קטגוריה: סמ"ך

6 תשובות ורשימות

מבחר תשובות

פָּרַס או פָּרַשׂ?

מלכתחילה מתקיימים בעברית שני שורשים: האחד פר"ס בהוראת 'חתך' והאחר פר"שׂ בהוראת 'שָׁטַח', 'פיזר'. ואולם כבר בכתבי היד ובדפוסים של ספרות חז"ל אנו מוצאים שגם השורש השני, שהוראתו שיטוח ופיזור, נכתב לעיתים בסמ"ך. כך למשל במסכת סוכה מן המשנה: "פרס [נוסח אחר: פירס] עליה סדין מפני החמה או תחתיה מפני הנְשָׁר [העלים הנושרים]". ככלל חל…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

בפרוס השנה החדשה

לקראת ראש השנה אנו מקבלים איגרות 'שנה טובה' שברבות מהן כתוב "בפרוס השנה החדשה…". מה פירוש המילה בפרוס? על פי ההסבר המקובל פְּרוֹס היא מילת יחס יוונית שפירושה 'לפני', 'לקראת', 'בכיוון'. במשנה ובתלמוד נקלטה מילה זו בצירוף מילת היחס העברית ב־ (בפרוס) במשמעות 'לפני', 'ערב': "בשלשה פרקים בשנה תורמין את הלשכה: בפרוס הפסח, בפרוס עצרת [=שבועות], בפרוס…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

תפיסה או תפישה?

במקרא משמש השורש תפ"שׂ בלבד, כגון "וָאֶתְפֹּשׂ בִּשְׁנֵי הַלֻּחֹת וָאַשְׁלִכֵם" (דברים ט, יז). בלשון חז"ל אנו מוצאים מעבר משׂי"ן לסמ"ך (כמו במקרים אחרים), כגון "מה עשה אותו המלך, תפס את העבד בידו והכניסו לבית גנזיו והראהו כלי כסף וכלי זהב…" (מכילתא דרשב"י ג, ח). יש הסוברים שכל אחד משני הכתיבים ראוי לשמש למשמעות אחרת: האחד…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

שְׁדֵרוֹת או שְׂדֵרוֹת?

המילה שְׂדֵרָה ושם העיר שְׂדֵרוֹת נֶהגים בשׂי"ן שמאלית. המילה באה במקרא בצורת הרבים שְׂדֵרוֹת בשני הקשרים: (א) בניית בית המקדש – "וַיִּבֶן אֶת הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ וַיִּסְפֹּן אֶת הַבַּיִת גֵּבִים וּשְׂדֵרֹת בָּאֲרָזִים" (מלכים א ו, ט). מקובל לפרש שמדובר בקורות עצים סדורות בבניין; (ב) המלכת יואש שהייתה כרוכה במאבק בעתליה המולכת על הארץ. לקראת טקס ההמלכה…
המשך קריאה נעימה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 26

תוכן העניינים התכנסות בבית נשיא המדינה לציון יובל לאקדמיה ללשון, עמ' 1 החלטות בדקדוק – דרמתי או דרמטי מאת רונית גדיש, עמ' 2 כתיב שמות תואר לועזיים: ארומטי/ארומתי, דרמטי/דרמתי, סיסטמטי/סיסטמתי, סכמטי/סכמתי, פרדוקסלי/פרדוקסי ועוד  מי מכיר? מי יודע? מאת סמדר ברק (מכון מזי"א), עמ' 2 מנשיא העדה לנשיא המדינה מאת רונית גדיש, עמ' 3 מדברי נשיא…
המשך קריאה נעימה >>

למד לשונך

למד לשונך 10

מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנים תשנ"ג–תשנ"ה הערת עדכון: בסומת > בשומת (תשע"ג).

לא מצאתם תשובה לשאלתכם? שאלו כאן