נושא: ערבית

גם וגם

שני פנים או שתי פנים?

המילה פָּנִים שייכת לקבוצת המילים שמינן הדקדוקי כפול – זכר וגם נקבה. לפיכך אפשר לומר "שתי פנים" וגם "שני פנים" – בין בהוראה מוחשית ובין בהוראה מושאלת ('צדדים', 'היבטים'). עם זאת כאשר משתמשים במפורש במילה פָּנִים כריבוי…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

זכוכית וזגוגית

המילים זכוכית וזגוגית קרובות מאוד זו לזו, ושתיהן התגלגלו ממקור אחד. אף על פי כן אין משמען זהה לגמרי: זכוכית היא שם החומר, ואילו זגוגית היא שִׁמְשָׁה, לוח זכוכית. עוד משמשת המילה זגוגית חלופה לאמייל…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מאזניים ואוזניים

רבים סבורים כי המילה מאזניים גזורה מן המילה אוזן, ולא היא. אומנם בעברית שתי המילים נראות שייכות לאותו השורש, אך מן הערבית והארמית עולה בבירור שמדובר בשורשים שונים. צורתה הערבית של המילה אֹזֶן היא אֻדְ'ן
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

שרב וחמסין

תֶּה וְאֹרֶז יֵשׁ בְּסִין, אֶרֶץ הַנִּדַּחַת וּבְאַרְצֵנוּ יֵשׁ חַמְסִין וְכָל מִינֵי קַדַּחַת. (אברהם שלונסקי) עונות המעבר בארץ ישראל מלֻוות בימים חמים ויבשים מאוד. רבים מכנים את מזג האוויר הזה בשם חַמְסִין, ואולם המונח התקני…
המשך קריאה >>

מאמרים

תרגומי הספרות הערבית לעברית: מאוריינטליזם להתקבלות

עניינו של המאמר בשלושה מתרגמים בולטים שאימצו מגמות תרגום ייחודיות, מתוך מניעים אידאולוגיים מנוגדים, והובילו את פעילות התרגום לכיוונים שונים: מנחם קפליוק (1988-1900), שמעון בלס (נולד ב־1930) ואנטון שמאס (נולד ב־1950). המאמר מבוסס על הרצאה של…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ציוד משרדי: מכבדה, קלמרית, דבקית, מכלב

מַכְבֵּדָה מכבדה היא משקולת של אבן או של מתכת וכדומה ששמים על דפים כדי שלא יתפזרו. המילה מכבדה נבחרה מתוך כמה הצעות, ובהן מִשְׁקֹלֶת נְיָר (תרגום המונח הלועזי paperweight), מִשְׁקוֹל, אֶבֶן נֵטֶל, אֶבֶן כֹּבֶד. הצעות…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מטף או מטפה?

השם הרווח למכל המשמש לכיבוי שרפות הוא מַטָּף, ואולם שמו התקני הוא מַטְפֶּה. את המונח מַטְפֶּה חידש ועד הלשון העברית במילון למונחי כבאות שיצא לאור בשנת תש"ז (1947) בשיתוף מרכז מכבי האש בארץ ישראל. המילה…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מילים מתיבת הנגינה

מאז ומעולם הייתה המוזיקה במרכז התרבות האנושית, והדבר ניכר היטב בלשון. בתנ"ך נזכרים כלי נגינה רבים: גִּתִּית, חָלִיל, חֲצֹצְרָה, כִּנּוֹר, מִנִּים, מְנַעַנְעִים, מְצִלְתַּיִם, צֶלְצֱלִים, נֵבֶל, עוּגָב, עָשׂוֹר, פַּעֲמוֹן, קֶרֶן, שׁוֹפָר, שָׁלִישִׁים, שְׁמִינִית, תֹּף; ובארמית של…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

יוצרים בעברית: טינית, עלילון, פְּתֵכָה, נעצוצים

טִינִית (פלסטלינה) טינית היא חומר פלסטי המשמש לעבודות כִּיּוּר – בעיקר של ילדים. החומר עשוי חרסית מעורבת בשמן או בשעווה. המילה טינית נגזרה מן המילה טִין (clay) שנוצרה בימי הביניים בהשפעת הערבית. בספרות חז"ל נזכרת…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

על חוויות וחווֹת אחרות

מתוך שפע המילים שנוספו ללשוננו בעת החדשה זכו רק מיעוטן שנדע מה היו נסיבות הולדתן. אחת מהן היא המילה חוויה. בלשוננו היום חוויה היא התנסות או מאורע המותירים באדם רושם עז. ואולם במקור חודשה המילה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

לבוש עברי לחורף: סורגה, צמודונים, קטיפת תלמים, רדיד

סֻרְגָּה (סוודר וכדומה) סורגה היא בגד לחלקו העליון של הגוף העשוי בסריגה ביד או במכונה. סורגה ללא שרוולים היא אֲפֻדָּה או לְסוּטָה (וסט). לסורגה בעלת שרוולים ללא רכיסה נקבע המונח פַּקְרֵס (מלשון חז"ל, במקור מיוונית),…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילות שמחה ושיר: מרצדת, צהלולים, נעימון, חדשיר

מִרְצֶדֶת (מובייל) מרצדת היא קישוט או צעצוע עשוי מעצמים תלויים (דמויות של חיות, פעמונים וכיוצא בהם) המתנועעים בשיווי משקל למשב אוויר או מופעלים על ידי סוללות או קפיץ. הפועל רִצֵּד נזכר פעם אחת בתנ"ך: "לָמָּה…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

שיקר לי או שיקר אותי?

בלשון המקורות משלים את הפועל שיקר מושא עקיף ולא מושא ישיר, כלומר לפני השם המשלים באה מילה יחס השונה מ'אֶת'. בתנ"ך מצאנו את מילת היחס ב: "לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ" (ויקרא…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית בים ועל החול החם: רכיכה, צדפה, שונית, תמנון

רַכִּיכָה (Mollusca) הרַכּיכות הן בעלי חיים חסרי שלד פנימי, ושמן העברי רכיכה ניתן להן בעקבות השם המדעי Mollusca על שם גופן הרך והרירי. בכלל הרכיכות מצויים הצְדָפוֹת, החלזונות (ובתוכם השַבְּלולים), הדְּיוֹנוּנִים, התְּמָנוּנִים ועוד. הרכיכות מונות…
המשך קריאה >>

הגייה

שיפון

לשם הצמח שיפון שתי מסורות הגייה בפי דוברי העברית: בפ"א רפה – שִׁיפוֹן, ובפ"א דגושה – שִׁפּוֹן. הצורה התקנית בימינו היא שִׁיפוֹן בפ"א רפה. כך קבע כבר ועד הלשון ב'ילקוט צמחים' שפרסם בשנת תר"ץ (1930),…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פרחים ויין לחג האביב: כליל החורש, צהרון מצוי, אֶקדם, אֶפטר

כְּלִיל הַחֹרֶשׁ (משפחת הכליליים) השם המדעי: Cercis siliquastrum. העץ כליל החורש, המפאר את החורש הארץ־ישראלי באביב בפריחתו העזה בוורוד־לילך, זכה בשם כְּלִיל שפירושו כתר. בערבית נקרא העץ عروس الغابة (ערוס אלע'אבה), שתרגומו 'כַּלַּת החורש'. המילה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מאכלים בצורת רבים: מדגנים, מופינים, טוגנים, צנימונים

מִדְגַּנִּים (cereal) מדגנים הם סוג של מזון בצורת פתיתים העשוי מצמחי מאכל עתירי עמילן – כגון חיטה, אורז או תירס – בדרגות שונות של עיבוד. מדגנים בחלב הם ארוחת בוקר נפוצה. המילה מדגנים בנויה בהשראת…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

חלווה או חלבה?

המילה חלווה נכתבת בווי"ו. אין בינה לחלב ולא כלום, שהרי היא מיוצרת בעיקרהּ מעירוב של שומשום טחון בדבש או בסוכר. מקור המילה בערבית. השורש הערבי חל"ו משמעו 'מתוק' או 'עָרֵב' (בערבית מדוברת גם 'יפה'). משורש…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

רֹאשׁ ורָאשִׁים

שאלה: האם צריך לומר רָאשֵׁי ממשלה או רֹאשֵׁי ממשלה? תשובה: צורת הרבים של רֹאשׁ היא בתנועת a: רָאשִׁים (בקמץ). מכאן גם צורת הנסמך רָאשֵׁי־, כגון רָאשֵׁי חודשים, רָאשֵׁי עם, רָאשֵׁי המדינה (כל הצירופים הללו מן…
המשך קריאה >>

הגייה

בדואי ובדווי

יש המקפידים – ובעיקר הקפידו בעבר – על הכתיב בדווי, ונימוקם עימם: כתיב זה מתאים לכתיב המילה בערבית (بدوي, בדוי). ואולם הכתיב הרווח יותר הוא בדואי. בירור מעלה שהגייתה של המילה בעברית לא הגיעה אלינו…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

ללבוש, לחבוש, לגרוב – פועלי לבישה בעברית

פריטי הלבוש רבים, והפועל הרגיל בעברית הוא כמובן לָבַשׁ. למשל במקרא לובשים בגדים (ראו לדוגמה בראשית כח, כ), לובשים מכנסיים (ויקרא ו, ג), מעיל (שמואל ב יג, יח), שׂמלה (לדוגמה ישעיהו ד, א), כותונת (לדוגמה…
המשך קריאה >>

יום ירושלים

העיר והבירה

ירושלים היא עיר הבירה של ישראל. הצירוף עִיר בִּירָה חדש הוא, אך רכיביו עתיקי יומין. המילה עִיר שכיחה מאוד בתנ"ך, והיא באה בו יותר מאלף פעמים. ביסודה היא מציינת כל יישוב של קבע, גם יישוב…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

מָרָק – אוכלים או שותים?

דוברי לשונות אירופה וצאצאיהם אוכלים מרק, ואילו דוברי הערבית וצאצאיהם שותים אותו. במקורות הקלסיים של העברית אין עדוּת לדרך הביטוי ששימשה את אבותינו. אין אפוא מניעה לקבל את שתי דרכי הביטוי. למתלבטים נוכל להציע שמרק…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

האם אפשר למזוג אוכל

רבים שואלים אותנו: האם מוזגים רק משקה או גם מאכל? השימוש בפועל למזוג ביחס לאוכל מוצק מקורו בהרגלי לשון המושפעים מן הערבית. הפועל המקביל בערבית לפעלים מָזַג ויָצַק הוא סַכַּבַּ. בחלק מן הלהגים המדוברים של…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

לשאלת תעתיקם של שמות מדינות

א. תעתיק תנועת a לציון התנועה a באם הקריאה אל"ף בתעתיק מלועזית לעברית לא קבעה האקדמיה כלל מוחלט, ובמידה מסוימת השאירה את ההחלטה בידיו של המתעתק. בנוסח הסעיף בכללי התעתיק של האקדמיה נמנים כמה שיקולים…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

כמה מילים יש בשפה העברית

שאלת מספר המילים בשפה כלשהי בכלל ובשפה העברית בפרט היא שאלה בעייתית מאוד, ואין לה תשובה מוחלטת. מדוע? לשאלה הזאת נלווֹת שאלות אחרות, החשובות לא פחות ממנה. נעמוד כאן בקצרה על שתיים מהן: הראשונה –…
המשך קריאה >>

הגייה

בְּפועל או בַּפּועל?

רבים מתלבטים בשאלה איך להגות: בַּפֹעַל, בְּפֹעַל או בַּפֹּעַל. הצורה הראשונה אינה דקדוקית, ואילו שתי הצורות האחרות תקינות מבחינה דקדוקית: בְּפוֹעל, בפ"א רפה כמו בְּכוֹחַ, בְּפֵרוּשׁ. בַּפּוֹעל, בפ"א דגושה כמו בַּבַּיִת, בַּפִּנָּה (צורה מיודעת; דגש…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

מזרן או מזרון?

הצורה מזרון רגילה על לשונם של רבים, ואולם הצורה התקנית היא מִזְרָן. מילה זו באה במשנה ומנוקדת בקמץ ברי"ש: מזרָן. גם במקומות שאינה מנוקדת, כגון בתוספתא, הכתיב הוא בלי וי"ו. ומה מקור הצורה 'מזרון' בחולם?…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

עורק

רבים הוגים "עֹרֶק" במלעיל (כמו אֹזֶן), ואולם את המילה יש לומר במלרע: עוֹרֵק (כמו שׁוֹמֵר), וברבים עוֹרְקִים (כמו שומְרים), כגון בצירוף 'חוסם עורְקים'. ייתכן שהסיבה להגייה המלעילית הרווחת "עֹרֶק" היא הטעמתם המלעילית של כמה איברי…
המשך קריאה >>

הגייה

כפר סבא

ההגייה הרווחת של שם העיר היא כפר סַבָּא (בבי"ת דגושה ובהטעמת ההברה סַ), ואילו ההגייה התקנית, זו הנשמעת בפיהם של קרייני החדשות, היא כפר סָבָא (בבי"ת רפה ובהטעמת ההברה האחרונה – בָא). העיר כפר סבא
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

יַהַב

יַהַב הוא שם מחודש, ואף המילה יַהַב מאוחרת היא. מה פירוש השם הזה ומה מקורו?
המשך קריאה >>

גם וגם

שני פנים או שתי פנים?

המילה פָּנִים שייכת לקבוצת המילים שמינן הדקדוקי כפול – זכר וגם נקבה. לפיכך אפשר לומר "שתי פנים" וגם "שני פנים" – בין בהוראה מוחשית ובין בהוראה מושאלת ('צדדים', 'היבטים'). עם זאת כאשר משתמשים במפורש במילה פָּנִים כריבוי…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

זכוכית וזגוגית

המילים זכוכית וזגוגית קרובות מאוד זו לזו, ושתיהן התגלגלו ממקור אחד. אף על פי כן אין משמען זהה לגמרי: זכוכית היא שם החומר, ואילו זגוגית היא שִׁמְשָׁה, לוח זכוכית. עוד משמשת המילה זגוגית חלופה לאמייל…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מאזניים ואוזניים

רבים סבורים כי המילה מאזניים גזורה מן המילה אוזן, ולא היא. אומנם בעברית שתי המילים נראות שייכות לאותו השורש, אך מן הערבית והארמית עולה בבירור שמדובר בשורשים שונים. צורתה הערבית של המילה אֹזֶן היא אֻדְ'ן
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

שרב וחמסין

תֶּה וְאֹרֶז יֵשׁ בְּסִין, אֶרֶץ הַנִּדַּחַת וּבְאַרְצֵנוּ יֵשׁ חַמְסִין וְכָל מִינֵי קַדַּחַת. (אברהם שלונסקי) עונות המעבר בארץ ישראל מלֻוות בימים חמים ויבשים מאוד. רבים מכנים את מזג האוויר הזה בשם חַמְסִין, ואולם המונח התקני…
המשך קריאה >>

מאמרים

תרגומי הספרות הערבית לעברית: מאוריינטליזם להתקבלות

עניינו של המאמר בשלושה מתרגמים בולטים שאימצו מגמות תרגום ייחודיות, מתוך מניעים אידאולוגיים מנוגדים, והובילו את פעילות התרגום לכיוונים שונים: מנחם קפליוק (1988-1900), שמעון בלס (נולד ב־1930) ואנטון שמאס (נולד ב־1950). המאמר מבוסס על הרצאה של…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ציוד משרדי: מכבדה, קלמרית, דבקית, מכלב

מַכְבֵּדָה מכבדה היא משקולת של אבן או של מתכת וכדומה ששמים על דפים כדי שלא יתפזרו. המילה מכבדה נבחרה מתוך כמה הצעות, ובהן מִשְׁקֹלֶת נְיָר (תרגום המונח הלועזי paperweight), מִשְׁקוֹל, אֶבֶן נֵטֶל, אֶבֶן כֹּבֶד. הצעות…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מטף או מטפה?

השם הרווח למכל המשמש לכיבוי שרפות הוא מַטָּף, ואולם שמו התקני הוא מַטְפֶּה. את המונח מַטְפֶּה חידש ועד הלשון העברית במילון למונחי כבאות שיצא לאור בשנת תש"ז (1947) בשיתוף מרכז מכבי האש בארץ ישראל. המילה…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מילים מתיבת הנגינה

מאז ומעולם הייתה המוזיקה במרכז התרבות האנושית, והדבר ניכר היטב בלשון. בתנ"ך נזכרים כלי נגינה רבים: גִּתִּית, חָלִיל, חֲצֹצְרָה, כִּנּוֹר, מִנִּים, מְנַעַנְעִים, מְצִלְתַּיִם, צֶלְצֱלִים, נֵבֶל, עוּגָב, עָשׂוֹר, פַּעֲמוֹן, קֶרֶן, שׁוֹפָר, שָׁלִישִׁים, שְׁמִינִית, תֹּף; ובארמית של…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

יוצרים בעברית: טינית, עלילון, פְּתֵכָה, נעצוצים

טִינִית (פלסטלינה) טינית היא חומר פלסטי המשמש לעבודות כִּיּוּר – בעיקר של ילדים. החומר עשוי חרסית מעורבת בשמן או בשעווה. המילה טינית נגזרה מן המילה טִין (clay) שנוצרה בימי הביניים בהשפעת הערבית. בספרות חז"ל נזכרת…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

על חוויות וחווֹת אחרות

מתוך שפע המילים שנוספו ללשוננו בעת החדשה זכו רק מיעוטן שנדע מה היו נסיבות הולדתן. אחת מהן היא המילה חוויה. בלשוננו היום חוויה היא התנסות או מאורע המותירים באדם רושם עז. ואולם במקור חודשה המילה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

לבוש עברי לחורף: סורגה, צמודונים, קטיפת תלמים, רדיד

סֻרְגָּה (סוודר וכדומה) סורגה היא בגד לחלקו העליון של הגוף העשוי בסריגה ביד או במכונה. סורגה ללא שרוולים היא אֲפֻדָּה או לְסוּטָה (וסט). לסורגה בעלת שרוולים ללא רכיסה נקבע המונח פַּקְרֵס (מלשון חז"ל, במקור מיוונית),…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילות שמחה ושיר: מרצדת, צהלולים, נעימון, חדשיר

מִרְצֶדֶת (מובייל) מרצדת היא קישוט או צעצוע עשוי מעצמים תלויים (דמויות של חיות, פעמונים וכיוצא בהם) המתנועעים בשיווי משקל למשב אוויר או מופעלים על ידי סוללות או קפיץ. הפועל רִצֵּד נזכר פעם אחת בתנ"ך: "לָמָּה…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

שיקר לי או שיקר אותי?

בלשון המקורות משלים את הפועל שיקר מושא עקיף ולא מושא ישיר, כלומר לפני השם המשלים באה מילה יחס השונה מ'אֶת'. בתנ"ך מצאנו את מילת היחס ב: "לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ" (ויקרא…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית בים ועל החול החם: רכיכה, צדפה, שונית, תמנון

רַכִּיכָה (Mollusca) הרַכּיכות הן בעלי חיים חסרי שלד פנימי, ושמן העברי רכיכה ניתן להן בעקבות השם המדעי Mollusca על שם גופן הרך והרירי. בכלל הרכיכות מצויים הצְדָפוֹת, החלזונות (ובתוכם השַבְּלולים), הדְּיוֹנוּנִים, התְּמָנוּנִים ועוד. הרכיכות מונות…
המשך קריאה >>

הגייה

שיפון

לשם הצמח שיפון שתי מסורות הגייה בפי דוברי העברית: בפ"א רפה – שִׁיפוֹן, ובפ"א דגושה – שִׁפּוֹן. הצורה התקנית בימינו היא שִׁיפוֹן בפ"א רפה. כך קבע כבר ועד הלשון ב'ילקוט צמחים' שפרסם בשנת תר"ץ (1930),…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פרחים ויין לחג האביב: כליל החורש, צהרון מצוי, אֶקדם, אֶפטר

כְּלִיל הַחֹרֶשׁ (משפחת הכליליים) השם המדעי: Cercis siliquastrum. העץ כליל החורש, המפאר את החורש הארץ־ישראלי באביב בפריחתו העזה בוורוד־לילך, זכה בשם כְּלִיל שפירושו כתר. בערבית נקרא העץ عروس الغابة (ערוס אלע'אבה), שתרגומו 'כַּלַּת החורש'. המילה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מאכלים בצורת רבים: מדגנים, מופינים, טוגנים, צנימונים

מִדְגַּנִּים (cereal) מדגנים הם סוג של מזון בצורת פתיתים העשוי מצמחי מאכל עתירי עמילן – כגון חיטה, אורז או תירס – בדרגות שונות של עיבוד. מדגנים בחלב הם ארוחת בוקר נפוצה. המילה מדגנים בנויה בהשראת…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

חלווה או חלבה?

המילה חלווה נכתבת בווי"ו. אין בינה לחלב ולא כלום, שהרי היא מיוצרת בעיקרהּ מעירוב של שומשום טחון בדבש או בסוכר. מקור המילה בערבית. השורש הערבי חל"ו משמעו 'מתוק' או 'עָרֵב' (בערבית מדוברת גם 'יפה'). משורש…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

רֹאשׁ ורָאשִׁים

שאלה: האם צריך לומר רָאשֵׁי ממשלה או רֹאשֵׁי ממשלה? תשובה: צורת הרבים של רֹאשׁ היא בתנועת a: רָאשִׁים (בקמץ). מכאן גם צורת הנסמך רָאשֵׁי־, כגון רָאשֵׁי חודשים, רָאשֵׁי עם, רָאשֵׁי המדינה (כל הצירופים הללו מן…
המשך קריאה >>

הגייה

בדואי ובדווי

יש המקפידים – ובעיקר הקפידו בעבר – על הכתיב בדווי, ונימוקם עימם: כתיב זה מתאים לכתיב המילה בערבית (بدوي, בדוי). ואולם הכתיב הרווח יותר הוא בדואי. בירור מעלה שהגייתה של המילה בעברית לא הגיעה אלינו…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

ללבוש, לחבוש, לגרוב – פועלי לבישה בעברית

פריטי הלבוש רבים, והפועל הרגיל בעברית הוא כמובן לָבַשׁ. למשל במקרא לובשים בגדים (ראו לדוגמה בראשית כח, כ), לובשים מכנסיים (ויקרא ו, ג), מעיל (שמואל ב יג, יח), שׂמלה (לדוגמה ישעיהו ד, א), כותונת (לדוגמה…
המשך קריאה >>

יום ירושלים

העיר והבירה

ירושלים היא עיר הבירה של ישראל. הצירוף עִיר בִּירָה חדש הוא, אך רכיביו עתיקי יומין. המילה עִיר שכיחה מאוד בתנ"ך, והיא באה בו יותר מאלף פעמים. ביסודה היא מציינת כל יישוב של קבע, גם יישוב…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

מָרָק – אוכלים או שותים?

דוברי לשונות אירופה וצאצאיהם אוכלים מרק, ואילו דוברי הערבית וצאצאיהם שותים אותו. במקורות הקלסיים של העברית אין עדוּת לדרך הביטוי ששימשה את אבותינו. אין אפוא מניעה לקבל את שתי דרכי הביטוי. למתלבטים נוכל להציע שמרק…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

האם אפשר למזוג אוכל

רבים שואלים אותנו: האם מוזגים רק משקה או גם מאכל? השימוש בפועל למזוג ביחס לאוכל מוצק מקורו בהרגלי לשון המושפעים מן הערבית. הפועל המקביל בערבית לפעלים מָזַג ויָצַק הוא סַכַּבַּ. בחלק מן הלהגים המדוברים של…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

לשאלת תעתיקם של שמות מדינות

א. תעתיק תנועת a לציון התנועה a באם הקריאה אל"ף בתעתיק מלועזית לעברית לא קבעה האקדמיה כלל מוחלט, ובמידה מסוימת השאירה את ההחלטה בידיו של המתעתק. בנוסח הסעיף בכללי התעתיק של האקדמיה נמנים כמה שיקולים…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

כמה מילים יש בשפה העברית

שאלת מספר המילים בשפה כלשהי בכלל ובשפה העברית בפרט היא שאלה בעייתית מאוד, ואין לה תשובה מוחלטת. מדוע? לשאלה הזאת נלווֹת שאלות אחרות, החשובות לא פחות ממנה. נעמוד כאן בקצרה על שתיים מהן: הראשונה –…
המשך קריאה >>

הגייה

בְּפועל או בַּפּועל?

רבים מתלבטים בשאלה איך להגות: בַּפֹעַל, בְּפֹעַל או בַּפֹּעַל. הצורה הראשונה אינה דקדוקית, ואילו שתי הצורות האחרות תקינות מבחינה דקדוקית: בְּפוֹעל, בפ"א רפה כמו בְּכוֹחַ, בְּפֵרוּשׁ. בַּפּוֹעל, בפ"א דגושה כמו בַּבַּיִת, בַּפִּנָּה (צורה מיודעת; דגש…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

מזרן או מזרון?

הצורה מזרון רגילה על לשונם של רבים, ואולם הצורה התקנית היא מִזְרָן. מילה זו באה במשנה ומנוקדת בקמץ ברי"ש: מזרָן. גם במקומות שאינה מנוקדת, כגון בתוספתא, הכתיב הוא בלי וי"ו. ומה מקור הצורה 'מזרון' בחולם?…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

עורק

רבים הוגים "עֹרֶק" במלעיל (כמו אֹזֶן), ואולם את המילה יש לומר במלרע: עוֹרֵק (כמו שׁוֹמֵר), וברבים עוֹרְקִים (כמו שומְרים), כגון בצירוף 'חוסם עורְקים'. ייתכן שהסיבה להגייה המלעילית הרווחת "עֹרֶק" היא הטעמתם המלעילית של כמה איברי…
המשך קריאה >>

הגייה

כפר סבא

ההגייה הרווחת של שם העיר היא כפר סַבָּא (בבי"ת דגושה ובהטעמת ההברה סַ), ואילו ההגייה התקנית, זו הנשמעת בפיהם של קרייני החדשות, היא כפר סָבָא (בבי"ת רפה ובהטעמת ההברה האחרונה – בָא). העיר כפר סבא
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

יַהַב

יַהַב הוא שם מחודש, ואף המילה יַהַב מאוחרת היא. מה פירוש השם הזה ומה מקורו?
המשך קריאה >>

גם וגם

שני פנים או שתי פנים?

המילה פָּנִים שייכת לקבוצת המילים שמינן הדקדוקי כפול – זכר וגם נקבה. לפיכך אפשר לומר "שתי פנים" וגם "שני פנים" – בין בהוראה מוחשית ובין בהוראה מושאלת ('צדדים', 'היבטים'). עם זאת כאשר משתמשים במפורש במילה פָּנִים כריבוי…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

זכוכית וזגוגית

המילים זכוכית וזגוגית קרובות מאוד זו לזו, ושתיהן התגלגלו ממקור אחד. אף על פי כן אין משמען זהה לגמרי: זכוכית היא שם החומר, ואילו זגוגית היא שִׁמְשָׁה, לוח זכוכית. עוד משמשת המילה זגוגית חלופה לאמייל…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מאזניים ואוזניים

רבים סבורים כי המילה מאזניים גזורה מן המילה אוזן, ולא היא. אומנם בעברית שתי המילים נראות שייכות לאותו השורש, אך מן הערבית והארמית עולה בבירור שמדובר בשורשים שונים. צורתה הערבית של המילה אֹזֶן היא אֻדְ'ן
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

שרב וחמסין

תֶּה וְאֹרֶז יֵשׁ בְּסִין, אֶרֶץ הַנִּדַּחַת וּבְאַרְצֵנוּ יֵשׁ חַמְסִין וְכָל מִינֵי קַדַּחַת. (אברהם שלונסקי) עונות המעבר בארץ ישראל מלֻוות בימים חמים ויבשים מאוד. רבים מכנים את מזג האוויר הזה בשם חַמְסִין, ואולם המונח התקני…
המשך קריאה >>

מאמרים

תרגומי הספרות הערבית לעברית: מאוריינטליזם להתקבלות

עניינו של המאמר בשלושה מתרגמים בולטים שאימצו מגמות תרגום ייחודיות, מתוך מניעים אידאולוגיים מנוגדים, והובילו את פעילות התרגום לכיוונים שונים: מנחם קפליוק (1988-1900), שמעון בלס (נולד ב־1930) ואנטון שמאס (נולד ב־1950). המאמר מבוסס על הרצאה של…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ציוד משרדי: מכבדה, קלמרית, דבקית, מכלב

מַכְבֵּדָה מכבדה היא משקולת של אבן או של מתכת וכדומה ששמים על דפים כדי שלא יתפזרו. המילה מכבדה נבחרה מתוך כמה הצעות, ובהן מִשְׁקֹלֶת נְיָר (תרגום המונח הלועזי paperweight), מִשְׁקוֹל, אֶבֶן נֵטֶל, אֶבֶן כֹּבֶד. הצעות…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מטף או מטפה?

השם הרווח למכל המשמש לכיבוי שרפות הוא מַטָּף, ואולם שמו התקני הוא מַטְפֶּה. את המונח מַטְפֶּה חידש ועד הלשון העברית במילון למונחי כבאות שיצא לאור בשנת תש"ז (1947) בשיתוף מרכז מכבי האש בארץ ישראל. המילה…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מילים מתיבת הנגינה

מאז ומעולם הייתה המוזיקה במרכז התרבות האנושית, והדבר ניכר היטב בלשון. בתנ"ך נזכרים כלי נגינה רבים: גִּתִּית, חָלִיל, חֲצֹצְרָה, כִּנּוֹר, מִנִּים, מְנַעַנְעִים, מְצִלְתַּיִם, צֶלְצֱלִים, נֵבֶל, עוּגָב, עָשׂוֹר, פַּעֲמוֹן, קֶרֶן, שׁוֹפָר, שָׁלִישִׁים, שְׁמִינִית, תֹּף; ובארמית של…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

יוצרים בעברית: טינית, עלילון, פְּתֵכָה, נעצוצים

טִינִית (פלסטלינה) טינית היא חומר פלסטי המשמש לעבודות כִּיּוּר – בעיקר של ילדים. החומר עשוי חרסית מעורבת בשמן או בשעווה. המילה טינית נגזרה מן המילה טִין (clay) שנוצרה בימי הביניים בהשפעת הערבית. בספרות חז"ל נזכרת…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

על חוויות וחווֹת אחרות

מתוך שפע המילים שנוספו ללשוננו בעת החדשה זכו רק מיעוטן שנדע מה היו נסיבות הולדתן. אחת מהן היא המילה חוויה. בלשוננו היום חוויה היא התנסות או מאורע המותירים באדם רושם עז. ואולם במקור חודשה המילה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

לבוש עברי לחורף: סורגה, צמודונים, קטיפת תלמים, רדיד

סֻרְגָּה (סוודר וכדומה) סורגה היא בגד לחלקו העליון של הגוף העשוי בסריגה ביד או במכונה. סורגה ללא שרוולים היא אֲפֻדָּה או לְסוּטָה (וסט). לסורגה בעלת שרוולים ללא רכיסה נקבע המונח פַּקְרֵס (מלשון חז"ל, במקור מיוונית),…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילות שמחה ושיר: מרצדת, צהלולים, נעימון, חדשיר

מִרְצֶדֶת (מובייל) מרצדת היא קישוט או צעצוע עשוי מעצמים תלויים (דמויות של חיות, פעמונים וכיוצא בהם) המתנועעים בשיווי משקל למשב אוויר או מופעלים על ידי סוללות או קפיץ. הפועל רִצֵּד נזכר פעם אחת בתנ"ך: "לָמָּה…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

שיקר לי או שיקר אותי?

בלשון המקורות משלים את הפועל שיקר מושא עקיף ולא מושא ישיר, כלומר לפני השם המשלים באה מילה יחס השונה מ'אֶת'. בתנ"ך מצאנו את מילת היחס ב: "לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ" (ויקרא…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית בים ועל החול החם: רכיכה, צדפה, שונית, תמנון

רַכִּיכָה (Mollusca) הרַכּיכות הן בעלי חיים חסרי שלד פנימי, ושמן העברי רכיכה ניתן להן בעקבות השם המדעי Mollusca על שם גופן הרך והרירי. בכלל הרכיכות מצויים הצְדָפוֹת, החלזונות (ובתוכם השַבְּלולים), הדְּיוֹנוּנִים, התְּמָנוּנִים ועוד. הרכיכות מונות…
המשך קריאה >>

הגייה

שיפון

לשם הצמח שיפון שתי מסורות הגייה בפי דוברי העברית: בפ"א רפה – שִׁיפוֹן, ובפ"א דגושה – שִׁפּוֹן. הצורה התקנית בימינו היא שִׁיפוֹן בפ"א רפה. כך קבע כבר ועד הלשון ב'ילקוט צמחים' שפרסם בשנת תר"ץ (1930),…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פרחים ויין לחג האביב: כליל החורש, צהרון מצוי, אֶקדם, אֶפטר

כְּלִיל הַחֹרֶשׁ (משפחת הכליליים) השם המדעי: Cercis siliquastrum. העץ כליל החורש, המפאר את החורש הארץ־ישראלי באביב בפריחתו העזה בוורוד־לילך, זכה בשם כְּלִיל שפירושו כתר. בערבית נקרא העץ عروس الغابة (ערוס אלע'אבה), שתרגומו 'כַּלַּת החורש'. המילה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מאכלים בצורת רבים: מדגנים, מופינים, טוגנים, צנימונים

מִדְגַּנִּים (cereal) מדגנים הם סוג של מזון בצורת פתיתים העשוי מצמחי מאכל עתירי עמילן – כגון חיטה, אורז או תירס – בדרגות שונות של עיבוד. מדגנים בחלב הם ארוחת בוקר נפוצה. המילה מדגנים בנויה בהשראת…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

חלווה או חלבה?

המילה חלווה נכתבת בווי"ו. אין בינה לחלב ולא כלום, שהרי היא מיוצרת בעיקרהּ מעירוב של שומשום טחון בדבש או בסוכר. מקור המילה בערבית. השורש הערבי חל"ו משמעו 'מתוק' או 'עָרֵב' (בערבית מדוברת גם 'יפה'). משורש…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

רֹאשׁ ורָאשִׁים

שאלה: האם צריך לומר רָאשֵׁי ממשלה או רֹאשֵׁי ממשלה? תשובה: צורת הרבים של רֹאשׁ היא בתנועת a: רָאשִׁים (בקמץ). מכאן גם צורת הנסמך רָאשֵׁי־, כגון רָאשֵׁי חודשים, רָאשֵׁי עם, רָאשֵׁי המדינה (כל הצירופים הללו מן…
המשך קריאה >>

הגייה

בדואי ובדווי

יש המקפידים – ובעיקר הקפידו בעבר – על הכתיב בדווי, ונימוקם עימם: כתיב זה מתאים לכתיב המילה בערבית (بدوي, בדוי). ואולם הכתיב הרווח יותר הוא בדואי. בירור מעלה שהגייתה של המילה בעברית לא הגיעה אלינו…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

ללבוש, לחבוש, לגרוב – פועלי לבישה בעברית

פריטי הלבוש רבים, והפועל הרגיל בעברית הוא כמובן לָבַשׁ. למשל במקרא לובשים בגדים (ראו לדוגמה בראשית כח, כ), לובשים מכנסיים (ויקרא ו, ג), מעיל (שמואל ב יג, יח), שׂמלה (לדוגמה ישעיהו ד, א), כותונת (לדוגמה…
המשך קריאה >>

יום ירושלים

העיר והבירה

ירושלים היא עיר הבירה של ישראל. הצירוף עִיר בִּירָה חדש הוא, אך רכיביו עתיקי יומין. המילה עִיר שכיחה מאוד בתנ"ך, והיא באה בו יותר מאלף פעמים. ביסודה היא מציינת כל יישוב של קבע, גם יישוב…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

מָרָק – אוכלים או שותים?

דוברי לשונות אירופה וצאצאיהם אוכלים מרק, ואילו דוברי הערבית וצאצאיהם שותים אותו. במקורות הקלסיים של העברית אין עדוּת לדרך הביטוי ששימשה את אבותינו. אין אפוא מניעה לקבל את שתי דרכי הביטוי. למתלבטים נוכל להציע שמרק…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

האם אפשר למזוג אוכל

רבים שואלים אותנו: האם מוזגים רק משקה או גם מאכל? השימוש בפועל למזוג ביחס לאוכל מוצק מקורו בהרגלי לשון המושפעים מן הערבית. הפועל המקביל בערבית לפעלים מָזַג ויָצַק הוא סַכַּבַּ. בחלק מן הלהגים המדוברים של…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

לשאלת תעתיקם של שמות מדינות

א. תעתיק תנועת a לציון התנועה a באם הקריאה אל"ף בתעתיק מלועזית לעברית לא קבעה האקדמיה כלל מוחלט, ובמידה מסוימת השאירה את ההחלטה בידיו של המתעתק. בנוסח הסעיף בכללי התעתיק של האקדמיה נמנים כמה שיקולים…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

כמה מילים יש בשפה העברית

שאלת מספר המילים בשפה כלשהי בכלל ובשפה העברית בפרט היא שאלה בעייתית מאוד, ואין לה תשובה מוחלטת. מדוע? לשאלה הזאת נלווֹת שאלות אחרות, החשובות לא פחות ממנה. נעמוד כאן בקצרה על שתיים מהן: הראשונה –…
המשך קריאה >>

הגייה

בְּפועל או בַּפּועל?

רבים מתלבטים בשאלה איך להגות: בַּפֹעַל, בְּפֹעַל או בַּפֹּעַל. הצורה הראשונה אינה דקדוקית, ואילו שתי הצורות האחרות תקינות מבחינה דקדוקית: בְּפוֹעל, בפ"א רפה כמו בְּכוֹחַ, בְּפֵרוּשׁ. בַּפּוֹעל, בפ"א דגושה כמו בַּבַּיִת, בַּפִּנָּה (צורה מיודעת; דגש…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

מזרן או מזרון?

הצורה מזרון רגילה על לשונם של רבים, ואולם הצורה התקנית היא מִזְרָן. מילה זו באה במשנה ומנוקדת בקמץ ברי"ש: מזרָן. גם במקומות שאינה מנוקדת, כגון בתוספתא, הכתיב הוא בלי וי"ו. ומה מקור הצורה 'מזרון' בחולם?…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

עורק

רבים הוגים "עֹרֶק" במלעיל (כמו אֹזֶן), ואולם את המילה יש לומר במלרע: עוֹרֵק (כמו שׁוֹמֵר), וברבים עוֹרְקִים (כמו שומְרים), כגון בצירוף 'חוסם עורְקים'. ייתכן שהסיבה להגייה המלעילית הרווחת "עֹרֶק" היא הטעמתם המלעילית של כמה איברי…
המשך קריאה >>

הגייה

כפר סבא

ההגייה הרווחת של שם העיר היא כפר סַבָּא (בבי"ת דגושה ובהטעמת ההברה סַ), ואילו ההגייה התקנית, זו הנשמעת בפיהם של קרייני החדשות, היא כפר סָבָא (בבי"ת רפה ובהטעמת ההברה האחרונה – בָא). העיר כפר סבא
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

יַהַב

יַהַב הוא שם מחודש, ואף המילה יַהַב מאוחרת היא. מה פירוש השם הזה ומה מקורו?
המשך קריאה >>

גם וגם

שני פנים או שתי פנים?

המילה פָּנִים שייכת לקבוצת המילים שמינן הדקדוקי כפול – זכר וגם נקבה. לפיכך אפשר לומר "שתי פנים" וגם "שני פנים" – בין בהוראה מוחשית ובין בהוראה מושאלת ('צדדים', 'היבטים'). עם זאת כאשר משתמשים במפורש במילה פָּנִים כריבוי…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

זכוכית וזגוגית

המילים זכוכית וזגוגית קרובות מאוד זו לזו, ושתיהן התגלגלו ממקור אחד. אף על פי כן אין משמען זהה לגמרי: זכוכית היא שם החומר, ואילו זגוגית היא שִׁמְשָׁה, לוח זכוכית. עוד משמשת המילה זגוגית חלופה לאמייל…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מאזניים ואוזניים

רבים סבורים כי המילה מאזניים גזורה מן המילה אוזן, ולא היא. אומנם בעברית שתי המילים נראות שייכות לאותו השורש, אך מן הערבית והארמית עולה בבירור שמדובר בשורשים שונים. צורתה הערבית של המילה אֹזֶן היא אֻדְ'ן
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

שרב וחמסין

תֶּה וְאֹרֶז יֵשׁ בְּסִין, אֶרֶץ הַנִּדַּחַת וּבְאַרְצֵנוּ יֵשׁ חַמְסִין וְכָל מִינֵי קַדַּחַת. (אברהם שלונסקי) עונות המעבר בארץ ישראל מלֻוות בימים חמים ויבשים מאוד. רבים מכנים את מזג האוויר הזה בשם חַמְסִין, ואולם המונח התקני…
המשך קריאה >>

מאמרים

תרגומי הספרות הערבית לעברית: מאוריינטליזם להתקבלות

עניינו של המאמר בשלושה מתרגמים בולטים שאימצו מגמות תרגום ייחודיות, מתוך מניעים אידאולוגיים מנוגדים, והובילו את פעילות התרגום לכיוונים שונים: מנחם קפליוק (1988-1900), שמעון בלס (נולד ב־1930) ואנטון שמאס (נולד ב־1950). המאמר מבוסס על הרצאה של…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ציוד משרדי: מכבדה, קלמרית, דבקית, מכלב

מַכְבֵּדָה מכבדה היא משקולת של אבן או של מתכת וכדומה ששמים על דפים כדי שלא יתפזרו. המילה מכבדה נבחרה מתוך כמה הצעות, ובהן מִשְׁקֹלֶת נְיָר (תרגום המונח הלועזי paperweight), מִשְׁקוֹל, אֶבֶן נֵטֶל, אֶבֶן כֹּבֶד. הצעות…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מטף או מטפה?

השם הרווח למכל המשמש לכיבוי שרפות הוא מַטָּף, ואולם שמו התקני הוא מַטְפֶּה. את המונח מַטְפֶּה חידש ועד הלשון העברית במילון למונחי כבאות שיצא לאור בשנת תש"ז (1947) בשיתוף מרכז מכבי האש בארץ ישראל. המילה…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מילים מתיבת הנגינה

מאז ומעולם הייתה המוזיקה במרכז התרבות האנושית, והדבר ניכר היטב בלשון. בתנ"ך נזכרים כלי נגינה רבים: גִּתִּית, חָלִיל, חֲצֹצְרָה, כִּנּוֹר, מִנִּים, מְנַעַנְעִים, מְצִלְתַּיִם, צֶלְצֱלִים, נֵבֶל, עוּגָב, עָשׂוֹר, פַּעֲמוֹן, קֶרֶן, שׁוֹפָר, שָׁלִישִׁים, שְׁמִינִית, תֹּף; ובארמית של…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

יוצרים בעברית: טינית, עלילון, פְּתֵכָה, נעצוצים

טִינִית (פלסטלינה) טינית היא חומר פלסטי המשמש לעבודות כִּיּוּר – בעיקר של ילדים. החומר עשוי חרסית מעורבת בשמן או בשעווה. המילה טינית נגזרה מן המילה טִין (clay) שנוצרה בימי הביניים בהשפעת הערבית. בספרות חז"ל נזכרת…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

על חוויות וחווֹת אחרות

מתוך שפע המילים שנוספו ללשוננו בעת החדשה זכו רק מיעוטן שנדע מה היו נסיבות הולדתן. אחת מהן היא המילה חוויה. בלשוננו היום חוויה היא התנסות או מאורע המותירים באדם רושם עז. ואולם במקור חודשה המילה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

לבוש עברי לחורף: סורגה, צמודונים, קטיפת תלמים, רדיד

סֻרְגָּה (סוודר וכדומה) סורגה היא בגד לחלקו העליון של הגוף העשוי בסריגה ביד או במכונה. סורגה ללא שרוולים היא אֲפֻדָּה או לְסוּטָה (וסט). לסורגה בעלת שרוולים ללא רכיסה נקבע המונח פַּקְרֵס (מלשון חז"ל, במקור מיוונית),…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילות שמחה ושיר: מרצדת, צהלולים, נעימון, חדשיר

מִרְצֶדֶת (מובייל) מרצדת היא קישוט או צעצוע עשוי מעצמים תלויים (דמויות של חיות, פעמונים וכיוצא בהם) המתנועעים בשיווי משקל למשב אוויר או מופעלים על ידי סוללות או קפיץ. הפועל רִצֵּד נזכר פעם אחת בתנ"ך: "לָמָּה…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

שיקר לי או שיקר אותי?

בלשון המקורות משלים את הפועל שיקר מושא עקיף ולא מושא ישיר, כלומר לפני השם המשלים באה מילה יחס השונה מ'אֶת'. בתנ"ך מצאנו את מילת היחס ב: "לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ" (ויקרא…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית בים ועל החול החם: רכיכה, צדפה, שונית, תמנון

רַכִּיכָה (Mollusca) הרַכּיכות הן בעלי חיים חסרי שלד פנימי, ושמן העברי רכיכה ניתן להן בעקבות השם המדעי Mollusca על שם גופן הרך והרירי. בכלל הרכיכות מצויים הצְדָפוֹת, החלזונות (ובתוכם השַבְּלולים), הדְּיוֹנוּנִים, התְּמָנוּנִים ועוד. הרכיכות מונות…
המשך קריאה >>

הגייה

שיפון

לשם הצמח שיפון שתי מסורות הגייה בפי דוברי העברית: בפ"א רפה – שִׁיפוֹן, ובפ"א דגושה – שִׁפּוֹן. הצורה התקנית בימינו היא שִׁיפוֹן בפ"א רפה. כך קבע כבר ועד הלשון ב'ילקוט צמחים' שפרסם בשנת תר"ץ (1930),…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פרחים ויין לחג האביב: כליל החורש, צהרון מצוי, אֶקדם, אֶפטר

כְּלִיל הַחֹרֶשׁ (משפחת הכליליים) השם המדעי: Cercis siliquastrum. העץ כליל החורש, המפאר את החורש הארץ־ישראלי באביב בפריחתו העזה בוורוד־לילך, זכה בשם כְּלִיל שפירושו כתר. בערבית נקרא העץ عروس الغابة (ערוס אלע'אבה), שתרגומו 'כַּלַּת החורש'. המילה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מאכלים בצורת רבים: מדגנים, מופינים, טוגנים, צנימונים

מִדְגַּנִּים (cereal) מדגנים הם סוג של מזון בצורת פתיתים העשוי מצמחי מאכל עתירי עמילן – כגון חיטה, אורז או תירס – בדרגות שונות של עיבוד. מדגנים בחלב הם ארוחת בוקר נפוצה. המילה מדגנים בנויה בהשראת…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

חלווה או חלבה?

המילה חלווה נכתבת בווי"ו. אין בינה לחלב ולא כלום, שהרי היא מיוצרת בעיקרהּ מעירוב של שומשום טחון בדבש או בסוכר. מקור המילה בערבית. השורש הערבי חל"ו משמעו 'מתוק' או 'עָרֵב' (בערבית מדוברת גם 'יפה'). משורש…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

רֹאשׁ ורָאשִׁים

שאלה: האם צריך לומר רָאשֵׁי ממשלה או רֹאשֵׁי ממשלה? תשובה: צורת הרבים של רֹאשׁ היא בתנועת a: רָאשִׁים (בקמץ). מכאן גם צורת הנסמך רָאשֵׁי־, כגון רָאשֵׁי חודשים, רָאשֵׁי עם, רָאשֵׁי המדינה (כל הצירופים הללו מן…
המשך קריאה >>

הגייה

בדואי ובדווי

יש המקפידים – ובעיקר הקפידו בעבר – על הכתיב בדווי, ונימוקם עימם: כתיב זה מתאים לכתיב המילה בערבית (بدوي, בדוי). ואולם הכתיב הרווח יותר הוא בדואי. בירור מעלה שהגייתה של המילה בעברית לא הגיעה אלינו…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

ללבוש, לחבוש, לגרוב – פועלי לבישה בעברית

פריטי הלבוש רבים, והפועל הרגיל בעברית הוא כמובן לָבַשׁ. למשל במקרא לובשים בגדים (ראו לדוגמה בראשית כח, כ), לובשים מכנסיים (ויקרא ו, ג), מעיל (שמואל ב יג, יח), שׂמלה (לדוגמה ישעיהו ד, א), כותונת (לדוגמה…
המשך קריאה >>

יום ירושלים

העיר והבירה

ירושלים היא עיר הבירה של ישראל. הצירוף עִיר בִּירָה חדש הוא, אך רכיביו עתיקי יומין. המילה עִיר שכיחה מאוד בתנ"ך, והיא באה בו יותר מאלף פעמים. ביסודה היא מציינת כל יישוב של קבע, גם יישוב…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

מָרָק – אוכלים או שותים?

דוברי לשונות אירופה וצאצאיהם אוכלים מרק, ואילו דוברי הערבית וצאצאיהם שותים אותו. במקורות הקלסיים של העברית אין עדוּת לדרך הביטוי ששימשה את אבותינו. אין אפוא מניעה לקבל את שתי דרכי הביטוי. למתלבטים נוכל להציע שמרק…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

האם אפשר למזוג אוכל

רבים שואלים אותנו: האם מוזגים רק משקה או גם מאכל? השימוש בפועל למזוג ביחס לאוכל מוצק מקורו בהרגלי לשון המושפעים מן הערבית. הפועל המקביל בערבית לפעלים מָזַג ויָצַק הוא סַכַּבַּ. בחלק מן הלהגים המדוברים של…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

לשאלת תעתיקם של שמות מדינות

א. תעתיק תנועת a לציון התנועה a באם הקריאה אל"ף בתעתיק מלועזית לעברית לא קבעה האקדמיה כלל מוחלט, ובמידה מסוימת השאירה את ההחלטה בידיו של המתעתק. בנוסח הסעיף בכללי התעתיק של האקדמיה נמנים כמה שיקולים…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

כמה מילים יש בשפה העברית

שאלת מספר המילים בשפה כלשהי בכלל ובשפה העברית בפרט היא שאלה בעייתית מאוד, ואין לה תשובה מוחלטת. מדוע? לשאלה הזאת נלווֹת שאלות אחרות, החשובות לא פחות ממנה. נעמוד כאן בקצרה על שתיים מהן: הראשונה –…
המשך קריאה >>

הגייה

בְּפועל או בַּפּועל?

רבים מתלבטים בשאלה איך להגות: בַּפֹעַל, בְּפֹעַל או בַּפֹּעַל. הצורה הראשונה אינה דקדוקית, ואילו שתי הצורות האחרות תקינות מבחינה דקדוקית: בְּפוֹעל, בפ"א רפה כמו בְּכוֹחַ, בְּפֵרוּשׁ. בַּפּוֹעל, בפ"א דגושה כמו בַּבַּיִת, בַּפִּנָּה (צורה מיודעת; דגש…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

מזרן או מזרון?

הצורה מזרון רגילה על לשונם של רבים, ואולם הצורה התקנית היא מִזְרָן. מילה זו באה במשנה ומנוקדת בקמץ ברי"ש: מזרָן. גם במקומות שאינה מנוקדת, כגון בתוספתא, הכתיב הוא בלי וי"ו. ומה מקור הצורה 'מזרון' בחולם?…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

עורק

רבים הוגים "עֹרֶק" במלעיל (כמו אֹזֶן), ואולם את המילה יש לומר במלרע: עוֹרֵק (כמו שׁוֹמֵר), וברבים עוֹרְקִים (כמו שומְרים), כגון בצירוף 'חוסם עורְקים'. ייתכן שהסיבה להגייה המלעילית הרווחת "עֹרֶק" היא הטעמתם המלעילית של כמה איברי…
המשך קריאה >>

הגייה

כפר סבא

ההגייה הרווחת של שם העיר היא כפר סַבָּא (בבי"ת דגושה ובהטעמת ההברה סַ), ואילו ההגייה התקנית, זו הנשמעת בפיהם של קרייני החדשות, היא כפר סָבָא (בבי"ת רפה ובהטעמת ההברה האחרונה – בָא). העיר כפר סבא
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

יַהַב

יַהַב הוא שם מחודש, ואף המילה יַהַב מאוחרת היא. מה פירוש השם הזה ומה מקורו?
המשך קריאה >>

גם וגם

שני פנים או שתי פנים?

המילה פָּנִים שייכת לקבוצת המילים שמינן הדקדוקי כפול – זכר וגם נקבה. לפיכך אפשר לומר "שתי פנים" וגם "שני פנים" – בין בהוראה מוחשית ובין בהוראה מושאלת ('צדדים', 'היבטים'). עם זאת כאשר משתמשים במפורש במילה פָּנִים כריבוי…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

זכוכית וזגוגית

המילים זכוכית וזגוגית קרובות מאוד זו לזו, ושתיהן התגלגלו ממקור אחד. אף על פי כן אין משמען זהה לגמרי: זכוכית היא שם החומר, ואילו זגוגית היא שִׁמְשָׁה, לוח זכוכית. עוד משמשת המילה זגוגית חלופה לאמייל…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מאזניים ואוזניים

רבים סבורים כי המילה מאזניים גזורה מן המילה אוזן, ולא היא. אומנם בעברית שתי המילים נראות שייכות לאותו השורש, אך מן הערבית והארמית עולה בבירור שמדובר בשורשים שונים. צורתה הערבית של המילה אֹזֶן היא אֻדְ'ן
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

שרב וחמסין

תֶּה וְאֹרֶז יֵשׁ בְּסִין, אֶרֶץ הַנִּדַּחַת וּבְאַרְצֵנוּ יֵשׁ חַמְסִין וְכָל מִינֵי קַדַּחַת. (אברהם שלונסקי) עונות המעבר בארץ ישראל מלֻוות בימים חמים ויבשים מאוד. רבים מכנים את מזג האוויר הזה בשם חַמְסִין, ואולם המונח התקני…
המשך קריאה >>

מאמרים

תרגומי הספרות הערבית לעברית: מאוריינטליזם להתקבלות

עניינו של המאמר בשלושה מתרגמים בולטים שאימצו מגמות תרגום ייחודיות, מתוך מניעים אידאולוגיים מנוגדים, והובילו את פעילות התרגום לכיוונים שונים: מנחם קפליוק (1988-1900), שמעון בלס (נולד ב־1930) ואנטון שמאס (נולד ב־1950). המאמר מבוסס על הרצאה של…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ציוד משרדי: מכבדה, קלמרית, דבקית, מכלב

מַכְבֵּדָה מכבדה היא משקולת של אבן או של מתכת וכדומה ששמים על דפים כדי שלא יתפזרו. המילה מכבדה נבחרה מתוך כמה הצעות, ובהן מִשְׁקֹלֶת נְיָר (תרגום המונח הלועזי paperweight), מִשְׁקוֹל, אֶבֶן נֵטֶל, אֶבֶן כֹּבֶד. הצעות…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מטף או מטפה?

השם הרווח למכל המשמש לכיבוי שרפות הוא מַטָּף, ואולם שמו התקני הוא מַטְפֶּה. את המונח מַטְפֶּה חידש ועד הלשון העברית במילון למונחי כבאות שיצא לאור בשנת תש"ז (1947) בשיתוף מרכז מכבי האש בארץ ישראל. המילה…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מילים מתיבת הנגינה

מאז ומעולם הייתה המוזיקה במרכז התרבות האנושית, והדבר ניכר היטב בלשון. בתנ"ך נזכרים כלי נגינה רבים: גִּתִּית, חָלִיל, חֲצֹצְרָה, כִּנּוֹר, מִנִּים, מְנַעַנְעִים, מְצִלְתַּיִם, צֶלְצֱלִים, נֵבֶל, עוּגָב, עָשׂוֹר, פַּעֲמוֹן, קֶרֶן, שׁוֹפָר, שָׁלִישִׁים, שְׁמִינִית, תֹּף; ובארמית של…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

יוצרים בעברית: טינית, עלילון, פְּתֵכָה, נעצוצים

טִינִית (פלסטלינה) טינית היא חומר פלסטי המשמש לעבודות כִּיּוּר – בעיקר של ילדים. החומר עשוי חרסית מעורבת בשמן או בשעווה. המילה טינית נגזרה מן המילה טִין (clay) שנוצרה בימי הביניים בהשפעת הערבית. בספרות חז"ל נזכרת…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

על חוויות וחווֹת אחרות

מתוך שפע המילים שנוספו ללשוננו בעת החדשה זכו רק מיעוטן שנדע מה היו נסיבות הולדתן. אחת מהן היא המילה חוויה. בלשוננו היום חוויה היא התנסות או מאורע המותירים באדם רושם עז. ואולם במקור חודשה המילה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

לבוש עברי לחורף: סורגה, צמודונים, קטיפת תלמים, רדיד

סֻרְגָּה (סוודר וכדומה) סורגה היא בגד לחלקו העליון של הגוף העשוי בסריגה ביד או במכונה. סורגה ללא שרוולים היא אֲפֻדָּה או לְסוּטָה (וסט). לסורגה בעלת שרוולים ללא רכיסה נקבע המונח פַּקְרֵס (מלשון חז"ל, במקור מיוונית),…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילות שמחה ושיר: מרצדת, צהלולים, נעימון, חדשיר

מִרְצֶדֶת (מובייל) מרצדת היא קישוט או צעצוע עשוי מעצמים תלויים (דמויות של חיות, פעמונים וכיוצא בהם) המתנועעים בשיווי משקל למשב אוויר או מופעלים על ידי סוללות או קפיץ. הפועל רִצֵּד נזכר פעם אחת בתנ"ך: "לָמָּה…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

שיקר לי או שיקר אותי?

בלשון המקורות משלים את הפועל שיקר מושא עקיף ולא מושא ישיר, כלומר לפני השם המשלים באה מילה יחס השונה מ'אֶת'. בתנ"ך מצאנו את מילת היחס ב: "לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ" (ויקרא…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית בים ועל החול החם: רכיכה, צדפה, שונית, תמנון

רַכִּיכָה (Mollusca) הרַכּיכות הן בעלי חיים חסרי שלד פנימי, ושמן העברי רכיכה ניתן להן בעקבות השם המדעי Mollusca על שם גופן הרך והרירי. בכלל הרכיכות מצויים הצְדָפוֹת, החלזונות (ובתוכם השַבְּלולים), הדְּיוֹנוּנִים, התְּמָנוּנִים ועוד. הרכיכות מונות…
המשך קריאה >>

הגייה

שיפון

לשם הצמח שיפון שתי מסורות הגייה בפי דוברי העברית: בפ"א רפה – שִׁיפוֹן, ובפ"א דגושה – שִׁפּוֹן. הצורה התקנית בימינו היא שִׁיפוֹן בפ"א רפה. כך קבע כבר ועד הלשון ב'ילקוט צמחים' שפרסם בשנת תר"ץ (1930),…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פרחים ויין לחג האביב: כליל החורש, צהרון מצוי, אֶקדם, אֶפטר

כְּלִיל הַחֹרֶשׁ (משפחת הכליליים) השם המדעי: Cercis siliquastrum. העץ כליל החורש, המפאר את החורש הארץ־ישראלי באביב בפריחתו העזה בוורוד־לילך, זכה בשם כְּלִיל שפירושו כתר. בערבית נקרא העץ عروس الغابة (ערוס אלע'אבה), שתרגומו 'כַּלַּת החורש'. המילה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מאכלים בצורת רבים: מדגנים, מופינים, טוגנים, צנימונים

מִדְגַּנִּים (cereal) מדגנים הם סוג של מזון בצורת פתיתים העשוי מצמחי מאכל עתירי עמילן – כגון חיטה, אורז או תירס – בדרגות שונות של עיבוד. מדגנים בחלב הם ארוחת בוקר נפוצה. המילה מדגנים בנויה בהשראת…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

חלווה או חלבה?

המילה חלווה נכתבת בווי"ו. אין בינה לחלב ולא כלום, שהרי היא מיוצרת בעיקרהּ מעירוב של שומשום טחון בדבש או בסוכר. מקור המילה בערבית. השורש הערבי חל"ו משמעו 'מתוק' או 'עָרֵב' (בערבית מדוברת גם 'יפה'). משורש…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

רֹאשׁ ורָאשִׁים

שאלה: האם צריך לומר רָאשֵׁי ממשלה או רֹאשֵׁי ממשלה? תשובה: צורת הרבים של רֹאשׁ היא בתנועת a: רָאשִׁים (בקמץ). מכאן גם צורת הנסמך רָאשֵׁי־, כגון רָאשֵׁי חודשים, רָאשֵׁי עם, רָאשֵׁי המדינה (כל הצירופים הללו מן…
המשך קריאה >>

הגייה

בדואי ובדווי

יש המקפידים – ובעיקר הקפידו בעבר – על הכתיב בדווי, ונימוקם עימם: כתיב זה מתאים לכתיב המילה בערבית (بدوي, בדוי). ואולם הכתיב הרווח יותר הוא בדואי. בירור מעלה שהגייתה של המילה בעברית לא הגיעה אלינו…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

ללבוש, לחבוש, לגרוב – פועלי לבישה בעברית

פריטי הלבוש רבים, והפועל הרגיל בעברית הוא כמובן לָבַשׁ. למשל במקרא לובשים בגדים (ראו לדוגמה בראשית כח, כ), לובשים מכנסיים (ויקרא ו, ג), מעיל (שמואל ב יג, יח), שׂמלה (לדוגמה ישעיהו ד, א), כותונת (לדוגמה…
המשך קריאה >>

יום ירושלים

העיר והבירה

ירושלים היא עיר הבירה של ישראל. הצירוף עִיר בִּירָה חדש הוא, אך רכיביו עתיקי יומין. המילה עִיר שכיחה מאוד בתנ"ך, והיא באה בו יותר מאלף פעמים. ביסודה היא מציינת כל יישוב של קבע, גם יישוב…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

מָרָק – אוכלים או שותים?

דוברי לשונות אירופה וצאצאיהם אוכלים מרק, ואילו דוברי הערבית וצאצאיהם שותים אותו. במקורות הקלסיים של העברית אין עדוּת לדרך הביטוי ששימשה את אבותינו. אין אפוא מניעה לקבל את שתי דרכי הביטוי. למתלבטים נוכל להציע שמרק…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

האם אפשר למזוג אוכל

רבים שואלים אותנו: האם מוזגים רק משקה או גם מאכל? השימוש בפועל למזוג ביחס לאוכל מוצק מקורו בהרגלי לשון המושפעים מן הערבית. הפועל המקביל בערבית לפעלים מָזַג ויָצַק הוא סַכַּבַּ. בחלק מן הלהגים המדוברים של…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

לשאלת תעתיקם של שמות מדינות

א. תעתיק תנועת a לציון התנועה a באם הקריאה אל"ף בתעתיק מלועזית לעברית לא קבעה האקדמיה כלל מוחלט, ובמידה מסוימת השאירה את ההחלטה בידיו של המתעתק. בנוסח הסעיף בכללי התעתיק של האקדמיה נמנים כמה שיקולים…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

כמה מילים יש בשפה העברית

שאלת מספר המילים בשפה כלשהי בכלל ובשפה העברית בפרט היא שאלה בעייתית מאוד, ואין לה תשובה מוחלטת. מדוע? לשאלה הזאת נלווֹת שאלות אחרות, החשובות לא פחות ממנה. נעמוד כאן בקצרה על שתיים מהן: הראשונה –…
המשך קריאה >>

הגייה

בְּפועל או בַּפּועל?

רבים מתלבטים בשאלה איך להגות: בַּפֹעַל, בְּפֹעַל או בַּפֹּעַל. הצורה הראשונה אינה דקדוקית, ואילו שתי הצורות האחרות תקינות מבחינה דקדוקית: בְּפוֹעל, בפ"א רפה כמו בְּכוֹחַ, בְּפֵרוּשׁ. בַּפּוֹעל, בפ"א דגושה כמו בַּבַּיִת, בַּפִּנָּה (צורה מיודעת; דגש…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

מזרן או מזרון?

הצורה מזרון רגילה על לשונם של רבים, ואולם הצורה התקנית היא מִזְרָן. מילה זו באה במשנה ומנוקדת בקמץ ברי"ש: מזרָן. גם במקומות שאינה מנוקדת, כגון בתוספתא, הכתיב הוא בלי וי"ו. ומה מקור הצורה 'מזרון' בחולם?…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

עורק

רבים הוגים "עֹרֶק" במלעיל (כמו אֹזֶן), ואולם את המילה יש לומר במלרע: עוֹרֵק (כמו שׁוֹמֵר), וברבים עוֹרְקִים (כמו שומְרים), כגון בצירוף 'חוסם עורְקים'. ייתכן שהסיבה להגייה המלעילית הרווחת "עֹרֶק" היא הטעמתם המלעילית של כמה איברי…
המשך קריאה >>

הגייה

כפר סבא

ההגייה הרווחת של שם העיר היא כפר סַבָּא (בבי"ת דגושה ובהטעמת ההברה סַ), ואילו ההגייה התקנית, זו הנשמעת בפיהם של קרייני החדשות, היא כפר סָבָא (בבי"ת רפה ובהטעמת ההברה האחרונה – בָא). העיר כפר סבא
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

יַהַב

יַהַב הוא שם מחודש, ואף המילה יַהַב מאוחרת היא. מה פירוש השם הזה ומה מקורו?
המשך קריאה >>

גם וגם

שני פנים או שתי פנים?

המילה פָּנִים שייכת לקבוצת המילים שמינן הדקדוקי כפול – זכר וגם נקבה. לפיכך אפשר לומר "שתי פנים" וגם "שני פנים" – בין בהוראה מוחשית ובין בהוראה מושאלת ('צדדים', 'היבטים'). עם זאת כאשר משתמשים במפורש במילה פָּנִים כריבוי…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

זכוכית וזגוגית

המילים זכוכית וזגוגית קרובות מאוד זו לזו, ושתיהן התגלגלו ממקור אחד. אף על פי כן אין משמען זהה לגמרי: זכוכית היא שם החומר, ואילו זגוגית היא שִׁמְשָׁה, לוח זכוכית. עוד משמשת המילה זגוגית חלופה לאמייל…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מאזניים ואוזניים

רבים סבורים כי המילה מאזניים גזורה מן המילה אוזן, ולא היא. אומנם בעברית שתי המילים נראות שייכות לאותו השורש, אך מן הערבית והארמית עולה בבירור שמדובר בשורשים שונים. צורתה הערבית של המילה אֹזֶן היא אֻדְ'ן
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

שרב וחמסין

תֶּה וְאֹרֶז יֵשׁ בְּסִין, אֶרֶץ הַנִּדַּחַת וּבְאַרְצֵנוּ יֵשׁ חַמְסִין וְכָל מִינֵי קַדַּחַת. (אברהם שלונסקי) עונות המעבר בארץ ישראל מלֻוות בימים חמים ויבשים מאוד. רבים מכנים את מזג האוויר הזה בשם חַמְסִין, ואולם המונח התקני…
המשך קריאה >>

מאמרים

תרגומי הספרות הערבית לעברית: מאוריינטליזם להתקבלות

עניינו של המאמר בשלושה מתרגמים בולטים שאימצו מגמות תרגום ייחודיות, מתוך מניעים אידאולוגיים מנוגדים, והובילו את פעילות התרגום לכיוונים שונים: מנחם קפליוק (1988-1900), שמעון בלס (נולד ב־1930) ואנטון שמאס (נולד ב־1950). המאמר מבוסס על הרצאה של…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ציוד משרדי: מכבדה, קלמרית, דבקית, מכלב

מַכְבֵּדָה מכבדה היא משקולת של אבן או של מתכת וכדומה ששמים על דפים כדי שלא יתפזרו. המילה מכבדה נבחרה מתוך כמה הצעות, ובהן מִשְׁקֹלֶת נְיָר (תרגום המונח הלועזי paperweight), מִשְׁקוֹל, אֶבֶן נֵטֶל, אֶבֶן כֹּבֶד. הצעות…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מטף או מטפה?

השם הרווח למכל המשמש לכיבוי שרפות הוא מַטָּף, ואולם שמו התקני הוא מַטְפֶּה. את המונח מַטְפֶּה חידש ועד הלשון העברית במילון למונחי כבאות שיצא לאור בשנת תש"ז (1947) בשיתוף מרכז מכבי האש בארץ ישראל. המילה…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מילים מתיבת הנגינה

מאז ומעולם הייתה המוזיקה במרכז התרבות האנושית, והדבר ניכר היטב בלשון. בתנ"ך נזכרים כלי נגינה רבים: גִּתִּית, חָלִיל, חֲצֹצְרָה, כִּנּוֹר, מִנִּים, מְנַעַנְעִים, מְצִלְתַּיִם, צֶלְצֱלִים, נֵבֶל, עוּגָב, עָשׂוֹר, פַּעֲמוֹן, קֶרֶן, שׁוֹפָר, שָׁלִישִׁים, שְׁמִינִית, תֹּף; ובארמית של…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

יוצרים בעברית: טינית, עלילון, פְּתֵכָה, נעצוצים

טִינִית (פלסטלינה) טינית היא חומר פלסטי המשמש לעבודות כִּיּוּר – בעיקר של ילדים. החומר עשוי חרסית מעורבת בשמן או בשעווה. המילה טינית נגזרה מן המילה טִין (clay) שנוצרה בימי הביניים בהשפעת הערבית. בספרות חז"ל נזכרת…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

על חוויות וחווֹת אחרות

מתוך שפע המילים שנוספו ללשוננו בעת החדשה זכו רק מיעוטן שנדע מה היו נסיבות הולדתן. אחת מהן היא המילה חוויה. בלשוננו היום חוויה היא התנסות או מאורע המותירים באדם רושם עז. ואולם במקור חודשה המילה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

לבוש עברי לחורף: סורגה, צמודונים, קטיפת תלמים, רדיד

סֻרְגָּה (סוודר וכדומה) סורגה היא בגד לחלקו העליון של הגוף העשוי בסריגה ביד או במכונה. סורגה ללא שרוולים היא אֲפֻדָּה או לְסוּטָה (וסט). לסורגה בעלת שרוולים ללא רכיסה נקבע המונח פַּקְרֵס (מלשון חז"ל, במקור מיוונית),…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילות שמחה ושיר: מרצדת, צהלולים, נעימון, חדשיר

מִרְצֶדֶת (מובייל) מרצדת היא קישוט או צעצוע עשוי מעצמים תלויים (דמויות של חיות, פעמונים וכיוצא בהם) המתנועעים בשיווי משקל למשב אוויר או מופעלים על ידי סוללות או קפיץ. הפועל רִצֵּד נזכר פעם אחת בתנ"ך: "לָמָּה…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

שיקר לי או שיקר אותי?

בלשון המקורות משלים את הפועל שיקר מושא עקיף ולא מושא ישיר, כלומר לפני השם המשלים באה מילה יחס השונה מ'אֶת'. בתנ"ך מצאנו את מילת היחס ב: "לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ" (ויקרא…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית בים ועל החול החם: רכיכה, צדפה, שונית, תמנון

רַכִּיכָה (Mollusca) הרַכּיכות הן בעלי חיים חסרי שלד פנימי, ושמן העברי רכיכה ניתן להן בעקבות השם המדעי Mollusca על שם גופן הרך והרירי. בכלל הרכיכות מצויים הצְדָפוֹת, החלזונות (ובתוכם השַבְּלולים), הדְּיוֹנוּנִים, התְּמָנוּנִים ועוד. הרכיכות מונות…
המשך קריאה >>

הגייה

שיפון

לשם הצמח שיפון שתי מסורות הגייה בפי דוברי העברית: בפ"א רפה – שִׁיפוֹן, ובפ"א דגושה – שִׁפּוֹן. הצורה התקנית בימינו היא שִׁיפוֹן בפ"א רפה. כך קבע כבר ועד הלשון ב'ילקוט צמחים' שפרסם בשנת תר"ץ (1930),…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פרחים ויין לחג האביב: כליל החורש, צהרון מצוי, אֶקדם, אֶפטר

כְּלִיל הַחֹרֶשׁ (משפחת הכליליים) השם המדעי: Cercis siliquastrum. העץ כליל החורש, המפאר את החורש הארץ־ישראלי באביב בפריחתו העזה בוורוד־לילך, זכה בשם כְּלִיל שפירושו כתר. בערבית נקרא העץ عروس الغابة (ערוס אלע'אבה), שתרגומו 'כַּלַּת החורש'. המילה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מאכלים בצורת רבים: מדגנים, מופינים, טוגנים, צנימונים

מִדְגַּנִּים (cereal) מדגנים הם סוג של מזון בצורת פתיתים העשוי מצמחי מאכל עתירי עמילן – כגון חיטה, אורז או תירס – בדרגות שונות של עיבוד. מדגנים בחלב הם ארוחת בוקר נפוצה. המילה מדגנים בנויה בהשראת…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

חלווה או חלבה?

המילה חלווה נכתבת בווי"ו. אין בינה לחלב ולא כלום, שהרי היא מיוצרת בעיקרהּ מעירוב של שומשום טחון בדבש או בסוכר. מקור המילה בערבית. השורש הערבי חל"ו משמעו 'מתוק' או 'עָרֵב' (בערבית מדוברת גם 'יפה'). משורש…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

רֹאשׁ ורָאשִׁים

שאלה: האם צריך לומר רָאשֵׁי ממשלה או רֹאשֵׁי ממשלה? תשובה: צורת הרבים של רֹאשׁ היא בתנועת a: רָאשִׁים (בקמץ). מכאן גם צורת הנסמך רָאשֵׁי־, כגון רָאשֵׁי חודשים, רָאשֵׁי עם, רָאשֵׁי המדינה (כל הצירופים הללו מן…
המשך קריאה >>

הגייה

בדואי ובדווי

יש המקפידים – ובעיקר הקפידו בעבר – על הכתיב בדווי, ונימוקם עימם: כתיב זה מתאים לכתיב המילה בערבית (بدوي, בדוי). ואולם הכתיב הרווח יותר הוא בדואי. בירור מעלה שהגייתה של המילה בעברית לא הגיעה אלינו…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

ללבוש, לחבוש, לגרוב – פועלי לבישה בעברית

פריטי הלבוש רבים, והפועל הרגיל בעברית הוא כמובן לָבַשׁ. למשל במקרא לובשים בגדים (ראו לדוגמה בראשית כח, כ), לובשים מכנסיים (ויקרא ו, ג), מעיל (שמואל ב יג, יח), שׂמלה (לדוגמה ישעיהו ד, א), כותונת (לדוגמה…
המשך קריאה >>

יום ירושלים

העיר והבירה

ירושלים היא עיר הבירה של ישראל. הצירוף עִיר בִּירָה חדש הוא, אך רכיביו עתיקי יומין. המילה עִיר שכיחה מאוד בתנ"ך, והיא באה בו יותר מאלף פעמים. ביסודה היא מציינת כל יישוב של קבע, גם יישוב…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

מָרָק – אוכלים או שותים?

דוברי לשונות אירופה וצאצאיהם אוכלים מרק, ואילו דוברי הערבית וצאצאיהם שותים אותו. במקורות הקלסיים של העברית אין עדוּת לדרך הביטוי ששימשה את אבותינו. אין אפוא מניעה לקבל את שתי דרכי הביטוי. למתלבטים נוכל להציע שמרק…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

האם אפשר למזוג אוכל

רבים שואלים אותנו: האם מוזגים רק משקה או גם מאכל? השימוש בפועל למזוג ביחס לאוכל מוצק מקורו בהרגלי לשון המושפעים מן הערבית. הפועל המקביל בערבית לפעלים מָזַג ויָצַק הוא סַכַּבַּ. בחלק מן הלהגים המדוברים של…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

לשאלת תעתיקם של שמות מדינות

א. תעתיק תנועת a לציון התנועה a באם הקריאה אל"ף בתעתיק מלועזית לעברית לא קבעה האקדמיה כלל מוחלט, ובמידה מסוימת השאירה את ההחלטה בידיו של המתעתק. בנוסח הסעיף בכללי התעתיק של האקדמיה נמנים כמה שיקולים…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

כמה מילים יש בשפה העברית

שאלת מספר המילים בשפה כלשהי בכלל ובשפה העברית בפרט היא שאלה בעייתית מאוד, ואין לה תשובה מוחלטת. מדוע? לשאלה הזאת נלווֹת שאלות אחרות, החשובות לא פחות ממנה. נעמוד כאן בקצרה על שתיים מהן: הראשונה –…
המשך קריאה >>

הגייה

בְּפועל או בַּפּועל?

רבים מתלבטים בשאלה איך להגות: בַּפֹעַל, בְּפֹעַל או בַּפֹּעַל. הצורה הראשונה אינה דקדוקית, ואילו שתי הצורות האחרות תקינות מבחינה דקדוקית: בְּפוֹעל, בפ"א רפה כמו בְּכוֹחַ, בְּפֵרוּשׁ. בַּפּוֹעל, בפ"א דגושה כמו בַּבַּיִת, בַּפִּנָּה (צורה מיודעת; דגש…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

מזרן או מזרון?

הצורה מזרון רגילה על לשונם של רבים, ואולם הצורה התקנית היא מִזְרָן. מילה זו באה במשנה ומנוקדת בקמץ ברי"ש: מזרָן. גם במקומות שאינה מנוקדת, כגון בתוספתא, הכתיב הוא בלי וי"ו. ומה מקור הצורה 'מזרון' בחולם?…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

עורק

רבים הוגים "עֹרֶק" במלעיל (כמו אֹזֶן), ואולם את המילה יש לומר במלרע: עוֹרֵק (כמו שׁוֹמֵר), וברבים עוֹרְקִים (כמו שומְרים), כגון בצירוף 'חוסם עורְקים'. ייתכן שהסיבה להגייה המלעילית הרווחת "עֹרֶק" היא הטעמתם המלעילית של כמה איברי…
המשך קריאה >>

הגייה

כפר סבא

ההגייה הרווחת של שם העיר היא כפר סַבָּא (בבי"ת דגושה ובהטעמת ההברה סַ), ואילו ההגייה התקנית, זו הנשמעת בפיהם של קרייני החדשות, היא כפר סָבָא (בבי"ת רפה ובהטעמת ההברה האחרונה – בָא). העיר כפר סבא
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

יַהַב

יַהַב הוא שם מחודש, ואף המילה יַהַב מאוחרת היא. מה פירוש השם הזה ומה מקורו?
המשך קריאה >>

גם וגם

שני פנים או שתי פנים?

המילה פָּנִים שייכת לקבוצת המילים שמינן הדקדוקי כפול – זכר וגם נקבה. לפיכך אפשר לומר "שתי פנים" וגם "שני פנים" – בין בהוראה מוחשית ובין בהוראה מושאלת ('צדדים', 'היבטים'). עם זאת כאשר משתמשים במפורש במילה פָּנִים כריבוי…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

זכוכית וזגוגית

המילים זכוכית וזגוגית קרובות מאוד זו לזו, ושתיהן התגלגלו ממקור אחד. אף על פי כן אין משמען זהה לגמרי: זכוכית היא שם החומר, ואילו זגוגית היא שִׁמְשָׁה, לוח זכוכית. עוד משמשת המילה זגוגית חלופה לאמייל…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מאזניים ואוזניים

רבים סבורים כי המילה מאזניים גזורה מן המילה אוזן, ולא היא. אומנם בעברית שתי המילים נראות שייכות לאותו השורש, אך מן הערבית והארמית עולה בבירור שמדובר בשורשים שונים. צורתה הערבית של המילה אֹזֶן היא אֻדְ'ן
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

שרב וחמסין

תֶּה וְאֹרֶז יֵשׁ בְּסִין, אֶרֶץ הַנִּדַּחַת וּבְאַרְצֵנוּ יֵשׁ חַמְסִין וְכָל מִינֵי קַדַּחַת. (אברהם שלונסקי) עונות המעבר בארץ ישראל מלֻוות בימים חמים ויבשים מאוד. רבים מכנים את מזג האוויר הזה בשם חַמְסִין, ואולם המונח התקני…
המשך קריאה >>

מאמרים

תרגומי הספרות הערבית לעברית: מאוריינטליזם להתקבלות

עניינו של המאמר בשלושה מתרגמים בולטים שאימצו מגמות תרגום ייחודיות, מתוך מניעים אידאולוגיים מנוגדים, והובילו את פעילות התרגום לכיוונים שונים: מנחם קפליוק (1988-1900), שמעון בלס (נולד ב־1930) ואנטון שמאס (נולד ב־1950). המאמר מבוסס על הרצאה של…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ציוד משרדי: מכבדה, קלמרית, דבקית, מכלב

מַכְבֵּדָה מכבדה היא משקולת של אבן או של מתכת וכדומה ששמים על דפים כדי שלא יתפזרו. המילה מכבדה נבחרה מתוך כמה הצעות, ובהן מִשְׁקֹלֶת נְיָר (תרגום המונח הלועזי paperweight), מִשְׁקוֹל, אֶבֶן נֵטֶל, אֶבֶן כֹּבֶד. הצעות…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מטף או מטפה?

השם הרווח למכל המשמש לכיבוי שרפות הוא מַטָּף, ואולם שמו התקני הוא מַטְפֶּה. את המונח מַטְפֶּה חידש ועד הלשון העברית במילון למונחי כבאות שיצא לאור בשנת תש"ז (1947) בשיתוף מרכז מכבי האש בארץ ישראל. המילה…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מילים מתיבת הנגינה

מאז ומעולם הייתה המוזיקה במרכז התרבות האנושית, והדבר ניכר היטב בלשון. בתנ"ך נזכרים כלי נגינה רבים: גִּתִּית, חָלִיל, חֲצֹצְרָה, כִּנּוֹר, מִנִּים, מְנַעַנְעִים, מְצִלְתַּיִם, צֶלְצֱלִים, נֵבֶל, עוּגָב, עָשׂוֹר, פַּעֲמוֹן, קֶרֶן, שׁוֹפָר, שָׁלִישִׁים, שְׁמִינִית, תֹּף; ובארמית של…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

יוצרים בעברית: טינית, עלילון, פְּתֵכָה, נעצוצים

טִינִית (פלסטלינה) טינית היא חומר פלסטי המשמש לעבודות כִּיּוּר – בעיקר של ילדים. החומר עשוי חרסית מעורבת בשמן או בשעווה. המילה טינית נגזרה מן המילה טִין (clay) שנוצרה בימי הביניים בהשפעת הערבית. בספרות חז"ל נזכרת…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

על חוויות וחווֹת אחרות

מתוך שפע המילים שנוספו ללשוננו בעת החדשה זכו רק מיעוטן שנדע מה היו נסיבות הולדתן. אחת מהן היא המילה חוויה. בלשוננו היום חוויה היא התנסות או מאורע המותירים באדם רושם עז. ואולם במקור חודשה המילה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

לבוש עברי לחורף: סורגה, צמודונים, קטיפת תלמים, רדיד

סֻרְגָּה (סוודר וכדומה) סורגה היא בגד לחלקו העליון של הגוף העשוי בסריגה ביד או במכונה. סורגה ללא שרוולים היא אֲפֻדָּה או לְסוּטָה (וסט). לסורגה בעלת שרוולים ללא רכיסה נקבע המונח פַּקְרֵס (מלשון חז"ל, במקור מיוונית),…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילות שמחה ושיר: מרצדת, צהלולים, נעימון, חדשיר

מִרְצֶדֶת (מובייל) מרצדת היא קישוט או צעצוע עשוי מעצמים תלויים (דמויות של חיות, פעמונים וכיוצא בהם) המתנועעים בשיווי משקל למשב אוויר או מופעלים על ידי סוללות או קפיץ. הפועל רִצֵּד נזכר פעם אחת בתנ"ך: "לָמָּה…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

שיקר לי או שיקר אותי?

בלשון המקורות משלים את הפועל שיקר מושא עקיף ולא מושא ישיר, כלומר לפני השם המשלים באה מילה יחס השונה מ'אֶת'. בתנ"ך מצאנו את מילת היחס ב: "לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ" (ויקרא…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית בים ועל החול החם: רכיכה, צדפה, שונית, תמנון

רַכִּיכָה (Mollusca) הרַכּיכות הן בעלי חיים חסרי שלד פנימי, ושמן העברי רכיכה ניתן להן בעקבות השם המדעי Mollusca על שם גופן הרך והרירי. בכלל הרכיכות מצויים הצְדָפוֹת, החלזונות (ובתוכם השַבְּלולים), הדְּיוֹנוּנִים, התְּמָנוּנִים ועוד. הרכיכות מונות…
המשך קריאה >>

הגייה

שיפון

לשם הצמח שיפון שתי מסורות הגייה בפי דוברי העברית: בפ"א רפה – שִׁיפוֹן, ובפ"א דגושה – שִׁפּוֹן. הצורה התקנית בימינו היא שִׁיפוֹן בפ"א רפה. כך קבע כבר ועד הלשון ב'ילקוט צמחים' שפרסם בשנת תר"ץ (1930),…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פרחים ויין לחג האביב: כליל החורש, צהרון מצוי, אֶקדם, אֶפטר

כְּלִיל הַחֹרֶשׁ (משפחת הכליליים) השם המדעי: Cercis siliquastrum. העץ כליל החורש, המפאר את החורש הארץ־ישראלי באביב בפריחתו העזה בוורוד־לילך, זכה בשם כְּלִיל שפירושו כתר. בערבית נקרא העץ عروس الغابة (ערוס אלע'אבה), שתרגומו 'כַּלַּת החורש'. המילה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מאכלים בצורת רבים: מדגנים, מופינים, טוגנים, צנימונים

מִדְגַּנִּים (cereal) מדגנים הם סוג של מזון בצורת פתיתים העשוי מצמחי מאכל עתירי עמילן – כגון חיטה, אורז או תירס – בדרגות שונות של עיבוד. מדגנים בחלב הם ארוחת בוקר נפוצה. המילה מדגנים בנויה בהשראת…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

חלווה או חלבה?

המילה חלווה נכתבת בווי"ו. אין בינה לחלב ולא כלום, שהרי היא מיוצרת בעיקרהּ מעירוב של שומשום טחון בדבש או בסוכר. מקור המילה בערבית. השורש הערבי חל"ו משמעו 'מתוק' או 'עָרֵב' (בערבית מדוברת גם 'יפה'). משורש…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

רֹאשׁ ורָאשִׁים

שאלה: האם צריך לומר רָאשֵׁי ממשלה או רֹאשֵׁי ממשלה? תשובה: צורת הרבים של רֹאשׁ היא בתנועת a: רָאשִׁים (בקמץ). מכאן גם צורת הנסמך רָאשֵׁי־, כגון רָאשֵׁי חודשים, רָאשֵׁי עם, רָאשֵׁי המדינה (כל הצירופים הללו מן…
המשך קריאה >>

הגייה

בדואי ובדווי

יש המקפידים – ובעיקר הקפידו בעבר – על הכתיב בדווי, ונימוקם עימם: כתיב זה מתאים לכתיב המילה בערבית (بدوي, בדוי). ואולם הכתיב הרווח יותר הוא בדואי. בירור מעלה שהגייתה של המילה בעברית לא הגיעה אלינו…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

ללבוש, לחבוש, לגרוב – פועלי לבישה בעברית

פריטי הלבוש רבים, והפועל הרגיל בעברית הוא כמובן לָבַשׁ. למשל במקרא לובשים בגדים (ראו לדוגמה בראשית כח, כ), לובשים מכנסיים (ויקרא ו, ג), מעיל (שמואל ב יג, יח), שׂמלה (לדוגמה ישעיהו ד, א), כותונת (לדוגמה…
המשך קריאה >>

יום ירושלים

העיר והבירה

ירושלים היא עיר הבירה של ישראל. הצירוף עִיר בִּירָה חדש הוא, אך רכיביו עתיקי יומין. המילה עִיר שכיחה מאוד בתנ"ך, והיא באה בו יותר מאלף פעמים. ביסודה היא מציינת כל יישוב של קבע, גם יישוב…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

מָרָק – אוכלים או שותים?

דוברי לשונות אירופה וצאצאיהם אוכלים מרק, ואילו דוברי הערבית וצאצאיהם שותים אותו. במקורות הקלסיים של העברית אין עדוּת לדרך הביטוי ששימשה את אבותינו. אין אפוא מניעה לקבל את שתי דרכי הביטוי. למתלבטים נוכל להציע שמרק…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

האם אפשר למזוג אוכל

רבים שואלים אותנו: האם מוזגים רק משקה או גם מאכל? השימוש בפועל למזוג ביחס לאוכל מוצק מקורו בהרגלי לשון המושפעים מן הערבית. הפועל המקביל בערבית לפעלים מָזַג ויָצַק הוא סַכַּבַּ. בחלק מן הלהגים המדוברים של…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

לשאלת תעתיקם של שמות מדינות

א. תעתיק תנועת a לציון התנועה a באם הקריאה אל"ף בתעתיק מלועזית לעברית לא קבעה האקדמיה כלל מוחלט, ובמידה מסוימת השאירה את ההחלטה בידיו של המתעתק. בנוסח הסעיף בכללי התעתיק של האקדמיה נמנים כמה שיקולים…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

כמה מילים יש בשפה העברית

שאלת מספר המילים בשפה כלשהי בכלל ובשפה העברית בפרט היא שאלה בעייתית מאוד, ואין לה תשובה מוחלטת. מדוע? לשאלה הזאת נלווֹת שאלות אחרות, החשובות לא פחות ממנה. נעמוד כאן בקצרה על שתיים מהן: הראשונה –…
המשך קריאה >>

הגייה

בְּפועל או בַּפּועל?

רבים מתלבטים בשאלה איך להגות: בַּפֹעַל, בְּפֹעַל או בַּפֹּעַל. הצורה הראשונה אינה דקדוקית, ואילו שתי הצורות האחרות תקינות מבחינה דקדוקית: בְּפוֹעל, בפ"א רפה כמו בְּכוֹחַ, בְּפֵרוּשׁ. בַּפּוֹעל, בפ"א דגושה כמו בַּבַּיִת, בַּפִּנָּה (צורה מיודעת; דגש…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

מזרן או מזרון?

הצורה מזרון רגילה על לשונם של רבים, ואולם הצורה התקנית היא מִזְרָן. מילה זו באה במשנה ומנוקדת בקמץ ברי"ש: מזרָן. גם במקומות שאינה מנוקדת, כגון בתוספתא, הכתיב הוא בלי וי"ו. ומה מקור הצורה 'מזרון' בחולם?…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

עורק

רבים הוגים "עֹרֶק" במלעיל (כמו אֹזֶן), ואולם את המילה יש לומר במלרע: עוֹרֵק (כמו שׁוֹמֵר), וברבים עוֹרְקִים (כמו שומְרים), כגון בצירוף 'חוסם עורְקים'. ייתכן שהסיבה להגייה המלעילית הרווחת "עֹרֶק" היא הטעמתם המלעילית של כמה איברי…
המשך קריאה >>

הגייה

כפר סבא

ההגייה הרווחת של שם העיר היא כפר סַבָּא (בבי"ת דגושה ובהטעמת ההברה סַ), ואילו ההגייה התקנית, זו הנשמעת בפיהם של קרייני החדשות, היא כפר סָבָא (בבי"ת רפה ובהטעמת ההברה האחרונה – בָא). העיר כפר סבא
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

יַהַב

יַהַב הוא שם מחודש, ואף המילה יַהַב מאוחרת היא. מה פירוש השם הזה ומה מקורו?
המשך קריאה >>

גם וגם

שני פנים או שתי פנים?

המילה פָּנִים שייכת לקבוצת המילים שמינן הדקדוקי כפול – זכר וגם נקבה. לפיכך אפשר לומר "שתי פנים" וגם "שני פנים" – בין בהוראה מוחשית ובין בהוראה מושאלת ('צדדים', 'היבטים'). עם זאת כאשר משתמשים במפורש במילה פָּנִים כריבוי…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

זכוכית וזגוגית

המילים זכוכית וזגוגית קרובות מאוד זו לזו, ושתיהן התגלגלו ממקור אחד. אף על פי כן אין משמען זהה לגמרי: זכוכית היא שם החומר, ואילו זגוגית היא שִׁמְשָׁה, לוח זכוכית. עוד משמשת המילה זגוגית חלופה לאמייל…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מאזניים ואוזניים

רבים סבורים כי המילה מאזניים גזורה מן המילה אוזן, ולא היא. אומנם בעברית שתי המילים נראות שייכות לאותו השורש, אך מן הערבית והארמית עולה בבירור שמדובר בשורשים שונים. צורתה הערבית של המילה אֹזֶן היא אֻדְ'ן
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

שרב וחמסין

תֶּה וְאֹרֶז יֵשׁ בְּסִין, אֶרֶץ הַנִּדַּחַת וּבְאַרְצֵנוּ יֵשׁ חַמְסִין וְכָל מִינֵי קַדַּחַת. (אברהם שלונסקי) עונות המעבר בארץ ישראל מלֻוות בימים חמים ויבשים מאוד. רבים מכנים את מזג האוויר הזה בשם חַמְסִין, ואולם המונח התקני…
המשך קריאה >>

מאמרים

תרגומי הספרות הערבית לעברית: מאוריינטליזם להתקבלות

עניינו של המאמר בשלושה מתרגמים בולטים שאימצו מגמות תרגום ייחודיות, מתוך מניעים אידאולוגיים מנוגדים, והובילו את פעילות התרגום לכיוונים שונים: מנחם קפליוק (1988-1900), שמעון בלס (נולד ב־1930) ואנטון שמאס (נולד ב־1950). המאמר מבוסס על הרצאה של…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ציוד משרדי: מכבדה, קלמרית, דבקית, מכלב

מַכְבֵּדָה מכבדה היא משקולת של אבן או של מתכת וכדומה ששמים על דפים כדי שלא יתפזרו. המילה מכבדה נבחרה מתוך כמה הצעות, ובהן מִשְׁקֹלֶת נְיָר (תרגום המונח הלועזי paperweight), מִשְׁקוֹל, אֶבֶן נֵטֶל, אֶבֶן כֹּבֶד. הצעות…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מטף או מטפה?

השם הרווח למכל המשמש לכיבוי שרפות הוא מַטָּף, ואולם שמו התקני הוא מַטְפֶּה. את המונח מַטְפֶּה חידש ועד הלשון העברית במילון למונחי כבאות שיצא לאור בשנת תש"ז (1947) בשיתוף מרכז מכבי האש בארץ ישראל. המילה…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מילים מתיבת הנגינה

מאז ומעולם הייתה המוזיקה במרכז התרבות האנושית, והדבר ניכר היטב בלשון. בתנ"ך נזכרים כלי נגינה רבים: גִּתִּית, חָלִיל, חֲצֹצְרָה, כִּנּוֹר, מִנִּים, מְנַעַנְעִים, מְצִלְתַּיִם, צֶלְצֱלִים, נֵבֶל, עוּגָב, עָשׂוֹר, פַּעֲמוֹן, קֶרֶן, שׁוֹפָר, שָׁלִישִׁים, שְׁמִינִית, תֹּף; ובארמית של…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

יוצרים בעברית: טינית, עלילון, פְּתֵכָה, נעצוצים

טִינִית (פלסטלינה) טינית היא חומר פלסטי המשמש לעבודות כִּיּוּר – בעיקר של ילדים. החומר עשוי חרסית מעורבת בשמן או בשעווה. המילה טינית נגזרה מן המילה טִין (clay) שנוצרה בימי הביניים בהשפעת הערבית. בספרות חז"ל נזכרת…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

על חוויות וחווֹת אחרות

מתוך שפע המילים שנוספו ללשוננו בעת החדשה זכו רק מיעוטן שנדע מה היו נסיבות הולדתן. אחת מהן היא המילה חוויה. בלשוננו היום חוויה היא התנסות או מאורע המותירים באדם רושם עז. ואולם במקור חודשה המילה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

לבוש עברי לחורף: סורגה, צמודונים, קטיפת תלמים, רדיד

סֻרְגָּה (סוודר וכדומה) סורגה היא בגד לחלקו העליון של הגוף העשוי בסריגה ביד או במכונה. סורגה ללא שרוולים היא אֲפֻדָּה או לְסוּטָה (וסט). לסורגה בעלת שרוולים ללא רכיסה נקבע המונח פַּקְרֵס (מלשון חז"ל, במקור מיוונית),…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילות שמחה ושיר: מרצדת, צהלולים, נעימון, חדשיר

מִרְצֶדֶת (מובייל) מרצדת היא קישוט או צעצוע עשוי מעצמים תלויים (דמויות של חיות, פעמונים וכיוצא בהם) המתנועעים בשיווי משקל למשב אוויר או מופעלים על ידי סוללות או קפיץ. הפועל רִצֵּד נזכר פעם אחת בתנ"ך: "לָמָּה…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

שיקר לי או שיקר אותי?

בלשון המקורות משלים את הפועל שיקר מושא עקיף ולא מושא ישיר, כלומר לפני השם המשלים באה מילה יחס השונה מ'אֶת'. בתנ"ך מצאנו את מילת היחס ב: "לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ" (ויקרא…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית בים ועל החול החם: רכיכה, צדפה, שונית, תמנון

רַכִּיכָה (Mollusca) הרַכּיכות הן בעלי חיים חסרי שלד פנימי, ושמן העברי רכיכה ניתן להן בעקבות השם המדעי Mollusca על שם גופן הרך והרירי. בכלל הרכיכות מצויים הצְדָפוֹת, החלזונות (ובתוכם השַבְּלולים), הדְּיוֹנוּנִים, התְּמָנוּנִים ועוד. הרכיכות מונות…
המשך קריאה >>

הגייה

שיפון

לשם הצמח שיפון שתי מסורות הגייה בפי דוברי העברית: בפ"א רפה – שִׁיפוֹן, ובפ"א דגושה – שִׁפּוֹן. הצורה התקנית בימינו היא שִׁיפוֹן בפ"א רפה. כך קבע כבר ועד הלשון ב'ילקוט צמחים' שפרסם בשנת תר"ץ (1930),…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פרחים ויין לחג האביב: כליל החורש, צהרון מצוי, אֶקדם, אֶפטר

כְּלִיל הַחֹרֶשׁ (משפחת הכליליים) השם המדעי: Cercis siliquastrum. העץ כליל החורש, המפאר את החורש הארץ־ישראלי באביב בפריחתו העזה בוורוד־לילך, זכה בשם כְּלִיל שפירושו כתר. בערבית נקרא העץ عروس الغابة (ערוס אלע'אבה), שתרגומו 'כַּלַּת החורש'. המילה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מאכלים בצורת רבים: מדגנים, מופינים, טוגנים, צנימונים

מִדְגַּנִּים (cereal) מדגנים הם סוג של מזון בצורת פתיתים העשוי מצמחי מאכל עתירי עמילן – כגון חיטה, אורז או תירס – בדרגות שונות של עיבוד. מדגנים בחלב הם ארוחת בוקר נפוצה. המילה מדגנים בנויה בהשראת…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

חלווה או חלבה?

המילה חלווה נכתבת בווי"ו. אין בינה לחלב ולא כלום, שהרי היא מיוצרת בעיקרהּ מעירוב של שומשום טחון בדבש או בסוכר. מקור המילה בערבית. השורש הערבי חל"ו משמעו 'מתוק' או 'עָרֵב' (בערבית מדוברת גם 'יפה'). משורש…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

רֹאשׁ ורָאשִׁים

שאלה: האם צריך לומר רָאשֵׁי ממשלה או רֹאשֵׁי ממשלה? תשובה: צורת הרבים של רֹאשׁ היא בתנועת a: רָאשִׁים (בקמץ). מכאן גם צורת הנסמך רָאשֵׁי־, כגון רָאשֵׁי חודשים, רָאשֵׁי עם, רָאשֵׁי המדינה (כל הצירופים הללו מן…
המשך קריאה >>

הגייה

בדואי ובדווי

יש המקפידים – ובעיקר הקפידו בעבר – על הכתיב בדווי, ונימוקם עימם: כתיב זה מתאים לכתיב המילה בערבית (بدوي, בדוי). ואולם הכתיב הרווח יותר הוא בדואי. בירור מעלה שהגייתה של המילה בעברית לא הגיעה אלינו…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

ללבוש, לחבוש, לגרוב – פועלי לבישה בעברית

פריטי הלבוש רבים, והפועל הרגיל בעברית הוא כמובן לָבַשׁ. למשל במקרא לובשים בגדים (ראו לדוגמה בראשית כח, כ), לובשים מכנסיים (ויקרא ו, ג), מעיל (שמואל ב יג, יח), שׂמלה (לדוגמה ישעיהו ד, א), כותונת (לדוגמה…
המשך קריאה >>

יום ירושלים

העיר והבירה

ירושלים היא עיר הבירה של ישראל. הצירוף עִיר בִּירָה חדש הוא, אך רכיביו עתיקי יומין. המילה עִיר שכיחה מאוד בתנ"ך, והיא באה בו יותר מאלף פעמים. ביסודה היא מציינת כל יישוב של קבע, גם יישוב…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

מָרָק – אוכלים או שותים?

דוברי לשונות אירופה וצאצאיהם אוכלים מרק, ואילו דוברי הערבית וצאצאיהם שותים אותו. במקורות הקלסיים של העברית אין עדוּת לדרך הביטוי ששימשה את אבותינו. אין אפוא מניעה לקבל את שתי דרכי הביטוי. למתלבטים נוכל להציע שמרק…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

האם אפשר למזוג אוכל

רבים שואלים אותנו: האם מוזגים רק משקה או גם מאכל? השימוש בפועל למזוג ביחס לאוכל מוצק מקורו בהרגלי לשון המושפעים מן הערבית. הפועל המקביל בערבית לפעלים מָזַג ויָצַק הוא סַכַּבַּ. בחלק מן הלהגים המדוברים של…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

לשאלת תעתיקם של שמות מדינות

א. תעתיק תנועת a לציון התנועה a באם הקריאה אל"ף בתעתיק מלועזית לעברית לא קבעה האקדמיה כלל מוחלט, ובמידה מסוימת השאירה את ההחלטה בידיו של המתעתק. בנוסח הסעיף בכללי התעתיק של האקדמיה נמנים כמה שיקולים…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

כמה מילים יש בשפה העברית

שאלת מספר המילים בשפה כלשהי בכלל ובשפה העברית בפרט היא שאלה בעייתית מאוד, ואין לה תשובה מוחלטת. מדוע? לשאלה הזאת נלווֹת שאלות אחרות, החשובות לא פחות ממנה. נעמוד כאן בקצרה על שתיים מהן: הראשונה –…
המשך קריאה >>

הגייה

בְּפועל או בַּפּועל?

רבים מתלבטים בשאלה איך להגות: בַּפֹעַל, בְּפֹעַל או בַּפֹּעַל. הצורה הראשונה אינה דקדוקית, ואילו שתי הצורות האחרות תקינות מבחינה דקדוקית: בְּפוֹעל, בפ"א רפה כמו בְּכוֹחַ, בְּפֵרוּשׁ. בַּפּוֹעל, בפ"א דגושה כמו בַּבַּיִת, בַּפִּנָּה (צורה מיודעת; דגש…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

מזרן או מזרון?

הצורה מזרון רגילה על לשונם של רבים, ואולם הצורה התקנית היא מִזְרָן. מילה זו באה במשנה ומנוקדת בקמץ ברי"ש: מזרָן. גם במקומות שאינה מנוקדת, כגון בתוספתא, הכתיב הוא בלי וי"ו. ומה מקור הצורה 'מזרון' בחולם?…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

עורק

רבים הוגים "עֹרֶק" במלעיל (כמו אֹזֶן), ואולם את המילה יש לומר במלרע: עוֹרֵק (כמו שׁוֹמֵר), וברבים עוֹרְקִים (כמו שומְרים), כגון בצירוף 'חוסם עורְקים'. ייתכן שהסיבה להגייה המלעילית הרווחת "עֹרֶק" היא הטעמתם המלעילית של כמה איברי…
המשך קריאה >>

הגייה

כפר סבא

ההגייה הרווחת של שם העיר היא כפר סַבָּא (בבי"ת דגושה ובהטעמת ההברה סַ), ואילו ההגייה התקנית, זו הנשמעת בפיהם של קרייני החדשות, היא כפר סָבָא (בבי"ת רפה ובהטעמת ההברה האחרונה – בָא). העיר כפר סבא
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

יַהַב

יַהַב הוא שם מחודש, ואף המילה יַהַב מאוחרת היא. מה פירוש השם הזה ומה מקורו?
המשך קריאה >>

גם וגם

שני פנים או שתי פנים?

המילה פָּנִים שייכת לקבוצת המילים שמינן הדקדוקי כפול – זכר וגם נקבה. לפיכך אפשר לומר "שתי פנים" וגם "שני פנים" – בין בהוראה מוחשית ובין בהוראה מושאלת ('צדדים', 'היבטים'). עם זאת כאשר משתמשים במפורש במילה פָּנִים כריבוי…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

זכוכית וזגוגית

המילים זכוכית וזגוגית קרובות מאוד זו לזו, ושתיהן התגלגלו ממקור אחד. אף על פי כן אין משמען זהה לגמרי: זכוכית היא שם החומר, ואילו זגוגית היא שִׁמְשָׁה, לוח זכוכית. עוד משמשת המילה זגוגית חלופה לאמייל…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מאזניים ואוזניים

רבים סבורים כי המילה מאזניים גזורה מן המילה אוזן, ולא היא. אומנם בעברית שתי המילים נראות שייכות לאותו השורש, אך מן הערבית והארמית עולה בבירור שמדובר בשורשים שונים. צורתה הערבית של המילה אֹזֶן היא אֻדְ'ן
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

שרב וחמסין

תֶּה וְאֹרֶז יֵשׁ בְּסִין, אֶרֶץ הַנִּדַּחַת וּבְאַרְצֵנוּ יֵשׁ חַמְסִין וְכָל מִינֵי קַדַּחַת. (אברהם שלונסקי) עונות המעבר בארץ ישראל מלֻוות בימים חמים ויבשים מאוד. רבים מכנים את מזג האוויר הזה בשם חַמְסִין, ואולם המונח התקני…
המשך קריאה >>

מאמרים

תרגומי הספרות הערבית לעברית: מאוריינטליזם להתקבלות

עניינו של המאמר בשלושה מתרגמים בולטים שאימצו מגמות תרגום ייחודיות, מתוך מניעים אידאולוגיים מנוגדים, והובילו את פעילות התרגום לכיוונים שונים: מנחם קפליוק (1988-1900), שמעון בלס (נולד ב־1930) ואנטון שמאס (נולד ב־1950). המאמר מבוסס על הרצאה של…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ציוד משרדי: מכבדה, קלמרית, דבקית, מכלב

מַכְבֵּדָה מכבדה היא משקולת של אבן או של מתכת וכדומה ששמים על דפים כדי שלא יתפזרו. המילה מכבדה נבחרה מתוך כמה הצעות, ובהן מִשְׁקֹלֶת נְיָר (תרגום המונח הלועזי paperweight), מִשְׁקוֹל, אֶבֶן נֵטֶל, אֶבֶן כֹּבֶד. הצעות…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מטף או מטפה?

השם הרווח למכל המשמש לכיבוי שרפות הוא מַטָּף, ואולם שמו התקני הוא מַטְפֶּה. את המונח מַטְפֶּה חידש ועד הלשון העברית במילון למונחי כבאות שיצא לאור בשנת תש"ז (1947) בשיתוף מרכז מכבי האש בארץ ישראל. המילה…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מילים מתיבת הנגינה

מאז ומעולם הייתה המוזיקה במרכז התרבות האנושית, והדבר ניכר היטב בלשון. בתנ"ך נזכרים כלי נגינה רבים: גִּתִּית, חָלִיל, חֲצֹצְרָה, כִּנּוֹר, מִנִּים, מְנַעַנְעִים, מְצִלְתַּיִם, צֶלְצֱלִים, נֵבֶל, עוּגָב, עָשׂוֹר, פַּעֲמוֹן, קֶרֶן, שׁוֹפָר, שָׁלִישִׁים, שְׁמִינִית, תֹּף; ובארמית של…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

יוצרים בעברית: טינית, עלילון, פְּתֵכָה, נעצוצים

טִינִית (פלסטלינה) טינית היא חומר פלסטי המשמש לעבודות כִּיּוּר – בעיקר של ילדים. החומר עשוי חרסית מעורבת בשמן או בשעווה. המילה טינית נגזרה מן המילה טִין (clay) שנוצרה בימי הביניים בהשפעת הערבית. בספרות חז"ל נזכרת…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

על חוויות וחווֹת אחרות

מתוך שפע המילים שנוספו ללשוננו בעת החדשה זכו רק מיעוטן שנדע מה היו נסיבות הולדתן. אחת מהן היא המילה חוויה. בלשוננו היום חוויה היא התנסות או מאורע המותירים באדם רושם עז. ואולם במקור חודשה המילה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

לבוש עברי לחורף: סורגה, צמודונים, קטיפת תלמים, רדיד

סֻרְגָּה (סוודר וכדומה) סורגה היא בגד לחלקו העליון של הגוף העשוי בסריגה ביד או במכונה. סורגה ללא שרוולים היא אֲפֻדָּה או לְסוּטָה (וסט). לסורגה בעלת שרוולים ללא רכיסה נקבע המונח פַּקְרֵס (מלשון חז"ל, במקור מיוונית),…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילות שמחה ושיר: מרצדת, צהלולים, נעימון, חדשיר

מִרְצֶדֶת (מובייל) מרצדת היא קישוט או צעצוע עשוי מעצמים תלויים (דמויות של חיות, פעמונים וכיוצא בהם) המתנועעים בשיווי משקל למשב אוויר או מופעלים על ידי סוללות או קפיץ. הפועל רִצֵּד נזכר פעם אחת בתנ"ך: "לָמָּה…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

שיקר לי או שיקר אותי?

בלשון המקורות משלים את הפועל שיקר מושא עקיף ולא מושא ישיר, כלומר לפני השם המשלים באה מילה יחס השונה מ'אֶת'. בתנ"ך מצאנו את מילת היחס ב: "לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ" (ויקרא…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית בים ועל החול החם: רכיכה, צדפה, שונית, תמנון

רַכִּיכָה (Mollusca) הרַכּיכות הן בעלי חיים חסרי שלד פנימי, ושמן העברי רכיכה ניתן להן בעקבות השם המדעי Mollusca על שם גופן הרך והרירי. בכלל הרכיכות מצויים הצְדָפוֹת, החלזונות (ובתוכם השַבְּלולים), הדְּיוֹנוּנִים, התְּמָנוּנִים ועוד. הרכיכות מונות…
המשך קריאה >>

הגייה

שיפון

לשם הצמח שיפון שתי מסורות הגייה בפי דוברי העברית: בפ"א רפה – שִׁיפוֹן, ובפ"א דגושה – שִׁפּוֹן. הצורה התקנית בימינו היא שִׁיפוֹן בפ"א רפה. כך קבע כבר ועד הלשון ב'ילקוט צמחים' שפרסם בשנת תר"ץ (1930),…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פרחים ויין לחג האביב: כליל החורש, צהרון מצוי, אֶקדם, אֶפטר

כְּלִיל הַחֹרֶשׁ (משפחת הכליליים) השם המדעי: Cercis siliquastrum. העץ כליל החורש, המפאר את החורש הארץ־ישראלי באביב בפריחתו העזה בוורוד־לילך, זכה בשם כְּלִיל שפירושו כתר. בערבית נקרא העץ عروس الغابة (ערוס אלע'אבה), שתרגומו 'כַּלַּת החורש'. המילה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מאכלים בצורת רבים: מדגנים, מופינים, טוגנים, צנימונים

מִדְגַּנִּים (cereal) מדגנים הם סוג של מזון בצורת פתיתים העשוי מצמחי מאכל עתירי עמילן – כגון חיטה, אורז או תירס – בדרגות שונות של עיבוד. מדגנים בחלב הם ארוחת בוקר נפוצה. המילה מדגנים בנויה בהשראת…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

חלווה או חלבה?

המילה חלווה נכתבת בווי"ו. אין בינה לחלב ולא כלום, שהרי היא מיוצרת בעיקרהּ מעירוב של שומשום טחון בדבש או בסוכר. מקור המילה בערבית. השורש הערבי חל"ו משמעו 'מתוק' או 'עָרֵב' (בערבית מדוברת גם 'יפה'). משורש…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

רֹאשׁ ורָאשִׁים

שאלה: האם צריך לומר רָאשֵׁי ממשלה או רֹאשֵׁי ממשלה? תשובה: צורת הרבים של רֹאשׁ היא בתנועת a: רָאשִׁים (בקמץ). מכאן גם צורת הנסמך רָאשֵׁי־, כגון רָאשֵׁי חודשים, רָאשֵׁי עם, רָאשֵׁי המדינה (כל הצירופים הללו מן…
המשך קריאה >>

הגייה

בדואי ובדווי

יש המקפידים – ובעיקר הקפידו בעבר – על הכתיב בדווי, ונימוקם עימם: כתיב זה מתאים לכתיב המילה בערבית (بدوي, בדוי). ואולם הכתיב הרווח יותר הוא בדואי. בירור מעלה שהגייתה של המילה בעברית לא הגיעה אלינו…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

ללבוש, לחבוש, לגרוב – פועלי לבישה בעברית

פריטי הלבוש רבים, והפועל הרגיל בעברית הוא כמובן לָבַשׁ. למשל במקרא לובשים בגדים (ראו לדוגמה בראשית כח, כ), לובשים מכנסיים (ויקרא ו, ג), מעיל (שמואל ב יג, יח), שׂמלה (לדוגמה ישעיהו ד, א), כותונת (לדוגמה…
המשך קריאה >>

יום ירושלים

העיר והבירה

ירושלים היא עיר הבירה של ישראל. הצירוף עִיר בִּירָה חדש הוא, אך רכיביו עתיקי יומין. המילה עִיר שכיחה מאוד בתנ"ך, והיא באה בו יותר מאלף פעמים. ביסודה היא מציינת כל יישוב של קבע, גם יישוב…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

מָרָק – אוכלים או שותים?

דוברי לשונות אירופה וצאצאיהם אוכלים מרק, ואילו דוברי הערבית וצאצאיהם שותים אותו. במקורות הקלסיים של העברית אין עדוּת לדרך הביטוי ששימשה את אבותינו. אין אפוא מניעה לקבל את שתי דרכי הביטוי. למתלבטים נוכל להציע שמרק…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

האם אפשר למזוג אוכל

רבים שואלים אותנו: האם מוזגים רק משקה או גם מאכל? השימוש בפועל למזוג ביחס לאוכל מוצק מקורו בהרגלי לשון המושפעים מן הערבית. הפועל המקביל בערבית לפעלים מָזַג ויָצַק הוא סַכַּבַּ. בחלק מן הלהגים המדוברים של…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

לשאלת תעתיקם של שמות מדינות

א. תעתיק תנועת a לציון התנועה a באם הקריאה אל"ף בתעתיק מלועזית לעברית לא קבעה האקדמיה כלל מוחלט, ובמידה מסוימת השאירה את ההחלטה בידיו של המתעתק. בנוסח הסעיף בכללי התעתיק של האקדמיה נמנים כמה שיקולים…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

כמה מילים יש בשפה העברית

שאלת מספר המילים בשפה כלשהי בכלל ובשפה העברית בפרט היא שאלה בעייתית מאוד, ואין לה תשובה מוחלטת. מדוע? לשאלה הזאת נלווֹת שאלות אחרות, החשובות לא פחות ממנה. נעמוד כאן בקצרה על שתיים מהן: הראשונה –…
המשך קריאה >>

הגייה

בְּפועל או בַּפּועל?

רבים מתלבטים בשאלה איך להגות: בַּפֹעַל, בְּפֹעַל או בַּפֹּעַל. הצורה הראשונה אינה דקדוקית, ואילו שתי הצורות האחרות תקינות מבחינה דקדוקית: בְּפוֹעל, בפ"א רפה כמו בְּכוֹחַ, בְּפֵרוּשׁ. בַּפּוֹעל, בפ"א דגושה כמו בַּבַּיִת, בַּפִּנָּה (צורה מיודעת; דגש…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

מזרן או מזרון?

הצורה מזרון רגילה על לשונם של רבים, ואולם הצורה התקנית היא מִזְרָן. מילה זו באה במשנה ומנוקדת בקמץ ברי"ש: מזרָן. גם במקומות שאינה מנוקדת, כגון בתוספתא, הכתיב הוא בלי וי"ו. ומה מקור הצורה 'מזרון' בחולם?…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

עורק

רבים הוגים "עֹרֶק" במלעיל (כמו אֹזֶן), ואולם את המילה יש לומר במלרע: עוֹרֵק (כמו שׁוֹמֵר), וברבים עוֹרְקִים (כמו שומְרים), כגון בצירוף 'חוסם עורְקים'. ייתכן שהסיבה להגייה המלעילית הרווחת "עֹרֶק" היא הטעמתם המלעילית של כמה איברי…
המשך קריאה >>

הגייה

כפר סבא

ההגייה הרווחת של שם העיר היא כפר סַבָּא (בבי"ת דגושה ובהטעמת ההברה סַ), ואילו ההגייה התקנית, זו הנשמעת בפיהם של קרייני החדשות, היא כפר סָבָא (בבי"ת רפה ובהטעמת ההברה האחרונה – בָא). העיר כפר סבא
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

יַהַב

יַהַב הוא שם מחודש, ואף המילה יַהַב מאוחרת היא. מה פירוש השם הזה ומה מקורו?
המשך קריאה >>

גם וגם

שני פנים או שתי פנים?

המילה פָּנִים שייכת לקבוצת המילים שמינן הדקדוקי כפול – זכר וגם נקבה. לפיכך אפשר לומר "שתי פנים" וגם "שני פנים" – בין בהוראה מוחשית ובין בהוראה מושאלת ('צדדים', 'היבטים'). עם זאת כאשר משתמשים במפורש במילה פָּנִים כריבוי…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

זכוכית וזגוגית

המילים זכוכית וזגוגית קרובות מאוד זו לזו, ושתיהן התגלגלו ממקור אחד. אף על פי כן אין משמען זהה לגמרי: זכוכית היא שם החומר, ואילו זגוגית היא שִׁמְשָׁה, לוח זכוכית. עוד משמשת המילה זגוגית חלופה לאמייל…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מאזניים ואוזניים

רבים סבורים כי המילה מאזניים גזורה מן המילה אוזן, ולא היא. אומנם בעברית שתי המילים נראות שייכות לאותו השורש, אך מן הערבית והארמית עולה בבירור שמדובר בשורשים שונים. צורתה הערבית של המילה אֹזֶן היא אֻדְ'ן
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

שרב וחמסין

תֶּה וְאֹרֶז יֵשׁ בְּסִין, אֶרֶץ הַנִּדַּחַת וּבְאַרְצֵנוּ יֵשׁ חַמְסִין וְכָל מִינֵי קַדַּחַת. (אברהם שלונסקי) עונות המעבר בארץ ישראל מלֻוות בימים חמים ויבשים מאוד. רבים מכנים את מזג האוויר הזה בשם חַמְסִין, ואולם המונח התקני…
המשך קריאה >>

מאמרים

תרגומי הספרות הערבית לעברית: מאוריינטליזם להתקבלות

עניינו של המאמר בשלושה מתרגמים בולטים שאימצו מגמות תרגום ייחודיות, מתוך מניעים אידאולוגיים מנוגדים, והובילו את פעילות התרגום לכיוונים שונים: מנחם קפליוק (1988-1900), שמעון בלס (נולד ב־1930) ואנטון שמאס (נולד ב־1950). המאמר מבוסס על הרצאה של…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ציוד משרדי: מכבדה, קלמרית, דבקית, מכלב

מַכְבֵּדָה מכבדה היא משקולת של אבן או של מתכת וכדומה ששמים על דפים כדי שלא יתפזרו. המילה מכבדה נבחרה מתוך כמה הצעות, ובהן מִשְׁקֹלֶת נְיָר (תרגום המונח הלועזי paperweight), מִשְׁקוֹל, אֶבֶן נֵטֶל, אֶבֶן כֹּבֶד. הצעות…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מטף או מטפה?

השם הרווח למכל המשמש לכיבוי שרפות הוא מַטָּף, ואולם שמו התקני הוא מַטְפֶּה. את המונח מַטְפֶּה חידש ועד הלשון העברית במילון למונחי כבאות שיצא לאור בשנת תש"ז (1947) בשיתוף מרכז מכבי האש בארץ ישראל. המילה…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מילים מתיבת הנגינה

מאז ומעולם הייתה המוזיקה במרכז התרבות האנושית, והדבר ניכר היטב בלשון. בתנ"ך נזכרים כלי נגינה רבים: גִּתִּית, חָלִיל, חֲצֹצְרָה, כִּנּוֹר, מִנִּים, מְנַעַנְעִים, מְצִלְתַּיִם, צֶלְצֱלִים, נֵבֶל, עוּגָב, עָשׂוֹר, פַּעֲמוֹן, קֶרֶן, שׁוֹפָר, שָׁלִישִׁים, שְׁמִינִית, תֹּף; ובארמית של…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

יוצרים בעברית: טינית, עלילון, פְּתֵכָה, נעצוצים

טִינִית (פלסטלינה) טינית היא חומר פלסטי המשמש לעבודות כִּיּוּר – בעיקר של ילדים. החומר עשוי חרסית מעורבת בשמן או בשעווה. המילה טינית נגזרה מן המילה טִין (clay) שנוצרה בימי הביניים בהשפעת הערבית. בספרות חז"ל נזכרת…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

על חוויות וחווֹת אחרות

מתוך שפע המילים שנוספו ללשוננו בעת החדשה זכו רק מיעוטן שנדע מה היו נסיבות הולדתן. אחת מהן היא המילה חוויה. בלשוננו היום חוויה היא התנסות או מאורע המותירים באדם רושם עז. ואולם במקור חודשה המילה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

לבוש עברי לחורף: סורגה, צמודונים, קטיפת תלמים, רדיד

סֻרְגָּה (סוודר וכדומה) סורגה היא בגד לחלקו העליון של הגוף העשוי בסריגה ביד או במכונה. סורגה ללא שרוולים היא אֲפֻדָּה או לְסוּטָה (וסט). לסורגה בעלת שרוולים ללא רכיסה נקבע המונח פַּקְרֵס (מלשון חז"ל, במקור מיוונית),…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילות שמחה ושיר: מרצדת, צהלולים, נעימון, חדשיר

מִרְצֶדֶת (מובייל) מרצדת היא קישוט או צעצוע עשוי מעצמים תלויים (דמויות של חיות, פעמונים וכיוצא בהם) המתנועעים בשיווי משקל למשב אוויר או מופעלים על ידי סוללות או קפיץ. הפועל רִצֵּד נזכר פעם אחת בתנ"ך: "לָמָּה…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

שיקר לי או שיקר אותי?

בלשון המקורות משלים את הפועל שיקר מושא עקיף ולא מושא ישיר, כלומר לפני השם המשלים באה מילה יחס השונה מ'אֶת'. בתנ"ך מצאנו את מילת היחס ב: "לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ" (ויקרא…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית בים ועל החול החם: רכיכה, צדפה, שונית, תמנון

רַכִּיכָה (Mollusca) הרַכּיכות הן בעלי חיים חסרי שלד פנימי, ושמן העברי רכיכה ניתן להן בעקבות השם המדעי Mollusca על שם גופן הרך והרירי. בכלל הרכיכות מצויים הצְדָפוֹת, החלזונות (ובתוכם השַבְּלולים), הדְּיוֹנוּנִים, התְּמָנוּנִים ועוד. הרכיכות מונות…
המשך קריאה >>

הגייה

שיפון

לשם הצמח שיפון שתי מסורות הגייה בפי דוברי העברית: בפ"א רפה – שִׁיפוֹן, ובפ"א דגושה – שִׁפּוֹן. הצורה התקנית בימינו היא שִׁיפוֹן בפ"א רפה. כך קבע כבר ועד הלשון ב'ילקוט צמחים' שפרסם בשנת תר"ץ (1930),…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פרחים ויין לחג האביב: כליל החורש, צהרון מצוי, אֶקדם, אֶפטר

כְּלִיל הַחֹרֶשׁ (משפחת הכליליים) השם המדעי: Cercis siliquastrum. העץ כליל החורש, המפאר את החורש הארץ־ישראלי באביב בפריחתו העזה בוורוד־לילך, זכה בשם כְּלִיל שפירושו כתר. בערבית נקרא העץ عروس الغابة (ערוס אלע'אבה), שתרגומו 'כַּלַּת החורש'. המילה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מאכלים בצורת רבים: מדגנים, מופינים, טוגנים, צנימונים

מִדְגַּנִּים (cereal) מדגנים הם סוג של מזון בצורת פתיתים העשוי מצמחי מאכל עתירי עמילן – כגון חיטה, אורז או תירס – בדרגות שונות של עיבוד. מדגנים בחלב הם ארוחת בוקר נפוצה. המילה מדגנים בנויה בהשראת…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

חלווה או חלבה?

המילה חלווה נכתבת בווי"ו. אין בינה לחלב ולא כלום, שהרי היא מיוצרת בעיקרהּ מעירוב של שומשום טחון בדבש או בסוכר. מקור המילה בערבית. השורש הערבי חל"ו משמעו 'מתוק' או 'עָרֵב' (בערבית מדוברת גם 'יפה'). משורש…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

רֹאשׁ ורָאשִׁים

שאלה: האם צריך לומר רָאשֵׁי ממשלה או רֹאשֵׁי ממשלה? תשובה: צורת הרבים של רֹאשׁ היא בתנועת a: רָאשִׁים (בקמץ). מכאן גם צורת הנסמך רָאשֵׁי־, כגון רָאשֵׁי חודשים, רָאשֵׁי עם, רָאשֵׁי המדינה (כל הצירופים הללו מן…
המשך קריאה >>

הגייה

בדואי ובדווי

יש המקפידים – ובעיקר הקפידו בעבר – על הכתיב בדווי, ונימוקם עימם: כתיב זה מתאים לכתיב המילה בערבית (بدوي, בדוי). ואולם הכתיב הרווח יותר הוא בדואי. בירור מעלה שהגייתה של המילה בעברית לא הגיעה אלינו…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

ללבוש, לחבוש, לגרוב – פועלי לבישה בעברית

פריטי הלבוש רבים, והפועל הרגיל בעברית הוא כמובן לָבַשׁ. למשל במקרא לובשים בגדים (ראו לדוגמה בראשית כח, כ), לובשים מכנסיים (ויקרא ו, ג), מעיל (שמואל ב יג, יח), שׂמלה (לדוגמה ישעיהו ד, א), כותונת (לדוגמה…
המשך קריאה >>

יום ירושלים

העיר והבירה

ירושלים היא עיר הבירה של ישראל. הצירוף עִיר בִּירָה חדש הוא, אך רכיביו עתיקי יומין. המילה עִיר שכיחה מאוד בתנ"ך, והיא באה בו יותר מאלף פעמים. ביסודה היא מציינת כל יישוב של קבע, גם יישוב…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

מָרָק – אוכלים או שותים?

דוברי לשונות אירופה וצאצאיהם אוכלים מרק, ואילו דוברי הערבית וצאצאיהם שותים אותו. במקורות הקלסיים של העברית אין עדוּת לדרך הביטוי ששימשה את אבותינו. אין אפוא מניעה לקבל את שתי דרכי הביטוי. למתלבטים נוכל להציע שמרק…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

האם אפשר למזוג אוכל

רבים שואלים אותנו: האם מוזגים רק משקה או גם מאכל? השימוש בפועל למזוג ביחס לאוכל מוצק מקורו בהרגלי לשון המושפעים מן הערבית. הפועל המקביל בערבית לפעלים מָזַג ויָצַק הוא סַכַּבַּ. בחלק מן הלהגים המדוברים של…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

לשאלת תעתיקם של שמות מדינות

א. תעתיק תנועת a לציון התנועה a באם הקריאה אל"ף בתעתיק מלועזית לעברית לא קבעה האקדמיה כלל מוחלט, ובמידה מסוימת השאירה את ההחלטה בידיו של המתעתק. בנוסח הסעיף בכללי התעתיק של האקדמיה נמנים כמה שיקולים…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

כמה מילים יש בשפה העברית

שאלת מספר המילים בשפה כלשהי בכלל ובשפה העברית בפרט היא שאלה בעייתית מאוד, ואין לה תשובה מוחלטת. מדוע? לשאלה הזאת נלווֹת שאלות אחרות, החשובות לא פחות ממנה. נעמוד כאן בקצרה על שתיים מהן: הראשונה –…
המשך קריאה >>

הגייה

בְּפועל או בַּפּועל?

רבים מתלבטים בשאלה איך להגות: בַּפֹעַל, בְּפֹעַל או בַּפֹּעַל. הצורה הראשונה אינה דקדוקית, ואילו שתי הצורות האחרות תקינות מבחינה דקדוקית: בְּפוֹעל, בפ"א רפה כמו בְּכוֹחַ, בְּפֵרוּשׁ. בַּפּוֹעל, בפ"א דגושה כמו בַּבַּיִת, בַּפִּנָּה (צורה מיודעת; דגש…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

מזרן או מזרון?

הצורה מזרון רגילה על לשונם של רבים, ואולם הצורה התקנית היא מִזְרָן. מילה זו באה במשנה ומנוקדת בקמץ ברי"ש: מזרָן. גם במקומות שאינה מנוקדת, כגון בתוספתא, הכתיב הוא בלי וי"ו. ומה מקור הצורה 'מזרון' בחולם?…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

עורק

רבים הוגים "עֹרֶק" במלעיל (כמו אֹזֶן), ואולם את המילה יש לומר במלרע: עוֹרֵק (כמו שׁוֹמֵר), וברבים עוֹרְקִים (כמו שומְרים), כגון בצירוף 'חוסם עורְקים'. ייתכן שהסיבה להגייה המלעילית הרווחת "עֹרֶק" היא הטעמתם המלעילית של כמה איברי…
המשך קריאה >>

הגייה

כפר סבא

ההגייה הרווחת של שם העיר היא כפר סַבָּא (בבי"ת דגושה ובהטעמת ההברה סַ), ואילו ההגייה התקנית, זו הנשמעת בפיהם של קרייני החדשות, היא כפר סָבָא (בבי"ת רפה ובהטעמת ההברה האחרונה – בָא). העיר כפר סבא
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

יַהַב

יַהַב הוא שם מחודש, ואף המילה יַהַב מאוחרת היא. מה פירוש השם הזה ומה מקורו?
המשך קריאה >>

גם וגם

שני פנים או שתי פנים?

המילה פָּנִים שייכת לקבוצת המילים שמינן הדקדוקי כפול – זכר וגם נקבה. לפיכך אפשר לומר "שתי פנים" וגם "שני פנים" – בין בהוראה מוחשית ובין בהוראה מושאלת ('צדדים', 'היבטים'). עם זאת כאשר משתמשים במפורש במילה פָּנִים כריבוי…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

זכוכית וזגוגית

המילים זכוכית וזגוגית קרובות מאוד זו לזו, ושתיהן התגלגלו ממקור אחד. אף על פי כן אין משמען זהה לגמרי: זכוכית היא שם החומר, ואילו זגוגית היא שִׁמְשָׁה, לוח זכוכית. עוד משמשת המילה זגוגית חלופה לאמייל…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מאזניים ואוזניים

רבים סבורים כי המילה מאזניים גזורה מן המילה אוזן, ולא היא. אומנם בעברית שתי המילים נראות שייכות לאותו השורש, אך מן הערבית והארמית עולה בבירור שמדובר בשורשים שונים. צורתה הערבית של המילה אֹזֶן היא אֻדְ'ן
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

שרב וחמסין

תֶּה וְאֹרֶז יֵשׁ בְּסִין, אֶרֶץ הַנִּדַּחַת וּבְאַרְצֵנוּ יֵשׁ חַמְסִין וְכָל מִינֵי קַדַּחַת. (אברהם שלונסקי) עונות המעבר בארץ ישראל מלֻוות בימים חמים ויבשים מאוד. רבים מכנים את מזג האוויר הזה בשם חַמְסִין, ואולם המונח התקני…
המשך קריאה >>

מאמרים

תרגומי הספרות הערבית לעברית: מאוריינטליזם להתקבלות

עניינו של המאמר בשלושה מתרגמים בולטים שאימצו מגמות תרגום ייחודיות, מתוך מניעים אידאולוגיים מנוגדים, והובילו את פעילות התרגום לכיוונים שונים: מנחם קפליוק (1988-1900), שמעון בלס (נולד ב־1930) ואנטון שמאס (נולד ב־1950). המאמר מבוסס על הרצאה של…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ציוד משרדי: מכבדה, קלמרית, דבקית, מכלב

מַכְבֵּדָה מכבדה היא משקולת של אבן או של מתכת וכדומה ששמים על דפים כדי שלא יתפזרו. המילה מכבדה נבחרה מתוך כמה הצעות, ובהן מִשְׁקֹלֶת נְיָר (תרגום המונח הלועזי paperweight), מִשְׁקוֹל, אֶבֶן נֵטֶל, אֶבֶן כֹּבֶד. הצעות…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מטף או מטפה?

השם הרווח למכל המשמש לכיבוי שרפות הוא מַטָּף, ואולם שמו התקני הוא מַטְפֶּה. את המונח מַטְפֶּה חידש ועד הלשון העברית במילון למונחי כבאות שיצא לאור בשנת תש"ז (1947) בשיתוף מרכז מכבי האש בארץ ישראל. המילה…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מילים מתיבת הנגינה

מאז ומעולם הייתה המוזיקה במרכז התרבות האנושית, והדבר ניכר היטב בלשון. בתנ"ך נזכרים כלי נגינה רבים: גִּתִּית, חָלִיל, חֲצֹצְרָה, כִּנּוֹר, מִנִּים, מְנַעַנְעִים, מְצִלְתַּיִם, צֶלְצֱלִים, נֵבֶל, עוּגָב, עָשׂוֹר, פַּעֲמוֹן, קֶרֶן, שׁוֹפָר, שָׁלִישִׁים, שְׁמִינִית, תֹּף; ובארמית של…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

יוצרים בעברית: טינית, עלילון, פְּתֵכָה, נעצוצים

טִינִית (פלסטלינה) טינית היא חומר פלסטי המשמש לעבודות כִּיּוּר – בעיקר של ילדים. החומר עשוי חרסית מעורבת בשמן או בשעווה. המילה טינית נגזרה מן המילה טִין (clay) שנוצרה בימי הביניים בהשפעת הערבית. בספרות חז"ל נזכרת…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

על חוויות וחווֹת אחרות

מתוך שפע המילים שנוספו ללשוננו בעת החדשה זכו רק מיעוטן שנדע מה היו נסיבות הולדתן. אחת מהן היא המילה חוויה. בלשוננו היום חוויה היא התנסות או מאורע המותירים באדם רושם עז. ואולם במקור חודשה המילה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

לבוש עברי לחורף: סורגה, צמודונים, קטיפת תלמים, רדיד

סֻרְגָּה (סוודר וכדומה) סורגה היא בגד לחלקו העליון של הגוף העשוי בסריגה ביד או במכונה. סורגה ללא שרוולים היא אֲפֻדָּה או לְסוּטָה (וסט). לסורגה בעלת שרוולים ללא רכיסה נקבע המונח פַּקְרֵס (מלשון חז"ל, במקור מיוונית),…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילות שמחה ושיר: מרצדת, צהלולים, נעימון, חדשיר

מִרְצֶדֶת (מובייל) מרצדת היא קישוט או צעצוע עשוי מעצמים תלויים (דמויות של חיות, פעמונים וכיוצא בהם) המתנועעים בשיווי משקל למשב אוויר או מופעלים על ידי סוללות או קפיץ. הפועל רִצֵּד נזכר פעם אחת בתנ"ך: "לָמָּה…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

שיקר לי או שיקר אותי?

בלשון המקורות משלים את הפועל שיקר מושא עקיף ולא מושא ישיר, כלומר לפני השם המשלים באה מילה יחס השונה מ'אֶת'. בתנ"ך מצאנו את מילת היחס ב: "לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ" (ויקרא…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית בים ועל החול החם: רכיכה, צדפה, שונית, תמנון

רַכִּיכָה (Mollusca) הרַכּיכות הן בעלי חיים חסרי שלד פנימי, ושמן העברי רכיכה ניתן להן בעקבות השם המדעי Mollusca על שם גופן הרך והרירי. בכלל הרכיכות מצויים הצְדָפוֹת, החלזונות (ובתוכם השַבְּלולים), הדְּיוֹנוּנִים, התְּמָנוּנִים ועוד. הרכיכות מונות…
המשך קריאה >>

הגייה

שיפון

לשם הצמח שיפון שתי מסורות הגייה בפי דוברי העברית: בפ"א רפה – שִׁיפוֹן, ובפ"א דגושה – שִׁפּוֹן. הצורה התקנית בימינו היא שִׁיפוֹן בפ"א רפה. כך קבע כבר ועד הלשון ב'ילקוט צמחים' שפרסם בשנת תר"ץ (1930),…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פרחים ויין לחג האביב: כליל החורש, צהרון מצוי, אֶקדם, אֶפטר

כְּלִיל הַחֹרֶשׁ (משפחת הכליליים) השם המדעי: Cercis siliquastrum. העץ כליל החורש, המפאר את החורש הארץ־ישראלי באביב בפריחתו העזה בוורוד־לילך, זכה בשם כְּלִיל שפירושו כתר. בערבית נקרא העץ عروس الغابة (ערוס אלע'אבה), שתרגומו 'כַּלַּת החורש'. המילה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מאכלים בצורת רבים: מדגנים, מופינים, טוגנים, צנימונים

מִדְגַּנִּים (cereal) מדגנים הם סוג של מזון בצורת פתיתים העשוי מצמחי מאכל עתירי עמילן – כגון חיטה, אורז או תירס – בדרגות שונות של עיבוד. מדגנים בחלב הם ארוחת בוקר נפוצה. המילה מדגנים בנויה בהשראת…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

חלווה או חלבה?

המילה חלווה נכתבת בווי"ו. אין בינה לחלב ולא כלום, שהרי היא מיוצרת בעיקרהּ מעירוב של שומשום טחון בדבש או בסוכר. מקור המילה בערבית. השורש הערבי חל"ו משמעו 'מתוק' או 'עָרֵב' (בערבית מדוברת גם 'יפה'). משורש…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

רֹאשׁ ורָאשִׁים

שאלה: האם צריך לומר רָאשֵׁי ממשלה או רֹאשֵׁי ממשלה? תשובה: צורת הרבים של רֹאשׁ היא בתנועת a: רָאשִׁים (בקמץ). מכאן גם צורת הנסמך רָאשֵׁי־, כגון רָאשֵׁי חודשים, רָאשֵׁי עם, רָאשֵׁי המדינה (כל הצירופים הללו מן…
המשך קריאה >>

הגייה

בדואי ובדווי

יש המקפידים – ובעיקר הקפידו בעבר – על הכתיב בדווי, ונימוקם עימם: כתיב זה מתאים לכתיב המילה בערבית (بدوي, בדוי). ואולם הכתיב הרווח יותר הוא בדואי. בירור מעלה שהגייתה של המילה בעברית לא הגיעה אלינו…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

ללבוש, לחבוש, לגרוב – פועלי לבישה בעברית

פריטי הלבוש רבים, והפועל הרגיל בעברית הוא כמובן לָבַשׁ. למשל במקרא לובשים בגדים (ראו לדוגמה בראשית כח, כ), לובשים מכנסיים (ויקרא ו, ג), מעיל (שמואל ב יג, יח), שׂמלה (לדוגמה ישעיהו ד, א), כותונת (לדוגמה…
המשך קריאה >>

יום ירושלים

העיר והבירה

ירושלים היא עיר הבירה של ישראל. הצירוף עִיר בִּירָה חדש הוא, אך רכיביו עתיקי יומין. המילה עִיר שכיחה מאוד בתנ"ך, והיא באה בו יותר מאלף פעמים. ביסודה היא מציינת כל יישוב של קבע, גם יישוב…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

מָרָק – אוכלים או שותים?

דוברי לשונות אירופה וצאצאיהם אוכלים מרק, ואילו דוברי הערבית וצאצאיהם שותים אותו. במקורות הקלסיים של העברית אין עדוּת לדרך הביטוי ששימשה את אבותינו. אין אפוא מניעה לקבל את שתי דרכי הביטוי. למתלבטים נוכל להציע שמרק…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

האם אפשר למזוג אוכל

רבים שואלים אותנו: האם מוזגים רק משקה או גם מאכל? השימוש בפועל למזוג ביחס לאוכל מוצק מקורו בהרגלי לשון המושפעים מן הערבית. הפועל המקביל בערבית לפעלים מָזַג ויָצַק הוא סַכַּבַּ. בחלק מן הלהגים המדוברים של…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

לשאלת תעתיקם של שמות מדינות

א. תעתיק תנועת a לציון התנועה a באם הקריאה אל"ף בתעתיק מלועזית לעברית לא קבעה האקדמיה כלל מוחלט, ובמידה מסוימת השאירה את ההחלטה בידיו של המתעתק. בנוסח הסעיף בכללי התעתיק של האקדמיה נמנים כמה שיקולים…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

כמה מילים יש בשפה העברית

שאלת מספר המילים בשפה כלשהי בכלל ובשפה העברית בפרט היא שאלה בעייתית מאוד, ואין לה תשובה מוחלטת. מדוע? לשאלה הזאת נלווֹת שאלות אחרות, החשובות לא פחות ממנה. נעמוד כאן בקצרה על שתיים מהן: הראשונה –…
המשך קריאה >>

הגייה

בְּפועל או בַּפּועל?

רבים מתלבטים בשאלה איך להגות: בַּפֹעַל, בְּפֹעַל או בַּפֹּעַל. הצורה הראשונה אינה דקדוקית, ואילו שתי הצורות האחרות תקינות מבחינה דקדוקית: בְּפוֹעל, בפ"א רפה כמו בְּכוֹחַ, בְּפֵרוּשׁ. בַּפּוֹעל, בפ"א דגושה כמו בַּבַּיִת, בַּפִּנָּה (צורה מיודעת; דגש…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

מזרן או מזרון?

הצורה מזרון רגילה על לשונם של רבים, ואולם הצורה התקנית היא מִזְרָן. מילה זו באה במשנה ומנוקדת בקמץ ברי"ש: מזרָן. גם במקומות שאינה מנוקדת, כגון בתוספתא, הכתיב הוא בלי וי"ו. ומה מקור הצורה 'מזרון' בחולם?…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

עורק

רבים הוגים "עֹרֶק" במלעיל (כמו אֹזֶן), ואולם את המילה יש לומר במלרע: עוֹרֵק (כמו שׁוֹמֵר), וברבים עוֹרְקִים (כמו שומְרים), כגון בצירוף 'חוסם עורְקים'. ייתכן שהסיבה להגייה המלעילית הרווחת "עֹרֶק" היא הטעמתם המלעילית של כמה איברי…
המשך קריאה >>

הגייה

כפר סבא

ההגייה הרווחת של שם העיר היא כפר סַבָּא (בבי"ת דגושה ובהטעמת ההברה סַ), ואילו ההגייה התקנית, זו הנשמעת בפיהם של קרייני החדשות, היא כפר סָבָא (בבי"ת רפה ובהטעמת ההברה האחרונה – בָא). העיר כפר סבא
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

יַהַב

יַהַב הוא שם מחודש, ואף המילה יַהַב מאוחרת היא. מה פירוש השם הזה ומה מקורו?
המשך קריאה >>

גם וגם

שני פנים או שתי פנים?

המילה פָּנִים שייכת לקבוצת המילים שמינן הדקדוקי כפול – זכר וגם נקבה. לפיכך אפשר לומר "שתי פנים" וגם "שני פנים" – בין בהוראה מוחשית ובין בהוראה מושאלת ('צדדים', 'היבטים'). עם זאת כאשר משתמשים במפורש במילה פָּנִים כריבוי…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

זכוכית וזגוגית

המילים זכוכית וזגוגית קרובות מאוד זו לזו, ושתיהן התגלגלו ממקור אחד. אף על פי כן אין משמען זהה לגמרי: זכוכית היא שם החומר, ואילו זגוגית היא שִׁמְשָׁה, לוח זכוכית. עוד משמשת המילה זגוגית חלופה לאמייל…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מאזניים ואוזניים

רבים סבורים כי המילה מאזניים גזורה מן המילה אוזן, ולא היא. אומנם בעברית שתי המילים נראות שייכות לאותו השורש, אך מן הערבית והארמית עולה בבירור שמדובר בשורשים שונים. צורתה הערבית של המילה אֹזֶן היא אֻדְ'ן
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

שרב וחמסין

תֶּה וְאֹרֶז יֵשׁ בְּסִין, אֶרֶץ הַנִּדַּחַת וּבְאַרְצֵנוּ יֵשׁ חַמְסִין וְכָל מִינֵי קַדַּחַת. (אברהם שלונסקי) עונות המעבר בארץ ישראל מלֻוות בימים חמים ויבשים מאוד. רבים מכנים את מזג האוויר הזה בשם חַמְסִין, ואולם המונח התקני…
המשך קריאה >>

מאמרים

תרגומי הספרות הערבית לעברית: מאוריינטליזם להתקבלות

עניינו של המאמר בשלושה מתרגמים בולטים שאימצו מגמות תרגום ייחודיות, מתוך מניעים אידאולוגיים מנוגדים, והובילו את פעילות התרגום לכיוונים שונים: מנחם קפליוק (1988-1900), שמעון בלס (נולד ב־1930) ואנטון שמאס (נולד ב־1950). המאמר מבוסס על הרצאה של…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ציוד משרדי: מכבדה, קלמרית, דבקית, מכלב

מַכְבֵּדָה מכבדה היא משקולת של אבן או של מתכת וכדומה ששמים על דפים כדי שלא יתפזרו. המילה מכבדה נבחרה מתוך כמה הצעות, ובהן מִשְׁקֹלֶת נְיָר (תרגום המונח הלועזי paperweight), מִשְׁקוֹל, אֶבֶן נֵטֶל, אֶבֶן כֹּבֶד. הצעות…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מטף או מטפה?

השם הרווח למכל המשמש לכיבוי שרפות הוא מַטָּף, ואולם שמו התקני הוא מַטְפֶּה. את המונח מַטְפֶּה חידש ועד הלשון העברית במילון למונחי כבאות שיצא לאור בשנת תש"ז (1947) בשיתוף מרכז מכבי האש בארץ ישראל. המילה…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מילים מתיבת הנגינה

מאז ומעולם הייתה המוזיקה במרכז התרבות האנושית, והדבר ניכר היטב בלשון. בתנ"ך נזכרים כלי נגינה רבים: גִּתִּית, חָלִיל, חֲצֹצְרָה, כִּנּוֹר, מִנִּים, מְנַעַנְעִים, מְצִלְתַּיִם, צֶלְצֱלִים, נֵבֶל, עוּגָב, עָשׂוֹר, פַּעֲמוֹן, קֶרֶן, שׁוֹפָר, שָׁלִישִׁים, שְׁמִינִית, תֹּף; ובארמית של…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

יוצרים בעברית: טינית, עלילון, פְּתֵכָה, נעצוצים

טִינִית (פלסטלינה) טינית היא חומר פלסטי המשמש לעבודות כִּיּוּר – בעיקר של ילדים. החומר עשוי חרסית מעורבת בשמן או בשעווה. המילה טינית נגזרה מן המילה טִין (clay) שנוצרה בימי הביניים בהשפעת הערבית. בספרות חז"ל נזכרת…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

על חוויות וחווֹת אחרות

מתוך שפע המילים שנוספו ללשוננו בעת החדשה זכו רק מיעוטן שנדע מה היו נסיבות הולדתן. אחת מהן היא המילה חוויה. בלשוננו היום חוויה היא התנסות או מאורע המותירים באדם רושם עז. ואולם במקור חודשה המילה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

לבוש עברי לחורף: סורגה, צמודונים, קטיפת תלמים, רדיד

סֻרְגָּה (סוודר וכדומה) סורגה היא בגד לחלקו העליון של הגוף העשוי בסריגה ביד או במכונה. סורגה ללא שרוולים היא אֲפֻדָּה או לְסוּטָה (וסט). לסורגה בעלת שרוולים ללא רכיסה נקבע המונח פַּקְרֵס (מלשון חז"ל, במקור מיוונית),…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילות שמחה ושיר: מרצדת, צהלולים, נעימון, חדשיר

מִרְצֶדֶת (מובייל) מרצדת היא קישוט או צעצוע עשוי מעצמים תלויים (דמויות של חיות, פעמונים וכיוצא בהם) המתנועעים בשיווי משקל למשב אוויר או מופעלים על ידי סוללות או קפיץ. הפועל רִצֵּד נזכר פעם אחת בתנ"ך: "לָמָּה…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

שיקר לי או שיקר אותי?

בלשון המקורות משלים את הפועל שיקר מושא עקיף ולא מושא ישיר, כלומר לפני השם המשלים באה מילה יחס השונה מ'אֶת'. בתנ"ך מצאנו את מילת היחס ב: "לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ" (ויקרא…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית בים ועל החול החם: רכיכה, צדפה, שונית, תמנון

רַכִּיכָה (Mollusca) הרַכּיכות הן בעלי חיים חסרי שלד פנימי, ושמן העברי רכיכה ניתן להן בעקבות השם המדעי Mollusca על שם גופן הרך והרירי. בכלל הרכיכות מצויים הצְדָפוֹת, החלזונות (ובתוכם השַבְּלולים), הדְּיוֹנוּנִים, התְּמָנוּנִים ועוד. הרכיכות מונות…
המשך קריאה >>

הגייה

שיפון

לשם הצמח שיפון שתי מסורות הגייה בפי דוברי העברית: בפ"א רפה – שִׁיפוֹן, ובפ"א דגושה – שִׁפּוֹן. הצורה התקנית בימינו היא שִׁיפוֹן בפ"א רפה. כך קבע כבר ועד הלשון ב'ילקוט צמחים' שפרסם בשנת תר"ץ (1930),…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פרחים ויין לחג האביב: כליל החורש, צהרון מצוי, אֶקדם, אֶפטר

כְּלִיל הַחֹרֶשׁ (משפחת הכליליים) השם המדעי: Cercis siliquastrum. העץ כליל החורש, המפאר את החורש הארץ־ישראלי באביב בפריחתו העזה בוורוד־לילך, זכה בשם כְּלִיל שפירושו כתר. בערבית נקרא העץ عروس الغابة (ערוס אלע'אבה), שתרגומו 'כַּלַּת החורש'. המילה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מאכלים בצורת רבים: מדגנים, מופינים, טוגנים, צנימונים

מִדְגַּנִּים (cereal) מדגנים הם סוג של מזון בצורת פתיתים העשוי מצמחי מאכל עתירי עמילן – כגון חיטה, אורז או תירס – בדרגות שונות של עיבוד. מדגנים בחלב הם ארוחת בוקר נפוצה. המילה מדגנים בנויה בהשראת…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

חלווה או חלבה?

המילה חלווה נכתבת בווי"ו. אין בינה לחלב ולא כלום, שהרי היא מיוצרת בעיקרהּ מעירוב של שומשום טחון בדבש או בסוכר. מקור המילה בערבית. השורש הערבי חל"ו משמעו 'מתוק' או 'עָרֵב' (בערבית מדוברת גם 'יפה'). משורש…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

רֹאשׁ ורָאשִׁים

שאלה: האם צריך לומר רָאשֵׁי ממשלה או רֹאשֵׁי ממשלה? תשובה: צורת הרבים של רֹאשׁ היא בתנועת a: רָאשִׁים (בקמץ). מכאן גם צורת הנסמך רָאשֵׁי־, כגון רָאשֵׁי חודשים, רָאשֵׁי עם, רָאשֵׁי המדינה (כל הצירופים הללו מן…
המשך קריאה >>

הגייה

בדואי ובדווי

יש המקפידים – ובעיקר הקפידו בעבר – על הכתיב בדווי, ונימוקם עימם: כתיב זה מתאים לכתיב המילה בערבית (بدوي, בדוי). ואולם הכתיב הרווח יותר הוא בדואי. בירור מעלה שהגייתה של המילה בעברית לא הגיעה אלינו…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

ללבוש, לחבוש, לגרוב – פועלי לבישה בעברית

פריטי הלבוש רבים, והפועל הרגיל בעברית הוא כמובן לָבַשׁ. למשל במקרא לובשים בגדים (ראו לדוגמה בראשית כח, כ), לובשים מכנסיים (ויקרא ו, ג), מעיל (שמואל ב יג, יח), שׂמלה (לדוגמה ישעיהו ד, א), כותונת (לדוגמה…
המשך קריאה >>

יום ירושלים

העיר והבירה

ירושלים היא עיר הבירה של ישראל. הצירוף עִיר בִּירָה חדש הוא, אך רכיביו עתיקי יומין. המילה עִיר שכיחה מאוד בתנ"ך, והיא באה בו יותר מאלף פעמים. ביסודה היא מציינת כל יישוב של קבע, גם יישוב…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

מָרָק – אוכלים או שותים?

דוברי לשונות אירופה וצאצאיהם אוכלים מרק, ואילו דוברי הערבית וצאצאיהם שותים אותו. במקורות הקלסיים של העברית אין עדוּת לדרך הביטוי ששימשה את אבותינו. אין אפוא מניעה לקבל את שתי דרכי הביטוי. למתלבטים נוכל להציע שמרק…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

האם אפשר למזוג אוכל

רבים שואלים אותנו: האם מוזגים רק משקה או גם מאכל? השימוש בפועל למזוג ביחס לאוכל מוצק מקורו בהרגלי לשון המושפעים מן הערבית. הפועל המקביל בערבית לפעלים מָזַג ויָצַק הוא סַכַּבַּ. בחלק מן הלהגים המדוברים של…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

לשאלת תעתיקם של שמות מדינות

א. תעתיק תנועת a לציון התנועה a באם הקריאה אל"ף בתעתיק מלועזית לעברית לא קבעה האקדמיה כלל מוחלט, ובמידה מסוימת השאירה את ההחלטה בידיו של המתעתק. בנוסח הסעיף בכללי התעתיק של האקדמיה נמנים כמה שיקולים…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

כמה מילים יש בשפה העברית

שאלת מספר המילים בשפה כלשהי בכלל ובשפה העברית בפרט היא שאלה בעייתית מאוד, ואין לה תשובה מוחלטת. מדוע? לשאלה הזאת נלווֹת שאלות אחרות, החשובות לא פחות ממנה. נעמוד כאן בקצרה על שתיים מהן: הראשונה –…
המשך קריאה >>

הגייה

בְּפועל או בַּפּועל?

רבים מתלבטים בשאלה איך להגות: בַּפֹעַל, בְּפֹעַל או בַּפֹּעַל. הצורה הראשונה אינה דקדוקית, ואילו שתי הצורות האחרות תקינות מבחינה דקדוקית: בְּפוֹעל, בפ"א רפה כמו בְּכוֹחַ, בְּפֵרוּשׁ. בַּפּוֹעל, בפ"א דגושה כמו בַּבַּיִת, בַּפִּנָּה (צורה מיודעת; דגש…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

מזרן או מזרון?

הצורה מזרון רגילה על לשונם של רבים, ואולם הצורה התקנית היא מִזְרָן. מילה זו באה במשנה ומנוקדת בקמץ ברי"ש: מזרָן. גם במקומות שאינה מנוקדת, כגון בתוספתא, הכתיב הוא בלי וי"ו. ומה מקור הצורה 'מזרון' בחולם?…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

עורק

רבים הוגים "עֹרֶק" במלעיל (כמו אֹזֶן), ואולם את המילה יש לומר במלרע: עוֹרֵק (כמו שׁוֹמֵר), וברבים עוֹרְקִים (כמו שומְרים), כגון בצירוף 'חוסם עורְקים'. ייתכן שהסיבה להגייה המלעילית הרווחת "עֹרֶק" היא הטעמתם המלעילית של כמה איברי…
המשך קריאה >>

הגייה

כפר סבא

ההגייה הרווחת של שם העיר היא כפר סַבָּא (בבי"ת דגושה ובהטעמת ההברה סַ), ואילו ההגייה התקנית, זו הנשמעת בפיהם של קרייני החדשות, היא כפר סָבָא (בבי"ת רפה ובהטעמת ההברה האחרונה – בָא). העיר כפר סבא
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

יַהַב

יַהַב הוא שם מחודש, ואף המילה יַהַב מאוחרת היא. מה פירוש השם הזה ומה מקורו?
המשך קריאה >>

גם וגם

שני פנים או שתי פנים?

המילה פָּנִים שייכת לקבוצת המילים שמינן הדקדוקי כפול – זכר וגם נקבה. לפיכך אפשר לומר "שתי פנים" וגם "שני פנים" – בין בהוראה מוחשית ובין בהוראה מושאלת ('צדדים', 'היבטים'). עם זאת כאשר משתמשים במפורש במילה פָּנִים כריבוי…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

זכוכית וזגוגית

המילים זכוכית וזגוגית קרובות מאוד זו לזו, ושתיהן התגלגלו ממקור אחד. אף על פי כן אין משמען זהה לגמרי: זכוכית היא שם החומר, ואילו זגוגית היא שִׁמְשָׁה, לוח זכוכית. עוד משמשת המילה זגוגית חלופה לאמייל…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מאזניים ואוזניים

רבים סבורים כי המילה מאזניים גזורה מן המילה אוזן, ולא היא. אומנם בעברית שתי המילים נראות שייכות לאותו השורש, אך מן הערבית והארמית עולה בבירור שמדובר בשורשים שונים. צורתה הערבית של המילה אֹזֶן היא אֻדְ'ן
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

שרב וחמסין

תֶּה וְאֹרֶז יֵשׁ בְּסִין, אֶרֶץ הַנִּדַּחַת וּבְאַרְצֵנוּ יֵשׁ חַמְסִין וְכָל מִינֵי קַדַּחַת. (אברהם שלונסקי) עונות המעבר בארץ ישראל מלֻוות בימים חמים ויבשים מאוד. רבים מכנים את מזג האוויר הזה בשם חַמְסִין, ואולם המונח התקני…
המשך קריאה >>

מאמרים

תרגומי הספרות הערבית לעברית: מאוריינטליזם להתקבלות

עניינו של המאמר בשלושה מתרגמים בולטים שאימצו מגמות תרגום ייחודיות, מתוך מניעים אידאולוגיים מנוגדים, והובילו את פעילות התרגום לכיוונים שונים: מנחם קפליוק (1988-1900), שמעון בלס (נולד ב־1930) ואנטון שמאס (נולד ב־1950). המאמר מבוסס על הרצאה של…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ציוד משרדי: מכבדה, קלמרית, דבקית, מכלב

מַכְבֵּדָה מכבדה היא משקולת של אבן או של מתכת וכדומה ששמים על דפים כדי שלא יתפזרו. המילה מכבדה נבחרה מתוך כמה הצעות, ובהן מִשְׁקֹלֶת נְיָר (תרגום המונח הלועזי paperweight), מִשְׁקוֹל, אֶבֶן נֵטֶל, אֶבֶן כֹּבֶד. הצעות…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מטף או מטפה?

השם הרווח למכל המשמש לכיבוי שרפות הוא מַטָּף, ואולם שמו התקני הוא מַטְפֶּה. את המונח מַטְפֶּה חידש ועד הלשון העברית במילון למונחי כבאות שיצא לאור בשנת תש"ז (1947) בשיתוף מרכז מכבי האש בארץ ישראל. המילה…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מילים מתיבת הנגינה

מאז ומעולם הייתה המוזיקה במרכז התרבות האנושית, והדבר ניכר היטב בלשון. בתנ"ך נזכרים כלי נגינה רבים: גִּתִּית, חָלִיל, חֲצֹצְרָה, כִּנּוֹר, מִנִּים, מְנַעַנְעִים, מְצִלְתַּיִם, צֶלְצֱלִים, נֵבֶל, עוּגָב, עָשׂוֹר, פַּעֲמוֹן, קֶרֶן, שׁוֹפָר, שָׁלִישִׁים, שְׁמִינִית, תֹּף; ובארמית של…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

יוצרים בעברית: טינית, עלילון, פְּתֵכָה, נעצוצים

טִינִית (פלסטלינה) טינית היא חומר פלסטי המשמש לעבודות כִּיּוּר – בעיקר של ילדים. החומר עשוי חרסית מעורבת בשמן או בשעווה. המילה טינית נגזרה מן המילה טִין (clay) שנוצרה בימי הביניים בהשפעת הערבית. בספרות חז"ל נזכרת…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

על חוויות וחווֹת אחרות

מתוך שפע המילים שנוספו ללשוננו בעת החדשה זכו רק מיעוטן שנדע מה היו נסיבות הולדתן. אחת מהן היא המילה חוויה. בלשוננו היום חוויה היא התנסות או מאורע המותירים באדם רושם עז. ואולם במקור חודשה המילה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

לבוש עברי לחורף: סורגה, צמודונים, קטיפת תלמים, רדיד

סֻרְגָּה (סוודר וכדומה) סורגה היא בגד לחלקו העליון של הגוף העשוי בסריגה ביד או במכונה. סורגה ללא שרוולים היא אֲפֻדָּה או לְסוּטָה (וסט). לסורגה בעלת שרוולים ללא רכיסה נקבע המונח פַּקְרֵס (מלשון חז"ל, במקור מיוונית),…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילות שמחה ושיר: מרצדת, צהלולים, נעימון, חדשיר

מִרְצֶדֶת (מובייל) מרצדת היא קישוט או צעצוע עשוי מעצמים תלויים (דמויות של חיות, פעמונים וכיוצא בהם) המתנועעים בשיווי משקל למשב אוויר או מופעלים על ידי סוללות או קפיץ. הפועל רִצֵּד נזכר פעם אחת בתנ"ך: "לָמָּה…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

שיקר לי או שיקר אותי?

בלשון המקורות משלים את הפועל שיקר מושא עקיף ולא מושא ישיר, כלומר לפני השם המשלים באה מילה יחס השונה מ'אֶת'. בתנ"ך מצאנו את מילת היחס ב: "לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ" (ויקרא…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית בים ועל החול החם: רכיכה, צדפה, שונית, תמנון

רַכִּיכָה (Mollusca) הרַכּיכות הן בעלי חיים חסרי שלד פנימי, ושמן העברי רכיכה ניתן להן בעקבות השם המדעי Mollusca על שם גופן הרך והרירי. בכלל הרכיכות מצויים הצְדָפוֹת, החלזונות (ובתוכם השַבְּלולים), הדְּיוֹנוּנִים, התְּמָנוּנִים ועוד. הרכיכות מונות…
המשך קריאה >>

הגייה

שיפון

לשם הצמח שיפון שתי מסורות הגייה בפי דוברי העברית: בפ"א רפה – שִׁיפוֹן, ובפ"א דגושה – שִׁפּוֹן. הצורה התקנית בימינו היא שִׁיפוֹן בפ"א רפה. כך קבע כבר ועד הלשון ב'ילקוט צמחים' שפרסם בשנת תר"ץ (1930),…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פרחים ויין לחג האביב: כליל החורש, צהרון מצוי, אֶקדם, אֶפטר

כְּלִיל הַחֹרֶשׁ (משפחת הכליליים) השם המדעי: Cercis siliquastrum. העץ כליל החורש, המפאר את החורש הארץ־ישראלי באביב בפריחתו העזה בוורוד־לילך, זכה בשם כְּלִיל שפירושו כתר. בערבית נקרא העץ عروس الغابة (ערוס אלע'אבה), שתרגומו 'כַּלַּת החורש'. המילה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מאכלים בצורת רבים: מדגנים, מופינים, טוגנים, צנימונים

מִדְגַּנִּים (cereal) מדגנים הם סוג של מזון בצורת פתיתים העשוי מצמחי מאכל עתירי עמילן – כגון חיטה, אורז או תירס – בדרגות שונות של עיבוד. מדגנים בחלב הם ארוחת בוקר נפוצה. המילה מדגנים בנויה בהשראת…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

חלווה או חלבה?

המילה חלווה נכתבת בווי"ו. אין בינה לחלב ולא כלום, שהרי היא מיוצרת בעיקרהּ מעירוב של שומשום טחון בדבש או בסוכר. מקור המילה בערבית. השורש הערבי חל"ו משמעו 'מתוק' או 'עָרֵב' (בערבית מדוברת גם 'יפה'). משורש…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

רֹאשׁ ורָאשִׁים

שאלה: האם צריך לומר רָאשֵׁי ממשלה או רֹאשֵׁי ממשלה? תשובה: צורת הרבים של רֹאשׁ היא בתנועת a: רָאשִׁים (בקמץ). מכאן גם צורת הנסמך רָאשֵׁי־, כגון רָאשֵׁי חודשים, רָאשֵׁי עם, רָאשֵׁי המדינה (כל הצירופים הללו מן…
המשך קריאה >>

הגייה

בדואי ובדווי

יש המקפידים – ובעיקר הקפידו בעבר – על הכתיב בדווי, ונימוקם עימם: כתיב זה מתאים לכתיב המילה בערבית (بدوي, בדוי). ואולם הכתיב הרווח יותר הוא בדואי. בירור מעלה שהגייתה של המילה בעברית לא הגיעה אלינו…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

ללבוש, לחבוש, לגרוב – פועלי לבישה בעברית

פריטי הלבוש רבים, והפועל הרגיל בעברית הוא כמובן לָבַשׁ. למשל במקרא לובשים בגדים (ראו לדוגמה בראשית כח, כ), לובשים מכנסיים (ויקרא ו, ג), מעיל (שמואל ב יג, יח), שׂמלה (לדוגמה ישעיהו ד, א), כותונת (לדוגמה…
המשך קריאה >>

יום ירושלים

העיר והבירה

ירושלים היא עיר הבירה של ישראל. הצירוף עִיר בִּירָה חדש הוא, אך רכיביו עתיקי יומין. המילה עִיר שכיחה מאוד בתנ"ך, והיא באה בו יותר מאלף פעמים. ביסודה היא מציינת כל יישוב של קבע, גם יישוב…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

מָרָק – אוכלים או שותים?

דוברי לשונות אירופה וצאצאיהם אוכלים מרק, ואילו דוברי הערבית וצאצאיהם שותים אותו. במקורות הקלסיים של העברית אין עדוּת לדרך הביטוי ששימשה את אבותינו. אין אפוא מניעה לקבל את שתי דרכי הביטוי. למתלבטים נוכל להציע שמרק…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

האם אפשר למזוג אוכל

רבים שואלים אותנו: האם מוזגים רק משקה או גם מאכל? השימוש בפועל למזוג ביחס לאוכל מוצק מקורו בהרגלי לשון המושפעים מן הערבית. הפועל המקביל בערבית לפעלים מָזַג ויָצַק הוא סַכַּבַּ. בחלק מן הלהגים המדוברים של…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

לשאלת תעתיקם של שמות מדינות

א. תעתיק תנועת a לציון התנועה a באם הקריאה אל"ף בתעתיק מלועזית לעברית לא קבעה האקדמיה כלל מוחלט, ובמידה מסוימת השאירה את ההחלטה בידיו של המתעתק. בנוסח הסעיף בכללי התעתיק של האקדמיה נמנים כמה שיקולים…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

כמה מילים יש בשפה העברית

שאלת מספר המילים בשפה כלשהי בכלל ובשפה העברית בפרט היא שאלה בעייתית מאוד, ואין לה תשובה מוחלטת. מדוע? לשאלה הזאת נלווֹת שאלות אחרות, החשובות לא פחות ממנה. נעמוד כאן בקצרה על שתיים מהן: הראשונה –…
המשך קריאה >>

הגייה

בְּפועל או בַּפּועל?

רבים מתלבטים בשאלה איך להגות: בַּפֹעַל, בְּפֹעַל או בַּפֹּעַל. הצורה הראשונה אינה דקדוקית, ואילו שתי הצורות האחרות תקינות מבחינה דקדוקית: בְּפוֹעל, בפ"א רפה כמו בְּכוֹחַ, בְּפֵרוּשׁ. בַּפּוֹעל, בפ"א דגושה כמו בַּבַּיִת, בַּפִּנָּה (צורה מיודעת; דגש…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

מזרן או מזרון?

הצורה מזרון רגילה על לשונם של רבים, ואולם הצורה התקנית היא מִזְרָן. מילה זו באה במשנה ומנוקדת בקמץ ברי"ש: מזרָן. גם במקומות שאינה מנוקדת, כגון בתוספתא, הכתיב הוא בלי וי"ו. ומה מקור הצורה 'מזרון' בחולם?…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

עורק

רבים הוגים "עֹרֶק" במלעיל (כמו אֹזֶן), ואולם את המילה יש לומר במלרע: עוֹרֵק (כמו שׁוֹמֵר), וברבים עוֹרְקִים (כמו שומְרים), כגון בצירוף 'חוסם עורְקים'. ייתכן שהסיבה להגייה המלעילית הרווחת "עֹרֶק" היא הטעמתם המלעילית של כמה איברי…
המשך קריאה >>

הגייה

כפר סבא

ההגייה הרווחת של שם העיר היא כפר סַבָּא (בבי"ת דגושה ובהטעמת ההברה סַ), ואילו ההגייה התקנית, זו הנשמעת בפיהם של קרייני החדשות, היא כפר סָבָא (בבי"ת רפה ובהטעמת ההברה האחרונה – בָא). העיר כפר סבא
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

יַהַב

יַהַב הוא שם מחודש, ואף המילה יַהַב מאוחרת היא. מה פירוש השם הזה ומה מקורו?
המשך קריאה >>

גם וגם

שני פנים או שתי פנים?

המילה פָּנִים שייכת לקבוצת המילים שמינן הדקדוקי כפול – זכר וגם נקבה. לפיכך אפשר לומר "שתי פנים" וגם "שני פנים" – בין בהוראה מוחשית ובין בהוראה מושאלת ('צדדים', 'היבטים'). עם זאת כאשר משתמשים במפורש במילה פָּנִים כריבוי…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

זכוכית וזגוגית

המילים זכוכית וזגוגית קרובות מאוד זו לזו, ושתיהן התגלגלו ממקור אחד. אף על פי כן אין משמען זהה לגמרי: זכוכית היא שם החומר, ואילו זגוגית היא שִׁמְשָׁה, לוח זכוכית. עוד משמשת המילה זגוגית חלופה לאמייל…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מאזניים ואוזניים

רבים סבורים כי המילה מאזניים גזורה מן המילה אוזן, ולא היא. אומנם בעברית שתי המילים נראות שייכות לאותו השורש, אך מן הערבית והארמית עולה בבירור שמדובר בשורשים שונים. צורתה הערבית של המילה אֹזֶן היא אֻדְ'ן
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

שרב וחמסין

תֶּה וְאֹרֶז יֵשׁ בְּסִין, אֶרֶץ הַנִּדַּחַת וּבְאַרְצֵנוּ יֵשׁ חַמְסִין וְכָל מִינֵי קַדַּחַת. (אברהם שלונסקי) עונות המעבר בארץ ישראל מלֻוות בימים חמים ויבשים מאוד. רבים מכנים את מזג האוויר הזה בשם חַמְסִין, ואולם המונח התקני…
המשך קריאה >>

מאמרים

תרגומי הספרות הערבית לעברית: מאוריינטליזם להתקבלות

עניינו של המאמר בשלושה מתרגמים בולטים שאימצו מגמות תרגום ייחודיות, מתוך מניעים אידאולוגיים מנוגדים, והובילו את פעילות התרגום לכיוונים שונים: מנחם קפליוק (1988-1900), שמעון בלס (נולד ב־1930) ואנטון שמאס (נולד ב־1950). המאמר מבוסס על הרצאה של…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ציוד משרדי: מכבדה, קלמרית, דבקית, מכלב

מַכְבֵּדָה מכבדה היא משקולת של אבן או של מתכת וכדומה ששמים על דפים כדי שלא יתפזרו. המילה מכבדה נבחרה מתוך כמה הצעות, ובהן מִשְׁקֹלֶת נְיָר (תרגום המונח הלועזי paperweight), מִשְׁקוֹל, אֶבֶן נֵטֶל, אֶבֶן כֹּבֶד. הצעות…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מטף או מטפה?

השם הרווח למכל המשמש לכיבוי שרפות הוא מַטָּף, ואולם שמו התקני הוא מַטְפֶּה. את המונח מַטְפֶּה חידש ועד הלשון העברית במילון למונחי כבאות שיצא לאור בשנת תש"ז (1947) בשיתוף מרכז מכבי האש בארץ ישראל. המילה…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מילים מתיבת הנגינה

מאז ומעולם הייתה המוזיקה במרכז התרבות האנושית, והדבר ניכר היטב בלשון. בתנ"ך נזכרים כלי נגינה רבים: גִּתִּית, חָלִיל, חֲצֹצְרָה, כִּנּוֹר, מִנִּים, מְנַעַנְעִים, מְצִלְתַּיִם, צֶלְצֱלִים, נֵבֶל, עוּגָב, עָשׂוֹר, פַּעֲמוֹן, קֶרֶן, שׁוֹפָר, שָׁלִישִׁים, שְׁמִינִית, תֹּף; ובארמית של…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

יוצרים בעברית: טינית, עלילון, פְּתֵכָה, נעצוצים

טִינִית (פלסטלינה) טינית היא חומר פלסטי המשמש לעבודות כִּיּוּר – בעיקר של ילדים. החומר עשוי חרסית מעורבת בשמן או בשעווה. המילה טינית נגזרה מן המילה טִין (clay) שנוצרה בימי הביניים בהשפעת הערבית. בספרות חז"ל נזכרת…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

על חוויות וחווֹת אחרות

מתוך שפע המילים שנוספו ללשוננו בעת החדשה זכו רק מיעוטן שנדע מה היו נסיבות הולדתן. אחת מהן היא המילה חוויה. בלשוננו היום חוויה היא התנסות או מאורע המותירים באדם רושם עז. ואולם במקור חודשה המילה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

לבוש עברי לחורף: סורגה, צמודונים, קטיפת תלמים, רדיד

סֻרְגָּה (סוודר וכדומה) סורגה היא בגד לחלקו העליון של הגוף העשוי בסריגה ביד או במכונה. סורגה ללא שרוולים היא אֲפֻדָּה או לְסוּטָה (וסט). לסורגה בעלת שרוולים ללא רכיסה נקבע המונח פַּקְרֵס (מלשון חז"ל, במקור מיוונית),…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילות שמחה ושיר: מרצדת, צהלולים, נעימון, חדשיר

מִרְצֶדֶת (מובייל) מרצדת היא קישוט או צעצוע עשוי מעצמים תלויים (דמויות של חיות, פעמונים וכיוצא בהם) המתנועעים בשיווי משקל למשב אוויר או מופעלים על ידי סוללות או קפיץ. הפועל רִצֵּד נזכר פעם אחת בתנ"ך: "לָמָּה…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

שיקר לי או שיקר אותי?

בלשון המקורות משלים את הפועל שיקר מושא עקיף ולא מושא ישיר, כלומר לפני השם המשלים באה מילה יחס השונה מ'אֶת'. בתנ"ך מצאנו את מילת היחס ב: "לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ" (ויקרא…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית בים ועל החול החם: רכיכה, צדפה, שונית, תמנון

רַכִּיכָה (Mollusca) הרַכּיכות הן בעלי חיים חסרי שלד פנימי, ושמן העברי רכיכה ניתן להן בעקבות השם המדעי Mollusca על שם גופן הרך והרירי. בכלל הרכיכות מצויים הצְדָפוֹת, החלזונות (ובתוכם השַבְּלולים), הדְּיוֹנוּנִים, התְּמָנוּנִים ועוד. הרכיכות מונות…
המשך קריאה >>

הגייה

שיפון

לשם הצמח שיפון שתי מסורות הגייה בפי דוברי העברית: בפ"א רפה – שִׁיפוֹן, ובפ"א דגושה – שִׁפּוֹן. הצורה התקנית בימינו היא שִׁיפוֹן בפ"א רפה. כך קבע כבר ועד הלשון ב'ילקוט צמחים' שפרסם בשנת תר"ץ (1930),…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פרחים ויין לחג האביב: כליל החורש, צהרון מצוי, אֶקדם, אֶפטר

כְּלִיל הַחֹרֶשׁ (משפחת הכליליים) השם המדעי: Cercis siliquastrum. העץ כליל החורש, המפאר את החורש הארץ־ישראלי באביב בפריחתו העזה בוורוד־לילך, זכה בשם כְּלִיל שפירושו כתר. בערבית נקרא העץ عروس الغابة (ערוס אלע'אבה), שתרגומו 'כַּלַּת החורש'. המילה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מאכלים בצורת רבים: מדגנים, מופינים, טוגנים, צנימונים

מִדְגַּנִּים (cereal) מדגנים הם סוג של מזון בצורת פתיתים העשוי מצמחי מאכל עתירי עמילן – כגון חיטה, אורז או תירס – בדרגות שונות של עיבוד. מדגנים בחלב הם ארוחת בוקר נפוצה. המילה מדגנים בנויה בהשראת…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

חלווה או חלבה?

המילה חלווה נכתבת בווי"ו. אין בינה לחלב ולא כלום, שהרי היא מיוצרת בעיקרהּ מעירוב של שומשום טחון בדבש או בסוכר. מקור המילה בערבית. השורש הערבי חל"ו משמעו 'מתוק' או 'עָרֵב' (בערבית מדוברת גם 'יפה'). משורש…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

רֹאשׁ ורָאשִׁים

שאלה: האם צריך לומר רָאשֵׁי ממשלה או רֹאשֵׁי ממשלה? תשובה: צורת הרבים של רֹאשׁ היא בתנועת a: רָאשִׁים (בקמץ). מכאן גם צורת הנסמך רָאשֵׁי־, כגון רָאשֵׁי חודשים, רָאשֵׁי עם, רָאשֵׁי המדינה (כל הצירופים הללו מן…
המשך קריאה >>

הגייה

בדואי ובדווי

יש המקפידים – ובעיקר הקפידו בעבר – על הכתיב בדווי, ונימוקם עימם: כתיב זה מתאים לכתיב המילה בערבית (بدوي, בדוי). ואולם הכתיב הרווח יותר הוא בדואי. בירור מעלה שהגייתה של המילה בעברית לא הגיעה אלינו…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

ללבוש, לחבוש, לגרוב – פועלי לבישה בעברית

פריטי הלבוש רבים, והפועל הרגיל בעברית הוא כמובן לָבַשׁ. למשל במקרא לובשים בגדים (ראו לדוגמה בראשית כח, כ), לובשים מכנסיים (ויקרא ו, ג), מעיל (שמואל ב יג, יח), שׂמלה (לדוגמה ישעיהו ד, א), כותונת (לדוגמה…
המשך קריאה >>

יום ירושלים

העיר והבירה

ירושלים היא עיר הבירה של ישראל. הצירוף עִיר בִּירָה חדש הוא, אך רכיביו עתיקי יומין. המילה עִיר שכיחה מאוד בתנ"ך, והיא באה בו יותר מאלף פעמים. ביסודה היא מציינת כל יישוב של קבע, גם יישוב…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

מָרָק – אוכלים או שותים?

דוברי לשונות אירופה וצאצאיהם אוכלים מרק, ואילו דוברי הערבית וצאצאיהם שותים אותו. במקורות הקלסיים של העברית אין עדוּת לדרך הביטוי ששימשה את אבותינו. אין אפוא מניעה לקבל את שתי דרכי הביטוי. למתלבטים נוכל להציע שמרק…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

האם אפשר למזוג אוכל

רבים שואלים אותנו: האם מוזגים רק משקה או גם מאכל? השימוש בפועל למזוג ביחס לאוכל מוצק מקורו בהרגלי לשון המושפעים מן הערבית. הפועל המקביל בערבית לפעלים מָזַג ויָצַק הוא סַכַּבַּ. בחלק מן הלהגים המדוברים של…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

לשאלת תעתיקם של שמות מדינות

א. תעתיק תנועת a לציון התנועה a באם הקריאה אל"ף בתעתיק מלועזית לעברית לא קבעה האקדמיה כלל מוחלט, ובמידה מסוימת השאירה את ההחלטה בידיו של המתעתק. בנוסח הסעיף בכללי התעתיק של האקדמיה נמנים כמה שיקולים…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

כמה מילים יש בשפה העברית

שאלת מספר המילים בשפה כלשהי בכלל ובשפה העברית בפרט היא שאלה בעייתית מאוד, ואין לה תשובה מוחלטת. מדוע? לשאלה הזאת נלווֹת שאלות אחרות, החשובות לא פחות ממנה. נעמוד כאן בקצרה על שתיים מהן: הראשונה –…
המשך קריאה >>

הגייה

בְּפועל או בַּפּועל?

רבים מתלבטים בשאלה איך להגות: בַּפֹעַל, בְּפֹעַל או בַּפֹּעַל. הצורה הראשונה אינה דקדוקית, ואילו שתי הצורות האחרות תקינות מבחינה דקדוקית: בְּפוֹעל, בפ"א רפה כמו בְּכוֹחַ, בְּפֵרוּשׁ. בַּפּוֹעל, בפ"א דגושה כמו בַּבַּיִת, בַּפִּנָּה (צורה מיודעת; דגש…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

מזרן או מזרון?

הצורה מזרון רגילה על לשונם של רבים, ואולם הצורה התקנית היא מִזְרָן. מילה זו באה במשנה ומנוקדת בקמץ ברי"ש: מזרָן. גם במקומות שאינה מנוקדת, כגון בתוספתא, הכתיב הוא בלי וי"ו. ומה מקור הצורה 'מזרון' בחולם?…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

עורק

רבים הוגים "עֹרֶק" במלעיל (כמו אֹזֶן), ואולם את המילה יש לומר במלרע: עוֹרֵק (כמו שׁוֹמֵר), וברבים עוֹרְקִים (כמו שומְרים), כגון בצירוף 'חוסם עורְקים'. ייתכן שהסיבה להגייה המלעילית הרווחת "עֹרֶק" היא הטעמתם המלעילית של כמה איברי…
המשך קריאה >>

הגייה

כפר סבא

ההגייה הרווחת של שם העיר היא כפר סַבָּא (בבי"ת דגושה ובהטעמת ההברה סַ), ואילו ההגייה התקנית, זו הנשמעת בפיהם של קרייני החדשות, היא כפר סָבָא (בבי"ת רפה ובהטעמת ההברה האחרונה – בָא). העיר כפר סבא
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

יַהַב

יַהַב הוא שם מחודש, ואף המילה יַהַב מאוחרת היא. מה פירוש השם הזה ומה מקורו?
המשך קריאה >>

גם וגם

שני פנים או שתי פנים?

המילה פָּנִים שייכת לקבוצת המילים שמינן הדקדוקי כפול – זכר וגם נקבה. לפיכך אפשר לומר "שתי פנים" וגם "שני פנים" – בין בהוראה מוחשית ובין בהוראה מושאלת ('צדדים', 'היבטים'). עם זאת כאשר משתמשים במפורש במילה פָּנִים כריבוי…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

זכוכית וזגוגית

המילים זכוכית וזגוגית קרובות מאוד זו לזו, ושתיהן התגלגלו ממקור אחד. אף על פי כן אין משמען זהה לגמרי: זכוכית היא שם החומר, ואילו זגוגית היא שִׁמְשָׁה, לוח זכוכית. עוד משמשת המילה זגוגית חלופה לאמייל…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מאזניים ואוזניים

רבים סבורים כי המילה מאזניים גזורה מן המילה אוזן, ולא היא. אומנם בעברית שתי המילים נראות שייכות לאותו השורש, אך מן הערבית והארמית עולה בבירור שמדובר בשורשים שונים. צורתה הערבית של המילה אֹזֶן היא אֻדְ'ן
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

שרב וחמסין

תֶּה וְאֹרֶז יֵשׁ בְּסִין, אֶרֶץ הַנִּדַּחַת וּבְאַרְצֵנוּ יֵשׁ חַמְסִין וְכָל מִינֵי קַדַּחַת. (אברהם שלונסקי) עונות המעבר בארץ ישראל מלֻוות בימים חמים ויבשים מאוד. רבים מכנים את מזג האוויר הזה בשם חַמְסִין, ואולם המונח התקני…
המשך קריאה >>

מאמרים

תרגומי הספרות הערבית לעברית: מאוריינטליזם להתקבלות

עניינו של המאמר בשלושה מתרגמים בולטים שאימצו מגמות תרגום ייחודיות, מתוך מניעים אידאולוגיים מנוגדים, והובילו את פעילות התרגום לכיוונים שונים: מנחם קפליוק (1988-1900), שמעון בלס (נולד ב־1930) ואנטון שמאס (נולד ב־1950). המאמר מבוסס על הרצאה של…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ציוד משרדי: מכבדה, קלמרית, דבקית, מכלב

מַכְבֵּדָה מכבדה היא משקולת של אבן או של מתכת וכדומה ששמים על דפים כדי שלא יתפזרו. המילה מכבדה נבחרה מתוך כמה הצעות, ובהן מִשְׁקֹלֶת נְיָר (תרגום המונח הלועזי paperweight), מִשְׁקוֹל, אֶבֶן נֵטֶל, אֶבֶן כֹּבֶד. הצעות…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מטף או מטפה?

השם הרווח למכל המשמש לכיבוי שרפות הוא מַטָּף, ואולם שמו התקני הוא מַטְפֶּה. את המונח מַטְפֶּה חידש ועד הלשון העברית במילון למונחי כבאות שיצא לאור בשנת תש"ז (1947) בשיתוף מרכז מכבי האש בארץ ישראל. המילה…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מילים מתיבת הנגינה

מאז ומעולם הייתה המוזיקה במרכז התרבות האנושית, והדבר ניכר היטב בלשון. בתנ"ך נזכרים כלי נגינה רבים: גִּתִּית, חָלִיל, חֲצֹצְרָה, כִּנּוֹר, מִנִּים, מְנַעַנְעִים, מְצִלְתַּיִם, צֶלְצֱלִים, נֵבֶל, עוּגָב, עָשׂוֹר, פַּעֲמוֹן, קֶרֶן, שׁוֹפָר, שָׁלִישִׁים, שְׁמִינִית, תֹּף; ובארמית של…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

יוצרים בעברית: טינית, עלילון, פְּתֵכָה, נעצוצים

טִינִית (פלסטלינה) טינית היא חומר פלסטי המשמש לעבודות כִּיּוּר – בעיקר של ילדים. החומר עשוי חרסית מעורבת בשמן או בשעווה. המילה טינית נגזרה מן המילה טִין (clay) שנוצרה בימי הביניים בהשפעת הערבית. בספרות חז"ל נזכרת…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

על חוויות וחווֹת אחרות

מתוך שפע המילים שנוספו ללשוננו בעת החדשה זכו רק מיעוטן שנדע מה היו נסיבות הולדתן. אחת מהן היא המילה חוויה. בלשוננו היום חוויה היא התנסות או מאורע המותירים באדם רושם עז. ואולם במקור חודשה המילה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

לבוש עברי לחורף: סורגה, צמודונים, קטיפת תלמים, רדיד

סֻרְגָּה (סוודר וכדומה) סורגה היא בגד לחלקו העליון של הגוף העשוי בסריגה ביד או במכונה. סורגה ללא שרוולים היא אֲפֻדָּה או לְסוּטָה (וסט). לסורגה בעלת שרוולים ללא רכיסה נקבע המונח פַּקְרֵס (מלשון חז"ל, במקור מיוונית),…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילות שמחה ושיר: מרצדת, צהלולים, נעימון, חדשיר

מִרְצֶדֶת (מובייל) מרצדת היא קישוט או צעצוע עשוי מעצמים תלויים (דמויות של חיות, פעמונים וכיוצא בהם) המתנועעים בשיווי משקל למשב אוויר או מופעלים על ידי סוללות או קפיץ. הפועל רִצֵּד נזכר פעם אחת בתנ"ך: "לָמָּה…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

שיקר לי או שיקר אותי?

בלשון המקורות משלים את הפועל שיקר מושא עקיף ולא מושא ישיר, כלומר לפני השם המשלים באה מילה יחס השונה מ'אֶת'. בתנ"ך מצאנו את מילת היחס ב: "לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ" (ויקרא…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית בים ועל החול החם: רכיכה, צדפה, שונית, תמנון

רַכִּיכָה (Mollusca) הרַכּיכות הן בעלי חיים חסרי שלד פנימי, ושמן העברי רכיכה ניתן להן בעקבות השם המדעי Mollusca על שם גופן הרך והרירי. בכלל הרכיכות מצויים הצְדָפוֹת, החלזונות (ובתוכם השַבְּלולים), הדְּיוֹנוּנִים, התְּמָנוּנִים ועוד. הרכיכות מונות…
המשך קריאה >>

הגייה

שיפון

לשם הצמח שיפון שתי מסורות הגייה בפי דוברי העברית: בפ"א רפה – שִׁיפוֹן, ובפ"א דגושה – שִׁפּוֹן. הצורה התקנית בימינו היא שִׁיפוֹן בפ"א רפה. כך קבע כבר ועד הלשון ב'ילקוט צמחים' שפרסם בשנת תר"ץ (1930),…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פרחים ויין לחג האביב: כליל החורש, צהרון מצוי, אֶקדם, אֶפטר

כְּלִיל הַחֹרֶשׁ (משפחת הכליליים) השם המדעי: Cercis siliquastrum. העץ כליל החורש, המפאר את החורש הארץ־ישראלי באביב בפריחתו העזה בוורוד־לילך, זכה בשם כְּלִיל שפירושו כתר. בערבית נקרא העץ عروس الغابة (ערוס אלע'אבה), שתרגומו 'כַּלַּת החורש'. המילה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מאכלים בצורת רבים: מדגנים, מופינים, טוגנים, צנימונים

מִדְגַּנִּים (cereal) מדגנים הם סוג של מזון בצורת פתיתים העשוי מצמחי מאכל עתירי עמילן – כגון חיטה, אורז או תירס – בדרגות שונות של עיבוד. מדגנים בחלב הם ארוחת בוקר נפוצה. המילה מדגנים בנויה בהשראת…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

חלווה או חלבה?

המילה חלווה נכתבת בווי"ו. אין בינה לחלב ולא כלום, שהרי היא מיוצרת בעיקרהּ מעירוב של שומשום טחון בדבש או בסוכר. מקור המילה בערבית. השורש הערבי חל"ו משמעו 'מתוק' או 'עָרֵב' (בערבית מדוברת גם 'יפה'). משורש…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

רֹאשׁ ורָאשִׁים

שאלה: האם צריך לומר רָאשֵׁי ממשלה או רֹאשֵׁי ממשלה? תשובה: צורת הרבים של רֹאשׁ היא בתנועת a: רָאשִׁים (בקמץ). מכאן גם צורת הנסמך רָאשֵׁי־, כגון רָאשֵׁי חודשים, רָאשֵׁי עם, רָאשֵׁי המדינה (כל הצירופים הללו מן…
המשך קריאה >>

הגייה

בדואי ובדווי

יש המקפידים – ובעיקר הקפידו בעבר – על הכתיב בדווי, ונימוקם עימם: כתיב זה מתאים לכתיב המילה בערבית (بدوي, בדוי). ואולם הכתיב הרווח יותר הוא בדואי. בירור מעלה שהגייתה של המילה בעברית לא הגיעה אלינו…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

ללבוש, לחבוש, לגרוב – פועלי לבישה בעברית

פריטי הלבוש רבים, והפועל הרגיל בעברית הוא כמובן לָבַשׁ. למשל במקרא לובשים בגדים (ראו לדוגמה בראשית כח, כ), לובשים מכנסיים (ויקרא ו, ג), מעיל (שמואל ב יג, יח), שׂמלה (לדוגמה ישעיהו ד, א), כותונת (לדוגמה…
המשך קריאה >>

יום ירושלים

העיר והבירה

ירושלים היא עיר הבירה של ישראל. הצירוף עִיר בִּירָה חדש הוא, אך רכיביו עתיקי יומין. המילה עִיר שכיחה מאוד בתנ"ך, והיא באה בו יותר מאלף פעמים. ביסודה היא מציינת כל יישוב של קבע, גם יישוב…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

מָרָק – אוכלים או שותים?

דוברי לשונות אירופה וצאצאיהם אוכלים מרק, ואילו דוברי הערבית וצאצאיהם שותים אותו. במקורות הקלסיים של העברית אין עדוּת לדרך הביטוי ששימשה את אבותינו. אין אפוא מניעה לקבל את שתי דרכי הביטוי. למתלבטים נוכל להציע שמרק…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

האם אפשר למזוג אוכל

רבים שואלים אותנו: האם מוזגים רק משקה או גם מאכל? השימוש בפועל למזוג ביחס לאוכל מוצק מקורו בהרגלי לשון המושפעים מן הערבית. הפועל המקביל בערבית לפעלים מָזַג ויָצַק הוא סַכַּבַּ. בחלק מן הלהגים המדוברים של…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

לשאלת תעתיקם של שמות מדינות

א. תעתיק תנועת a לציון התנועה a באם הקריאה אל"ף בתעתיק מלועזית לעברית לא קבעה האקדמיה כלל מוחלט, ובמידה מסוימת השאירה את ההחלטה בידיו של המתעתק. בנוסח הסעיף בכללי התעתיק של האקדמיה נמנים כמה שיקולים…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

כמה מילים יש בשפה העברית

שאלת מספר המילים בשפה כלשהי בכלל ובשפה העברית בפרט היא שאלה בעייתית מאוד, ואין לה תשובה מוחלטת. מדוע? לשאלה הזאת נלווֹת שאלות אחרות, החשובות לא פחות ממנה. נעמוד כאן בקצרה על שתיים מהן: הראשונה –…
המשך קריאה >>

הגייה

בְּפועל או בַּפּועל?

רבים מתלבטים בשאלה איך להגות: בַּפֹעַל, בְּפֹעַל או בַּפֹּעַל. הצורה הראשונה אינה דקדוקית, ואילו שתי הצורות האחרות תקינות מבחינה דקדוקית: בְּפוֹעל, בפ"א רפה כמו בְּכוֹחַ, בְּפֵרוּשׁ. בַּפּוֹעל, בפ"א דגושה כמו בַּבַּיִת, בַּפִּנָּה (צורה מיודעת; דגש…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

מזרן או מזרון?

הצורה מזרון רגילה על לשונם של רבים, ואולם הצורה התקנית היא מִזְרָן. מילה זו באה במשנה ומנוקדת בקמץ ברי"ש: מזרָן. גם במקומות שאינה מנוקדת, כגון בתוספתא, הכתיב הוא בלי וי"ו. ומה מקור הצורה 'מזרון' בחולם?…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

עורק

רבים הוגים "עֹרֶק" במלעיל (כמו אֹזֶן), ואולם את המילה יש לומר במלרע: עוֹרֵק (כמו שׁוֹמֵר), וברבים עוֹרְקִים (כמו שומְרים), כגון בצירוף 'חוסם עורְקים'. ייתכן שהסיבה להגייה המלעילית הרווחת "עֹרֶק" היא הטעמתם המלעילית של כמה איברי…
המשך קריאה >>

הגייה

כפר סבא

ההגייה הרווחת של שם העיר היא כפר סַבָּא (בבי"ת דגושה ובהטעמת ההברה סַ), ואילו ההגייה התקנית, זו הנשמעת בפיהם של קרייני החדשות, היא כפר סָבָא (בבי"ת רפה ובהטעמת ההברה האחרונה – בָא). העיר כפר סבא
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

יַהַב

יַהַב הוא שם מחודש, ואף המילה יַהַב מאוחרת היא. מה פירוש השם הזה ומה מקורו?
המשך קריאה >>

גם וגם

שני פנים או שתי פנים?

המילה פָּנִים שייכת לקבוצת המילים שמינן הדקדוקי כפול – זכר וגם נקבה. לפיכך אפשר לומר "שתי פנים" וגם "שני פנים" – בין בהוראה מוחשית ובין בהוראה מושאלת ('צדדים', 'היבטים'). עם זאת כאשר משתמשים במפורש במילה פָּנִים כריבוי…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

זכוכית וזגוגית

המילים זכוכית וזגוגית קרובות מאוד זו לזו, ושתיהן התגלגלו ממקור אחד. אף על פי כן אין משמען זהה לגמרי: זכוכית היא שם החומר, ואילו זגוגית היא שִׁמְשָׁה, לוח זכוכית. עוד משמשת המילה זגוגית חלופה לאמייל…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מאזניים ואוזניים

רבים סבורים כי המילה מאזניים גזורה מן המילה אוזן, ולא היא. אומנם בעברית שתי המילים נראות שייכות לאותו השורש, אך מן הערבית והארמית עולה בבירור שמדובר בשורשים שונים. צורתה הערבית של המילה אֹזֶן היא אֻדְ'ן
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

שרב וחמסין

תֶּה וְאֹרֶז יֵשׁ בְּסִין, אֶרֶץ הַנִּדַּחַת וּבְאַרְצֵנוּ יֵשׁ חַמְסִין וְכָל מִינֵי קַדַּחַת. (אברהם שלונסקי) עונות המעבר בארץ ישראל מלֻוות בימים חמים ויבשים מאוד. רבים מכנים את מזג האוויר הזה בשם חַמְסִין, ואולם המונח התקני…
המשך קריאה >>

מאמרים

תרגומי הספרות הערבית לעברית: מאוריינטליזם להתקבלות

עניינו של המאמר בשלושה מתרגמים בולטים שאימצו מגמות תרגום ייחודיות, מתוך מניעים אידאולוגיים מנוגדים, והובילו את פעילות התרגום לכיוונים שונים: מנחם קפליוק (1988-1900), שמעון בלס (נולד ב־1930) ואנטון שמאס (נולד ב־1950). המאמר מבוסס על הרצאה של…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ציוד משרדי: מכבדה, קלמרית, דבקית, מכלב

מַכְבֵּדָה מכבדה היא משקולת של אבן או של מתכת וכדומה ששמים על דפים כדי שלא יתפזרו. המילה מכבדה נבחרה מתוך כמה הצעות, ובהן מִשְׁקֹלֶת נְיָר (תרגום המונח הלועזי paperweight), מִשְׁקוֹל, אֶבֶן נֵטֶל, אֶבֶן כֹּבֶד. הצעות…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מטף או מטפה?

השם הרווח למכל המשמש לכיבוי שרפות הוא מַטָּף, ואולם שמו התקני הוא מַטְפֶּה. את המונח מַטְפֶּה חידש ועד הלשון העברית במילון למונחי כבאות שיצא לאור בשנת תש"ז (1947) בשיתוף מרכז מכבי האש בארץ ישראל. המילה…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מילים מתיבת הנגינה

מאז ומעולם הייתה המוזיקה במרכז התרבות האנושית, והדבר ניכר היטב בלשון. בתנ"ך נזכרים כלי נגינה רבים: גִּתִּית, חָלִיל, חֲצֹצְרָה, כִּנּוֹר, מִנִּים, מְנַעַנְעִים, מְצִלְתַּיִם, צֶלְצֱלִים, נֵבֶל, עוּגָב, עָשׂוֹר, פַּעֲמוֹן, קֶרֶן, שׁוֹפָר, שָׁלִישִׁים, שְׁמִינִית, תֹּף; ובארמית של…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

יוצרים בעברית: טינית, עלילון, פְּתֵכָה, נעצוצים

טִינִית (פלסטלינה) טינית היא חומר פלסטי המשמש לעבודות כִּיּוּר – בעיקר של ילדים. החומר עשוי חרסית מעורבת בשמן או בשעווה. המילה טינית נגזרה מן המילה טִין (clay) שנוצרה בימי הביניים בהשפעת הערבית. בספרות חז"ל נזכרת…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

על חוויות וחווֹת אחרות

מתוך שפע המילים שנוספו ללשוננו בעת החדשה זכו רק מיעוטן שנדע מה היו נסיבות הולדתן. אחת מהן היא המילה חוויה. בלשוננו היום חוויה היא התנסות או מאורע המותירים באדם רושם עז. ואולם במקור חודשה המילה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

לבוש עברי לחורף: סורגה, צמודונים, קטיפת תלמים, רדיד

סֻרְגָּה (סוודר וכדומה) סורגה היא בגד לחלקו העליון של הגוף העשוי בסריגה ביד או במכונה. סורגה ללא שרוולים היא אֲפֻדָּה או לְסוּטָה (וסט). לסורגה בעלת שרוולים ללא רכיסה נקבע המונח פַּקְרֵס (מלשון חז"ל, במקור מיוונית),…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילות שמחה ושיר: מרצדת, צהלולים, נעימון, חדשיר

מִרְצֶדֶת (מובייל) מרצדת היא קישוט או צעצוע עשוי מעצמים תלויים (דמויות של חיות, פעמונים וכיוצא בהם) המתנועעים בשיווי משקל למשב אוויר או מופעלים על ידי סוללות או קפיץ. הפועל רִצֵּד נזכר פעם אחת בתנ"ך: "לָמָּה…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

שיקר לי או שיקר אותי?

בלשון המקורות משלים את הפועל שיקר מושא עקיף ולא מושא ישיר, כלומר לפני השם המשלים באה מילה יחס השונה מ'אֶת'. בתנ"ך מצאנו את מילת היחס ב: "לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ" (ויקרא…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית בים ועל החול החם: רכיכה, צדפה, שונית, תמנון

רַכִּיכָה (Mollusca) הרַכּיכות הן בעלי חיים חסרי שלד פנימי, ושמן העברי רכיכה ניתן להן בעקבות השם המדעי Mollusca על שם גופן הרך והרירי. בכלל הרכיכות מצויים הצְדָפוֹת, החלזונות (ובתוכם השַבְּלולים), הדְּיוֹנוּנִים, התְּמָנוּנִים ועוד. הרכיכות מונות…
המשך קריאה >>

הגייה

שיפון

לשם הצמח שיפון שתי מסורות הגייה בפי דוברי העברית: בפ"א רפה – שִׁיפוֹן, ובפ"א דגושה – שִׁפּוֹן. הצורה התקנית בימינו היא שִׁיפוֹן בפ"א רפה. כך קבע כבר ועד הלשון ב'ילקוט צמחים' שפרסם בשנת תר"ץ (1930),…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פרחים ויין לחג האביב: כליל החורש, צהרון מצוי, אֶקדם, אֶפטר

כְּלִיל הַחֹרֶשׁ (משפחת הכליליים) השם המדעי: Cercis siliquastrum. העץ כליל החורש, המפאר את החורש הארץ־ישראלי באביב בפריחתו העזה בוורוד־לילך, זכה בשם כְּלִיל שפירושו כתר. בערבית נקרא העץ عروس الغابة (ערוס אלע'אבה), שתרגומו 'כַּלַּת החורש'. המילה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מאכלים בצורת רבים: מדגנים, מופינים, טוגנים, צנימונים

מִדְגַּנִּים (cereal) מדגנים הם סוג של מזון בצורת פתיתים העשוי מצמחי מאכל עתירי עמילן – כגון חיטה, אורז או תירס – בדרגות שונות של עיבוד. מדגנים בחלב הם ארוחת בוקר נפוצה. המילה מדגנים בנויה בהשראת…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

חלווה או חלבה?

המילה חלווה נכתבת בווי"ו. אין בינה לחלב ולא כלום, שהרי היא מיוצרת בעיקרהּ מעירוב של שומשום טחון בדבש או בסוכר. מקור המילה בערבית. השורש הערבי חל"ו משמעו 'מתוק' או 'עָרֵב' (בערבית מדוברת גם 'יפה'). משורש…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

רֹאשׁ ורָאשִׁים

שאלה: האם צריך לומר רָאשֵׁי ממשלה או רֹאשֵׁי ממשלה? תשובה: צורת הרבים של רֹאשׁ היא בתנועת a: רָאשִׁים (בקמץ). מכאן גם צורת הנסמך רָאשֵׁי־, כגון רָאשֵׁי חודשים, רָאשֵׁי עם, רָאשֵׁי המדינה (כל הצירופים הללו מן…
המשך קריאה >>

הגייה

בדואי ובדווי

יש המקפידים – ובעיקר הקפידו בעבר – על הכתיב בדווי, ונימוקם עימם: כתיב זה מתאים לכתיב המילה בערבית (بدوي, בדוי). ואולם הכתיב הרווח יותר הוא בדואי. בירור מעלה שהגייתה של המילה בעברית לא הגיעה אלינו…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

ללבוש, לחבוש, לגרוב – פועלי לבישה בעברית

פריטי הלבוש רבים, והפועל הרגיל בעברית הוא כמובן לָבַשׁ. למשל במקרא לובשים בגדים (ראו לדוגמה בראשית כח, כ), לובשים מכנסיים (ויקרא ו, ג), מעיל (שמואל ב יג, יח), שׂמלה (לדוגמה ישעיהו ד, א), כותונת (לדוגמה…
המשך קריאה >>

יום ירושלים

העיר והבירה

ירושלים היא עיר הבירה של ישראל. הצירוף עִיר בִּירָה חדש הוא, אך רכיביו עתיקי יומין. המילה עִיר שכיחה מאוד בתנ"ך, והיא באה בו יותר מאלף פעמים. ביסודה היא מציינת כל יישוב של קבע, גם יישוב…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

מָרָק – אוכלים או שותים?

דוברי לשונות אירופה וצאצאיהם אוכלים מרק, ואילו דוברי הערבית וצאצאיהם שותים אותו. במקורות הקלסיים של העברית אין עדוּת לדרך הביטוי ששימשה את אבותינו. אין אפוא מניעה לקבל את שתי דרכי הביטוי. למתלבטים נוכל להציע שמרק…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

האם אפשר למזוג אוכל

רבים שואלים אותנו: האם מוזגים רק משקה או גם מאכל? השימוש בפועל למזוג ביחס לאוכל מוצק מקורו בהרגלי לשון המושפעים מן הערבית. הפועל המקביל בערבית לפעלים מָזַג ויָצַק הוא סַכַּבַּ. בחלק מן הלהגים המדוברים של…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

לשאלת תעתיקם של שמות מדינות

א. תעתיק תנועת a לציון התנועה a באם הקריאה אל"ף בתעתיק מלועזית לעברית לא קבעה האקדמיה כלל מוחלט, ובמידה מסוימת השאירה את ההחלטה בידיו של המתעתק. בנוסח הסעיף בכללי התעתיק של האקדמיה נמנים כמה שיקולים…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

כמה מילים יש בשפה העברית

שאלת מספר המילים בשפה כלשהי בכלל ובשפה העברית בפרט היא שאלה בעייתית מאוד, ואין לה תשובה מוחלטת. מדוע? לשאלה הזאת נלווֹת שאלות אחרות, החשובות לא פחות ממנה. נעמוד כאן בקצרה על שתיים מהן: הראשונה –…
המשך קריאה >>

הגייה

בְּפועל או בַּפּועל?

רבים מתלבטים בשאלה איך להגות: בַּפֹעַל, בְּפֹעַל או בַּפֹּעַל. הצורה הראשונה אינה דקדוקית, ואילו שתי הצורות האחרות תקינות מבחינה דקדוקית: בְּפוֹעל, בפ"א רפה כמו בְּכוֹחַ, בְּפֵרוּשׁ. בַּפּוֹעל, בפ"א דגושה כמו בַּבַּיִת, בַּפִּנָּה (צורה מיודעת; דגש…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

מזרן או מזרון?

הצורה מזרון רגילה על לשונם של רבים, ואולם הצורה התקנית היא מִזְרָן. מילה זו באה במשנה ומנוקדת בקמץ ברי"ש: מזרָן. גם במקומות שאינה מנוקדת, כגון בתוספתא, הכתיב הוא בלי וי"ו. ומה מקור הצורה 'מזרון' בחולם?…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

עורק

רבים הוגים "עֹרֶק" במלעיל (כמו אֹזֶן), ואולם את המילה יש לומר במלרע: עוֹרֵק (כמו שׁוֹמֵר), וברבים עוֹרְקִים (כמו שומְרים), כגון בצירוף 'חוסם עורְקים'. ייתכן שהסיבה להגייה המלעילית הרווחת "עֹרֶק" היא הטעמתם המלעילית של כמה איברי…
המשך קריאה >>

הגייה

כפר סבא

ההגייה הרווחת של שם העיר היא כפר סַבָּא (בבי"ת דגושה ובהטעמת ההברה סַ), ואילו ההגייה התקנית, זו הנשמעת בפיהם של קרייני החדשות, היא כפר סָבָא (בבי"ת רפה ובהטעמת ההברה האחרונה – בָא). העיר כפר סבא
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

יַהַב

יַהַב הוא שם מחודש, ואף המילה יַהַב מאוחרת היא. מה פירוש השם הזה ומה מקורו?
המשך קריאה >>

גם וגם

שני פנים או שתי פנים?

המילה פָּנִים שייכת לקבוצת המילים שמינן הדקדוקי כפול – זכר וגם נקבה. לפיכך אפשר לומר "שתי פנים" וגם "שני פנים" – בין בהוראה מוחשית ובין בהוראה מושאלת ('צדדים', 'היבטים'). עם זאת כאשר משתמשים במפורש במילה פָּנִים כריבוי…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

זכוכית וזגוגית

המילים זכוכית וזגוגית קרובות מאוד זו לזו, ושתיהן התגלגלו ממקור אחד. אף על פי כן אין משמען זהה לגמרי: זכוכית היא שם החומר, ואילו זגוגית היא שִׁמְשָׁה, לוח זכוכית. עוד משמשת המילה זגוגית חלופה לאמייל…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מאזניים ואוזניים

רבים סבורים כי המילה מאזניים גזורה מן המילה אוזן, ולא היא. אומנם בעברית שתי המילים נראות שייכות לאותו השורש, אך מן הערבית והארמית עולה בבירור שמדובר בשורשים שונים. צורתה הערבית של המילה אֹזֶן היא אֻדְ'ן
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

שרב וחמסין

תֶּה וְאֹרֶז יֵשׁ בְּסִין, אֶרֶץ הַנִּדַּחַת וּבְאַרְצֵנוּ יֵשׁ חַמְסִין וְכָל מִינֵי קַדַּחַת. (אברהם שלונסקי) עונות המעבר בארץ ישראל מלֻוות בימים חמים ויבשים מאוד. רבים מכנים את מזג האוויר הזה בשם חַמְסִין, ואולם המונח התקני…
המשך קריאה >>

מאמרים

תרגומי הספרות הערבית לעברית: מאוריינטליזם להתקבלות

עניינו של המאמר בשלושה מתרגמים בולטים שאימצו מגמות תרגום ייחודיות, מתוך מניעים אידאולוגיים מנוגדים, והובילו את פעילות התרגום לכיוונים שונים: מנחם קפליוק (1988-1900), שמעון בלס (נולד ב־1930) ואנטון שמאס (נולד ב־1950). המאמר מבוסס על הרצאה של…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ציוד משרדי: מכבדה, קלמרית, דבקית, מכלב

מַכְבֵּדָה מכבדה היא משקולת של אבן או של מתכת וכדומה ששמים על דפים כדי שלא יתפזרו. המילה מכבדה נבחרה מתוך כמה הצעות, ובהן מִשְׁקֹלֶת נְיָר (תרגום המונח הלועזי paperweight), מִשְׁקוֹל, אֶבֶן נֵטֶל, אֶבֶן כֹּבֶד. הצעות…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מטף או מטפה?

השם הרווח למכל המשמש לכיבוי שרפות הוא מַטָּף, ואולם שמו התקני הוא מַטְפֶּה. את המונח מַטְפֶּה חידש ועד הלשון העברית במילון למונחי כבאות שיצא לאור בשנת תש"ז (1947) בשיתוף מרכז מכבי האש בארץ ישראל. המילה…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מילים מתיבת הנגינה

מאז ומעולם הייתה המוזיקה במרכז התרבות האנושית, והדבר ניכר היטב בלשון. בתנ"ך נזכרים כלי נגינה רבים: גִּתִּית, חָלִיל, חֲצֹצְרָה, כִּנּוֹר, מִנִּים, מְנַעַנְעִים, מְצִלְתַּיִם, צֶלְצֱלִים, נֵבֶל, עוּגָב, עָשׂוֹר, פַּעֲמוֹן, קֶרֶן, שׁוֹפָר, שָׁלִישִׁים, שְׁמִינִית, תֹּף; ובארמית של…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

יוצרים בעברית: טינית, עלילון, פְּתֵכָה, נעצוצים

טִינִית (פלסטלינה) טינית היא חומר פלסטי המשמש לעבודות כִּיּוּר – בעיקר של ילדים. החומר עשוי חרסית מעורבת בשמן או בשעווה. המילה טינית נגזרה מן המילה טִין (clay) שנוצרה בימי הביניים בהשפעת הערבית. בספרות חז"ל נזכרת…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

על חוויות וחווֹת אחרות

מתוך שפע המילים שנוספו ללשוננו בעת החדשה זכו רק מיעוטן שנדע מה היו נסיבות הולדתן. אחת מהן היא המילה חוויה. בלשוננו היום חוויה היא התנסות או מאורע המותירים באדם רושם עז. ואולם במקור חודשה המילה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

לבוש עברי לחורף: סורגה, צמודונים, קטיפת תלמים, רדיד

סֻרְגָּה (סוודר וכדומה) סורגה היא בגד לחלקו העליון של הגוף העשוי בסריגה ביד או במכונה. סורגה ללא שרוולים היא אֲפֻדָּה או לְסוּטָה (וסט). לסורגה בעלת שרוולים ללא רכיסה נקבע המונח פַּקְרֵס (מלשון חז"ל, במקור מיוונית),…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילות שמחה ושיר: מרצדת, צהלולים, נעימון, חדשיר

מִרְצֶדֶת (מובייל) מרצדת היא קישוט או צעצוע עשוי מעצמים תלויים (דמויות של חיות, פעמונים וכיוצא בהם) המתנועעים בשיווי משקל למשב אוויר או מופעלים על ידי סוללות או קפיץ. הפועל רִצֵּד נזכר פעם אחת בתנ"ך: "לָמָּה…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

שיקר לי או שיקר אותי?

בלשון המקורות משלים את הפועל שיקר מושא עקיף ולא מושא ישיר, כלומר לפני השם המשלים באה מילה יחס השונה מ'אֶת'. בתנ"ך מצאנו את מילת היחס ב: "לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ" (ויקרא…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית בים ועל החול החם: רכיכה, צדפה, שונית, תמנון

רַכִּיכָה (Mollusca) הרַכּיכות הן בעלי חיים חסרי שלד פנימי, ושמן העברי רכיכה ניתן להן בעקבות השם המדעי Mollusca על שם גופן הרך והרירי. בכלל הרכיכות מצויים הצְדָפוֹת, החלזונות (ובתוכם השַבְּלולים), הדְּיוֹנוּנִים, התְּמָנוּנִים ועוד. הרכיכות מונות…
המשך קריאה >>

הגייה

שיפון

לשם הצמח שיפון שתי מסורות הגייה בפי דוברי העברית: בפ"א רפה – שִׁיפוֹן, ובפ"א דגושה – שִׁפּוֹן. הצורה התקנית בימינו היא שִׁיפוֹן בפ"א רפה. כך קבע כבר ועד הלשון ב'ילקוט צמחים' שפרסם בשנת תר"ץ (1930),…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פרחים ויין לחג האביב: כליל החורש, צהרון מצוי, אֶקדם, אֶפטר

כְּלִיל הַחֹרֶשׁ (משפחת הכליליים) השם המדעי: Cercis siliquastrum. העץ כליל החורש, המפאר את החורש הארץ־ישראלי באביב בפריחתו העזה בוורוד־לילך, זכה בשם כְּלִיל שפירושו כתר. בערבית נקרא העץ عروس الغابة (ערוס אלע'אבה), שתרגומו 'כַּלַּת החורש'. המילה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מאכלים בצורת רבים: מדגנים, מופינים, טוגנים, צנימונים

מִדְגַּנִּים (cereal) מדגנים הם סוג של מזון בצורת פתיתים העשוי מצמחי מאכל עתירי עמילן – כגון חיטה, אורז או תירס – בדרגות שונות של עיבוד. מדגנים בחלב הם ארוחת בוקר נפוצה. המילה מדגנים בנויה בהשראת…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

חלווה או חלבה?

המילה חלווה נכתבת בווי"ו. אין בינה לחלב ולא כלום, שהרי היא מיוצרת בעיקרהּ מעירוב של שומשום טחון בדבש או בסוכר. מקור המילה בערבית. השורש הערבי חל"ו משמעו 'מתוק' או 'עָרֵב' (בערבית מדוברת גם 'יפה'). משורש…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

רֹאשׁ ורָאשִׁים

שאלה: האם צריך לומר רָאשֵׁי ממשלה או רֹאשֵׁי ממשלה? תשובה: צורת הרבים של רֹאשׁ היא בתנועת a: רָאשִׁים (בקמץ). מכאן גם צורת הנסמך רָאשֵׁי־, כגון רָאשֵׁי חודשים, רָאשֵׁי עם, רָאשֵׁי המדינה (כל הצירופים הללו מן…
המשך קריאה >>

הגייה

בדואי ובדווי

יש המקפידים – ובעיקר הקפידו בעבר – על הכתיב בדווי, ונימוקם עימם: כתיב זה מתאים לכתיב המילה בערבית (بدوي, בדוי). ואולם הכתיב הרווח יותר הוא בדואי. בירור מעלה שהגייתה של המילה בעברית לא הגיעה אלינו…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

ללבוש, לחבוש, לגרוב – פועלי לבישה בעברית

פריטי הלבוש רבים, והפועל הרגיל בעברית הוא כמובן לָבַשׁ. למשל במקרא לובשים בגדים (ראו לדוגמה בראשית כח, כ), לובשים מכנסיים (ויקרא ו, ג), מעיל (שמואל ב יג, יח), שׂמלה (לדוגמה ישעיהו ד, א), כותונת (לדוגמה…
המשך קריאה >>

יום ירושלים

העיר והבירה

ירושלים היא עיר הבירה של ישראל. הצירוף עִיר בִּירָה חדש הוא, אך רכיביו עתיקי יומין. המילה עִיר שכיחה מאוד בתנ"ך, והיא באה בו יותר מאלף פעמים. ביסודה היא מציינת כל יישוב של קבע, גם יישוב…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

מָרָק – אוכלים או שותים?

דוברי לשונות אירופה וצאצאיהם אוכלים מרק, ואילו דוברי הערבית וצאצאיהם שותים אותו. במקורות הקלסיים של העברית אין עדוּת לדרך הביטוי ששימשה את אבותינו. אין אפוא מניעה לקבל את שתי דרכי הביטוי. למתלבטים נוכל להציע שמרק…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

האם אפשר למזוג אוכל

רבים שואלים אותנו: האם מוזגים רק משקה או גם מאכל? השימוש בפועל למזוג ביחס לאוכל מוצק מקורו בהרגלי לשון המושפעים מן הערבית. הפועל המקביל בערבית לפעלים מָזַג ויָצַק הוא סַכַּבַּ. בחלק מן הלהגים המדוברים של…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

לשאלת תעתיקם של שמות מדינות

א. תעתיק תנועת a לציון התנועה a באם הקריאה אל"ף בתעתיק מלועזית לעברית לא קבעה האקדמיה כלל מוחלט, ובמידה מסוימת השאירה את ההחלטה בידיו של המתעתק. בנוסח הסעיף בכללי התעתיק של האקדמיה נמנים כמה שיקולים…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

כמה מילים יש בשפה העברית

שאלת מספר המילים בשפה כלשהי בכלל ובשפה העברית בפרט היא שאלה בעייתית מאוד, ואין לה תשובה מוחלטת. מדוע? לשאלה הזאת נלווֹת שאלות אחרות, החשובות לא פחות ממנה. נעמוד כאן בקצרה על שתיים מהן: הראשונה –…
המשך קריאה >>

הגייה

בְּפועל או בַּפּועל?

רבים מתלבטים בשאלה איך להגות: בַּפֹעַל, בְּפֹעַל או בַּפֹּעַל. הצורה הראשונה אינה דקדוקית, ואילו שתי הצורות האחרות תקינות מבחינה דקדוקית: בְּפוֹעל, בפ"א רפה כמו בְּכוֹחַ, בְּפֵרוּשׁ. בַּפּוֹעל, בפ"א דגושה כמו בַּבַּיִת, בַּפִּנָּה (צורה מיודעת; דגש…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

מזרן או מזרון?

הצורה מזרון רגילה על לשונם של רבים, ואולם הצורה התקנית היא מִזְרָן. מילה זו באה במשנה ומנוקדת בקמץ ברי"ש: מזרָן. גם במקומות שאינה מנוקדת, כגון בתוספתא, הכתיב הוא בלי וי"ו. ומה מקור הצורה 'מזרון' בחולם?…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

עורק

רבים הוגים "עֹרֶק" במלעיל (כמו אֹזֶן), ואולם את המילה יש לומר במלרע: עוֹרֵק (כמו שׁוֹמֵר), וברבים עוֹרְקִים (כמו שומְרים), כגון בצירוף 'חוסם עורְקים'. ייתכן שהסיבה להגייה המלעילית הרווחת "עֹרֶק" היא הטעמתם המלעילית של כמה איברי…
המשך קריאה >>

הגייה

כפר סבא

ההגייה הרווחת של שם העיר היא כפר סַבָּא (בבי"ת דגושה ובהטעמת ההברה סַ), ואילו ההגייה התקנית, זו הנשמעת בפיהם של קרייני החדשות, היא כפר סָבָא (בבי"ת רפה ובהטעמת ההברה האחרונה – בָא). העיר כפר סבא
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

יַהַב

יַהַב הוא שם מחודש, ואף המילה יַהַב מאוחרת היא. מה פירוש השם הזה ומה מקורו?
המשך קריאה >>

גם וגם

שני פנים או שתי פנים?

המילה פָּנִים שייכת לקבוצת המילים שמינן הדקדוקי כפול – זכר וגם נקבה. לפיכך אפשר לומר "שתי פנים" וגם "שני פנים" – בין בהוראה מוחשית ובין בהוראה מושאלת ('צדדים', 'היבטים'). עם זאת כאשר משתמשים במפורש במילה פָּנִים כריבוי…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

זכוכית וזגוגית

המילים זכוכית וזגוגית קרובות מאוד זו לזו, ושתיהן התגלגלו ממקור אחד. אף על פי כן אין משמען זהה לגמרי: זכוכית היא שם החומר, ואילו זגוגית היא שִׁמְשָׁה, לוח זכוכית. עוד משמשת המילה זגוגית חלופה לאמייל…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מאזניים ואוזניים

רבים סבורים כי המילה מאזניים גזורה מן המילה אוזן, ולא היא. אומנם בעברית שתי המילים נראות שייכות לאותו השורש, אך מן הערבית והארמית עולה בבירור שמדובר בשורשים שונים. צורתה הערבית של המילה אֹזֶן היא אֻדְ'ן
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

שרב וחמסין

תֶּה וְאֹרֶז יֵשׁ בְּסִין, אֶרֶץ הַנִּדַּחַת וּבְאַרְצֵנוּ יֵשׁ חַמְסִין וְכָל מִינֵי קַדַּחַת. (אברהם שלונסקי) עונות המעבר בארץ ישראל מלֻוות בימים חמים ויבשים מאוד. רבים מכנים את מזג האוויר הזה בשם חַמְסִין, ואולם המונח התקני…
המשך קריאה >>

מאמרים

תרגומי הספרות הערבית לעברית: מאוריינטליזם להתקבלות

עניינו של המאמר בשלושה מתרגמים בולטים שאימצו מגמות תרגום ייחודיות, מתוך מניעים אידאולוגיים מנוגדים, והובילו את פעילות התרגום לכיוונים שונים: מנחם קפליוק (1988-1900), שמעון בלס (נולד ב־1930) ואנטון שמאס (נולד ב־1950). המאמר מבוסס על הרצאה של…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ציוד משרדי: מכבדה, קלמרית, דבקית, מכלב

מַכְבֵּדָה מכבדה היא משקולת של אבן או של מתכת וכדומה ששמים על דפים כדי שלא יתפזרו. המילה מכבדה נבחרה מתוך כמה הצעות, ובהן מִשְׁקֹלֶת נְיָר (תרגום המונח הלועזי paperweight), מִשְׁקוֹל, אֶבֶן נֵטֶל, אֶבֶן כֹּבֶד. הצעות…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מטף או מטפה?

השם הרווח למכל המשמש לכיבוי שרפות הוא מַטָּף, ואולם שמו התקני הוא מַטְפֶּה. את המונח מַטְפֶּה חידש ועד הלשון העברית במילון למונחי כבאות שיצא לאור בשנת תש"ז (1947) בשיתוף מרכז מכבי האש בארץ ישראל. המילה…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מילים מתיבת הנגינה

מאז ומעולם הייתה המוזיקה במרכז התרבות האנושית, והדבר ניכר היטב בלשון. בתנ"ך נזכרים כלי נגינה רבים: גִּתִּית, חָלִיל, חֲצֹצְרָה, כִּנּוֹר, מִנִּים, מְנַעַנְעִים, מְצִלְתַּיִם, צֶלְצֱלִים, נֵבֶל, עוּגָב, עָשׂוֹר, פַּעֲמוֹן, קֶרֶן, שׁוֹפָר, שָׁלִישִׁים, שְׁמִינִית, תֹּף; ובארמית של…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

יוצרים בעברית: טינית, עלילון, פְּתֵכָה, נעצוצים

טִינִית (פלסטלינה) טינית היא חומר פלסטי המשמש לעבודות כִּיּוּר – בעיקר של ילדים. החומר עשוי חרסית מעורבת בשמן או בשעווה. המילה טינית נגזרה מן המילה טִין (clay) שנוצרה בימי הביניים בהשפעת הערבית. בספרות חז"ל נזכרת…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

על חוויות וחווֹת אחרות

מתוך שפע המילים שנוספו ללשוננו בעת החדשה זכו רק מיעוטן שנדע מה היו נסיבות הולדתן. אחת מהן היא המילה חוויה. בלשוננו היום חוויה היא התנסות או מאורע המותירים באדם רושם עז. ואולם במקור חודשה המילה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

לבוש עברי לחורף: סורגה, צמודונים, קטיפת תלמים, רדיד

סֻרְגָּה (סוודר וכדומה) סורגה היא בגד לחלקו העליון של הגוף העשוי בסריגה ביד או במכונה. סורגה ללא שרוולים היא אֲפֻדָּה או לְסוּטָה (וסט). לסורגה בעלת שרוולים ללא רכיסה נקבע המונח פַּקְרֵס (מלשון חז"ל, במקור מיוונית),…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילות שמחה ושיר: מרצדת, צהלולים, נעימון, חדשיר

מִרְצֶדֶת (מובייל) מרצדת היא קישוט או צעצוע עשוי מעצמים תלויים (דמויות של חיות, פעמונים וכיוצא בהם) המתנועעים בשיווי משקל למשב אוויר או מופעלים על ידי סוללות או קפיץ. הפועל רִצֵּד נזכר פעם אחת בתנ"ך: "לָמָּה…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

שיקר לי או שיקר אותי?

בלשון המקורות משלים את הפועל שיקר מושא עקיף ולא מושא ישיר, כלומר לפני השם המשלים באה מילה יחס השונה מ'אֶת'. בתנ"ך מצאנו את מילת היחס ב: "לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ" (ויקרא…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית בים ועל החול החם: רכיכה, צדפה, שונית, תמנון

רַכִּיכָה (Mollusca) הרַכּיכות הן בעלי חיים חסרי שלד פנימי, ושמן העברי רכיכה ניתן להן בעקבות השם המדעי Mollusca על שם גופן הרך והרירי. בכלל הרכיכות מצויים הצְדָפוֹת, החלזונות (ובתוכם השַבְּלולים), הדְּיוֹנוּנִים, התְּמָנוּנִים ועוד. הרכיכות מונות…
המשך קריאה >>

הגייה

שיפון

לשם הצמח שיפון שתי מסורות הגייה בפי דוברי העברית: בפ"א רפה – שִׁיפוֹן, ובפ"א דגושה – שִׁפּוֹן. הצורה התקנית בימינו היא שִׁיפוֹן בפ"א רפה. כך קבע כבר ועד הלשון ב'ילקוט צמחים' שפרסם בשנת תר"ץ (1930),…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פרחים ויין לחג האביב: כליל החורש, צהרון מצוי, אֶקדם, אֶפטר

כְּלִיל הַחֹרֶשׁ (משפחת הכליליים) השם המדעי: Cercis siliquastrum. העץ כליל החורש, המפאר את החורש הארץ־ישראלי באביב בפריחתו העזה בוורוד־לילך, זכה בשם כְּלִיל שפירושו כתר. בערבית נקרא העץ عروس الغابة (ערוס אלע'אבה), שתרגומו 'כַּלַּת החורש'. המילה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מאכלים בצורת רבים: מדגנים, מופינים, טוגנים, צנימונים

מִדְגַּנִּים (cereal) מדגנים הם סוג של מזון בצורת פתיתים העשוי מצמחי מאכל עתירי עמילן – כגון חיטה, אורז או תירס – בדרגות שונות של עיבוד. מדגנים בחלב הם ארוחת בוקר נפוצה. המילה מדגנים בנויה בהשראת…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

חלווה או חלבה?

המילה חלווה נכתבת בווי"ו. אין בינה לחלב ולא כלום, שהרי היא מיוצרת בעיקרהּ מעירוב של שומשום טחון בדבש או בסוכר. מקור המילה בערבית. השורש הערבי חל"ו משמעו 'מתוק' או 'עָרֵב' (בערבית מדוברת גם 'יפה'). משורש…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

רֹאשׁ ורָאשִׁים

שאלה: האם צריך לומר רָאשֵׁי ממשלה או רֹאשֵׁי ממשלה? תשובה: צורת הרבים של רֹאשׁ היא בתנועת a: רָאשִׁים (בקמץ). מכאן גם צורת הנסמך רָאשֵׁי־, כגון רָאשֵׁי חודשים, רָאשֵׁי עם, רָאשֵׁי המדינה (כל הצירופים הללו מן…
המשך קריאה >>

הגייה

בדואי ובדווי

יש המקפידים – ובעיקר הקפידו בעבר – על הכתיב בדווי, ונימוקם עימם: כתיב זה מתאים לכתיב המילה בערבית (بدوي, בדוי). ואולם הכתיב הרווח יותר הוא בדואי. בירור מעלה שהגייתה של המילה בעברית לא הגיעה אלינו…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

ללבוש, לחבוש, לגרוב – פועלי לבישה בעברית

פריטי הלבוש רבים, והפועל הרגיל בעברית הוא כמובן לָבַשׁ. למשל במקרא לובשים בגדים (ראו לדוגמה בראשית כח, כ), לובשים מכנסיים (ויקרא ו, ג), מעיל (שמואל ב יג, יח), שׂמלה (לדוגמה ישעיהו ד, א), כותונת (לדוגמה…
המשך קריאה >>

יום ירושלים

העיר והבירה

ירושלים היא עיר הבירה של ישראל. הצירוף עִיר בִּירָה חדש הוא, אך רכיביו עתיקי יומין. המילה עִיר שכיחה מאוד בתנ"ך, והיא באה בו יותר מאלף פעמים. ביסודה היא מציינת כל יישוב של קבע, גם יישוב…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

מָרָק – אוכלים או שותים?

דוברי לשונות אירופה וצאצאיהם אוכלים מרק, ואילו דוברי הערבית וצאצאיהם שותים אותו. במקורות הקלסיים של העברית אין עדוּת לדרך הביטוי ששימשה את אבותינו. אין אפוא מניעה לקבל את שתי דרכי הביטוי. למתלבטים נוכל להציע שמרק…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

האם אפשר למזוג אוכל

רבים שואלים אותנו: האם מוזגים רק משקה או גם מאכל? השימוש בפועל למזוג ביחס לאוכל מוצק מקורו בהרגלי לשון המושפעים מן הערבית. הפועל המקביל בערבית לפעלים מָזַג ויָצַק הוא סַכַּבַּ. בחלק מן הלהגים המדוברים של…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

לשאלת תעתיקם של שמות מדינות

א. תעתיק תנועת a לציון התנועה a באם הקריאה אל"ף בתעתיק מלועזית לעברית לא קבעה האקדמיה כלל מוחלט, ובמידה מסוימת השאירה את ההחלטה בידיו של המתעתק. בנוסח הסעיף בכללי התעתיק של האקדמיה נמנים כמה שיקולים…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

כמה מילים יש בשפה העברית

שאלת מספר המילים בשפה כלשהי בכלל ובשפה העברית בפרט היא שאלה בעייתית מאוד, ואין לה תשובה מוחלטת. מדוע? לשאלה הזאת נלווֹת שאלות אחרות, החשובות לא פחות ממנה. נעמוד כאן בקצרה על שתיים מהן: הראשונה –…
המשך קריאה >>

הגייה

בְּפועל או בַּפּועל?

רבים מתלבטים בשאלה איך להגות: בַּפֹעַל, בְּפֹעַל או בַּפֹּעַל. הצורה הראשונה אינה דקדוקית, ואילו שתי הצורות האחרות תקינות מבחינה דקדוקית: בְּפוֹעל, בפ"א רפה כמו בְּכוֹחַ, בְּפֵרוּשׁ. בַּפּוֹעל, בפ"א דגושה כמו בַּבַּיִת, בַּפִּנָּה (צורה מיודעת; דגש…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

מזרן או מזרון?

הצורה מזרון רגילה על לשונם של רבים, ואולם הצורה התקנית היא מִזְרָן. מילה זו באה במשנה ומנוקדת בקמץ ברי"ש: מזרָן. גם במקומות שאינה מנוקדת, כגון בתוספתא, הכתיב הוא בלי וי"ו. ומה מקור הצורה 'מזרון' בחולם?…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

עורק

רבים הוגים "עֹרֶק" במלעיל (כמו אֹזֶן), ואולם את המילה יש לומר במלרע: עוֹרֵק (כמו שׁוֹמֵר), וברבים עוֹרְקִים (כמו שומְרים), כגון בצירוף 'חוסם עורְקים'. ייתכן שהסיבה להגייה המלעילית הרווחת "עֹרֶק" היא הטעמתם המלעילית של כמה איברי…
המשך קריאה >>

הגייה

כפר סבא

ההגייה הרווחת של שם העיר היא כפר סַבָּא (בבי"ת דגושה ובהטעמת ההברה סַ), ואילו ההגייה התקנית, זו הנשמעת בפיהם של קרייני החדשות, היא כפר סָבָא (בבי"ת רפה ובהטעמת ההברה האחרונה – בָא). העיר כפר סבא
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

יַהַב

יַהַב הוא שם מחודש, ואף המילה יַהַב מאוחרת היא. מה פירוש השם הזה ומה מקורו?
המשך קריאה >>

גם וגם

שני פנים או שתי פנים?

המילה פָּנִים שייכת לקבוצת המילים שמינן הדקדוקי כפול – זכר וגם נקבה. לפיכך אפשר לומר "שתי פנים" וגם "שני פנים" – בין בהוראה מוחשית ובין בהוראה מושאלת ('צדדים', 'היבטים'). עם זאת כאשר משתמשים במפורש במילה פָּנִים כריבוי…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

זכוכית וזגוגית

המילים זכוכית וזגוגית קרובות מאוד זו לזו, ושתיהן התגלגלו ממקור אחד. אף על פי כן אין משמען זהה לגמרי: זכוכית היא שם החומר, ואילו זגוגית היא שִׁמְשָׁה, לוח זכוכית. עוד משמשת המילה זגוגית חלופה לאמייל…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מאזניים ואוזניים

רבים סבורים כי המילה מאזניים גזורה מן המילה אוזן, ולא היא. אומנם בעברית שתי המילים נראות שייכות לאותו השורש, אך מן הערבית והארמית עולה בבירור שמדובר בשורשים שונים. צורתה הערבית של המילה אֹזֶן היא אֻדְ'ן
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

שרב וחמסין

תֶּה וְאֹרֶז יֵשׁ בְּסִין, אֶרֶץ הַנִּדַּחַת וּבְאַרְצֵנוּ יֵשׁ חַמְסִין וְכָל מִינֵי קַדַּחַת. (אברהם שלונסקי) עונות המעבר בארץ ישראל מלֻוות בימים חמים ויבשים מאוד. רבים מכנים את מזג האוויר הזה בשם חַמְסִין, ואולם המונח התקני…
המשך קריאה >>

מאמרים

תרגומי הספרות הערבית לעברית: מאוריינטליזם להתקבלות

עניינו של המאמר בשלושה מתרגמים בולטים שאימצו מגמות תרגום ייחודיות, מתוך מניעים אידאולוגיים מנוגדים, והובילו את פעילות התרגום לכיוונים שונים: מנחם קפליוק (1988-1900), שמעון בלס (נולד ב־1930) ואנטון שמאס (נולד ב־1950). המאמר מבוסס על הרצאה של…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ציוד משרדי: מכבדה, קלמרית, דבקית, מכלב

מַכְבֵּדָה מכבדה היא משקולת של אבן או של מתכת וכדומה ששמים על דפים כדי שלא יתפזרו. המילה מכבדה נבחרה מתוך כמה הצעות, ובהן מִשְׁקֹלֶת נְיָר (תרגום המונח הלועזי paperweight), מִשְׁקוֹל, אֶבֶן נֵטֶל, אֶבֶן כֹּבֶד. הצעות…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מטף או מטפה?

השם הרווח למכל המשמש לכיבוי שרפות הוא מַטָּף, ואולם שמו התקני הוא מַטְפֶּה. את המונח מַטְפֶּה חידש ועד הלשון העברית במילון למונחי כבאות שיצא לאור בשנת תש"ז (1947) בשיתוף מרכז מכבי האש בארץ ישראל. המילה…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מילים מתיבת הנגינה

מאז ומעולם הייתה המוזיקה במרכז התרבות האנושית, והדבר ניכר היטב בלשון. בתנ"ך נזכרים כלי נגינה רבים: גִּתִּית, חָלִיל, חֲצֹצְרָה, כִּנּוֹר, מִנִּים, מְנַעַנְעִים, מְצִלְתַּיִם, צֶלְצֱלִים, נֵבֶל, עוּגָב, עָשׂוֹר, פַּעֲמוֹן, קֶרֶן, שׁוֹפָר, שָׁלִישִׁים, שְׁמִינִית, תֹּף; ובארמית של…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

יוצרים בעברית: טינית, עלילון, פְּתֵכָה, נעצוצים

טִינִית (פלסטלינה) טינית היא חומר פלסטי המשמש לעבודות כִּיּוּר – בעיקר של ילדים. החומר עשוי חרסית מעורבת בשמן או בשעווה. המילה טינית נגזרה מן המילה טִין (clay) שנוצרה בימי הביניים בהשפעת הערבית. בספרות חז"ל נזכרת…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

על חוויות וחווֹת אחרות

מתוך שפע המילים שנוספו ללשוננו בעת החדשה זכו רק מיעוטן שנדע מה היו נסיבות הולדתן. אחת מהן היא המילה חוויה. בלשוננו היום חוויה היא התנסות או מאורע המותירים באדם רושם עז. ואולם במקור חודשה המילה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

לבוש עברי לחורף: סורגה, צמודונים, קטיפת תלמים, רדיד

סֻרְגָּה (סוודר וכדומה) סורגה היא בגד לחלקו העליון של הגוף העשוי בסריגה ביד או במכונה. סורגה ללא שרוולים היא אֲפֻדָּה או לְסוּטָה (וסט). לסורגה בעלת שרוולים ללא רכיסה נקבע המונח פַּקְרֵס (מלשון חז"ל, במקור מיוונית),…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילות שמחה ושיר: מרצדת, צהלולים, נעימון, חדשיר

מִרְצֶדֶת (מובייל) מרצדת היא קישוט או צעצוע עשוי מעצמים תלויים (דמויות של חיות, פעמונים וכיוצא בהם) המתנועעים בשיווי משקל למשב אוויר או מופעלים על ידי סוללות או קפיץ. הפועל רִצֵּד נזכר פעם אחת בתנ"ך: "לָמָּה…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

שיקר לי או שיקר אותי?

בלשון המקורות משלים את הפועל שיקר מושא עקיף ולא מושא ישיר, כלומר לפני השם המשלים באה מילה יחס השונה מ'אֶת'. בתנ"ך מצאנו את מילת היחס ב: "לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ" (ויקרא…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית בים ועל החול החם: רכיכה, צדפה, שונית, תמנון

רַכִּיכָה (Mollusca) הרַכּיכות הן בעלי חיים חסרי שלד פנימי, ושמן העברי רכיכה ניתן להן בעקבות השם המדעי Mollusca על שם גופן הרך והרירי. בכלל הרכיכות מצויים הצְדָפוֹת, החלזונות (ובתוכם השַבְּלולים), הדְּיוֹנוּנִים, התְּמָנוּנִים ועוד. הרכיכות מונות…
המשך קריאה >>

הגייה

שיפון

לשם הצמח שיפון שתי מסורות הגייה בפי דוברי העברית: בפ"א רפה – שִׁיפוֹן, ובפ"א דגושה – שִׁפּוֹן. הצורה התקנית בימינו היא שִׁיפוֹן בפ"א רפה. כך קבע כבר ועד הלשון ב'ילקוט צמחים' שפרסם בשנת תר"ץ (1930),…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פרחים ויין לחג האביב: כליל החורש, צהרון מצוי, אֶקדם, אֶפטר

כְּלִיל הַחֹרֶשׁ (משפחת הכליליים) השם המדעי: Cercis siliquastrum. העץ כליל החורש, המפאר את החורש הארץ־ישראלי באביב בפריחתו העזה בוורוד־לילך, זכה בשם כְּלִיל שפירושו כתר. בערבית נקרא העץ عروس الغابة (ערוס אלע'אבה), שתרגומו 'כַּלַּת החורש'. המילה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מאכלים בצורת רבים: מדגנים, מופינים, טוגנים, צנימונים

מִדְגַּנִּים (cereal) מדגנים הם סוג של מזון בצורת פתיתים העשוי מצמחי מאכל עתירי עמילן – כגון חיטה, אורז או תירס – בדרגות שונות של עיבוד. מדגנים בחלב הם ארוחת בוקר נפוצה. המילה מדגנים בנויה בהשראת…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

חלווה או חלבה?

המילה חלווה נכתבת בווי"ו. אין בינה לחלב ולא כלום, שהרי היא מיוצרת בעיקרהּ מעירוב של שומשום טחון בדבש או בסוכר. מקור המילה בערבית. השורש הערבי חל"ו משמעו 'מתוק' או 'עָרֵב' (בערבית מדוברת גם 'יפה'). משורש…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

רֹאשׁ ורָאשִׁים

שאלה: האם צריך לומר רָאשֵׁי ממשלה או רֹאשֵׁי ממשלה? תשובה: צורת הרבים של רֹאשׁ היא בתנועת a: רָאשִׁים (בקמץ). מכאן גם צורת הנסמך רָאשֵׁי־, כגון רָאשֵׁי חודשים, רָאשֵׁי עם, רָאשֵׁי המדינה (כל הצירופים הללו מן…
המשך קריאה >>

הגייה

בדואי ובדווי

יש המקפידים – ובעיקר הקפידו בעבר – על הכתיב בדווי, ונימוקם עימם: כתיב זה מתאים לכתיב המילה בערבית (بدوي, בדוי). ואולם הכתיב הרווח יותר הוא בדואי. בירור מעלה שהגייתה של המילה בעברית לא הגיעה אלינו…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

ללבוש, לחבוש, לגרוב – פועלי לבישה בעברית

פריטי הלבוש רבים, והפועל הרגיל בעברית הוא כמובן לָבַשׁ. למשל במקרא לובשים בגדים (ראו לדוגמה בראשית כח, כ), לובשים מכנסיים (ויקרא ו, ג), מעיל (שמואל ב יג, יח), שׂמלה (לדוגמה ישעיהו ד, א), כותונת (לדוגמה…
המשך קריאה >>

יום ירושלים

העיר והבירה

ירושלים היא עיר הבירה של ישראל. הצירוף עִיר בִּירָה חדש הוא, אך רכיביו עתיקי יומין. המילה עִיר שכיחה מאוד בתנ"ך, והיא באה בו יותר מאלף פעמים. ביסודה היא מציינת כל יישוב של קבע, גם יישוב…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

מָרָק – אוכלים או שותים?

דוברי לשונות אירופה וצאצאיהם אוכלים מרק, ואילו דוברי הערבית וצאצאיהם שותים אותו. במקורות הקלסיים של העברית אין עדוּת לדרך הביטוי ששימשה את אבותינו. אין אפוא מניעה לקבל את שתי דרכי הביטוי. למתלבטים נוכל להציע שמרק…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

האם אפשר למזוג אוכל

רבים שואלים אותנו: האם מוזגים רק משקה או גם מאכל? השימוש בפועל למזוג ביחס לאוכל מוצק מקורו בהרגלי לשון המושפעים מן הערבית. הפועל המקביל בערבית לפעלים מָזַג ויָצַק הוא סַכַּבַּ. בחלק מן הלהגים המדוברים של…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

לשאלת תעתיקם של שמות מדינות

א. תעתיק תנועת a לציון התנועה a באם הקריאה אל"ף בתעתיק מלועזית לעברית לא קבעה האקדמיה כלל מוחלט, ובמידה מסוימת השאירה את ההחלטה בידיו של המתעתק. בנוסח הסעיף בכללי התעתיק של האקדמיה נמנים כמה שיקולים…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

כמה מילים יש בשפה העברית

שאלת מספר המילים בשפה כלשהי בכלל ובשפה העברית בפרט היא שאלה בעייתית מאוד, ואין לה תשובה מוחלטת. מדוע? לשאלה הזאת נלווֹת שאלות אחרות, החשובות לא פחות ממנה. נעמוד כאן בקצרה על שתיים מהן: הראשונה –…
המשך קריאה >>

הגייה

בְּפועל או בַּפּועל?

רבים מתלבטים בשאלה איך להגות: בַּפֹעַל, בְּפֹעַל או בַּפֹּעַל. הצורה הראשונה אינה דקדוקית, ואילו שתי הצורות האחרות תקינות מבחינה דקדוקית: בְּפוֹעל, בפ"א רפה כמו בְּכוֹחַ, בְּפֵרוּשׁ. בַּפּוֹעל, בפ"א דגושה כמו בַּבַּיִת, בַּפִּנָּה (צורה מיודעת; דגש…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

מזרן או מזרון?

הצורה מזרון רגילה על לשונם של רבים, ואולם הצורה התקנית היא מִזְרָן. מילה זו באה במשנה ומנוקדת בקמץ ברי"ש: מזרָן. גם במקומות שאינה מנוקדת, כגון בתוספתא, הכתיב הוא בלי וי"ו. ומה מקור הצורה 'מזרון' בחולם?…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

עורק

רבים הוגים "עֹרֶק" במלעיל (כמו אֹזֶן), ואולם את המילה יש לומר במלרע: עוֹרֵק (כמו שׁוֹמֵר), וברבים עוֹרְקִים (כמו שומְרים), כגון בצירוף 'חוסם עורְקים'. ייתכן שהסיבה להגייה המלעילית הרווחת "עֹרֶק" היא הטעמתם המלעילית של כמה איברי…
המשך קריאה >>

הגייה

כפר סבא

ההגייה הרווחת של שם העיר היא כפר סַבָּא (בבי"ת דגושה ובהטעמת ההברה סַ), ואילו ההגייה התקנית, זו הנשמעת בפיהם של קרייני החדשות, היא כפר סָבָא (בבי"ת רפה ובהטעמת ההברה האחרונה – בָא). העיר כפר סבא
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

יַהַב

יַהַב הוא שם מחודש, ואף המילה יַהַב מאוחרת היא. מה פירוש השם הזה ומה מקורו?
המשך קריאה >>

גם וגם

שני פנים או שתי פנים?

המילה פָּנִים שייכת לקבוצת המילים שמינן הדקדוקי כפול – זכר וגם נקבה. לפיכך אפשר לומר "שתי פנים" וגם "שני פנים" – בין בהוראה מוחשית ובין בהוראה מושאלת ('צדדים', 'היבטים'). עם זאת כאשר משתמשים במפורש במילה פָּנִים כריבוי…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

זכוכית וזגוגית

המילים זכוכית וזגוגית קרובות מאוד זו לזו, ושתיהן התגלגלו ממקור אחד. אף על פי כן אין משמען זהה לגמרי: זכוכית היא שם החומר, ואילו זגוגית היא שִׁמְשָׁה, לוח זכוכית. עוד משמשת המילה זגוגית חלופה לאמייל…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מאזניים ואוזניים

רבים סבורים כי המילה מאזניים גזורה מן המילה אוזן, ולא היא. אומנם בעברית שתי המילים נראות שייכות לאותו השורש, אך מן הערבית והארמית עולה בבירור שמדובר בשורשים שונים. צורתה הערבית של המילה אֹזֶן היא אֻדְ'ן
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

שרב וחמסין

תֶּה וְאֹרֶז יֵשׁ בְּסִין, אֶרֶץ הַנִּדַּחַת וּבְאַרְצֵנוּ יֵשׁ חַמְסִין וְכָל מִינֵי קַדַּחַת. (אברהם שלונסקי) עונות המעבר בארץ ישראל מלֻוות בימים חמים ויבשים מאוד. רבים מכנים את מזג האוויר הזה בשם חַמְסִין, ואולם המונח התקני…
המשך קריאה >>

מאמרים

תרגומי הספרות הערבית לעברית: מאוריינטליזם להתקבלות

עניינו של המאמר בשלושה מתרגמים בולטים שאימצו מגמות תרגום ייחודיות, מתוך מניעים אידאולוגיים מנוגדים, והובילו את פעילות התרגום לכיוונים שונים: מנחם קפליוק (1988-1900), שמעון בלס (נולד ב־1930) ואנטון שמאס (נולד ב־1950). המאמר מבוסס על הרצאה של…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ציוד משרדי: מכבדה, קלמרית, דבקית, מכלב

מַכְבֵּדָה מכבדה היא משקולת של אבן או של מתכת וכדומה ששמים על דפים כדי שלא יתפזרו. המילה מכבדה נבחרה מתוך כמה הצעות, ובהן מִשְׁקֹלֶת נְיָר (תרגום המונח הלועזי paperweight), מִשְׁקוֹל, אֶבֶן נֵטֶל, אֶבֶן כֹּבֶד. הצעות…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

מטף או מטפה?

השם הרווח למכל המשמש לכיבוי שרפות הוא מַטָּף, ואולם שמו התקני הוא מַטְפֶּה. את המונח מַטְפֶּה חידש ועד הלשון העברית במילון למונחי כבאות שיצא לאור בשנת תש"ז (1947) בשיתוף מרכז מכבי האש בארץ ישראל. המילה…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מילים מתיבת הנגינה

מאז ומעולם הייתה המוזיקה במרכז התרבות האנושית, והדבר ניכר היטב בלשון. בתנ"ך נזכרים כלי נגינה רבים: גִּתִּית, חָלִיל, חֲצֹצְרָה, כִּנּוֹר, מִנִּים, מְנַעַנְעִים, מְצִלְתַּיִם, צֶלְצֱלִים, נֵבֶל, עוּגָב, עָשׂוֹר, פַּעֲמוֹן, קֶרֶן, שׁוֹפָר, שָׁלִישִׁים, שְׁמִינִית, תֹּף; ובארמית של…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

יוצרים בעברית: טינית, עלילון, פְּתֵכָה, נעצוצים

טִינִית (פלסטלינה) טינית היא חומר פלסטי המשמש לעבודות כִּיּוּר – בעיקר של ילדים. החומר עשוי חרסית מעורבת בשמן או בשעווה. המילה טינית נגזרה מן המילה טִין (clay) שנוצרה בימי הביניים בהשפעת הערבית. בספרות חז"ל נזכרת…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

על חוויות וחווֹת אחרות

מתוך שפע המילים שנוספו ללשוננו בעת החדשה זכו רק מיעוטן שנדע מה היו נסיבות הולדתן. אחת מהן היא המילה חוויה. בלשוננו היום חוויה היא התנסות או מאורע המותירים באדם רושם עז. ואולם במקור חודשה המילה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

לבוש עברי לחורף: סורגה, צמודונים, קטיפת תלמים, רדיד

סֻרְגָּה (סוודר וכדומה) סורגה היא בגד לחלקו העליון של הגוף העשוי בסריגה ביד או במכונה. סורגה ללא שרוולים היא אֲפֻדָּה או לְסוּטָה (וסט). לסורגה בעלת שרוולים ללא רכיסה נקבע המונח פַּקְרֵס (מלשון חז"ל, במקור מיוונית),…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילות שמחה ושיר: מרצדת, צהלולים, נעימון, חדשיר

מִרְצֶדֶת (מובייל) מרצדת היא קישוט או צעצוע עשוי מעצמים תלויים (דמויות של חיות, פעמונים וכיוצא בהם) המתנועעים בשיווי משקל למשב אוויר או מופעלים על ידי סוללות או קפיץ. הפועל רִצֵּד נזכר פעם אחת בתנ"ך: "לָמָּה…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

שיקר לי או שיקר אותי?

בלשון המקורות משלים את הפועל שיקר מושא עקיף ולא מושא ישיר, כלומר לפני השם המשלים באה מילה יחס השונה מ'אֶת'. בתנ"ך מצאנו את מילת היחס ב: "לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ" (ויקרא…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית בים ועל החול החם: רכיכה, צדפה, שונית, תמנון

רַכִּיכָה (Mollusca) הרַכּיכות הן בעלי חיים חסרי שלד פנימי, ושמן העברי רכיכה ניתן להן בעקבות השם המדעי Mollusca על שם גופן הרך והרירי. בכלל הרכיכות מצויים הצְדָפוֹת, החלזונות (ובתוכם השַבְּלולים), הדְּיוֹנוּנִים, התְּמָנוּנִים ועוד. הרכיכות מונות…
המשך קריאה >>

הגייה

שיפון

לשם הצמח שיפון שתי מסורות הגייה בפי דוברי העברית: בפ"א רפה – שִׁיפוֹן, ובפ"א דגושה – שִׁפּוֹן. הצורה התקנית בימינו היא שִׁיפוֹן בפ"א רפה. כך קבע כבר ועד הלשון ב'ילקוט צמחים' שפרסם בשנת תר"ץ (1930),…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פרחים ויין לחג האביב: כליל החורש, צהרון מצוי, אֶקדם, אֶפטר

כְּלִיל הַחֹרֶשׁ (משפחת הכליליים) השם המדעי: Cercis siliquastrum. העץ כליל החורש, המפאר את החורש הארץ־ישראלי באביב בפריחתו העזה בוורוד־לילך, זכה בשם כְּלִיל שפירושו כתר. בערבית נקרא העץ عروس الغابة (ערוס אלע'אבה), שתרגומו 'כַּלַּת החורש'. המילה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מאכלים בצורת רבים: מדגנים, מופינים, טוגנים, צנימונים

מִדְגַּנִּים (cereal) מדגנים הם סוג של מזון בצורת פתיתים העשוי מצמחי מאכל עתירי עמילן – כגון חיטה, אורז או תירס – בדרגות שונות של עיבוד. מדגנים בחלב הם ארוחת בוקר נפוצה. המילה מדגנים בנויה בהשראת…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

חלווה או חלבה?

המילה חלווה נכתבת בווי"ו. אין בינה לחלב ולא כלום, שהרי היא מיוצרת בעיקרהּ מעירוב של שומשום טחון בדבש או בסוכר. מקור המילה בערבית. השורש הערבי חל"ו משמעו 'מתוק' או 'עָרֵב' (בערבית מדוברת גם 'יפה'). משורש…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

רֹאשׁ ורָאשִׁים

שאלה: האם צריך לומר רָאשֵׁי ממשלה או רֹאשֵׁי ממשלה? תשובה: צורת הרבים של רֹאשׁ היא בתנועת a: רָאשִׁים (בקמץ). מכאן גם צורת הנסמך רָאשֵׁי־, כגון רָאשֵׁי חודשים, רָאשֵׁי עם, רָאשֵׁי המדינה (כל הצירופים הללו מן…
המשך קריאה >>

הגייה

בדואי ובדווי

יש המקפידים – ובעיקר הקפידו בעבר – על הכתיב בדווי, ונימוקם עימם: כתיב זה מתאים לכתיב המילה בערבית (بدوي, בדוי). ואולם הכתיב הרווח יותר הוא בדואי. בירור מעלה שהגייתה של המילה בעברית לא הגיעה אלינו…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

ללבוש, לחבוש, לגרוב – פועלי לבישה בעברית

פריטי הלבוש רבים, והפועל הרגיל בעברית הוא כמובן לָבַשׁ. למשל במקרא לובשים בגדים (ראו לדוגמה בראשית כח, כ), לובשים מכנסיים (ויקרא ו, ג), מעיל (שמואל ב יג, יח), שׂמלה (לדוגמה ישעיהו ד, א), כותונת (לדוגמה…
המשך קריאה >>

יום ירושלים

העיר והבירה

ירושלים היא עיר הבירה של ישראל. הצירוף עִיר בִּירָה חדש הוא, אך רכיביו עתיקי יומין. המילה עִיר שכיחה מאוד בתנ"ך, והיא באה בו יותר מאלף פעמים. ביסודה היא מציינת כל יישוב של קבע, גם יישוב…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

מָרָק – אוכלים או שותים?

דוברי לשונות אירופה וצאצאיהם אוכלים מרק, ואילו דוברי הערבית וצאצאיהם שותים אותו. במקורות הקלסיים של העברית אין עדוּת לדרך הביטוי ששימשה את אבותינו. אין אפוא מניעה לקבל את שתי דרכי הביטוי. למתלבטים נוכל להציע שמרק…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

האם אפשר למזוג אוכל

רבים שואלים אותנו: האם מוזגים רק משקה או גם מאכל? השימוש בפועל למזוג ביחס לאוכל מוצק מקורו בהרגלי לשון המושפעים מן הערבית. הפועל המקביל בערבית לפעלים מָזַג ויָצַק הוא סַכַּבַּ. בחלק מן הלהגים המדוברים של…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

לשאלת תעתיקם של שמות מדינות

א. תעתיק תנועת a לציון התנועה a באם הקריאה אל"ף בתעתיק מלועזית לעברית לא קבעה האקדמיה כלל מוחלט, ובמידה מסוימת השאירה את ההחלטה בידיו של המתעתק. בנוסח הסעיף בכללי התעתיק של האקדמיה נמנים כמה שיקולים…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

כמה מילים יש בשפה העברית

שאלת מספר המילים בשפה כלשהי בכלל ובשפה העברית בפרט היא שאלה בעייתית מאוד, ואין לה תשובה מוחלטת. מדוע? לשאלה הזאת נלווֹת שאלות אחרות, החשובות לא פחות ממנה. נעמוד כאן בקצרה על שתיים מהן: הראשונה –…
המשך קריאה >>

הגייה

בְּפועל או בַּפּועל?

רבים מתלבטים בשאלה איך להגות: בַּפֹעַל, בְּפֹעַל או בַּפֹּעַל. הצורה הראשונה אינה דקדוקית, ואילו שתי הצורות האחרות תקינות מבחינה דקדוקית: בְּפוֹעל, בפ"א רפה כמו בְּכוֹחַ, בְּפֵרוּשׁ. בַּפּוֹעל, בפ"א דגושה כמו בַּבַּיִת, בַּפִּנָּה (צורה מיודעת; דגש…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

מזרן או מזרון?

הצורה מזרון רגילה על לשונם של רבים, ואולם הצורה התקנית היא מִזְרָן. מילה זו באה במשנה ומנוקדת בקמץ ברי"ש: מזרָן. גם במקומות שאינה מנוקדת, כגון בתוספתא, הכתיב הוא בלי וי"ו. ומה מקור הצורה 'מזרון' בחולם?…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

עורק

רבים הוגים "עֹרֶק" במלעיל (כמו אֹזֶן), ואולם את המילה יש לומר במלרע: עוֹרֵק (כמו שׁוֹמֵר), וברבים עוֹרְקִים (כמו שומְרים), כגון בצירוף 'חוסם עורְקים'. ייתכן שהסיבה להגייה המלעילית הרווחת "עֹרֶק" היא הטעמתם המלעילית של כמה איברי…
המשך קריאה >>

הגייה

כפר סבא

ההגייה הרווחת של שם העיר היא כפר סַבָּא (בבי"ת דגושה ובהטעמת ההברה סַ), ואילו ההגייה התקנית, זו הנשמעת בפיהם של קרייני החדשות, היא כפר סָבָא (בבי"ת רפה ובהטעמת ההברה האחרונה – בָא). העיר כפר סבא
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

יַהַב

יַהַב הוא שם מחודש, ואף המילה יַהַב מאוחרת היא. מה פירוש השם הזה ומה מקורו?
המשך קריאה >>