נושא: סיומת יה

כתיב וניקוד

שנייה או שניה? כתיב סיומת ־ִיָּה

‍‍‍‍‍‍‍‍‍מילים בסיומת ־ִיָּה, כגון שְׁנִיָּה, סִפְרִיָּה, מִטְרִיָּה, נכתבות בלי ניקוד בשתי יו"דים: שנייה, ספרייה, מטרייה. היו"ד הראשונה מציינת את התנועה i והשנייה – את היו"ד העיצורית הנשמעת (כלומר את העיצור y). כך נכתוב למשל גם…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

אנרגייה, אנגלייה

למה כותבים אנרגייה, אנגלייה בשתי יו"דים? במילה אנרגייה ובשם אנגלייה יש לפני הסיומת ־יה צרור של עיצורים (שאין ביניהם תנועה): –רְג-, –גְל-. לפי כללי הניקוד במקרים אלו מפרקים את הצרור על ידי חיריק באות שלפני…
המשך קריאה >>

ט"ו בשבט

שקדייה

מי חידש את המילה שקדייה, וכיצד התקבלה ונפוצה בעברית החדשה? על מה ועל מי הסתמך מחדש המילה בחידושו?
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

עגבנייה

את המילה עגבנייה חידש ככל הנראה יחיאל מיכל פינס, מראשוני ועד הלשון העברית. הוא בחר בשורש עג"ב המציין אהבה ותשוקה מינית. ההשראה לכינוי זה לירק בעל הלחיים האדומות באה משמה של העגבנייה בכמה מלשונות אירופה,…
המשך קריאה >>

מאמרים

מסע העדלידע

בשנת תרצ"ב (1932) ישבה ועדת השמות של עיריית תל־אביב על מדוכת השם לקרנבל הפורימי השנתי, ומאז נתעשרה העברית בעשרות מלים חדשות במתכונת האולימפיאדה, המכביאדה, הושתיאדה והעדלידע. את החומר הזה נביא בהזדמנות אחרת, ורק נגלה בינתיים שצפוי "סיבוב"…
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 9

כתיב וניקוד

שנייה או שניה? כתיב סיומת ־ִיָּה

‍‍‍‍‍‍‍‍‍מילים בסיומת ־ִיָּה, כגון שְׁנִיָּה, סִפְרִיָּה, מִטְרִיָּה, נכתבות בלי ניקוד בשתי יו"דים: שנייה, ספרייה, מטרייה. היו"ד הראשונה מציינת את התנועה i והשנייה – את היו"ד העיצורית הנשמעת (כלומר את העיצור y). כך נכתוב למשל גם…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

אנרגייה, אנגלייה

למה כותבים אנרגייה, אנגלייה בשתי יו"דים? במילה אנרגייה ובשם אנגלייה יש לפני הסיומת ־יה צרור של עיצורים (שאין ביניהם תנועה): –רְג-, –גְל-. לפי כללי הניקוד במקרים אלו מפרקים את הצרור על ידי חיריק באות שלפני…
המשך קריאה >>

ט"ו בשבט

שקדייה

מי חידש את המילה שקדייה, וכיצד התקבלה ונפוצה בעברית החדשה? על מה ועל מי הסתמך מחדש המילה בחידושו?
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

עגבנייה

את המילה עגבנייה חידש ככל הנראה יחיאל מיכל פינס, מראשוני ועד הלשון העברית. הוא בחר בשורש עג"ב המציין אהבה ותשוקה מינית. ההשראה לכינוי זה לירק בעל הלחיים האדומות באה משמה של העגבנייה בכמה מלשונות אירופה,…
המשך קריאה >>

מאמרים

מסע העדלידע

בשנת תרצ"ב (1932) ישבה ועדת השמות של עיריית תל־אביב על מדוכת השם לקרנבל הפורימי השנתי, ומאז נתעשרה העברית בעשרות מלים חדשות במתכונת האולימפיאדה, המכביאדה, הושתיאדה והעדלידע. את החומר הזה נביא בהזדמנות אחרת, ורק נגלה בינתיים שצפוי "סיבוב"…
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 9

כתיב וניקוד

שנייה או שניה? כתיב סיומת ־ִיָּה

‍‍‍‍‍‍‍‍‍מילים בסיומת ־ִיָּה, כגון שְׁנִיָּה, סִפְרִיָּה, מִטְרִיָּה, נכתבות בלי ניקוד בשתי יו"דים: שנייה, ספרייה, מטרייה. היו"ד הראשונה מציינת את התנועה i והשנייה – את היו"ד העיצורית הנשמעת (כלומר את העיצור y). כך נכתוב למשל גם…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

אנרגייה, אנגלייה

למה כותבים אנרגייה, אנגלייה בשתי יו"דים? במילה אנרגייה ובשם אנגלייה יש לפני הסיומת ־יה צרור של עיצורים (שאין ביניהם תנועה): –רְג-, –גְל-. לפי כללי הניקוד במקרים אלו מפרקים את הצרור על ידי חיריק באות שלפני…
המשך קריאה >>

ט"ו בשבט

שקדייה

מי חידש את המילה שקדייה, וכיצד התקבלה ונפוצה בעברית החדשה? על מה ועל מי הסתמך מחדש המילה בחידושו?
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

עגבנייה

את המילה עגבנייה חידש ככל הנראה יחיאל מיכל פינס, מראשוני ועד הלשון העברית. הוא בחר בשורש עג"ב המציין אהבה ותשוקה מינית. ההשראה לכינוי זה לירק בעל הלחיים האדומות באה משמה של העגבנייה בכמה מלשונות אירופה,…
המשך קריאה >>

מאמרים

מסע העדלידע

בשנת תרצ"ב (1932) ישבה ועדת השמות של עיריית תל־אביב על מדוכת השם לקרנבל הפורימי השנתי, ומאז נתעשרה העברית בעשרות מלים חדשות במתכונת האולימפיאדה, המכביאדה, הושתיאדה והעדלידע. את החומר הזה נביא בהזדמנות אחרת, ורק נגלה בינתיים שצפוי "סיבוב"…
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 9

כתיב וניקוד

שנייה או שניה? כתיב סיומת ־ִיָּה

‍‍‍‍‍‍‍‍‍מילים בסיומת ־ִיָּה, כגון שְׁנִיָּה, סִפְרִיָּה, מִטְרִיָּה, נכתבות בלי ניקוד בשתי יו"דים: שנייה, ספרייה, מטרייה. היו"ד הראשונה מציינת את התנועה i והשנייה – את היו"ד העיצורית הנשמעת (כלומר את העיצור y). כך נכתוב למשל גם…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

אנרגייה, אנגלייה

למה כותבים אנרגייה, אנגלייה בשתי יו"דים? במילה אנרגייה ובשם אנגלייה יש לפני הסיומת ־יה צרור של עיצורים (שאין ביניהם תנועה): –רְג-, –גְל-. לפי כללי הניקוד במקרים אלו מפרקים את הצרור על ידי חיריק באות שלפני…
המשך קריאה >>

ט"ו בשבט

שקדייה

מי חידש את המילה שקדייה, וכיצד התקבלה ונפוצה בעברית החדשה? על מה ועל מי הסתמך מחדש המילה בחידושו?
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

עגבנייה

את המילה עגבנייה חידש ככל הנראה יחיאל מיכל פינס, מראשוני ועד הלשון העברית. הוא בחר בשורש עג"ב המציין אהבה ותשוקה מינית. ההשראה לכינוי זה לירק בעל הלחיים האדומות באה משמה של העגבנייה בכמה מלשונות אירופה,…
המשך קריאה >>

מאמרים

מסע העדלידע

בשנת תרצ"ב (1932) ישבה ועדת השמות של עיריית תל־אביב על מדוכת השם לקרנבל הפורימי השנתי, ומאז נתעשרה העברית בעשרות מלים חדשות במתכונת האולימפיאדה, המכביאדה, הושתיאדה והעדלידע. את החומר הזה נביא בהזדמנות אחרת, ורק נגלה בינתיים שצפוי "סיבוב"…
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 9

כתיב וניקוד

שנייה או שניה? כתיב סיומת ־ִיָּה

‍‍‍‍‍‍‍‍‍מילים בסיומת ־ִיָּה, כגון שְׁנִיָּה, סִפְרִיָּה, מִטְרִיָּה, נכתבות בלי ניקוד בשתי יו"דים: שנייה, ספרייה, מטרייה. היו"ד הראשונה מציינת את התנועה i והשנייה – את היו"ד העיצורית הנשמעת (כלומר את העיצור y). כך נכתוב למשל גם…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

אנרגייה, אנגלייה

למה כותבים אנרגייה, אנגלייה בשתי יו"דים? במילה אנרגייה ובשם אנגלייה יש לפני הסיומת ־יה צרור של עיצורים (שאין ביניהם תנועה): –רְג-, –גְל-. לפי כללי הניקוד במקרים אלו מפרקים את הצרור על ידי חיריק באות שלפני…
המשך קריאה >>

ט"ו בשבט

שקדייה

מי חידש את המילה שקדייה, וכיצד התקבלה ונפוצה בעברית החדשה? על מה ועל מי הסתמך מחדש המילה בחידושו?
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

עגבנייה

את המילה עגבנייה חידש ככל הנראה יחיאל מיכל פינס, מראשוני ועד הלשון העברית. הוא בחר בשורש עג"ב המציין אהבה ותשוקה מינית. ההשראה לכינוי זה לירק בעל הלחיים האדומות באה משמה של העגבנייה בכמה מלשונות אירופה,…
המשך קריאה >>

מאמרים

מסע העדלידע

בשנת תרצ"ב (1932) ישבה ועדת השמות של עיריית תל־אביב על מדוכת השם לקרנבל הפורימי השנתי, ומאז נתעשרה העברית בעשרות מלים חדשות במתכונת האולימפיאדה, המכביאדה, הושתיאדה והעדלידע. את החומר הזה נביא בהזדמנות אחרת, ורק נגלה בינתיים שצפוי "סיבוב"…
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 9

כתיב וניקוד

שנייה או שניה? כתיב סיומת ־ִיָּה

‍‍‍‍‍‍‍‍‍מילים בסיומת ־ִיָּה, כגון שְׁנִיָּה, סִפְרִיָּה, מִטְרִיָּה, נכתבות בלי ניקוד בשתי יו"דים: שנייה, ספרייה, מטרייה. היו"ד הראשונה מציינת את התנועה i והשנייה – את היו"ד העיצורית הנשמעת (כלומר את העיצור y). כך נכתוב למשל גם…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

אנרגייה, אנגלייה

למה כותבים אנרגייה, אנגלייה בשתי יו"דים? במילה אנרגייה ובשם אנגלייה יש לפני הסיומת ־יה צרור של עיצורים (שאין ביניהם תנועה): –רְג-, –גְל-. לפי כללי הניקוד במקרים אלו מפרקים את הצרור על ידי חיריק באות שלפני…
המשך קריאה >>

ט"ו בשבט

שקדייה

מי חידש את המילה שקדייה, וכיצד התקבלה ונפוצה בעברית החדשה? על מה ועל מי הסתמך מחדש המילה בחידושו?
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

עגבנייה

את המילה עגבנייה חידש ככל הנראה יחיאל מיכל פינס, מראשוני ועד הלשון העברית. הוא בחר בשורש עג"ב המציין אהבה ותשוקה מינית. ההשראה לכינוי זה לירק בעל הלחיים האדומות באה משמה של העגבנייה בכמה מלשונות אירופה,…
המשך קריאה >>

מאמרים

מסע העדלידע

בשנת תרצ"ב (1932) ישבה ועדת השמות של עיריית תל־אביב על מדוכת השם לקרנבל הפורימי השנתי, ומאז נתעשרה העברית בעשרות מלים חדשות במתכונת האולימפיאדה, המכביאדה, הושתיאדה והעדלידע. את החומר הזה נביא בהזדמנות אחרת, ורק נגלה בינתיים שצפוי "סיבוב"…
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 9

.

א. ניקוד בסביבת יו"ד במילים לועזיות

1. שמות שמוצאם בלעז והמסתיימים בסיומת ־יה – האות שלפני היו"ד מנוקדת בשווא כאשר לפניה תנועה. למשל: דֵּמוֹקְרַטְיָה, בִּיּוֹלוֹגְיָה, הִיסְטוֹרְיָה, אָקָדֶמְיָה.
האות שלפני הסיומת מנוקדת בחיריק ויו"ד הסיומת דגושה כאשר לפניה אות בשווא. למשל: גֵּאוֹמֶטְרִיָּה, סִימֶטְרִיָּה, פוּנְקְצִיָּה, וכך גם זַמְבִּיָּה.

בכתיב מלא: דמוקרטיה, ביולוגיה וכיו"ב לעומת גאומטרייה, סימטרייה וכיו"ב.

אין דברים אלו אמורים במילים שבאה בהן תנועת a או e לפני הסיומת ־יה (כגון פַּפָּיָה), ואין צריך לומר תנועת o או u (כגון פָּרָנוֹיָה).

2. ניקוד בסביבת יו"ד באמצע מילה לועזית: האות שלפני היו"ד מנוקדת בחיריק והיו"ד דגושה כאשר קודמת להן אות בשווא, כגון אָקוֹרְדִּיּוֹן, קוֹנְוֶנְצִיּוֹנָלִי.

.

כלל יג – הקמץ לפני סיומות

1. הקמץ מתקיים בצורות שבהן הוא בא לפני הסיומות ־ִי (־נִי), ־ִית, ־וּת, ־ִיָּה.

דוגמאות:
לפני הסיומת ־ִי (־נִי): אֶמְצָעִי [ש"ת] אֶמְצָעִית אֶמְצָעִיּוֹת, אֶמְצָעִי [ש"ע] אֶמְצָעֵי־, חַקְלָאִי [ש"ת] חַקְלָאִיִּים, כְּנָפִי כְּנָפִיִּים, עֲמָמִי עֲמָמִיִּים, צְבָאִי צְבָאִיִּים, רָאשִׁי רָאשִׁיִּים; רוּחָנִי רוּחָנִיִּים.
לפני הסיומת ־ִִית: זָוִית זָוִיתוֹ זָוִיּוֹת, חֲצָאִית חֲצָאִיּוֹת.
לפני הסיומת ־וּת: אֶמְצָעוּת אֶמְצָעוּתוֹ, גָּלוּת גָּלוּת־ גָּלוּתֵנוּ גָּלוּיוֹתֵינוּ, דַּיָּנוּת דַּיָּנוּתוֹ, חָזוּת חָזוּתְכֶם, חַקְלָאוּת חַקְלָאוּת־, מְלָאכוּתִי מְלָאכוּתִיִּים, רָשׁוּת רָשׁוּיוֹת.
אבל אַלְמָנוּת אַלְמְנוּתָהּ אַלְמְנוּתָם.
לפני הסיומת ־ִִיָּה: חָזִיָּה [מן חָזֶה] חָזִיַּת־, מֶרְכָּזִיָּה מֶרְכָּזִיּוֹתֵיהֶם, עַגְבָנִיָּה עַגְבָנִיּוֹת־.[1]
כן הקמץ מתקיים לפני הסיומת ־ִִיּוּת (הבאה בשמות מופשטים הגזורים משמות בסיומת ־ִי). למשל: אַכְזָרִיּוּת[2] אַכְזָרִיּוּתָם, אֶמְצָעִיּוּת אֶמְצָעִיּוּתְכֶם, עֲמָמִיּוּת עֲמָמִיּוּתָם, צְבָאִיּוּת צְבָאִיּוּתְכֶם, רוּחָנִיּוּת רוּחָנִיּוּתוֹ.

2. בשמות ייחוס של עמים ומשפחות וכדומה, המסתיימים ב־ִי, הקמץ מתקיים בכל הברה שהיא (על פי מָכִירִי, עֲמָלֵקִי וכדומה הבאים במקרא). למשל: דָּוִידִי, לְבָנוֹנִי, תָּבוֹרִי, תֵּל־אָבִיבִי.

יוצאים מכלל זה: יִשְׂרְאֵלִי, יִשְׁמְעֵאלִי, גְּלִילִי (לצד גָּלִילִי).

[1] ראו גם כלל ד – קמץ שלפני ההברה הסמוכה לטעם.
[2] במקרא אַכְזְרִיּוּת.