קטגוריה: מעתק הגאים

11 תשובות ורשימות

סוגיות בעברית

מילים מתבלבלות

בעברית יש צמדים רבים של מילים דומות שהדוברים מתלבטים לא אחת מה ההבדל ביניהן. הצמדים האלה נחלקים לשתי קבוצות: רחוקים שהתקרבו וקרובים שהתרחקו.
המשך קריאה נעימה >>

מילים וגלגוליהן

מאזניים ואוזניים

רבים סבורים כי המילה מאזניים גזורה מן המילה אוזן, ולא היא. אומנם בעברית שתי המילים נראות שייכות לאותו השורש, אך מן הערבית והארמית עולה בבירור שמדובר בשורשים שונים. צורתה הערבית של המילה אֹזֶן היא אֻדְ'ן (أُذْن) ובארמית אֻדְנָא. הערבית משמרת את העיצור השמי הקדום ד' (הגייתו כמו th במילה this), ואילו בעברית הוא נעתק דרך…
המשך קריאה נעימה >>

מטבעות לשון

טָבִין וּתְקִילִין

'כסף טוב' למשל: שילמתי על המוצר טבין ותקילין, ואני מצפה לשירות אדיב בהתאם. הצירוף טבין ותקילין לשונו ארמית ותרגומו המילולי הוא 'טובים וּשקולים'. מקור הצירוף בסיפור הלוואת מטבעות דינר המובא בתלמוד: בתו של ר' חייא הִלוותה לרב, שהיה בן דודה, מטבעות דינר. בבואו להחזיר לה את המטבעות התברר שערכם עלה, ולכן היה חשש שאם יחזיר…
המשך קריאה נעימה >>

מטבעות לשון

מִשְׁעֶנֶת קָנֶה רָצוּץ

'משענת רעועה', 'דבר או איש שאין לסמוך עליו' למשל: הראיות שהביאה התביעה הן משענת קנה רצוץ, וההגנה תפריך אותן אחת לאחת. בימי המלך חזקיהו עלה סנחריב מלך אשור על ערי יהודה וצר גם על ירושלים. סיפור המצור והסרתו מסופר בתנ"ך פעמיים: בספר מלכים ובספר ישעיהו. רבשקה, שר צבא סנחריב, נזף בחזקיהו ולעג לו על שמרד…
המשך קריאה נעימה >>

מטבעות לשון

בְּעֶטְיוֹ

'בגללו', 'באשמתו' למשל: הטיסות עוכבו בשלוש שעות בעטייה של תקלה במערכת המחשוב. ביסוד הביטוי "בעטיו" עומדת המילה הארמית עֵטָא המקבילה למילה העברית עֵצָה. ה־צ שבמילה העברית וה־ט שבמילה הארמית התפתחו מהגה קדום אחד (הגה שנשתמר בערבית: ﻅ), והן מתחלפות בצמדים נוספים: קיץ וקיט, צבי וטבי, צהרים וטיהרא ועוד. בתלמוד הבבלי נאמר: "ארבעה מתו בעטיו של…
המשך קריאה נעימה >>

מטבעות לשון

לֹא בִּכְדִי

'לא לשווא', 'לא לחינם' (כלומר: יש סיבה לדבר) למשל: לא בכדי הגיעו תלמידי בית הספר הזה להישגים גבוהים. כְּדִי היא מילה ארמית אשר נוצרה כנראה מקיצור המילה כְּדִיב, מקבילתה של המילה העברית כָּזָב. בתלמוד הבבלי (כתובות לו ע"ב) נאמר: "לא שָׁדֵי איניש זוזי בכדִי" – 'אין אדם זורק כסף לחינם', ופירש רב שרירא גאון:…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

עברית במידות קטנות: קורט, קורטוב, שמץ, קמצוץ, מִצער

קֹרֶט, קֻרְטוֹב קורט הוא חלק קטן, כמות מזערית של דבר. מקור המילה בספרות חז"ל, למשל: "קָמַץ [מן המנחה] ועלה בידו צרור או גרגיר מלח אוקורֶט של לבונה – פָּסַל" (משנה מנחות א, ב). המילה קֹרֶט קרובה למילה קָרָט – מטבע או משקל קטן שנהג בימי קדם, וכיום יחידת משקל מקובלת של אבנים יקרות. הקָרָט עצמו קיבל את…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

מילות נחמה: משוש, פדות, ארוכה, קמעה

מָשׂוֹשׂ המילה משוש פירושה שמחה, והיא נפוצה למדי בתנ"ך. למשל: "וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ" (ישעיהו סב, ה); "שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ, שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ" (ישעיהו סו, י). לצד משוש יש במקרא גם שָׂשׂוֹן – ומילה זו היא המוכרת יותר בעברית החדשה. מילת שמחה נוספת מאותו השורש…
המשך קריאה נעימה >>

מילים וגלגוליהן

קיץ

"צהרים, חרבוני קיץ, עז האור מנשוא ולא יכיל היום את זהרו… האבנים בשדה קלויות אש וגדרות כתנור נכמרו. אילנות ושיחים נלאו מארוג תחתם את קורי צלליהם. אזלת כל יד וקצרה כל רוח. שדות ומגרשות נִחָרים מְנַשְּׁמִים בתמצית לֵחָם ונראים כעשנים ומרטטים… צל, צל! מי יתן מעט צל." (מתוך ספיח, ח"נ ביאליק) כמו בימינו, גם במקרא…
המשך קריאה נעימה >>

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה

ארץ הצבי

הצבי הוא מבעלי החיים האופייניים לנופי ארצנו עוד מימי התנ"ך. בגלל מקומו המרכזי בעולמו של האדם זכה הצבי לצורת נקבה – צְבִיָּה – לעומת בעלי חיים רבים, כגון דוב, ששמם משמש בתנ"ך לזכר ולנקבה גם יחד. בן הצבי זכה אף הוא לשם משלו – עֹפֶר – שם המשותף לו ולבן האייל. צורת הרבים של צְבִי היא צְבָיִים
המשך קריאה נעימה >>

שבועות

נעמי

השם נָעֳמִי הוא צורת נטייה של שם העצם נֹעַם (בלי ניקוד נועם), ככל הנראה בכינוי קניין לגוף ראשון יחיד – כלומר, נעמי פירושו 'הנועם שלי' (כמו 'התֹּאַר שלי' – תָּאֳרִי). השורש נע"ם מוכר בעברית גם מן המילים נָעִים ונְעִימוּת ומן הפועל נָעַם שפירושו 'היה נעים'. השורש מצוי גם בלשונות שמיות אחרות – התואר نَاعِم (נַאעִים)…
המשך קריאה נעימה >>

לא מצאתם תשובה לשאלתכם? שאלו כאן