נושא: ע"ו

סוגיות בעברית

הִפעיל ולא הֶפעיל

אנשים אומרים 'הֶרגשתי', 'הֶתחלתי', 'הֶמלצתי' – הכול בסֶגול. כאילו אין חיריק בעולם. כאילו לא היה כלל. כאילו אין בכלל בניין ששמו "הפעיל"…
(עלי מוהר, העיר, 6 ביוני 1997)
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

יהיה, יהי או יהא?

צורות העתיד הרגילות של הפועל הָיָה הן יִהְיֶה, תִּהְיֶה וכדומה, אך לעיתים משמשות במקומן הצורות יְהִיתְּהִי או יְהֵא, תְּהֵא. מה מקורן של צורות אלו ומתי נכון להשתמש בהן? יְהִי הצורות יְהִיתְּהִי (נסתרת וגם נוכח ונוכחת) וכן אֱהִי ונְהִי (בגוף ראשון) הן…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

הכווין

אנחנו נשאלים לא פעם לשם מה חידשו את הפועל הִכְוִין. בדיקה באתר מונחי האקדמיה מעלה כי הפועל הזה נקבע לראשונה במילון למונחי רדיו של ועד הלשון משנת תרצ"ח (1938) כנגד הפועל to tune, ולצידו…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

לוט רצ"ב ומצ"ב

הביטויים לוט, רצ"ב ומצ"ב משמשים שלושתם בלשון של תכתובות לציון דבר המצורף למכתב. לוּט לוּט פירושו 'עטוף', 'מכוסה', 'נתון בתוך'. מקור המילה בתנ"ך, בדברי אחימלך הכוהן לדוד: "חֶרֶב גָּלְיָת הַפְּלִשְׁתִּי אֲשֶׁר הִכִּיתָ בְּעֵמֶק הָאֵלָה –…
המשך קריאה נעימה >>

סוגיות בעברית

הִכּיר ומַגיע, הֵבין ומֵביא

דוברים רבים אינם בטוחים בהגייה הנכונה של הפעלים שהובאו בכותרת ושל פעלים אחרים הדומים להם. המשותף לפעלים אלו שהם שייכים לבניין הִפעיל והשורש שלהם אינו "שלם". אך בכל זאת יש ביניהם הבדל הנעוץ בשורש. הפעלים…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

נידון ונדון

הצורות נִדּוֹן ונָדוֹן הן כְּפֵלוֹת – כלומר הן צורות שונות של אותו השורש באותו בניין: שורש די"ן (דו"ן) בבניין נפעל. ההבדל ביניהן נובע מהבדל שיש בין רובדי הלשון של העברית. בתנ"ך אנו מוצאים את הצורה…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

כן או כנה?

יש האומרים על אדם גלוי וישר שהוא "כֵּנֶה", ואולם המילה התקנית היא כֵּן. מילה זו שייכת לשורשי ע"ו (את הווי"ו השורשית אפשר לראות למשל בצורה נָכוֹן בבניין נפעל), וצורתה כצורות בינוני אחרות משורשי ע"ו במשקל…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

הזיז או הוזיז?

הפועל הֵזִיז גזור מן השורש זו"ז ושייך לגזרת ע"ו. הוא זהה בצורתו לפעלים הֵרִיץ, הֵקִים, הֵעִיף. כאשר גורמים לאדם לָרוּץ – מְרִיצִים אותו, כאשר גורמים לו לָקוּם – מְקִימִים אותו, וכך כאשר גורמים לו לָזוּז…
המשך קריאה נעימה >>

מילים וגלגוליהן

תוך, אמצע ומה שביניהם

המושגים ביןתוך ואמצע מלווים אותנו בכל תחומי החיים – לא רק המוחשיים אלא גם המופשטים. למשל, חכמי ימי הביניים הטיפו לאדם לאחוז בדרך האמצעית ובמידה הבינונית בין שני קצוות רעים – כגון הנדיבות שהיא ממוצעת בין הכִּילוּת…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

מוֹהֵל

נשאלנו מניין הגיעה הה"א לבעל המקצוע מוֹהֵל, שהרי אין ה"א בפועל מָל, לָמוּל. בתנ"ך משמשות מילים מן השורש מו"ל בלבד: מָל, מוּלִים, נִמּוֹל. אך בספרות חז"ל, לצד צורות כמו מִילָה ונִמּוֹל, יש צורות בה"א – שם…
המשך קריאה נעימה >>

מילים וגלגוליהן

אות באות

המילה אוֹת – המוכרת לכל ילד לפחות מכיתה א' – רגילה בלשוננו גם מחוץ ללוח הכתיבה. יש אות כבוד ואות הצטיינות, אות חיים ואות מצוקה, אות מורס ואות סִפְרָתִי (דיגיטלי), וגם אות ומופת. ומה הקשר…
המשך קריאה נעימה >>

למד לשונך

למד לשונך 68

ענייני דקדוק

עברית לשבת

פרשת תרומה – תרם תרומה והרים תרומה

בעברית בת ימינו תורמים תרומה, ובלשון גבוהה יותר מרימים תרומה – ושני הניסוחים טובים. את המילה תרומה ירשנו מן התנ"ך. היא נזכרת לראשונה בתחילת הפרשה הקרויה על שמה – פרשת תרומה: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל…
המשך קריאה נעימה >>

שמות ומשמעויות

עידו ועודד

מקור השם עִדּוֹ בתנ"ך, ושם הוא בא גם בכתיב עִדּוֹא. שתי הדמויות המקראיות הידועות ביותר שנקראו בשם זה הן סבו של הנביא זכריה (זכריה א, א; ז), ונביא שניבא בימי רחבעם ואֲבִיָּה מלכי יהודה: "וְדִבְרֵי רְחַבְעָם הָרִאשֹׁנִים…
המשך קריאה נעימה >>