיָן: בִּנְיָן, מִנְיָן, עִנְיָן, קִנְיָן.
  • שמות שונים: אַלְמָן, בֻּסְתָּן, דּוּכָן, דְּיוֹקָן[1], כִּבְשָׁן, לִפְתָּן, מִזְרָן, מִפְתָּן, פִּשְׁתָּן.[2]

לדוגמה: אֻלְפָּן אֻלְפְּנֵי־, שֻׁלְחָן שֻׁלְחֲנוֹתֵיהֶם; בִּנְיָן בִּנְיְנֵי־; דּוּכָן דּוּכְנֵיהֶם.

הקמץ (הראשון) בשם קַיְטָנָה מתקיים בנטייה, כגון קַיְטָנַת־ קַיְטָנוֹת־.

2. הקמץ מתקיים בשמות המסתיימים בצורן הסופי ־ָר והמציינים עיסוק או תכונה. למשל: סַנְדְּלָר סַנְדְּלָרֵיכֶם, סְמַרְטוּטָר סְמַרְטוּטָרֵי־, בִּימָר בִּימָרֵי־, וכן בשמות לַבְלָר לַבְלָרֵיכֶם, קֵיסָר קֵיסָרֵי־.

אבל: אוֹלָר אוֹלְרֵיכֶם, סוּדָר סוּדְרֵי־, סִינָר סִינְרֵי־, קוֹלָר קוֹלְרֵי־, עַכְבָּר עַכְבְּרֵי־.

[1] ראו עוד דְּיוֹקָן – צורת הרבים.
[2] רשימה זו אינה באה להביע עמדה בשאלת שורשם של השמות המנויים בה.