נושא: עברית מקראית

יום העצמאות

הומייה וצופייה

כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה, וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה במילים האלה נפתח ההמנון הלאומי של מדינת ישראל "הַתִּקְוָה", המבוסס על שני בתיו הראשונים של השיר "תִּקְוָתֵנוּ" שחיבר המשורר העברי נפתלי הרץ…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

ו' ההיפוך

שתי צורות הפועל המרכזיות בעברית לדורותיה הן אלו: (א) זו שהגופים מצוינים בסופה: לבשתי, לבשנו, לבשתם וכו'; (ב) זו שהגופים מצוינים בתחילתה:  אלבש, תלבש, ילבש, נלבש. את האחת – המכוּנה קָטַל – אנו נוהגים לזהות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מתקוטטים בעברית: מדון, תככים, ניצים, התגלע, יישרו את ההדורים

מָדוֹן מדון פירושו ריב: "אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי, אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן לְכָל הָאָרֶץ" (ירמיהו טו, י). המילה מָדוֹן קשורה למילה דִּין בשורשה וגם בתוכנה: במקרא המילים רִיב, דִּין ומִשְׁפָּט באות בהקשרים קרובים ואף…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אבני שפה: אבן שואבת, אבן נגף, אבן בוחן, כאבן שאין לה הופכין

אֶבֶן שׁוֹאֶבֶת אבן שואבת היא מגנט או אבן בעלת תכונות מגנטיות. בתלמוד הבבלי (סוטה מז ע"א ועוד) נחלקו חכמים מה היה חטאו החמור של גֵּיחֲזִי נער אלישע שבגללו לא ניתנה לו הזדמנות לעשות תשובה.  לפי אחת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אמצו ביטוי: לאשורו, מתום, נופך, קב ונקי

לַאֲשׁוּרוֹ כיום 'מבינים דברים לַאשורם', 'רואים את המצב לַאשורו' וכדומה – והכוונה היא להבנה או לראייה נכוחה ומדויקת. מניין הביטוי? במשלי נאמר: "פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ" (יד, טו). המילה 'אשור' מופיעה כמה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים ממגילת איכה לתשעה באב: העיב, מרודים, מגינת לב, הכפיש

הֵעִיב הפועל הֵעִיב מופיע פעם אחת בתנ"ך במגילת איכה: "אֵיכָה יָעִיב בְּאַפּוֹ אֲדֹנָי אֶת בַּת צִיּוֹן, הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל" (איכה ב, א). לפי ההסבר המקובל בפרשנות ובמחקר הֵעִיב הוא פועל גְּזוּר שֵׁם מן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים חמות: מכווה, יקוד, רשף, תלאובות

מִכְוָה מכווה היא מקום בעור שנצרב באש. המילה מכווה נזכרת בספר ויקרא פרק יג. למשל: "אוֹ בָשָׂר כִּי יִהְיֶה בְעֹרוֹ מִכְוַת אֵשׁ". מכווה נרדפת לכווייה – גם היא מלשון המקרא: "וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מחידושי ביאליק: גחלילית, מעפל, ערגה, קדחתני

מבית היוצר של חיים נחמן ביאליק, מנשיאי ועד הלשון העברית, לציון 79 שנים למותו – כ"א בתמוז תרצ"ד (על פי "מלון חדושי ח. נ. ביאליק" מאת יצחק אבינרי, תל־אביב תרצ"ה) גַּחְלִילִית גחלילית היא חיפושית שבקצה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ימאות עברית: השקה, אספנה, חיבל, מִרְתָּק

מבחר מונחים מן המילון למונחי כלי שיט קטנים ומעגנות שאושר באקדמיה בשנת תשע"ג (2013) הַשָּׁקָה השקה של כלי שיט היא הורדתו מן היבשה אל המים, בעיקר לפני הפלגתו הראשונה. הִשִּׁיק והַשָּׁקָה קשורים אל נָשַׁק ונְשִׁיקָה (הדגש בשי"ן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בין שואה לתקומה: אוד מוצל, יד ושם, נס, משואה, קוממיות, שבות

אוּד מֻצָּל אוד מוצל הוא ביטוי המתאר אדם שניצל בקושי מכליה. המילה אוד מקורה בתנ"ך ומשמעה גזר עץ. בתלמוד הבבלי נזכר כלי בשם זה – כנראה גזר עץ ששימש להפיכת גחלים. את האוד המקראי אנו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילות שמחה ושיר: מרצדת, צהלולים, נעימון, חדשיר

מִרְצֶדֶת (מובייל) מרצדת היא קישוט או צעצוע עשוי מעצמים תלויים (דמויות של חיות, פעמונים וכיוצא בהם) המתנועעים בשיווי משקל למשב אוויר או מופעלים על ידי סוללות או קפיץ. הפועל רִצֵּד נזכר פעם אחת בתנ"ך: "לָמָּה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בין כסה לעשור: ארשת, הוחיל, קיקיוני

אֲרֶשֶׁת המילה אֲרֶשֶׁת מופיעה בתנ"ך פעם אחת בלבד: "תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל מָנַעְתָּ" (תהלים כא, ג). לדעת חוקרים בני ימינו אֲרֶשֶׁת היא בקשה ומשאלה, כפי שעולה ממילים דומות בשפות שמיות עתיקות ומן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית חברתית: שיחור, החפצה, עיליתנות, גבֵר, שלטני

שִׁחוּר (reaching out) שיחור הוא מונח בתחום הבריאות והרווחה: המוסד המטפל אינו ממתין למטופלים שיבואו אליו אלא יוצא לקראתם, מביא את המידע לפתחם, מאתר אנשים בסיכון וכדומה. את המילה הציע חבר הוועדה למילים בשימוש כללי…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

רואים וקוראים בעברית: צג, גופן, מתאר, רמז צץ, צרופה

צָג (display device) צג הוא מכשיר אלקטרוני המציג טקסט או תמונה: צג המחשב, צג טיסות ונחיתות בבית נתיבות, צג באוטובוס המודיע על התחנה הבאה. יש גם צגים שהם חלק של מכשיר, כגון צג של שעון…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

כלים למשקה מן המקרא ועד היום: צפחת, קנקן, לגין, מַשפה

צַפַּחַת צפחת היא מילה מקראית המציינת כלי קטן לנוזלים. הארכאולוגים מזהים את הצפחת עם כלֵי חרס שצורתם מעין בקבוק שטוח ומעוגל שבחלקו העליון פייה. בתנ"ך יש צפחת מים וצפחת שמן. צפחת השמן נזכרת בדברי אליהו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ים של מילים: אדווה, דוכי, משבר, נחשול

אַדְוָה (ripple) אדווה היא גלים קטנים על פני הים. המילה אדווה לקוחה מן הארמית של התלמוד הבבלי. בתיאור אבני המקדש שבנה הורדוס נאמר שנראו "כאדוותא דְּיַמָּא", ומפרש רש"י: "שהאבנים משונים במראיהן זו מזו, והעיניים המסתכלות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אומנות עברית: הדבק, מזערת, חלון מסכית, פעלולים

הֶדְבֵּק (קולז') הֶדְבֵּק הוא יצירת תמונה על ידי הדבקה של פיסות נייר, פיסות בד, קטעי תצלומים וכדומה. התמונה שנוצרת אף היא נקראת הֶדְבֵּק. בתחום התסריטאות והמחזאות הדבק הוא צירוף של רכיבים רבים שלכאורה אינם שייכים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שפה יפה – מילים מתחום הקוסמטיקה והתשפורת: תחפיף, אל־ריח, מסקרת, בסיס אפור

תַּחְפִּיף (שמפו) תחפיף הוא תכשיר לחפיפת הראש. המילה תַּחְפִּיף מצטרפת לקבוצה גדולה של מילים באותו משקל המציינות תכשירים וחומרים, ובהן תַּחְלִיב, תַּרְחִיף, תַּרְחִיץ, תַּמְהִיל, תַּחְמִיץ (מרינדה), תַּרְכִּיז, תַּרְסִיס, תַּרְכִּיב. ועוד ברשימה הזאת המילים המחודשות תַּקְרִישׁ…
המשך קריאה >>

מאמרים

בין לשון המקרא ללשון ימינו

ההשוואה בין לשון המקרא ללשון ימינו מעלה שהפער ביניהן רב בתחום התחביר והפונולוגיה ורב פחות בתחום המורפולוגיה. חלק גדול מן הזרות המורגשת בלשון המקרא נובע משינויים באוצר המילים. אם בוחנים את התופעות אחת לאחת, לשון…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ויצא – וַיֵּחַמְנָה

"וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרֳהָטִים בְּשִׁקֲתוֹת הַמָּיִם אֲשֶׁר תָּבֹאןָ הַצֹּאן לִשְׁתּוֹת לְנֹכַח הַצֹּאן וַיֵּחַמְנָה בְּבֹאָן לִשְׁתּוֹת" (בראשית ל, לח) במערכת הפועל המוכרת לדוברי העברית בימינו יש שתי צורות עתיד לגוף נסתרות (הֵן), ושתיהן אינן…
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

ירון, רוני ורונן

השורש רנ"ן הוא מן השורשים שהעניקו לעברית ימינו את מספר השמות הפרטיים הגדול ביותר: ירון, רוני, רינה, רון, רן, רונן, רונית, רנן ורננה הם רק חלק מהשמות.
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת פקודי – מה ממלא את מה

"וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן. וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן" (שמות מ, לד–לה) בימינו אנחנו אומרים: הדלי מלא מים,…
המשך קריאה >>

שבועות

נעמי

השם נָעֳמִי הוא צורת נטייה של שם העצם נֹעַם (בלי ניקוד נועם), ככל הנראה בכינוי קניין לגוף ראשון יחיד – כלומר, נעמי פירושו 'הנועם שלי' (כמו 'התֹּאַר שלי' – תָּאֳרִי). השורש נע"ם מוכר בעברית גם…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת שלח – על לשון השבועה במקרא

"וְאוּלָם חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ, כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי, אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ואתחנן – ואהבת

בפרשת ואתחנן אנו פוגשים את אחד הטקסטים המכוננים במסורת היהודית – שמע ישראל. בתחילת קריאת שמע נאמר "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ" (דברים ו, ה). צורת הפועל וְאָהַבְתָּ נראית כצורה…
המשך קריאה >>

יום העצמאות

הומייה וצופייה

כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה, וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה במילים האלה נפתח ההמנון הלאומי של מדינת ישראל "הַתִּקְוָה", המבוסס על שני בתיו הראשונים של השיר "תִּקְוָתֵנוּ" שחיבר המשורר העברי נפתלי הרץ…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

ו' ההיפוך

שתי צורות הפועל המרכזיות בעברית לדורותיה הן אלו: (א) זו שהגופים מצוינים בסופה: לבשתי, לבשנו, לבשתם וכו'; (ב) זו שהגופים מצוינים בתחילתה:  אלבש, תלבש, ילבש, נלבש. את האחת – המכוּנה קָטַל – אנו נוהגים לזהות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מתקוטטים בעברית: מדון, תככים, ניצים, התגלע, יישרו את ההדורים

מָדוֹן מדון פירושו ריב: "אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי, אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן לְכָל הָאָרֶץ" (ירמיהו טו, י). המילה מָדוֹן קשורה למילה דִּין בשורשה וגם בתוכנה: במקרא המילים רִיב, דִּין ומִשְׁפָּט באות בהקשרים קרובים ואף…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אבני שפה: אבן שואבת, אבן נגף, אבן בוחן, כאבן שאין לה הופכין

אֶבֶן שׁוֹאֶבֶת אבן שואבת היא מגנט או אבן בעלת תכונות מגנטיות. בתלמוד הבבלי (סוטה מז ע"א ועוד) נחלקו חכמים מה היה חטאו החמור של גֵּיחֲזִי נער אלישע שבגללו לא ניתנה לו הזדמנות לעשות תשובה.  לפי אחת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אמצו ביטוי: לאשורו, מתום, נופך, קב ונקי

לַאֲשׁוּרוֹ כיום 'מבינים דברים לַאשורם', 'רואים את המצב לַאשורו' וכדומה – והכוונה היא להבנה או לראייה נכוחה ומדויקת. מניין הביטוי? במשלי נאמר: "פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ" (יד, טו). המילה 'אשור' מופיעה כמה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים ממגילת איכה לתשעה באב: העיב, מרודים, מגינת לב, הכפיש

הֵעִיב הפועל הֵעִיב מופיע פעם אחת בתנ"ך במגילת איכה: "אֵיכָה יָעִיב בְּאַפּוֹ אֲדֹנָי אֶת בַּת צִיּוֹן, הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל" (איכה ב, א). לפי ההסבר המקובל בפרשנות ובמחקר הֵעִיב הוא פועל גְּזוּר שֵׁם מן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים חמות: מכווה, יקוד, רשף, תלאובות

מִכְוָה מכווה היא מקום בעור שנצרב באש. המילה מכווה נזכרת בספר ויקרא פרק יג. למשל: "אוֹ בָשָׂר כִּי יִהְיֶה בְעֹרוֹ מִכְוַת אֵשׁ". מכווה נרדפת לכווייה – גם היא מלשון המקרא: "וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מחידושי ביאליק: גחלילית, מעפל, ערגה, קדחתני

מבית היוצר של חיים נחמן ביאליק, מנשיאי ועד הלשון העברית, לציון 79 שנים למותו – כ"א בתמוז תרצ"ד (על פי "מלון חדושי ח. נ. ביאליק" מאת יצחק אבינרי, תל־אביב תרצ"ה) גַּחְלִילִית גחלילית היא חיפושית שבקצה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ימאות עברית: השקה, אספנה, חיבל, מִרְתָּק

מבחר מונחים מן המילון למונחי כלי שיט קטנים ומעגנות שאושר באקדמיה בשנת תשע"ג (2013) הַשָּׁקָה השקה של כלי שיט היא הורדתו מן היבשה אל המים, בעיקר לפני הפלגתו הראשונה. הִשִּׁיק והַשָּׁקָה קשורים אל נָשַׁק ונְשִׁיקָה (הדגש בשי"ן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בין שואה לתקומה: אוד מוצל, יד ושם, נס, משואה, קוממיות, שבות

אוּד מֻצָּל אוד מוצל הוא ביטוי המתאר אדם שניצל בקושי מכליה. המילה אוד מקורה בתנ"ך ומשמעה גזר עץ. בתלמוד הבבלי נזכר כלי בשם זה – כנראה גזר עץ ששימש להפיכת גחלים. את האוד המקראי אנו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילות שמחה ושיר: מרצדת, צהלולים, נעימון, חדשיר

מִרְצֶדֶת (מובייל) מרצדת היא קישוט או צעצוע עשוי מעצמים תלויים (דמויות של חיות, פעמונים וכיוצא בהם) המתנועעים בשיווי משקל למשב אוויר או מופעלים על ידי סוללות או קפיץ. הפועל רִצֵּד נזכר פעם אחת בתנ"ך: "לָמָּה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בין כסה לעשור: ארשת, הוחיל, קיקיוני

אֲרֶשֶׁת המילה אֲרֶשֶׁת מופיעה בתנ"ך פעם אחת בלבד: "תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל מָנַעְתָּ" (תהלים כא, ג). לדעת חוקרים בני ימינו אֲרֶשֶׁת היא בקשה ומשאלה, כפי שעולה ממילים דומות בשפות שמיות עתיקות ומן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית חברתית: שיחור, החפצה, עיליתנות, גבֵר, שלטני

שִׁחוּר (reaching out) שיחור הוא מונח בתחום הבריאות והרווחה: המוסד המטפל אינו ממתין למטופלים שיבואו אליו אלא יוצא לקראתם, מביא את המידע לפתחם, מאתר אנשים בסיכון וכדומה. את המילה הציע חבר הוועדה למילים בשימוש כללי…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

רואים וקוראים בעברית: צג, גופן, מתאר, רמז צץ, צרופה

צָג (display device) צג הוא מכשיר אלקטרוני המציג טקסט או תמונה: צג המחשב, צג טיסות ונחיתות בבית נתיבות, צג באוטובוס המודיע על התחנה הבאה. יש גם צגים שהם חלק של מכשיר, כגון צג של שעון…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

כלים למשקה מן המקרא ועד היום: צפחת, קנקן, לגין, מַשפה

צַפַּחַת צפחת היא מילה מקראית המציינת כלי קטן לנוזלים. הארכאולוגים מזהים את הצפחת עם כלֵי חרס שצורתם מעין בקבוק שטוח ומעוגל שבחלקו העליון פייה. בתנ"ך יש צפחת מים וצפחת שמן. צפחת השמן נזכרת בדברי אליהו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ים של מילים: אדווה, דוכי, משבר, נחשול

אַדְוָה (ripple) אדווה היא גלים קטנים על פני הים. המילה אדווה לקוחה מן הארמית של התלמוד הבבלי. בתיאור אבני המקדש שבנה הורדוס נאמר שנראו "כאדוותא דְּיַמָּא", ומפרש רש"י: "שהאבנים משונים במראיהן זו מזו, והעיניים המסתכלות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אומנות עברית: הדבק, מזערת, חלון מסכית, פעלולים

הֶדְבֵּק (קולז') הֶדְבֵּק הוא יצירת תמונה על ידי הדבקה של פיסות נייר, פיסות בד, קטעי תצלומים וכדומה. התמונה שנוצרת אף היא נקראת הֶדְבֵּק. בתחום התסריטאות והמחזאות הדבק הוא צירוף של רכיבים רבים שלכאורה אינם שייכים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שפה יפה – מילים מתחום הקוסמטיקה והתשפורת: תחפיף, אל־ריח, מסקרת, בסיס אפור

תַּחְפִּיף (שמפו) תחפיף הוא תכשיר לחפיפת הראש. המילה תַּחְפִּיף מצטרפת לקבוצה גדולה של מילים באותו משקל המציינות תכשירים וחומרים, ובהן תַּחְלִיב, תַּרְחִיף, תַּרְחִיץ, תַּמְהִיל, תַּחְמִיץ (מרינדה), תַּרְכִּיז, תַּרְסִיס, תַּרְכִּיב. ועוד ברשימה הזאת המילים המחודשות תַּקְרִישׁ…
המשך קריאה >>

מאמרים

בין לשון המקרא ללשון ימינו

ההשוואה בין לשון המקרא ללשון ימינו מעלה שהפער ביניהן רב בתחום התחביר והפונולוגיה ורב פחות בתחום המורפולוגיה. חלק גדול מן הזרות המורגשת בלשון המקרא נובע משינויים באוצר המילים. אם בוחנים את התופעות אחת לאחת, לשון…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ויצא – וַיֵּחַמְנָה

"וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרֳהָטִים בְּשִׁקֲתוֹת הַמָּיִם אֲשֶׁר תָּבֹאןָ הַצֹּאן לִשְׁתּוֹת לְנֹכַח הַצֹּאן וַיֵּחַמְנָה בְּבֹאָן לִשְׁתּוֹת" (בראשית ל, לח) במערכת הפועל המוכרת לדוברי העברית בימינו יש שתי צורות עתיד לגוף נסתרות (הֵן), ושתיהן אינן…
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

ירון, רוני ורונן

השורש רנ"ן הוא מן השורשים שהעניקו לעברית ימינו את מספר השמות הפרטיים הגדול ביותר: ירון, רוני, רינה, רון, רן, רונן, רונית, רנן ורננה הם רק חלק מהשמות.
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת פקודי – מה ממלא את מה

"וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן. וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן" (שמות מ, לד–לה) בימינו אנחנו אומרים: הדלי מלא מים,…
המשך קריאה >>

שבועות

נעמי

השם נָעֳמִי הוא צורת נטייה של שם העצם נֹעַם (בלי ניקוד נועם), ככל הנראה בכינוי קניין לגוף ראשון יחיד – כלומר, נעמי פירושו 'הנועם שלי' (כמו 'התֹּאַר שלי' – תָּאֳרִי). השורש נע"ם מוכר בעברית גם…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת שלח – על לשון השבועה במקרא

"וְאוּלָם חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ, כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי, אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ואתחנן – ואהבת

בפרשת ואתחנן אנו פוגשים את אחד הטקסטים המכוננים במסורת היהודית – שמע ישראל. בתחילת קריאת שמע נאמר "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ" (דברים ו, ה). צורת הפועל וְאָהַבְתָּ נראית כצורה…
המשך קריאה >>

יום העצמאות

הומייה וצופייה

כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה, וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה במילים האלה נפתח ההמנון הלאומי של מדינת ישראל "הַתִּקְוָה", המבוסס על שני בתיו הראשונים של השיר "תִּקְוָתֵנוּ" שחיבר המשורר העברי נפתלי הרץ…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

ו' ההיפוך

שתי צורות הפועל המרכזיות בעברית לדורותיה הן אלו: (א) זו שהגופים מצוינים בסופה: לבשתי, לבשנו, לבשתם וכו'; (ב) זו שהגופים מצוינים בתחילתה:  אלבש, תלבש, ילבש, נלבש. את האחת – המכוּנה קָטַל – אנו נוהגים לזהות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מתקוטטים בעברית: מדון, תככים, ניצים, התגלע, יישרו את ההדורים

מָדוֹן מדון פירושו ריב: "אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי, אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן לְכָל הָאָרֶץ" (ירמיהו טו, י). המילה מָדוֹן קשורה למילה דִּין בשורשה וגם בתוכנה: במקרא המילים רִיב, דִּין ומִשְׁפָּט באות בהקשרים קרובים ואף…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אבני שפה: אבן שואבת, אבן נגף, אבן בוחן, כאבן שאין לה הופכין

אֶבֶן שׁוֹאֶבֶת אבן שואבת היא מגנט או אבן בעלת תכונות מגנטיות. בתלמוד הבבלי (סוטה מז ע"א ועוד) נחלקו חכמים מה היה חטאו החמור של גֵּיחֲזִי נער אלישע שבגללו לא ניתנה לו הזדמנות לעשות תשובה.  לפי אחת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אמצו ביטוי: לאשורו, מתום, נופך, קב ונקי

לַאֲשׁוּרוֹ כיום 'מבינים דברים לַאשורם', 'רואים את המצב לַאשורו' וכדומה – והכוונה היא להבנה או לראייה נכוחה ומדויקת. מניין הביטוי? במשלי נאמר: "פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ" (יד, טו). המילה 'אשור' מופיעה כמה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים ממגילת איכה לתשעה באב: העיב, מרודים, מגינת לב, הכפיש

הֵעִיב הפועל הֵעִיב מופיע פעם אחת בתנ"ך במגילת איכה: "אֵיכָה יָעִיב בְּאַפּוֹ אֲדֹנָי אֶת בַּת צִיּוֹן, הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל" (איכה ב, א). לפי ההסבר המקובל בפרשנות ובמחקר הֵעִיב הוא פועל גְּזוּר שֵׁם מן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים חמות: מכווה, יקוד, רשף, תלאובות

מִכְוָה מכווה היא מקום בעור שנצרב באש. המילה מכווה נזכרת בספר ויקרא פרק יג. למשל: "אוֹ בָשָׂר כִּי יִהְיֶה בְעֹרוֹ מִכְוַת אֵשׁ". מכווה נרדפת לכווייה – גם היא מלשון המקרא: "וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מחידושי ביאליק: גחלילית, מעפל, ערגה, קדחתני

מבית היוצר של חיים נחמן ביאליק, מנשיאי ועד הלשון העברית, לציון 79 שנים למותו – כ"א בתמוז תרצ"ד (על פי "מלון חדושי ח. נ. ביאליק" מאת יצחק אבינרי, תל־אביב תרצ"ה) גַּחְלִילִית גחלילית היא חיפושית שבקצה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ימאות עברית: השקה, אספנה, חיבל, מִרְתָּק

מבחר מונחים מן המילון למונחי כלי שיט קטנים ומעגנות שאושר באקדמיה בשנת תשע"ג (2013) הַשָּׁקָה השקה של כלי שיט היא הורדתו מן היבשה אל המים, בעיקר לפני הפלגתו הראשונה. הִשִּׁיק והַשָּׁקָה קשורים אל נָשַׁק ונְשִׁיקָה (הדגש בשי"ן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בין שואה לתקומה: אוד מוצל, יד ושם, נס, משואה, קוממיות, שבות

אוּד מֻצָּל אוד מוצל הוא ביטוי המתאר אדם שניצל בקושי מכליה. המילה אוד מקורה בתנ"ך ומשמעה גזר עץ. בתלמוד הבבלי נזכר כלי בשם זה – כנראה גזר עץ ששימש להפיכת גחלים. את האוד המקראי אנו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילות שמחה ושיר: מרצדת, צהלולים, נעימון, חדשיר

מִרְצֶדֶת (מובייל) מרצדת היא קישוט או צעצוע עשוי מעצמים תלויים (דמויות של חיות, פעמונים וכיוצא בהם) המתנועעים בשיווי משקל למשב אוויר או מופעלים על ידי סוללות או קפיץ. הפועל רִצֵּד נזכר פעם אחת בתנ"ך: "לָמָּה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בין כסה לעשור: ארשת, הוחיל, קיקיוני

אֲרֶשֶׁת המילה אֲרֶשֶׁת מופיעה בתנ"ך פעם אחת בלבד: "תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל מָנַעְתָּ" (תהלים כא, ג). לדעת חוקרים בני ימינו אֲרֶשֶׁת היא בקשה ומשאלה, כפי שעולה ממילים דומות בשפות שמיות עתיקות ומן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית חברתית: שיחור, החפצה, עיליתנות, גבֵר, שלטני

שִׁחוּר (reaching out) שיחור הוא מונח בתחום הבריאות והרווחה: המוסד המטפל אינו ממתין למטופלים שיבואו אליו אלא יוצא לקראתם, מביא את המידע לפתחם, מאתר אנשים בסיכון וכדומה. את המילה הציע חבר הוועדה למילים בשימוש כללי…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

רואים וקוראים בעברית: צג, גופן, מתאר, רמז צץ, צרופה

צָג (display device) צג הוא מכשיר אלקטרוני המציג טקסט או תמונה: צג המחשב, צג טיסות ונחיתות בבית נתיבות, צג באוטובוס המודיע על התחנה הבאה. יש גם צגים שהם חלק של מכשיר, כגון צג של שעון…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

כלים למשקה מן המקרא ועד היום: צפחת, קנקן, לגין, מַשפה

צַפַּחַת צפחת היא מילה מקראית המציינת כלי קטן לנוזלים. הארכאולוגים מזהים את הצפחת עם כלֵי חרס שצורתם מעין בקבוק שטוח ומעוגל שבחלקו העליון פייה. בתנ"ך יש צפחת מים וצפחת שמן. צפחת השמן נזכרת בדברי אליהו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ים של מילים: אדווה, דוכי, משבר, נחשול

אַדְוָה (ripple) אדווה היא גלים קטנים על פני הים. המילה אדווה לקוחה מן הארמית של התלמוד הבבלי. בתיאור אבני המקדש שבנה הורדוס נאמר שנראו "כאדוותא דְּיַמָּא", ומפרש רש"י: "שהאבנים משונים במראיהן זו מזו, והעיניים המסתכלות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אומנות עברית: הדבק, מזערת, חלון מסכית, פעלולים

הֶדְבֵּק (קולז') הֶדְבֵּק הוא יצירת תמונה על ידי הדבקה של פיסות נייר, פיסות בד, קטעי תצלומים וכדומה. התמונה שנוצרת אף היא נקראת הֶדְבֵּק. בתחום התסריטאות והמחזאות הדבק הוא צירוף של רכיבים רבים שלכאורה אינם שייכים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שפה יפה – מילים מתחום הקוסמטיקה והתשפורת: תחפיף, אל־ריח, מסקרת, בסיס אפור

תַּחְפִּיף (שמפו) תחפיף הוא תכשיר לחפיפת הראש. המילה תַּחְפִּיף מצטרפת לקבוצה גדולה של מילים באותו משקל המציינות תכשירים וחומרים, ובהן תַּחְלִיב, תַּרְחִיף, תַּרְחִיץ, תַּמְהִיל, תַּחְמִיץ (מרינדה), תַּרְכִּיז, תַּרְסִיס, תַּרְכִּיב. ועוד ברשימה הזאת המילים המחודשות תַּקְרִישׁ…
המשך קריאה >>

מאמרים

בין לשון המקרא ללשון ימינו

ההשוואה בין לשון המקרא ללשון ימינו מעלה שהפער ביניהן רב בתחום התחביר והפונולוגיה ורב פחות בתחום המורפולוגיה. חלק גדול מן הזרות המורגשת בלשון המקרא נובע משינויים באוצר המילים. אם בוחנים את התופעות אחת לאחת, לשון…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ויצא – וַיֵּחַמְנָה

"וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרֳהָטִים בְּשִׁקֲתוֹת הַמָּיִם אֲשֶׁר תָּבֹאןָ הַצֹּאן לִשְׁתּוֹת לְנֹכַח הַצֹּאן וַיֵּחַמְנָה בְּבֹאָן לִשְׁתּוֹת" (בראשית ל, לח) במערכת הפועל המוכרת לדוברי העברית בימינו יש שתי צורות עתיד לגוף נסתרות (הֵן), ושתיהן אינן…
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

ירון, רוני ורונן

השורש רנ"ן הוא מן השורשים שהעניקו לעברית ימינו את מספר השמות הפרטיים הגדול ביותר: ירון, רוני, רינה, רון, רן, רונן, רונית, רנן ורננה הם רק חלק מהשמות.
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת פקודי – מה ממלא את מה

"וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן. וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן" (שמות מ, לד–לה) בימינו אנחנו אומרים: הדלי מלא מים,…
המשך קריאה >>

שבועות

נעמי

השם נָעֳמִי הוא צורת נטייה של שם העצם נֹעַם (בלי ניקוד נועם), ככל הנראה בכינוי קניין לגוף ראשון יחיד – כלומר, נעמי פירושו 'הנועם שלי' (כמו 'התֹּאַר שלי' – תָּאֳרִי). השורש נע"ם מוכר בעברית גם…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת שלח – על לשון השבועה במקרא

"וְאוּלָם חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ, כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי, אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ואתחנן – ואהבת

בפרשת ואתחנן אנו פוגשים את אחד הטקסטים המכוננים במסורת היהודית – שמע ישראל. בתחילת קריאת שמע נאמר "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ" (דברים ו, ה). צורת הפועל וְאָהַבְתָּ נראית כצורה…
המשך קריאה >>

יום העצמאות

הומייה וצופייה

כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה, וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה במילים האלה נפתח ההמנון הלאומי של מדינת ישראל "הַתִּקְוָה", המבוסס על שני בתיו הראשונים של השיר "תִּקְוָתֵנוּ" שחיבר המשורר העברי נפתלי הרץ…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

ו' ההיפוך

שתי צורות הפועל המרכזיות בעברית לדורותיה הן אלו: (א) זו שהגופים מצוינים בסופה: לבשתי, לבשנו, לבשתם וכו'; (ב) זו שהגופים מצוינים בתחילתה:  אלבש, תלבש, ילבש, נלבש. את האחת – המכוּנה קָטַל – אנו נוהגים לזהות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מתקוטטים בעברית: מדון, תככים, ניצים, התגלע, יישרו את ההדורים

מָדוֹן מדון פירושו ריב: "אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי, אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן לְכָל הָאָרֶץ" (ירמיהו טו, י). המילה מָדוֹן קשורה למילה דִּין בשורשה וגם בתוכנה: במקרא המילים רִיב, דִּין ומִשְׁפָּט באות בהקשרים קרובים ואף…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אבני שפה: אבן שואבת, אבן נגף, אבן בוחן, כאבן שאין לה הופכין

אֶבֶן שׁוֹאֶבֶת אבן שואבת היא מגנט או אבן בעלת תכונות מגנטיות. בתלמוד הבבלי (סוטה מז ע"א ועוד) נחלקו חכמים מה היה חטאו החמור של גֵּיחֲזִי נער אלישע שבגללו לא ניתנה לו הזדמנות לעשות תשובה.  לפי אחת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אמצו ביטוי: לאשורו, מתום, נופך, קב ונקי

לַאֲשׁוּרוֹ כיום 'מבינים דברים לַאשורם', 'רואים את המצב לַאשורו' וכדומה – והכוונה היא להבנה או לראייה נכוחה ומדויקת. מניין הביטוי? במשלי נאמר: "פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ" (יד, טו). המילה 'אשור' מופיעה כמה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים ממגילת איכה לתשעה באב: העיב, מרודים, מגינת לב, הכפיש

הֵעִיב הפועל הֵעִיב מופיע פעם אחת בתנ"ך במגילת איכה: "אֵיכָה יָעִיב בְּאַפּוֹ אֲדֹנָי אֶת בַּת צִיּוֹן, הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל" (איכה ב, א). לפי ההסבר המקובל בפרשנות ובמחקר הֵעִיב הוא פועל גְּזוּר שֵׁם מן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים חמות: מכווה, יקוד, רשף, תלאובות

מִכְוָה מכווה היא מקום בעור שנצרב באש. המילה מכווה נזכרת בספר ויקרא פרק יג. למשל: "אוֹ בָשָׂר כִּי יִהְיֶה בְעֹרוֹ מִכְוַת אֵשׁ". מכווה נרדפת לכווייה – גם היא מלשון המקרא: "וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מחידושי ביאליק: גחלילית, מעפל, ערגה, קדחתני

מבית היוצר של חיים נחמן ביאליק, מנשיאי ועד הלשון העברית, לציון 79 שנים למותו – כ"א בתמוז תרצ"ד (על פי "מלון חדושי ח. נ. ביאליק" מאת יצחק אבינרי, תל־אביב תרצ"ה) גַּחְלִילִית גחלילית היא חיפושית שבקצה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ימאות עברית: השקה, אספנה, חיבל, מִרְתָּק

מבחר מונחים מן המילון למונחי כלי שיט קטנים ומעגנות שאושר באקדמיה בשנת תשע"ג (2013) הַשָּׁקָה השקה של כלי שיט היא הורדתו מן היבשה אל המים, בעיקר לפני הפלגתו הראשונה. הִשִּׁיק והַשָּׁקָה קשורים אל נָשַׁק ונְשִׁיקָה (הדגש בשי"ן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בין שואה לתקומה: אוד מוצל, יד ושם, נס, משואה, קוממיות, שבות

אוּד מֻצָּל אוד מוצל הוא ביטוי המתאר אדם שניצל בקושי מכליה. המילה אוד מקורה בתנ"ך ומשמעה גזר עץ. בתלמוד הבבלי נזכר כלי בשם זה – כנראה גזר עץ ששימש להפיכת גחלים. את האוד המקראי אנו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילות שמחה ושיר: מרצדת, צהלולים, נעימון, חדשיר

מִרְצֶדֶת (מובייל) מרצדת היא קישוט או צעצוע עשוי מעצמים תלויים (דמויות של חיות, פעמונים וכיוצא בהם) המתנועעים בשיווי משקל למשב אוויר או מופעלים על ידי סוללות או קפיץ. הפועל רִצֵּד נזכר פעם אחת בתנ"ך: "לָמָּה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בין כסה לעשור: ארשת, הוחיל, קיקיוני

אֲרֶשֶׁת המילה אֲרֶשֶׁת מופיעה בתנ"ך פעם אחת בלבד: "תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל מָנַעְתָּ" (תהלים כא, ג). לדעת חוקרים בני ימינו אֲרֶשֶׁת היא בקשה ומשאלה, כפי שעולה ממילים דומות בשפות שמיות עתיקות ומן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית חברתית: שיחור, החפצה, עיליתנות, גבֵר, שלטני

שִׁחוּר (reaching out) שיחור הוא מונח בתחום הבריאות והרווחה: המוסד המטפל אינו ממתין למטופלים שיבואו אליו אלא יוצא לקראתם, מביא את המידע לפתחם, מאתר אנשים בסיכון וכדומה. את המילה הציע חבר הוועדה למילים בשימוש כללי…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

רואים וקוראים בעברית: צג, גופן, מתאר, רמז צץ, צרופה

צָג (display device) צג הוא מכשיר אלקטרוני המציג טקסט או תמונה: צג המחשב, צג טיסות ונחיתות בבית נתיבות, צג באוטובוס המודיע על התחנה הבאה. יש גם צגים שהם חלק של מכשיר, כגון צג של שעון…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

כלים למשקה מן המקרא ועד היום: צפחת, קנקן, לגין, מַשפה

צַפַּחַת צפחת היא מילה מקראית המציינת כלי קטן לנוזלים. הארכאולוגים מזהים את הצפחת עם כלֵי חרס שצורתם מעין בקבוק שטוח ומעוגל שבחלקו העליון פייה. בתנ"ך יש צפחת מים וצפחת שמן. צפחת השמן נזכרת בדברי אליהו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ים של מילים: אדווה, דוכי, משבר, נחשול

אַדְוָה (ripple) אדווה היא גלים קטנים על פני הים. המילה אדווה לקוחה מן הארמית של התלמוד הבבלי. בתיאור אבני המקדש שבנה הורדוס נאמר שנראו "כאדוותא דְּיַמָּא", ומפרש רש"י: "שהאבנים משונים במראיהן זו מזו, והעיניים המסתכלות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אומנות עברית: הדבק, מזערת, חלון מסכית, פעלולים

הֶדְבֵּק (קולז') הֶדְבֵּק הוא יצירת תמונה על ידי הדבקה של פיסות נייר, פיסות בד, קטעי תצלומים וכדומה. התמונה שנוצרת אף היא נקראת הֶדְבֵּק. בתחום התסריטאות והמחזאות הדבק הוא צירוף של רכיבים רבים שלכאורה אינם שייכים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שפה יפה – מילים מתחום הקוסמטיקה והתשפורת: תחפיף, אל־ריח, מסקרת, בסיס אפור

תַּחְפִּיף (שמפו) תחפיף הוא תכשיר לחפיפת הראש. המילה תַּחְפִּיף מצטרפת לקבוצה גדולה של מילים באותו משקל המציינות תכשירים וחומרים, ובהן תַּחְלִיב, תַּרְחִיף, תַּרְחִיץ, תַּמְהִיל, תַּחְמִיץ (מרינדה), תַּרְכִּיז, תַּרְסִיס, תַּרְכִּיב. ועוד ברשימה הזאת המילים המחודשות תַּקְרִישׁ…
המשך קריאה >>

מאמרים

בין לשון המקרא ללשון ימינו

ההשוואה בין לשון המקרא ללשון ימינו מעלה שהפער ביניהן רב בתחום התחביר והפונולוגיה ורב פחות בתחום המורפולוגיה. חלק גדול מן הזרות המורגשת בלשון המקרא נובע משינויים באוצר המילים. אם בוחנים את התופעות אחת לאחת, לשון…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ויצא – וַיֵּחַמְנָה

"וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרֳהָטִים בְּשִׁקֲתוֹת הַמָּיִם אֲשֶׁר תָּבֹאןָ הַצֹּאן לִשְׁתּוֹת לְנֹכַח הַצֹּאן וַיֵּחַמְנָה בְּבֹאָן לִשְׁתּוֹת" (בראשית ל, לח) במערכת הפועל המוכרת לדוברי העברית בימינו יש שתי צורות עתיד לגוף נסתרות (הֵן), ושתיהן אינן…
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

ירון, רוני ורונן

השורש רנ"ן הוא מן השורשים שהעניקו לעברית ימינו את מספר השמות הפרטיים הגדול ביותר: ירון, רוני, רינה, רון, רן, רונן, רונית, רנן ורננה הם רק חלק מהשמות.
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת פקודי – מה ממלא את מה

"וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן. וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן" (שמות מ, לד–לה) בימינו אנחנו אומרים: הדלי מלא מים,…
המשך קריאה >>

שבועות

נעמי

השם נָעֳמִי הוא צורת נטייה של שם העצם נֹעַם (בלי ניקוד נועם), ככל הנראה בכינוי קניין לגוף ראשון יחיד – כלומר, נעמי פירושו 'הנועם שלי' (כמו 'התֹּאַר שלי' – תָּאֳרִי). השורש נע"ם מוכר בעברית גם…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת שלח – על לשון השבועה במקרא

"וְאוּלָם חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ, כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי, אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ואתחנן – ואהבת

בפרשת ואתחנן אנו פוגשים את אחד הטקסטים המכוננים במסורת היהודית – שמע ישראל. בתחילת קריאת שמע נאמר "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ" (דברים ו, ה). צורת הפועל וְאָהַבְתָּ נראית כצורה…
המשך קריאה >>

יום העצמאות

הומייה וצופייה

כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה, וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה במילים האלה נפתח ההמנון הלאומי של מדינת ישראל "הַתִּקְוָה", המבוסס על שני בתיו הראשונים של השיר "תִּקְוָתֵנוּ" שחיבר המשורר העברי נפתלי הרץ…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

ו' ההיפוך

שתי צורות הפועל המרכזיות בעברית לדורותיה הן אלו: (א) זו שהגופים מצוינים בסופה: לבשתי, לבשנו, לבשתם וכו'; (ב) זו שהגופים מצוינים בתחילתה:  אלבש, תלבש, ילבש, נלבש. את האחת – המכוּנה קָטַל – אנו נוהגים לזהות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מתקוטטים בעברית: מדון, תככים, ניצים, התגלע, יישרו את ההדורים

מָדוֹן מדון פירושו ריב: "אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי, אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן לְכָל הָאָרֶץ" (ירמיהו טו, י). המילה מָדוֹן קשורה למילה דִּין בשורשה וגם בתוכנה: במקרא המילים רִיב, דִּין ומִשְׁפָּט באות בהקשרים קרובים ואף…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אבני שפה: אבן שואבת, אבן נגף, אבן בוחן, כאבן שאין לה הופכין

אֶבֶן שׁוֹאֶבֶת אבן שואבת היא מגנט או אבן בעלת תכונות מגנטיות. בתלמוד הבבלי (סוטה מז ע"א ועוד) נחלקו חכמים מה היה חטאו החמור של גֵּיחֲזִי נער אלישע שבגללו לא ניתנה לו הזדמנות לעשות תשובה.  לפי אחת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אמצו ביטוי: לאשורו, מתום, נופך, קב ונקי

לַאֲשׁוּרוֹ כיום 'מבינים דברים לַאשורם', 'רואים את המצב לַאשורו' וכדומה – והכוונה היא להבנה או לראייה נכוחה ומדויקת. מניין הביטוי? במשלי נאמר: "פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ" (יד, טו). המילה 'אשור' מופיעה כמה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים ממגילת איכה לתשעה באב: העיב, מרודים, מגינת לב, הכפיש

הֵעִיב הפועל הֵעִיב מופיע פעם אחת בתנ"ך במגילת איכה: "אֵיכָה יָעִיב בְּאַפּוֹ אֲדֹנָי אֶת בַּת צִיּוֹן, הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל" (איכה ב, א). לפי ההסבר המקובל בפרשנות ובמחקר הֵעִיב הוא פועל גְּזוּר שֵׁם מן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים חמות: מכווה, יקוד, רשף, תלאובות

מִכְוָה מכווה היא מקום בעור שנצרב באש. המילה מכווה נזכרת בספר ויקרא פרק יג. למשל: "אוֹ בָשָׂר כִּי יִהְיֶה בְעֹרוֹ מִכְוַת אֵשׁ". מכווה נרדפת לכווייה – גם היא מלשון המקרא: "וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מחידושי ביאליק: גחלילית, מעפל, ערגה, קדחתני

מבית היוצר של חיים נחמן ביאליק, מנשיאי ועד הלשון העברית, לציון 79 שנים למותו – כ"א בתמוז תרצ"ד (על פי "מלון חדושי ח. נ. ביאליק" מאת יצחק אבינרי, תל־אביב תרצ"ה) גַּחְלִילִית גחלילית היא חיפושית שבקצה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ימאות עברית: השקה, אספנה, חיבל, מִרְתָּק

מבחר מונחים מן המילון למונחי כלי שיט קטנים ומעגנות שאושר באקדמיה בשנת תשע"ג (2013) הַשָּׁקָה השקה של כלי שיט היא הורדתו מן היבשה אל המים, בעיקר לפני הפלגתו הראשונה. הִשִּׁיק והַשָּׁקָה קשורים אל נָשַׁק ונְשִׁיקָה (הדגש בשי"ן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בין שואה לתקומה: אוד מוצל, יד ושם, נס, משואה, קוממיות, שבות

אוּד מֻצָּל אוד מוצל הוא ביטוי המתאר אדם שניצל בקושי מכליה. המילה אוד מקורה בתנ"ך ומשמעה גזר עץ. בתלמוד הבבלי נזכר כלי בשם זה – כנראה גזר עץ ששימש להפיכת גחלים. את האוד המקראי אנו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילות שמחה ושיר: מרצדת, צהלולים, נעימון, חדשיר

מִרְצֶדֶת (מובייל) מרצדת היא קישוט או צעצוע עשוי מעצמים תלויים (דמויות של חיות, פעמונים וכיוצא בהם) המתנועעים בשיווי משקל למשב אוויר או מופעלים על ידי סוללות או קפיץ. הפועל רִצֵּד נזכר פעם אחת בתנ"ך: "לָמָּה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בין כסה לעשור: ארשת, הוחיל, קיקיוני

אֲרֶשֶׁת המילה אֲרֶשֶׁת מופיעה בתנ"ך פעם אחת בלבד: "תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל מָנַעְתָּ" (תהלים כא, ג). לדעת חוקרים בני ימינו אֲרֶשֶׁת היא בקשה ומשאלה, כפי שעולה ממילים דומות בשפות שמיות עתיקות ומן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית חברתית: שיחור, החפצה, עיליתנות, גבֵר, שלטני

שִׁחוּר (reaching out) שיחור הוא מונח בתחום הבריאות והרווחה: המוסד המטפל אינו ממתין למטופלים שיבואו אליו אלא יוצא לקראתם, מביא את המידע לפתחם, מאתר אנשים בסיכון וכדומה. את המילה הציע חבר הוועדה למילים בשימוש כללי…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

רואים וקוראים בעברית: צג, גופן, מתאר, רמז צץ, צרופה

צָג (display device) צג הוא מכשיר אלקטרוני המציג טקסט או תמונה: צג המחשב, צג טיסות ונחיתות בבית נתיבות, צג באוטובוס המודיע על התחנה הבאה. יש גם צגים שהם חלק של מכשיר, כגון צג של שעון…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

כלים למשקה מן המקרא ועד היום: צפחת, קנקן, לגין, מַשפה

צַפַּחַת צפחת היא מילה מקראית המציינת כלי קטן לנוזלים. הארכאולוגים מזהים את הצפחת עם כלֵי חרס שצורתם מעין בקבוק שטוח ומעוגל שבחלקו העליון פייה. בתנ"ך יש צפחת מים וצפחת שמן. צפחת השמן נזכרת בדברי אליהו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ים של מילים: אדווה, דוכי, משבר, נחשול

אַדְוָה (ripple) אדווה היא גלים קטנים על פני הים. המילה אדווה לקוחה מן הארמית של התלמוד הבבלי. בתיאור אבני המקדש שבנה הורדוס נאמר שנראו "כאדוותא דְּיַמָּא", ומפרש רש"י: "שהאבנים משונים במראיהן זו מזו, והעיניים המסתכלות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אומנות עברית: הדבק, מזערת, חלון מסכית, פעלולים

הֶדְבֵּק (קולז') הֶדְבֵּק הוא יצירת תמונה על ידי הדבקה של פיסות נייר, פיסות בד, קטעי תצלומים וכדומה. התמונה שנוצרת אף היא נקראת הֶדְבֵּק. בתחום התסריטאות והמחזאות הדבק הוא צירוף של רכיבים רבים שלכאורה אינם שייכים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שפה יפה – מילים מתחום הקוסמטיקה והתשפורת: תחפיף, אל־ריח, מסקרת, בסיס אפור

תַּחְפִּיף (שמפו) תחפיף הוא תכשיר לחפיפת הראש. המילה תַּחְפִּיף מצטרפת לקבוצה גדולה של מילים באותו משקל המציינות תכשירים וחומרים, ובהן תַּחְלִיב, תַּרְחִיף, תַּרְחִיץ, תַּמְהִיל, תַּחְמִיץ (מרינדה), תַּרְכִּיז, תַּרְסִיס, תַּרְכִּיב. ועוד ברשימה הזאת המילים המחודשות תַּקְרִישׁ…
המשך קריאה >>

מאמרים

בין לשון המקרא ללשון ימינו

ההשוואה בין לשון המקרא ללשון ימינו מעלה שהפער ביניהן רב בתחום התחביר והפונולוגיה ורב פחות בתחום המורפולוגיה. חלק גדול מן הזרות המורגשת בלשון המקרא נובע משינויים באוצר המילים. אם בוחנים את התופעות אחת לאחת, לשון…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ויצא – וַיֵּחַמְנָה

"וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרֳהָטִים בְּשִׁקֲתוֹת הַמָּיִם אֲשֶׁר תָּבֹאןָ הַצֹּאן לִשְׁתּוֹת לְנֹכַח הַצֹּאן וַיֵּחַמְנָה בְּבֹאָן לִשְׁתּוֹת" (בראשית ל, לח) במערכת הפועל המוכרת לדוברי העברית בימינו יש שתי צורות עתיד לגוף נסתרות (הֵן), ושתיהן אינן…
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

ירון, רוני ורונן

השורש רנ"ן הוא מן השורשים שהעניקו לעברית ימינו את מספר השמות הפרטיים הגדול ביותר: ירון, רוני, רינה, רון, רן, רונן, רונית, רנן ורננה הם רק חלק מהשמות.
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת פקודי – מה ממלא את מה

"וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן. וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן" (שמות מ, לד–לה) בימינו אנחנו אומרים: הדלי מלא מים,…
המשך קריאה >>

שבועות

נעמי

השם נָעֳמִי הוא צורת נטייה של שם העצם נֹעַם (בלי ניקוד נועם), ככל הנראה בכינוי קניין לגוף ראשון יחיד – כלומר, נעמי פירושו 'הנועם שלי' (כמו 'התֹּאַר שלי' – תָּאֳרִי). השורש נע"ם מוכר בעברית גם…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת שלח – על לשון השבועה במקרא

"וְאוּלָם חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ, כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי, אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ואתחנן – ואהבת

בפרשת ואתחנן אנו פוגשים את אחד הטקסטים המכוננים במסורת היהודית – שמע ישראל. בתחילת קריאת שמע נאמר "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ" (דברים ו, ה). צורת הפועל וְאָהַבְתָּ נראית כצורה…
המשך קריאה >>

יום העצמאות

הומייה וצופייה

כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה, וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה במילים האלה נפתח ההמנון הלאומי של מדינת ישראל "הַתִּקְוָה", המבוסס על שני בתיו הראשונים של השיר "תִּקְוָתֵנוּ" שחיבר המשורר העברי נפתלי הרץ…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

ו' ההיפוך

שתי צורות הפועל המרכזיות בעברית לדורותיה הן אלו: (א) זו שהגופים מצוינים בסופה: לבשתי, לבשנו, לבשתם וכו'; (ב) זו שהגופים מצוינים בתחילתה:  אלבש, תלבש, ילבש, נלבש. את האחת – המכוּנה קָטַל – אנו נוהגים לזהות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מתקוטטים בעברית: מדון, תככים, ניצים, התגלע, יישרו את ההדורים

מָדוֹן מדון פירושו ריב: "אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי, אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן לְכָל הָאָרֶץ" (ירמיהו טו, י). המילה מָדוֹן קשורה למילה דִּין בשורשה וגם בתוכנה: במקרא המילים רִיב, דִּין ומִשְׁפָּט באות בהקשרים קרובים ואף…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אבני שפה: אבן שואבת, אבן נגף, אבן בוחן, כאבן שאין לה הופכין

אֶבֶן שׁוֹאֶבֶת אבן שואבת היא מגנט או אבן בעלת תכונות מגנטיות. בתלמוד הבבלי (סוטה מז ע"א ועוד) נחלקו חכמים מה היה חטאו החמור של גֵּיחֲזִי נער אלישע שבגללו לא ניתנה לו הזדמנות לעשות תשובה.  לפי אחת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אמצו ביטוי: לאשורו, מתום, נופך, קב ונקי

לַאֲשׁוּרוֹ כיום 'מבינים דברים לַאשורם', 'רואים את המצב לַאשורו' וכדומה – והכוונה היא להבנה או לראייה נכוחה ומדויקת. מניין הביטוי? במשלי נאמר: "פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ" (יד, טו). המילה 'אשור' מופיעה כמה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים ממגילת איכה לתשעה באב: העיב, מרודים, מגינת לב, הכפיש

הֵעִיב הפועל הֵעִיב מופיע פעם אחת בתנ"ך במגילת איכה: "אֵיכָה יָעִיב בְּאַפּוֹ אֲדֹנָי אֶת בַּת צִיּוֹן, הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל" (איכה ב, א). לפי ההסבר המקובל בפרשנות ובמחקר הֵעִיב הוא פועל גְּזוּר שֵׁם מן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים חמות: מכווה, יקוד, רשף, תלאובות

מִכְוָה מכווה היא מקום בעור שנצרב באש. המילה מכווה נזכרת בספר ויקרא פרק יג. למשל: "אוֹ בָשָׂר כִּי יִהְיֶה בְעֹרוֹ מִכְוַת אֵשׁ". מכווה נרדפת לכווייה – גם היא מלשון המקרא: "וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מחידושי ביאליק: גחלילית, מעפל, ערגה, קדחתני

מבית היוצר של חיים נחמן ביאליק, מנשיאי ועד הלשון העברית, לציון 79 שנים למותו – כ"א בתמוז תרצ"ד (על פי "מלון חדושי ח. נ. ביאליק" מאת יצחק אבינרי, תל־אביב תרצ"ה) גַּחְלִילִית גחלילית היא חיפושית שבקצה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ימאות עברית: השקה, אספנה, חיבל, מִרְתָּק

מבחר מונחים מן המילון למונחי כלי שיט קטנים ומעגנות שאושר באקדמיה בשנת תשע"ג (2013) הַשָּׁקָה השקה של כלי שיט היא הורדתו מן היבשה אל המים, בעיקר לפני הפלגתו הראשונה. הִשִּׁיק והַשָּׁקָה קשורים אל נָשַׁק ונְשִׁיקָה (הדגש בשי"ן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בין שואה לתקומה: אוד מוצל, יד ושם, נס, משואה, קוממיות, שבות

אוּד מֻצָּל אוד מוצל הוא ביטוי המתאר אדם שניצל בקושי מכליה. המילה אוד מקורה בתנ"ך ומשמעה גזר עץ. בתלמוד הבבלי נזכר כלי בשם זה – כנראה גזר עץ ששימש להפיכת גחלים. את האוד המקראי אנו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילות שמחה ושיר: מרצדת, צהלולים, נעימון, חדשיר

מִרְצֶדֶת (מובייל) מרצדת היא קישוט או צעצוע עשוי מעצמים תלויים (דמויות של חיות, פעמונים וכיוצא בהם) המתנועעים בשיווי משקל למשב אוויר או מופעלים על ידי סוללות או קפיץ. הפועל רִצֵּד נזכר פעם אחת בתנ"ך: "לָמָּה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בין כסה לעשור: ארשת, הוחיל, קיקיוני

אֲרֶשֶׁת המילה אֲרֶשֶׁת מופיעה בתנ"ך פעם אחת בלבד: "תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל מָנַעְתָּ" (תהלים כא, ג). לדעת חוקרים בני ימינו אֲרֶשֶׁת היא בקשה ומשאלה, כפי שעולה ממילים דומות בשפות שמיות עתיקות ומן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית חברתית: שיחור, החפצה, עיליתנות, גבֵר, שלטני

שִׁחוּר (reaching out) שיחור הוא מונח בתחום הבריאות והרווחה: המוסד המטפל אינו ממתין למטופלים שיבואו אליו אלא יוצא לקראתם, מביא את המידע לפתחם, מאתר אנשים בסיכון וכדומה. את המילה הציע חבר הוועדה למילים בשימוש כללי…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

רואים וקוראים בעברית: צג, גופן, מתאר, רמז צץ, צרופה

צָג (display device) צג הוא מכשיר אלקטרוני המציג טקסט או תמונה: צג המחשב, צג טיסות ונחיתות בבית נתיבות, צג באוטובוס המודיע על התחנה הבאה. יש גם צגים שהם חלק של מכשיר, כגון צג של שעון…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

כלים למשקה מן המקרא ועד היום: צפחת, קנקן, לגין, מַשפה

צַפַּחַת צפחת היא מילה מקראית המציינת כלי קטן לנוזלים. הארכאולוגים מזהים את הצפחת עם כלֵי חרס שצורתם מעין בקבוק שטוח ומעוגל שבחלקו העליון פייה. בתנ"ך יש צפחת מים וצפחת שמן. צפחת השמן נזכרת בדברי אליהו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ים של מילים: אדווה, דוכי, משבר, נחשול

אַדְוָה (ripple) אדווה היא גלים קטנים על פני הים. המילה אדווה לקוחה מן הארמית של התלמוד הבבלי. בתיאור אבני המקדש שבנה הורדוס נאמר שנראו "כאדוותא דְּיַמָּא", ומפרש רש"י: "שהאבנים משונים במראיהן זו מזו, והעיניים המסתכלות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אומנות עברית: הדבק, מזערת, חלון מסכית, פעלולים

הֶדְבֵּק (קולז') הֶדְבֵּק הוא יצירת תמונה על ידי הדבקה של פיסות נייר, פיסות בד, קטעי תצלומים וכדומה. התמונה שנוצרת אף היא נקראת הֶדְבֵּק. בתחום התסריטאות והמחזאות הדבק הוא צירוף של רכיבים רבים שלכאורה אינם שייכים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שפה יפה – מילים מתחום הקוסמטיקה והתשפורת: תחפיף, אל־ריח, מסקרת, בסיס אפור

תַּחְפִּיף (שמפו) תחפיף הוא תכשיר לחפיפת הראש. המילה תַּחְפִּיף מצטרפת לקבוצה גדולה של מילים באותו משקל המציינות תכשירים וחומרים, ובהן תַּחְלִיב, תַּרְחִיף, תַּרְחִיץ, תַּמְהִיל, תַּחְמִיץ (מרינדה), תַּרְכִּיז, תַּרְסִיס, תַּרְכִּיב. ועוד ברשימה הזאת המילים המחודשות תַּקְרִישׁ…
המשך קריאה >>

מאמרים

בין לשון המקרא ללשון ימינו

ההשוואה בין לשון המקרא ללשון ימינו מעלה שהפער ביניהן רב בתחום התחביר והפונולוגיה ורב פחות בתחום המורפולוגיה. חלק גדול מן הזרות המורגשת בלשון המקרא נובע משינויים באוצר המילים. אם בוחנים את התופעות אחת לאחת, לשון…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ויצא – וַיֵּחַמְנָה

"וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרֳהָטִים בְּשִׁקֲתוֹת הַמָּיִם אֲשֶׁר תָּבֹאןָ הַצֹּאן לִשְׁתּוֹת לְנֹכַח הַצֹּאן וַיֵּחַמְנָה בְּבֹאָן לִשְׁתּוֹת" (בראשית ל, לח) במערכת הפועל המוכרת לדוברי העברית בימינו יש שתי צורות עתיד לגוף נסתרות (הֵן), ושתיהן אינן…
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

ירון, רוני ורונן

השורש רנ"ן הוא מן השורשים שהעניקו לעברית ימינו את מספר השמות הפרטיים הגדול ביותר: ירון, רוני, רינה, רון, רן, רונן, רונית, רנן ורננה הם רק חלק מהשמות.
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת פקודי – מה ממלא את מה

"וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן. וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן" (שמות מ, לד–לה) בימינו אנחנו אומרים: הדלי מלא מים,…
המשך קריאה >>

שבועות

נעמי

השם נָעֳמִי הוא צורת נטייה של שם העצם נֹעַם (בלי ניקוד נועם), ככל הנראה בכינוי קניין לגוף ראשון יחיד – כלומר, נעמי פירושו 'הנועם שלי' (כמו 'התֹּאַר שלי' – תָּאֳרִי). השורש נע"ם מוכר בעברית גם…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת שלח – על לשון השבועה במקרא

"וְאוּלָם חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ, כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי, אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ואתחנן – ואהבת

בפרשת ואתחנן אנו פוגשים את אחד הטקסטים המכוננים במסורת היהודית – שמע ישראל. בתחילת קריאת שמע נאמר "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ" (דברים ו, ה). צורת הפועל וְאָהַבְתָּ נראית כצורה…
המשך קריאה >>

יום העצמאות

הומייה וצופייה

כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה, וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה במילים האלה נפתח ההמנון הלאומי של מדינת ישראל "הַתִּקְוָה", המבוסס על שני בתיו הראשונים של השיר "תִּקְוָתֵנוּ" שחיבר המשורר העברי נפתלי הרץ…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

ו' ההיפוך

שתי צורות הפועל המרכזיות בעברית לדורותיה הן אלו: (א) זו שהגופים מצוינים בסופה: לבשתי, לבשנו, לבשתם וכו'; (ב) זו שהגופים מצוינים בתחילתה:  אלבש, תלבש, ילבש, נלבש. את האחת – המכוּנה קָטַל – אנו נוהגים לזהות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מתקוטטים בעברית: מדון, תככים, ניצים, התגלע, יישרו את ההדורים

מָדוֹן מדון פירושו ריב: "אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי, אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן לְכָל הָאָרֶץ" (ירמיהו טו, י). המילה מָדוֹן קשורה למילה דִּין בשורשה וגם בתוכנה: במקרא המילים רִיב, דִּין ומִשְׁפָּט באות בהקשרים קרובים ואף…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אבני שפה: אבן שואבת, אבן נגף, אבן בוחן, כאבן שאין לה הופכין

אֶבֶן שׁוֹאֶבֶת אבן שואבת היא מגנט או אבן בעלת תכונות מגנטיות. בתלמוד הבבלי (סוטה מז ע"א ועוד) נחלקו חכמים מה היה חטאו החמור של גֵּיחֲזִי נער אלישע שבגללו לא ניתנה לו הזדמנות לעשות תשובה.  לפי אחת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אמצו ביטוי: לאשורו, מתום, נופך, קב ונקי

לַאֲשׁוּרוֹ כיום 'מבינים דברים לַאשורם', 'רואים את המצב לַאשורו' וכדומה – והכוונה היא להבנה או לראייה נכוחה ומדויקת. מניין הביטוי? במשלי נאמר: "פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ" (יד, טו). המילה 'אשור' מופיעה כמה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים ממגילת איכה לתשעה באב: העיב, מרודים, מגינת לב, הכפיש

הֵעִיב הפועל הֵעִיב מופיע פעם אחת בתנ"ך במגילת איכה: "אֵיכָה יָעִיב בְּאַפּוֹ אֲדֹנָי אֶת בַּת צִיּוֹן, הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל" (איכה ב, א). לפי ההסבר המקובל בפרשנות ובמחקר הֵעִיב הוא פועל גְּזוּר שֵׁם מן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים חמות: מכווה, יקוד, רשף, תלאובות

מִכְוָה מכווה היא מקום בעור שנצרב באש. המילה מכווה נזכרת בספר ויקרא פרק יג. למשל: "אוֹ בָשָׂר כִּי יִהְיֶה בְעֹרוֹ מִכְוַת אֵשׁ". מכווה נרדפת לכווייה – גם היא מלשון המקרא: "וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מחידושי ביאליק: גחלילית, מעפל, ערגה, קדחתני

מבית היוצר של חיים נחמן ביאליק, מנשיאי ועד הלשון העברית, לציון 79 שנים למותו – כ"א בתמוז תרצ"ד (על פי "מלון חדושי ח. נ. ביאליק" מאת יצחק אבינרי, תל־אביב תרצ"ה) גַּחְלִילִית גחלילית היא חיפושית שבקצה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ימאות עברית: השקה, אספנה, חיבל, מִרְתָּק

מבחר מונחים מן המילון למונחי כלי שיט קטנים ומעגנות שאושר באקדמיה בשנת תשע"ג (2013) הַשָּׁקָה השקה של כלי שיט היא הורדתו מן היבשה אל המים, בעיקר לפני הפלגתו הראשונה. הִשִּׁיק והַשָּׁקָה קשורים אל נָשַׁק ונְשִׁיקָה (הדגש בשי"ן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בין שואה לתקומה: אוד מוצל, יד ושם, נס, משואה, קוממיות, שבות

אוּד מֻצָּל אוד מוצל הוא ביטוי המתאר אדם שניצל בקושי מכליה. המילה אוד מקורה בתנ"ך ומשמעה גזר עץ. בתלמוד הבבלי נזכר כלי בשם זה – כנראה גזר עץ ששימש להפיכת גחלים. את האוד המקראי אנו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילות שמחה ושיר: מרצדת, צהלולים, נעימון, חדשיר

מִרְצֶדֶת (מובייל) מרצדת היא קישוט או צעצוע עשוי מעצמים תלויים (דמויות של חיות, פעמונים וכיוצא בהם) המתנועעים בשיווי משקל למשב אוויר או מופעלים על ידי סוללות או קפיץ. הפועל רִצֵּד נזכר פעם אחת בתנ"ך: "לָמָּה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בין כסה לעשור: ארשת, הוחיל, קיקיוני

אֲרֶשֶׁת המילה אֲרֶשֶׁת מופיעה בתנ"ך פעם אחת בלבד: "תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל מָנַעְתָּ" (תהלים כא, ג). לדעת חוקרים בני ימינו אֲרֶשֶׁת היא בקשה ומשאלה, כפי שעולה ממילים דומות בשפות שמיות עתיקות ומן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית חברתית: שיחור, החפצה, עיליתנות, גבֵר, שלטני

שִׁחוּר (reaching out) שיחור הוא מונח בתחום הבריאות והרווחה: המוסד המטפל אינו ממתין למטופלים שיבואו אליו אלא יוצא לקראתם, מביא את המידע לפתחם, מאתר אנשים בסיכון וכדומה. את המילה הציע חבר הוועדה למילים בשימוש כללי…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

רואים וקוראים בעברית: צג, גופן, מתאר, רמז צץ, צרופה

צָג (display device) צג הוא מכשיר אלקטרוני המציג טקסט או תמונה: צג המחשב, צג טיסות ונחיתות בבית נתיבות, צג באוטובוס המודיע על התחנה הבאה. יש גם צגים שהם חלק של מכשיר, כגון צג של שעון…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

כלים למשקה מן המקרא ועד היום: צפחת, קנקן, לגין, מַשפה

צַפַּחַת צפחת היא מילה מקראית המציינת כלי קטן לנוזלים. הארכאולוגים מזהים את הצפחת עם כלֵי חרס שצורתם מעין בקבוק שטוח ומעוגל שבחלקו העליון פייה. בתנ"ך יש צפחת מים וצפחת שמן. צפחת השמן נזכרת בדברי אליהו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ים של מילים: אדווה, דוכי, משבר, נחשול

אַדְוָה (ripple) אדווה היא גלים קטנים על פני הים. המילה אדווה לקוחה מן הארמית של התלמוד הבבלי. בתיאור אבני המקדש שבנה הורדוס נאמר שנראו "כאדוותא דְּיַמָּא", ומפרש רש"י: "שהאבנים משונים במראיהן זו מזו, והעיניים המסתכלות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אומנות עברית: הדבק, מזערת, חלון מסכית, פעלולים

הֶדְבֵּק (קולז') הֶדְבֵּק הוא יצירת תמונה על ידי הדבקה של פיסות נייר, פיסות בד, קטעי תצלומים וכדומה. התמונה שנוצרת אף היא נקראת הֶדְבֵּק. בתחום התסריטאות והמחזאות הדבק הוא צירוף של רכיבים רבים שלכאורה אינם שייכים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שפה יפה – מילים מתחום הקוסמטיקה והתשפורת: תחפיף, אל־ריח, מסקרת, בסיס אפור

תַּחְפִּיף (שמפו) תחפיף הוא תכשיר לחפיפת הראש. המילה תַּחְפִּיף מצטרפת לקבוצה גדולה של מילים באותו משקל המציינות תכשירים וחומרים, ובהן תַּחְלִיב, תַּרְחִיף, תַּרְחִיץ, תַּמְהִיל, תַּחְמִיץ (מרינדה), תַּרְכִּיז, תַּרְסִיס, תַּרְכִּיב. ועוד ברשימה הזאת המילים המחודשות תַּקְרִישׁ…
המשך קריאה >>

מאמרים

בין לשון המקרא ללשון ימינו

ההשוואה בין לשון המקרא ללשון ימינו מעלה שהפער ביניהן רב בתחום התחביר והפונולוגיה ורב פחות בתחום המורפולוגיה. חלק גדול מן הזרות המורגשת בלשון המקרא נובע משינויים באוצר המילים. אם בוחנים את התופעות אחת לאחת, לשון…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ויצא – וַיֵּחַמְנָה

"וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרֳהָטִים בְּשִׁקֲתוֹת הַמָּיִם אֲשֶׁר תָּבֹאןָ הַצֹּאן לִשְׁתּוֹת לְנֹכַח הַצֹּאן וַיֵּחַמְנָה בְּבֹאָן לִשְׁתּוֹת" (בראשית ל, לח) במערכת הפועל המוכרת לדוברי העברית בימינו יש שתי צורות עתיד לגוף נסתרות (הֵן), ושתיהן אינן…
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

ירון, רוני ורונן

השורש רנ"ן הוא מן השורשים שהעניקו לעברית ימינו את מספר השמות הפרטיים הגדול ביותר: ירון, רוני, רינה, רון, רן, רונן, רונית, רנן ורננה הם רק חלק מהשמות.
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת פקודי – מה ממלא את מה

"וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן. וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן" (שמות מ, לד–לה) בימינו אנחנו אומרים: הדלי מלא מים,…
המשך קריאה >>

שבועות

נעמי

השם נָעֳמִי הוא צורת נטייה של שם העצם נֹעַם (בלי ניקוד נועם), ככל הנראה בכינוי קניין לגוף ראשון יחיד – כלומר, נעמי פירושו 'הנועם שלי' (כמו 'התֹּאַר שלי' – תָּאֳרִי). השורש נע"ם מוכר בעברית גם…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת שלח – על לשון השבועה במקרא

"וְאוּלָם חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ, כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי, אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ואתחנן – ואהבת

בפרשת ואתחנן אנו פוגשים את אחד הטקסטים המכוננים במסורת היהודית – שמע ישראל. בתחילת קריאת שמע נאמר "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ" (דברים ו, ה). צורת הפועל וְאָהַבְתָּ נראית כצורה…
המשך קריאה >>

יום העצמאות

הומייה וצופייה

כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה, וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה במילים האלה נפתח ההמנון הלאומי של מדינת ישראל "הַתִּקְוָה", המבוסס על שני בתיו הראשונים של השיר "תִּקְוָתֵנוּ" שחיבר המשורר העברי נפתלי הרץ…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

ו' ההיפוך

שתי צורות הפועל המרכזיות בעברית לדורותיה הן אלו: (א) זו שהגופים מצוינים בסופה: לבשתי, לבשנו, לבשתם וכו'; (ב) זו שהגופים מצוינים בתחילתה:  אלבש, תלבש, ילבש, נלבש. את האחת – המכוּנה קָטַל – אנו נוהגים לזהות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מתקוטטים בעברית: מדון, תככים, ניצים, התגלע, יישרו את ההדורים

מָדוֹן מדון פירושו ריב: "אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי, אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן לְכָל הָאָרֶץ" (ירמיהו טו, י). המילה מָדוֹן קשורה למילה דִּין בשורשה וגם בתוכנה: במקרא המילים רִיב, דִּין ומִשְׁפָּט באות בהקשרים קרובים ואף…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אבני שפה: אבן שואבת, אבן נגף, אבן בוחן, כאבן שאין לה הופכין

אֶבֶן שׁוֹאֶבֶת אבן שואבת היא מגנט או אבן בעלת תכונות מגנטיות. בתלמוד הבבלי (סוטה מז ע"א ועוד) נחלקו חכמים מה היה חטאו החמור של גֵּיחֲזִי נער אלישע שבגללו לא ניתנה לו הזדמנות לעשות תשובה.  לפי אחת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אמצו ביטוי: לאשורו, מתום, נופך, קב ונקי

לַאֲשׁוּרוֹ כיום 'מבינים דברים לַאשורם', 'רואים את המצב לַאשורו' וכדומה – והכוונה היא להבנה או לראייה נכוחה ומדויקת. מניין הביטוי? במשלי נאמר: "פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ" (יד, טו). המילה 'אשור' מופיעה כמה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים ממגילת איכה לתשעה באב: העיב, מרודים, מגינת לב, הכפיש

הֵעִיב הפועל הֵעִיב מופיע פעם אחת בתנ"ך במגילת איכה: "אֵיכָה יָעִיב בְּאַפּוֹ אֲדֹנָי אֶת בַּת צִיּוֹן, הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל" (איכה ב, א). לפי ההסבר המקובל בפרשנות ובמחקר הֵעִיב הוא פועל גְּזוּר שֵׁם מן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים חמות: מכווה, יקוד, רשף, תלאובות

מִכְוָה מכווה היא מקום בעור שנצרב באש. המילה מכווה נזכרת בספר ויקרא פרק יג. למשל: "אוֹ בָשָׂר כִּי יִהְיֶה בְעֹרוֹ מִכְוַת אֵשׁ". מכווה נרדפת לכווייה – גם היא מלשון המקרא: "וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מחידושי ביאליק: גחלילית, מעפל, ערגה, קדחתני

מבית היוצר של חיים נחמן ביאליק, מנשיאי ועד הלשון העברית, לציון 79 שנים למותו – כ"א בתמוז תרצ"ד (על פי "מלון חדושי ח. נ. ביאליק" מאת יצחק אבינרי, תל־אביב תרצ"ה) גַּחְלִילִית גחלילית היא חיפושית שבקצה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ימאות עברית: השקה, אספנה, חיבל, מִרְתָּק

מבחר מונחים מן המילון למונחי כלי שיט קטנים ומעגנות שאושר באקדמיה בשנת תשע"ג (2013) הַשָּׁקָה השקה של כלי שיט היא הורדתו מן היבשה אל המים, בעיקר לפני הפלגתו הראשונה. הִשִּׁיק והַשָּׁקָה קשורים אל נָשַׁק ונְשִׁיקָה (הדגש בשי"ן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בין שואה לתקומה: אוד מוצל, יד ושם, נס, משואה, קוממיות, שבות

אוּד מֻצָּל אוד מוצל הוא ביטוי המתאר אדם שניצל בקושי מכליה. המילה אוד מקורה בתנ"ך ומשמעה גזר עץ. בתלמוד הבבלי נזכר כלי בשם זה – כנראה גזר עץ ששימש להפיכת גחלים. את האוד המקראי אנו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילות שמחה ושיר: מרצדת, צהלולים, נעימון, חדשיר

מִרְצֶדֶת (מובייל) מרצדת היא קישוט או צעצוע עשוי מעצמים תלויים (דמויות של חיות, פעמונים וכיוצא בהם) המתנועעים בשיווי משקל למשב אוויר או מופעלים על ידי סוללות או קפיץ. הפועל רִצֵּד נזכר פעם אחת בתנ"ך: "לָמָּה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בין כסה לעשור: ארשת, הוחיל, קיקיוני

אֲרֶשֶׁת המילה אֲרֶשֶׁת מופיעה בתנ"ך פעם אחת בלבד: "תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל מָנַעְתָּ" (תהלים כא, ג). לדעת חוקרים בני ימינו אֲרֶשֶׁת היא בקשה ומשאלה, כפי שעולה ממילים דומות בשפות שמיות עתיקות ומן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית חברתית: שיחור, החפצה, עיליתנות, גבֵר, שלטני

שִׁחוּר (reaching out) שיחור הוא מונח בתחום הבריאות והרווחה: המוסד המטפל אינו ממתין למטופלים שיבואו אליו אלא יוצא לקראתם, מביא את המידע לפתחם, מאתר אנשים בסיכון וכדומה. את המילה הציע חבר הוועדה למילים בשימוש כללי…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

רואים וקוראים בעברית: צג, גופן, מתאר, רמז צץ, צרופה

צָג (display device) צג הוא מכשיר אלקטרוני המציג טקסט או תמונה: צג המחשב, צג טיסות ונחיתות בבית נתיבות, צג באוטובוס המודיע על התחנה הבאה. יש גם צגים שהם חלק של מכשיר, כגון צג של שעון…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

כלים למשקה מן המקרא ועד היום: צפחת, קנקן, לגין, מַשפה

צַפַּחַת צפחת היא מילה מקראית המציינת כלי קטן לנוזלים. הארכאולוגים מזהים את הצפחת עם כלֵי חרס שצורתם מעין בקבוק שטוח ומעוגל שבחלקו העליון פייה. בתנ"ך יש צפחת מים וצפחת שמן. צפחת השמן נזכרת בדברי אליהו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ים של מילים: אדווה, דוכי, משבר, נחשול

אַדְוָה (ripple) אדווה היא גלים קטנים על פני הים. המילה אדווה לקוחה מן הארמית של התלמוד הבבלי. בתיאור אבני המקדש שבנה הורדוס נאמר שנראו "כאדוותא דְּיַמָּא", ומפרש רש"י: "שהאבנים משונים במראיהן זו מזו, והעיניים המסתכלות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אומנות עברית: הדבק, מזערת, חלון מסכית, פעלולים

הֶדְבֵּק (קולז') הֶדְבֵּק הוא יצירת תמונה על ידי הדבקה של פיסות נייר, פיסות בד, קטעי תצלומים וכדומה. התמונה שנוצרת אף היא נקראת הֶדְבֵּק. בתחום התסריטאות והמחזאות הדבק הוא צירוף של רכיבים רבים שלכאורה אינם שייכים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שפה יפה – מילים מתחום הקוסמטיקה והתשפורת: תחפיף, אל־ריח, מסקרת, בסיס אפור

תַּחְפִּיף (שמפו) תחפיף הוא תכשיר לחפיפת הראש. המילה תַּחְפִּיף מצטרפת לקבוצה גדולה של מילים באותו משקל המציינות תכשירים וחומרים, ובהן תַּחְלִיב, תַּרְחִיף, תַּרְחִיץ, תַּמְהִיל, תַּחְמִיץ (מרינדה), תַּרְכִּיז, תַּרְסִיס, תַּרְכִּיב. ועוד ברשימה הזאת המילים המחודשות תַּקְרִישׁ…
המשך קריאה >>

מאמרים

בין לשון המקרא ללשון ימינו

ההשוואה בין לשון המקרא ללשון ימינו מעלה שהפער ביניהן רב בתחום התחביר והפונולוגיה ורב פחות בתחום המורפולוגיה. חלק גדול מן הזרות המורגשת בלשון המקרא נובע משינויים באוצר המילים. אם בוחנים את התופעות אחת לאחת, לשון…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ויצא – וַיֵּחַמְנָה

"וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרֳהָטִים בְּשִׁקֲתוֹת הַמָּיִם אֲשֶׁר תָּבֹאןָ הַצֹּאן לִשְׁתּוֹת לְנֹכַח הַצֹּאן וַיֵּחַמְנָה בְּבֹאָן לִשְׁתּוֹת" (בראשית ל, לח) במערכת הפועל המוכרת לדוברי העברית בימינו יש שתי צורות עתיד לגוף נסתרות (הֵן), ושתיהן אינן…
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

ירון, רוני ורונן

השורש רנ"ן הוא מן השורשים שהעניקו לעברית ימינו את מספר השמות הפרטיים הגדול ביותר: ירון, רוני, רינה, רון, רן, רונן, רונית, רנן ורננה הם רק חלק מהשמות.
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת פקודי – מה ממלא את מה

"וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן. וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן" (שמות מ, לד–לה) בימינו אנחנו אומרים: הדלי מלא מים,…
המשך קריאה >>

שבועות

נעמי

השם נָעֳמִי הוא צורת נטייה של שם העצם נֹעַם (בלי ניקוד נועם), ככל הנראה בכינוי קניין לגוף ראשון יחיד – כלומר, נעמי פירושו 'הנועם שלי' (כמו 'התֹּאַר שלי' – תָּאֳרִי). השורש נע"ם מוכר בעברית גם…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת שלח – על לשון השבועה במקרא

"וְאוּלָם חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ, כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי, אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ואתחנן – ואהבת

בפרשת ואתחנן אנו פוגשים את אחד הטקסטים המכוננים במסורת היהודית – שמע ישראל. בתחילת קריאת שמע נאמר "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ" (דברים ו, ה). צורת הפועל וְאָהַבְתָּ נראית כצורה…
המשך קריאה >>

יום העצמאות

הומייה וצופייה

כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה, וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה במילים האלה נפתח ההמנון הלאומי של מדינת ישראל "הַתִּקְוָה", המבוסס על שני בתיו הראשונים של השיר "תִּקְוָתֵנוּ" שחיבר המשורר העברי נפתלי הרץ…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

ו' ההיפוך

שתי צורות הפועל המרכזיות בעברית לדורותיה הן אלו: (א) זו שהגופים מצוינים בסופה: לבשתי, לבשנו, לבשתם וכו'; (ב) זו שהגופים מצוינים בתחילתה:  אלבש, תלבש, ילבש, נלבש. את האחת – המכוּנה קָטַל – אנו נוהגים לזהות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מתקוטטים בעברית: מדון, תככים, ניצים, התגלע, יישרו את ההדורים

מָדוֹן מדון פירושו ריב: "אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי, אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן לְכָל הָאָרֶץ" (ירמיהו טו, י). המילה מָדוֹן קשורה למילה דִּין בשורשה וגם בתוכנה: במקרא המילים רִיב, דִּין ומִשְׁפָּט באות בהקשרים קרובים ואף…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אבני שפה: אבן שואבת, אבן נגף, אבן בוחן, כאבן שאין לה הופכין

אֶבֶן שׁוֹאֶבֶת אבן שואבת היא מגנט או אבן בעלת תכונות מגנטיות. בתלמוד הבבלי (סוטה מז ע"א ועוד) נחלקו חכמים מה היה חטאו החמור של גֵּיחֲזִי נער אלישע שבגללו לא ניתנה לו הזדמנות לעשות תשובה.  לפי אחת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אמצו ביטוי: לאשורו, מתום, נופך, קב ונקי

לַאֲשׁוּרוֹ כיום 'מבינים דברים לַאשורם', 'רואים את המצב לַאשורו' וכדומה – והכוונה היא להבנה או לראייה נכוחה ומדויקת. מניין הביטוי? במשלי נאמר: "פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ" (יד, טו). המילה 'אשור' מופיעה כמה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים ממגילת איכה לתשעה באב: העיב, מרודים, מגינת לב, הכפיש

הֵעִיב הפועל הֵעִיב מופיע פעם אחת בתנ"ך במגילת איכה: "אֵיכָה יָעִיב בְּאַפּוֹ אֲדֹנָי אֶת בַּת צִיּוֹן, הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל" (איכה ב, א). לפי ההסבר המקובל בפרשנות ובמחקר הֵעִיב הוא פועל גְּזוּר שֵׁם מן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים חמות: מכווה, יקוד, רשף, תלאובות

מִכְוָה מכווה היא מקום בעור שנצרב באש. המילה מכווה נזכרת בספר ויקרא פרק יג. למשל: "אוֹ בָשָׂר כִּי יִהְיֶה בְעֹרוֹ מִכְוַת אֵשׁ". מכווה נרדפת לכווייה – גם היא מלשון המקרא: "וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מחידושי ביאליק: גחלילית, מעפל, ערגה, קדחתני

מבית היוצר של חיים נחמן ביאליק, מנשיאי ועד הלשון העברית, לציון 79 שנים למותו – כ"א בתמוז תרצ"ד (על פי "מלון חדושי ח. נ. ביאליק" מאת יצחק אבינרי, תל־אביב תרצ"ה) גַּחְלִילִית גחלילית היא חיפושית שבקצה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ימאות עברית: השקה, אספנה, חיבל, מִרְתָּק

מבחר מונחים מן המילון למונחי כלי שיט קטנים ומעגנות שאושר באקדמיה בשנת תשע"ג (2013) הַשָּׁקָה השקה של כלי שיט היא הורדתו מן היבשה אל המים, בעיקר לפני הפלגתו הראשונה. הִשִּׁיק והַשָּׁקָה קשורים אל נָשַׁק ונְשִׁיקָה (הדגש בשי"ן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בין שואה לתקומה: אוד מוצל, יד ושם, נס, משואה, קוממיות, שבות

אוּד מֻצָּל אוד מוצל הוא ביטוי המתאר אדם שניצל בקושי מכליה. המילה אוד מקורה בתנ"ך ומשמעה גזר עץ. בתלמוד הבבלי נזכר כלי בשם זה – כנראה גזר עץ ששימש להפיכת גחלים. את האוד המקראי אנו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילות שמחה ושיר: מרצדת, צהלולים, נעימון, חדשיר

מִרְצֶדֶת (מובייל) מרצדת היא קישוט או צעצוע עשוי מעצמים תלויים (דמויות של חיות, פעמונים וכיוצא בהם) המתנועעים בשיווי משקל למשב אוויר או מופעלים על ידי סוללות או קפיץ. הפועל רִצֵּד נזכר פעם אחת בתנ"ך: "לָמָּה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בין כסה לעשור: ארשת, הוחיל, קיקיוני

אֲרֶשֶׁת המילה אֲרֶשֶׁת מופיעה בתנ"ך פעם אחת בלבד: "תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל מָנַעְתָּ" (תהלים כא, ג). לדעת חוקרים בני ימינו אֲרֶשֶׁת היא בקשה ומשאלה, כפי שעולה ממילים דומות בשפות שמיות עתיקות ומן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית חברתית: שיחור, החפצה, עיליתנות, גבֵר, שלטני

שִׁחוּר (reaching out) שיחור הוא מונח בתחום הבריאות והרווחה: המוסד המטפל אינו ממתין למטופלים שיבואו אליו אלא יוצא לקראתם, מביא את המידע לפתחם, מאתר אנשים בסיכון וכדומה. את המילה הציע חבר הוועדה למילים בשימוש כללי…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

רואים וקוראים בעברית: צג, גופן, מתאר, רמז צץ, צרופה

צָג (display device) צג הוא מכשיר אלקטרוני המציג טקסט או תמונה: צג המחשב, צג טיסות ונחיתות בבית נתיבות, צג באוטובוס המודיע על התחנה הבאה. יש גם צגים שהם חלק של מכשיר, כגון צג של שעון…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

כלים למשקה מן המקרא ועד היום: צפחת, קנקן, לגין, מַשפה

צַפַּחַת צפחת היא מילה מקראית המציינת כלי קטן לנוזלים. הארכאולוגים מזהים את הצפחת עם כלֵי חרס שצורתם מעין בקבוק שטוח ומעוגל שבחלקו העליון פייה. בתנ"ך יש צפחת מים וצפחת שמן. צפחת השמן נזכרת בדברי אליהו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ים של מילים: אדווה, דוכי, משבר, נחשול

אַדְוָה (ripple) אדווה היא גלים קטנים על פני הים. המילה אדווה לקוחה מן הארמית של התלמוד הבבלי. בתיאור אבני המקדש שבנה הורדוס נאמר שנראו "כאדוותא דְּיַמָּא", ומפרש רש"י: "שהאבנים משונים במראיהן זו מזו, והעיניים המסתכלות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אומנות עברית: הדבק, מזערת, חלון מסכית, פעלולים

הֶדְבֵּק (קולז') הֶדְבֵּק הוא יצירת תמונה על ידי הדבקה של פיסות נייר, פיסות בד, קטעי תצלומים וכדומה. התמונה שנוצרת אף היא נקראת הֶדְבֵּק. בתחום התסריטאות והמחזאות הדבק הוא צירוף של רכיבים רבים שלכאורה אינם שייכים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שפה יפה – מילים מתחום הקוסמטיקה והתשפורת: תחפיף, אל־ריח, מסקרת, בסיס אפור

תַּחְפִּיף (שמפו) תחפיף הוא תכשיר לחפיפת הראש. המילה תַּחְפִּיף מצטרפת לקבוצה גדולה של מילים באותו משקל המציינות תכשירים וחומרים, ובהן תַּחְלִיב, תַּרְחִיף, תַּרְחִיץ, תַּמְהִיל, תַּחְמִיץ (מרינדה), תַּרְכִּיז, תַּרְסִיס, תַּרְכִּיב. ועוד ברשימה הזאת המילים המחודשות תַּקְרִישׁ…
המשך קריאה >>

מאמרים

בין לשון המקרא ללשון ימינו

ההשוואה בין לשון המקרא ללשון ימינו מעלה שהפער ביניהן רב בתחום התחביר והפונולוגיה ורב פחות בתחום המורפולוגיה. חלק גדול מן הזרות המורגשת בלשון המקרא נובע משינויים באוצר המילים. אם בוחנים את התופעות אחת לאחת, לשון…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ויצא – וַיֵּחַמְנָה

"וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרֳהָטִים בְּשִׁקֲתוֹת הַמָּיִם אֲשֶׁר תָּבֹאןָ הַצֹּאן לִשְׁתּוֹת לְנֹכַח הַצֹּאן וַיֵּחַמְנָה בְּבֹאָן לִשְׁתּוֹת" (בראשית ל, לח) במערכת הפועל המוכרת לדוברי העברית בימינו יש שתי צורות עתיד לגוף נסתרות (הֵן), ושתיהן אינן…
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

ירון, רוני ורונן

השורש רנ"ן הוא מן השורשים שהעניקו לעברית ימינו את מספר השמות הפרטיים הגדול ביותר: ירון, רוני, רינה, רון, רן, רונן, רונית, רנן ורננה הם רק חלק מהשמות.
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת פקודי – מה ממלא את מה

"וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן. וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן" (שמות מ, לד–לה) בימינו אנחנו אומרים: הדלי מלא מים,…
המשך קריאה >>

שבועות

נעמי

השם נָעֳמִי הוא צורת נטייה של שם העצם נֹעַם (בלי ניקוד נועם), ככל הנראה בכינוי קניין לגוף ראשון יחיד – כלומר, נעמי פירושו 'הנועם שלי' (כמו 'התֹּאַר שלי' – תָּאֳרִי). השורש נע"ם מוכר בעברית גם…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת שלח – על לשון השבועה במקרא

"וְאוּלָם חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ, כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי, אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ואתחנן – ואהבת

בפרשת ואתחנן אנו פוגשים את אחד הטקסטים המכוננים במסורת היהודית – שמע ישראל. בתחילת קריאת שמע נאמר "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ" (דברים ו, ה). צורת הפועל וְאָהַבְתָּ נראית כצורה…
המשך קריאה >>

יום העצמאות

הומייה וצופייה

כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה, וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה במילים האלה נפתח ההמנון הלאומי של מדינת ישראל "הַתִּקְוָה", המבוסס על שני בתיו הראשונים של השיר "תִּקְוָתֵנוּ" שחיבר המשורר העברי נפתלי הרץ…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

ו' ההיפוך

שתי צורות הפועל המרכזיות בעברית לדורותיה הן אלו: (א) זו שהגופים מצוינים בסופה: לבשתי, לבשנו, לבשתם וכו'; (ב) זו שהגופים מצוינים בתחילתה:  אלבש, תלבש, ילבש, נלבש. את האחת – המכוּנה קָטַל – אנו נוהגים לזהות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מתקוטטים בעברית: מדון, תככים, ניצים, התגלע, יישרו את ההדורים

מָדוֹן מדון פירושו ריב: "אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי, אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן לְכָל הָאָרֶץ" (ירמיהו טו, י). המילה מָדוֹן קשורה למילה דִּין בשורשה וגם בתוכנה: במקרא המילים רִיב, דִּין ומִשְׁפָּט באות בהקשרים קרובים ואף…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אבני שפה: אבן שואבת, אבן נגף, אבן בוחן, כאבן שאין לה הופכין

אֶבֶן שׁוֹאֶבֶת אבן שואבת היא מגנט או אבן בעלת תכונות מגנטיות. בתלמוד הבבלי (סוטה מז ע"א ועוד) נחלקו חכמים מה היה חטאו החמור של גֵּיחֲזִי נער אלישע שבגללו לא ניתנה לו הזדמנות לעשות תשובה.  לפי אחת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אמצו ביטוי: לאשורו, מתום, נופך, קב ונקי

לַאֲשׁוּרוֹ כיום 'מבינים דברים לַאשורם', 'רואים את המצב לַאשורו' וכדומה – והכוונה היא להבנה או לראייה נכוחה ומדויקת. מניין הביטוי? במשלי נאמר: "פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ" (יד, טו). המילה 'אשור' מופיעה כמה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים ממגילת איכה לתשעה באב: העיב, מרודים, מגינת לב, הכפיש

הֵעִיב הפועל הֵעִיב מופיע פעם אחת בתנ"ך במגילת איכה: "אֵיכָה יָעִיב בְּאַפּוֹ אֲדֹנָי אֶת בַּת צִיּוֹן, הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל" (איכה ב, א). לפי ההסבר המקובל בפרשנות ובמחקר הֵעִיב הוא פועל גְּזוּר שֵׁם מן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים חמות: מכווה, יקוד, רשף, תלאובות

מִכְוָה מכווה היא מקום בעור שנצרב באש. המילה מכווה נזכרת בספר ויקרא פרק יג. למשל: "אוֹ בָשָׂר כִּי יִהְיֶה בְעֹרוֹ מִכְוַת אֵשׁ". מכווה נרדפת לכווייה – גם היא מלשון המקרא: "וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מחידושי ביאליק: גחלילית, מעפל, ערגה, קדחתני

מבית היוצר של חיים נחמן ביאליק, מנשיאי ועד הלשון העברית, לציון 79 שנים למותו – כ"א בתמוז תרצ"ד (על פי "מלון חדושי ח. נ. ביאליק" מאת יצחק אבינרי, תל־אביב תרצ"ה) גַּחְלִילִית גחלילית היא חיפושית שבקצה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ימאות עברית: השקה, אספנה, חיבל, מִרְתָּק

מבחר מונחים מן המילון למונחי כלי שיט קטנים ומעגנות שאושר באקדמיה בשנת תשע"ג (2013) הַשָּׁקָה השקה של כלי שיט היא הורדתו מן היבשה אל המים, בעיקר לפני הפלגתו הראשונה. הִשִּׁיק והַשָּׁקָה קשורים אל נָשַׁק ונְשִׁיקָה (הדגש בשי"ן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בין שואה לתקומה: אוד מוצל, יד ושם, נס, משואה, קוממיות, שבות

אוּד מֻצָּל אוד מוצל הוא ביטוי המתאר אדם שניצל בקושי מכליה. המילה אוד מקורה בתנ"ך ומשמעה גזר עץ. בתלמוד הבבלי נזכר כלי בשם זה – כנראה גזר עץ ששימש להפיכת גחלים. את האוד המקראי אנו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילות שמחה ושיר: מרצדת, צהלולים, נעימון, חדשיר

מִרְצֶדֶת (מובייל) מרצדת היא קישוט או צעצוע עשוי מעצמים תלויים (דמויות של חיות, פעמונים וכיוצא בהם) המתנועעים בשיווי משקל למשב אוויר או מופעלים על ידי סוללות או קפיץ. הפועל רִצֵּד נזכר פעם אחת בתנ"ך: "לָמָּה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בין כסה לעשור: ארשת, הוחיל, קיקיוני

אֲרֶשֶׁת המילה אֲרֶשֶׁת מופיעה בתנ"ך פעם אחת בלבד: "תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל מָנַעְתָּ" (תהלים כא, ג). לדעת חוקרים בני ימינו אֲרֶשֶׁת היא בקשה ומשאלה, כפי שעולה ממילים דומות בשפות שמיות עתיקות ומן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית חברתית: שיחור, החפצה, עיליתנות, גבֵר, שלטני

שִׁחוּר (reaching out) שיחור הוא מונח בתחום הבריאות והרווחה: המוסד המטפל אינו ממתין למטופלים שיבואו אליו אלא יוצא לקראתם, מביא את המידע לפתחם, מאתר אנשים בסיכון וכדומה. את המילה הציע חבר הוועדה למילים בשימוש כללי…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

רואים וקוראים בעברית: צג, גופן, מתאר, רמז צץ, צרופה

צָג (display device) צג הוא מכשיר אלקטרוני המציג טקסט או תמונה: צג המחשב, צג טיסות ונחיתות בבית נתיבות, צג באוטובוס המודיע על התחנה הבאה. יש גם צגים שהם חלק של מכשיר, כגון צג של שעון…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

כלים למשקה מן המקרא ועד היום: צפחת, קנקן, לגין, מַשפה

צַפַּחַת צפחת היא מילה מקראית המציינת כלי קטן לנוזלים. הארכאולוגים מזהים את הצפחת עם כלֵי חרס שצורתם מעין בקבוק שטוח ומעוגל שבחלקו העליון פייה. בתנ"ך יש צפחת מים וצפחת שמן. צפחת השמן נזכרת בדברי אליהו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ים של מילים: אדווה, דוכי, משבר, נחשול

אַדְוָה (ripple) אדווה היא גלים קטנים על פני הים. המילה אדווה לקוחה מן הארמית של התלמוד הבבלי. בתיאור אבני המקדש שבנה הורדוס נאמר שנראו "כאדוותא דְּיַמָּא", ומפרש רש"י: "שהאבנים משונים במראיהן זו מזו, והעיניים המסתכלות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אומנות עברית: הדבק, מזערת, חלון מסכית, פעלולים

הֶדְבֵּק (קולז') הֶדְבֵּק הוא יצירת תמונה על ידי הדבקה של פיסות נייר, פיסות בד, קטעי תצלומים וכדומה. התמונה שנוצרת אף היא נקראת הֶדְבֵּק. בתחום התסריטאות והמחזאות הדבק הוא צירוף של רכיבים רבים שלכאורה אינם שייכים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שפה יפה – מילים מתחום הקוסמטיקה והתשפורת: תחפיף, אל־ריח, מסקרת, בסיס אפור

תַּחְפִּיף (שמפו) תחפיף הוא תכשיר לחפיפת הראש. המילה תַּחְפִּיף מצטרפת לקבוצה גדולה של מילים באותו משקל המציינות תכשירים וחומרים, ובהן תַּחְלִיב, תַּרְחִיף, תַּרְחִיץ, תַּמְהִיל, תַּחְמִיץ (מרינדה), תַּרְכִּיז, תַּרְסִיס, תַּרְכִּיב. ועוד ברשימה הזאת המילים המחודשות תַּקְרִישׁ…
המשך קריאה >>

מאמרים

בין לשון המקרא ללשון ימינו

ההשוואה בין לשון המקרא ללשון ימינו מעלה שהפער ביניהן רב בתחום התחביר והפונולוגיה ורב פחות בתחום המורפולוגיה. חלק גדול מן הזרות המורגשת בלשון המקרא נובע משינויים באוצר המילים. אם בוחנים את התופעות אחת לאחת, לשון…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ויצא – וַיֵּחַמְנָה

"וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרֳהָטִים בְּשִׁקֲתוֹת הַמָּיִם אֲשֶׁר תָּבֹאןָ הַצֹּאן לִשְׁתּוֹת לְנֹכַח הַצֹּאן וַיֵּחַמְנָה בְּבֹאָן לִשְׁתּוֹת" (בראשית ל, לח) במערכת הפועל המוכרת לדוברי העברית בימינו יש שתי צורות עתיד לגוף נסתרות (הֵן), ושתיהן אינן…
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

ירון, רוני ורונן

השורש רנ"ן הוא מן השורשים שהעניקו לעברית ימינו את מספר השמות הפרטיים הגדול ביותר: ירון, רוני, רינה, רון, רן, רונן, רונית, רנן ורננה הם רק חלק מהשמות.
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת פקודי – מה ממלא את מה

"וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן. וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן" (שמות מ, לד–לה) בימינו אנחנו אומרים: הדלי מלא מים,…
המשך קריאה >>

שבועות

נעמי

השם נָעֳמִי הוא צורת נטייה של שם העצם נֹעַם (בלי ניקוד נועם), ככל הנראה בכינוי קניין לגוף ראשון יחיד – כלומר, נעמי פירושו 'הנועם שלי' (כמו 'התֹּאַר שלי' – תָּאֳרִי). השורש נע"ם מוכר בעברית גם…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת שלח – על לשון השבועה במקרא

"וְאוּלָם חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ, כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי, אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ואתחנן – ואהבת

בפרשת ואתחנן אנו פוגשים את אחד הטקסטים המכוננים במסורת היהודית – שמע ישראל. בתחילת קריאת שמע נאמר "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ" (דברים ו, ה). צורת הפועל וְאָהַבְתָּ נראית כצורה…
המשך קריאה >>

יום העצמאות

הומייה וצופייה

כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה, וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה במילים האלה נפתח ההמנון הלאומי של מדינת ישראל "הַתִּקְוָה", המבוסס על שני בתיו הראשונים של השיר "תִּקְוָתֵנוּ" שחיבר המשורר העברי נפתלי הרץ…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

ו' ההיפוך

שתי צורות הפועל המרכזיות בעברית לדורותיה הן אלו: (א) זו שהגופים מצוינים בסופה: לבשתי, לבשנו, לבשתם וכו'; (ב) זו שהגופים מצוינים בתחילתה:  אלבש, תלבש, ילבש, נלבש. את האחת – המכוּנה קָטַל – אנו נוהגים לזהות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מתקוטטים בעברית: מדון, תככים, ניצים, התגלע, יישרו את ההדורים

מָדוֹן מדון פירושו ריב: "אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי, אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן לְכָל הָאָרֶץ" (ירמיהו טו, י). המילה מָדוֹן קשורה למילה דִּין בשורשה וגם בתוכנה: במקרא המילים רִיב, דִּין ומִשְׁפָּט באות בהקשרים קרובים ואף…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אבני שפה: אבן שואבת, אבן נגף, אבן בוחן, כאבן שאין לה הופכין

אֶבֶן שׁוֹאֶבֶת אבן שואבת היא מגנט או אבן בעלת תכונות מגנטיות. בתלמוד הבבלי (סוטה מז ע"א ועוד) נחלקו חכמים מה היה חטאו החמור של גֵּיחֲזִי נער אלישע שבגללו לא ניתנה לו הזדמנות לעשות תשובה.  לפי אחת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אמצו ביטוי: לאשורו, מתום, נופך, קב ונקי

לַאֲשׁוּרוֹ כיום 'מבינים דברים לַאשורם', 'רואים את המצב לַאשורו' וכדומה – והכוונה היא להבנה או לראייה נכוחה ומדויקת. מניין הביטוי? במשלי נאמר: "פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ" (יד, טו). המילה 'אשור' מופיעה כמה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים ממגילת איכה לתשעה באב: העיב, מרודים, מגינת לב, הכפיש

הֵעִיב הפועל הֵעִיב מופיע פעם אחת בתנ"ך במגילת איכה: "אֵיכָה יָעִיב בְּאַפּוֹ אֲדֹנָי אֶת בַּת צִיּוֹן, הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל" (איכה ב, א). לפי ההסבר המקובל בפרשנות ובמחקר הֵעִיב הוא פועל גְּזוּר שֵׁם מן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים חמות: מכווה, יקוד, רשף, תלאובות

מִכְוָה מכווה היא מקום בעור שנצרב באש. המילה מכווה נזכרת בספר ויקרא פרק יג. למשל: "אוֹ בָשָׂר כִּי יִהְיֶה בְעֹרוֹ מִכְוַת אֵשׁ". מכווה נרדפת לכווייה – גם היא מלשון המקרא: "וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מחידושי ביאליק: גחלילית, מעפל, ערגה, קדחתני

מבית היוצר של חיים נחמן ביאליק, מנשיאי ועד הלשון העברית, לציון 79 שנים למותו – כ"א בתמוז תרצ"ד (על פי "מלון חדושי ח. נ. ביאליק" מאת יצחק אבינרי, תל־אביב תרצ"ה) גַּחְלִילִית גחלילית היא חיפושית שבקצה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ימאות עברית: השקה, אספנה, חיבל, מִרְתָּק

מבחר מונחים מן המילון למונחי כלי שיט קטנים ומעגנות שאושר באקדמיה בשנת תשע"ג (2013) הַשָּׁקָה השקה של כלי שיט היא הורדתו מן היבשה אל המים, בעיקר לפני הפלגתו הראשונה. הִשִּׁיק והַשָּׁקָה קשורים אל נָשַׁק ונְשִׁיקָה (הדגש בשי"ן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בין שואה לתקומה: אוד מוצל, יד ושם, נס, משואה, קוממיות, שבות

אוּד מֻצָּל אוד מוצל הוא ביטוי המתאר אדם שניצל בקושי מכליה. המילה אוד מקורה בתנ"ך ומשמעה גזר עץ. בתלמוד הבבלי נזכר כלי בשם זה – כנראה גזר עץ ששימש להפיכת גחלים. את האוד המקראי אנו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילות שמחה ושיר: מרצדת, צהלולים, נעימון, חדשיר

מִרְצֶדֶת (מובייל) מרצדת היא קישוט או צעצוע עשוי מעצמים תלויים (דמויות של חיות, פעמונים וכיוצא בהם) המתנועעים בשיווי משקל למשב אוויר או מופעלים על ידי סוללות או קפיץ. הפועל רִצֵּד נזכר פעם אחת בתנ"ך: "לָמָּה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בין כסה לעשור: ארשת, הוחיל, קיקיוני

אֲרֶשֶׁת המילה אֲרֶשֶׁת מופיעה בתנ"ך פעם אחת בלבד: "תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל מָנַעְתָּ" (תהלים כא, ג). לדעת חוקרים בני ימינו אֲרֶשֶׁת היא בקשה ומשאלה, כפי שעולה ממילים דומות בשפות שמיות עתיקות ומן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית חברתית: שיחור, החפצה, עיליתנות, גבֵר, שלטני

שִׁחוּר (reaching out) שיחור הוא מונח בתחום הבריאות והרווחה: המוסד המטפל אינו ממתין למטופלים שיבואו אליו אלא יוצא לקראתם, מביא את המידע לפתחם, מאתר אנשים בסיכון וכדומה. את המילה הציע חבר הוועדה למילים בשימוש כללי…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

רואים וקוראים בעברית: צג, גופן, מתאר, רמז צץ, צרופה

צָג (display device) צג הוא מכשיר אלקטרוני המציג טקסט או תמונה: צג המחשב, צג טיסות ונחיתות בבית נתיבות, צג באוטובוס המודיע על התחנה הבאה. יש גם צגים שהם חלק של מכשיר, כגון צג של שעון…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

כלים למשקה מן המקרא ועד היום: צפחת, קנקן, לגין, מַשפה

צַפַּחַת צפחת היא מילה מקראית המציינת כלי קטן לנוזלים. הארכאולוגים מזהים את הצפחת עם כלֵי חרס שצורתם מעין בקבוק שטוח ומעוגל שבחלקו העליון פייה. בתנ"ך יש צפחת מים וצפחת שמן. צפחת השמן נזכרת בדברי אליהו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ים של מילים: אדווה, דוכי, משבר, נחשול

אַדְוָה (ripple) אדווה היא גלים קטנים על פני הים. המילה אדווה לקוחה מן הארמית של התלמוד הבבלי. בתיאור אבני המקדש שבנה הורדוס נאמר שנראו "כאדוותא דְּיַמָּא", ומפרש רש"י: "שהאבנים משונים במראיהן זו מזו, והעיניים המסתכלות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אומנות עברית: הדבק, מזערת, חלון מסכית, פעלולים

הֶדְבֵּק (קולז') הֶדְבֵּק הוא יצירת תמונה על ידי הדבקה של פיסות נייר, פיסות בד, קטעי תצלומים וכדומה. התמונה שנוצרת אף היא נקראת הֶדְבֵּק. בתחום התסריטאות והמחזאות הדבק הוא צירוף של רכיבים רבים שלכאורה אינם שייכים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שפה יפה – מילים מתחום הקוסמטיקה והתשפורת: תחפיף, אל־ריח, מסקרת, בסיס אפור

תַּחְפִּיף (שמפו) תחפיף הוא תכשיר לחפיפת הראש. המילה תַּחְפִּיף מצטרפת לקבוצה גדולה של מילים באותו משקל המציינות תכשירים וחומרים, ובהן תַּחְלִיב, תַּרְחִיף, תַּרְחִיץ, תַּמְהִיל, תַּחְמִיץ (מרינדה), תַּרְכִּיז, תַּרְסִיס, תַּרְכִּיב. ועוד ברשימה הזאת המילים המחודשות תַּקְרִישׁ…
המשך קריאה >>

מאמרים

בין לשון המקרא ללשון ימינו

ההשוואה בין לשון המקרא ללשון ימינו מעלה שהפער ביניהן רב בתחום התחביר והפונולוגיה ורב פחות בתחום המורפולוגיה. חלק גדול מן הזרות המורגשת בלשון המקרא נובע משינויים באוצר המילים. אם בוחנים את התופעות אחת לאחת, לשון…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ויצא – וַיֵּחַמְנָה

"וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרֳהָטִים בְּשִׁקֲתוֹת הַמָּיִם אֲשֶׁר תָּבֹאןָ הַצֹּאן לִשְׁתּוֹת לְנֹכַח הַצֹּאן וַיֵּחַמְנָה בְּבֹאָן לִשְׁתּוֹת" (בראשית ל, לח) במערכת הפועל המוכרת לדוברי העברית בימינו יש שתי צורות עתיד לגוף נסתרות (הֵן), ושתיהן אינן…
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

ירון, רוני ורונן

השורש רנ"ן הוא מן השורשים שהעניקו לעברית ימינו את מספר השמות הפרטיים הגדול ביותר: ירון, רוני, רינה, רון, רן, רונן, רונית, רנן ורננה הם רק חלק מהשמות.
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת פקודי – מה ממלא את מה

"וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן. וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן" (שמות מ, לד–לה) בימינו אנחנו אומרים: הדלי מלא מים,…
המשך קריאה >>

שבועות

נעמי

השם נָעֳמִי הוא צורת נטייה של שם העצם נֹעַם (בלי ניקוד נועם), ככל הנראה בכינוי קניין לגוף ראשון יחיד – כלומר, נעמי פירושו 'הנועם שלי' (כמו 'התֹּאַר שלי' – תָּאֳרִי). השורש נע"ם מוכר בעברית גם…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת שלח – על לשון השבועה במקרא

"וְאוּלָם חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ, כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי, אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ואתחנן – ואהבת

בפרשת ואתחנן אנו פוגשים את אחד הטקסטים המכוננים במסורת היהודית – שמע ישראל. בתחילת קריאת שמע נאמר "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ" (דברים ו, ה). צורת הפועל וְאָהַבְתָּ נראית כצורה…
המשך קריאה >>

יום העצמאות

הומייה וצופייה

כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה, וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה במילים האלה נפתח ההמנון הלאומי של מדינת ישראל "הַתִּקְוָה", המבוסס על שני בתיו הראשונים של השיר "תִּקְוָתֵנוּ" שחיבר המשורר העברי נפתלי הרץ…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

ו' ההיפוך

שתי צורות הפועל המרכזיות בעברית לדורותיה הן אלו: (א) זו שהגופים מצוינים בסופה: לבשתי, לבשנו, לבשתם וכו'; (ב) זו שהגופים מצוינים בתחילתה:  אלבש, תלבש, ילבש, נלבש. את האחת – המכוּנה קָטַל – אנו נוהגים לזהות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מתקוטטים בעברית: מדון, תככים, ניצים, התגלע, יישרו את ההדורים

מָדוֹן מדון פירושו ריב: "אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי, אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן לְכָל הָאָרֶץ" (ירמיהו טו, י). המילה מָדוֹן קשורה למילה דִּין בשורשה וגם בתוכנה: במקרא המילים רִיב, דִּין ומִשְׁפָּט באות בהקשרים קרובים ואף…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אבני שפה: אבן שואבת, אבן נגף, אבן בוחן, כאבן שאין לה הופכין

אֶבֶן שׁוֹאֶבֶת אבן שואבת היא מגנט או אבן בעלת תכונות מגנטיות. בתלמוד הבבלי (סוטה מז ע"א ועוד) נחלקו חכמים מה היה חטאו החמור של גֵּיחֲזִי נער אלישע שבגללו לא ניתנה לו הזדמנות לעשות תשובה.  לפי אחת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אמצו ביטוי: לאשורו, מתום, נופך, קב ונקי

לַאֲשׁוּרוֹ כיום 'מבינים דברים לַאשורם', 'רואים את המצב לַאשורו' וכדומה – והכוונה היא להבנה או לראייה נכוחה ומדויקת. מניין הביטוי? במשלי נאמר: "פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ" (יד, טו). המילה 'אשור' מופיעה כמה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים ממגילת איכה לתשעה באב: העיב, מרודים, מגינת לב, הכפיש

הֵעִיב הפועל הֵעִיב מופיע פעם אחת בתנ"ך במגילת איכה: "אֵיכָה יָעִיב בְּאַפּוֹ אֲדֹנָי אֶת בַּת צִיּוֹן, הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל" (איכה ב, א). לפי ההסבר המקובל בפרשנות ובמחקר הֵעִיב הוא פועל גְּזוּר שֵׁם מן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים חמות: מכווה, יקוד, רשף, תלאובות

מִכְוָה מכווה היא מקום בעור שנצרב באש. המילה מכווה נזכרת בספר ויקרא פרק יג. למשל: "אוֹ בָשָׂר כִּי יִהְיֶה בְעֹרוֹ מִכְוַת אֵשׁ". מכווה נרדפת לכווייה – גם היא מלשון המקרא: "וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מחידושי ביאליק: גחלילית, מעפל, ערגה, קדחתני

מבית היוצר של חיים נחמן ביאליק, מנשיאי ועד הלשון העברית, לציון 79 שנים למותו – כ"א בתמוז תרצ"ד (על פי "מלון חדושי ח. נ. ביאליק" מאת יצחק אבינרי, תל־אביב תרצ"ה) גַּחְלִילִית גחלילית היא חיפושית שבקצה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ימאות עברית: השקה, אספנה, חיבל, מִרְתָּק

מבחר מונחים מן המילון למונחי כלי שיט קטנים ומעגנות שאושר באקדמיה בשנת תשע"ג (2013) הַשָּׁקָה השקה של כלי שיט היא הורדתו מן היבשה אל המים, בעיקר לפני הפלגתו הראשונה. הִשִּׁיק והַשָּׁקָה קשורים אל נָשַׁק ונְשִׁיקָה (הדגש בשי"ן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בין שואה לתקומה: אוד מוצל, יד ושם, נס, משואה, קוממיות, שבות

אוּד מֻצָּל אוד מוצל הוא ביטוי המתאר אדם שניצל בקושי מכליה. המילה אוד מקורה בתנ"ך ומשמעה גזר עץ. בתלמוד הבבלי נזכר כלי בשם זה – כנראה גזר עץ ששימש להפיכת גחלים. את האוד המקראי אנו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילות שמחה ושיר: מרצדת, צהלולים, נעימון, חדשיר

מִרְצֶדֶת (מובייל) מרצדת היא קישוט או צעצוע עשוי מעצמים תלויים (דמויות של חיות, פעמונים וכיוצא בהם) המתנועעים בשיווי משקל למשב אוויר או מופעלים על ידי סוללות או קפיץ. הפועל רִצֵּד נזכר פעם אחת בתנ"ך: "לָמָּה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בין כסה לעשור: ארשת, הוחיל, קיקיוני

אֲרֶשֶׁת המילה אֲרֶשֶׁת מופיעה בתנ"ך פעם אחת בלבד: "תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל מָנַעְתָּ" (תהלים כא, ג). לדעת חוקרים בני ימינו אֲרֶשֶׁת היא בקשה ומשאלה, כפי שעולה ממילים דומות בשפות שמיות עתיקות ומן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית חברתית: שיחור, החפצה, עיליתנות, גבֵר, שלטני

שִׁחוּר (reaching out) שיחור הוא מונח בתחום הבריאות והרווחה: המוסד המטפל אינו ממתין למטופלים שיבואו אליו אלא יוצא לקראתם, מביא את המידע לפתחם, מאתר אנשים בסיכון וכדומה. את המילה הציע חבר הוועדה למילים בשימוש כללי…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

רואים וקוראים בעברית: צג, גופן, מתאר, רמז צץ, צרופה

צָג (display device) צג הוא מכשיר אלקטרוני המציג טקסט או תמונה: צג המחשב, צג טיסות ונחיתות בבית נתיבות, צג באוטובוס המודיע על התחנה הבאה. יש גם צגים שהם חלק של מכשיר, כגון צג של שעון…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

כלים למשקה מן המקרא ועד היום: צפחת, קנקן, לגין, מַשפה

צַפַּחַת צפחת היא מילה מקראית המציינת כלי קטן לנוזלים. הארכאולוגים מזהים את הצפחת עם כלֵי חרס שצורתם מעין בקבוק שטוח ומעוגל שבחלקו העליון פייה. בתנ"ך יש צפחת מים וצפחת שמן. צפחת השמן נזכרת בדברי אליהו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ים של מילים: אדווה, דוכי, משבר, נחשול

אַדְוָה (ripple) אדווה היא גלים קטנים על פני הים. המילה אדווה לקוחה מן הארמית של התלמוד הבבלי. בתיאור אבני המקדש שבנה הורדוס נאמר שנראו "כאדוותא דְּיַמָּא", ומפרש רש"י: "שהאבנים משונים במראיהן זו מזו, והעיניים המסתכלות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אומנות עברית: הדבק, מזערת, חלון מסכית, פעלולים

הֶדְבֵּק (קולז') הֶדְבֵּק הוא יצירת תמונה על ידי הדבקה של פיסות נייר, פיסות בד, קטעי תצלומים וכדומה. התמונה שנוצרת אף היא נקראת הֶדְבֵּק. בתחום התסריטאות והמחזאות הדבק הוא צירוף של רכיבים רבים שלכאורה אינם שייכים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שפה יפה – מילים מתחום הקוסמטיקה והתשפורת: תחפיף, אל־ריח, מסקרת, בסיס אפור

תַּחְפִּיף (שמפו) תחפיף הוא תכשיר לחפיפת הראש. המילה תַּחְפִּיף מצטרפת לקבוצה גדולה של מילים באותו משקל המציינות תכשירים וחומרים, ובהן תַּחְלִיב, תַּרְחִיף, תַּרְחִיץ, תַּמְהִיל, תַּחְמִיץ (מרינדה), תַּרְכִּיז, תַּרְסִיס, תַּרְכִּיב. ועוד ברשימה הזאת המילים המחודשות תַּקְרִישׁ…
המשך קריאה >>

מאמרים

בין לשון המקרא ללשון ימינו

ההשוואה בין לשון המקרא ללשון ימינו מעלה שהפער ביניהן רב בתחום התחביר והפונולוגיה ורב פחות בתחום המורפולוגיה. חלק גדול מן הזרות המורגשת בלשון המקרא נובע משינויים באוצר המילים. אם בוחנים את התופעות אחת לאחת, לשון…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ויצא – וַיֵּחַמְנָה

"וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרֳהָטִים בְּשִׁקֲתוֹת הַמָּיִם אֲשֶׁר תָּבֹאןָ הַצֹּאן לִשְׁתּוֹת לְנֹכַח הַצֹּאן וַיֵּחַמְנָה בְּבֹאָן לִשְׁתּוֹת" (בראשית ל, לח) במערכת הפועל המוכרת לדוברי העברית בימינו יש שתי צורות עתיד לגוף נסתרות (הֵן), ושתיהן אינן…
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

ירון, רוני ורונן

השורש רנ"ן הוא מן השורשים שהעניקו לעברית ימינו את מספר השמות הפרטיים הגדול ביותר: ירון, רוני, רינה, רון, רן, רונן, רונית, רנן ורננה הם רק חלק מהשמות.
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת פקודי – מה ממלא את מה

"וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן. וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן" (שמות מ, לד–לה) בימינו אנחנו אומרים: הדלי מלא מים,…
המשך קריאה >>

שבועות

נעמי

השם נָעֳמִי הוא צורת נטייה של שם העצם נֹעַם (בלי ניקוד נועם), ככל הנראה בכינוי קניין לגוף ראשון יחיד – כלומר, נעמי פירושו 'הנועם שלי' (כמו 'התֹּאַר שלי' – תָּאֳרִי). השורש נע"ם מוכר בעברית גם…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת שלח – על לשון השבועה במקרא

"וְאוּלָם חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ, כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי, אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ואתחנן – ואהבת

בפרשת ואתחנן אנו פוגשים את אחד הטקסטים המכוננים במסורת היהודית – שמע ישראל. בתחילת קריאת שמע נאמר "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ" (דברים ו, ה). צורת הפועל וְאָהַבְתָּ נראית כצורה…
המשך קריאה >>

יום העצמאות

הומייה וצופייה

כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה, וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה במילים האלה נפתח ההמנון הלאומי של מדינת ישראל "הַתִּקְוָה", המבוסס על שני בתיו הראשונים של השיר "תִּקְוָתֵנוּ" שחיבר המשורר העברי נפתלי הרץ…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

ו' ההיפוך

שתי צורות הפועל המרכזיות בעברית לדורותיה הן אלו: (א) זו שהגופים מצוינים בסופה: לבשתי, לבשנו, לבשתם וכו'; (ב) זו שהגופים מצוינים בתחילתה:  אלבש, תלבש, ילבש, נלבש. את האחת – המכוּנה קָטַל – אנו נוהגים לזהות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מתקוטטים בעברית: מדון, תככים, ניצים, התגלע, יישרו את ההדורים

מָדוֹן מדון פירושו ריב: "אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי, אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן לְכָל הָאָרֶץ" (ירמיהו טו, י). המילה מָדוֹן קשורה למילה דִּין בשורשה וגם בתוכנה: במקרא המילים רִיב, דִּין ומִשְׁפָּט באות בהקשרים קרובים ואף…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אבני שפה: אבן שואבת, אבן נגף, אבן בוחן, כאבן שאין לה הופכין

אֶבֶן שׁוֹאֶבֶת אבן שואבת היא מגנט או אבן בעלת תכונות מגנטיות. בתלמוד הבבלי (סוטה מז ע"א ועוד) נחלקו חכמים מה היה חטאו החמור של גֵּיחֲזִי נער אלישע שבגללו לא ניתנה לו הזדמנות לעשות תשובה.  לפי אחת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אמצו ביטוי: לאשורו, מתום, נופך, קב ונקי

לַאֲשׁוּרוֹ כיום 'מבינים דברים לַאשורם', 'רואים את המצב לַאשורו' וכדומה – והכוונה היא להבנה או לראייה נכוחה ומדויקת. מניין הביטוי? במשלי נאמר: "פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ" (יד, טו). המילה 'אשור' מופיעה כמה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים ממגילת איכה לתשעה באב: העיב, מרודים, מגינת לב, הכפיש

הֵעִיב הפועל הֵעִיב מופיע פעם אחת בתנ"ך במגילת איכה: "אֵיכָה יָעִיב בְּאַפּוֹ אֲדֹנָי אֶת בַּת צִיּוֹן, הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל" (איכה ב, א). לפי ההסבר המקובל בפרשנות ובמחקר הֵעִיב הוא פועל גְּזוּר שֵׁם מן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים חמות: מכווה, יקוד, רשף, תלאובות

מִכְוָה מכווה היא מקום בעור שנצרב באש. המילה מכווה נזכרת בספר ויקרא פרק יג. למשל: "אוֹ בָשָׂר כִּי יִהְיֶה בְעֹרוֹ מִכְוַת אֵשׁ". מכווה נרדפת לכווייה – גם היא מלשון המקרא: "וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מחידושי ביאליק: גחלילית, מעפל, ערגה, קדחתני

מבית היוצר של חיים נחמן ביאליק, מנשיאי ועד הלשון העברית, לציון 79 שנים למותו – כ"א בתמוז תרצ"ד (על פי "מלון חדושי ח. נ. ביאליק" מאת יצחק אבינרי, תל־אביב תרצ"ה) גַּחְלִילִית גחלילית היא חיפושית שבקצה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ימאות עברית: השקה, אספנה, חיבל, מִרְתָּק

מבחר מונחים מן המילון למונחי כלי שיט קטנים ומעגנות שאושר באקדמיה בשנת תשע"ג (2013) הַשָּׁקָה השקה של כלי שיט היא הורדתו מן היבשה אל המים, בעיקר לפני הפלגתו הראשונה. הִשִּׁיק והַשָּׁקָה קשורים אל נָשַׁק ונְשִׁיקָה (הדגש בשי"ן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בין שואה לתקומה: אוד מוצל, יד ושם, נס, משואה, קוממיות, שבות

אוּד מֻצָּל אוד מוצל הוא ביטוי המתאר אדם שניצל בקושי מכליה. המילה אוד מקורה בתנ"ך ומשמעה גזר עץ. בתלמוד הבבלי נזכר כלי בשם זה – כנראה גזר עץ ששימש להפיכת גחלים. את האוד המקראי אנו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילות שמחה ושיר: מרצדת, צהלולים, נעימון, חדשיר

מִרְצֶדֶת (מובייל) מרצדת היא קישוט או צעצוע עשוי מעצמים תלויים (דמויות של חיות, פעמונים וכיוצא בהם) המתנועעים בשיווי משקל למשב אוויר או מופעלים על ידי סוללות או קפיץ. הפועל רִצֵּד נזכר פעם אחת בתנ"ך: "לָמָּה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בין כסה לעשור: ארשת, הוחיל, קיקיוני

אֲרֶשֶׁת המילה אֲרֶשֶׁת מופיעה בתנ"ך פעם אחת בלבד: "תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל מָנַעְתָּ" (תהלים כא, ג). לדעת חוקרים בני ימינו אֲרֶשֶׁת היא בקשה ומשאלה, כפי שעולה ממילים דומות בשפות שמיות עתיקות ומן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית חברתית: שיחור, החפצה, עיליתנות, גבֵר, שלטני

שִׁחוּר (reaching out) שיחור הוא מונח בתחום הבריאות והרווחה: המוסד המטפל אינו ממתין למטופלים שיבואו אליו אלא יוצא לקראתם, מביא את המידע לפתחם, מאתר אנשים בסיכון וכדומה. את המילה הציע חבר הוועדה למילים בשימוש כללי…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

רואים וקוראים בעברית: צג, גופן, מתאר, רמז צץ, צרופה

צָג (display device) צג הוא מכשיר אלקטרוני המציג טקסט או תמונה: צג המחשב, צג טיסות ונחיתות בבית נתיבות, צג באוטובוס המודיע על התחנה הבאה. יש גם צגים שהם חלק של מכשיר, כגון צג של שעון…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

כלים למשקה מן המקרא ועד היום: צפחת, קנקן, לגין, מַשפה

צַפַּחַת צפחת היא מילה מקראית המציינת כלי קטן לנוזלים. הארכאולוגים מזהים את הצפחת עם כלֵי חרס שצורתם מעין בקבוק שטוח ומעוגל שבחלקו העליון פייה. בתנ"ך יש צפחת מים וצפחת שמן. צפחת השמן נזכרת בדברי אליהו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ים של מילים: אדווה, דוכי, משבר, נחשול

אַדְוָה (ripple) אדווה היא גלים קטנים על פני הים. המילה אדווה לקוחה מן הארמית של התלמוד הבבלי. בתיאור אבני המקדש שבנה הורדוס נאמר שנראו "כאדוותא דְּיַמָּא", ומפרש רש"י: "שהאבנים משונים במראיהן זו מזו, והעיניים המסתכלות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אומנות עברית: הדבק, מזערת, חלון מסכית, פעלולים

הֶדְבֵּק (קולז') הֶדְבֵּק הוא יצירת תמונה על ידי הדבקה של פיסות נייר, פיסות בד, קטעי תצלומים וכדומה. התמונה שנוצרת אף היא נקראת הֶדְבֵּק. בתחום התסריטאות והמחזאות הדבק הוא צירוף של רכיבים רבים שלכאורה אינם שייכים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שפה יפה – מילים מתחום הקוסמטיקה והתשפורת: תחפיף, אל־ריח, מסקרת, בסיס אפור

תַּחְפִּיף (שמפו) תחפיף הוא תכשיר לחפיפת הראש. המילה תַּחְפִּיף מצטרפת לקבוצה גדולה של מילים באותו משקל המציינות תכשירים וחומרים, ובהן תַּחְלִיב, תַּרְחִיף, תַּרְחִיץ, תַּמְהִיל, תַּחְמִיץ (מרינדה), תַּרְכִּיז, תַּרְסִיס, תַּרְכִּיב. ועוד ברשימה הזאת המילים המחודשות תַּקְרִישׁ…
המשך קריאה >>

מאמרים

בין לשון המקרא ללשון ימינו

ההשוואה בין לשון המקרא ללשון ימינו מעלה שהפער ביניהן רב בתחום התחביר והפונולוגיה ורב פחות בתחום המורפולוגיה. חלק גדול מן הזרות המורגשת בלשון המקרא נובע משינויים באוצר המילים. אם בוחנים את התופעות אחת לאחת, לשון…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ויצא – וַיֵּחַמְנָה

"וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרֳהָטִים בְּשִׁקֲתוֹת הַמָּיִם אֲשֶׁר תָּבֹאןָ הַצֹּאן לִשְׁתּוֹת לְנֹכַח הַצֹּאן וַיֵּחַמְנָה בְּבֹאָן לִשְׁתּוֹת" (בראשית ל, לח) במערכת הפועל המוכרת לדוברי העברית בימינו יש שתי צורות עתיד לגוף נסתרות (הֵן), ושתיהן אינן…
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

ירון, רוני ורונן

השורש רנ"ן הוא מן השורשים שהעניקו לעברית ימינו את מספר השמות הפרטיים הגדול ביותר: ירון, רוני, רינה, רון, רן, רונן, רונית, רנן ורננה הם רק חלק מהשמות.
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת פקודי – מה ממלא את מה

"וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן. וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן" (שמות מ, לד–לה) בימינו אנחנו אומרים: הדלי מלא מים,…
המשך קריאה >>

שבועות

נעמי

השם נָעֳמִי הוא צורת נטייה של שם העצם נֹעַם (בלי ניקוד נועם), ככל הנראה בכינוי קניין לגוף ראשון יחיד – כלומר, נעמי פירושו 'הנועם שלי' (כמו 'התֹּאַר שלי' – תָּאֳרִי). השורש נע"ם מוכר בעברית גם…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת שלח – על לשון השבועה במקרא

"וְאוּלָם חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ, כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי, אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ואתחנן – ואהבת

בפרשת ואתחנן אנו פוגשים את אחד הטקסטים המכוננים במסורת היהודית – שמע ישראל. בתחילת קריאת שמע נאמר "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ" (דברים ו, ה). צורת הפועל וְאָהַבְתָּ נראית כצורה…
המשך קריאה >>

יום העצמאות

הומייה וצופייה

כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה, וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה במילים האלה נפתח ההמנון הלאומי של מדינת ישראל "הַתִּקְוָה", המבוסס על שני בתיו הראשונים של השיר "תִּקְוָתֵנוּ" שחיבר המשורר העברי נפתלי הרץ…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

ו' ההיפוך

שתי צורות הפועל המרכזיות בעברית לדורותיה הן אלו: (א) זו שהגופים מצוינים בסופה: לבשתי, לבשנו, לבשתם וכו'; (ב) זו שהגופים מצוינים בתחילתה:  אלבש, תלבש, ילבש, נלבש. את האחת – המכוּנה קָטַל – אנו נוהגים לזהות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מתקוטטים בעברית: מדון, תככים, ניצים, התגלע, יישרו את ההדורים

מָדוֹן מדון פירושו ריב: "אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי, אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן לְכָל הָאָרֶץ" (ירמיהו טו, י). המילה מָדוֹן קשורה למילה דִּין בשורשה וגם בתוכנה: במקרא המילים רִיב, דִּין ומִשְׁפָּט באות בהקשרים קרובים ואף…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אבני שפה: אבן שואבת, אבן נגף, אבן בוחן, כאבן שאין לה הופכין

אֶבֶן שׁוֹאֶבֶת אבן שואבת היא מגנט או אבן בעלת תכונות מגנטיות. בתלמוד הבבלי (סוטה מז ע"א ועוד) נחלקו חכמים מה היה חטאו החמור של גֵּיחֲזִי נער אלישע שבגללו לא ניתנה לו הזדמנות לעשות תשובה.  לפי אחת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אמצו ביטוי: לאשורו, מתום, נופך, קב ונקי

לַאֲשׁוּרוֹ כיום 'מבינים דברים לַאשורם', 'רואים את המצב לַאשורו' וכדומה – והכוונה היא להבנה או לראייה נכוחה ומדויקת. מניין הביטוי? במשלי נאמר: "פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ" (יד, טו). המילה 'אשור' מופיעה כמה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים ממגילת איכה לתשעה באב: העיב, מרודים, מגינת לב, הכפיש

הֵעִיב הפועל הֵעִיב מופיע פעם אחת בתנ"ך במגילת איכה: "אֵיכָה יָעִיב בְּאַפּוֹ אֲדֹנָי אֶת בַּת צִיּוֹן, הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל" (איכה ב, א). לפי ההסבר המקובל בפרשנות ובמחקר הֵעִיב הוא פועל גְּזוּר שֵׁם מן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים חמות: מכווה, יקוד, רשף, תלאובות

מִכְוָה מכווה היא מקום בעור שנצרב באש. המילה מכווה נזכרת בספר ויקרא פרק יג. למשל: "אוֹ בָשָׂר כִּי יִהְיֶה בְעֹרוֹ מִכְוַת אֵשׁ". מכווה נרדפת לכווייה – גם היא מלשון המקרא: "וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מחידושי ביאליק: גחלילית, מעפל, ערגה, קדחתני

מבית היוצר של חיים נחמן ביאליק, מנשיאי ועד הלשון העברית, לציון 79 שנים למותו – כ"א בתמוז תרצ"ד (על פי "מלון חדושי ח. נ. ביאליק" מאת יצחק אבינרי, תל־אביב תרצ"ה) גַּחְלִילִית גחלילית היא חיפושית שבקצה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ימאות עברית: השקה, אספנה, חיבל, מִרְתָּק

מבחר מונחים מן המילון למונחי כלי שיט קטנים ומעגנות שאושר באקדמיה בשנת תשע"ג (2013) הַשָּׁקָה השקה של כלי שיט היא הורדתו מן היבשה אל המים, בעיקר לפני הפלגתו הראשונה. הִשִּׁיק והַשָּׁקָה קשורים אל נָשַׁק ונְשִׁיקָה (הדגש בשי"ן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בין שואה לתקומה: אוד מוצל, יד ושם, נס, משואה, קוממיות, שבות

אוּד מֻצָּל אוד מוצל הוא ביטוי המתאר אדם שניצל בקושי מכליה. המילה אוד מקורה בתנ"ך ומשמעה גזר עץ. בתלמוד הבבלי נזכר כלי בשם זה – כנראה גזר עץ ששימש להפיכת גחלים. את האוד המקראי אנו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילות שמחה ושיר: מרצדת, צהלולים, נעימון, חדשיר

מִרְצֶדֶת (מובייל) מרצדת היא קישוט או צעצוע עשוי מעצמים תלויים (דמויות של חיות, פעמונים וכיוצא בהם) המתנועעים בשיווי משקל למשב אוויר או מופעלים על ידי סוללות או קפיץ. הפועל רִצֵּד נזכר פעם אחת בתנ"ך: "לָמָּה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בין כסה לעשור: ארשת, הוחיל, קיקיוני

אֲרֶשֶׁת המילה אֲרֶשֶׁת מופיעה בתנ"ך פעם אחת בלבד: "תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל מָנַעְתָּ" (תהלים כא, ג). לדעת חוקרים בני ימינו אֲרֶשֶׁת היא בקשה ומשאלה, כפי שעולה ממילים דומות בשפות שמיות עתיקות ומן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית חברתית: שיחור, החפצה, עיליתנות, גבֵר, שלטני

שִׁחוּר (reaching out) שיחור הוא מונח בתחום הבריאות והרווחה: המוסד המטפל אינו ממתין למטופלים שיבואו אליו אלא יוצא לקראתם, מביא את המידע לפתחם, מאתר אנשים בסיכון וכדומה. את המילה הציע חבר הוועדה למילים בשימוש כללי…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

רואים וקוראים בעברית: צג, גופן, מתאר, רמז צץ, צרופה

צָג (display device) צג הוא מכשיר אלקטרוני המציג טקסט או תמונה: צג המחשב, צג טיסות ונחיתות בבית נתיבות, צג באוטובוס המודיע על התחנה הבאה. יש גם צגים שהם חלק של מכשיר, כגון צג של שעון…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

כלים למשקה מן המקרא ועד היום: צפחת, קנקן, לגין, מַשפה

צַפַּחַת צפחת היא מילה מקראית המציינת כלי קטן לנוזלים. הארכאולוגים מזהים את הצפחת עם כלֵי חרס שצורתם מעין בקבוק שטוח ומעוגל שבחלקו העליון פייה. בתנ"ך יש צפחת מים וצפחת שמן. צפחת השמן נזכרת בדברי אליהו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ים של מילים: אדווה, דוכי, משבר, נחשול

אַדְוָה (ripple) אדווה היא גלים קטנים על פני הים. המילה אדווה לקוחה מן הארמית של התלמוד הבבלי. בתיאור אבני המקדש שבנה הורדוס נאמר שנראו "כאדוותא דְּיַמָּא", ומפרש רש"י: "שהאבנים משונים במראיהן זו מזו, והעיניים המסתכלות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אומנות עברית: הדבק, מזערת, חלון מסכית, פעלולים

הֶדְבֵּק (קולז') הֶדְבֵּק הוא יצירת תמונה על ידי הדבקה של פיסות נייר, פיסות בד, קטעי תצלומים וכדומה. התמונה שנוצרת אף היא נקראת הֶדְבֵּק. בתחום התסריטאות והמחזאות הדבק הוא צירוף של רכיבים רבים שלכאורה אינם שייכים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שפה יפה – מילים מתחום הקוסמטיקה והתשפורת: תחפיף, אל־ריח, מסקרת, בסיס אפור

תַּחְפִּיף (שמפו) תחפיף הוא תכשיר לחפיפת הראש. המילה תַּחְפִּיף מצטרפת לקבוצה גדולה של מילים באותו משקל המציינות תכשירים וחומרים, ובהן תַּחְלִיב, תַּרְחִיף, תַּרְחִיץ, תַּמְהִיל, תַּחְמִיץ (מרינדה), תַּרְכִּיז, תַּרְסִיס, תַּרְכִּיב. ועוד ברשימה הזאת המילים המחודשות תַּקְרִישׁ…
המשך קריאה >>

מאמרים

בין לשון המקרא ללשון ימינו

ההשוואה בין לשון המקרא ללשון ימינו מעלה שהפער ביניהן רב בתחום התחביר והפונולוגיה ורב פחות בתחום המורפולוגיה. חלק גדול מן הזרות המורגשת בלשון המקרא נובע משינויים באוצר המילים. אם בוחנים את התופעות אחת לאחת, לשון…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ויצא – וַיֵּחַמְנָה

"וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרֳהָטִים בְּשִׁקֲתוֹת הַמָּיִם אֲשֶׁר תָּבֹאןָ הַצֹּאן לִשְׁתּוֹת לְנֹכַח הַצֹּאן וַיֵּחַמְנָה בְּבֹאָן לִשְׁתּוֹת" (בראשית ל, לח) במערכת הפועל המוכרת לדוברי העברית בימינו יש שתי צורות עתיד לגוף נסתרות (הֵן), ושתיהן אינן…
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

ירון, רוני ורונן

השורש רנ"ן הוא מן השורשים שהעניקו לעברית ימינו את מספר השמות הפרטיים הגדול ביותר: ירון, רוני, רינה, רון, רן, רונן, רונית, רנן ורננה הם רק חלק מהשמות.
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת פקודי – מה ממלא את מה

"וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן. וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן" (שמות מ, לד–לה) בימינו אנחנו אומרים: הדלי מלא מים,…
המשך קריאה >>

שבועות

נעמי

השם נָעֳמִי הוא צורת נטייה של שם העצם נֹעַם (בלי ניקוד נועם), ככל הנראה בכינוי קניין לגוף ראשון יחיד – כלומר, נעמי פירושו 'הנועם שלי' (כמו 'התֹּאַר שלי' – תָּאֳרִי). השורש נע"ם מוכר בעברית גם…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת שלח – על לשון השבועה במקרא

"וְאוּלָם חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ, כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי, אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ואתחנן – ואהבת

בפרשת ואתחנן אנו פוגשים את אחד הטקסטים המכוננים במסורת היהודית – שמע ישראל. בתחילת קריאת שמע נאמר "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ" (דברים ו, ה). צורת הפועל וְאָהַבְתָּ נראית כצורה…
המשך קריאה >>

יום העצמאות

הומייה וצופייה

כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה, וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה במילים האלה נפתח ההמנון הלאומי של מדינת ישראל "הַתִּקְוָה", המבוסס על שני בתיו הראשונים של השיר "תִּקְוָתֵנוּ" שחיבר המשורר העברי נפתלי הרץ…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

ו' ההיפוך

שתי צורות הפועל המרכזיות בעברית לדורותיה הן אלו: (א) זו שהגופים מצוינים בסופה: לבשתי, לבשנו, לבשתם וכו'; (ב) זו שהגופים מצוינים בתחילתה:  אלבש, תלבש, ילבש, נלבש. את האחת – המכוּנה קָטַל – אנו נוהגים לזהות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מתקוטטים בעברית: מדון, תככים, ניצים, התגלע, יישרו את ההדורים

מָדוֹן מדון פירושו ריב: "אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי, אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן לְכָל הָאָרֶץ" (ירמיהו טו, י). המילה מָדוֹן קשורה למילה דִּין בשורשה וגם בתוכנה: במקרא המילים רִיב, דִּין ומִשְׁפָּט באות בהקשרים קרובים ואף…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אבני שפה: אבן שואבת, אבן נגף, אבן בוחן, כאבן שאין לה הופכין

אֶבֶן שׁוֹאֶבֶת אבן שואבת היא מגנט או אבן בעלת תכונות מגנטיות. בתלמוד הבבלי (סוטה מז ע"א ועוד) נחלקו חכמים מה היה חטאו החמור של גֵּיחֲזִי נער אלישע שבגללו לא ניתנה לו הזדמנות לעשות תשובה.  לפי אחת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אמצו ביטוי: לאשורו, מתום, נופך, קב ונקי

לַאֲשׁוּרוֹ כיום 'מבינים דברים לַאשורם', 'רואים את המצב לַאשורו' וכדומה – והכוונה היא להבנה או לראייה נכוחה ומדויקת. מניין הביטוי? במשלי נאמר: "פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ" (יד, טו). המילה 'אשור' מופיעה כמה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים ממגילת איכה לתשעה באב: העיב, מרודים, מגינת לב, הכפיש

הֵעִיב הפועל הֵעִיב מופיע פעם אחת בתנ"ך במגילת איכה: "אֵיכָה יָעִיב בְּאַפּוֹ אֲדֹנָי אֶת בַּת צִיּוֹן, הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל" (איכה ב, א). לפי ההסבר המקובל בפרשנות ובמחקר הֵעִיב הוא פועל גְּזוּר שֵׁם מן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים חמות: מכווה, יקוד, רשף, תלאובות

מִכְוָה מכווה היא מקום בעור שנצרב באש. המילה מכווה נזכרת בספר ויקרא פרק יג. למשל: "אוֹ בָשָׂר כִּי יִהְיֶה בְעֹרוֹ מִכְוַת אֵשׁ". מכווה נרדפת לכווייה – גם היא מלשון המקרא: "וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מחידושי ביאליק: גחלילית, מעפל, ערגה, קדחתני

מבית היוצר של חיים נחמן ביאליק, מנשיאי ועד הלשון העברית, לציון 79 שנים למותו – כ"א בתמוז תרצ"ד (על פי "מלון חדושי ח. נ. ביאליק" מאת יצחק אבינרי, תל־אביב תרצ"ה) גַּחְלִילִית גחלילית היא חיפושית שבקצה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ימאות עברית: השקה, אספנה, חיבל, מִרְתָּק

מבחר מונחים מן המילון למונחי כלי שיט קטנים ומעגנות שאושר באקדמיה בשנת תשע"ג (2013) הַשָּׁקָה השקה של כלי שיט היא הורדתו מן היבשה אל המים, בעיקר לפני הפלגתו הראשונה. הִשִּׁיק והַשָּׁקָה קשורים אל נָשַׁק ונְשִׁיקָה (הדגש בשי"ן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בין שואה לתקומה: אוד מוצל, יד ושם, נס, משואה, קוממיות, שבות

אוּד מֻצָּל אוד מוצל הוא ביטוי המתאר אדם שניצל בקושי מכליה. המילה אוד מקורה בתנ"ך ומשמעה גזר עץ. בתלמוד הבבלי נזכר כלי בשם זה – כנראה גזר עץ ששימש להפיכת גחלים. את האוד המקראי אנו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילות שמחה ושיר: מרצדת, צהלולים, נעימון, חדשיר

מִרְצֶדֶת (מובייל) מרצדת היא קישוט או צעצוע עשוי מעצמים תלויים (דמויות של חיות, פעמונים וכיוצא בהם) המתנועעים בשיווי משקל למשב אוויר או מופעלים על ידי סוללות או קפיץ. הפועל רִצֵּד נזכר פעם אחת בתנ"ך: "לָמָּה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בין כסה לעשור: ארשת, הוחיל, קיקיוני

אֲרֶשֶׁת המילה אֲרֶשֶׁת מופיעה בתנ"ך פעם אחת בלבד: "תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל מָנַעְתָּ" (תהלים כא, ג). לדעת חוקרים בני ימינו אֲרֶשֶׁת היא בקשה ומשאלה, כפי שעולה ממילים דומות בשפות שמיות עתיקות ומן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית חברתית: שיחור, החפצה, עיליתנות, גבֵר, שלטני

שִׁחוּר (reaching out) שיחור הוא מונח בתחום הבריאות והרווחה: המוסד המטפל אינו ממתין למטופלים שיבואו אליו אלא יוצא לקראתם, מביא את המידע לפתחם, מאתר אנשים בסיכון וכדומה. את המילה הציע חבר הוועדה למילים בשימוש כללי…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

רואים וקוראים בעברית: צג, גופן, מתאר, רמז צץ, צרופה

צָג (display device) צג הוא מכשיר אלקטרוני המציג טקסט או תמונה: צג המחשב, צג טיסות ונחיתות בבית נתיבות, צג באוטובוס המודיע על התחנה הבאה. יש גם צגים שהם חלק של מכשיר, כגון צג של שעון…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

כלים למשקה מן המקרא ועד היום: צפחת, קנקן, לגין, מַשפה

צַפַּחַת צפחת היא מילה מקראית המציינת כלי קטן לנוזלים. הארכאולוגים מזהים את הצפחת עם כלֵי חרס שצורתם מעין בקבוק שטוח ומעוגל שבחלקו העליון פייה. בתנ"ך יש צפחת מים וצפחת שמן. צפחת השמן נזכרת בדברי אליהו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ים של מילים: אדווה, דוכי, משבר, נחשול

אַדְוָה (ripple) אדווה היא גלים קטנים על פני הים. המילה אדווה לקוחה מן הארמית של התלמוד הבבלי. בתיאור אבני המקדש שבנה הורדוס נאמר שנראו "כאדוותא דְּיַמָּא", ומפרש רש"י: "שהאבנים משונים במראיהן זו מזו, והעיניים המסתכלות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אומנות עברית: הדבק, מזערת, חלון מסכית, פעלולים

הֶדְבֵּק (קולז') הֶדְבֵּק הוא יצירת תמונה על ידי הדבקה של פיסות נייר, פיסות בד, קטעי תצלומים וכדומה. התמונה שנוצרת אף היא נקראת הֶדְבֵּק. בתחום התסריטאות והמחזאות הדבק הוא צירוף של רכיבים רבים שלכאורה אינם שייכים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שפה יפה – מילים מתחום הקוסמטיקה והתשפורת: תחפיף, אל־ריח, מסקרת, בסיס אפור

תַּחְפִּיף (שמפו) תחפיף הוא תכשיר לחפיפת הראש. המילה תַּחְפִּיף מצטרפת לקבוצה גדולה של מילים באותו משקל המציינות תכשירים וחומרים, ובהן תַּחְלִיב, תַּרְחִיף, תַּרְחִיץ, תַּמְהִיל, תַּחְמִיץ (מרינדה), תַּרְכִּיז, תַּרְסִיס, תַּרְכִּיב. ועוד ברשימה הזאת המילים המחודשות תַּקְרִישׁ…
המשך קריאה >>

מאמרים

בין לשון המקרא ללשון ימינו

ההשוואה בין לשון המקרא ללשון ימינו מעלה שהפער ביניהן רב בתחום התחביר והפונולוגיה ורב פחות בתחום המורפולוגיה. חלק גדול מן הזרות המורגשת בלשון המקרא נובע משינויים באוצר המילים. אם בוחנים את התופעות אחת לאחת, לשון…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ויצא – וַיֵּחַמְנָה

"וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרֳהָטִים בְּשִׁקֲתוֹת הַמָּיִם אֲשֶׁר תָּבֹאןָ הַצֹּאן לִשְׁתּוֹת לְנֹכַח הַצֹּאן וַיֵּחַמְנָה בְּבֹאָן לִשְׁתּוֹת" (בראשית ל, לח) במערכת הפועל המוכרת לדוברי העברית בימינו יש שתי צורות עתיד לגוף נסתרות (הֵן), ושתיהן אינן…
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

ירון, רוני ורונן

השורש רנ"ן הוא מן השורשים שהעניקו לעברית ימינו את מספר השמות הפרטיים הגדול ביותר: ירון, רוני, רינה, רון, רן, רונן, רונית, רנן ורננה הם רק חלק מהשמות.
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת פקודי – מה ממלא את מה

"וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן. וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן" (שמות מ, לד–לה) בימינו אנחנו אומרים: הדלי מלא מים,…
המשך קריאה >>

שבועות

נעמי

השם נָעֳמִי הוא צורת נטייה של שם העצם נֹעַם (בלי ניקוד נועם), ככל הנראה בכינוי קניין לגוף ראשון יחיד – כלומר, נעמי פירושו 'הנועם שלי' (כמו 'התֹּאַר שלי' – תָּאֳרִי). השורש נע"ם מוכר בעברית גם…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת שלח – על לשון השבועה במקרא

"וְאוּלָם חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ, כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי, אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ואתחנן – ואהבת

בפרשת ואתחנן אנו פוגשים את אחד הטקסטים המכוננים במסורת היהודית – שמע ישראל. בתחילת קריאת שמע נאמר "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ" (דברים ו, ה). צורת הפועל וְאָהַבְתָּ נראית כצורה…
המשך קריאה >>

יום העצמאות

הומייה וצופייה

כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה, וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה במילים האלה נפתח ההמנון הלאומי של מדינת ישראל "הַתִּקְוָה", המבוסס על שני בתיו הראשונים של השיר "תִּקְוָתֵנוּ" שחיבר המשורר העברי נפתלי הרץ…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

ו' ההיפוך

שתי צורות הפועל המרכזיות בעברית לדורותיה הן אלו: (א) זו שהגופים מצוינים בסופה: לבשתי, לבשנו, לבשתם וכו'; (ב) זו שהגופים מצוינים בתחילתה:  אלבש, תלבש, ילבש, נלבש. את האחת – המכוּנה קָטַל – אנו נוהגים לזהות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מתקוטטים בעברית: מדון, תככים, ניצים, התגלע, יישרו את ההדורים

מָדוֹן מדון פירושו ריב: "אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי, אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן לְכָל הָאָרֶץ" (ירמיהו טו, י). המילה מָדוֹן קשורה למילה דִּין בשורשה וגם בתוכנה: במקרא המילים רִיב, דִּין ומִשְׁפָּט באות בהקשרים קרובים ואף…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אבני שפה: אבן שואבת, אבן נגף, אבן בוחן, כאבן שאין לה הופכין

אֶבֶן שׁוֹאֶבֶת אבן שואבת היא מגנט או אבן בעלת תכונות מגנטיות. בתלמוד הבבלי (סוטה מז ע"א ועוד) נחלקו חכמים מה היה חטאו החמור של גֵּיחֲזִי נער אלישע שבגללו לא ניתנה לו הזדמנות לעשות תשובה.  לפי אחת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אמצו ביטוי: לאשורו, מתום, נופך, קב ונקי

לַאֲשׁוּרוֹ כיום 'מבינים דברים לַאשורם', 'רואים את המצב לַאשורו' וכדומה – והכוונה היא להבנה או לראייה נכוחה ומדויקת. מניין הביטוי? במשלי נאמר: "פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ" (יד, טו). המילה 'אשור' מופיעה כמה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים ממגילת איכה לתשעה באב: העיב, מרודים, מגינת לב, הכפיש

הֵעִיב הפועל הֵעִיב מופיע פעם אחת בתנ"ך במגילת איכה: "אֵיכָה יָעִיב בְּאַפּוֹ אֲדֹנָי אֶת בַּת צִיּוֹן, הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל" (איכה ב, א). לפי ההסבר המקובל בפרשנות ובמחקר הֵעִיב הוא פועל גְּזוּר שֵׁם מן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים חמות: מכווה, יקוד, רשף, תלאובות

מִכְוָה מכווה היא מקום בעור שנצרב באש. המילה מכווה נזכרת בספר ויקרא פרק יג. למשל: "אוֹ בָשָׂר כִּי יִהְיֶה בְעֹרוֹ מִכְוַת אֵשׁ". מכווה נרדפת לכווייה – גם היא מלשון המקרא: "וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מחידושי ביאליק: גחלילית, מעפל, ערגה, קדחתני

מבית היוצר של חיים נחמן ביאליק, מנשיאי ועד הלשון העברית, לציון 79 שנים למותו – כ"א בתמוז תרצ"ד (על פי "מלון חדושי ח. נ. ביאליק" מאת יצחק אבינרי, תל־אביב תרצ"ה) גַּחְלִילִית גחלילית היא חיפושית שבקצה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ימאות עברית: השקה, אספנה, חיבל, מִרְתָּק

מבחר מונחים מן המילון למונחי כלי שיט קטנים ומעגנות שאושר באקדמיה בשנת תשע"ג (2013) הַשָּׁקָה השקה של כלי שיט היא הורדתו מן היבשה אל המים, בעיקר לפני הפלגתו הראשונה. הִשִּׁיק והַשָּׁקָה קשורים אל נָשַׁק ונְשִׁיקָה (הדגש בשי"ן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בין שואה לתקומה: אוד מוצל, יד ושם, נס, משואה, קוממיות, שבות

אוּד מֻצָּל אוד מוצל הוא ביטוי המתאר אדם שניצל בקושי מכליה. המילה אוד מקורה בתנ"ך ומשמעה גזר עץ. בתלמוד הבבלי נזכר כלי בשם זה – כנראה גזר עץ ששימש להפיכת גחלים. את האוד המקראי אנו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילות שמחה ושיר: מרצדת, צהלולים, נעימון, חדשיר

מִרְצֶדֶת (מובייל) מרצדת היא קישוט או צעצוע עשוי מעצמים תלויים (דמויות של חיות, פעמונים וכיוצא בהם) המתנועעים בשיווי משקל למשב אוויר או מופעלים על ידי סוללות או קפיץ. הפועל רִצֵּד נזכר פעם אחת בתנ"ך: "לָמָּה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בין כסה לעשור: ארשת, הוחיל, קיקיוני

אֲרֶשֶׁת המילה אֲרֶשֶׁת מופיעה בתנ"ך פעם אחת בלבד: "תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל מָנַעְתָּ" (תהלים כא, ג). לדעת חוקרים בני ימינו אֲרֶשֶׁת היא בקשה ומשאלה, כפי שעולה ממילים דומות בשפות שמיות עתיקות ומן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית חברתית: שיחור, החפצה, עיליתנות, גבֵר, שלטני

שִׁחוּר (reaching out) שיחור הוא מונח בתחום הבריאות והרווחה: המוסד המטפל אינו ממתין למטופלים שיבואו אליו אלא יוצא לקראתם, מביא את המידע לפתחם, מאתר אנשים בסיכון וכדומה. את המילה הציע חבר הוועדה למילים בשימוש כללי…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

רואים וקוראים בעברית: צג, גופן, מתאר, רמז צץ, צרופה

צָג (display device) צג הוא מכשיר אלקטרוני המציג טקסט או תמונה: צג המחשב, צג טיסות ונחיתות בבית נתיבות, צג באוטובוס המודיע על התחנה הבאה. יש גם צגים שהם חלק של מכשיר, כגון צג של שעון…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

כלים למשקה מן המקרא ועד היום: צפחת, קנקן, לגין, מַשפה

צַפַּחַת צפחת היא מילה מקראית המציינת כלי קטן לנוזלים. הארכאולוגים מזהים את הצפחת עם כלֵי חרס שצורתם מעין בקבוק שטוח ומעוגל שבחלקו העליון פייה. בתנ"ך יש צפחת מים וצפחת שמן. צפחת השמן נזכרת בדברי אליהו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ים של מילים: אדווה, דוכי, משבר, נחשול

אַדְוָה (ripple) אדווה היא גלים קטנים על פני הים. המילה אדווה לקוחה מן הארמית של התלמוד הבבלי. בתיאור אבני המקדש שבנה הורדוס נאמר שנראו "כאדוותא דְּיַמָּא", ומפרש רש"י: "שהאבנים משונים במראיהן זו מזו, והעיניים המסתכלות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אומנות עברית: הדבק, מזערת, חלון מסכית, פעלולים

הֶדְבֵּק (קולז') הֶדְבֵּק הוא יצירת תמונה על ידי הדבקה של פיסות נייר, פיסות בד, קטעי תצלומים וכדומה. התמונה שנוצרת אף היא נקראת הֶדְבֵּק. בתחום התסריטאות והמחזאות הדבק הוא צירוף של רכיבים רבים שלכאורה אינם שייכים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שפה יפה – מילים מתחום הקוסמטיקה והתשפורת: תחפיף, אל־ריח, מסקרת, בסיס אפור

תַּחְפִּיף (שמפו) תחפיף הוא תכשיר לחפיפת הראש. המילה תַּחְפִּיף מצטרפת לקבוצה גדולה של מילים באותו משקל המציינות תכשירים וחומרים, ובהן תַּחְלִיב, תַּרְחִיף, תַּרְחִיץ, תַּמְהִיל, תַּחְמִיץ (מרינדה), תַּרְכִּיז, תַּרְסִיס, תַּרְכִּיב. ועוד ברשימה הזאת המילים המחודשות תַּקְרִישׁ…
המשך קריאה >>

מאמרים

בין לשון המקרא ללשון ימינו

ההשוואה בין לשון המקרא ללשון ימינו מעלה שהפער ביניהן רב בתחום התחביר והפונולוגיה ורב פחות בתחום המורפולוגיה. חלק גדול מן הזרות המורגשת בלשון המקרא נובע משינויים באוצר המילים. אם בוחנים את התופעות אחת לאחת, לשון…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ויצא – וַיֵּחַמְנָה

"וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרֳהָטִים בְּשִׁקֲתוֹת הַמָּיִם אֲשֶׁר תָּבֹאןָ הַצֹּאן לִשְׁתּוֹת לְנֹכַח הַצֹּאן וַיֵּחַמְנָה בְּבֹאָן לִשְׁתּוֹת" (בראשית ל, לח) במערכת הפועל המוכרת לדוברי העברית בימינו יש שתי צורות עתיד לגוף נסתרות (הֵן), ושתיהן אינן…
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

ירון, רוני ורונן

השורש רנ"ן הוא מן השורשים שהעניקו לעברית ימינו את מספר השמות הפרטיים הגדול ביותר: ירון, רוני, רינה, רון, רן, רונן, רונית, רנן ורננה הם רק חלק מהשמות.
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת פקודי – מה ממלא את מה

"וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן. וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן" (שמות מ, לד–לה) בימינו אנחנו אומרים: הדלי מלא מים,…
המשך קריאה >>

שבועות

נעמי

השם נָעֳמִי הוא צורת נטייה של שם העצם נֹעַם (בלי ניקוד נועם), ככל הנראה בכינוי קניין לגוף ראשון יחיד – כלומר, נעמי פירושו 'הנועם שלי' (כמו 'התֹּאַר שלי' – תָּאֳרִי). השורש נע"ם מוכר בעברית גם…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת שלח – על לשון השבועה במקרא

"וְאוּלָם חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ, כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי, אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ואתחנן – ואהבת

בפרשת ואתחנן אנו פוגשים את אחד הטקסטים המכוננים במסורת היהודית – שמע ישראל. בתחילת קריאת שמע נאמר "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ" (דברים ו, ה). צורת הפועל וְאָהַבְתָּ נראית כצורה…
המשך קריאה >>

יום העצמאות

הומייה וצופייה

כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה, וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה במילים האלה נפתח ההמנון הלאומי של מדינת ישראל "הַתִּקְוָה", המבוסס על שני בתיו הראשונים של השיר "תִּקְוָתֵנוּ" שחיבר המשורר העברי נפתלי הרץ…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

ו' ההיפוך

שתי צורות הפועל המרכזיות בעברית לדורותיה הן אלו: (א) זו שהגופים מצוינים בסופה: לבשתי, לבשנו, לבשתם וכו'; (ב) זו שהגופים מצוינים בתחילתה:  אלבש, תלבש, ילבש, נלבש. את האחת – המכוּנה קָטַל – אנו נוהגים לזהות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מתקוטטים בעברית: מדון, תככים, ניצים, התגלע, יישרו את ההדורים

מָדוֹן מדון פירושו ריב: "אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי, אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן לְכָל הָאָרֶץ" (ירמיהו טו, י). המילה מָדוֹן קשורה למילה דִּין בשורשה וגם בתוכנה: במקרא המילים רִיב, דִּין ומִשְׁפָּט באות בהקשרים קרובים ואף…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אבני שפה: אבן שואבת, אבן נגף, אבן בוחן, כאבן שאין לה הופכין

אֶבֶן שׁוֹאֶבֶת אבן שואבת היא מגנט או אבן בעלת תכונות מגנטיות. בתלמוד הבבלי (סוטה מז ע"א ועוד) נחלקו חכמים מה היה חטאו החמור של גֵּיחֲזִי נער אלישע שבגללו לא ניתנה לו הזדמנות לעשות תשובה.  לפי אחת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אמצו ביטוי: לאשורו, מתום, נופך, קב ונקי

לַאֲשׁוּרוֹ כיום 'מבינים דברים לַאשורם', 'רואים את המצב לַאשורו' וכדומה – והכוונה היא להבנה או לראייה נכוחה ומדויקת. מניין הביטוי? במשלי נאמר: "פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ" (יד, טו). המילה 'אשור' מופיעה כמה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים ממגילת איכה לתשעה באב: העיב, מרודים, מגינת לב, הכפיש

הֵעִיב הפועל הֵעִיב מופיע פעם אחת בתנ"ך במגילת איכה: "אֵיכָה יָעִיב בְּאַפּוֹ אֲדֹנָי אֶת בַּת צִיּוֹן, הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל" (איכה ב, א). לפי ההסבר המקובל בפרשנות ובמחקר הֵעִיב הוא פועל גְּזוּר שֵׁם מן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים חמות: מכווה, יקוד, רשף, תלאובות

מִכְוָה מכווה היא מקום בעור שנצרב באש. המילה מכווה נזכרת בספר ויקרא פרק יג. למשל: "אוֹ בָשָׂר כִּי יִהְיֶה בְעֹרוֹ מִכְוַת אֵשׁ". מכווה נרדפת לכווייה – גם היא מלשון המקרא: "וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מחידושי ביאליק: גחלילית, מעפל, ערגה, קדחתני

מבית היוצר של חיים נחמן ביאליק, מנשיאי ועד הלשון העברית, לציון 79 שנים למותו – כ"א בתמוז תרצ"ד (על פי "מלון חדושי ח. נ. ביאליק" מאת יצחק אבינרי, תל־אביב תרצ"ה) גַּחְלִילִית גחלילית היא חיפושית שבקצה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ימאות עברית: השקה, אספנה, חיבל, מִרְתָּק

מבחר מונחים מן המילון למונחי כלי שיט קטנים ומעגנות שאושר באקדמיה בשנת תשע"ג (2013) הַשָּׁקָה השקה של כלי שיט היא הורדתו מן היבשה אל המים, בעיקר לפני הפלגתו הראשונה. הִשִּׁיק והַשָּׁקָה קשורים אל נָשַׁק ונְשִׁיקָה (הדגש בשי"ן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בין שואה לתקומה: אוד מוצל, יד ושם, נס, משואה, קוממיות, שבות

אוּד מֻצָּל אוד מוצל הוא ביטוי המתאר אדם שניצל בקושי מכליה. המילה אוד מקורה בתנ"ך ומשמעה גזר עץ. בתלמוד הבבלי נזכר כלי בשם זה – כנראה גזר עץ ששימש להפיכת גחלים. את האוד המקראי אנו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילות שמחה ושיר: מרצדת, צהלולים, נעימון, חדשיר

מִרְצֶדֶת (מובייל) מרצדת היא קישוט או צעצוע עשוי מעצמים תלויים (דמויות של חיות, פעמונים וכיוצא בהם) המתנועעים בשיווי משקל למשב אוויר או מופעלים על ידי סוללות או קפיץ. הפועל רִצֵּד נזכר פעם אחת בתנ"ך: "לָמָּה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בין כסה לעשור: ארשת, הוחיל, קיקיוני

אֲרֶשֶׁת המילה אֲרֶשֶׁת מופיעה בתנ"ך פעם אחת בלבד: "תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל מָנַעְתָּ" (תהלים כא, ג). לדעת חוקרים בני ימינו אֲרֶשֶׁת היא בקשה ומשאלה, כפי שעולה ממילים דומות בשפות שמיות עתיקות ומן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית חברתית: שיחור, החפצה, עיליתנות, גבֵר, שלטני

שִׁחוּר (reaching out) שיחור הוא מונח בתחום הבריאות והרווחה: המוסד המטפל אינו ממתין למטופלים שיבואו אליו אלא יוצא לקראתם, מביא את המידע לפתחם, מאתר אנשים בסיכון וכדומה. את המילה הציע חבר הוועדה למילים בשימוש כללי…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

רואים וקוראים בעברית: צג, גופן, מתאר, רמז צץ, צרופה

צָג (display device) צג הוא מכשיר אלקטרוני המציג טקסט או תמונה: צג המחשב, צג טיסות ונחיתות בבית נתיבות, צג באוטובוס המודיע על התחנה הבאה. יש גם צגים שהם חלק של מכשיר, כגון צג של שעון…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

כלים למשקה מן המקרא ועד היום: צפחת, קנקן, לגין, מַשפה

צַפַּחַת צפחת היא מילה מקראית המציינת כלי קטן לנוזלים. הארכאולוגים מזהים את הצפחת עם כלֵי חרס שצורתם מעין בקבוק שטוח ומעוגל שבחלקו העליון פייה. בתנ"ך יש צפחת מים וצפחת שמן. צפחת השמן נזכרת בדברי אליהו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ים של מילים: אדווה, דוכי, משבר, נחשול

אַדְוָה (ripple) אדווה היא גלים קטנים על פני הים. המילה אדווה לקוחה מן הארמית של התלמוד הבבלי. בתיאור אבני המקדש שבנה הורדוס נאמר שנראו "כאדוותא דְּיַמָּא", ומפרש רש"י: "שהאבנים משונים במראיהן זו מזו, והעיניים המסתכלות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אומנות עברית: הדבק, מזערת, חלון מסכית, פעלולים

הֶדְבֵּק (קולז') הֶדְבֵּק הוא יצירת תמונה על ידי הדבקה של פיסות נייר, פיסות בד, קטעי תצלומים וכדומה. התמונה שנוצרת אף היא נקראת הֶדְבֵּק. בתחום התסריטאות והמחזאות הדבק הוא צירוף של רכיבים רבים שלכאורה אינם שייכים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שפה יפה – מילים מתחום הקוסמטיקה והתשפורת: תחפיף, אל־ריח, מסקרת, בסיס אפור

תַּחְפִּיף (שמפו) תחפיף הוא תכשיר לחפיפת הראש. המילה תַּחְפִּיף מצטרפת לקבוצה גדולה של מילים באותו משקל המציינות תכשירים וחומרים, ובהן תַּחְלִיב, תַּרְחִיף, תַּרְחִיץ, תַּמְהִיל, תַּחְמִיץ (מרינדה), תַּרְכִּיז, תַּרְסִיס, תַּרְכִּיב. ועוד ברשימה הזאת המילים המחודשות תַּקְרִישׁ…
המשך קריאה >>

מאמרים

בין לשון המקרא ללשון ימינו

ההשוואה בין לשון המקרא ללשון ימינו מעלה שהפער ביניהן רב בתחום התחביר והפונולוגיה ורב פחות בתחום המורפולוגיה. חלק גדול מן הזרות המורגשת בלשון המקרא נובע משינויים באוצר המילים. אם בוחנים את התופעות אחת לאחת, לשון…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ויצא – וַיֵּחַמְנָה

"וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרֳהָטִים בְּשִׁקֲתוֹת הַמָּיִם אֲשֶׁר תָּבֹאןָ הַצֹּאן לִשְׁתּוֹת לְנֹכַח הַצֹּאן וַיֵּחַמְנָה בְּבֹאָן לִשְׁתּוֹת" (בראשית ל, לח) במערכת הפועל המוכרת לדוברי העברית בימינו יש שתי צורות עתיד לגוף נסתרות (הֵן), ושתיהן אינן…
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

ירון, רוני ורונן

השורש רנ"ן הוא מן השורשים שהעניקו לעברית ימינו את מספר השמות הפרטיים הגדול ביותר: ירון, רוני, רינה, רון, רן, רונן, רונית, רנן ורננה הם רק חלק מהשמות.
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת פקודי – מה ממלא את מה

"וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן. וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן" (שמות מ, לד–לה) בימינו אנחנו אומרים: הדלי מלא מים,…
המשך קריאה >>

שבועות

נעמי

השם נָעֳמִי הוא צורת נטייה של שם העצם נֹעַם (בלי ניקוד נועם), ככל הנראה בכינוי קניין לגוף ראשון יחיד – כלומר, נעמי פירושו 'הנועם שלי' (כמו 'התֹּאַר שלי' – תָּאֳרִי). השורש נע"ם מוכר בעברית גם…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת שלח – על לשון השבועה במקרא

"וְאוּלָם חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ, כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי, אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ואתחנן – ואהבת

בפרשת ואתחנן אנו פוגשים את אחד הטקסטים המכוננים במסורת היהודית – שמע ישראל. בתחילת קריאת שמע נאמר "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ" (דברים ו, ה). צורת הפועל וְאָהַבְתָּ נראית כצורה…
המשך קריאה >>

יום העצמאות

הומייה וצופייה

כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה, וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה במילים האלה נפתח ההמנון הלאומי של מדינת ישראל "הַתִּקְוָה", המבוסס על שני בתיו הראשונים של השיר "תִּקְוָתֵנוּ" שחיבר המשורר העברי נפתלי הרץ…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

ו' ההיפוך

שתי צורות הפועל המרכזיות בעברית לדורותיה הן אלו: (א) זו שהגופים מצוינים בסופה: לבשתי, לבשנו, לבשתם וכו'; (ב) זו שהגופים מצוינים בתחילתה:  אלבש, תלבש, ילבש, נלבש. את האחת – המכוּנה קָטַל – אנו נוהגים לזהות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מתקוטטים בעברית: מדון, תככים, ניצים, התגלע, יישרו את ההדורים

מָדוֹן מדון פירושו ריב: "אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי, אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן לְכָל הָאָרֶץ" (ירמיהו טו, י). המילה מָדוֹן קשורה למילה דִּין בשורשה וגם בתוכנה: במקרא המילים רִיב, דִּין ומִשְׁפָּט באות בהקשרים קרובים ואף…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אבני שפה: אבן שואבת, אבן נגף, אבן בוחן, כאבן שאין לה הופכין

אֶבֶן שׁוֹאֶבֶת אבן שואבת היא מגנט או אבן בעלת תכונות מגנטיות. בתלמוד הבבלי (סוטה מז ע"א ועוד) נחלקו חכמים מה היה חטאו החמור של גֵּיחֲזִי נער אלישע שבגללו לא ניתנה לו הזדמנות לעשות תשובה.  לפי אחת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אמצו ביטוי: לאשורו, מתום, נופך, קב ונקי

לַאֲשׁוּרוֹ כיום 'מבינים דברים לַאשורם', 'רואים את המצב לַאשורו' וכדומה – והכוונה היא להבנה או לראייה נכוחה ומדויקת. מניין הביטוי? במשלי נאמר: "פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ" (יד, טו). המילה 'אשור' מופיעה כמה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים ממגילת איכה לתשעה באב: העיב, מרודים, מגינת לב, הכפיש

הֵעִיב הפועל הֵעִיב מופיע פעם אחת בתנ"ך במגילת איכה: "אֵיכָה יָעִיב בְּאַפּוֹ אֲדֹנָי אֶת בַּת צִיּוֹן, הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל" (איכה ב, א). לפי ההסבר המקובל בפרשנות ובמחקר הֵעִיב הוא פועל גְּזוּר שֵׁם מן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים חמות: מכווה, יקוד, רשף, תלאובות

מִכְוָה מכווה היא מקום בעור שנצרב באש. המילה מכווה נזכרת בספר ויקרא פרק יג. למשל: "אוֹ בָשָׂר כִּי יִהְיֶה בְעֹרוֹ מִכְוַת אֵשׁ". מכווה נרדפת לכווייה – גם היא מלשון המקרא: "וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מחידושי ביאליק: גחלילית, מעפל, ערגה, קדחתני

מבית היוצר של חיים נחמן ביאליק, מנשיאי ועד הלשון העברית, לציון 79 שנים למותו – כ"א בתמוז תרצ"ד (על פי "מלון חדושי ח. נ. ביאליק" מאת יצחק אבינרי, תל־אביב תרצ"ה) גַּחְלִילִית גחלילית היא חיפושית שבקצה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ימאות עברית: השקה, אספנה, חיבל, מִרְתָּק

מבחר מונחים מן המילון למונחי כלי שיט קטנים ומעגנות שאושר באקדמיה בשנת תשע"ג (2013) הַשָּׁקָה השקה של כלי שיט היא הורדתו מן היבשה אל המים, בעיקר לפני הפלגתו הראשונה. הִשִּׁיק והַשָּׁקָה קשורים אל נָשַׁק ונְשִׁיקָה (הדגש בשי"ן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בין שואה לתקומה: אוד מוצל, יד ושם, נס, משואה, קוממיות, שבות

אוּד מֻצָּל אוד מוצל הוא ביטוי המתאר אדם שניצל בקושי מכליה. המילה אוד מקורה בתנ"ך ומשמעה גזר עץ. בתלמוד הבבלי נזכר כלי בשם זה – כנראה גזר עץ ששימש להפיכת גחלים. את האוד המקראי אנו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילות שמחה ושיר: מרצדת, צהלולים, נעימון, חדשיר

מִרְצֶדֶת (מובייל) מרצדת היא קישוט או צעצוע עשוי מעצמים תלויים (דמויות של חיות, פעמונים וכיוצא בהם) המתנועעים בשיווי משקל למשב אוויר או מופעלים על ידי סוללות או קפיץ. הפועל רִצֵּד נזכר פעם אחת בתנ"ך: "לָמָּה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בין כסה לעשור: ארשת, הוחיל, קיקיוני

אֲרֶשֶׁת המילה אֲרֶשֶׁת מופיעה בתנ"ך פעם אחת בלבד: "תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל מָנַעְתָּ" (תהלים כא, ג). לדעת חוקרים בני ימינו אֲרֶשֶׁת היא בקשה ומשאלה, כפי שעולה ממילים דומות בשפות שמיות עתיקות ומן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית חברתית: שיחור, החפצה, עיליתנות, גבֵר, שלטני

שִׁחוּר (reaching out) שיחור הוא מונח בתחום הבריאות והרווחה: המוסד המטפל אינו ממתין למטופלים שיבואו אליו אלא יוצא לקראתם, מביא את המידע לפתחם, מאתר אנשים בסיכון וכדומה. את המילה הציע חבר הוועדה למילים בשימוש כללי…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

רואים וקוראים בעברית: צג, גופן, מתאר, רמז צץ, צרופה

צָג (display device) צג הוא מכשיר אלקטרוני המציג טקסט או תמונה: צג המחשב, צג טיסות ונחיתות בבית נתיבות, צג באוטובוס המודיע על התחנה הבאה. יש גם צגים שהם חלק של מכשיר, כגון צג של שעון…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

כלים למשקה מן המקרא ועד היום: צפחת, קנקן, לגין, מַשפה

צַפַּחַת צפחת היא מילה מקראית המציינת כלי קטן לנוזלים. הארכאולוגים מזהים את הצפחת עם כלֵי חרס שצורתם מעין בקבוק שטוח ומעוגל שבחלקו העליון פייה. בתנ"ך יש צפחת מים וצפחת שמן. צפחת השמן נזכרת בדברי אליהו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ים של מילים: אדווה, דוכי, משבר, נחשול

אַדְוָה (ripple) אדווה היא גלים קטנים על פני הים. המילה אדווה לקוחה מן הארמית של התלמוד הבבלי. בתיאור אבני המקדש שבנה הורדוס נאמר שנראו "כאדוותא דְּיַמָּא", ומפרש רש"י: "שהאבנים משונים במראיהן זו מזו, והעיניים המסתכלות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אומנות עברית: הדבק, מזערת, חלון מסכית, פעלולים

הֶדְבֵּק (קולז') הֶדְבֵּק הוא יצירת תמונה על ידי הדבקה של פיסות נייר, פיסות בד, קטעי תצלומים וכדומה. התמונה שנוצרת אף היא נקראת הֶדְבֵּק. בתחום התסריטאות והמחזאות הדבק הוא צירוף של רכיבים רבים שלכאורה אינם שייכים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שפה יפה – מילים מתחום הקוסמטיקה והתשפורת: תחפיף, אל־ריח, מסקרת, בסיס אפור

תַּחְפִּיף (שמפו) תחפיף הוא תכשיר לחפיפת הראש. המילה תַּחְפִּיף מצטרפת לקבוצה גדולה של מילים באותו משקל המציינות תכשירים וחומרים, ובהן תַּחְלִיב, תַּרְחִיף, תַּרְחִיץ, תַּמְהִיל, תַּחְמִיץ (מרינדה), תַּרְכִּיז, תַּרְסִיס, תַּרְכִּיב. ועוד ברשימה הזאת המילים המחודשות תַּקְרִישׁ…
המשך קריאה >>

מאמרים

בין לשון המקרא ללשון ימינו

ההשוואה בין לשון המקרא ללשון ימינו מעלה שהפער ביניהן רב בתחום התחביר והפונולוגיה ורב פחות בתחום המורפולוגיה. חלק גדול מן הזרות המורגשת בלשון המקרא נובע משינויים באוצר המילים. אם בוחנים את התופעות אחת לאחת, לשון…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ויצא – וַיֵּחַמְנָה

"וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרֳהָטִים בְּשִׁקֲתוֹת הַמָּיִם אֲשֶׁר תָּבֹאןָ הַצֹּאן לִשְׁתּוֹת לְנֹכַח הַצֹּאן וַיֵּחַמְנָה בְּבֹאָן לִשְׁתּוֹת" (בראשית ל, לח) במערכת הפועל המוכרת לדוברי העברית בימינו יש שתי צורות עתיד לגוף נסתרות (הֵן), ושתיהן אינן…
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

ירון, רוני ורונן

השורש רנ"ן הוא מן השורשים שהעניקו לעברית ימינו את מספר השמות הפרטיים הגדול ביותר: ירון, רוני, רינה, רון, רן, רונן, רונית, רנן ורננה הם רק חלק מהשמות.
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת פקודי – מה ממלא את מה

"וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן. וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן" (שמות מ, לד–לה) בימינו אנחנו אומרים: הדלי מלא מים,…
המשך קריאה >>

שבועות

נעמי

השם נָעֳמִי הוא צורת נטייה של שם העצם נֹעַם (בלי ניקוד נועם), ככל הנראה בכינוי קניין לגוף ראשון יחיד – כלומר, נעמי פירושו 'הנועם שלי' (כמו 'התֹּאַר שלי' – תָּאֳרִי). השורש נע"ם מוכר בעברית גם…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת שלח – על לשון השבועה במקרא

"וְאוּלָם חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ, כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי, אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ואתחנן – ואהבת

בפרשת ואתחנן אנו פוגשים את אחד הטקסטים המכוננים במסורת היהודית – שמע ישראל. בתחילת קריאת שמע נאמר "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ" (דברים ו, ה). צורת הפועל וְאָהַבְתָּ נראית כצורה…
המשך קריאה >>

יום העצמאות

הומייה וצופייה

כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה, וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה במילים האלה נפתח ההמנון הלאומי של מדינת ישראל "הַתִּקְוָה", המבוסס על שני בתיו הראשונים של השיר "תִּקְוָתֵנוּ" שחיבר המשורר העברי נפתלי הרץ…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

ו' ההיפוך

שתי צורות הפועל המרכזיות בעברית לדורותיה הן אלו: (א) זו שהגופים מצוינים בסופה: לבשתי, לבשנו, לבשתם וכו'; (ב) זו שהגופים מצוינים בתחילתה:  אלבש, תלבש, ילבש, נלבש. את האחת – המכוּנה קָטַל – אנו נוהגים לזהות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מתקוטטים בעברית: מדון, תככים, ניצים, התגלע, יישרו את ההדורים

מָדוֹן מדון פירושו ריב: "אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי, אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן לְכָל הָאָרֶץ" (ירמיהו טו, י). המילה מָדוֹן קשורה למילה דִּין בשורשה וגם בתוכנה: במקרא המילים רִיב, דִּין ומִשְׁפָּט באות בהקשרים קרובים ואף…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אבני שפה: אבן שואבת, אבן נגף, אבן בוחן, כאבן שאין לה הופכין

אֶבֶן שׁוֹאֶבֶת אבן שואבת היא מגנט או אבן בעלת תכונות מגנטיות. בתלמוד הבבלי (סוטה מז ע"א ועוד) נחלקו חכמים מה היה חטאו החמור של גֵּיחֲזִי נער אלישע שבגללו לא ניתנה לו הזדמנות לעשות תשובה.  לפי אחת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אמצו ביטוי: לאשורו, מתום, נופך, קב ונקי

לַאֲשׁוּרוֹ כיום 'מבינים דברים לַאשורם', 'רואים את המצב לַאשורו' וכדומה – והכוונה היא להבנה או לראייה נכוחה ומדויקת. מניין הביטוי? במשלי נאמר: "פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ" (יד, טו). המילה 'אשור' מופיעה כמה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים ממגילת איכה לתשעה באב: העיב, מרודים, מגינת לב, הכפיש

הֵעִיב הפועל הֵעִיב מופיע פעם אחת בתנ"ך במגילת איכה: "אֵיכָה יָעִיב בְּאַפּוֹ אֲדֹנָי אֶת בַּת צִיּוֹן, הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל" (איכה ב, א). לפי ההסבר המקובל בפרשנות ובמחקר הֵעִיב הוא פועל גְּזוּר שֵׁם מן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים חמות: מכווה, יקוד, רשף, תלאובות

מִכְוָה מכווה היא מקום בעור שנצרב באש. המילה מכווה נזכרת בספר ויקרא פרק יג. למשל: "אוֹ בָשָׂר כִּי יִהְיֶה בְעֹרוֹ מִכְוַת אֵשׁ". מכווה נרדפת לכווייה – גם היא מלשון המקרא: "וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מחידושי ביאליק: גחלילית, מעפל, ערגה, קדחתני

מבית היוצר של חיים נחמן ביאליק, מנשיאי ועד הלשון העברית, לציון 79 שנים למותו – כ"א בתמוז תרצ"ד (על פי "מלון חדושי ח. נ. ביאליק" מאת יצחק אבינרי, תל־אביב תרצ"ה) גַּחְלִילִית גחלילית היא חיפושית שבקצה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ימאות עברית: השקה, אספנה, חיבל, מִרְתָּק

מבחר מונחים מן המילון למונחי כלי שיט קטנים ומעגנות שאושר באקדמיה בשנת תשע"ג (2013) הַשָּׁקָה השקה של כלי שיט היא הורדתו מן היבשה אל המים, בעיקר לפני הפלגתו הראשונה. הִשִּׁיק והַשָּׁקָה קשורים אל נָשַׁק ונְשִׁיקָה (הדגש בשי"ן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בין שואה לתקומה: אוד מוצל, יד ושם, נס, משואה, קוממיות, שבות

אוּד מֻצָּל אוד מוצל הוא ביטוי המתאר אדם שניצל בקושי מכליה. המילה אוד מקורה בתנ"ך ומשמעה גזר עץ. בתלמוד הבבלי נזכר כלי בשם זה – כנראה גזר עץ ששימש להפיכת גחלים. את האוד המקראי אנו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילות שמחה ושיר: מרצדת, צהלולים, נעימון, חדשיר

מִרְצֶדֶת (מובייל) מרצדת היא קישוט או צעצוע עשוי מעצמים תלויים (דמויות של חיות, פעמונים וכיוצא בהם) המתנועעים בשיווי משקל למשב אוויר או מופעלים על ידי סוללות או קפיץ. הפועל רִצֵּד נזכר פעם אחת בתנ"ך: "לָמָּה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בין כסה לעשור: ארשת, הוחיל, קיקיוני

אֲרֶשֶׁת המילה אֲרֶשֶׁת מופיעה בתנ"ך פעם אחת בלבד: "תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל מָנַעְתָּ" (תהלים כא, ג). לדעת חוקרים בני ימינו אֲרֶשֶׁת היא בקשה ומשאלה, כפי שעולה ממילים דומות בשפות שמיות עתיקות ומן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית חברתית: שיחור, החפצה, עיליתנות, גבֵר, שלטני

שִׁחוּר (reaching out) שיחור הוא מונח בתחום הבריאות והרווחה: המוסד המטפל אינו ממתין למטופלים שיבואו אליו אלא יוצא לקראתם, מביא את המידע לפתחם, מאתר אנשים בסיכון וכדומה. את המילה הציע חבר הוועדה למילים בשימוש כללי…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

רואים וקוראים בעברית: צג, גופן, מתאר, רמז צץ, צרופה

צָג (display device) צג הוא מכשיר אלקטרוני המציג טקסט או תמונה: צג המחשב, צג טיסות ונחיתות בבית נתיבות, צג באוטובוס המודיע על התחנה הבאה. יש גם צגים שהם חלק של מכשיר, כגון צג של שעון…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

כלים למשקה מן המקרא ועד היום: צפחת, קנקן, לגין, מַשפה

צַפַּחַת צפחת היא מילה מקראית המציינת כלי קטן לנוזלים. הארכאולוגים מזהים את הצפחת עם כלֵי חרס שצורתם מעין בקבוק שטוח ומעוגל שבחלקו העליון פייה. בתנ"ך יש צפחת מים וצפחת שמן. צפחת השמן נזכרת בדברי אליהו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ים של מילים: אדווה, דוכי, משבר, נחשול

אַדְוָה (ripple) אדווה היא גלים קטנים על פני הים. המילה אדווה לקוחה מן הארמית של התלמוד הבבלי. בתיאור אבני המקדש שבנה הורדוס נאמר שנראו "כאדוותא דְּיַמָּא", ומפרש רש"י: "שהאבנים משונים במראיהן זו מזו, והעיניים המסתכלות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אומנות עברית: הדבק, מזערת, חלון מסכית, פעלולים

הֶדְבֵּק (קולז') הֶדְבֵּק הוא יצירת תמונה על ידי הדבקה של פיסות נייר, פיסות בד, קטעי תצלומים וכדומה. התמונה שנוצרת אף היא נקראת הֶדְבֵּק. בתחום התסריטאות והמחזאות הדבק הוא צירוף של רכיבים רבים שלכאורה אינם שייכים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שפה יפה – מילים מתחום הקוסמטיקה והתשפורת: תחפיף, אל־ריח, מסקרת, בסיס אפור

תַּחְפִּיף (שמפו) תחפיף הוא תכשיר לחפיפת הראש. המילה תַּחְפִּיף מצטרפת לקבוצה גדולה של מילים באותו משקל המציינות תכשירים וחומרים, ובהן תַּחְלִיב, תַּרְחִיף, תַּרְחִיץ, תַּמְהִיל, תַּחְמִיץ (מרינדה), תַּרְכִּיז, תַּרְסִיס, תַּרְכִּיב. ועוד ברשימה הזאת המילים המחודשות תַּקְרִישׁ…
המשך קריאה >>

מאמרים

בין לשון המקרא ללשון ימינו

ההשוואה בין לשון המקרא ללשון ימינו מעלה שהפער ביניהן רב בתחום התחביר והפונולוגיה ורב פחות בתחום המורפולוגיה. חלק גדול מן הזרות המורגשת בלשון המקרא נובע משינויים באוצר המילים. אם בוחנים את התופעות אחת לאחת, לשון…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ויצא – וַיֵּחַמְנָה

"וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרֳהָטִים בְּשִׁקֲתוֹת הַמָּיִם אֲשֶׁר תָּבֹאןָ הַצֹּאן לִשְׁתּוֹת לְנֹכַח הַצֹּאן וַיֵּחַמְנָה בְּבֹאָן לִשְׁתּוֹת" (בראשית ל, לח) במערכת הפועל המוכרת לדוברי העברית בימינו יש שתי צורות עתיד לגוף נסתרות (הֵן), ושתיהן אינן…
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

ירון, רוני ורונן

השורש רנ"ן הוא מן השורשים שהעניקו לעברית ימינו את מספר השמות הפרטיים הגדול ביותר: ירון, רוני, רינה, רון, רן, רונן, רונית, רנן ורננה הם רק חלק מהשמות.
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת פקודי – מה ממלא את מה

"וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן. וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן" (שמות מ, לד–לה) בימינו אנחנו אומרים: הדלי מלא מים,…
המשך קריאה >>

שבועות

נעמי

השם נָעֳמִי הוא צורת נטייה של שם העצם נֹעַם (בלי ניקוד נועם), ככל הנראה בכינוי קניין לגוף ראשון יחיד – כלומר, נעמי פירושו 'הנועם שלי' (כמו 'התֹּאַר שלי' – תָּאֳרִי). השורש נע"ם מוכר בעברית גם…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת שלח – על לשון השבועה במקרא

"וְאוּלָם חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ, כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי, אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ואתחנן – ואהבת

בפרשת ואתחנן אנו פוגשים את אחד הטקסטים המכוננים במסורת היהודית – שמע ישראל. בתחילת קריאת שמע נאמר "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ" (דברים ו, ה). צורת הפועל וְאָהַבְתָּ נראית כצורה…
המשך קריאה >>

יום העצמאות

הומייה וצופייה

כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה, וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה במילים האלה נפתח ההמנון הלאומי של מדינת ישראל "הַתִּקְוָה", המבוסס על שני בתיו הראשונים של השיר "תִּקְוָתֵנוּ" שחיבר המשורר העברי נפתלי הרץ…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

ו' ההיפוך

שתי צורות הפועל המרכזיות בעברית לדורותיה הן אלו: (א) זו שהגופים מצוינים בסופה: לבשתי, לבשנו, לבשתם וכו'; (ב) זו שהגופים מצוינים בתחילתה:  אלבש, תלבש, ילבש, נלבש. את האחת – המכוּנה קָטַל – אנו נוהגים לזהות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מתקוטטים בעברית: מדון, תככים, ניצים, התגלע, יישרו את ההדורים

מָדוֹן מדון פירושו ריב: "אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי, אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן לְכָל הָאָרֶץ" (ירמיהו טו, י). המילה מָדוֹן קשורה למילה דִּין בשורשה וגם בתוכנה: במקרא המילים רִיב, דִּין ומִשְׁפָּט באות בהקשרים קרובים ואף…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אבני שפה: אבן שואבת, אבן נגף, אבן בוחן, כאבן שאין לה הופכין

אֶבֶן שׁוֹאֶבֶת אבן שואבת היא מגנט או אבן בעלת תכונות מגנטיות. בתלמוד הבבלי (סוטה מז ע"א ועוד) נחלקו חכמים מה היה חטאו החמור של גֵּיחֲזִי נער אלישע שבגללו לא ניתנה לו הזדמנות לעשות תשובה.  לפי אחת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אמצו ביטוי: לאשורו, מתום, נופך, קב ונקי

לַאֲשׁוּרוֹ כיום 'מבינים דברים לַאשורם', 'רואים את המצב לַאשורו' וכדומה – והכוונה היא להבנה או לראייה נכוחה ומדויקת. מניין הביטוי? במשלי נאמר: "פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ" (יד, טו). המילה 'אשור' מופיעה כמה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים ממגילת איכה לתשעה באב: העיב, מרודים, מגינת לב, הכפיש

הֵעִיב הפועל הֵעִיב מופיע פעם אחת בתנ"ך במגילת איכה: "אֵיכָה יָעִיב בְּאַפּוֹ אֲדֹנָי אֶת בַּת צִיּוֹן, הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל" (איכה ב, א). לפי ההסבר המקובל בפרשנות ובמחקר הֵעִיב הוא פועל גְּזוּר שֵׁם מן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים חמות: מכווה, יקוד, רשף, תלאובות

מִכְוָה מכווה היא מקום בעור שנצרב באש. המילה מכווה נזכרת בספר ויקרא פרק יג. למשל: "אוֹ בָשָׂר כִּי יִהְיֶה בְעֹרוֹ מִכְוַת אֵשׁ". מכווה נרדפת לכווייה – גם היא מלשון המקרא: "וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מחידושי ביאליק: גחלילית, מעפל, ערגה, קדחתני

מבית היוצר של חיים נחמן ביאליק, מנשיאי ועד הלשון העברית, לציון 79 שנים למותו – כ"א בתמוז תרצ"ד (על פי "מלון חדושי ח. נ. ביאליק" מאת יצחק אבינרי, תל־אביב תרצ"ה) גַּחְלִילִית גחלילית היא חיפושית שבקצה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ימאות עברית: השקה, אספנה, חיבל, מִרְתָּק

מבחר מונחים מן המילון למונחי כלי שיט קטנים ומעגנות שאושר באקדמיה בשנת תשע"ג (2013) הַשָּׁקָה השקה של כלי שיט היא הורדתו מן היבשה אל המים, בעיקר לפני הפלגתו הראשונה. הִשִּׁיק והַשָּׁקָה קשורים אל נָשַׁק ונְשִׁיקָה (הדגש בשי"ן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בין שואה לתקומה: אוד מוצל, יד ושם, נס, משואה, קוממיות, שבות

אוּד מֻצָּל אוד מוצל הוא ביטוי המתאר אדם שניצל בקושי מכליה. המילה אוד מקורה בתנ"ך ומשמעה גזר עץ. בתלמוד הבבלי נזכר כלי בשם זה – כנראה גזר עץ ששימש להפיכת גחלים. את האוד המקראי אנו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילות שמחה ושיר: מרצדת, צהלולים, נעימון, חדשיר

מִרְצֶדֶת (מובייל) מרצדת היא קישוט או צעצוע עשוי מעצמים תלויים (דמויות של חיות, פעמונים וכיוצא בהם) המתנועעים בשיווי משקל למשב אוויר או מופעלים על ידי סוללות או קפיץ. הפועל רִצֵּד נזכר פעם אחת בתנ"ך: "לָמָּה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בין כסה לעשור: ארשת, הוחיל, קיקיוני

אֲרֶשֶׁת המילה אֲרֶשֶׁת מופיעה בתנ"ך פעם אחת בלבד: "תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל מָנַעְתָּ" (תהלים כא, ג). לדעת חוקרים בני ימינו אֲרֶשֶׁת היא בקשה ומשאלה, כפי שעולה ממילים דומות בשפות שמיות עתיקות ומן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית חברתית: שיחור, החפצה, עיליתנות, גבֵר, שלטני

שִׁחוּר (reaching out) שיחור הוא מונח בתחום הבריאות והרווחה: המוסד המטפל אינו ממתין למטופלים שיבואו אליו אלא יוצא לקראתם, מביא את המידע לפתחם, מאתר אנשים בסיכון וכדומה. את המילה הציע חבר הוועדה למילים בשימוש כללי…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

רואים וקוראים בעברית: צג, גופן, מתאר, רמז צץ, צרופה

צָג (display device) צג הוא מכשיר אלקטרוני המציג טקסט או תמונה: צג המחשב, צג טיסות ונחיתות בבית נתיבות, צג באוטובוס המודיע על התחנה הבאה. יש גם צגים שהם חלק של מכשיר, כגון צג של שעון…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

כלים למשקה מן המקרא ועד היום: צפחת, קנקן, לגין, מַשפה

צַפַּחַת צפחת היא מילה מקראית המציינת כלי קטן לנוזלים. הארכאולוגים מזהים את הצפחת עם כלֵי חרס שצורתם מעין בקבוק שטוח ומעוגל שבחלקו העליון פייה. בתנ"ך יש צפחת מים וצפחת שמן. צפחת השמן נזכרת בדברי אליהו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ים של מילים: אדווה, דוכי, משבר, נחשול

אַדְוָה (ripple) אדווה היא גלים קטנים על פני הים. המילה אדווה לקוחה מן הארמית של התלמוד הבבלי. בתיאור אבני המקדש שבנה הורדוס נאמר שנראו "כאדוותא דְּיַמָּא", ומפרש רש"י: "שהאבנים משונים במראיהן זו מזו, והעיניים המסתכלות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אומנות עברית: הדבק, מזערת, חלון מסכית, פעלולים

הֶדְבֵּק (קולז') הֶדְבֵּק הוא יצירת תמונה על ידי הדבקה של פיסות נייר, פיסות בד, קטעי תצלומים וכדומה. התמונה שנוצרת אף היא נקראת הֶדְבֵּק. בתחום התסריטאות והמחזאות הדבק הוא צירוף של רכיבים רבים שלכאורה אינם שייכים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שפה יפה – מילים מתחום הקוסמטיקה והתשפורת: תחפיף, אל־ריח, מסקרת, בסיס אפור

תַּחְפִּיף (שמפו) תחפיף הוא תכשיר לחפיפת הראש. המילה תַּחְפִּיף מצטרפת לקבוצה גדולה של מילים באותו משקל המציינות תכשירים וחומרים, ובהן תַּחְלִיב, תַּרְחִיף, תַּרְחִיץ, תַּמְהִיל, תַּחְמִיץ (מרינדה), תַּרְכִּיז, תַּרְסִיס, תַּרְכִּיב. ועוד ברשימה הזאת המילים המחודשות תַּקְרִישׁ…
המשך קריאה >>

מאמרים

בין לשון המקרא ללשון ימינו

ההשוואה בין לשון המקרא ללשון ימינו מעלה שהפער ביניהן רב בתחום התחביר והפונולוגיה ורב פחות בתחום המורפולוגיה. חלק גדול מן הזרות המורגשת בלשון המקרא נובע משינויים באוצר המילים. אם בוחנים את התופעות אחת לאחת, לשון…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ויצא – וַיֵּחַמְנָה

"וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרֳהָטִים בְּשִׁקֲתוֹת הַמָּיִם אֲשֶׁר תָּבֹאןָ הַצֹּאן לִשְׁתּוֹת לְנֹכַח הַצֹּאן וַיֵּחַמְנָה בְּבֹאָן לִשְׁתּוֹת" (בראשית ל, לח) במערכת הפועל המוכרת לדוברי העברית בימינו יש שתי צורות עתיד לגוף נסתרות (הֵן), ושתיהן אינן…
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

ירון, רוני ורונן

השורש רנ"ן הוא מן השורשים שהעניקו לעברית ימינו את מספר השמות הפרטיים הגדול ביותר: ירון, רוני, רינה, רון, רן, רונן, רונית, רנן ורננה הם רק חלק מהשמות.
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת פקודי – מה ממלא את מה

"וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן. וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן" (שמות מ, לד–לה) בימינו אנחנו אומרים: הדלי מלא מים,…
המשך קריאה >>

שבועות

נעמי

השם נָעֳמִי הוא צורת נטייה של שם העצם נֹעַם (בלי ניקוד נועם), ככל הנראה בכינוי קניין לגוף ראשון יחיד – כלומר, נעמי פירושו 'הנועם שלי' (כמו 'התֹּאַר שלי' – תָּאֳרִי). השורש נע"ם מוכר בעברית גם…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת שלח – על לשון השבועה במקרא

"וְאוּלָם חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ, כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי, אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ואתחנן – ואהבת

בפרשת ואתחנן אנו פוגשים את אחד הטקסטים המכוננים במסורת היהודית – שמע ישראל. בתחילת קריאת שמע נאמר "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ" (דברים ו, ה). צורת הפועל וְאָהַבְתָּ נראית כצורה…
המשך קריאה >>

יום העצמאות

הומייה וצופייה

כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה, וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה במילים האלה נפתח ההמנון הלאומי של מדינת ישראל "הַתִּקְוָה", המבוסס על שני בתיו הראשונים של השיר "תִּקְוָתֵנוּ" שחיבר המשורר העברי נפתלי הרץ…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

ו' ההיפוך

שתי צורות הפועל המרכזיות בעברית לדורותיה הן אלו: (א) זו שהגופים מצוינים בסופה: לבשתי, לבשנו, לבשתם וכו'; (ב) זו שהגופים מצוינים בתחילתה:  אלבש, תלבש, ילבש, נלבש. את האחת – המכוּנה קָטַל – אנו נוהגים לזהות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מתקוטטים בעברית: מדון, תככים, ניצים, התגלע, יישרו את ההדורים

מָדוֹן מדון פירושו ריב: "אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי, אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן לְכָל הָאָרֶץ" (ירמיהו טו, י). המילה מָדוֹן קשורה למילה דִּין בשורשה וגם בתוכנה: במקרא המילים רִיב, דִּין ומִשְׁפָּט באות בהקשרים קרובים ואף…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אבני שפה: אבן שואבת, אבן נגף, אבן בוחן, כאבן שאין לה הופכין

אֶבֶן שׁוֹאֶבֶת אבן שואבת היא מגנט או אבן בעלת תכונות מגנטיות. בתלמוד הבבלי (סוטה מז ע"א ועוד) נחלקו חכמים מה היה חטאו החמור של גֵּיחֲזִי נער אלישע שבגללו לא ניתנה לו הזדמנות לעשות תשובה.  לפי אחת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אמצו ביטוי: לאשורו, מתום, נופך, קב ונקי

לַאֲשׁוּרוֹ כיום 'מבינים דברים לַאשורם', 'רואים את המצב לַאשורו' וכדומה – והכוונה היא להבנה או לראייה נכוחה ומדויקת. מניין הביטוי? במשלי נאמר: "פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ" (יד, טו). המילה 'אשור' מופיעה כמה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים ממגילת איכה לתשעה באב: העיב, מרודים, מגינת לב, הכפיש

הֵעִיב הפועל הֵעִיב מופיע פעם אחת בתנ"ך במגילת איכה: "אֵיכָה יָעִיב בְּאַפּוֹ אֲדֹנָי אֶת בַּת צִיּוֹן, הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל" (איכה ב, א). לפי ההסבר המקובל בפרשנות ובמחקר הֵעִיב הוא פועל גְּזוּר שֵׁם מן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים חמות: מכווה, יקוד, רשף, תלאובות

מִכְוָה מכווה היא מקום בעור שנצרב באש. המילה מכווה נזכרת בספר ויקרא פרק יג. למשל: "אוֹ בָשָׂר כִּי יִהְיֶה בְעֹרוֹ מִכְוַת אֵשׁ". מכווה נרדפת לכווייה – גם היא מלשון המקרא: "וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מחידושי ביאליק: גחלילית, מעפל, ערגה, קדחתני

מבית היוצר של חיים נחמן ביאליק, מנשיאי ועד הלשון העברית, לציון 79 שנים למותו – כ"א בתמוז תרצ"ד (על פי "מלון חדושי ח. נ. ביאליק" מאת יצחק אבינרי, תל־אביב תרצ"ה) גַּחְלִילִית גחלילית היא חיפושית שבקצה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ימאות עברית: השקה, אספנה, חיבל, מִרְתָּק

מבחר מונחים מן המילון למונחי כלי שיט קטנים ומעגנות שאושר באקדמיה בשנת תשע"ג (2013) הַשָּׁקָה השקה של כלי שיט היא הורדתו מן היבשה אל המים, בעיקר לפני הפלגתו הראשונה. הִשִּׁיק והַשָּׁקָה קשורים אל נָשַׁק ונְשִׁיקָה (הדגש בשי"ן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בין שואה לתקומה: אוד מוצל, יד ושם, נס, משואה, קוממיות, שבות

אוּד מֻצָּל אוד מוצל הוא ביטוי המתאר אדם שניצל בקושי מכליה. המילה אוד מקורה בתנ"ך ומשמעה גזר עץ. בתלמוד הבבלי נזכר כלי בשם זה – כנראה גזר עץ ששימש להפיכת גחלים. את האוד המקראי אנו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילות שמחה ושיר: מרצדת, צהלולים, נעימון, חדשיר

מִרְצֶדֶת (מובייל) מרצדת היא קישוט או צעצוע עשוי מעצמים תלויים (דמויות של חיות, פעמונים וכיוצא בהם) המתנועעים בשיווי משקל למשב אוויר או מופעלים על ידי סוללות או קפיץ. הפועל רִצֵּד נזכר פעם אחת בתנ"ך: "לָמָּה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בין כסה לעשור: ארשת, הוחיל, קיקיוני

אֲרֶשֶׁת המילה אֲרֶשֶׁת מופיעה בתנ"ך פעם אחת בלבד: "תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל מָנַעְתָּ" (תהלים כא, ג). לדעת חוקרים בני ימינו אֲרֶשֶׁת היא בקשה ומשאלה, כפי שעולה ממילים דומות בשפות שמיות עתיקות ומן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית חברתית: שיחור, החפצה, עיליתנות, גבֵר, שלטני

שִׁחוּר (reaching out) שיחור הוא מונח בתחום הבריאות והרווחה: המוסד המטפל אינו ממתין למטופלים שיבואו אליו אלא יוצא לקראתם, מביא את המידע לפתחם, מאתר אנשים בסיכון וכדומה. את המילה הציע חבר הוועדה למילים בשימוש כללי…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

רואים וקוראים בעברית: צג, גופן, מתאר, רמז צץ, צרופה

צָג (display device) צג הוא מכשיר אלקטרוני המציג טקסט או תמונה: צג המחשב, צג טיסות ונחיתות בבית נתיבות, צג באוטובוס המודיע על התחנה הבאה. יש גם צגים שהם חלק של מכשיר, כגון צג של שעון…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

כלים למשקה מן המקרא ועד היום: צפחת, קנקן, לגין, מַשפה

צַפַּחַת צפחת היא מילה מקראית המציינת כלי קטן לנוזלים. הארכאולוגים מזהים את הצפחת עם כלֵי חרס שצורתם מעין בקבוק שטוח ומעוגל שבחלקו העליון פייה. בתנ"ך יש צפחת מים וצפחת שמן. צפחת השמן נזכרת בדברי אליהו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ים של מילים: אדווה, דוכי, משבר, נחשול

אַדְוָה (ripple) אדווה היא גלים קטנים על פני הים. המילה אדווה לקוחה מן הארמית של התלמוד הבבלי. בתיאור אבני המקדש שבנה הורדוס נאמר שנראו "כאדוותא דְּיַמָּא", ומפרש רש"י: "שהאבנים משונים במראיהן זו מזו, והעיניים המסתכלות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אומנות עברית: הדבק, מזערת, חלון מסכית, פעלולים

הֶדְבֵּק (קולז') הֶדְבֵּק הוא יצירת תמונה על ידי הדבקה של פיסות נייר, פיסות בד, קטעי תצלומים וכדומה. התמונה שנוצרת אף היא נקראת הֶדְבֵּק. בתחום התסריטאות והמחזאות הדבק הוא צירוף של רכיבים רבים שלכאורה אינם שייכים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שפה יפה – מילים מתחום הקוסמטיקה והתשפורת: תחפיף, אל־ריח, מסקרת, בסיס אפור

תַּחְפִּיף (שמפו) תחפיף הוא תכשיר לחפיפת הראש. המילה תַּחְפִּיף מצטרפת לקבוצה גדולה של מילים באותו משקל המציינות תכשירים וחומרים, ובהן תַּחְלִיב, תַּרְחִיף, תַּרְחִיץ, תַּמְהִיל, תַּחְמִיץ (מרינדה), תַּרְכִּיז, תַּרְסִיס, תַּרְכִּיב. ועוד ברשימה הזאת המילים המחודשות תַּקְרִישׁ…
המשך קריאה >>

מאמרים

בין לשון המקרא ללשון ימינו

ההשוואה בין לשון המקרא ללשון ימינו מעלה שהפער ביניהן רב בתחום התחביר והפונולוגיה ורב פחות בתחום המורפולוגיה. חלק גדול מן הזרות המורגשת בלשון המקרא נובע משינויים באוצר המילים. אם בוחנים את התופעות אחת לאחת, לשון…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ויצא – וַיֵּחַמְנָה

"וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרֳהָטִים בְּשִׁקֲתוֹת הַמָּיִם אֲשֶׁר תָּבֹאןָ הַצֹּאן לִשְׁתּוֹת לְנֹכַח הַצֹּאן וַיֵּחַמְנָה בְּבֹאָן לִשְׁתּוֹת" (בראשית ל, לח) במערכת הפועל המוכרת לדוברי העברית בימינו יש שתי צורות עתיד לגוף נסתרות (הֵן), ושתיהן אינן…
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

ירון, רוני ורונן

השורש רנ"ן הוא מן השורשים שהעניקו לעברית ימינו את מספר השמות הפרטיים הגדול ביותר: ירון, רוני, רינה, רון, רן, רונן, רונית, רנן ורננה הם רק חלק מהשמות.
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת פקודי – מה ממלא את מה

"וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן. וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן" (שמות מ, לד–לה) בימינו אנחנו אומרים: הדלי מלא מים,…
המשך קריאה >>

שבועות

נעמי

השם נָעֳמִי הוא צורת נטייה של שם העצם נֹעַם (בלי ניקוד נועם), ככל הנראה בכינוי קניין לגוף ראשון יחיד – כלומר, נעמי פירושו 'הנועם שלי' (כמו 'התֹּאַר שלי' – תָּאֳרִי). השורש נע"ם מוכר בעברית גם…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת שלח – על לשון השבועה במקרא

"וְאוּלָם חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ, כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי, אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ואתחנן – ואהבת

בפרשת ואתחנן אנו פוגשים את אחד הטקסטים המכוננים במסורת היהודית – שמע ישראל. בתחילת קריאת שמע נאמר "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ" (דברים ו, ה). צורת הפועל וְאָהַבְתָּ נראית כצורה…
המשך קריאה >>

יום העצמאות

הומייה וצופייה

כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה, וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה במילים האלה נפתח ההמנון הלאומי של מדינת ישראל "הַתִּקְוָה", המבוסס על שני בתיו הראשונים של השיר "תִּקְוָתֵנוּ" שחיבר המשורר העברי נפתלי הרץ…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

ו' ההיפוך

שתי צורות הפועל המרכזיות בעברית לדורותיה הן אלו: (א) זו שהגופים מצוינים בסופה: לבשתי, לבשנו, לבשתם וכו'; (ב) זו שהגופים מצוינים בתחילתה:  אלבש, תלבש, ילבש, נלבש. את האחת – המכוּנה קָטַל – אנו נוהגים לזהות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מתקוטטים בעברית: מדון, תככים, ניצים, התגלע, יישרו את ההדורים

מָדוֹן מדון פירושו ריב: "אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי, אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן לְכָל הָאָרֶץ" (ירמיהו טו, י). המילה מָדוֹן קשורה למילה דִּין בשורשה וגם בתוכנה: במקרא המילים רִיב, דִּין ומִשְׁפָּט באות בהקשרים קרובים ואף…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אבני שפה: אבן שואבת, אבן נגף, אבן בוחן, כאבן שאין לה הופכין

אֶבֶן שׁוֹאֶבֶת אבן שואבת היא מגנט או אבן בעלת תכונות מגנטיות. בתלמוד הבבלי (סוטה מז ע"א ועוד) נחלקו חכמים מה היה חטאו החמור של גֵּיחֲזִי נער אלישע שבגללו לא ניתנה לו הזדמנות לעשות תשובה.  לפי אחת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אמצו ביטוי: לאשורו, מתום, נופך, קב ונקי

לַאֲשׁוּרוֹ כיום 'מבינים דברים לַאשורם', 'רואים את המצב לַאשורו' וכדומה – והכוונה היא להבנה או לראייה נכוחה ומדויקת. מניין הביטוי? במשלי נאמר: "פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ" (יד, טו). המילה 'אשור' מופיעה כמה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים ממגילת איכה לתשעה באב: העיב, מרודים, מגינת לב, הכפיש

הֵעִיב הפועל הֵעִיב מופיע פעם אחת בתנ"ך במגילת איכה: "אֵיכָה יָעִיב בְּאַפּוֹ אֲדֹנָי אֶת בַּת צִיּוֹן, הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל" (איכה ב, א). לפי ההסבר המקובל בפרשנות ובמחקר הֵעִיב הוא פועל גְּזוּר שֵׁם מן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים חמות: מכווה, יקוד, רשף, תלאובות

מִכְוָה מכווה היא מקום בעור שנצרב באש. המילה מכווה נזכרת בספר ויקרא פרק יג. למשל: "אוֹ בָשָׂר כִּי יִהְיֶה בְעֹרוֹ מִכְוַת אֵשׁ". מכווה נרדפת לכווייה – גם היא מלשון המקרא: "וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מחידושי ביאליק: גחלילית, מעפל, ערגה, קדחתני

מבית היוצר של חיים נחמן ביאליק, מנשיאי ועד הלשון העברית, לציון 79 שנים למותו – כ"א בתמוז תרצ"ד (על פי "מלון חדושי ח. נ. ביאליק" מאת יצחק אבינרי, תל־אביב תרצ"ה) גַּחְלִילִית גחלילית היא חיפושית שבקצה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ימאות עברית: השקה, אספנה, חיבל, מִרְתָּק

מבחר מונחים מן המילון למונחי כלי שיט קטנים ומעגנות שאושר באקדמיה בשנת תשע"ג (2013) הַשָּׁקָה השקה של כלי שיט היא הורדתו מן היבשה אל המים, בעיקר לפני הפלגתו הראשונה. הִשִּׁיק והַשָּׁקָה קשורים אל נָשַׁק ונְשִׁיקָה (הדגש בשי"ן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בין שואה לתקומה: אוד מוצל, יד ושם, נס, משואה, קוממיות, שבות

אוּד מֻצָּל אוד מוצל הוא ביטוי המתאר אדם שניצל בקושי מכליה. המילה אוד מקורה בתנ"ך ומשמעה גזר עץ. בתלמוד הבבלי נזכר כלי בשם זה – כנראה גזר עץ ששימש להפיכת גחלים. את האוד המקראי אנו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילות שמחה ושיר: מרצדת, צהלולים, נעימון, חדשיר

מִרְצֶדֶת (מובייל) מרצדת היא קישוט או צעצוע עשוי מעצמים תלויים (דמויות של חיות, פעמונים וכיוצא בהם) המתנועעים בשיווי משקל למשב אוויר או מופעלים על ידי סוללות או קפיץ. הפועל רִצֵּד נזכר פעם אחת בתנ"ך: "לָמָּה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בין כסה לעשור: ארשת, הוחיל, קיקיוני

אֲרֶשֶׁת המילה אֲרֶשֶׁת מופיעה בתנ"ך פעם אחת בלבד: "תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל מָנַעְתָּ" (תהלים כא, ג). לדעת חוקרים בני ימינו אֲרֶשֶׁת היא בקשה ומשאלה, כפי שעולה ממילים דומות בשפות שמיות עתיקות ומן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית חברתית: שיחור, החפצה, עיליתנות, גבֵר, שלטני

שִׁחוּר (reaching out) שיחור הוא מונח בתחום הבריאות והרווחה: המוסד המטפל אינו ממתין למטופלים שיבואו אליו אלא יוצא לקראתם, מביא את המידע לפתחם, מאתר אנשים בסיכון וכדומה. את המילה הציע חבר הוועדה למילים בשימוש כללי…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

רואים וקוראים בעברית: צג, גופן, מתאר, רמז צץ, צרופה

צָג (display device) צג הוא מכשיר אלקטרוני המציג טקסט או תמונה: צג המחשב, צג טיסות ונחיתות בבית נתיבות, צג באוטובוס המודיע על התחנה הבאה. יש גם צגים שהם חלק של מכשיר, כגון צג של שעון…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

כלים למשקה מן המקרא ועד היום: צפחת, קנקן, לגין, מַשפה

צַפַּחַת צפחת היא מילה מקראית המציינת כלי קטן לנוזלים. הארכאולוגים מזהים את הצפחת עם כלֵי חרס שצורתם מעין בקבוק שטוח ומעוגל שבחלקו העליון פייה. בתנ"ך יש צפחת מים וצפחת שמן. צפחת השמן נזכרת בדברי אליהו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ים של מילים: אדווה, דוכי, משבר, נחשול

אַדְוָה (ripple) אדווה היא גלים קטנים על פני הים. המילה אדווה לקוחה מן הארמית של התלמוד הבבלי. בתיאור אבני המקדש שבנה הורדוס נאמר שנראו "כאדוותא דְּיַמָּא", ומפרש רש"י: "שהאבנים משונים במראיהן זו מזו, והעיניים המסתכלות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אומנות עברית: הדבק, מזערת, חלון מסכית, פעלולים

הֶדְבֵּק (קולז') הֶדְבֵּק הוא יצירת תמונה על ידי הדבקה של פיסות נייר, פיסות בד, קטעי תצלומים וכדומה. התמונה שנוצרת אף היא נקראת הֶדְבֵּק. בתחום התסריטאות והמחזאות הדבק הוא צירוף של רכיבים רבים שלכאורה אינם שייכים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שפה יפה – מילים מתחום הקוסמטיקה והתשפורת: תחפיף, אל־ריח, מסקרת, בסיס אפור

תַּחְפִּיף (שמפו) תחפיף הוא תכשיר לחפיפת הראש. המילה תַּחְפִּיף מצטרפת לקבוצה גדולה של מילים באותו משקל המציינות תכשירים וחומרים, ובהן תַּחְלִיב, תַּרְחִיף, תַּרְחִיץ, תַּמְהִיל, תַּחְמִיץ (מרינדה), תַּרְכִּיז, תַּרְסִיס, תַּרְכִּיב. ועוד ברשימה הזאת המילים המחודשות תַּקְרִישׁ…
המשך קריאה >>

מאמרים

בין לשון המקרא ללשון ימינו

ההשוואה בין לשון המקרא ללשון ימינו מעלה שהפער ביניהן רב בתחום התחביר והפונולוגיה ורב פחות בתחום המורפולוגיה. חלק גדול מן הזרות המורגשת בלשון המקרא נובע משינויים באוצר המילים. אם בוחנים את התופעות אחת לאחת, לשון…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ויצא – וַיֵּחַמְנָה

"וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרֳהָטִים בְּשִׁקֲתוֹת הַמָּיִם אֲשֶׁר תָּבֹאןָ הַצֹּאן לִשְׁתּוֹת לְנֹכַח הַצֹּאן וַיֵּחַמְנָה בְּבֹאָן לִשְׁתּוֹת" (בראשית ל, לח) במערכת הפועל המוכרת לדוברי העברית בימינו יש שתי צורות עתיד לגוף נסתרות (הֵן), ושתיהן אינן…
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

ירון, רוני ורונן

השורש רנ"ן הוא מן השורשים שהעניקו לעברית ימינו את מספר השמות הפרטיים הגדול ביותר: ירון, רוני, רינה, רון, רן, רונן, רונית, רנן ורננה הם רק חלק מהשמות.
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת פקודי – מה ממלא את מה

"וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן. וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן" (שמות מ, לד–לה) בימינו אנחנו אומרים: הדלי מלא מים,…
המשך קריאה >>

שבועות

נעמי

השם נָעֳמִי הוא צורת נטייה של שם העצם נֹעַם (בלי ניקוד נועם), ככל הנראה בכינוי קניין לגוף ראשון יחיד – כלומר, נעמי פירושו 'הנועם שלי' (כמו 'התֹּאַר שלי' – תָּאֳרִי). השורש נע"ם מוכר בעברית גם…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת שלח – על לשון השבועה במקרא

"וְאוּלָם חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ, כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי, אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ואתחנן – ואהבת

בפרשת ואתחנן אנו פוגשים את אחד הטקסטים המכוננים במסורת היהודית – שמע ישראל. בתחילת קריאת שמע נאמר "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ" (דברים ו, ה). צורת הפועל וְאָהַבְתָּ נראית כצורה…
המשך קריאה >>

יום העצמאות

הומייה וצופייה

כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה, וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה במילים האלה נפתח ההמנון הלאומי של מדינת ישראל "הַתִּקְוָה", המבוסס על שני בתיו הראשונים של השיר "תִּקְוָתֵנוּ" שחיבר המשורר העברי נפתלי הרץ…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

ו' ההיפוך

שתי צורות הפועל המרכזיות בעברית לדורותיה הן אלו: (א) זו שהגופים מצוינים בסופה: לבשתי, לבשנו, לבשתם וכו'; (ב) זו שהגופים מצוינים בתחילתה:  אלבש, תלבש, ילבש, נלבש. את האחת – המכוּנה קָטַל – אנו נוהגים לזהות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מתקוטטים בעברית: מדון, תככים, ניצים, התגלע, יישרו את ההדורים

מָדוֹן מדון פירושו ריב: "אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי, אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן לְכָל הָאָרֶץ" (ירמיהו טו, י). המילה מָדוֹן קשורה למילה דִּין בשורשה וגם בתוכנה: במקרא המילים רִיב, דִּין ומִשְׁפָּט באות בהקשרים קרובים ואף…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אבני שפה: אבן שואבת, אבן נגף, אבן בוחן, כאבן שאין לה הופכין

אֶבֶן שׁוֹאֶבֶת אבן שואבת היא מגנט או אבן בעלת תכונות מגנטיות. בתלמוד הבבלי (סוטה מז ע"א ועוד) נחלקו חכמים מה היה חטאו החמור של גֵּיחֲזִי נער אלישע שבגללו לא ניתנה לו הזדמנות לעשות תשובה.  לפי אחת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אמצו ביטוי: לאשורו, מתום, נופך, קב ונקי

לַאֲשׁוּרוֹ כיום 'מבינים דברים לַאשורם', 'רואים את המצב לַאשורו' וכדומה – והכוונה היא להבנה או לראייה נכוחה ומדויקת. מניין הביטוי? במשלי נאמר: "פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ" (יד, טו). המילה 'אשור' מופיעה כמה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים ממגילת איכה לתשעה באב: העיב, מרודים, מגינת לב, הכפיש

הֵעִיב הפועל הֵעִיב מופיע פעם אחת בתנ"ך במגילת איכה: "אֵיכָה יָעִיב בְּאַפּוֹ אֲדֹנָי אֶת בַּת צִיּוֹן, הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל" (איכה ב, א). לפי ההסבר המקובל בפרשנות ובמחקר הֵעִיב הוא פועל גְּזוּר שֵׁם מן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים חמות: מכווה, יקוד, רשף, תלאובות

מִכְוָה מכווה היא מקום בעור שנצרב באש. המילה מכווה נזכרת בספר ויקרא פרק יג. למשל: "אוֹ בָשָׂר כִּי יִהְיֶה בְעֹרוֹ מִכְוַת אֵשׁ". מכווה נרדפת לכווייה – גם היא מלשון המקרא: "וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מחידושי ביאליק: גחלילית, מעפל, ערגה, קדחתני

מבית היוצר של חיים נחמן ביאליק, מנשיאי ועד הלשון העברית, לציון 79 שנים למותו – כ"א בתמוז תרצ"ד (על פי "מלון חדושי ח. נ. ביאליק" מאת יצחק אבינרי, תל־אביב תרצ"ה) גַּחְלִילִית גחלילית היא חיפושית שבקצה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ימאות עברית: השקה, אספנה, חיבל, מִרְתָּק

מבחר מונחים מן המילון למונחי כלי שיט קטנים ומעגנות שאושר באקדמיה בשנת תשע"ג (2013) הַשָּׁקָה השקה של כלי שיט היא הורדתו מן היבשה אל המים, בעיקר לפני הפלגתו הראשונה. הִשִּׁיק והַשָּׁקָה קשורים אל נָשַׁק ונְשִׁיקָה (הדגש בשי"ן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בין שואה לתקומה: אוד מוצל, יד ושם, נס, משואה, קוממיות, שבות

אוּד מֻצָּל אוד מוצל הוא ביטוי המתאר אדם שניצל בקושי מכליה. המילה אוד מקורה בתנ"ך ומשמעה גזר עץ. בתלמוד הבבלי נזכר כלי בשם זה – כנראה גזר עץ ששימש להפיכת גחלים. את האוד המקראי אנו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילות שמחה ושיר: מרצדת, צהלולים, נעימון, חדשיר

מִרְצֶדֶת (מובייל) מרצדת היא קישוט או צעצוע עשוי מעצמים תלויים (דמויות של חיות, פעמונים וכיוצא בהם) המתנועעים בשיווי משקל למשב אוויר או מופעלים על ידי סוללות או קפיץ. הפועל רִצֵּד נזכר פעם אחת בתנ"ך: "לָמָּה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בין כסה לעשור: ארשת, הוחיל, קיקיוני

אֲרֶשֶׁת המילה אֲרֶשֶׁת מופיעה בתנ"ך פעם אחת בלבד: "תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל מָנַעְתָּ" (תהלים כא, ג). לדעת חוקרים בני ימינו אֲרֶשֶׁת היא בקשה ומשאלה, כפי שעולה ממילים דומות בשפות שמיות עתיקות ומן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית חברתית: שיחור, החפצה, עיליתנות, גבֵר, שלטני

שִׁחוּר (reaching out) שיחור הוא מונח בתחום הבריאות והרווחה: המוסד המטפל אינו ממתין למטופלים שיבואו אליו אלא יוצא לקראתם, מביא את המידע לפתחם, מאתר אנשים בסיכון וכדומה. את המילה הציע חבר הוועדה למילים בשימוש כללי…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

רואים וקוראים בעברית: צג, גופן, מתאר, רמז צץ, צרופה

צָג (display device) צג הוא מכשיר אלקטרוני המציג טקסט או תמונה: צג המחשב, צג טיסות ונחיתות בבית נתיבות, צג באוטובוס המודיע על התחנה הבאה. יש גם צגים שהם חלק של מכשיר, כגון צג של שעון…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

כלים למשקה מן המקרא ועד היום: צפחת, קנקן, לגין, מַשפה

צַפַּחַת צפחת היא מילה מקראית המציינת כלי קטן לנוזלים. הארכאולוגים מזהים את הצפחת עם כלֵי חרס שצורתם מעין בקבוק שטוח ומעוגל שבחלקו העליון פייה. בתנ"ך יש צפחת מים וצפחת שמן. צפחת השמן נזכרת בדברי אליהו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ים של מילים: אדווה, דוכי, משבר, נחשול

אַדְוָה (ripple) אדווה היא גלים קטנים על פני הים. המילה אדווה לקוחה מן הארמית של התלמוד הבבלי. בתיאור אבני המקדש שבנה הורדוס נאמר שנראו "כאדוותא דְּיַמָּא", ומפרש רש"י: "שהאבנים משונים במראיהן זו מזו, והעיניים המסתכלות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אומנות עברית: הדבק, מזערת, חלון מסכית, פעלולים

הֶדְבֵּק (קולז') הֶדְבֵּק הוא יצירת תמונה על ידי הדבקה של פיסות נייר, פיסות בד, קטעי תצלומים וכדומה. התמונה שנוצרת אף היא נקראת הֶדְבֵּק. בתחום התסריטאות והמחזאות הדבק הוא צירוף של רכיבים רבים שלכאורה אינם שייכים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שפה יפה – מילים מתחום הקוסמטיקה והתשפורת: תחפיף, אל־ריח, מסקרת, בסיס אפור

תַּחְפִּיף (שמפו) תחפיף הוא תכשיר לחפיפת הראש. המילה תַּחְפִּיף מצטרפת לקבוצה גדולה של מילים באותו משקל המציינות תכשירים וחומרים, ובהן תַּחְלִיב, תַּרְחִיף, תַּרְחִיץ, תַּמְהִיל, תַּחְמִיץ (מרינדה), תַּרְכִּיז, תַּרְסִיס, תַּרְכִּיב. ועוד ברשימה הזאת המילים המחודשות תַּקְרִישׁ…
המשך קריאה >>

מאמרים

בין לשון המקרא ללשון ימינו

ההשוואה בין לשון המקרא ללשון ימינו מעלה שהפער ביניהן רב בתחום התחביר והפונולוגיה ורב פחות בתחום המורפולוגיה. חלק גדול מן הזרות המורגשת בלשון המקרא נובע משינויים באוצר המילים. אם בוחנים את התופעות אחת לאחת, לשון…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ויצא – וַיֵּחַמְנָה

"וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרֳהָטִים בְּשִׁקֲתוֹת הַמָּיִם אֲשֶׁר תָּבֹאןָ הַצֹּאן לִשְׁתּוֹת לְנֹכַח הַצֹּאן וַיֵּחַמְנָה בְּבֹאָן לִשְׁתּוֹת" (בראשית ל, לח) במערכת הפועל המוכרת לדוברי העברית בימינו יש שתי צורות עתיד לגוף נסתרות (הֵן), ושתיהן אינן…
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

ירון, רוני ורונן

השורש רנ"ן הוא מן השורשים שהעניקו לעברית ימינו את מספר השמות הפרטיים הגדול ביותר: ירון, רוני, רינה, רון, רן, רונן, רונית, רנן ורננה הם רק חלק מהשמות.
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת פקודי – מה ממלא את מה

"וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן. וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן" (שמות מ, לד–לה) בימינו אנחנו אומרים: הדלי מלא מים,…
המשך קריאה >>

שבועות

נעמי

השם נָעֳמִי הוא צורת נטייה של שם העצם נֹעַם (בלי ניקוד נועם), ככל הנראה בכינוי קניין לגוף ראשון יחיד – כלומר, נעמי פירושו 'הנועם שלי' (כמו 'התֹּאַר שלי' – תָּאֳרִי). השורש נע"ם מוכר בעברית גם…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת שלח – על לשון השבועה במקרא

"וְאוּלָם חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ, כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי, אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ואתחנן – ואהבת

בפרשת ואתחנן אנו פוגשים את אחד הטקסטים המכוננים במסורת היהודית – שמע ישראל. בתחילת קריאת שמע נאמר "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ" (דברים ו, ה). צורת הפועל וְאָהַבְתָּ נראית כצורה…
המשך קריאה >>

יום העצמאות

הומייה וצופייה

כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה, וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה במילים האלה נפתח ההמנון הלאומי של מדינת ישראל "הַתִּקְוָה", המבוסס על שני בתיו הראשונים של השיר "תִּקְוָתֵנוּ" שחיבר המשורר העברי נפתלי הרץ…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

ו' ההיפוך

שתי צורות הפועל המרכזיות בעברית לדורותיה הן אלו: (א) זו שהגופים מצוינים בסופה: לבשתי, לבשנו, לבשתם וכו'; (ב) זו שהגופים מצוינים בתחילתה:  אלבש, תלבש, ילבש, נלבש. את האחת – המכוּנה קָטַל – אנו נוהגים לזהות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מתקוטטים בעברית: מדון, תככים, ניצים, התגלע, יישרו את ההדורים

מָדוֹן מדון פירושו ריב: "אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי, אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן לְכָל הָאָרֶץ" (ירמיהו טו, י). המילה מָדוֹן קשורה למילה דִּין בשורשה וגם בתוכנה: במקרא המילים רִיב, דִּין ומִשְׁפָּט באות בהקשרים קרובים ואף…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אבני שפה: אבן שואבת, אבן נגף, אבן בוחן, כאבן שאין לה הופכין

אֶבֶן שׁוֹאֶבֶת אבן שואבת היא מגנט או אבן בעלת תכונות מגנטיות. בתלמוד הבבלי (סוטה מז ע"א ועוד) נחלקו חכמים מה היה חטאו החמור של גֵּיחֲזִי נער אלישע שבגללו לא ניתנה לו הזדמנות לעשות תשובה.  לפי אחת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

אמצו ביטוי: לאשורו, מתום, נופך, קב ונקי

לַאֲשׁוּרוֹ כיום 'מבינים דברים לַאשורם', 'רואים את המצב לַאשורו' וכדומה – והכוונה היא להבנה או לראייה נכוחה ומדויקת. מניין הביטוי? במשלי נאמר: "פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ" (יד, טו). המילה 'אשור' מופיעה כמה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים ממגילת איכה לתשעה באב: העיב, מרודים, מגינת לב, הכפיש

הֵעִיב הפועל הֵעִיב מופיע פעם אחת בתנ"ך במגילת איכה: "אֵיכָה יָעִיב בְּאַפּוֹ אֲדֹנָי אֶת בַּת צִיּוֹן, הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל" (איכה ב, א). לפי ההסבר המקובל בפרשנות ובמחקר הֵעִיב הוא פועל גְּזוּר שֵׁם מן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים חמות: מכווה, יקוד, רשף, תלאובות

מִכְוָה מכווה היא מקום בעור שנצרב באש. המילה מכווה נזכרת בספר ויקרא פרק יג. למשל: "אוֹ בָשָׂר כִּי יִהְיֶה בְעֹרוֹ מִכְוַת אֵשׁ". מכווה נרדפת לכווייה – גם היא מלשון המקרא: "וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מחידושי ביאליק: גחלילית, מעפל, ערגה, קדחתני

מבית היוצר של חיים נחמן ביאליק, מנשיאי ועד הלשון העברית, לציון 79 שנים למותו – כ"א בתמוז תרצ"ד (על פי "מלון חדושי ח. נ. ביאליק" מאת יצחק אבינרי, תל־אביב תרצ"ה) גַּחְלִילִית גחלילית היא חיפושית שבקצה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ימאות עברית: השקה, אספנה, חיבל, מִרְתָּק

מבחר מונחים מן המילון למונחי כלי שיט קטנים ומעגנות שאושר באקדמיה בשנת תשע"ג (2013) הַשָּׁקָה השקה של כלי שיט היא הורדתו מן היבשה אל המים, בעיקר לפני הפלגתו הראשונה. הִשִּׁיק והַשָּׁקָה קשורים אל נָשַׁק ונְשִׁיקָה (הדגש בשי"ן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בין שואה לתקומה: אוד מוצל, יד ושם, נס, משואה, קוממיות, שבות

אוּד מֻצָּל אוד מוצל הוא ביטוי המתאר אדם שניצל בקושי מכליה. המילה אוד מקורה בתנ"ך ומשמעה גזר עץ. בתלמוד הבבלי נזכר כלי בשם זה – כנראה גזר עץ ששימש להפיכת גחלים. את האוד המקראי אנו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>