נושא: סמיכות

עניין של סגנון

עורך לשון או עורך לשוני? על סמיכות לעומת שם ותוארו

שאלת הבחירה בין צירוף סמיכות לצירוף שם תואר היא בעיקרה שאלת סגנון, או אם תרצו – שאלה סגנונית.
המשך קריאה >>

הגייה

נווה שאנן

האם צריך לומר נָווה שאנן או נְווה שאנן? שם העצם נָוֶה מציין ביסודו מקום פורה במדבר, מקום מרעה. בהשאלה, כבר בלשון המקרא, המילה נווה 'מקום מבטחים', 'מקום שלווה ומרגוע' ומכאן גם 'בית', 'מעון'. בעברית בת…
המשך קריאה >>

פורים

שושן פורים או פורים שושן?

האם גם אתם תמהתם על המבנה המשונה של הצירוף 'שושן פורים'? הלוא לפי הדגם הרגיל של צירופי סמיכות היה מתבקש לומר 'פורים שושן' ואפילו 'פּוּרֵי שושן' – כשם שאנו אומרים 'תענית אסתר' ולא "אסתר תענית",…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

תת־ועדה, דו־משמעי – על תחיליות וסופיות

בעברית בת ימינו רווחים צירופים כגון תת־ועדה, תלת־ממד, דו־משמעי, אי־הבנה, בין־עירוני, רַב־צדדי, מוליכוּת־על ועוד רבים. צירופים אלו נוצרו על פי מקבילות לועזיות ובראו בריאה חדשה בלשוננו. להלן נרחיב את הדיבור על דרך היווצרותם ועל הקשיים…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

יַלְדָּה–יְלָדוֹת, שִׂמְלָה–שְׂמָלוֹת – על צורות הרבים של משקלי פַּעְלָה, פִּעְלָה

המילים יַלְדָּה ושִׂמְלָה הן שתיים משמות עצם רבים השקולים במשקלים־אחים: יַלְדָּה במשקל פַּעְלָה ושִׂמְלָה במשקל פִּעְלָה. מלבד ההבדל בתנועתם הראשונה – פתח וחיריק – זהים שני המשקלים האלה בכול וידועים בנטיית רבים קשה במקצת: צורת…
המשך קריאה >>

גם וגם

סכנת מוות וסכנת חיים

הצירופים 'סכנת מוות' ו'סכנת חיים' נראים הפוכים זה מזה, ואף על פי כן הם משמשים באותה משמעות. הא כיצד? מבנה הסמיכות נפוץ מאוד בעברית, והוא עשוי להביע יחסי משמעות שונים: שייכות – 'של' (כבשת הרש,…
המשך קריאה >>

חוזרים לבית הספר (1 בספטמבר)

בֵּית סֵפֶר

צירוף המילים 'בית ספר', המוכר לכל ילד, היה מוכר גם לילדים שחיו בתקופת חז"ל. בית הספר נזכר במשנה ובתוספתא, ובתלמודים אף מסופר על תולדותיו. לפי התלמוד הירושלמי התקין שמעון בן שטח "שיהו התינוקות הולכין לבית…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

אי־הבנה, תת־קבוצה – זכר או נקבה?

אנו נשאלים לעיתים קרובות על מינם הדקדוקי של צירופים דוגמת אי־הבנה, אי־הסכמה, תת־קבוצה, דו־משמעות. צירופים אלו אינם צירופי סמיכות אלא צירופי תחילית ושם. מכיוון שתחיליות כגון אי־, תת־, דו־ אינן מילים עצמאיות – אין להן מין…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

בתי כנסת ובתי כנסיות

לצירוף בית כנסת שתי צורות ריבוי תקניות: בתי כנסת ובתי כנסיות. דרך הריבוי הרגילה של צירופי סמיכות בלשוננו היא על ידי ריבוי הנסמך (הרכיב הראשון בצירוף): בני אדם, בתי ספר, שִׂמלות כלה, נעלי בית, שעוני…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

שני נסמכים לסומך אחד

בעברית בת ימינו רווחים מבנים מעין 'מורי ותלמידי הכיתה', 'תלמידי ותלמידות המכללה', 'העלאת והורדת נוסעים', 'חיפוש והפקת גז', 'הכרעת וגזר הדין', 'מספר והיקף ההונאות'. אלו מבני סמיכות שבהם שתי המילים הראשונות הן במעמד נסמך, ואחריהן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

שם המספר – רקע להחלטות האקדמיה

א. על ייחודו של שם המספר מערכת שם המספר שונה משמות אחרים בלשוננו ויש לה מאפיינים ייחודיים. אחת החידות הקשורות בשם המספר היא ההיפוך בצורת הזכר והנקבה מן הרגיל בעברית. בדרך כלל הסיומת ־ָה מציינת…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

טובים השניים

ללשוננו חיבה יתרה לזוגות של מילים קרובות המצטרפות יחד למטרות רטוריות של יופי והדגשה. זיווגי מילים אלו הם נחלתה של העברית עוד מימי התנ"ך, וגם בימינו לא נס לֵחָם. זיווג המילים הפשוט ביותר הוא חזרה…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

יום וימים

ידוע כי דווקא המילים הרגילות ביותר בכל שפה הן המוזרות והמעניינות ביותר, ובעברית המילה יוֹם היא אחת המילים האלה. השוואה אל המילה הערבית yawm מעלה שמקור החולם בדו־תנועה aw. בשמות דומים אחרים, כמו שׁוֹט ועוֹף,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

זוגתו, בת זוגו, בת זוגתו

לא פעם אנחנו נשאלים איך יש לומר – בת זוגו או זוגתו או בת זוגתו. לשתי הצורות הראשונות יסוד במקורות העברית ואילו הצורה השלישית התפתחה בדורות האחרונים. המילה זוּג, ובחלק מן המסורות זוֹג, נשאלה ללשוננו…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

אב טיפוס – כתיב וריבוי

הצירוף אב טיפוס הוא החלופה העברית ל־prototype, או כפי שהיה מקובל לומר בלשוננו בעבר הלא רחוק: פְּרוֹטוֹטִיפּ. כותבים רבים מתלבטים איך לכתוב את הצירוף ואיך לרבות אותו. האקדמיה נדרשה לשאלה זו, וקבעה – כדרכה בצירופים…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

דוגמה או דוגמא?

הסיומת הארמית ־ָא היא במקורה תווית יידוע הנוספת למילה (מקבילה לה"א הידיעה): כך למשל מַלְכָּא פירושו הַמֶּלֶךְ, עָלְמָא פירושו הָעוֹלָם. בספרות חז"ל רווחים שמות כגון עסקא (או עיסקא), עובדא, פיסקא במין זכר, ואולם הסיומת ־ָא…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

בר מזל, בר השגה – בנקבה וברבים

המילה בַּר שאולה מן הארמית ופירושה 'בן'. למשל ר' שמעון בר יוחאי הוא בנו של יוחאי. לצד המשמעות הביולוגית של המילה היא משמשת חלק מצירוף המציין תכונה או מעמד של אדם או של דבר, כגון…
המשך קריאה >>

גם וגם

יושב הראש או היושב ראש?

שאלה שמתלבטים בה רבים היא מה דרך היידוע של הצירוף יושב ראש. בעבר נהגו ללמד כי אין לראות בו צירוף סמיכות, שכן המילה 'ראש' היא תיאור הפועל: 'יושב ראש' הוא 'היושב בראש' או 'היושב ראשונה',…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

העורך דין או עורך הדין?

כיצד מיידעים את הצירוף 'עורך דין'? מקומה המתבקש של ה"א הידיעה הוא כבכל צירוף סמיכות, לפני הרכיב השני: עורך הדין, בדיוק כמו 'רופא השיניים', 'דוברת המשרד', 'אוצר התערוכה', 'מנהלת הלשכה', 'מדריך התיירים', 'מבקרת המדינה'. עם…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

שָׁנִים, נָשִׁים, מִלִּים – בנסמך

בכמה שמות עצם ממין נקבה בעלי סיומת ־ִים ברבים – משמשות שתי צורות נסמך: כנגד צורת הרבים שָׁנִים יש בנסמך גם שְׁנֵי וגם שְׁנוֹת. שתי הצורות מתועדות כבר במקרא: "שְׁנֵי חיי שרה" (בראשית כג, א),…
המשך קריאה >>

גם וגם

רוֹפְאַת ילדים או רוֹפֵאת ילדים?

המילה רוֹפְאָה היא צורת הנקבה של הבינוני (הווה) בבניין קל לצד הצורה רוֹפֵאת (כמו קוֹרְאָה, קוֹרֵאת). ועדת הדקדוק של האקדמיה התלבטה בשאלה מה תהיה צורת הנסמך של רוֹפְאָה. האפשרות שהועדפה בעבר היא להשתמש לצורך הנסמך…
המשך קריאה >>