קטגוריה: מינוח וחידושי מילים

184 תשובות ורשימות

הודעות לעיתונות

מילונים חדשים בביטוח ובגאוגרפיה אנושית ומילים בשימוש כללי (טבת תשע"ז, ינואר 2017)

מליאת האקדמיה ללשון העברית אישרה שני מילונים רחבי היקף – מילון למונחי ביטוח ומילון למונחי גאוגרפיה אנושית. כמו כן אושרו כמה מילים בשימוש כללי ובהן טיסת חֶסֶךְ (טיסת low-cost), ניזוּם (פירסינג) וצפיית רצף (צפיית בינג'). מליאת האקדמיה אישרה כמה מונחים שהציעה הוועדה למילים בשימוש כללי. המילים נקבעו בעקבות פניות הציבור, והוועדה נעזרה בקביעתן הן בציבור…
המשך קריאה נעימה >>

מילים וגלגוליהן

מכמורת ומכמונת

המילה מִכְמֹרֶת (בלי ניקוד מכמורת) היא מילה עתיקה, ואילו המילה מִכְמֹנֶת (בלי ניקוד מכמונת) חודשה בעברית בת ימינו. מכמורת היא רשת דייגים גדולה. בספר ישעיהו נזכרים "פורשׂי מכמורת" – כלומר דייגים: "וְאָנוּ [נאנחו, ייללו] הַדַּיָּגִים, וְאָבְלוּ כָּל מַשְׁלִיכֵי בַיְאוֹר חַכָּה, וּפֹרְשֵׂי מִכְמֹרֶת עַל פְּנֵי מַיִם אֻמְלָלוּ" (יט, ח). מושב מכמורת אשר בעמק חפר קרוי כך…
המשך קריאה נעימה >>

סוגיות בעברית

תת־ועדה, דו־משמעי – על תחיליות וסופיות

בעברית בת ימינו רווחים צירופים כגון תת־ועדה, תלת־ממד, דו־משמעי, אי־הבנה, בין־עירוני, רַב־צדדי, מוליכוּת־על ועוד רבים. צירופים אלו נוצרו על פי מקבילות לועזיות ובראו בריאה חדשה בלשוננו. להלן נרחיב את הדיבור על דרך היווצרותם ועל הקשיים שהם יוצרים. קצת היסטוריה בלשונות אירופה אפשר למצוא מונחים רבים שנוצרו מהדבקת רכיבים זה לזה. למשל: electroencephalogram (כלומר electro-encephalo-gram, ובעברית…
המשך קריאה נעימה >>

למד לשונך

למד לשונך 114

מילים בשימוש כללי (ומילה ממילון הסוציולוגיה) שאושרו בשנים תשע"ה–תשע"ו

למד לשונך

למד לשונך 113

מילים בשימוש כללי שאושרו בשנים תשע"ד-תשע"ה-תשע"ו

מאמרים

דרכה של האקדמיה ללשון העברית בחידושי מילים

בהרצאה זו שהועלתה על הכתב הציגה שושנה בהט, המזכירה המדעית הוותיקה של האקדמיה, את העקרונות שהדריכו את מחדשי המילים באקדמיה בתקופתה: מהי דרך המלך ומהן הדרכים הסוטות ממנה. בתוך כך היא מספרת על מילים שנתחדשו דוגמת סיקור, סוכרת ומקָרר, על חסרונן של מילים כמו יֶדע והקשר, על מילים במשקל פָּעיל ושפעל, על הלחמים ותחיליות ועוד.
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

השהיה והשעיה

המילים השהיה והשעיה שונות הן ביסודן, אך בהקשרים מסוימים שתיהן משמשות באותה משמעות. הַשְׁהָיָה היא עיכוב או הארכת משך הזמן של פעולה כלשהי. למשל: מנגנון השהיה במכשיר אלקטרוני, השהיה בסיפור עלילה להגברת המתח. השורש שה"י עניינו עיכוב ואיחור. הוא נשאל ללשוננו מן הארמית בתקופת חז"ל ומשמש בבניינים שונים, למשל: "חסידים הראשנים היו שוהים שעה אחת…
המשך קריאה נעימה >>

מילים וגלגוליהן

כִּיּוּל

כִּיּוּל הוא כוונון של מכשיר מדידה כדי שיהיה מדויק. השורש המקראי כו"ל או כי"ל מציין בין השאר מדידה ככתוב בישעיהו: "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם, וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן, וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ, וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים, וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם" (מ, יב). כָּל – בקמץ גדול (תנועת a) – הוא פועל שמשמעו 'מדד', כמו שאפשר להיווכח מן ההקבלה…
המשך קריאה נעימה >>

הודעות לעיתונות

אושרו מונחים בטכנולוגיית המידע ובשימוש כללי והחלטות בדקדוק (ניסן תשע"ו, אפריל 2016)

בישיבת מליאת האקדמיה ללשון העברית שהייתה בג' בניסן תשע"ו, 11 במארס 2016 (ישיבה שמה), אושרו מונחים בטכנולוגיית המידע, כמה מונחים בסוציולוגיה ומילים בשימוש כללי, וכן אושרו החלטות בדקדוק. הוועדה הוותיקה למונחי טכנולוגיית המידע הפועלת במכון התקנים הביאה לאישור האקדמיה מונחים שדנה בהם בעקבות פניות הציבור, ובהם כמה חידושים: הֶזֵּן (בלי ניקוד היזן) – feed…
המשך קריאה נעימה >>

למד לשונך

למד לשונך 112

מבחר מונחים מן המילון למונחי סוציולוגיה שאושר במליאת האקדמיה בשנת תשע"ו

למד לשונך

למד לשונך 111

מבחר מונחים מן המילון למונחי סוציולוגיה שאושר במליאת האקדמיה בשנת תשע"ו

יום המשפחה

עברית לכל המשפחה

לכבוד יום המשפחה – עובדות בעברית שאולי לא ידעתם על המשפחה שלכם.
המשך קריאה נעימה >>

מן השטח

מתבצרים בעברית: חלופה למילה בונקר

הוועדה למילים בשימוש כללי פנתה לציבור בבקשה להצביע לחלופות המוצעות למילה בונקר: בֶּצֶר, מִבְצוֹר, בִּצָּרוֹן, מִבְצָרִית, בִּצּוּרִית, מִבְטוֹן. נתוני ההצבעה והצעות נוספות הועברו לוועדה להמשך הדיון במונח. הוועדה בחרה ברוב קולות את ההצעה מִבְצוֹר. המונח אושר במליאת האקדמיה בניסן תשע"ו (אפריל 2016).
המשך קריאה נעימה >>

הודעות לעיתונות

אושרה רשימת מונחים גדולה בחקר החברה (סוציולוגיה) (טבת תשע"ו, דצמבר 2015)

מליאת האקדמיה ללשון העברית אישרה את המילון למונחי הסוציולוגיה בישיבתה ביום שני ט"ז בטבת תשע"ו, 28 בדצמבר 2015. במילון כאלפיים מונחים, בהם חידושי לשון בחקר הסוציולוגיה: מונחי ארגונים, אתניות, סוציולוגיה של הבריאות, משפחה, תנועות חברתיות, תאוריה סוציולוגית ומונחים כלליים בסוציולוגיה. המילון בשלמותו יפורסם בקרוב באתר מונחי האקדמיה. המילון הוא פרי עבודת הוועדה למונחי סוציולוגיה שיזם הסוציולוג ד"ר…
המשך קריאה נעימה >>

מילים וגלגוליהן

פיקוח וניטור

בלשוננו יש מגוון מילים וביטויים בשדה הסמנטי של שמירה והשגחה: הֵגֵן, דָּאַג, נָצַר ונָטַר, וכן שָׂם עַיִן על, פָּקַח עַיִן. אל אלו מצטרפים שׁוֹמְרִים, מַשְׁגִּיחִים, מְגִנִּים, נוֹטְרִים, זְקִיפִים וצוֹפִים. מתוך השדה הזה נתמקד בשתי פעולות: הוותיקה שבהן היא פיקוח והחדשה ניטור. פיקוח השורש פק"ח מציין ביסודו פתיחה, והוא קרוב לשורשים פק"ע ובק"ע. במקרא הפעלים מן…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

בכיר ובחיר

בעת העתיקה זכה הבן הבכור למעמד מיוחד – הבן ולא הבת. אין פלא אפוא שבתנ"ך יש לבן הראשון ולבת הראשונה מילים נפרדות: הבן הוא בְּכוֹר אך הבת בְּכִירָה, כמו בדברי לבן ליעקב: "לֹא יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ לָתֵת הַצְּעִירָה לִפְנֵי הַבְּכִירָה" (בראשית כט, כו). בספרות חז"ל החלה לשמש הצורה בכורה הגזורה ישירות מן בכור, והיא הרגילה…
המשך קריאה נעימה >>

מן השטח

בודקה (בוטקה)

הוועדה למילים בשימוש כללי ביקשה את עזרת הציבור במציאת חלופה עברית למילה 'בודקה' במשמעות מבנה שמירה. בהצעות שעלו בוועדה: שׁוֹמֵרָה, בּודֵקָה, בִּיתַן שְׁמִירָה. המלצת הוועדה שׁוֹמֵרָה אושרה במליאת האקדמיה בניסן תשע"ו (אפריל 2016).
המשך קריאה נעימה >>

מן השטח

פופוליזם

בוועדה למילים בשימוש כללי עלתה ההצעה הֲמוֹנָאוּת, ומן הציבור התקבלו הצעות נוספות. המונח הֲמוֹנָאוּת אושר לבסוף במסגרת המילון למונחי הסוציולוגיה (טבת תשע"ו, דצמבר 2015).
המשך קריאה נעימה >>

מאמרים

על העברית בלשון השידור

לקריאת המאמר זמננו הוא זמן תקשורת ההמונים, שעל ידיה השידור העברי מלַווה את אזרח המדינה בלכתו בדרך, בשבתו נוכח צג המחשב ומרקע הטלוויזיה, בשכבו ובקומו. רות אלמגור־רמון מציגה במאמרה את האתגרים שהמציאות החדשה מציבה ליועצי הלשון, את העקרונות שעליהם  נוהגים להקפיד במיוחד ואיך חידושי הלשון והדקדוק משתלבים בלשון השידור.

אמצו מילה

מתכנתים בעברית: תכמין, מסדת, תקל

מונחים בטכנולוגיית המידע שאושרו במליאת האקדמיה באייר תשע"ה, מאי 2015 תַּכְמִין תכמין הוא מנגנון סמוי לא מזיק שהמתכנת טומן בתוכנת מחשב לשם שעשוע או לשם השארת חותם אישי. התכמין יכול להיות תמונה, הודעה, קול ועוד, והוא מופעל בעקבות פעולות מסוימות של המשתמש. באנגלית תכמין מכונה Easter egg, כלומר ביצת פסחא (את ביצי הפסחא נוהגים לצבוע…
המשך קריאה נעימה >>

הודעות לעיתונות

אושרו מונחים בטכנולוגיית המידע ושמות בסדרת השפיראים (אייר תשע"ה, מאי 2015)

בישיבת המליאה של האקדמיה ללשון העברית (ישיבה 340) שהייתה ביום כ"ב באייר תשע"ה, 11 במאי 2015, אושרו מאות מונחים בטכנולוגיית המידע, רובם בנושא שפות תכנות. כן אושרו שמות חדשים לשפיריות ולשפריריות מטעם הוועדה למונחי הזואולוגיה. מונחי טכנולוגיית המידע אושר הפרק "שפות תכנות" במונחי טכנולוגיית המידע וכן מונחים יחידים בתחום זה. את המונחים הגישה לאישור האקדמיה…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

סופה וסערה

נשאלנו אם יש הבדל בין המילים סופה וסערה, ואם כן – מהו. בתנ"ך סוּפָה וסְעָרָה (או סַעַר) הן מילים נרדפות. שתיהן מציינות רוח עזה, ובהשאלה הן מציינות מהומה ורעש ואף כעס וחמה. למשל: "וְהִצַּתִּי אֵשׁ בְּחוֹמַת רַבָּה וְאָכְלָה אַרְמְנוֹתֶיהָ, בִּתְרוּעָה בְּיוֹם מִלְחָמָה בְּסַעַר בְּיוֹם סוּפָה" (עמוס א, יד). גם בספרות שלאחר המקרא אין הבחנת משמעות בין המילים, וההבדל היחיד ביניהן הוא…
המשך קריאה נעימה >>

חנוכה

לביבות וסופגניות

ימי החנוכה נושאים עימם ניחוחות של שני מאכלים אופייניים – לביבות וסופגניות. כיום שני המאכלים האלה שונים לגמרי: הסופגניות עשויות מבצק שמרים תָּפוּחַ ומתוק, ובגרסתן המוכרת צורתן כדורית והן ממולאות ריבה. לעומתן הלביבות עשויות בדרך כלל מתפוחי אדמה וביצים, וצורתן עיגולים שטוחים. אך לא תמיד היה הגבול בין המאכלים האלה מוחלט כל כך. לביבות מתיאורי הלביבות בכמה משירי הילדים הוותיקים…
המשך קריאה נעימה >>

הודעות לעיתונות

אושרו מילים בשימוש כללי מתחום קרבת המשפחה (תשע"ה, 2014)

מליאת האקדמיה ללשון העברית התכנסה בכ"ג בכסלו תשע"ה (15 בדצמבר 2014) ואישרה את המילים נכדן (נכד האח), תיקונאי (הנדימן), זלולת (ג'אנק פוד), עוגונית (קאפקייק) ועוד.
המשך קריאה נעימה >>

מאמרים

שתי גישות לחידושי לשון

שושנה בהט, שהייתה מזכירה מדעית באקדמיה, דנה בדרכי חידוש של מילים ומונחים המשנות את פניה של העברית: היצירה הגורפת של שורשים חדשים על ידי תוספת תחיליות (תפקד, חשבן), התפשטותם של משקל פָּעִיל ובניין שִׁפְעֵל, וחדירתן של מילים לועזיות. אגב כך היא משתפת את הקוראים בלבטים של ועדות המינוח המקצועיות של האקדמיה. המאמר מתפרסם כאן באדיבות "ברית עברית עולמית".

הודעות לעיתונות

אושרו מונחים בתורת ההגה (בלשנות) ומונחים אחרים (תשע"ה, 2014)

מליאת האקדמיה ללשון העברית התכנסה בכ"ד במרחשוון תשע"ה (17 בנובמבר 2014) ואישרה כחמש מאות מונחים בתורת ההגה ומונחים נוספים.
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

במה ובימה

המילים במה ובימה קרובות זו לזו בצלילן ובמשמען, אך אינן קשורות קשר משפחתי. בָּמָה היא מילה שמית. היא רווחת במקרא – לרוב במשמעות 'מקום מוגבה להקרבת קרבנות': "וְהִנֵּה שְׁמוּאֵל יֹצֵא לִקְרָאתָם לַעֲלוֹת הַבָּמָה" (שמואל א ט, יד), "עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת" (מלכים ב יב, ד ועוד). מן הלשון האוגריתית למדו החוקרים כי המשמע היסודי…
המשך קריאה נעימה >>

מאמרים

טיל מונחה

במאמר הכותב מספר על חידוש המונח טיל מונחה. הוא מוסר את מה שידוע לו על המילה 'טיל' ומסביר את ההבדל בין 'טיל' ובין 'טיל מונחה'. נעיר כי כיום המונח 'טיל' משמש בעיקר לציון טיל מונחה לעומת 'רקטה' שאינה מונחית.

מבחר תשובות

הניע או התניע?

"הנעתי את הרכב" או "התנעתי את הרכב"? הכוונה מן הסתם להפעלת מְנוע הרכב, ואם כן יש לומר הִתְנַעְתִּי. הפועל הִתְנִיעַ הוא מן השורש תנ"ע. שורש זה נגזר מן המילה תנועה – שהיא עצמה מן השורש נו"ע והתי"ו בה תחילית (של המשקל). התי"ו התחילית הזאת הפכה לשורשית גם בפעלים נוספים: הפועל תָּרַם מן תְּרוּמָה (משורש רו"ם)…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

מילים שוות לכל נפש: עקה, פרצני, הניעה, תסוגה

מונחים מן המילון למונחי הפסיכולוגיה, תשנ"ד (1994) עָקָה (סְטְרֵס) עקה היא מצב של לחץ ומתח הנוצרים מתנאים שמקשים על התפקוד התקין של אדם או של יצור אחר. המילה עָקָה מן השורש עו"ק נזכרת פעם אחת במקרא: "אָרִיד בְּשִׂיחִי וְאָהִימָה, מִקּוֹל אוֹיֵב, מִפְּנֵי עָקַת רָשָׁע" (תהלים נה, ג–ד). משמעו היסודי של השורש עו"ק הוא לחץ והכבדה.…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

מילים ליום העצמאות: מצלה, מחנאות

מַצְלֶה (מנגל, גריל) מצלה הוא מתקן לצליית בשר, ירקות ועוד. יש סוגים שונים של מַצְלִים: מצלה פחמים, מצלה גז, מצלה חשמלי. המילה מַצְלֶה שקולה במשקלם של כלים דוגמת מַקְלֵף, מַמְחֶה (בלנדר). האירוע החברתי של הצלייה במַצלה ("על האש") הוא מִצְלֶה – במשקל המילה מִשְׁתֶּה. רשת המַצְלֶה היא אַסְכָּלָה, מילה שנשאלה ללשון חז"ל מן היוונית. לצורך ליבוי האש…
המשך קריאה נעימה >>

הודעות לעיתונות

מונחים חדשים ברפואה ובטכנולוגיית המידע והחלטות בדקדוק (תשע"ד, 2014)

האקדמיה ללשון העברית התכנסה לישיבתה ה־336 בא' באדר ב' תשע"ד (3 במארס 2014), ואישרה מונחים שונים ברפואה ומונחים בטכנולוגיית המידע. כמו כן אישרה מליאת האקדמיה כמה החלטות בדקדוק.
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

סלסילה או סלסלה?

סל קטן הוא סַלְסִלָּה, ובלי ניקוד סלסילה. צורת הרבים היא סלסילות. מילה זו מופיעה במקרא פעם אחת: "עוֹלֵל יְעוֹלְלוּ כַגֶּפֶן שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל, הָשֵׁב יָדְךָ כְּבוֹצֵר עַל סַלְסִלּוֹת" (ירמיהו ו, ט). יש המפרשים שמדובר בצורה אחרת של המילה זַלְזַל – שריג של גפן. אחרים מפרשים זאת מלשון סַל, ומכאן משמעות המילה המוכרת בימינו. מילה קרובה בהגייתה…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

צולל וצוללן

יש הקוראים לאדם הצולל מתחת למים צוֹלֵל ויש הקוראים לו צוֹלְלָן. מן הבחינה הלשונית שתי המילים טובות להבעת העניין: צוֹלֵל – צורת הבינוני (הווה) של הפועל צָלַל. צורה זו טובה לציון בעל מקצוע או עיסוק כמו צורות בינוני רבות אחרות, למשל: שֹׁופֵט, יוֹעֵץ, רָץ, מַדְרִיךְ, מִתְאַגְרֵף. צוֹלְלָן – צורת הבינוני צוֹלֵל בתוספת הסיומת ־ָן. גם…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

קצה הלחם

איך נקראים הקצוות של כיכר הלחם? השם הפשוט ביותר הוא כמובן קצה הלחם. אך בקרב הדוברים מהלכים השמות "נשיקה" ו"לשיקה". את הכינוי נשיקה אפשר אולי להבין כמקום שבו כיכרות הלחם שבתנור נושקות זו לזו. בספרות חז"ל מקום המגע הזה מדומה דווקא לנשיכה: במשנה נזכרים "ככרות נושכות זו בזו" (טבול יום א, א), ור' עובדיה מברטנורא…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

עברית מכופתרת: תובר, אבקה, צמדן, לחצנית

תּוֹבָר תּוֹבָר הוא לולאה המשמשת להשחלת החגורה, למשל במכנסיים. במשנה (כלים כה, א) נזכרים כלים כגון כרים וכסתות שיש להם תּוֹבָרוֹת, ובברייתא דמלאכת המשכן נאמר: "היה אורג את הפרכת עשר אמות על עשר אמות ועושה בה ארבעה תוברין ותולה אורכה באונקלאות [ווים] על גבי העמודים". על פי ההסבר המקובל המילה תּוֹבָר גזורה מן השורש תב"ר – אחיו…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

מילים לחמישה־עשר בשבט: ניצה, לבנה, ציפה, גרוגרת

נִצָּה ניצה היא בליטה קטנה בצמח אשר ממנה מתפתח הפרח: "וּבֹסֶר גֹּמֵל יִהְיֶה נִצָּה" (ישעיהו יח, ה). בתנ"ך מתועדת כנראה גם הצורה נֵץ באותה משמעות: "וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ [אולי 'העלתה את הנֵץ שלה'] הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים" (בראשית מ, י). פעם אחת מופיעה בתנ"ך צורת הרבים ניצנים: "כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר הַגֶּשֶׁם…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

טקט בעברית

לעיתים קרובות ועדות המינוח של האקדמיה ללשון העברית נדרשות לשאלה אם לחדש מילה עברית תמורת מילה בין־לאומית רווחת – בייחוד אם בהקשרים שונים אפשר לנקוט תמורתה מילים או צירופי מילים קיימים. אחת הדוגמאות לכך היא המילה טקט. tact הוא ביסודו חוש המגע – מן המילה הלטינית tactus שפירושה מַגָּע. בהשאלה tact הוא תפיסה טובה של…
המשך קריאה נעימה >>

הודעות לעיתונות

אושרו מילים בשימוש כללי ועוד ענייני מינוח ודקדוק (תשע"ד, 2013)

מליאת האקדמיה ללשון העברית אישרה את המילים מִצְלָלָה (פרגולה) וסוֹכֵכָה (גזיבו) וקיבלה החלטות נוספות במינוח ובדקדוק.
המשך קריאה נעימה >>

מילים וגלגוליהן

רשות, מועצה ועירייה

את השלטון המקומי בישראל מנהלות רשויות מקומיות משני סוגים: מועצות ועיריות. מניין לנו מילים אלו? את המילה רָשׁוּת אנו מוצאים למשל במסכת אבות: "שְׁמַעְיָה אוֹמֵר: אֱהֹב אֶת הַמְּלָאָכה וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת וְאַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת" (א, י) – כלומר השתדל שלא להיות קרוב לשלטון. ועוד נאמר בשם רבן גמליאל: "הֱווּ זְהִירִין בָּרָשׁוּת שֶׁאֵין מְקָרְבִין לוֹ לָאָדָם אֶלָּא…
המשך קריאה נעימה >>

מילים וגלגוליהן

החצב והסתוונית

"ערוכים החצבים על אם הדרך, בשדה גם סתוונית התעוררה…" (אבי קורן, באביב את תשובי חזרה) שני צמחים מזוהים בתודעתנו עם ימות הסתיו הקרירים: החצב הפורח בשלפי הקיץ ומבשר את בוא הסתיו והסתוונית הפורחת לקראת החורף. שמות הצמחים הללו לקוחים מספרות חז"ל, ולכל אחד מהם היסטוריה מעניינת משלו. חצב צמח החצב מוכר מספרות חז"ל ושמו מופיע בה…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

מחידושי ביאליק: גחלילית, מעפל, ערגה, קדחתני

מבית היוצר של חיים נחמן ביאליק, מנשיאי ועד הלשון העברית, לציון 79 שנים למותו – כ"א בתמוז תרצ"ד (על פי "מלון חדושי ח. נ. ביאליק" מאת יצחק אבינרי, תל־אביב תרצ"ה) גַּחְלִילִית גחלילית היא חיפושית שבקצה גופה חומר המאיר בלילה. את המילה גחלילית חידש ביאליק מן המילה גַּחֶלֶת בעקבות מדרש חז"ל. וזה נוסח המדרש בספר האגדה…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

מונחים בביולוגיה ובמעבדה: מַעֲצָב, קולטן, מעבדן, אַקְטָר

מַעֲצָב (גנגליון) מעצב הוא צביר של תאי עָצָב. המילה עָצָב – סיב בגוף המעביר תחושות וגירויים – מקורה בימי הביניים. כמו מונחים מדעיים רבים בני אותה תקופה היא נשאלה ללשוננו מן הערבית: עַצַבּ (השורש הערבי עצ"ב מציין ליפוף וקשירה). בצורת הרבים עֲצַבִּים חָברוּ צליל המילה בערבית והמילה המקראית עֲצַבִּים שמשמעה פסילים ואלילים. המונח מַעֲצָב נקבע בוועדה…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

חמרה, חמרה המערבולת

נשאלנו מה פירוש המילה חָמְרָה בשיר 'הורה היאחזות' מאת יחיאל מוהר. חָמַר הוא פועל מקראי שפירושו 'תָּסַס', 'העלה קצף' וכדומה: "יֶהֱמוּ יֶחְמְרוּ מֵימָיו, יִרְעֲשׁוּ הָרִים בְּגַאֲוָתוֹ סֶלָה" (תהלים מו, ד). מכאן כנראה גם הפועל חֳמַרְמַר: "מֵעַי חֳמַרְמָרוּ [=תססו], נֶהְפַּךְ לִבִּי בְּקִרְבִּי" (איכה א, כ). "חָמְרָה הַמְּעַרְבֹּלֶת" פירושו אפוא "תססה המערבולת", "געשה המערבולת". הפועל חָמַר מוכר…
המשך קריאה נעימה >>

הודעות לעיתונות

הוקמה ועדה למונחי המשפחה המשולבת והמשפחה החדשה (תשע"ג, 2013)

ה' בתמוז תשע"ג (13 ביוני): ועדה מיוחדת באקדמיה ששותפים לה נציגי משרדים ממשלתיים ומשפטנים שוקדת על קביעת מונחים שייתנו מענה למגוון המשפחות בישראל.
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

מילים לשבוע הספר: כותר, עיול, מהדורה, סוגה, תו ספר, כיתוב דש, מפתח, תמוכת ספרים

כּוֹתָר (title) כותר הוא שם של פרסום, כגון ספר או חוברת, כפי שהוא כתוב בשער שלו. את המילה כּוֹתָר חידש המתרגם אמציה פורת בשנות החמישים של המאה העשרים. החידוש מבוסס על המילה כּוֹתֶרֶת. בתנ"ך כותרת היא ראש מקושט של עמוד אבן, וכיום כותרות מופיעות בעיקר בראש של עמוד נייר – כותרת של ספר, כותרת בעיתון…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

רפרנט בעברית

בימינו יש כמה בעלי תפקידים שמקובל לכנותם בשם 'רֵפֵרנט', ורבים מבקשים לדעת אם יש חלופה עברית למילה. הוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה נדרשה בעבר לשאלה זו, ואף חזרה ודנה בה כעבור כמה שנים. בירורי הוועדה העלו שהשימוש במונח 'רפרנט' רחב מאוד וכולל עניינים רחוקים למדי זה מזה. לפיכך הוחלט שלא לחדש מילה מיוחדת לרפרנט,…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

מוזיקה עברית: אקדמה, פעמן, מִפְעָם, תכליל

מבחר מונחים מתוך מילון למונחי המוסיקה בהוצאת האקדמיה, תשט"ו (1955) אַקְדָּמָה (פְּרֵלוּד) אקדמה היא קטע נגינה המשמש מבוא ליצירה מוזיקלית, וכן קטע קצר ועצמאי לכלי יחיד, בעיקר פסנתר. המילה אַקְדָּמָה (באל"ף) קרובה למילה הכללית הַקְדָּמָה, בדומה לזוגות אַזְעָקָה לעומת הַזְעָקָה, אַבְחָנָה לעומת הַבְחָנָה ועוד. הצורה אַקְדָּמָה היא על דרך הארמית. המילה מוכרת בצורת הנסמך שלה אַקְדָּמוּת…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

עותק והעתק

המילים עותק והעתק קרובות במשמען, אך אינן זהות. עותק (בניקוד עֹתֶק) הוא אחד מכמה דברים שווים (אקזמפלר). למשל: 'הספר נדפס באלפי עותקים', 'חמשת העותקים חתומים בחותמת המקורית'. העתק (בניקוד הֶעְתֵּק או הֶעֱתֵק) הוא נוסח מועתק שאינו מקור, כגון תצלום של מסמך. לדוגמה: העתק של תעודת בגרות (למקרה שתאבד התעודה עצמה), העתק נאמן למקור. כאשר מסמך…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

ימאות עברית: השקה, אספנה, חיבל, מִרְתָּק

מבחר מונחים מן המילון למונחי כלי שיט קטנים ומעגנות שאושר באקדמיה בשנת תשע"ג (2013) הַשָּׁקָה השקה של כלי שיט היא הורדתו מן היבשה אל המים, בעיקר לפני הפלגתו הראשונה. הִשִּׁיק והַשָּׁקָה קשורים אל נָשַׁק ונְשִׁיקָה (הדגש בשי"ן מציין את הנו"ן השורשית), וכמותם הם מציינים מגע בין דברים. לפי המסופר בקטע עיתון משנת 1951 "בא כוח חברת 'צים'…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשע"ג (2): ציודן, פתיתונים, אסופה, סֶבֶב

צִיּוּדָן (צ'ימידן) ציודן הוא תיק מלבני גדול ובעל פתח לאורכו המשמש חיילים ומטיילים לנשיאת ציוד אישי. המילה צִיּוּד שבבסיס 'ציודן' גם היא חידוש של הדורות האחרונים. כבר בימי קדם הצטיידו ב"צֵידָה לַדֶּרֶךְ", כלומר במזון (המילים המקראיות צֵידָה וצַיִד מציינות ביסודן בעלי חיים שניצודו, ומכאן מזון בכלל). אנשי גבעון סיפרו ליהושע: "זֶה לַחְמֵנוּ, חָם הִצְטַיַּדְנוּ אֹתוֹ…
המשך קריאה נעימה >>

הודעות לעיתונות

אושרו מונחי כלי שיט, שמות מחלות צמחים ומילים בשימוש כללי (תשע"ג, 2013)

בישיבה אושרו כמה מילים חדשות בשימוש כללי ושתי רשימות מונחים מקצועיות: כלי שיט קטנים ומעגנות ושמות מחלות הצמחים.
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

מילים משתלבות: תשליב, משלבת, משלב, השלבה, תשלבת

תַּשְׁלִיב (guilloche) תשליב הוא רכיב עיטורי דמוי מקלעת בדגם החוזר על עצמו. במשמעות זו התשליב מוכר בתחום האדריכלות והקדרות. כיום תשליב הוא גם דגם בצורת רשת מפותלת שקוויה משתלבים זה בזה ויוצרים צורות גאומטריות החוזרות על עצמן. הדגם עשוי להיות מוטבע על משטח מתכת או עץ וגם על נייר. המונח תשליב נקבע במילון למונחי קדרות…
המשך קריאה נעימה >>

יום העצמאות

מילה לכל שנה

במלאות 65 שנים למדינה מובאות כאן 65 מילים שחודשו במהלך השנים – מילה לכל שנה. רוב המילים לקוחות ממילוני האקדמיה, ומקצתן חודשו במסגרות אחרות – לרוב בשיתוף נציגי האקדמיה. התבוננות במילים יכולה לרמוז על התחומים והנושאים שעמדו במרכז העשייה לאורך השנים. השנה המילה תרגום והסבר 1948 תש"ח שַׂר מיניסטר; מילה מן המקרא שנבחרה בישיבת הממשלה…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

שיתוף פעולה עברי: מאגד, מאחד, הידודי

מַאֲגָד (קונסורציום) מאגד הוא קבוצה של ארגונים שחברו לצורך עניין כספי משותף או לצורך עסקה משותפת בייצור, במסחר וכדומה למען מטרה משותפת. למשל: קבוצת בנקים שחברו יחד למתן הלוואה ללקוח. המילה מאגד מצטרפת אל מילים ותיקות יותר מן השורש אג"ד המציינות גופים שהתאגדו יחד. מהן הלקוחות מן המקורות: אֲגֻדָּה, אֶגֶד (כגון אֶגֶד עָרִים). מהן מחודשות:…
המשך קריאה נעימה >>

לא מצאתם תשובה לשאלתכם? שאלו כאן