קטגוריה: סגנון

6 תשובות ורשימות

מאמרים

העברית ברשות הרבים

נאומו של אהרן מגד נישא באירוע חגיגי בבית נשיא המדינה עזר ויצמן במלאות 40 שנה להיווסדה של האקדמיה (תשנ"ד, 1994). מגד מדמה את העברית ליפהפייה שהתעוררה מתרדמתה, ומשווה את שלבי התחייה הראשונים, אז התהדרה העברית בתיאורים בלשון גבוהה ונקייה, לסגנון הרווח היום. עוד הוא מתאר את פועלה של האקדמיה בתחום חידוש המילים.

מבחר תשובות

נגד וכנגד

מילת היחס נגד רגילה בלשוננו לציון שלילה והתנגדות, ולצידה משמש לעיתים הצירוף כנגד באותה משמעות. ההבדל בין נגד לכנגד הוא ביסודו הבדל של רובד לשון: נגד בלשון מקרא, כנגד בלשון חז"ל. ואולם בשני רובדי הלשון האלה לא הייתה לביטויים אלו משמעות של ניגוד כבלשון ימינו. משמעות זו התפתחה לאורך הדורות ונעשתה עיקר רק בעברית החדשה. מכיוון שמקורם…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

אני תקווה

נמשיך בדרכנו זו, ואני תקווה שנצליח, סיים הנואם את דבריו הנרגשים. 'אני תקווה' הוא ביטוי שראשיתו בספרות העברית מן המאה התשע־עשרה. ככל הנראה נוצר ביטוי זה בהשראת ביטוי דומה בלשון המקרא ומתוך ניסיון לחקות את סגנונה של לשון זו. במזמור תהלים קט נאמר: "כִּי פִי רָשָׁע וּפִי מִרְמָה עָלַי פָּתָחוּ… תַּחַת אַהֲבָתִי יִשְׂטְנוּנִי וַאֲנִי תְפִלָּה".…
המשך קריאה נעימה >>

מאמרים

על ענייני ניסוח או ניסוח ענייני

המאמר הוא הרצאה שנשאה הכותבת לפני עורכי הספרים המדעיים באוניברסיטה הפתוחה בקיץ תשמ"ח. הדברים מובאים בשינויים קלים בכתיב ובפיסוק. כמו כן נוספו כותרות ביניים. מקצת מן המילים הנדונות כאן נשתנתה ההחלטה בהן, ועל כך באות הערות עדכון. הקדמה כלל נקוט באקדמיה ללשון העברית, גם אם לא קיבל גושפנקה רשמית, שבענייני ניסוח אין היא מתערבת התערבות…
המשך קריאה נעימה >>

סוגיות בעברית

פנייה המיועדת לגבר וגם לאישה

לא פעם אנו נשאלים כיצד לנסח מסמכים – כגון שאלונים, הוראות והנחיות, תקנות, תעודות ושאר טפסים – המכוונים גם לגבר וגם לאישה. עיון במקורות מלמד שהפנייה לזכר יפה גם לנקבה. כך למשל הציווי המקראי "כבד את אביך ואת אמך" חל גם על הנשים; התמרורים 'האט', 'עצור' וכיוצא בהם חלים גם על נהגוֹת; לשון החוק הכתובה…
המשך קריאה נעימה >>

עברית לשבת

פרשת תולדות – הולך וגדל או גדל והולך?

"וַיִּגְדַּל הָאִישׁ וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְגָדֵל עַד כִּי גָדַל מְאֹד" (בראשית כו, יג) במכתב לעיתון דבר משנת 1928 קָבַל איש הלשון יצחק אפשטיין על המשפט "הולך ונשלם קו הטיליפון למושבות כפר סבא, מגדיאל, כפר מלל, רענניה והסביבה". קוראים בני ימינו יתמהו אולי על הכתיב 'טיליפון' או על שם המושבה 'רעננִיָּה' (לימים רעננה), אך לאפשטיין הפריע סדר…
המשך קריאה נעימה >>

לא מצאתם תשובה לשאלתכם? שאלו כאן