קטגוריה: סיומת םִית

14 תשובות ורשימות

חנוכה

לביבות וסופגניות

ימי החנוכה נושאים עימם ניחוחות של שני מאכלים אופייניים – לביבות וסופגניות. כיום שני המאכלים האלה שונים לגמרי: הסופגניות עשויות מבצק שמרים תָּפוּחַ ומתוק, ובגרסתן המוכרת צורתן כדורית והן ממולאות ריבה. לעומתן הלביבות עשויות בדרך כלל מתפוחי אדמה וביצים, וצורתן עיגולים שטוחים. אך לא תמיד היה הגבול בין המאכלים האלה מוחלט כל כך. לביבות מתיאורי הלביבות בכמה משירי הילדים הוותיקים…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

רָשָׁע בנקבה

פָּגַשׁ חָכָם בַּחֲכָמָה אָהַב הַתָּם אֶת הַתְּמִימָה וְהָרָשָׁע בְּתוֹר אִשָּׁה תָּפַס מִרְשַׁעַת אֲיֻמָּה (ארבעה אחים, נעמי שמר) דוברי העברית תוהים לעיתים מהי צורת הנקבה של שם התואר רָשָׁע. מבחינה דקדוקית התשובה פשוטה מאוד: רָשָׁע­–רְשָׁעָה, כמו יָשָׁר–יְשָׁרָה, חָכָם–חֲכָמָה. הצורה רשעה אף מתועדת במקורות כפי שיפורט להלן, ואפשר בהחלט להשתמש בה. אך אם התשובה כה פשוטה, למה ההתלבטות?…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

קולנוע עברי: חלונית, מצלם, צחקיק, קדימון

מבחר מונחי טלוויזיה וקולנוע מן המילון למונחי תקשורת ההמונים שאושר באקדמיה בשנת תשע"ב-תשע"ג (2012) חַלּוֹנִית (פריים) חלונית היא מונח בתחום הצילום שמשמעו מסגרת הצילום כפי שהיא נראית מבעד לעדשת המצלמה. מעצבים את הצילום על ידי הרחבה או הצרה של החלונית או על ידי הזזתה לצד זה או אחר. המילה הלועזית פריים היא גם תמונה יחידה…
המשך קריאה נעימה >>

סוגיות בעברית

סיומת נקבה לבעלות מקצוע וכדומה

לעיתים דוברי העברית מתלבטים מה צורת הנקבה של תפקיד, מקצוע, תואר, דרגה וכדומה הרגילים בלשוננו בצורת זכר. דרכה של העברית היא שצורת הנקבה נוצרת על ידי הוספת סיומת לצורת הזכר, שהיא לרוב צורת היסוד. ואלו שלוש סיומות הנקבה העומדות לרשותנו: ־ָה, כגון מֶלֶךְ–מַלְכָּה, קָצִין–קְצִינָה, שַׁגְרִיר–שַׁגְרִירָה, מַכָּר–מַכָּרָה, חָבֵר–חֲבֵרָה. סיומת הנקבה ־ָה מוכרת גם מנטיית הפועל, כגון…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

מתאמנים בעברית: אימונית, מאוץ, מונה פסיעות, מסילת כשר, משקולית

אִמּוּנִית (טריינינג) בניקוד: אִמּוּנִית אימונית היא חליפת בגדים עשויה בד רך ובעלת גזרה רפויה. שני חלקי החליפה הם מכנסיים וחולצה או עליונית. ספורטאים לובשים אותה מעל בגדי הספורט לפני האימון ואחריו. בשל נוחוּתה של האימונית ובשל המראה הלא רשמי שלה רבים משתמשים בה כלבוש ביתי. אל המילה אימון נוספה הסיומת ־ִית, וכך נוצרה האימונית. המילה אִמּוּן…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

מילים על גלגלים: מטענית, היסעית, רכינוע, גלגינוע, צמיגייה

מִטְעָנִית (טנדר) מטענית היא כלי רכב שחלקו האחורי נועד להובלה של מטענים ומשאות קלים. המילה מטענית חודשה על פי שמות כלי רכב רבים בסיומת ־ִית, ובהם מוֹנִית, מַשָּׂאִית, טִיּוּלִית, כַּבָּאִית ואף חֲלָלִית ומְכָלִית. כל אלו נוצרו על פי המילה מְכוֹנִית, חידושו של איתמר בן אב"י בתחילת המאה העשרים. ראשיתה של המכונית בצירוף המילים 'עֲגָלָה מְכוֹנִית'…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

ניקוי פסח ושולחן הסדר: משופה, נטלה, שבילה, מצעית

מְשׁוּפָה משופה היא כרית לניקוי כלים. לאורך השנים המשופה פשטה צורה ולבשה צורה: ברזלית, "ננס", צמר פלדה, ספוֹג עטוי תלתלי מתכת ועוד. במשופה משפשפים, מקרצפים ומצחצחים את כלי האוכל וכלי המטבח בימי השגרה ובעיקר לקראת הפסח. המילה מְשׁוּפָה – במשקל המילה המקראית מְחוּגָה – מצטרפת למשפחת מילים שעניינן שפשוף ושיוף: שׁוֹפִין (מלשון חז"ל) – פצירה…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

תקשורת בהקטנה: תגובית, מסרר, יישומון

תְּגוּבִית (טוקבק) תגובית היא תגובה – קצרה בדרך כלל – שגולש כותב בעקבות ידיעה או כתבה שפורסמה בכלי תקשורת מקוון או בעקבות רשומה (פוסט) ביומן רשת (בלוג). תגובית היא צורת הקטנה של תְּגוּבָה. את המילה תְּגוּבָה חידש ח"נ ביאליק כחלופה עברית לראקציה במונחי הפיזיקה של ועד הלשון משנת 1930. גם הפועל הֵגִיב חודש באותן השנים…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

מדעי החיים בעברית: צוותאות, תשנית, יצורון

צַוְתָּאוּת (סימביוזה) בלי ניקוד: צוותאות. צוותאות היא תופעה שבה שני יצורים שונים (שני צמחים, שני בעלי חיים או צמח ובעל חיים) חיים בצוותא בקשר מרחבי הדוק מתמשך או תמידי. לעיתים כל אחד מן היצורים מפיק תועלת ממשנהו, ולעיתים רק יצור אחד מפיק תועלת. המילה צוותאות נוצרה מן המילה הארמית צַוְתָּא המצויה בספרות חז"ל והמשמשת בעברית…
המשך קריאה נעימה >>

סוגיות בעברית

רוסייה אבל סורית – סיומת ־ִית לעומת סיומת ־ִיָּה בשמות ייחוס

מבחינה דקדוקית אין כלל מחייב בבחירת סיומת הנקבה בשמות ייחוס (שמות תואר המציינים שייכות לעם, לארץ, לעיר וכדומה). שתי הסיומות כשרות כפי שעולה מלשון המקרא: מוֹאֲבִיָּה (רות א, כב ועוד) וגם מוֹאָבִית (דברי הימים ב כד, כו). למה בכל זאת דוברי העברית מעדיפים לומר רוסִייה, ספרדייה, צרפתייה, יוונייה, אנגלִייה, גרמנייה ועוד, אבל סורית, לבנונית, יפנית, סינית, שוודית,…
המשך קריאה נעימה >>

סוגיות בעברית

דתית או דתייה – סיומת ־ִית לעומת סיומת ־ִיָּה

מבחינה דקדוקית אין כלל מחייב בבחירת סיומת הנקבה – ומכאן ששתי הסיומות כשרות: דתית וגם דתייה. בימינו מקובלת הבחנה ולפיה בהקשר של תואר מובהק, במיוחד כשאינו מוסב אל אדם, אומרים דתית, כגון 'שכונה דתית', 'אוכלוסייה דתית', 'השקפה דתית'. ואילו כאשר שם התואר מוסב אל אדם ממין נקבה משמשת הצורה דתייה, כגון 'אישה דתייה' (לצד 'אישה דתית'), ובעיקר…
המשך קריאה נעימה >>

מילים וגלגוליהן

איך מקטינים בעברית?

כשחיפשה האקדמיה חלופה עברית ל־SMS עלתה כמתבקש המילה מִסְרוֹן, 'מסר קטן' (=short message). מונח זה מצטרף לעוד מונחים שנוצרו בשלל דרכי ההקטנה שהעברית מעמידה לרשותנו. מנגנון הקטנה אחד הוא הוספת סיומת, כמו הסיומת ־וֹן שראינו במִסְרוֹן. כך גם מַגְּבוֹן, תַּנּוּרוֹן (טוסטר־אובן), יְצוּרוֹן (מיקרואורגניזם). סיומת נוספת היא הסיומת ־ִית, כגון במילים תְּגוּבִית (טוקבק), כַּפִּית, מְלוֹנִית (מוטל), ובמונחי אנטומיה…
המשך קריאה נעימה >>

מילים וגלגוליהן

מכונית מן המוכן

איך הפכו המכונות מימי שלמה המלך למכונות התעשייה הרועשות של העת החדשה, ואיך התגלגלו מהן המכוניות המתגלגלות בכבישים? כמו הכַּן ששימש בסיס לכיור באוהל מועד, שימשו עשר מְכוֹנוֹת (מן השורש כו"ן) עשויות נחושת בסיס לכיורים בבית המקדש שבנה שלמה: "וַיַּעַשׂ עֲשָׂרָה כִּיֹּרוֹת נְחֹשֶׁת… כִּיּוֹר אֶחָד עַל הַמְּכוֹנָה הָאַחַת לְעֶשֶׂר הַמְּכֹנוֹת" (מלכים א ז, לח). מבנה…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

כַּבָּאִית

למילה כַּבָּאִית שני מובנים: צורת הנקבה של כַּבַּאי ו'רכב כיבוי'. המשמעות הכפולה נוצרה מן התפקיד הכפול של הסיומת ־ִית: (א) סיומת נקבה המצטרפת לשם בזכר הנוטה לפי מין (צורן נטייה); (ב) סיומת בעלת משמעות (צורן גזירה), ובמקרה שלנו סיומת לציון כלי רכב דוגמת 'משאית', 'טיולית'. נעיר כי המונח כַּבָּאִית נקבע גם לציון 'ספינת כיבוי' (מונחי…
המשך קריאה נעימה >>

לא מצאתם תשובה לשאלתכם? שאלו כאן