נושא: מין דקדוקי

מאמרים

לשונות במגע

תהליכים הכרוכים במגע של לשונות משכו את תשומת ליבם של בלשנים רבים. במאמר מוצגות כמה מן הדרכים הבולטות שבהן לשון אחת עשויה להשפיע על חברתה בתחומים אלו: מערכת ההגאים, אוצר המילים, יחסי משמעות בין מילים…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

גפיים – זכר או נקבה?

על פי מה שקבעה האקדמיה במינוח המקצועי, כגון במונחי אנטומיה, הדרך המומלצת היא להשתמש במילה גפיים בלשון זכר: 'גפיים עליונים', 'גפיים תחתונים' (בבני אדם), 'גפיים קדמיים', 'גפיים אחוריים' (בבעלי חיים). צורת היחיד של המילה היא…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

יתד – זכר או נקבה?

המילה יָתֵד משמשת במקורותינו גם בלשון נקבה וגם בלשון זכר, אך ברוב המקרים היא נקבה. הנה כמה מובאות: יתד בנקבה "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ" (דברים כג, יד); "בַּיּוֹם הַהוּא… תָּמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

אי־הבנה, תת־קבוצה – זכר או נקבה?

אנו נשאלים לעיתים קרובות על מינם הדקדוקי של צירופים דוגמת אי־הבנה, אי־הסכמה, תת־קבוצה, דו־משמעות. צירופים אלו אינם צירופי סמיכות אלא צירופי תחילית ושם. מכיוון שתחיליות כגון אי־, תת־, דו־ אינן מילים עצמאיות – אין להן מין…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

לבוש עברי לחורף: סורגה, צמודונים, קטיפת תלמים, רדיד

סֻרְגָּה (סוודר וכדומה) סורגה היא בגד לחלקו העליון של הגוף העשוי בסריגה ביד או במכונה. סורגה ללא שרוולים היא אֲפֻדָּה או לְסוּטָה (וסט). לסורגה בעלת שרוולים ללא רכיסה נקבע המונח פַּקְרֵס (מלשון חז"ל, במקור מיוונית),…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה

בפיוט הידוע 'ונתנה תוקף', שנוהגים לאמרו בקהילות רבות בראש השנה וביום הכיפורים, נאמר: "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה". מעטים שמים לב כי הצורה 'מעבירין' איננה הצורה המתבקשת מצד הדקדוק. הלוא תשובה, תפילה וצדקה…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

שם המספר – רקע להחלטות האקדמיה

א. על ייחודו של שם המספר מערכת שם המספר שונה משמות אחרים בלשוננו ויש לה מאפיינים ייחודיים. אחת החידות הקשורות בשם המספר היא ההיפוך בצורת הזכר והנקבה מן הרגיל בעברית. בדרך כלל הסיומת ־ָה מציינת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חִבְרוּת – זכר או נקבה?

נשאלנו אם המילה חִבְרוּת (סוציאליזציה) היא זכר או נקבה. המילה חִבְרוּת היא שם הפעולה של הפועל חִבְרֵת. שתי המילים גזורות מן השורש חבר"ת, והתי"ו בהן היא שורשית (השורש חבר"ת הוא הרחבה של השורש חב"ר, והוא נגזר משם…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

שלוש רגלים או שלושה רגלים?

בספר שמות נאמר: "שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה" (כג, יד). פירוש המילה רֶגֶל בפסוק הזה הוא 'פעם'. שלוש רגלים הן שלוש פעמים, כמו בדברי האתון לבלעם: "מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתַנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים" (במדבר…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

דיו – זכר או נקבה?

התשובה על השאלה אם המילה דְּיוֹ היא ממין זכר או ממין נקבה אינה חד־משמעית. בספרות חכמים משמשת המילה בעיקר בלשון נקבה, כמו ששנינו במסכת אבות: "אלישע בן אבויה אומר: הלומד ילד למה הוא דומה? לדיו…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

עדשה ועדשים

עֲדָשִׁים היא צורת הרבים של עֲדָשָׁה (ולא "עָדָשׁ"), כפי שתאנים היא צורת הרבים של תאנה. ובדומה להם גם חיטים–חיטה, שְׂעורים–שעורה, שקמים–שקמה ועוד רבים. אם כן מינה של המילה 'עדשים' הוא נקבה: עדשים כתומות, עדשים ירוקות,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

כַּבָּאִית

למילה כַּבָּאִית שני מובנים: צורת הנקבה של כַּבַּאי ו'רכב כיבוי'. המשמעות הכפולה נוצרה מן התפקיד הכפול של הסיומת ־ִית: (א) סיומת נקבה המצטרפת לשם בזכר הנוטה לפי מין (צורן נטייה); (ב) סיומת בעלת משמעות (צורן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

מינם הדקדוקי של שמות אחדים

רבים טועים או מתלבטים במינם הדקדוקי של שמות אחדים, ופונים אל האקדמיה בשאלה: זכר או נקבה? השמות האלה הם ממין זכר: צומת, וברבים צְמָתִים, ולפי זה: צומת מרומזר, הצומת…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

איך פונים לקבוצה שרובה נשים

בשנים האחרונות אנשים ונשים רבים מרגישים חוסר נוחות לפנות לקבוצה שרובה נשים בלשון זכר. עוד יש המנסים (ומנסות) להקפיד על שימוש שוויוני בלשון זכר ונקבה וכותבים או אומרים שתי צורות בכל פעם – בהשראת "he…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

צֹמֶת – זכר או נקבה?

רבים מדוברי העברית תופסים את צומת כשם שמינו נקבה – "צומת מסוכנת", "הצומת הקרובה" וכיו"ב, אבל המקפידים על לשונם נוקטים לשון זכר: "צומת מסוכן", "הצומת הקרוב". כך אומנם קבעה האקדמיה ללשון העברית: צומת – מינו…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מַצִּית ומַצָּת

בעברית החדשה משמשים שני שמות של מכשירים מן השורש יצ"ת: מַצִּית – מכשיר להצתת אש בסיגריות, בכיריים וכדומה (lighter); מַצָּת – התקן הצתה במנוע המכונית וכדומה (plug). השם מַצִּית הוא למעשה צורת פועל בבניין הפעיל…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חָלָל בנקבה

צורת הנקבה של חָלָל במשמעות 'אדם שנפל בקרב או נהרג באסון' אינה נקרית במקורותינו, אבל נוכל ללמוד עליה ממילים דומות: עָקָר – עֲקָרָה, חָכָם – חֲכָמָה. אם כן צורת הנקבה היא חֲלָלָה (בנסמך חַלְלַת־, ברבים…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

תפקיד או תואר של אישה

לתפקיד המדען הראשי התמנתה אישה. האם יש לשנות את הכיתוב על דלת הלשכה למדענית הראשית? האם לשנות את הכיתוב בנייר המכתבים? דרכה של העברית להבחין בין זכר לנקבה, ועל כן נֹאמר המדענית הראשית, שרת החוץ,…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

סיומת הרבים – בין קביעוּת להתרוצצוּת

במערכת השם העברית רוב צורות הרבים הן בעלות אחד משני צורני הריבוי – סיומת ־ִים וסיומת ־וֹת. הבחירה בין שתי הסיומות קשורה בתודעתנו בראש ובראשונה למין הדקדוקי של השם: סיומת ־ִים לשמות ממין זכר וסיומת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

מדוע יש שמות איברי גוף נשיים שמינם זכר

אין כל קשר בין המין הדקדוקי של שמות האיברים ובין מין בעלי האיברים. גם האיברים המשותפים לשני המינים וגם האיברים הייחודיים לאחד המינים נקראים בשמות שמקצתם ממין זכר ומקצתם ממין נקבה. אין המין הדקדוקי מתהווה…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

פנייה המיועדת לגבר וגם לאישה

לא פעם אנו נשאלים כיצד לנסח מסמכים – כגון שאלונים, הוראות והנחיות, תקנות, תעודות ושאר טפסים – המכוונים גם לגבר וגם לאישה. עיון במקורות מלמד שהפנייה לזכר יפה גם לנקבה. כך למשל הציווי המקראי "כבד…
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 5

מאמרים

לשונות במגע

תהליכים הכרוכים במגע של לשונות משכו את תשומת ליבם של בלשנים רבים. במאמר מוצגות כמה מן הדרכים הבולטות שבהן לשון אחת עשויה להשפיע על חברתה בתחומים אלו: מערכת ההגאים, אוצר המילים, יחסי משמעות בין מילים…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

גפיים – זכר או נקבה?

על פי מה שקבעה האקדמיה במינוח המקצועי, כגון במונחי אנטומיה, הדרך המומלצת היא להשתמש במילה גפיים בלשון זכר: 'גפיים עליונים', 'גפיים תחתונים' (בבני אדם), 'גפיים קדמיים', 'גפיים אחוריים' (בבעלי חיים). צורת היחיד של המילה היא…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

יתד – זכר או נקבה?

המילה יָתֵד משמשת במקורותינו גם בלשון נקבה וגם בלשון זכר, אך ברוב המקרים היא נקבה. הנה כמה מובאות: יתד בנקבה "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ" (דברים כג, יד); "בַּיּוֹם הַהוּא… תָּמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

אי־הבנה, תת־קבוצה – זכר או נקבה?

אנו נשאלים לעיתים קרובות על מינם הדקדוקי של צירופים דוגמת אי־הבנה, אי־הסכמה, תת־קבוצה, דו־משמעות. צירופים אלו אינם צירופי סמיכות אלא צירופי תחילית ושם. מכיוון שתחיליות כגון אי־, תת־, דו־ אינן מילים עצמאיות – אין להן מין…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

לבוש עברי לחורף: סורגה, צמודונים, קטיפת תלמים, רדיד

סֻרְגָּה (סוודר וכדומה) סורגה היא בגד לחלקו העליון של הגוף העשוי בסריגה ביד או במכונה. סורגה ללא שרוולים היא אֲפֻדָּה או לְסוּטָה (וסט). לסורגה בעלת שרוולים ללא רכיסה נקבע המונח פַּקְרֵס (מלשון חז"ל, במקור מיוונית),…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה

בפיוט הידוע 'ונתנה תוקף', שנוהגים לאמרו בקהילות רבות בראש השנה וביום הכיפורים, נאמר: "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה". מעטים שמים לב כי הצורה 'מעבירין' איננה הצורה המתבקשת מצד הדקדוק. הלוא תשובה, תפילה וצדקה…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

שם המספר – רקע להחלטות האקדמיה

א. על ייחודו של שם המספר מערכת שם המספר שונה משמות אחרים בלשוננו ויש לה מאפיינים ייחודיים. אחת החידות הקשורות בשם המספר היא ההיפוך בצורת הזכר והנקבה מן הרגיל בעברית. בדרך כלל הסיומת ־ָה מציינת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חִבְרוּת – זכר או נקבה?

נשאלנו אם המילה חִבְרוּת (סוציאליזציה) היא זכר או נקבה. המילה חִבְרוּת היא שם הפעולה של הפועל חִבְרֵת. שתי המילים גזורות מן השורש חבר"ת, והתי"ו בהן היא שורשית (השורש חבר"ת הוא הרחבה של השורש חב"ר, והוא נגזר משם…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

שלוש רגלים או שלושה רגלים?

בספר שמות נאמר: "שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה" (כג, יד). פירוש המילה רֶגֶל בפסוק הזה הוא 'פעם'. שלוש רגלים הן שלוש פעמים, כמו בדברי האתון לבלעם: "מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתַנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים" (במדבר…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

דיו – זכר או נקבה?

התשובה על השאלה אם המילה דְּיוֹ היא ממין זכר או ממין נקבה אינה חד־משמעית. בספרות חכמים משמשת המילה בעיקר בלשון נקבה, כמו ששנינו במסכת אבות: "אלישע בן אבויה אומר: הלומד ילד למה הוא דומה? לדיו…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

עדשה ועדשים

עֲדָשִׁים היא צורת הרבים של עֲדָשָׁה (ולא "עָדָשׁ"), כפי שתאנים היא צורת הרבים של תאנה. ובדומה להם גם חיטים–חיטה, שְׂעורים–שעורה, שקמים–שקמה ועוד רבים. אם כן מינה של המילה 'עדשים' הוא נקבה: עדשים כתומות, עדשים ירוקות,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

כַּבָּאִית

למילה כַּבָּאִית שני מובנים: צורת הנקבה של כַּבַּאי ו'רכב כיבוי'. המשמעות הכפולה נוצרה מן התפקיד הכפול של הסיומת ־ִית: (א) סיומת נקבה המצטרפת לשם בזכר הנוטה לפי מין (צורן נטייה); (ב) סיומת בעלת משמעות (צורן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

מינם הדקדוקי של שמות אחדים

רבים טועים או מתלבטים במינם הדקדוקי של שמות אחדים, ופונים אל האקדמיה בשאלה: זכר או נקבה? השמות האלה הם ממין זכר: צומת, וברבים צְמָתִים, ולפי זה: צומת מרומזר, הצומת…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

איך פונים לקבוצה שרובה נשים

בשנים האחרונות אנשים ונשים רבים מרגישים חוסר נוחות לפנות לקבוצה שרובה נשים בלשון זכר. עוד יש המנסים (ומנסות) להקפיד על שימוש שוויוני בלשון זכר ונקבה וכותבים או אומרים שתי צורות בכל פעם – בהשראת "he…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

צֹמֶת – זכר או נקבה?

רבים מדוברי העברית תופסים את צומת כשם שמינו נקבה – "צומת מסוכנת", "הצומת הקרובה" וכיו"ב, אבל המקפידים על לשונם נוקטים לשון זכר: "צומת מסוכן", "הצומת הקרוב". כך אומנם קבעה האקדמיה ללשון העברית: צומת – מינו…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מַצִּית ומַצָּת

בעברית החדשה משמשים שני שמות של מכשירים מן השורש יצ"ת: מַצִּית – מכשיר להצתת אש בסיגריות, בכיריים וכדומה (lighter); מַצָּת – התקן הצתה במנוע המכונית וכדומה (plug). השם מַצִּית הוא למעשה צורת פועל בבניין הפעיל…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חָלָל בנקבה

צורת הנקבה של חָלָל במשמעות 'אדם שנפל בקרב או נהרג באסון' אינה נקרית במקורותינו, אבל נוכל ללמוד עליה ממילים דומות: עָקָר – עֲקָרָה, חָכָם – חֲכָמָה. אם כן צורת הנקבה היא חֲלָלָה (בנסמך חַלְלַת־, ברבים…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

תפקיד או תואר של אישה

לתפקיד המדען הראשי התמנתה אישה. האם יש לשנות את הכיתוב על דלת הלשכה למדענית הראשית? האם לשנות את הכיתוב בנייר המכתבים? דרכה של העברית להבחין בין זכר לנקבה, ועל כן נֹאמר המדענית הראשית, שרת החוץ,…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

סיומת הרבים – בין קביעוּת להתרוצצוּת

במערכת השם העברית רוב צורות הרבים הן בעלות אחד משני צורני הריבוי – סיומת ־ִים וסיומת ־וֹת. הבחירה בין שתי הסיומות קשורה בתודעתנו בראש ובראשונה למין הדקדוקי של השם: סיומת ־ִים לשמות ממין זכר וסיומת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

מדוע יש שמות איברי גוף נשיים שמינם זכר

אין כל קשר בין המין הדקדוקי של שמות האיברים ובין מין בעלי האיברים. גם האיברים המשותפים לשני המינים וגם האיברים הייחודיים לאחד המינים נקראים בשמות שמקצתם ממין זכר ומקצתם ממין נקבה. אין המין הדקדוקי מתהווה…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

פנייה המיועדת לגבר וגם לאישה

לא פעם אנו נשאלים כיצד לנסח מסמכים – כגון שאלונים, הוראות והנחיות, תקנות, תעודות ושאר טפסים – המכוונים גם לגבר וגם לאישה. עיון במקורות מלמד שהפנייה לזכר יפה גם לנקבה. כך למשל הציווי המקראי "כבד…
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 5

מאמרים

לשונות במגע

תהליכים הכרוכים במגע של לשונות משכו את תשומת ליבם של בלשנים רבים. במאמר מוצגות כמה מן הדרכים הבולטות שבהן לשון אחת עשויה להשפיע על חברתה בתחומים אלו: מערכת ההגאים, אוצר המילים, יחסי משמעות בין מילים…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

גפיים – זכר או נקבה?

על פי מה שקבעה האקדמיה במינוח המקצועי, כגון במונחי אנטומיה, הדרך המומלצת היא להשתמש במילה גפיים בלשון זכר: 'גפיים עליונים', 'גפיים תחתונים' (בבני אדם), 'גפיים קדמיים', 'גפיים אחוריים' (בבעלי חיים). צורת היחיד של המילה היא…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

יתד – זכר או נקבה?

המילה יָתֵד משמשת במקורותינו גם בלשון נקבה וגם בלשון זכר, אך ברוב המקרים היא נקבה. הנה כמה מובאות: יתד בנקבה "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ" (דברים כג, יד); "בַּיּוֹם הַהוּא… תָּמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

אי־הבנה, תת־קבוצה – זכר או נקבה?

אנו נשאלים לעיתים קרובות על מינם הדקדוקי של צירופים דוגמת אי־הבנה, אי־הסכמה, תת־קבוצה, דו־משמעות. צירופים אלו אינם צירופי סמיכות אלא צירופי תחילית ושם. מכיוון שתחיליות כגון אי־, תת־, דו־ אינן מילים עצמאיות – אין להן מין…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

לבוש עברי לחורף: סורגה, צמודונים, קטיפת תלמים, רדיד

סֻרְגָּה (סוודר וכדומה) סורגה היא בגד לחלקו העליון של הגוף העשוי בסריגה ביד או במכונה. סורגה ללא שרוולים היא אֲפֻדָּה או לְסוּטָה (וסט). לסורגה בעלת שרוולים ללא רכיסה נקבע המונח פַּקְרֵס (מלשון חז"ל, במקור מיוונית),…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה

בפיוט הידוע 'ונתנה תוקף', שנוהגים לאמרו בקהילות רבות בראש השנה וביום הכיפורים, נאמר: "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה". מעטים שמים לב כי הצורה 'מעבירין' איננה הצורה המתבקשת מצד הדקדוק. הלוא תשובה, תפילה וצדקה…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

שם המספר – רקע להחלטות האקדמיה

א. על ייחודו של שם המספר מערכת שם המספר שונה משמות אחרים בלשוננו ויש לה מאפיינים ייחודיים. אחת החידות הקשורות בשם המספר היא ההיפוך בצורת הזכר והנקבה מן הרגיל בעברית. בדרך כלל הסיומת ־ָה מציינת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חִבְרוּת – זכר או נקבה?

נשאלנו אם המילה חִבְרוּת (סוציאליזציה) היא זכר או נקבה. המילה חִבְרוּת היא שם הפעולה של הפועל חִבְרֵת. שתי המילים גזורות מן השורש חבר"ת, והתי"ו בהן היא שורשית (השורש חבר"ת הוא הרחבה של השורש חב"ר, והוא נגזר משם…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

שלוש רגלים או שלושה רגלים?

בספר שמות נאמר: "שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה" (כג, יד). פירוש המילה רֶגֶל בפסוק הזה הוא 'פעם'. שלוש רגלים הן שלוש פעמים, כמו בדברי האתון לבלעם: "מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתַנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים" (במדבר…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

דיו – זכר או נקבה?

התשובה על השאלה אם המילה דְּיוֹ היא ממין זכר או ממין נקבה אינה חד־משמעית. בספרות חכמים משמשת המילה בעיקר בלשון נקבה, כמו ששנינו במסכת אבות: "אלישע בן אבויה אומר: הלומד ילד למה הוא דומה? לדיו…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

עדשה ועדשים

עֲדָשִׁים היא צורת הרבים של עֲדָשָׁה (ולא "עָדָשׁ"), כפי שתאנים היא צורת הרבים של תאנה. ובדומה להם גם חיטים–חיטה, שְׂעורים–שעורה, שקמים–שקמה ועוד רבים. אם כן מינה של המילה 'עדשים' הוא נקבה: עדשים כתומות, עדשים ירוקות,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

כַּבָּאִית

למילה כַּבָּאִית שני מובנים: צורת הנקבה של כַּבַּאי ו'רכב כיבוי'. המשמעות הכפולה נוצרה מן התפקיד הכפול של הסיומת ־ִית: (א) סיומת נקבה המצטרפת לשם בזכר הנוטה לפי מין (צורן נטייה); (ב) סיומת בעלת משמעות (צורן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

מינם הדקדוקי של שמות אחדים

רבים טועים או מתלבטים במינם הדקדוקי של שמות אחדים, ופונים אל האקדמיה בשאלה: זכר או נקבה? השמות האלה הם ממין זכר: צומת, וברבים צְמָתִים, ולפי זה: צומת מרומזר, הצומת…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

איך פונים לקבוצה שרובה נשים

בשנים האחרונות אנשים ונשים רבים מרגישים חוסר נוחות לפנות לקבוצה שרובה נשים בלשון זכר. עוד יש המנסים (ומנסות) להקפיד על שימוש שוויוני בלשון זכר ונקבה וכותבים או אומרים שתי צורות בכל פעם – בהשראת "he…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

צֹמֶת – זכר או נקבה?

רבים מדוברי העברית תופסים את צומת כשם שמינו נקבה – "צומת מסוכנת", "הצומת הקרובה" וכיו"ב, אבל המקפידים על לשונם נוקטים לשון זכר: "צומת מסוכן", "הצומת הקרוב". כך אומנם קבעה האקדמיה ללשון העברית: צומת – מינו…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מַצִּית ומַצָּת

בעברית החדשה משמשים שני שמות של מכשירים מן השורש יצ"ת: מַצִּית – מכשיר להצתת אש בסיגריות, בכיריים וכדומה (lighter); מַצָּת – התקן הצתה במנוע המכונית וכדומה (plug). השם מַצִּית הוא למעשה צורת פועל בבניין הפעיל…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חָלָל בנקבה

צורת הנקבה של חָלָל במשמעות 'אדם שנפל בקרב או נהרג באסון' אינה נקרית במקורותינו, אבל נוכל ללמוד עליה ממילים דומות: עָקָר – עֲקָרָה, חָכָם – חֲכָמָה. אם כן צורת הנקבה היא חֲלָלָה (בנסמך חַלְלַת־, ברבים…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

תפקיד או תואר של אישה

לתפקיד המדען הראשי התמנתה אישה. האם יש לשנות את הכיתוב על דלת הלשכה למדענית הראשית? האם לשנות את הכיתוב בנייר המכתבים? דרכה של העברית להבחין בין זכר לנקבה, ועל כן נֹאמר המדענית הראשית, שרת החוץ,…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

סיומת הרבים – בין קביעוּת להתרוצצוּת

במערכת השם העברית רוב צורות הרבים הן בעלות אחד משני צורני הריבוי – סיומת ־ִים וסיומת ־וֹת. הבחירה בין שתי הסיומות קשורה בתודעתנו בראש ובראשונה למין הדקדוקי של השם: סיומת ־ִים לשמות ממין זכר וסיומת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

מדוע יש שמות איברי גוף נשיים שמינם זכר

אין כל קשר בין המין הדקדוקי של שמות האיברים ובין מין בעלי האיברים. גם האיברים המשותפים לשני המינים וגם האיברים הייחודיים לאחד המינים נקראים בשמות שמקצתם ממין זכר ומקצתם ממין נקבה. אין המין הדקדוקי מתהווה…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

פנייה המיועדת לגבר וגם לאישה

לא פעם אנו נשאלים כיצד לנסח מסמכים – כגון שאלונים, הוראות והנחיות, תקנות, תעודות ושאר טפסים – המכוונים גם לגבר וגם לאישה. עיון במקורות מלמד שהפנייה לזכר יפה גם לנקבה. כך למשל הציווי המקראי "כבד…
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 5

מאמרים

לשונות במגע

תהליכים הכרוכים במגע של לשונות משכו את תשומת ליבם של בלשנים רבים. במאמר מוצגות כמה מן הדרכים הבולטות שבהן לשון אחת עשויה להשפיע על חברתה בתחומים אלו: מערכת ההגאים, אוצר המילים, יחסי משמעות בין מילים…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

גפיים – זכר או נקבה?

על פי מה שקבעה האקדמיה במינוח המקצועי, כגון במונחי אנטומיה, הדרך המומלצת היא להשתמש במילה גפיים בלשון זכר: 'גפיים עליונים', 'גפיים תחתונים' (בבני אדם), 'גפיים קדמיים', 'גפיים אחוריים' (בבעלי חיים). צורת היחיד של המילה היא…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

יתד – זכר או נקבה?

המילה יָתֵד משמשת במקורותינו גם בלשון נקבה וגם בלשון זכר, אך ברוב המקרים היא נקבה. הנה כמה מובאות: יתד בנקבה "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ" (דברים כג, יד); "בַּיּוֹם הַהוּא… תָּמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

אי־הבנה, תת־קבוצה – זכר או נקבה?

אנו נשאלים לעיתים קרובות על מינם הדקדוקי של צירופים דוגמת אי־הבנה, אי־הסכמה, תת־קבוצה, דו־משמעות. צירופים אלו אינם צירופי סמיכות אלא צירופי תחילית ושם. מכיוון שתחיליות כגון אי־, תת־, דו־ אינן מילים עצמאיות – אין להן מין…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

לבוש עברי לחורף: סורגה, צמודונים, קטיפת תלמים, רדיד

סֻרְגָּה (סוודר וכדומה) סורגה היא בגד לחלקו העליון של הגוף העשוי בסריגה ביד או במכונה. סורגה ללא שרוולים היא אֲפֻדָּה או לְסוּטָה (וסט). לסורגה בעלת שרוולים ללא רכיסה נקבע המונח פַּקְרֵס (מלשון חז"ל, במקור מיוונית),…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה

בפיוט הידוע 'ונתנה תוקף', שנוהגים לאמרו בקהילות רבות בראש השנה וביום הכיפורים, נאמר: "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה". מעטים שמים לב כי הצורה 'מעבירין' איננה הצורה המתבקשת מצד הדקדוק. הלוא תשובה, תפילה וצדקה…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

שם המספר – רקע להחלטות האקדמיה

א. על ייחודו של שם המספר מערכת שם המספר שונה משמות אחרים בלשוננו ויש לה מאפיינים ייחודיים. אחת החידות הקשורות בשם המספר היא ההיפוך בצורת הזכר והנקבה מן הרגיל בעברית. בדרך כלל הסיומת ־ָה מציינת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חִבְרוּת – זכר או נקבה?

נשאלנו אם המילה חִבְרוּת (סוציאליזציה) היא זכר או נקבה. המילה חִבְרוּת היא שם הפעולה של הפועל חִבְרֵת. שתי המילים גזורות מן השורש חבר"ת, והתי"ו בהן היא שורשית (השורש חבר"ת הוא הרחבה של השורש חב"ר, והוא נגזר משם…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

שלוש רגלים או שלושה רגלים?

בספר שמות נאמר: "שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה" (כג, יד). פירוש המילה רֶגֶל בפסוק הזה הוא 'פעם'. שלוש רגלים הן שלוש פעמים, כמו בדברי האתון לבלעם: "מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתַנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים" (במדבר…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

דיו – זכר או נקבה?

התשובה על השאלה אם המילה דְּיוֹ היא ממין זכר או ממין נקבה אינה חד־משמעית. בספרות חכמים משמשת המילה בעיקר בלשון נקבה, כמו ששנינו במסכת אבות: "אלישע בן אבויה אומר: הלומד ילד למה הוא דומה? לדיו…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

עדשה ועדשים

עֲדָשִׁים היא צורת הרבים של עֲדָשָׁה (ולא "עָדָשׁ"), כפי שתאנים היא צורת הרבים של תאנה. ובדומה להם גם חיטים–חיטה, שְׂעורים–שעורה, שקמים–שקמה ועוד רבים. אם כן מינה של המילה 'עדשים' הוא נקבה: עדשים כתומות, עדשים ירוקות,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

כַּבָּאִית

למילה כַּבָּאִית שני מובנים: צורת הנקבה של כַּבַּאי ו'רכב כיבוי'. המשמעות הכפולה נוצרה מן התפקיד הכפול של הסיומת ־ִית: (א) סיומת נקבה המצטרפת לשם בזכר הנוטה לפי מין (צורן נטייה); (ב) סיומת בעלת משמעות (צורן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

מינם הדקדוקי של שמות אחדים

רבים טועים או מתלבטים במינם הדקדוקי של שמות אחדים, ופונים אל האקדמיה בשאלה: זכר או נקבה? השמות האלה הם ממין זכר: צומת, וברבים צְמָתִים, ולפי זה: צומת מרומזר, הצומת…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

איך פונים לקבוצה שרובה נשים

בשנים האחרונות אנשים ונשים רבים מרגישים חוסר נוחות לפנות לקבוצה שרובה נשים בלשון זכר. עוד יש המנסים (ומנסות) להקפיד על שימוש שוויוני בלשון זכר ונקבה וכותבים או אומרים שתי צורות בכל פעם – בהשראת "he…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

צֹמֶת – זכר או נקבה?

רבים מדוברי העברית תופסים את צומת כשם שמינו נקבה – "צומת מסוכנת", "הצומת הקרובה" וכיו"ב, אבל המקפידים על לשונם נוקטים לשון זכר: "צומת מסוכן", "הצומת הקרוב". כך אומנם קבעה האקדמיה ללשון העברית: צומת – מינו…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מַצִּית ומַצָּת

בעברית החדשה משמשים שני שמות של מכשירים מן השורש יצ"ת: מַצִּית – מכשיר להצתת אש בסיגריות, בכיריים וכדומה (lighter); מַצָּת – התקן הצתה במנוע המכונית וכדומה (plug). השם מַצִּית הוא למעשה צורת פועל בבניין הפעיל…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חָלָל בנקבה

צורת הנקבה של חָלָל במשמעות 'אדם שנפל בקרב או נהרג באסון' אינה נקרית במקורותינו, אבל נוכל ללמוד עליה ממילים דומות: עָקָר – עֲקָרָה, חָכָם – חֲכָמָה. אם כן צורת הנקבה היא חֲלָלָה (בנסמך חַלְלַת־, ברבים…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

תפקיד או תואר של אישה

לתפקיד המדען הראשי התמנתה אישה. האם יש לשנות את הכיתוב על דלת הלשכה למדענית הראשית? האם לשנות את הכיתוב בנייר המכתבים? דרכה של העברית להבחין בין זכר לנקבה, ועל כן נֹאמר המדענית הראשית, שרת החוץ,…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

סיומת הרבים – בין קביעוּת להתרוצצוּת

במערכת השם העברית רוב צורות הרבים הן בעלות אחד משני צורני הריבוי – סיומת ־ִים וסיומת ־וֹת. הבחירה בין שתי הסיומות קשורה בתודעתנו בראש ובראשונה למין הדקדוקי של השם: סיומת ־ִים לשמות ממין זכר וסיומת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

מדוע יש שמות איברי גוף נשיים שמינם זכר

אין כל קשר בין המין הדקדוקי של שמות האיברים ובין מין בעלי האיברים. גם האיברים המשותפים לשני המינים וגם האיברים הייחודיים לאחד המינים נקראים בשמות שמקצתם ממין זכר ומקצתם ממין נקבה. אין המין הדקדוקי מתהווה…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

פנייה המיועדת לגבר וגם לאישה

לא פעם אנו נשאלים כיצד לנסח מסמכים – כגון שאלונים, הוראות והנחיות, תקנות, תעודות ושאר טפסים – המכוונים גם לגבר וגם לאישה. עיון במקורות מלמד שהפנייה לזכר יפה גם לנקבה. כך למשל הציווי המקראי "כבד…
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 5

מאמרים

לשונות במגע

תהליכים הכרוכים במגע של לשונות משכו את תשומת ליבם של בלשנים רבים. במאמר מוצגות כמה מן הדרכים הבולטות שבהן לשון אחת עשויה להשפיע על חברתה בתחומים אלו: מערכת ההגאים, אוצר המילים, יחסי משמעות בין מילים…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

גפיים – זכר או נקבה?

על פי מה שקבעה האקדמיה במינוח המקצועי, כגון במונחי אנטומיה, הדרך המומלצת היא להשתמש במילה גפיים בלשון זכר: 'גפיים עליונים', 'גפיים תחתונים' (בבני אדם), 'גפיים קדמיים', 'גפיים אחוריים' (בבעלי חיים). צורת היחיד של המילה היא…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

יתד – זכר או נקבה?

המילה יָתֵד משמשת במקורותינו גם בלשון נקבה וגם בלשון זכר, אך ברוב המקרים היא נקבה. הנה כמה מובאות: יתד בנקבה "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ" (דברים כג, יד); "בַּיּוֹם הַהוּא… תָּמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

אי־הבנה, תת־קבוצה – זכר או נקבה?

אנו נשאלים לעיתים קרובות על מינם הדקדוקי של צירופים דוגמת אי־הבנה, אי־הסכמה, תת־קבוצה, דו־משמעות. צירופים אלו אינם צירופי סמיכות אלא צירופי תחילית ושם. מכיוון שתחיליות כגון אי־, תת־, דו־ אינן מילים עצמאיות – אין להן מין…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

לבוש עברי לחורף: סורגה, צמודונים, קטיפת תלמים, רדיד

סֻרְגָּה (סוודר וכדומה) סורגה היא בגד לחלקו העליון של הגוף העשוי בסריגה ביד או במכונה. סורגה ללא שרוולים היא אֲפֻדָּה או לְסוּטָה (וסט). לסורגה בעלת שרוולים ללא רכיסה נקבע המונח פַּקְרֵס (מלשון חז"ל, במקור מיוונית),…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה

בפיוט הידוע 'ונתנה תוקף', שנוהגים לאמרו בקהילות רבות בראש השנה וביום הכיפורים, נאמר: "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה". מעטים שמים לב כי הצורה 'מעבירין' איננה הצורה המתבקשת מצד הדקדוק. הלוא תשובה, תפילה וצדקה…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

שם המספר – רקע להחלטות האקדמיה

א. על ייחודו של שם המספר מערכת שם המספר שונה משמות אחרים בלשוננו ויש לה מאפיינים ייחודיים. אחת החידות הקשורות בשם המספר היא ההיפוך בצורת הזכר והנקבה מן הרגיל בעברית. בדרך כלל הסיומת ־ָה מציינת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חִבְרוּת – זכר או נקבה?

נשאלנו אם המילה חִבְרוּת (סוציאליזציה) היא זכר או נקבה. המילה חִבְרוּת היא שם הפעולה של הפועל חִבְרֵת. שתי המילים גזורות מן השורש חבר"ת, והתי"ו בהן היא שורשית (השורש חבר"ת הוא הרחבה של השורש חב"ר, והוא נגזר משם…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

שלוש רגלים או שלושה רגלים?

בספר שמות נאמר: "שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה" (כג, יד). פירוש המילה רֶגֶל בפסוק הזה הוא 'פעם'. שלוש רגלים הן שלוש פעמים, כמו בדברי האתון לבלעם: "מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתַנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים" (במדבר…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

דיו – זכר או נקבה?

התשובה על השאלה אם המילה דְּיוֹ היא ממין זכר או ממין נקבה אינה חד־משמעית. בספרות חכמים משמשת המילה בעיקר בלשון נקבה, כמו ששנינו במסכת אבות: "אלישע בן אבויה אומר: הלומד ילד למה הוא דומה? לדיו…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

עדשה ועדשים

עֲדָשִׁים היא צורת הרבים של עֲדָשָׁה (ולא "עָדָשׁ"), כפי שתאנים היא צורת הרבים של תאנה. ובדומה להם גם חיטים–חיטה, שְׂעורים–שעורה, שקמים–שקמה ועוד רבים. אם כן מינה של המילה 'עדשים' הוא נקבה: עדשים כתומות, עדשים ירוקות,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

כַּבָּאִית

למילה כַּבָּאִית שני מובנים: צורת הנקבה של כַּבַּאי ו'רכב כיבוי'. המשמעות הכפולה נוצרה מן התפקיד הכפול של הסיומת ־ִית: (א) סיומת נקבה המצטרפת לשם בזכר הנוטה לפי מין (צורן נטייה); (ב) סיומת בעלת משמעות (צורן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

מינם הדקדוקי של שמות אחדים

רבים טועים או מתלבטים במינם הדקדוקי של שמות אחדים, ופונים אל האקדמיה בשאלה: זכר או נקבה? השמות האלה הם ממין זכר: צומת, וברבים צְמָתִים, ולפי זה: צומת מרומזר, הצומת…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

איך פונים לקבוצה שרובה נשים

בשנים האחרונות אנשים ונשים רבים מרגישים חוסר נוחות לפנות לקבוצה שרובה נשים בלשון זכר. עוד יש המנסים (ומנסות) להקפיד על שימוש שוויוני בלשון זכר ונקבה וכותבים או אומרים שתי צורות בכל פעם – בהשראת "he…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

צֹמֶת – זכר או נקבה?

רבים מדוברי העברית תופסים את צומת כשם שמינו נקבה – "צומת מסוכנת", "הצומת הקרובה" וכיו"ב, אבל המקפידים על לשונם נוקטים לשון זכר: "צומת מסוכן", "הצומת הקרוב". כך אומנם קבעה האקדמיה ללשון העברית: צומת – מינו…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מַצִּית ומַצָּת

בעברית החדשה משמשים שני שמות של מכשירים מן השורש יצ"ת: מַצִּית – מכשיר להצתת אש בסיגריות, בכיריים וכדומה (lighter); מַצָּת – התקן הצתה במנוע המכונית וכדומה (plug). השם מַצִּית הוא למעשה צורת פועל בבניין הפעיל…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חָלָל בנקבה

צורת הנקבה של חָלָל במשמעות 'אדם שנפל בקרב או נהרג באסון' אינה נקרית במקורותינו, אבל נוכל ללמוד עליה ממילים דומות: עָקָר – עֲקָרָה, חָכָם – חֲכָמָה. אם כן צורת הנקבה היא חֲלָלָה (בנסמך חַלְלַת־, ברבים…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

תפקיד או תואר של אישה

לתפקיד המדען הראשי התמנתה אישה. האם יש לשנות את הכיתוב על דלת הלשכה למדענית הראשית? האם לשנות את הכיתוב בנייר המכתבים? דרכה של העברית להבחין בין זכר לנקבה, ועל כן נֹאמר המדענית הראשית, שרת החוץ,…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

סיומת הרבים – בין קביעוּת להתרוצצוּת

במערכת השם העברית רוב צורות הרבים הן בעלות אחד משני צורני הריבוי – סיומת ־ִים וסיומת ־וֹת. הבחירה בין שתי הסיומות קשורה בתודעתנו בראש ובראשונה למין הדקדוקי של השם: סיומת ־ִים לשמות ממין זכר וסיומת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

מדוע יש שמות איברי גוף נשיים שמינם זכר

אין כל קשר בין המין הדקדוקי של שמות האיברים ובין מין בעלי האיברים. גם האיברים המשותפים לשני המינים וגם האיברים הייחודיים לאחד המינים נקראים בשמות שמקצתם ממין זכר ומקצתם ממין נקבה. אין המין הדקדוקי מתהווה…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

פנייה המיועדת לגבר וגם לאישה

לא פעם אנו נשאלים כיצד לנסח מסמכים – כגון שאלונים, הוראות והנחיות, תקנות, תעודות ושאר טפסים – המכוונים גם לגבר וגם לאישה. עיון במקורות מלמד שהפנייה לזכר יפה גם לנקבה. כך למשל הציווי המקראי "כבד…
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 5

מאמרים

לשונות במגע

תהליכים הכרוכים במגע של לשונות משכו את תשומת ליבם של בלשנים רבים. במאמר מוצגות כמה מן הדרכים הבולטות שבהן לשון אחת עשויה להשפיע על חברתה בתחומים אלו: מערכת ההגאים, אוצר המילים, יחסי משמעות בין מילים…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

גפיים – זכר או נקבה?

על פי מה שקבעה האקדמיה במינוח המקצועי, כגון במונחי אנטומיה, הדרך המומלצת היא להשתמש במילה גפיים בלשון זכר: 'גפיים עליונים', 'גפיים תחתונים' (בבני אדם), 'גפיים קדמיים', 'גפיים אחוריים' (בבעלי חיים). צורת היחיד של המילה היא…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

יתד – זכר או נקבה?

המילה יָתֵד משמשת במקורותינו גם בלשון נקבה וגם בלשון זכר, אך ברוב המקרים היא נקבה. הנה כמה מובאות: יתד בנקבה "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ" (דברים כג, יד); "בַּיּוֹם הַהוּא… תָּמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

אי־הבנה, תת־קבוצה – זכר או נקבה?

אנו נשאלים לעיתים קרובות על מינם הדקדוקי של צירופים דוגמת אי־הבנה, אי־הסכמה, תת־קבוצה, דו־משמעות. צירופים אלו אינם צירופי סמיכות אלא צירופי תחילית ושם. מכיוון שתחיליות כגון אי־, תת־, דו־ אינן מילים עצמאיות – אין להן מין…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

לבוש עברי לחורף: סורגה, צמודונים, קטיפת תלמים, רדיד

סֻרְגָּה (סוודר וכדומה) סורגה היא בגד לחלקו העליון של הגוף העשוי בסריגה ביד או במכונה. סורגה ללא שרוולים היא אֲפֻדָּה או לְסוּטָה (וסט). לסורגה בעלת שרוולים ללא רכיסה נקבע המונח פַּקְרֵס (מלשון חז"ל, במקור מיוונית),…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה

בפיוט הידוע 'ונתנה תוקף', שנוהגים לאמרו בקהילות רבות בראש השנה וביום הכיפורים, נאמר: "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה". מעטים שמים לב כי הצורה 'מעבירין' איננה הצורה המתבקשת מצד הדקדוק. הלוא תשובה, תפילה וצדקה…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

שם המספר – רקע להחלטות האקדמיה

א. על ייחודו של שם המספר מערכת שם המספר שונה משמות אחרים בלשוננו ויש לה מאפיינים ייחודיים. אחת החידות הקשורות בשם המספר היא ההיפוך בצורת הזכר והנקבה מן הרגיל בעברית. בדרך כלל הסיומת ־ָה מציינת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חִבְרוּת – זכר או נקבה?

נשאלנו אם המילה חִבְרוּת (סוציאליזציה) היא זכר או נקבה. המילה חִבְרוּת היא שם הפעולה של הפועל חִבְרֵת. שתי המילים גזורות מן השורש חבר"ת, והתי"ו בהן היא שורשית (השורש חבר"ת הוא הרחבה של השורש חב"ר, והוא נגזר משם…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

שלוש רגלים או שלושה רגלים?

בספר שמות נאמר: "שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה" (כג, יד). פירוש המילה רֶגֶל בפסוק הזה הוא 'פעם'. שלוש רגלים הן שלוש פעמים, כמו בדברי האתון לבלעם: "מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתַנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים" (במדבר…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

דיו – זכר או נקבה?

התשובה על השאלה אם המילה דְּיוֹ היא ממין זכר או ממין נקבה אינה חד־משמעית. בספרות חכמים משמשת המילה בעיקר בלשון נקבה, כמו ששנינו במסכת אבות: "אלישע בן אבויה אומר: הלומד ילד למה הוא דומה? לדיו…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

עדשה ועדשים

עֲדָשִׁים היא צורת הרבים של עֲדָשָׁה (ולא "עָדָשׁ"), כפי שתאנים היא צורת הרבים של תאנה. ובדומה להם גם חיטים–חיטה, שְׂעורים–שעורה, שקמים–שקמה ועוד רבים. אם כן מינה של המילה 'עדשים' הוא נקבה: עדשים כתומות, עדשים ירוקות,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

כַּבָּאִית

למילה כַּבָּאִית שני מובנים: צורת הנקבה של כַּבַּאי ו'רכב כיבוי'. המשמעות הכפולה נוצרה מן התפקיד הכפול של הסיומת ־ִית: (א) סיומת נקבה המצטרפת לשם בזכר הנוטה לפי מין (צורן נטייה); (ב) סיומת בעלת משמעות (צורן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

מינם הדקדוקי של שמות אחדים

רבים טועים או מתלבטים במינם הדקדוקי של שמות אחדים, ופונים אל האקדמיה בשאלה: זכר או נקבה? השמות האלה הם ממין זכר: צומת, וברבים צְמָתִים, ולפי זה: צומת מרומזר, הצומת…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

איך פונים לקבוצה שרובה נשים

בשנים האחרונות אנשים ונשים רבים מרגישים חוסר נוחות לפנות לקבוצה שרובה נשים בלשון זכר. עוד יש המנסים (ומנסות) להקפיד על שימוש שוויוני בלשון זכר ונקבה וכותבים או אומרים שתי צורות בכל פעם – בהשראת "he…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

צֹמֶת – זכר או נקבה?

רבים מדוברי העברית תופסים את צומת כשם שמינו נקבה – "צומת מסוכנת", "הצומת הקרובה" וכיו"ב, אבל המקפידים על לשונם נוקטים לשון זכר: "צומת מסוכן", "הצומת הקרוב". כך אומנם קבעה האקדמיה ללשון העברית: צומת – מינו…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מַצִּית ומַצָּת

בעברית החדשה משמשים שני שמות של מכשירים מן השורש יצ"ת: מַצִּית – מכשיר להצתת אש בסיגריות, בכיריים וכדומה (lighter); מַצָּת – התקן הצתה במנוע המכונית וכדומה (plug). השם מַצִּית הוא למעשה צורת פועל בבניין הפעיל…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חָלָל בנקבה

צורת הנקבה של חָלָל במשמעות 'אדם שנפל בקרב או נהרג באסון' אינה נקרית במקורותינו, אבל נוכל ללמוד עליה ממילים דומות: עָקָר – עֲקָרָה, חָכָם – חֲכָמָה. אם כן צורת הנקבה היא חֲלָלָה (בנסמך חַלְלַת־, ברבים…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

תפקיד או תואר של אישה

לתפקיד המדען הראשי התמנתה אישה. האם יש לשנות את הכיתוב על דלת הלשכה למדענית הראשית? האם לשנות את הכיתוב בנייר המכתבים? דרכה של העברית להבחין בין זכר לנקבה, ועל כן נֹאמר המדענית הראשית, שרת החוץ,…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

סיומת הרבים – בין קביעוּת להתרוצצוּת

במערכת השם העברית רוב צורות הרבים הן בעלות אחד משני צורני הריבוי – סיומת ־ִים וסיומת ־וֹת. הבחירה בין שתי הסיומות קשורה בתודעתנו בראש ובראשונה למין הדקדוקי של השם: סיומת ־ִים לשמות ממין זכר וסיומת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

מדוע יש שמות איברי גוף נשיים שמינם זכר

אין כל קשר בין המין הדקדוקי של שמות האיברים ובין מין בעלי האיברים. גם האיברים המשותפים לשני המינים וגם האיברים הייחודיים לאחד המינים נקראים בשמות שמקצתם ממין זכר ומקצתם ממין נקבה. אין המין הדקדוקי מתהווה…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

פנייה המיועדת לגבר וגם לאישה

לא פעם אנו נשאלים כיצד לנסח מסמכים – כגון שאלונים, הוראות והנחיות, תקנות, תעודות ושאר טפסים – המכוונים גם לגבר וגם לאישה. עיון במקורות מלמד שהפנייה לזכר יפה גם לנקבה. כך למשל הציווי המקראי "כבד…
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 5

מאמרים

לשונות במגע

תהליכים הכרוכים במגע של לשונות משכו את תשומת ליבם של בלשנים רבים. במאמר מוצגות כמה מן הדרכים הבולטות שבהן לשון אחת עשויה להשפיע על חברתה בתחומים אלו: מערכת ההגאים, אוצר המילים, יחסי משמעות בין מילים…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

גפיים – זכר או נקבה?

על פי מה שקבעה האקדמיה במינוח המקצועי, כגון במונחי אנטומיה, הדרך המומלצת היא להשתמש במילה גפיים בלשון זכר: 'גפיים עליונים', 'גפיים תחתונים' (בבני אדם), 'גפיים קדמיים', 'גפיים אחוריים' (בבעלי חיים). צורת היחיד של המילה היא…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

יתד – זכר או נקבה?

המילה יָתֵד משמשת במקורותינו גם בלשון נקבה וגם בלשון זכר, אך ברוב המקרים היא נקבה. הנה כמה מובאות: יתד בנקבה "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ" (דברים כג, יד); "בַּיּוֹם הַהוּא… תָּמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

אי־הבנה, תת־קבוצה – זכר או נקבה?

אנו נשאלים לעיתים קרובות על מינם הדקדוקי של צירופים דוגמת אי־הבנה, אי־הסכמה, תת־קבוצה, דו־משמעות. צירופים אלו אינם צירופי סמיכות אלא צירופי תחילית ושם. מכיוון שתחיליות כגון אי־, תת־, דו־ אינן מילים עצמאיות – אין להן מין…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

לבוש עברי לחורף: סורגה, צמודונים, קטיפת תלמים, רדיד

סֻרְגָּה (סוודר וכדומה) סורגה היא בגד לחלקו העליון של הגוף העשוי בסריגה ביד או במכונה. סורגה ללא שרוולים היא אֲפֻדָּה או לְסוּטָה (וסט). לסורגה בעלת שרוולים ללא רכיסה נקבע המונח פַּקְרֵס (מלשון חז"ל, במקור מיוונית),…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה

בפיוט הידוע 'ונתנה תוקף', שנוהגים לאמרו בקהילות רבות בראש השנה וביום הכיפורים, נאמר: "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה". מעטים שמים לב כי הצורה 'מעבירין' איננה הצורה המתבקשת מצד הדקדוק. הלוא תשובה, תפילה וצדקה…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

שם המספר – רקע להחלטות האקדמיה

א. על ייחודו של שם המספר מערכת שם המספר שונה משמות אחרים בלשוננו ויש לה מאפיינים ייחודיים. אחת החידות הקשורות בשם המספר היא ההיפוך בצורת הזכר והנקבה מן הרגיל בעברית. בדרך כלל הסיומת ־ָה מציינת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חִבְרוּת – זכר או נקבה?

נשאלנו אם המילה חִבְרוּת (סוציאליזציה) היא זכר או נקבה. המילה חִבְרוּת היא שם הפעולה של הפועל חִבְרֵת. שתי המילים גזורות מן השורש חבר"ת, והתי"ו בהן היא שורשית (השורש חבר"ת הוא הרחבה של השורש חב"ר, והוא נגזר משם…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

שלוש רגלים או שלושה רגלים?

בספר שמות נאמר: "שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה" (כג, יד). פירוש המילה רֶגֶל בפסוק הזה הוא 'פעם'. שלוש רגלים הן שלוש פעמים, כמו בדברי האתון לבלעם: "מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתַנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים" (במדבר…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

דיו – זכר או נקבה?

התשובה על השאלה אם המילה דְּיוֹ היא ממין זכר או ממין נקבה אינה חד־משמעית. בספרות חכמים משמשת המילה בעיקר בלשון נקבה, כמו ששנינו במסכת אבות: "אלישע בן אבויה אומר: הלומד ילד למה הוא דומה? לדיו…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

עדשה ועדשים

עֲדָשִׁים היא צורת הרבים של עֲדָשָׁה (ולא "עָדָשׁ"), כפי שתאנים היא צורת הרבים של תאנה. ובדומה להם גם חיטים–חיטה, שְׂעורים–שעורה, שקמים–שקמה ועוד רבים. אם כן מינה של המילה 'עדשים' הוא נקבה: עדשים כתומות, עדשים ירוקות,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

כַּבָּאִית

למילה כַּבָּאִית שני מובנים: צורת הנקבה של כַּבַּאי ו'רכב כיבוי'. המשמעות הכפולה נוצרה מן התפקיד הכפול של הסיומת ־ִית: (א) סיומת נקבה המצטרפת לשם בזכר הנוטה לפי מין (צורן נטייה); (ב) סיומת בעלת משמעות (צורן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

מינם הדקדוקי של שמות אחדים

רבים טועים או מתלבטים במינם הדקדוקי של שמות אחדים, ופונים אל האקדמיה בשאלה: זכר או נקבה? השמות האלה הם ממין זכר: צומת, וברבים צְמָתִים, ולפי זה: צומת מרומזר, הצומת…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

איך פונים לקבוצה שרובה נשים

בשנים האחרונות אנשים ונשים רבים מרגישים חוסר נוחות לפנות לקבוצה שרובה נשים בלשון זכר. עוד יש המנסים (ומנסות) להקפיד על שימוש שוויוני בלשון זכר ונקבה וכותבים או אומרים שתי צורות בכל פעם – בהשראת "he…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

צֹמֶת – זכר או נקבה?

רבים מדוברי העברית תופסים את צומת כשם שמינו נקבה – "צומת מסוכנת", "הצומת הקרובה" וכיו"ב, אבל המקפידים על לשונם נוקטים לשון זכר: "צומת מסוכן", "הצומת הקרוב". כך אומנם קבעה האקדמיה ללשון העברית: צומת – מינו…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מַצִּית ומַצָּת

בעברית החדשה משמשים שני שמות של מכשירים מן השורש יצ"ת: מַצִּית – מכשיר להצתת אש בסיגריות, בכיריים וכדומה (lighter); מַצָּת – התקן הצתה במנוע המכונית וכדומה (plug). השם מַצִּית הוא למעשה צורת פועל בבניין הפעיל…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חָלָל בנקבה

צורת הנקבה של חָלָל במשמעות 'אדם שנפל בקרב או נהרג באסון' אינה נקרית במקורותינו, אבל נוכל ללמוד עליה ממילים דומות: עָקָר – עֲקָרָה, חָכָם – חֲכָמָה. אם כן צורת הנקבה היא חֲלָלָה (בנסמך חַלְלַת־, ברבים…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

תפקיד או תואר של אישה

לתפקיד המדען הראשי התמנתה אישה. האם יש לשנות את הכיתוב על דלת הלשכה למדענית הראשית? האם לשנות את הכיתוב בנייר המכתבים? דרכה של העברית להבחין בין זכר לנקבה, ועל כן נֹאמר המדענית הראשית, שרת החוץ,…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

סיומת הרבים – בין קביעוּת להתרוצצוּת

במערכת השם העברית רוב צורות הרבים הן בעלות אחד משני צורני הריבוי – סיומת ־ִים וסיומת ־וֹת. הבחירה בין שתי הסיומות קשורה בתודעתנו בראש ובראשונה למין הדקדוקי של השם: סיומת ־ִים לשמות ממין זכר וסיומת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

מדוע יש שמות איברי גוף נשיים שמינם זכר

אין כל קשר בין המין הדקדוקי של שמות האיברים ובין מין בעלי האיברים. גם האיברים המשותפים לשני המינים וגם האיברים הייחודיים לאחד המינים נקראים בשמות שמקצתם ממין זכר ומקצתם ממין נקבה. אין המין הדקדוקי מתהווה…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

פנייה המיועדת לגבר וגם לאישה

לא פעם אנו נשאלים כיצד לנסח מסמכים – כגון שאלונים, הוראות והנחיות, תקנות, תעודות ושאר טפסים – המכוונים גם לגבר וגם לאישה. עיון במקורות מלמד שהפנייה לזכר יפה גם לנקבה. כך למשל הציווי המקראי "כבד…
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 5

מאמרים

לשונות במגע

תהליכים הכרוכים במגע של לשונות משכו את תשומת ליבם של בלשנים רבים. במאמר מוצגות כמה מן הדרכים הבולטות שבהן לשון אחת עשויה להשפיע על חברתה בתחומים אלו: מערכת ההגאים, אוצר המילים, יחסי משמעות בין מילים…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

גפיים – זכר או נקבה?

על פי מה שקבעה האקדמיה במינוח המקצועי, כגון במונחי אנטומיה, הדרך המומלצת היא להשתמש במילה גפיים בלשון זכר: 'גפיים עליונים', 'גפיים תחתונים' (בבני אדם), 'גפיים קדמיים', 'גפיים אחוריים' (בבעלי חיים). צורת היחיד של המילה היא…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

יתד – זכר או נקבה?

המילה יָתֵד משמשת במקורותינו גם בלשון נקבה וגם בלשון זכר, אך ברוב המקרים היא נקבה. הנה כמה מובאות: יתד בנקבה "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ" (דברים כג, יד); "בַּיּוֹם הַהוּא… תָּמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

אי־הבנה, תת־קבוצה – זכר או נקבה?

אנו נשאלים לעיתים קרובות על מינם הדקדוקי של צירופים דוגמת אי־הבנה, אי־הסכמה, תת־קבוצה, דו־משמעות. צירופים אלו אינם צירופי סמיכות אלא צירופי תחילית ושם. מכיוון שתחיליות כגון אי־, תת־, דו־ אינן מילים עצמאיות – אין להן מין…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

לבוש עברי לחורף: סורגה, צמודונים, קטיפת תלמים, רדיד

סֻרְגָּה (סוודר וכדומה) סורגה היא בגד לחלקו העליון של הגוף העשוי בסריגה ביד או במכונה. סורגה ללא שרוולים היא אֲפֻדָּה או לְסוּטָה (וסט). לסורגה בעלת שרוולים ללא רכיסה נקבע המונח פַּקְרֵס (מלשון חז"ל, במקור מיוונית),…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה

בפיוט הידוע 'ונתנה תוקף', שנוהגים לאמרו בקהילות רבות בראש השנה וביום הכיפורים, נאמר: "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה". מעטים שמים לב כי הצורה 'מעבירין' איננה הצורה המתבקשת מצד הדקדוק. הלוא תשובה, תפילה וצדקה…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

שם המספר – רקע להחלטות האקדמיה

א. על ייחודו של שם המספר מערכת שם המספר שונה משמות אחרים בלשוננו ויש לה מאפיינים ייחודיים. אחת החידות הקשורות בשם המספר היא ההיפוך בצורת הזכר והנקבה מן הרגיל בעברית. בדרך כלל הסיומת ־ָה מציינת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חִבְרוּת – זכר או נקבה?

נשאלנו אם המילה חִבְרוּת (סוציאליזציה) היא זכר או נקבה. המילה חִבְרוּת היא שם הפעולה של הפועל חִבְרֵת. שתי המילים גזורות מן השורש חבר"ת, והתי"ו בהן היא שורשית (השורש חבר"ת הוא הרחבה של השורש חב"ר, והוא נגזר משם…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

שלוש רגלים או שלושה רגלים?

בספר שמות נאמר: "שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה" (כג, יד). פירוש המילה רֶגֶל בפסוק הזה הוא 'פעם'. שלוש רגלים הן שלוש פעמים, כמו בדברי האתון לבלעם: "מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתַנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים" (במדבר…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

דיו – זכר או נקבה?

התשובה על השאלה אם המילה דְּיוֹ היא ממין זכר או ממין נקבה אינה חד־משמעית. בספרות חכמים משמשת המילה בעיקר בלשון נקבה, כמו ששנינו במסכת אבות: "אלישע בן אבויה אומר: הלומד ילד למה הוא דומה? לדיו…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

עדשה ועדשים

עֲדָשִׁים היא צורת הרבים של עֲדָשָׁה (ולא "עָדָשׁ"), כפי שתאנים היא צורת הרבים של תאנה. ובדומה להם גם חיטים–חיטה, שְׂעורים–שעורה, שקמים–שקמה ועוד רבים. אם כן מינה של המילה 'עדשים' הוא נקבה: עדשים כתומות, עדשים ירוקות,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

כַּבָּאִית

למילה כַּבָּאִית שני מובנים: צורת הנקבה של כַּבַּאי ו'רכב כיבוי'. המשמעות הכפולה נוצרה מן התפקיד הכפול של הסיומת ־ִית: (א) סיומת נקבה המצטרפת לשם בזכר הנוטה לפי מין (צורן נטייה); (ב) סיומת בעלת משמעות (צורן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

מינם הדקדוקי של שמות אחדים

רבים טועים או מתלבטים במינם הדקדוקי של שמות אחדים, ופונים אל האקדמיה בשאלה: זכר או נקבה? השמות האלה הם ממין זכר: צומת, וברבים צְמָתִים, ולפי זה: צומת מרומזר, הצומת…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

איך פונים לקבוצה שרובה נשים

בשנים האחרונות אנשים ונשים רבים מרגישים חוסר נוחות לפנות לקבוצה שרובה נשים בלשון זכר. עוד יש המנסים (ומנסות) להקפיד על שימוש שוויוני בלשון זכר ונקבה וכותבים או אומרים שתי צורות בכל פעם – בהשראת "he…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

צֹמֶת – זכר או נקבה?

רבים מדוברי העברית תופסים את צומת כשם שמינו נקבה – "צומת מסוכנת", "הצומת הקרובה" וכיו"ב, אבל המקפידים על לשונם נוקטים לשון זכר: "צומת מסוכן", "הצומת הקרוב". כך אומנם קבעה האקדמיה ללשון העברית: צומת – מינו…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מַצִּית ומַצָּת

בעברית החדשה משמשים שני שמות של מכשירים מן השורש יצ"ת: מַצִּית – מכשיר להצתת אש בסיגריות, בכיריים וכדומה (lighter); מַצָּת – התקן הצתה במנוע המכונית וכדומה (plug). השם מַצִּית הוא למעשה צורת פועל בבניין הפעיל…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חָלָל בנקבה

צורת הנקבה של חָלָל במשמעות 'אדם שנפל בקרב או נהרג באסון' אינה נקרית במקורותינו, אבל נוכל ללמוד עליה ממילים דומות: עָקָר – עֲקָרָה, חָכָם – חֲכָמָה. אם כן צורת הנקבה היא חֲלָלָה (בנסמך חַלְלַת־, ברבים…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

תפקיד או תואר של אישה

לתפקיד המדען הראשי התמנתה אישה. האם יש לשנות את הכיתוב על דלת הלשכה למדענית הראשית? האם לשנות את הכיתוב בנייר המכתבים? דרכה של העברית להבחין בין זכר לנקבה, ועל כן נֹאמר המדענית הראשית, שרת החוץ,…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

סיומת הרבים – בין קביעוּת להתרוצצוּת

במערכת השם העברית רוב צורות הרבים הן בעלות אחד משני צורני הריבוי – סיומת ־ִים וסיומת ־וֹת. הבחירה בין שתי הסיומות קשורה בתודעתנו בראש ובראשונה למין הדקדוקי של השם: סיומת ־ִים לשמות ממין זכר וסיומת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

מדוע יש שמות איברי גוף נשיים שמינם זכר

אין כל קשר בין המין הדקדוקי של שמות האיברים ובין מין בעלי האיברים. גם האיברים המשותפים לשני המינים וגם האיברים הייחודיים לאחד המינים נקראים בשמות שמקצתם ממין זכר ומקצתם ממין נקבה. אין המין הדקדוקי מתהווה…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

פנייה המיועדת לגבר וגם לאישה

לא פעם אנו נשאלים כיצד לנסח מסמכים – כגון שאלונים, הוראות והנחיות, תקנות, תעודות ושאר טפסים – המכוונים גם לגבר וגם לאישה. עיון במקורות מלמד שהפנייה לזכר יפה גם לנקבה. כך למשל הציווי המקראי "כבד…
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 5

מאמרים

לשונות במגע

תהליכים הכרוכים במגע של לשונות משכו את תשומת ליבם של בלשנים רבים. במאמר מוצגות כמה מן הדרכים הבולטות שבהן לשון אחת עשויה להשפיע על חברתה בתחומים אלו: מערכת ההגאים, אוצר המילים, יחסי משמעות בין מילים…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

גפיים – זכר או נקבה?

על פי מה שקבעה האקדמיה במינוח המקצועי, כגון במונחי אנטומיה, הדרך המומלצת היא להשתמש במילה גפיים בלשון זכר: 'גפיים עליונים', 'גפיים תחתונים' (בבני אדם), 'גפיים קדמיים', 'גפיים אחוריים' (בבעלי חיים). צורת היחיד של המילה היא…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

יתד – זכר או נקבה?

המילה יָתֵד משמשת במקורותינו גם בלשון נקבה וגם בלשון זכר, אך ברוב המקרים היא נקבה. הנה כמה מובאות: יתד בנקבה "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ" (דברים כג, יד); "בַּיּוֹם הַהוּא… תָּמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

אי־הבנה, תת־קבוצה – זכר או נקבה?

אנו נשאלים לעיתים קרובות על מינם הדקדוקי של צירופים דוגמת אי־הבנה, אי־הסכמה, תת־קבוצה, דו־משמעות. צירופים אלו אינם צירופי סמיכות אלא צירופי תחילית ושם. מכיוון שתחיליות כגון אי־, תת־, דו־ אינן מילים עצמאיות – אין להן מין…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

לבוש עברי לחורף: סורגה, צמודונים, קטיפת תלמים, רדיד

סֻרְגָּה (סוודר וכדומה) סורגה היא בגד לחלקו העליון של הגוף העשוי בסריגה ביד או במכונה. סורגה ללא שרוולים היא אֲפֻדָּה או לְסוּטָה (וסט). לסורגה בעלת שרוולים ללא רכיסה נקבע המונח פַּקְרֵס (מלשון חז"ל, במקור מיוונית),…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה

בפיוט הידוע 'ונתנה תוקף', שנוהגים לאמרו בקהילות רבות בראש השנה וביום הכיפורים, נאמר: "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה". מעטים שמים לב כי הצורה 'מעבירין' איננה הצורה המתבקשת מצד הדקדוק. הלוא תשובה, תפילה וצדקה…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

שם המספר – רקע להחלטות האקדמיה

א. על ייחודו של שם המספר מערכת שם המספר שונה משמות אחרים בלשוננו ויש לה מאפיינים ייחודיים. אחת החידות הקשורות בשם המספר היא ההיפוך בצורת הזכר והנקבה מן הרגיל בעברית. בדרך כלל הסיומת ־ָה מציינת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חִבְרוּת – זכר או נקבה?

נשאלנו אם המילה חִבְרוּת (סוציאליזציה) היא זכר או נקבה. המילה חִבְרוּת היא שם הפעולה של הפועל חִבְרֵת. שתי המילים גזורות מן השורש חבר"ת, והתי"ו בהן היא שורשית (השורש חבר"ת הוא הרחבה של השורש חב"ר, והוא נגזר משם…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

שלוש רגלים או שלושה רגלים?

בספר שמות נאמר: "שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה" (כג, יד). פירוש המילה רֶגֶל בפסוק הזה הוא 'פעם'. שלוש רגלים הן שלוש פעמים, כמו בדברי האתון לבלעם: "מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתַנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים" (במדבר…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

דיו – זכר או נקבה?

התשובה על השאלה אם המילה דְּיוֹ היא ממין זכר או ממין נקבה אינה חד־משמעית. בספרות חכמים משמשת המילה בעיקר בלשון נקבה, כמו ששנינו במסכת אבות: "אלישע בן אבויה אומר: הלומד ילד למה הוא דומה? לדיו…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

עדשה ועדשים

עֲדָשִׁים היא צורת הרבים של עֲדָשָׁה (ולא "עָדָשׁ"), כפי שתאנים היא צורת הרבים של תאנה. ובדומה להם גם חיטים–חיטה, שְׂעורים–שעורה, שקמים–שקמה ועוד רבים. אם כן מינה של המילה 'עדשים' הוא נקבה: עדשים כתומות, עדשים ירוקות,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

כַּבָּאִית

למילה כַּבָּאִית שני מובנים: צורת הנקבה של כַּבַּאי ו'רכב כיבוי'. המשמעות הכפולה נוצרה מן התפקיד הכפול של הסיומת ־ִית: (א) סיומת נקבה המצטרפת לשם בזכר הנוטה לפי מין (צורן נטייה); (ב) סיומת בעלת משמעות (צורן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

מינם הדקדוקי של שמות אחדים

רבים טועים או מתלבטים במינם הדקדוקי של שמות אחדים, ופונים אל האקדמיה בשאלה: זכר או נקבה? השמות האלה הם ממין זכר: צומת, וברבים צְמָתִים, ולפי זה: צומת מרומזר, הצומת…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

איך פונים לקבוצה שרובה נשים

בשנים האחרונות אנשים ונשים רבים מרגישים חוסר נוחות לפנות לקבוצה שרובה נשים בלשון זכר. עוד יש המנסים (ומנסות) להקפיד על שימוש שוויוני בלשון זכר ונקבה וכותבים או אומרים שתי צורות בכל פעם – בהשראת "he…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

צֹמֶת – זכר או נקבה?

רבים מדוברי העברית תופסים את צומת כשם שמינו נקבה – "צומת מסוכנת", "הצומת הקרובה" וכיו"ב, אבל המקפידים על לשונם נוקטים לשון זכר: "צומת מסוכן", "הצומת הקרוב". כך אומנם קבעה האקדמיה ללשון העברית: צומת – מינו…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מַצִּית ומַצָּת

בעברית החדשה משמשים שני שמות של מכשירים מן השורש יצ"ת: מַצִּית – מכשיר להצתת אש בסיגריות, בכיריים וכדומה (lighter); מַצָּת – התקן הצתה במנוע המכונית וכדומה (plug). השם מַצִּית הוא למעשה צורת פועל בבניין הפעיל…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חָלָל בנקבה

צורת הנקבה של חָלָל במשמעות 'אדם שנפל בקרב או נהרג באסון' אינה נקרית במקורותינו, אבל נוכל ללמוד עליה ממילים דומות: עָקָר – עֲקָרָה, חָכָם – חֲכָמָה. אם כן צורת הנקבה היא חֲלָלָה (בנסמך חַלְלַת־, ברבים…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

תפקיד או תואר של אישה

לתפקיד המדען הראשי התמנתה אישה. האם יש לשנות את הכיתוב על דלת הלשכה למדענית הראשית? האם לשנות את הכיתוב בנייר המכתבים? דרכה של העברית להבחין בין זכר לנקבה, ועל כן נֹאמר המדענית הראשית, שרת החוץ,…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

סיומת הרבים – בין קביעוּת להתרוצצוּת

במערכת השם העברית רוב צורות הרבים הן בעלות אחד משני צורני הריבוי – סיומת ־ִים וסיומת ־וֹת. הבחירה בין שתי הסיומות קשורה בתודעתנו בראש ובראשונה למין הדקדוקי של השם: סיומת ־ִים לשמות ממין זכר וסיומת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

מדוע יש שמות איברי גוף נשיים שמינם זכר

אין כל קשר בין המין הדקדוקי של שמות האיברים ובין מין בעלי האיברים. גם האיברים המשותפים לשני המינים וגם האיברים הייחודיים לאחד המינים נקראים בשמות שמקצתם ממין זכר ומקצתם ממין נקבה. אין המין הדקדוקי מתהווה…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

פנייה המיועדת לגבר וגם לאישה

לא פעם אנו נשאלים כיצד לנסח מסמכים – כגון שאלונים, הוראות והנחיות, תקנות, תעודות ושאר טפסים – המכוונים גם לגבר וגם לאישה. עיון במקורות מלמד שהפנייה לזכר יפה גם לנקבה. כך למשל הציווי המקראי "כבד…
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 5

מאמרים

לשונות במגע

תהליכים הכרוכים במגע של לשונות משכו את תשומת ליבם של בלשנים רבים. במאמר מוצגות כמה מן הדרכים הבולטות שבהן לשון אחת עשויה להשפיע על חברתה בתחומים אלו: מערכת ההגאים, אוצר המילים, יחסי משמעות בין מילים…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

גפיים – זכר או נקבה?

על פי מה שקבעה האקדמיה במינוח המקצועי, כגון במונחי אנטומיה, הדרך המומלצת היא להשתמש במילה גפיים בלשון זכר: 'גפיים עליונים', 'גפיים תחתונים' (בבני אדם), 'גפיים קדמיים', 'גפיים אחוריים' (בבעלי חיים). צורת היחיד של המילה היא…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

יתד – זכר או נקבה?

המילה יָתֵד משמשת במקורותינו גם בלשון נקבה וגם בלשון זכר, אך ברוב המקרים היא נקבה. הנה כמה מובאות: יתד בנקבה "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ" (דברים כג, יד); "בַּיּוֹם הַהוּא… תָּמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

אי־הבנה, תת־קבוצה – זכר או נקבה?

אנו נשאלים לעיתים קרובות על מינם הדקדוקי של צירופים דוגמת אי־הבנה, אי־הסכמה, תת־קבוצה, דו־משמעות. צירופים אלו אינם צירופי סמיכות אלא צירופי תחילית ושם. מכיוון שתחיליות כגון אי־, תת־, דו־ אינן מילים עצמאיות – אין להן מין…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

לבוש עברי לחורף: סורגה, צמודונים, קטיפת תלמים, רדיד

סֻרְגָּה (סוודר וכדומה) סורגה היא בגד לחלקו העליון של הגוף העשוי בסריגה ביד או במכונה. סורגה ללא שרוולים היא אֲפֻדָּה או לְסוּטָה (וסט). לסורגה בעלת שרוולים ללא רכיסה נקבע המונח פַּקְרֵס (מלשון חז"ל, במקור מיוונית),…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה

בפיוט הידוע 'ונתנה תוקף', שנוהגים לאמרו בקהילות רבות בראש השנה וביום הכיפורים, נאמר: "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה". מעטים שמים לב כי הצורה 'מעבירין' איננה הצורה המתבקשת מצד הדקדוק. הלוא תשובה, תפילה וצדקה…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

שם המספר – רקע להחלטות האקדמיה

א. על ייחודו של שם המספר מערכת שם המספר שונה משמות אחרים בלשוננו ויש לה מאפיינים ייחודיים. אחת החידות הקשורות בשם המספר היא ההיפוך בצורת הזכר והנקבה מן הרגיל בעברית. בדרך כלל הסיומת ־ָה מציינת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חִבְרוּת – זכר או נקבה?

נשאלנו אם המילה חִבְרוּת (סוציאליזציה) היא זכר או נקבה. המילה חִבְרוּת היא שם הפעולה של הפועל חִבְרֵת. שתי המילים גזורות מן השורש חבר"ת, והתי"ו בהן היא שורשית (השורש חבר"ת הוא הרחבה של השורש חב"ר, והוא נגזר משם…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

שלוש רגלים או שלושה רגלים?

בספר שמות נאמר: "שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה" (כג, יד). פירוש המילה רֶגֶל בפסוק הזה הוא 'פעם'. שלוש רגלים הן שלוש פעמים, כמו בדברי האתון לבלעם: "מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתַנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים" (במדבר…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

דיו – זכר או נקבה?

התשובה על השאלה אם המילה דְּיוֹ היא ממין זכר או ממין נקבה אינה חד־משמעית. בספרות חכמים משמשת המילה בעיקר בלשון נקבה, כמו ששנינו במסכת אבות: "אלישע בן אבויה אומר: הלומד ילד למה הוא דומה? לדיו…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

עדשה ועדשים

עֲדָשִׁים היא צורת הרבים של עֲדָשָׁה (ולא "עָדָשׁ"), כפי שתאנים היא צורת הרבים של תאנה. ובדומה להם גם חיטים–חיטה, שְׂעורים–שעורה, שקמים–שקמה ועוד רבים. אם כן מינה של המילה 'עדשים' הוא נקבה: עדשים כתומות, עדשים ירוקות,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

כַּבָּאִית

למילה כַּבָּאִית שני מובנים: צורת הנקבה של כַּבַּאי ו'רכב כיבוי'. המשמעות הכפולה נוצרה מן התפקיד הכפול של הסיומת ־ִית: (א) סיומת נקבה המצטרפת לשם בזכר הנוטה לפי מין (צורן נטייה); (ב) סיומת בעלת משמעות (צורן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

מינם הדקדוקי של שמות אחדים

רבים טועים או מתלבטים במינם הדקדוקי של שמות אחדים, ופונים אל האקדמיה בשאלה: זכר או נקבה? השמות האלה הם ממין זכר: צומת, וברבים צְמָתִים, ולפי זה: צומת מרומזר, הצומת…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

איך פונים לקבוצה שרובה נשים

בשנים האחרונות אנשים ונשים רבים מרגישים חוסר נוחות לפנות לקבוצה שרובה נשים בלשון זכר. עוד יש המנסים (ומנסות) להקפיד על שימוש שוויוני בלשון זכר ונקבה וכותבים או אומרים שתי צורות בכל פעם – בהשראת "he…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

צֹמֶת – זכר או נקבה?

רבים מדוברי העברית תופסים את צומת כשם שמינו נקבה – "צומת מסוכנת", "הצומת הקרובה" וכיו"ב, אבל המקפידים על לשונם נוקטים לשון זכר: "צומת מסוכן", "הצומת הקרוב". כך אומנם קבעה האקדמיה ללשון העברית: צומת – מינו…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מַצִּית ומַצָּת

בעברית החדשה משמשים שני שמות של מכשירים מן השורש יצ"ת: מַצִּית – מכשיר להצתת אש בסיגריות, בכיריים וכדומה (lighter); מַצָּת – התקן הצתה במנוע המכונית וכדומה (plug). השם מַצִּית הוא למעשה צורת פועל בבניין הפעיל…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חָלָל בנקבה

צורת הנקבה של חָלָל במשמעות 'אדם שנפל בקרב או נהרג באסון' אינה נקרית במקורותינו, אבל נוכל ללמוד עליה ממילים דומות: עָקָר – עֲקָרָה, חָכָם – חֲכָמָה. אם כן צורת הנקבה היא חֲלָלָה (בנסמך חַלְלַת־, ברבים…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

תפקיד או תואר של אישה

לתפקיד המדען הראשי התמנתה אישה. האם יש לשנות את הכיתוב על דלת הלשכה למדענית הראשית? האם לשנות את הכיתוב בנייר המכתבים? דרכה של העברית להבחין בין זכר לנקבה, ועל כן נֹאמר המדענית הראשית, שרת החוץ,…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

סיומת הרבים – בין קביעוּת להתרוצצוּת

במערכת השם העברית רוב צורות הרבים הן בעלות אחד משני צורני הריבוי – סיומת ־ִים וסיומת ־וֹת. הבחירה בין שתי הסיומות קשורה בתודעתנו בראש ובראשונה למין הדקדוקי של השם: סיומת ־ִים לשמות ממין זכר וסיומת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

מדוע יש שמות איברי גוף נשיים שמינם זכר

אין כל קשר בין המין הדקדוקי של שמות האיברים ובין מין בעלי האיברים. גם האיברים המשותפים לשני המינים וגם האיברים הייחודיים לאחד המינים נקראים בשמות שמקצתם ממין זכר ומקצתם ממין נקבה. אין המין הדקדוקי מתהווה…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

פנייה המיועדת לגבר וגם לאישה

לא פעם אנו נשאלים כיצד לנסח מסמכים – כגון שאלונים, הוראות והנחיות, תקנות, תעודות ושאר טפסים – המכוונים גם לגבר וגם לאישה. עיון במקורות מלמד שהפנייה לזכר יפה גם לנקבה. כך למשל הציווי המקראי "כבד…
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 5

מאמרים

לשונות במגע

תהליכים הכרוכים במגע של לשונות משכו את תשומת ליבם של בלשנים רבים. במאמר מוצגות כמה מן הדרכים הבולטות שבהן לשון אחת עשויה להשפיע על חברתה בתחומים אלו: מערכת ההגאים, אוצר המילים, יחסי משמעות בין מילים…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

גפיים – זכר או נקבה?

על פי מה שקבעה האקדמיה במינוח המקצועי, כגון במונחי אנטומיה, הדרך המומלצת היא להשתמש במילה גפיים בלשון זכר: 'גפיים עליונים', 'גפיים תחתונים' (בבני אדם), 'גפיים קדמיים', 'גפיים אחוריים' (בבעלי חיים). צורת היחיד של המילה היא…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

יתד – זכר או נקבה?

המילה יָתֵד משמשת במקורותינו גם בלשון נקבה וגם בלשון זכר, אך ברוב המקרים היא נקבה. הנה כמה מובאות: יתד בנקבה "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ" (דברים כג, יד); "בַּיּוֹם הַהוּא… תָּמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

אי־הבנה, תת־קבוצה – זכר או נקבה?

אנו נשאלים לעיתים קרובות על מינם הדקדוקי של צירופים דוגמת אי־הבנה, אי־הסכמה, תת־קבוצה, דו־משמעות. צירופים אלו אינם צירופי סמיכות אלא צירופי תחילית ושם. מכיוון שתחיליות כגון אי־, תת־, דו־ אינן מילים עצמאיות – אין להן מין…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

לבוש עברי לחורף: סורגה, צמודונים, קטיפת תלמים, רדיד

סֻרְגָּה (סוודר וכדומה) סורגה היא בגד לחלקו העליון של הגוף העשוי בסריגה ביד או במכונה. סורגה ללא שרוולים היא אֲפֻדָּה או לְסוּטָה (וסט). לסורגה בעלת שרוולים ללא רכיסה נקבע המונח פַּקְרֵס (מלשון חז"ל, במקור מיוונית),…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה

בפיוט הידוע 'ונתנה תוקף', שנוהגים לאמרו בקהילות רבות בראש השנה וביום הכיפורים, נאמר: "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה". מעטים שמים לב כי הצורה 'מעבירין' איננה הצורה המתבקשת מצד הדקדוק. הלוא תשובה, תפילה וצדקה…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

שם המספר – רקע להחלטות האקדמיה

א. על ייחודו של שם המספר מערכת שם המספר שונה משמות אחרים בלשוננו ויש לה מאפיינים ייחודיים. אחת החידות הקשורות בשם המספר היא ההיפוך בצורת הזכר והנקבה מן הרגיל בעברית. בדרך כלל הסיומת ־ָה מציינת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חִבְרוּת – זכר או נקבה?

נשאלנו אם המילה חִבְרוּת (סוציאליזציה) היא זכר או נקבה. המילה חִבְרוּת היא שם הפעולה של הפועל חִבְרֵת. שתי המילים גזורות מן השורש חבר"ת, והתי"ו בהן היא שורשית (השורש חבר"ת הוא הרחבה של השורש חב"ר, והוא נגזר משם…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

שלוש רגלים או שלושה רגלים?

בספר שמות נאמר: "שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה" (כג, יד). פירוש המילה רֶגֶל בפסוק הזה הוא 'פעם'. שלוש רגלים הן שלוש פעמים, כמו בדברי האתון לבלעם: "מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתַנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים" (במדבר…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

דיו – זכר או נקבה?

התשובה על השאלה אם המילה דְּיוֹ היא ממין זכר או ממין נקבה אינה חד־משמעית. בספרות חכמים משמשת המילה בעיקר בלשון נקבה, כמו ששנינו במסכת אבות: "אלישע בן אבויה אומר: הלומד ילד למה הוא דומה? לדיו…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

עדשה ועדשים

עֲדָשִׁים היא צורת הרבים של עֲדָשָׁה (ולא "עָדָשׁ"), כפי שתאנים היא צורת הרבים של תאנה. ובדומה להם גם חיטים–חיטה, שְׂעורים–שעורה, שקמים–שקמה ועוד רבים. אם כן מינה של המילה 'עדשים' הוא נקבה: עדשים כתומות, עדשים ירוקות,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

כַּבָּאִית

למילה כַּבָּאִית שני מובנים: צורת הנקבה של כַּבַּאי ו'רכב כיבוי'. המשמעות הכפולה נוצרה מן התפקיד הכפול של הסיומת ־ִית: (א) סיומת נקבה המצטרפת לשם בזכר הנוטה לפי מין (צורן נטייה); (ב) סיומת בעלת משמעות (צורן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

מינם הדקדוקי של שמות אחדים

רבים טועים או מתלבטים במינם הדקדוקי של שמות אחדים, ופונים אל האקדמיה בשאלה: זכר או נקבה? השמות האלה הם ממין זכר: צומת, וברבים צְמָתִים, ולפי זה: צומת מרומזר, הצומת…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

איך פונים לקבוצה שרובה נשים

בשנים האחרונות אנשים ונשים רבים מרגישים חוסר נוחות לפנות לקבוצה שרובה נשים בלשון זכר. עוד יש המנסים (ומנסות) להקפיד על שימוש שוויוני בלשון זכר ונקבה וכותבים או אומרים שתי צורות בכל פעם – בהשראת "he…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

צֹמֶת – זכר או נקבה?

רבים מדוברי העברית תופסים את צומת כשם שמינו נקבה – "צומת מסוכנת", "הצומת הקרובה" וכיו"ב, אבל המקפידים על לשונם נוקטים לשון זכר: "צומת מסוכן", "הצומת הקרוב". כך אומנם קבעה האקדמיה ללשון העברית: צומת – מינו…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מַצִּית ומַצָּת

בעברית החדשה משמשים שני שמות של מכשירים מן השורש יצ"ת: מַצִּית – מכשיר להצתת אש בסיגריות, בכיריים וכדומה (lighter); מַצָּת – התקן הצתה במנוע המכונית וכדומה (plug). השם מַצִּית הוא למעשה צורת פועל בבניין הפעיל…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חָלָל בנקבה

צורת הנקבה של חָלָל במשמעות 'אדם שנפל בקרב או נהרג באסון' אינה נקרית במקורותינו, אבל נוכל ללמוד עליה ממילים דומות: עָקָר – עֲקָרָה, חָכָם – חֲכָמָה. אם כן צורת הנקבה היא חֲלָלָה (בנסמך חַלְלַת־, ברבים…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

תפקיד או תואר של אישה

לתפקיד המדען הראשי התמנתה אישה. האם יש לשנות את הכיתוב על דלת הלשכה למדענית הראשית? האם לשנות את הכיתוב בנייר המכתבים? דרכה של העברית להבחין בין זכר לנקבה, ועל כן נֹאמר המדענית הראשית, שרת החוץ,…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

סיומת הרבים – בין קביעוּת להתרוצצוּת

במערכת השם העברית רוב צורות הרבים הן בעלות אחד משני צורני הריבוי – סיומת ־ִים וסיומת ־וֹת. הבחירה בין שתי הסיומות קשורה בתודעתנו בראש ובראשונה למין הדקדוקי של השם: סיומת ־ִים לשמות ממין זכר וסיומת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

מדוע יש שמות איברי גוף נשיים שמינם זכר

אין כל קשר בין המין הדקדוקי של שמות האיברים ובין מין בעלי האיברים. גם האיברים המשותפים לשני המינים וגם האיברים הייחודיים לאחד המינים נקראים בשמות שמקצתם ממין זכר ומקצתם ממין נקבה. אין המין הדקדוקי מתהווה…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

פנייה המיועדת לגבר וגם לאישה

לא פעם אנו נשאלים כיצד לנסח מסמכים – כגון שאלונים, הוראות והנחיות, תקנות, תעודות ושאר טפסים – המכוונים גם לגבר וגם לאישה. עיון במקורות מלמד שהפנייה לזכר יפה גם לנקבה. כך למשל הציווי המקראי "כבד…
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 5

מאמרים

לשונות במגע

תהליכים הכרוכים במגע של לשונות משכו את תשומת ליבם של בלשנים רבים. במאמר מוצגות כמה מן הדרכים הבולטות שבהן לשון אחת עשויה להשפיע על חברתה בתחומים אלו: מערכת ההגאים, אוצר המילים, יחסי משמעות בין מילים…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

גפיים – זכר או נקבה?

על פי מה שקבעה האקדמיה במינוח המקצועי, כגון במונחי אנטומיה, הדרך המומלצת היא להשתמש במילה גפיים בלשון זכר: 'גפיים עליונים', 'גפיים תחתונים' (בבני אדם), 'גפיים קדמיים', 'גפיים אחוריים' (בבעלי חיים). צורת היחיד של המילה היא…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

יתד – זכר או נקבה?

המילה יָתֵד משמשת במקורותינו גם בלשון נקבה וגם בלשון זכר, אך ברוב המקרים היא נקבה. הנה כמה מובאות: יתד בנקבה "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ" (דברים כג, יד); "בַּיּוֹם הַהוּא… תָּמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

אי־הבנה, תת־קבוצה – זכר או נקבה?

אנו נשאלים לעיתים קרובות על מינם הדקדוקי של צירופים דוגמת אי־הבנה, אי־הסכמה, תת־קבוצה, דו־משמעות. צירופים אלו אינם צירופי סמיכות אלא צירופי תחילית ושם. מכיוון שתחיליות כגון אי־, תת־, דו־ אינן מילים עצמאיות – אין להן מין…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

לבוש עברי לחורף: סורגה, צמודונים, קטיפת תלמים, רדיד

סֻרְגָּה (סוודר וכדומה) סורגה היא בגד לחלקו העליון של הגוף העשוי בסריגה ביד או במכונה. סורגה ללא שרוולים היא אֲפֻדָּה או לְסוּטָה (וסט). לסורגה בעלת שרוולים ללא רכיסה נקבע המונח פַּקְרֵס (מלשון חז"ל, במקור מיוונית),…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה

בפיוט הידוע 'ונתנה תוקף', שנוהגים לאמרו בקהילות רבות בראש השנה וביום הכיפורים, נאמר: "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה". מעטים שמים לב כי הצורה 'מעבירין' איננה הצורה המתבקשת מצד הדקדוק. הלוא תשובה, תפילה וצדקה…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

שם המספר – רקע להחלטות האקדמיה

א. על ייחודו של שם המספר מערכת שם המספר שונה משמות אחרים בלשוננו ויש לה מאפיינים ייחודיים. אחת החידות הקשורות בשם המספר היא ההיפוך בצורת הזכר והנקבה מן הרגיל בעברית. בדרך כלל הסיומת ־ָה מציינת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חִבְרוּת – זכר או נקבה?

נשאלנו אם המילה חִבְרוּת (סוציאליזציה) היא זכר או נקבה. המילה חִבְרוּת היא שם הפעולה של הפועל חִבְרֵת. שתי המילים גזורות מן השורש חבר"ת, והתי"ו בהן היא שורשית (השורש חבר"ת הוא הרחבה של השורש חב"ר, והוא נגזר משם…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

שלוש רגלים או שלושה רגלים?

בספר שמות נאמר: "שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה" (כג, יד). פירוש המילה רֶגֶל בפסוק הזה הוא 'פעם'. שלוש רגלים הן שלוש פעמים, כמו בדברי האתון לבלעם: "מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתַנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים" (במדבר…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

דיו – זכר או נקבה?

התשובה על השאלה אם המילה דְּיוֹ היא ממין זכר או ממין נקבה אינה חד־משמעית. בספרות חכמים משמשת המילה בעיקר בלשון נקבה, כמו ששנינו במסכת אבות: "אלישע בן אבויה אומר: הלומד ילד למה הוא דומה? לדיו…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

עדשה ועדשים

עֲדָשִׁים היא צורת הרבים של עֲדָשָׁה (ולא "עָדָשׁ"), כפי שתאנים היא צורת הרבים של תאנה. ובדומה להם גם חיטים–חיטה, שְׂעורים–שעורה, שקמים–שקמה ועוד רבים. אם כן מינה של המילה 'עדשים' הוא נקבה: עדשים כתומות, עדשים ירוקות,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

כַּבָּאִית

למילה כַּבָּאִית שני מובנים: צורת הנקבה של כַּבַּאי ו'רכב כיבוי'. המשמעות הכפולה נוצרה מן התפקיד הכפול של הסיומת ־ִית: (א) סיומת נקבה המצטרפת לשם בזכר הנוטה לפי מין (צורן נטייה); (ב) סיומת בעלת משמעות (צורן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

מינם הדקדוקי של שמות אחדים

רבים טועים או מתלבטים במינם הדקדוקי של שמות אחדים, ופונים אל האקדמיה בשאלה: זכר או נקבה? השמות האלה הם ממין זכר: צומת, וברבים צְמָתִים, ולפי זה: צומת מרומזר, הצומת…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

איך פונים לקבוצה שרובה נשים

בשנים האחרונות אנשים ונשים רבים מרגישים חוסר נוחות לפנות לקבוצה שרובה נשים בלשון זכר. עוד יש המנסים (ומנסות) להקפיד על שימוש שוויוני בלשון זכר ונקבה וכותבים או אומרים שתי צורות בכל פעם – בהשראת "he…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

צֹמֶת – זכר או נקבה?

רבים מדוברי העברית תופסים את צומת כשם שמינו נקבה – "צומת מסוכנת", "הצומת הקרובה" וכיו"ב, אבל המקפידים על לשונם נוקטים לשון זכר: "צומת מסוכן", "הצומת הקרוב". כך אומנם קבעה האקדמיה ללשון העברית: צומת – מינו…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מַצִּית ומַצָּת

בעברית החדשה משמשים שני שמות של מכשירים מן השורש יצ"ת: מַצִּית – מכשיר להצתת אש בסיגריות, בכיריים וכדומה (lighter); מַצָּת – התקן הצתה במנוע המכונית וכדומה (plug). השם מַצִּית הוא למעשה צורת פועל בבניין הפעיל…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חָלָל בנקבה

צורת הנקבה של חָלָל במשמעות 'אדם שנפל בקרב או נהרג באסון' אינה נקרית במקורותינו, אבל נוכל ללמוד עליה ממילים דומות: עָקָר – עֲקָרָה, חָכָם – חֲכָמָה. אם כן צורת הנקבה היא חֲלָלָה (בנסמך חַלְלַת־, ברבים…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

תפקיד או תואר של אישה

לתפקיד המדען הראשי התמנתה אישה. האם יש לשנות את הכיתוב על דלת הלשכה למדענית הראשית? האם לשנות את הכיתוב בנייר המכתבים? דרכה של העברית להבחין בין זכר לנקבה, ועל כן נֹאמר המדענית הראשית, שרת החוץ,…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

סיומת הרבים – בין קביעוּת להתרוצצוּת

במערכת השם העברית רוב צורות הרבים הן בעלות אחד משני צורני הריבוי – סיומת ־ִים וסיומת ־וֹת. הבחירה בין שתי הסיומות קשורה בתודעתנו בראש ובראשונה למין הדקדוקי של השם: סיומת ־ִים לשמות ממין זכר וסיומת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

מדוע יש שמות איברי גוף נשיים שמינם זכר

אין כל קשר בין המין הדקדוקי של שמות האיברים ובין מין בעלי האיברים. גם האיברים המשותפים לשני המינים וגם האיברים הייחודיים לאחד המינים נקראים בשמות שמקצתם ממין זכר ומקצתם ממין נקבה. אין המין הדקדוקי מתהווה…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

פנייה המיועדת לגבר וגם לאישה

לא פעם אנו נשאלים כיצד לנסח מסמכים – כגון שאלונים, הוראות והנחיות, תקנות, תעודות ושאר טפסים – המכוונים גם לגבר וגם לאישה. עיון במקורות מלמד שהפנייה לזכר יפה גם לנקבה. כך למשל הציווי המקראי "כבד…
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 5

מאמרים

לשונות במגע

תהליכים הכרוכים במגע של לשונות משכו את תשומת ליבם של בלשנים רבים. במאמר מוצגות כמה מן הדרכים הבולטות שבהן לשון אחת עשויה להשפיע על חברתה בתחומים אלו: מערכת ההגאים, אוצר המילים, יחסי משמעות בין מילים…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

גפיים – זכר או נקבה?

על פי מה שקבעה האקדמיה במינוח המקצועי, כגון במונחי אנטומיה, הדרך המומלצת היא להשתמש במילה גפיים בלשון זכר: 'גפיים עליונים', 'גפיים תחתונים' (בבני אדם), 'גפיים קדמיים', 'גפיים אחוריים' (בבעלי חיים). צורת היחיד של המילה היא…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

יתד – זכר או נקבה?

המילה יָתֵד משמשת במקורותינו גם בלשון נקבה וגם בלשון זכר, אך ברוב המקרים היא נקבה. הנה כמה מובאות: יתד בנקבה "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ" (דברים כג, יד); "בַּיּוֹם הַהוּא… תָּמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

אי־הבנה, תת־קבוצה – זכר או נקבה?

אנו נשאלים לעיתים קרובות על מינם הדקדוקי של צירופים דוגמת אי־הבנה, אי־הסכמה, תת־קבוצה, דו־משמעות. צירופים אלו אינם צירופי סמיכות אלא צירופי תחילית ושם. מכיוון שתחיליות כגון אי־, תת־, דו־ אינן מילים עצמאיות – אין להן מין…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

לבוש עברי לחורף: סורגה, צמודונים, קטיפת תלמים, רדיד

סֻרְגָּה (סוודר וכדומה) סורגה היא בגד לחלקו העליון של הגוף העשוי בסריגה ביד או במכונה. סורגה ללא שרוולים היא אֲפֻדָּה או לְסוּטָה (וסט). לסורגה בעלת שרוולים ללא רכיסה נקבע המונח פַּקְרֵס (מלשון חז"ל, במקור מיוונית),…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה

בפיוט הידוע 'ונתנה תוקף', שנוהגים לאמרו בקהילות רבות בראש השנה וביום הכיפורים, נאמר: "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה". מעטים שמים לב כי הצורה 'מעבירין' איננה הצורה המתבקשת מצד הדקדוק. הלוא תשובה, תפילה וצדקה…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

שם המספר – רקע להחלטות האקדמיה

א. על ייחודו של שם המספר מערכת שם המספר שונה משמות אחרים בלשוננו ויש לה מאפיינים ייחודיים. אחת החידות הקשורות בשם המספר היא ההיפוך בצורת הזכר והנקבה מן הרגיל בעברית. בדרך כלל הסיומת ־ָה מציינת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חִבְרוּת – זכר או נקבה?

נשאלנו אם המילה חִבְרוּת (סוציאליזציה) היא זכר או נקבה. המילה חִבְרוּת היא שם הפעולה של הפועל חִבְרֵת. שתי המילים גזורות מן השורש חבר"ת, והתי"ו בהן היא שורשית (השורש חבר"ת הוא הרחבה של השורש חב"ר, והוא נגזר משם…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

שלוש רגלים או שלושה רגלים?

בספר שמות נאמר: "שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה" (כג, יד). פירוש המילה רֶגֶל בפסוק הזה הוא 'פעם'. שלוש רגלים הן שלוש פעמים, כמו בדברי האתון לבלעם: "מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתַנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים" (במדבר…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

דיו – זכר או נקבה?

התשובה על השאלה אם המילה דְּיוֹ היא ממין זכר או ממין נקבה אינה חד־משמעית. בספרות חכמים משמשת המילה בעיקר בלשון נקבה, כמו ששנינו במסכת אבות: "אלישע בן אבויה אומר: הלומד ילד למה הוא דומה? לדיו…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

עדשה ועדשים

עֲדָשִׁים היא צורת הרבים של עֲדָשָׁה (ולא "עָדָשׁ"), כפי שתאנים היא צורת הרבים של תאנה. ובדומה להם גם חיטים–חיטה, שְׂעורים–שעורה, שקמים–שקמה ועוד רבים. אם כן מינה של המילה 'עדשים' הוא נקבה: עדשים כתומות, עדשים ירוקות,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

כַּבָּאִית

למילה כַּבָּאִית שני מובנים: צורת הנקבה של כַּבַּאי ו'רכב כיבוי'. המשמעות הכפולה נוצרה מן התפקיד הכפול של הסיומת ־ִית: (א) סיומת נקבה המצטרפת לשם בזכר הנוטה לפי מין (צורן נטייה); (ב) סיומת בעלת משמעות (צורן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

מינם הדקדוקי של שמות אחדים

רבים טועים או מתלבטים במינם הדקדוקי של שמות אחדים, ופונים אל האקדמיה בשאלה: זכר או נקבה? השמות האלה הם ממין זכר: צומת, וברבים צְמָתִים, ולפי זה: צומת מרומזר, הצומת…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

איך פונים לקבוצה שרובה נשים

בשנים האחרונות אנשים ונשים רבים מרגישים חוסר נוחות לפנות לקבוצה שרובה נשים בלשון זכר. עוד יש המנסים (ומנסות) להקפיד על שימוש שוויוני בלשון זכר ונקבה וכותבים או אומרים שתי צורות בכל פעם – בהשראת "he…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

צֹמֶת – זכר או נקבה?

רבים מדוברי העברית תופסים את צומת כשם שמינו נקבה – "צומת מסוכנת", "הצומת הקרובה" וכיו"ב, אבל המקפידים על לשונם נוקטים לשון זכר: "צומת מסוכן", "הצומת הקרוב". כך אומנם קבעה האקדמיה ללשון העברית: צומת – מינו…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מַצִּית ומַצָּת

בעברית החדשה משמשים שני שמות של מכשירים מן השורש יצ"ת: מַצִּית – מכשיר להצתת אש בסיגריות, בכיריים וכדומה (lighter); מַצָּת – התקן הצתה במנוע המכונית וכדומה (plug). השם מַצִּית הוא למעשה צורת פועל בבניין הפעיל…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חָלָל בנקבה

צורת הנקבה של חָלָל במשמעות 'אדם שנפל בקרב או נהרג באסון' אינה נקרית במקורותינו, אבל נוכל ללמוד עליה ממילים דומות: עָקָר – עֲקָרָה, חָכָם – חֲכָמָה. אם כן צורת הנקבה היא חֲלָלָה (בנסמך חַלְלַת־, ברבים…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

תפקיד או תואר של אישה

לתפקיד המדען הראשי התמנתה אישה. האם יש לשנות את הכיתוב על דלת הלשכה למדענית הראשית? האם לשנות את הכיתוב בנייר המכתבים? דרכה של העברית להבחין בין זכר לנקבה, ועל כן נֹאמר המדענית הראשית, שרת החוץ,…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

סיומת הרבים – בין קביעוּת להתרוצצוּת

במערכת השם העברית רוב צורות הרבים הן בעלות אחד משני צורני הריבוי – סיומת ־ִים וסיומת ־וֹת. הבחירה בין שתי הסיומות קשורה בתודעתנו בראש ובראשונה למין הדקדוקי של השם: סיומת ־ִים לשמות ממין זכר וסיומת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

מדוע יש שמות איברי גוף נשיים שמינם זכר

אין כל קשר בין המין הדקדוקי של שמות האיברים ובין מין בעלי האיברים. גם האיברים המשותפים לשני המינים וגם האיברים הייחודיים לאחד המינים נקראים בשמות שמקצתם ממין זכר ומקצתם ממין נקבה. אין המין הדקדוקי מתהווה…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

פנייה המיועדת לגבר וגם לאישה

לא פעם אנו נשאלים כיצד לנסח מסמכים – כגון שאלונים, הוראות והנחיות, תקנות, תעודות ושאר טפסים – המכוונים גם לגבר וגם לאישה. עיון במקורות מלמד שהפנייה לזכר יפה גם לנקבה. כך למשל הציווי המקראי "כבד…
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 5

מאמרים

לשונות במגע

תהליכים הכרוכים במגע של לשונות משכו את תשומת ליבם של בלשנים רבים. במאמר מוצגות כמה מן הדרכים הבולטות שבהן לשון אחת עשויה להשפיע על חברתה בתחומים אלו: מערכת ההגאים, אוצר המילים, יחסי משמעות בין מילים…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

גפיים – זכר או נקבה?

על פי מה שקבעה האקדמיה במינוח המקצועי, כגון במונחי אנטומיה, הדרך המומלצת היא להשתמש במילה גפיים בלשון זכר: 'גפיים עליונים', 'גפיים תחתונים' (בבני אדם), 'גפיים קדמיים', 'גפיים אחוריים' (בבעלי חיים). צורת היחיד של המילה היא…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

יתד – זכר או נקבה?

המילה יָתֵד משמשת במקורותינו גם בלשון נקבה וגם בלשון זכר, אך ברוב המקרים היא נקבה. הנה כמה מובאות: יתד בנקבה "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ" (דברים כג, יד); "בַּיּוֹם הַהוּא… תָּמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

אי־הבנה, תת־קבוצה – זכר או נקבה?

אנו נשאלים לעיתים קרובות על מינם הדקדוקי של צירופים דוגמת אי־הבנה, אי־הסכמה, תת־קבוצה, דו־משמעות. צירופים אלו אינם צירופי סמיכות אלא צירופי תחילית ושם. מכיוון שתחיליות כגון אי־, תת־, דו־ אינן מילים עצמאיות – אין להן מין…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

לבוש עברי לחורף: סורגה, צמודונים, קטיפת תלמים, רדיד

סֻרְגָּה (סוודר וכדומה) סורגה היא בגד לחלקו העליון של הגוף העשוי בסריגה ביד או במכונה. סורגה ללא שרוולים היא אֲפֻדָּה או לְסוּטָה (וסט). לסורגה בעלת שרוולים ללא רכיסה נקבע המונח פַּקְרֵס (מלשון חז"ל, במקור מיוונית),…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה

בפיוט הידוע 'ונתנה תוקף', שנוהגים לאמרו בקהילות רבות בראש השנה וביום הכיפורים, נאמר: "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה". מעטים שמים לב כי הצורה 'מעבירין' איננה הצורה המתבקשת מצד הדקדוק. הלוא תשובה, תפילה וצדקה…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

שם המספר – רקע להחלטות האקדמיה

א. על ייחודו של שם המספר מערכת שם המספר שונה משמות אחרים בלשוננו ויש לה מאפיינים ייחודיים. אחת החידות הקשורות בשם המספר היא ההיפוך בצורת הזכר והנקבה מן הרגיל בעברית. בדרך כלל הסיומת ־ָה מציינת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חִבְרוּת – זכר או נקבה?

נשאלנו אם המילה חִבְרוּת (סוציאליזציה) היא זכר או נקבה. המילה חִבְרוּת היא שם הפעולה של הפועל חִבְרֵת. שתי המילים גזורות מן השורש חבר"ת, והתי"ו בהן היא שורשית (השורש חבר"ת הוא הרחבה של השורש חב"ר, והוא נגזר משם…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

שלוש רגלים או שלושה רגלים?

בספר שמות נאמר: "שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה" (כג, יד). פירוש המילה רֶגֶל בפסוק הזה הוא 'פעם'. שלוש רגלים הן שלוש פעמים, כמו בדברי האתון לבלעם: "מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתַנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים" (במדבר…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

דיו – זכר או נקבה?

התשובה על השאלה אם המילה דְּיוֹ היא ממין זכר או ממין נקבה אינה חד־משמעית. בספרות חכמים משמשת המילה בעיקר בלשון נקבה, כמו ששנינו במסכת אבות: "אלישע בן אבויה אומר: הלומד ילד למה הוא דומה? לדיו…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

עדשה ועדשים

עֲדָשִׁים היא צורת הרבים של עֲדָשָׁה (ולא "עָדָשׁ"), כפי שתאנים היא צורת הרבים של תאנה. ובדומה להם גם חיטים–חיטה, שְׂעורים–שעורה, שקמים–שקמה ועוד רבים. אם כן מינה של המילה 'עדשים' הוא נקבה: עדשים כתומות, עדשים ירוקות,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

כַּבָּאִית

למילה כַּבָּאִית שני מובנים: צורת הנקבה של כַּבַּאי ו'רכב כיבוי'. המשמעות הכפולה נוצרה מן התפקיד הכפול של הסיומת ־ִית: (א) סיומת נקבה המצטרפת לשם בזכר הנוטה לפי מין (צורן נטייה); (ב) סיומת בעלת משמעות (צורן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

מינם הדקדוקי של שמות אחדים

רבים טועים או מתלבטים במינם הדקדוקי של שמות אחדים, ופונים אל האקדמיה בשאלה: זכר או נקבה? השמות האלה הם ממין זכר: צומת, וברבים צְמָתִים, ולפי זה: צומת מרומזר, הצומת…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

איך פונים לקבוצה שרובה נשים

בשנים האחרונות אנשים ונשים רבים מרגישים חוסר נוחות לפנות לקבוצה שרובה נשים בלשון זכר. עוד יש המנסים (ומנסות) להקפיד על שימוש שוויוני בלשון זכר ונקבה וכותבים או אומרים שתי צורות בכל פעם – בהשראת "he…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

צֹמֶת – זכר או נקבה?

רבים מדוברי העברית תופסים את צומת כשם שמינו נקבה – "צומת מסוכנת", "הצומת הקרובה" וכיו"ב, אבל המקפידים על לשונם נוקטים לשון זכר: "צומת מסוכן", "הצומת הקרוב". כך אומנם קבעה האקדמיה ללשון העברית: צומת – מינו…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מַצִּית ומַצָּת

בעברית החדשה משמשים שני שמות של מכשירים מן השורש יצ"ת: מַצִּית – מכשיר להצתת אש בסיגריות, בכיריים וכדומה (lighter); מַצָּת – התקן הצתה במנוע המכונית וכדומה (plug). השם מַצִּית הוא למעשה צורת פועל בבניין הפעיל…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חָלָל בנקבה

צורת הנקבה של חָלָל במשמעות 'אדם שנפל בקרב או נהרג באסון' אינה נקרית במקורותינו, אבל נוכל ללמוד עליה ממילים דומות: עָקָר – עֲקָרָה, חָכָם – חֲכָמָה. אם כן צורת הנקבה היא חֲלָלָה (בנסמך חַלְלַת־, ברבים…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

תפקיד או תואר של אישה

לתפקיד המדען הראשי התמנתה אישה. האם יש לשנות את הכיתוב על דלת הלשכה למדענית הראשית? האם לשנות את הכיתוב בנייר המכתבים? דרכה של העברית להבחין בין זכר לנקבה, ועל כן נֹאמר המדענית הראשית, שרת החוץ,…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

סיומת הרבים – בין קביעוּת להתרוצצוּת

במערכת השם העברית רוב צורות הרבים הן בעלות אחד משני צורני הריבוי – סיומת ־ִים וסיומת ־וֹת. הבחירה בין שתי הסיומות קשורה בתודעתנו בראש ובראשונה למין הדקדוקי של השם: סיומת ־ִים לשמות ממין זכר וסיומת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

מדוע יש שמות איברי גוף נשיים שמינם זכר

אין כל קשר בין המין הדקדוקי של שמות האיברים ובין מין בעלי האיברים. גם האיברים המשותפים לשני המינים וגם האיברים הייחודיים לאחד המינים נקראים בשמות שמקצתם ממין זכר ומקצתם ממין נקבה. אין המין הדקדוקי מתהווה…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

פנייה המיועדת לגבר וגם לאישה

לא פעם אנו נשאלים כיצד לנסח מסמכים – כגון שאלונים, הוראות והנחיות, תקנות, תעודות ושאר טפסים – המכוונים גם לגבר וגם לאישה. עיון במקורות מלמד שהפנייה לזכר יפה גם לנקבה. כך למשל הציווי המקראי "כבד…
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 5

מאמרים

לשונות במגע

תהליכים הכרוכים במגע של לשונות משכו את תשומת ליבם של בלשנים רבים. במאמר מוצגות כמה מן הדרכים הבולטות שבהן לשון אחת עשויה להשפיע על חברתה בתחומים אלו: מערכת ההגאים, אוצר המילים, יחסי משמעות בין מילים…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

גפיים – זכר או נקבה?

על פי מה שקבעה האקדמיה במינוח המקצועי, כגון במונחי אנטומיה, הדרך המומלצת היא להשתמש במילה גפיים בלשון זכר: 'גפיים עליונים', 'גפיים תחתונים' (בבני אדם), 'גפיים קדמיים', 'גפיים אחוריים' (בבעלי חיים). צורת היחיד של המילה היא…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

יתד – זכר או נקבה?

המילה יָתֵד משמשת במקורותינו גם בלשון נקבה וגם בלשון זכר, אך ברוב המקרים היא נקבה. הנה כמה מובאות: יתד בנקבה "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ" (דברים כג, יד); "בַּיּוֹם הַהוּא… תָּמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

אי־הבנה, תת־קבוצה – זכר או נקבה?

אנו נשאלים לעיתים קרובות על מינם הדקדוקי של צירופים דוגמת אי־הבנה, אי־הסכמה, תת־קבוצה, דו־משמעות. צירופים אלו אינם צירופי סמיכות אלא צירופי תחילית ושם. מכיוון שתחיליות כגון אי־, תת־, דו־ אינן מילים עצמאיות – אין להן מין…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

לבוש עברי לחורף: סורגה, צמודונים, קטיפת תלמים, רדיד

סֻרְגָּה (סוודר וכדומה) סורגה היא בגד לחלקו העליון של הגוף העשוי בסריגה ביד או במכונה. סורגה ללא שרוולים היא אֲפֻדָּה או לְסוּטָה (וסט). לסורגה בעלת שרוולים ללא רכיסה נקבע המונח פַּקְרֵס (מלשון חז"ל, במקור מיוונית),…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה

בפיוט הידוע 'ונתנה תוקף', שנוהגים לאמרו בקהילות רבות בראש השנה וביום הכיפורים, נאמר: "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה". מעטים שמים לב כי הצורה 'מעבירין' איננה הצורה המתבקשת מצד הדקדוק. הלוא תשובה, תפילה וצדקה…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

שם המספר – רקע להחלטות האקדמיה

א. על ייחודו של שם המספר מערכת שם המספר שונה משמות אחרים בלשוננו ויש לה מאפיינים ייחודיים. אחת החידות הקשורות בשם המספר היא ההיפוך בצורת הזכר והנקבה מן הרגיל בעברית. בדרך כלל הסיומת ־ָה מציינת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חִבְרוּת – זכר או נקבה?

נשאלנו אם המילה חִבְרוּת (סוציאליזציה) היא זכר או נקבה. המילה חִבְרוּת היא שם הפעולה של הפועל חִבְרֵת. שתי המילים גזורות מן השורש חבר"ת, והתי"ו בהן היא שורשית (השורש חבר"ת הוא הרחבה של השורש חב"ר, והוא נגזר משם…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

שלוש רגלים או שלושה רגלים?

בספר שמות נאמר: "שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה" (כג, יד). פירוש המילה רֶגֶל בפסוק הזה הוא 'פעם'. שלוש רגלים הן שלוש פעמים, כמו בדברי האתון לבלעם: "מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתַנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים" (במדבר…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

דיו – זכר או נקבה?

התשובה על השאלה אם המילה דְּיוֹ היא ממין זכר או ממין נקבה אינה חד־משמעית. בספרות חכמים משמשת המילה בעיקר בלשון נקבה, כמו ששנינו במסכת אבות: "אלישע בן אבויה אומר: הלומד ילד למה הוא דומה? לדיו…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

עדשה ועדשים

עֲדָשִׁים היא צורת הרבים של עֲדָשָׁה (ולא "עָדָשׁ"), כפי שתאנים היא צורת הרבים של תאנה. ובדומה להם גם חיטים–חיטה, שְׂעורים–שעורה, שקמים–שקמה ועוד רבים. אם כן מינה של המילה 'עדשים' הוא נקבה: עדשים כתומות, עדשים ירוקות,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

כַּבָּאִית

למילה כַּבָּאִית שני מובנים: צורת הנקבה של כַּבַּאי ו'רכב כיבוי'. המשמעות הכפולה נוצרה מן התפקיד הכפול של הסיומת ־ִית: (א) סיומת נקבה המצטרפת לשם בזכר הנוטה לפי מין (צורן נטייה); (ב) סיומת בעלת משמעות (צורן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

מינם הדקדוקי של שמות אחדים

רבים טועים או מתלבטים במינם הדקדוקי של שמות אחדים, ופונים אל האקדמיה בשאלה: זכר או נקבה? השמות האלה הם ממין זכר: צומת, וברבים צְמָתִים, ולפי זה: צומת מרומזר, הצומת…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

איך פונים לקבוצה שרובה נשים

בשנים האחרונות אנשים ונשים רבים מרגישים חוסר נוחות לפנות לקבוצה שרובה נשים בלשון זכר. עוד יש המנסים (ומנסות) להקפיד על שימוש שוויוני בלשון זכר ונקבה וכותבים או אומרים שתי צורות בכל פעם – בהשראת "he…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

צֹמֶת – זכר או נקבה?

רבים מדוברי העברית תופסים את צומת כשם שמינו נקבה – "צומת מסוכנת", "הצומת הקרובה" וכיו"ב, אבל המקפידים על לשונם נוקטים לשון זכר: "צומת מסוכן", "הצומת הקרוב". כך אומנם קבעה האקדמיה ללשון העברית: צומת – מינו…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מַצִּית ומַצָּת

בעברית החדשה משמשים שני שמות של מכשירים מן השורש יצ"ת: מַצִּית – מכשיר להצתת אש בסיגריות, בכיריים וכדומה (lighter); מַצָּת – התקן הצתה במנוע המכונית וכדומה (plug). השם מַצִּית הוא למעשה צורת פועל בבניין הפעיל…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חָלָל בנקבה

צורת הנקבה של חָלָל במשמעות 'אדם שנפל בקרב או נהרג באסון' אינה נקרית במקורותינו, אבל נוכל ללמוד עליה ממילים דומות: עָקָר – עֲקָרָה, חָכָם – חֲכָמָה. אם כן צורת הנקבה היא חֲלָלָה (בנסמך חַלְלַת־, ברבים…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

תפקיד או תואר של אישה

לתפקיד המדען הראשי התמנתה אישה. האם יש לשנות את הכיתוב על דלת הלשכה למדענית הראשית? האם לשנות את הכיתוב בנייר המכתבים? דרכה של העברית להבחין בין זכר לנקבה, ועל כן נֹאמר המדענית הראשית, שרת החוץ,…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

סיומת הרבים – בין קביעוּת להתרוצצוּת

במערכת השם העברית רוב צורות הרבים הן בעלות אחד משני צורני הריבוי – סיומת ־ִים וסיומת ־וֹת. הבחירה בין שתי הסיומות קשורה בתודעתנו בראש ובראשונה למין הדקדוקי של השם: סיומת ־ִים לשמות ממין זכר וסיומת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

מדוע יש שמות איברי גוף נשיים שמינם זכר

אין כל קשר בין המין הדקדוקי של שמות האיברים ובין מין בעלי האיברים. גם האיברים המשותפים לשני המינים וגם האיברים הייחודיים לאחד המינים נקראים בשמות שמקצתם ממין זכר ומקצתם ממין נקבה. אין המין הדקדוקי מתהווה…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

פנייה המיועדת לגבר וגם לאישה

לא פעם אנו נשאלים כיצד לנסח מסמכים – כגון שאלונים, הוראות והנחיות, תקנות, תעודות ושאר טפסים – המכוונים גם לגבר וגם לאישה. עיון במקורות מלמד שהפנייה לזכר יפה גם לנקבה. כך למשל הציווי המקראי "כבד…
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 5

מאמרים

לשונות במגע

תהליכים הכרוכים במגע של לשונות משכו את תשומת ליבם של בלשנים רבים. במאמר מוצגות כמה מן הדרכים הבולטות שבהן לשון אחת עשויה להשפיע על חברתה בתחומים אלו: מערכת ההגאים, אוצר המילים, יחסי משמעות בין מילים…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

גפיים – זכר או נקבה?

על פי מה שקבעה האקדמיה במינוח המקצועי, כגון במונחי אנטומיה, הדרך המומלצת היא להשתמש במילה גפיים בלשון זכר: 'גפיים עליונים', 'גפיים תחתונים' (בבני אדם), 'גפיים קדמיים', 'גפיים אחוריים' (בבעלי חיים). צורת היחיד של המילה היא…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

יתד – זכר או נקבה?

המילה יָתֵד משמשת במקורותינו גם בלשון נקבה וגם בלשון זכר, אך ברוב המקרים היא נקבה. הנה כמה מובאות: יתד בנקבה "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ" (דברים כג, יד); "בַּיּוֹם הַהוּא… תָּמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

אי־הבנה, תת־קבוצה – זכר או נקבה?

אנו נשאלים לעיתים קרובות על מינם הדקדוקי של צירופים דוגמת אי־הבנה, אי־הסכמה, תת־קבוצה, דו־משמעות. צירופים אלו אינם צירופי סמיכות אלא צירופי תחילית ושם. מכיוון שתחיליות כגון אי־, תת־, דו־ אינן מילים עצמאיות – אין להן מין…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

לבוש עברי לחורף: סורגה, צמודונים, קטיפת תלמים, רדיד

סֻרְגָּה (סוודר וכדומה) סורגה היא בגד לחלקו העליון של הגוף העשוי בסריגה ביד או במכונה. סורגה ללא שרוולים היא אֲפֻדָּה או לְסוּטָה (וסט). לסורגה בעלת שרוולים ללא רכיסה נקבע המונח פַּקְרֵס (מלשון חז"ל, במקור מיוונית),…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה

בפיוט הידוע 'ונתנה תוקף', שנוהגים לאמרו בקהילות רבות בראש השנה וביום הכיפורים, נאמר: "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה". מעטים שמים לב כי הצורה 'מעבירין' איננה הצורה המתבקשת מצד הדקדוק. הלוא תשובה, תפילה וצדקה…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

שם המספר – רקע להחלטות האקדמיה

א. על ייחודו של שם המספר מערכת שם המספר שונה משמות אחרים בלשוננו ויש לה מאפיינים ייחודיים. אחת החידות הקשורות בשם המספר היא ההיפוך בצורת הזכר והנקבה מן הרגיל בעברית. בדרך כלל הסיומת ־ָה מציינת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חִבְרוּת – זכר או נקבה?

נשאלנו אם המילה חִבְרוּת (סוציאליזציה) היא זכר או נקבה. המילה חִבְרוּת היא שם הפעולה של הפועל חִבְרֵת. שתי המילים גזורות מן השורש חבר"ת, והתי"ו בהן היא שורשית (השורש חבר"ת הוא הרחבה של השורש חב"ר, והוא נגזר משם…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

שלוש רגלים או שלושה רגלים?

בספר שמות נאמר: "שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה" (כג, יד). פירוש המילה רֶגֶל בפסוק הזה הוא 'פעם'. שלוש רגלים הן שלוש פעמים, כמו בדברי האתון לבלעם: "מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתַנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים" (במדבר…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

דיו – זכר או נקבה?

התשובה על השאלה אם המילה דְּיוֹ היא ממין זכר או ממין נקבה אינה חד־משמעית. בספרות חכמים משמשת המילה בעיקר בלשון נקבה, כמו ששנינו במסכת אבות: "אלישע בן אבויה אומר: הלומד ילד למה הוא דומה? לדיו…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

עדשה ועדשים

עֲדָשִׁים היא צורת הרבים של עֲדָשָׁה (ולא "עָדָשׁ"), כפי שתאנים היא צורת הרבים של תאנה. ובדומה להם גם חיטים–חיטה, שְׂעורים–שעורה, שקמים–שקמה ועוד רבים. אם כן מינה של המילה 'עדשים' הוא נקבה: עדשים כתומות, עדשים ירוקות,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

כַּבָּאִית

למילה כַּבָּאִית שני מובנים: צורת הנקבה של כַּבַּאי ו'רכב כיבוי'. המשמעות הכפולה נוצרה מן התפקיד הכפול של הסיומת ־ִית: (א) סיומת נקבה המצטרפת לשם בזכר הנוטה לפי מין (צורן נטייה); (ב) סיומת בעלת משמעות (צורן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

מינם הדקדוקי של שמות אחדים

רבים טועים או מתלבטים במינם הדקדוקי של שמות אחדים, ופונים אל האקדמיה בשאלה: זכר או נקבה? השמות האלה הם ממין זכר: צומת, וברבים צְמָתִים, ולפי זה: צומת מרומזר, הצומת…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

איך פונים לקבוצה שרובה נשים

בשנים האחרונות אנשים ונשים רבים מרגישים חוסר נוחות לפנות לקבוצה שרובה נשים בלשון זכר. עוד יש המנסים (ומנסות) להקפיד על שימוש שוויוני בלשון זכר ונקבה וכותבים או אומרים שתי צורות בכל פעם – בהשראת "he…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

צֹמֶת – זכר או נקבה?

רבים מדוברי העברית תופסים את צומת כשם שמינו נקבה – "צומת מסוכנת", "הצומת הקרובה" וכיו"ב, אבל המקפידים על לשונם נוקטים לשון זכר: "צומת מסוכן", "הצומת הקרוב". כך אומנם קבעה האקדמיה ללשון העברית: צומת – מינו…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מַצִּית ומַצָּת

בעברית החדשה משמשים שני שמות של מכשירים מן השורש יצ"ת: מַצִּית – מכשיר להצתת אש בסיגריות, בכיריים וכדומה (lighter); מַצָּת – התקן הצתה במנוע המכונית וכדומה (plug). השם מַצִּית הוא למעשה צורת פועל בבניין הפעיל…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חָלָל בנקבה

צורת הנקבה של חָלָל במשמעות 'אדם שנפל בקרב או נהרג באסון' אינה נקרית במקורותינו, אבל נוכל ללמוד עליה ממילים דומות: עָקָר – עֲקָרָה, חָכָם – חֲכָמָה. אם כן צורת הנקבה היא חֲלָלָה (בנסמך חַלְלַת־, ברבים…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

תפקיד או תואר של אישה

לתפקיד המדען הראשי התמנתה אישה. האם יש לשנות את הכיתוב על דלת הלשכה למדענית הראשית? האם לשנות את הכיתוב בנייר המכתבים? דרכה של העברית להבחין בין זכר לנקבה, ועל כן נֹאמר המדענית הראשית, שרת החוץ,…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

סיומת הרבים – בין קביעוּת להתרוצצוּת

במערכת השם העברית רוב צורות הרבים הן בעלות אחד משני צורני הריבוי – סיומת ־ִים וסיומת ־וֹת. הבחירה בין שתי הסיומות קשורה בתודעתנו בראש ובראשונה למין הדקדוקי של השם: סיומת ־ִים לשמות ממין זכר וסיומת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

מדוע יש שמות איברי גוף נשיים שמינם זכר

אין כל קשר בין המין הדקדוקי של שמות האיברים ובין מין בעלי האיברים. גם האיברים המשותפים לשני המינים וגם האיברים הייחודיים לאחד המינים נקראים בשמות שמקצתם ממין זכר ומקצתם ממין נקבה. אין המין הדקדוקי מתהווה…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

פנייה המיועדת לגבר וגם לאישה

לא פעם אנו נשאלים כיצד לנסח מסמכים – כגון שאלונים, הוראות והנחיות, תקנות, תעודות ושאר טפסים – המכוונים גם לגבר וגם לאישה. עיון במקורות מלמד שהפנייה לזכר יפה גם לנקבה. כך למשל הציווי המקראי "כבד…
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 5

מאמרים

לשונות במגע

תהליכים הכרוכים במגע של לשונות משכו את תשומת ליבם של בלשנים רבים. במאמר מוצגות כמה מן הדרכים הבולטות שבהן לשון אחת עשויה להשפיע על חברתה בתחומים אלו: מערכת ההגאים, אוצר המילים, יחסי משמעות בין מילים…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

גפיים – זכר או נקבה?

על פי מה שקבעה האקדמיה במינוח המקצועי, כגון במונחי אנטומיה, הדרך המומלצת היא להשתמש במילה גפיים בלשון זכר: 'גפיים עליונים', 'גפיים תחתונים' (בבני אדם), 'גפיים קדמיים', 'גפיים אחוריים' (בבעלי חיים). צורת היחיד של המילה היא…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

יתד – זכר או נקבה?

המילה יָתֵד משמשת במקורותינו גם בלשון נקבה וגם בלשון זכר, אך ברוב המקרים היא נקבה. הנה כמה מובאות: יתד בנקבה "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ" (דברים כג, יד); "בַּיּוֹם הַהוּא… תָּמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

אי־הבנה, תת־קבוצה – זכר או נקבה?

אנו נשאלים לעיתים קרובות על מינם הדקדוקי של צירופים דוגמת אי־הבנה, אי־הסכמה, תת־קבוצה, דו־משמעות. צירופים אלו אינם צירופי סמיכות אלא צירופי תחילית ושם. מכיוון שתחיליות כגון אי־, תת־, דו־ אינן מילים עצמאיות – אין להן מין…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

לבוש עברי לחורף: סורגה, צמודונים, קטיפת תלמים, רדיד

סֻרְגָּה (סוודר וכדומה) סורגה היא בגד לחלקו העליון של הגוף העשוי בסריגה ביד או במכונה. סורגה ללא שרוולים היא אֲפֻדָּה או לְסוּטָה (וסט). לסורגה בעלת שרוולים ללא רכיסה נקבע המונח פַּקְרֵס (מלשון חז"ל, במקור מיוונית),…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה

בפיוט הידוע 'ונתנה תוקף', שנוהגים לאמרו בקהילות רבות בראש השנה וביום הכיפורים, נאמר: "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה". מעטים שמים לב כי הצורה 'מעבירין' איננה הצורה המתבקשת מצד הדקדוק. הלוא תשובה, תפילה וצדקה…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

שם המספר – רקע להחלטות האקדמיה

א. על ייחודו של שם המספר מערכת שם המספר שונה משמות אחרים בלשוננו ויש לה מאפיינים ייחודיים. אחת החידות הקשורות בשם המספר היא ההיפוך בצורת הזכר והנקבה מן הרגיל בעברית. בדרך כלל הסיומת ־ָה מציינת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חִבְרוּת – זכר או נקבה?

נשאלנו אם המילה חִבְרוּת (סוציאליזציה) היא זכר או נקבה. המילה חִבְרוּת היא שם הפעולה של הפועל חִבְרֵת. שתי המילים גזורות מן השורש חבר"ת, והתי"ו בהן היא שורשית (השורש חבר"ת הוא הרחבה של השורש חב"ר, והוא נגזר משם…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

שלוש רגלים או שלושה רגלים?

בספר שמות נאמר: "שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה" (כג, יד). פירוש המילה רֶגֶל בפסוק הזה הוא 'פעם'. שלוש רגלים הן שלוש פעמים, כמו בדברי האתון לבלעם: "מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתַנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים" (במדבר…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

דיו – זכר או נקבה?

התשובה על השאלה אם המילה דְּיוֹ היא ממין זכר או ממין נקבה אינה חד־משמעית. בספרות חכמים משמשת המילה בעיקר בלשון נקבה, כמו ששנינו במסכת אבות: "אלישע בן אבויה אומר: הלומד ילד למה הוא דומה? לדיו…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

עדשה ועדשים

עֲדָשִׁים היא צורת הרבים של עֲדָשָׁה (ולא "עָדָשׁ"), כפי שתאנים היא צורת הרבים של תאנה. ובדומה להם גם חיטים–חיטה, שְׂעורים–שעורה, שקמים–שקמה ועוד רבים. אם כן מינה של המילה 'עדשים' הוא נקבה: עדשים כתומות, עדשים ירוקות,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

כַּבָּאִית

למילה כַּבָּאִית שני מובנים: צורת הנקבה של כַּבַּאי ו'רכב כיבוי'. המשמעות הכפולה נוצרה מן התפקיד הכפול של הסיומת ־ִית: (א) סיומת נקבה המצטרפת לשם בזכר הנוטה לפי מין (צורן נטייה); (ב) סיומת בעלת משמעות (צורן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

מינם הדקדוקי של שמות אחדים

רבים טועים או מתלבטים במינם הדקדוקי של שמות אחדים, ופונים אל האקדמיה בשאלה: זכר או נקבה? השמות האלה הם ממין זכר: צומת, וברבים צְמָתִים, ולפי זה: צומת מרומזר, הצומת…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

איך פונים לקבוצה שרובה נשים

בשנים האחרונות אנשים ונשים רבים מרגישים חוסר נוחות לפנות לקבוצה שרובה נשים בלשון זכר. עוד יש המנסים (ומנסות) להקפיד על שימוש שוויוני בלשון זכר ונקבה וכותבים או אומרים שתי צורות בכל פעם – בהשראת "he…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

צֹמֶת – זכר או נקבה?

רבים מדוברי העברית תופסים את צומת כשם שמינו נקבה – "צומת מסוכנת", "הצומת הקרובה" וכיו"ב, אבל המקפידים על לשונם נוקטים לשון זכר: "צומת מסוכן", "הצומת הקרוב". כך אומנם קבעה האקדמיה ללשון העברית: צומת – מינו…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מַצִּית ומַצָּת

בעברית החדשה משמשים שני שמות של מכשירים מן השורש יצ"ת: מַצִּית – מכשיר להצתת אש בסיגריות, בכיריים וכדומה (lighter); מַצָּת – התקן הצתה במנוע המכונית וכדומה (plug). השם מַצִּית הוא למעשה צורת פועל בבניין הפעיל…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חָלָל בנקבה

צורת הנקבה של חָלָל במשמעות 'אדם שנפל בקרב או נהרג באסון' אינה נקרית במקורותינו, אבל נוכל ללמוד עליה ממילים דומות: עָקָר – עֲקָרָה, חָכָם – חֲכָמָה. אם כן צורת הנקבה היא חֲלָלָה (בנסמך חַלְלַת־, ברבים…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

תפקיד או תואר של אישה

לתפקיד המדען הראשי התמנתה אישה. האם יש לשנות את הכיתוב על דלת הלשכה למדענית הראשית? האם לשנות את הכיתוב בנייר המכתבים? דרכה של העברית להבחין בין זכר לנקבה, ועל כן נֹאמר המדענית הראשית, שרת החוץ,…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

סיומת הרבים – בין קביעוּת להתרוצצוּת

במערכת השם העברית רוב צורות הרבים הן בעלות אחד משני צורני הריבוי – סיומת ־ִים וסיומת ־וֹת. הבחירה בין שתי הסיומות קשורה בתודעתנו בראש ובראשונה למין הדקדוקי של השם: סיומת ־ִים לשמות ממין זכר וסיומת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

מדוע יש שמות איברי גוף נשיים שמינם זכר

אין כל קשר בין המין הדקדוקי של שמות האיברים ובין מין בעלי האיברים. גם האיברים המשותפים לשני המינים וגם האיברים הייחודיים לאחד המינים נקראים בשמות שמקצתם ממין זכר ומקצתם ממין נקבה. אין המין הדקדוקי מתהווה…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

פנייה המיועדת לגבר וגם לאישה

לא פעם אנו נשאלים כיצד לנסח מסמכים – כגון שאלונים, הוראות והנחיות, תקנות, תעודות ושאר טפסים – המכוונים גם לגבר וגם לאישה. עיון במקורות מלמד שהפנייה לזכר יפה גם לנקבה. כך למשל הציווי המקראי "כבד…
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 5

מאמרים

לשונות במגע

תהליכים הכרוכים במגע של לשונות משכו את תשומת ליבם של בלשנים רבים. במאמר מוצגות כמה מן הדרכים הבולטות שבהן לשון אחת עשויה להשפיע על חברתה בתחומים אלו: מערכת ההגאים, אוצר המילים, יחסי משמעות בין מילים…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

גפיים – זכר או נקבה?

על פי מה שקבעה האקדמיה במינוח המקצועי, כגון במונחי אנטומיה, הדרך המומלצת היא להשתמש במילה גפיים בלשון זכר: 'גפיים עליונים', 'גפיים תחתונים' (בבני אדם), 'גפיים קדמיים', 'גפיים אחוריים' (בבעלי חיים). צורת היחיד של המילה היא…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

יתד – זכר או נקבה?

המילה יָתֵד משמשת במקורותינו גם בלשון נקבה וגם בלשון זכר, אך ברוב המקרים היא נקבה. הנה כמה מובאות: יתד בנקבה "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ" (דברים כג, יד); "בַּיּוֹם הַהוּא… תָּמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

אי־הבנה, תת־קבוצה – זכר או נקבה?

אנו נשאלים לעיתים קרובות על מינם הדקדוקי של צירופים דוגמת אי־הבנה, אי־הסכמה, תת־קבוצה, דו־משמעות. צירופים אלו אינם צירופי סמיכות אלא צירופי תחילית ושם. מכיוון שתחיליות כגון אי־, תת־, דו־ אינן מילים עצמאיות – אין להן מין…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

לבוש עברי לחורף: סורגה, צמודונים, קטיפת תלמים, רדיד

סֻרְגָּה (סוודר וכדומה) סורגה היא בגד לחלקו העליון של הגוף העשוי בסריגה ביד או במכונה. סורגה ללא שרוולים היא אֲפֻדָּה או לְסוּטָה (וסט). לסורגה בעלת שרוולים ללא רכיסה נקבע המונח פַּקְרֵס (מלשון חז"ל, במקור מיוונית),…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה

בפיוט הידוע 'ונתנה תוקף', שנוהגים לאמרו בקהילות רבות בראש השנה וביום הכיפורים, נאמר: "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה". מעטים שמים לב כי הצורה 'מעבירין' איננה הצורה המתבקשת מצד הדקדוק. הלוא תשובה, תפילה וצדקה…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

שם המספר – רקע להחלטות האקדמיה

א. על ייחודו של שם המספר מערכת שם המספר שונה משמות אחרים בלשוננו ויש לה מאפיינים ייחודיים. אחת החידות הקשורות בשם המספר היא ההיפוך בצורת הזכר והנקבה מן הרגיל בעברית. בדרך כלל הסיומת ־ָה מציינת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חִבְרוּת – זכר או נקבה?

נשאלנו אם המילה חִבְרוּת (סוציאליזציה) היא זכר או נקבה. המילה חִבְרוּת היא שם הפעולה של הפועל חִבְרֵת. שתי המילים גזורות מן השורש חבר"ת, והתי"ו בהן היא שורשית (השורש חבר"ת הוא הרחבה של השורש חב"ר, והוא נגזר משם…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

שלוש רגלים או שלושה רגלים?

בספר שמות נאמר: "שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה" (כג, יד). פירוש המילה רֶגֶל בפסוק הזה הוא 'פעם'. שלוש רגלים הן שלוש פעמים, כמו בדברי האתון לבלעם: "מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתַנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים" (במדבר…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

דיו – זכר או נקבה?

התשובה על השאלה אם המילה דְּיוֹ היא ממין זכר או ממין נקבה אינה חד־משמעית. בספרות חכמים משמשת המילה בעיקר בלשון נקבה, כמו ששנינו במסכת אבות: "אלישע בן אבויה אומר: הלומד ילד למה הוא דומה? לדיו…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

עדשה ועדשים

עֲדָשִׁים היא צורת הרבים של עֲדָשָׁה (ולא "עָדָשׁ"), כפי שתאנים היא צורת הרבים של תאנה. ובדומה להם גם חיטים–חיטה, שְׂעורים–שעורה, שקמים–שקמה ועוד רבים. אם כן מינה של המילה 'עדשים' הוא נקבה: עדשים כתומות, עדשים ירוקות,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

כַּבָּאִית

למילה כַּבָּאִית שני מובנים: צורת הנקבה של כַּבַּאי ו'רכב כיבוי'. המשמעות הכפולה נוצרה מן התפקיד הכפול של הסיומת ־ִית: (א) סיומת נקבה המצטרפת לשם בזכר הנוטה לפי מין (צורן נטייה); (ב) סיומת בעלת משמעות (צורן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

מינם הדקדוקי של שמות אחדים

רבים טועים או מתלבטים במינם הדקדוקי של שמות אחדים, ופונים אל האקדמיה בשאלה: זכר או נקבה? השמות האלה הם ממין זכר: צומת, וברבים צְמָתִים, ולפי זה: צומת מרומזר, הצומת…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

איך פונים לקבוצה שרובה נשים

בשנים האחרונות אנשים ונשים רבים מרגישים חוסר נוחות לפנות לקבוצה שרובה נשים בלשון זכר. עוד יש המנסים (ומנסות) להקפיד על שימוש שוויוני בלשון זכר ונקבה וכותבים או אומרים שתי צורות בכל פעם – בהשראת "he…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

צֹמֶת – זכר או נקבה?

רבים מדוברי העברית תופסים את צומת כשם שמינו נקבה – "צומת מסוכנת", "הצומת הקרובה" וכיו"ב, אבל המקפידים על לשונם נוקטים לשון זכר: "צומת מסוכן", "הצומת הקרוב". כך אומנם קבעה האקדמיה ללשון העברית: צומת – מינו…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מַצִּית ומַצָּת

בעברית החדשה משמשים שני שמות של מכשירים מן השורש יצ"ת: מַצִּית – מכשיר להצתת אש בסיגריות, בכיריים וכדומה (lighter); מַצָּת – התקן הצתה במנוע המכונית וכדומה (plug). השם מַצִּית הוא למעשה צורת פועל בבניין הפעיל…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חָלָל בנקבה

צורת הנקבה של חָלָל במשמעות 'אדם שנפל בקרב או נהרג באסון' אינה נקרית במקורותינו, אבל נוכל ללמוד עליה ממילים דומות: עָקָר – עֲקָרָה, חָכָם – חֲכָמָה. אם כן צורת הנקבה היא חֲלָלָה (בנסמך חַלְלַת־, ברבים…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

תפקיד או תואר של אישה

לתפקיד המדען הראשי התמנתה אישה. האם יש לשנות את הכיתוב על דלת הלשכה למדענית הראשית? האם לשנות את הכיתוב בנייר המכתבים? דרכה של העברית להבחין בין זכר לנקבה, ועל כן נֹאמר המדענית הראשית, שרת החוץ,…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

סיומת הרבים – בין קביעוּת להתרוצצוּת

במערכת השם העברית רוב צורות הרבים הן בעלות אחד משני צורני הריבוי – סיומת ־ִים וסיומת ־וֹת. הבחירה בין שתי הסיומות קשורה בתודעתנו בראש ובראשונה למין הדקדוקי של השם: סיומת ־ִים לשמות ממין זכר וסיומת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

מדוע יש שמות איברי גוף נשיים שמינם זכר

אין כל קשר בין המין הדקדוקי של שמות האיברים ובין מין בעלי האיברים. גם האיברים המשותפים לשני המינים וגם האיברים הייחודיים לאחד המינים נקראים בשמות שמקצתם ממין זכר ומקצתם ממין נקבה. אין המין הדקדוקי מתהווה…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

פנייה המיועדת לגבר וגם לאישה

לא פעם אנו נשאלים כיצד לנסח מסמכים – כגון שאלונים, הוראות והנחיות, תקנות, תעודות ושאר טפסים – המכוונים גם לגבר וגם לאישה. עיון במקורות מלמד שהפנייה לזכר יפה גם לנקבה. כך למשל הציווי המקראי "כבד…
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 5

מאמרים

לשונות במגע

תהליכים הכרוכים במגע של לשונות משכו את תשומת ליבם של בלשנים רבים. במאמר מוצגות כמה מן הדרכים הבולטות שבהן לשון אחת עשויה להשפיע על חברתה בתחומים אלו: מערכת ההגאים, אוצר המילים, יחסי משמעות בין מילים…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

גפיים – זכר או נקבה?

על פי מה שקבעה האקדמיה במינוח המקצועי, כגון במונחי אנטומיה, הדרך המומלצת היא להשתמש במילה גפיים בלשון זכר: 'גפיים עליונים', 'גפיים תחתונים' (בבני אדם), 'גפיים קדמיים', 'גפיים אחוריים' (בבעלי חיים). צורת היחיד של המילה היא…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

יתד – זכר או נקבה?

המילה יָתֵד משמשת במקורותינו גם בלשון נקבה וגם בלשון זכר, אך ברוב המקרים היא נקבה. הנה כמה מובאות: יתד בנקבה "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ" (דברים כג, יד); "בַּיּוֹם הַהוּא… תָּמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

אי־הבנה, תת־קבוצה – זכר או נקבה?

אנו נשאלים לעיתים קרובות על מינם הדקדוקי של צירופים דוגמת אי־הבנה, אי־הסכמה, תת־קבוצה, דו־משמעות. צירופים אלו אינם צירופי סמיכות אלא צירופי תחילית ושם. מכיוון שתחיליות כגון אי־, תת־, דו־ אינן מילים עצמאיות – אין להן מין…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

לבוש עברי לחורף: סורגה, צמודונים, קטיפת תלמים, רדיד

סֻרְגָּה (סוודר וכדומה) סורגה היא בגד לחלקו העליון של הגוף העשוי בסריגה ביד או במכונה. סורגה ללא שרוולים היא אֲפֻדָּה או לְסוּטָה (וסט). לסורגה בעלת שרוולים ללא רכיסה נקבע המונח פַּקְרֵס (מלשון חז"ל, במקור מיוונית),…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה

בפיוט הידוע 'ונתנה תוקף', שנוהגים לאמרו בקהילות רבות בראש השנה וביום הכיפורים, נאמר: "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה". מעטים שמים לב כי הצורה 'מעבירין' איננה הצורה המתבקשת מצד הדקדוק. הלוא תשובה, תפילה וצדקה…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

שם המספר – רקע להחלטות האקדמיה

א. על ייחודו של שם המספר מערכת שם המספר שונה משמות אחרים בלשוננו ויש לה מאפיינים ייחודיים. אחת החידות הקשורות בשם המספר היא ההיפוך בצורת הזכר והנקבה מן הרגיל בעברית. בדרך כלל הסיומת ־ָה מציינת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חִבְרוּת – זכר או נקבה?

נשאלנו אם המילה חִבְרוּת (סוציאליזציה) היא זכר או נקבה. המילה חִבְרוּת היא שם הפעולה של הפועל חִבְרֵת. שתי המילים גזורות מן השורש חבר"ת, והתי"ו בהן היא שורשית (השורש חבר"ת הוא הרחבה של השורש חב"ר, והוא נגזר משם…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

שלוש רגלים או שלושה רגלים?

בספר שמות נאמר: "שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה" (כג, יד). פירוש המילה רֶגֶל בפסוק הזה הוא 'פעם'. שלוש רגלים הן שלוש פעמים, כמו בדברי האתון לבלעם: "מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתַנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים" (במדבר…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

דיו – זכר או נקבה?

התשובה על השאלה אם המילה דְּיוֹ היא ממין זכר או ממין נקבה אינה חד־משמעית. בספרות חכמים משמשת המילה בעיקר בלשון נקבה, כמו ששנינו במסכת אבות: "אלישע בן אבויה אומר: הלומד ילד למה הוא דומה? לדיו…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

עדשה ועדשים

עֲדָשִׁים היא צורת הרבים של עֲדָשָׁה (ולא "עָדָשׁ"), כפי שתאנים היא צורת הרבים של תאנה. ובדומה להם גם חיטים–חיטה, שְׂעורים–שעורה, שקמים–שקמה ועוד רבים. אם כן מינה של המילה 'עדשים' הוא נקבה: עדשים כתומות, עדשים ירוקות,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

כַּבָּאִית

למילה כַּבָּאִית שני מובנים: צורת הנקבה של כַּבַּאי ו'רכב כיבוי'. המשמעות הכפולה נוצרה מן התפקיד הכפול של הסיומת ־ִית: (א) סיומת נקבה המצטרפת לשם בזכר הנוטה לפי מין (צורן נטייה); (ב) סיומת בעלת משמעות (צורן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

מינם הדקדוקי של שמות אחדים

רבים טועים או מתלבטים במינם הדקדוקי של שמות אחדים, ופונים אל האקדמיה בשאלה: זכר או נקבה? השמות האלה הם ממין זכר: צומת, וברבים צְמָתִים, ולפי זה: צומת מרומזר, הצומת…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

איך פונים לקבוצה שרובה נשים

בשנים האחרונות אנשים ונשים רבים מרגישים חוסר נוחות לפנות לקבוצה שרובה נשים בלשון זכר. עוד יש המנסים (ומנסות) להקפיד על שימוש שוויוני בלשון זכר ונקבה וכותבים או אומרים שתי צורות בכל פעם – בהשראת "he…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

צֹמֶת – זכר או נקבה?

רבים מדוברי העברית תופסים את צומת כשם שמינו נקבה – "צומת מסוכנת", "הצומת הקרובה" וכיו"ב, אבל המקפידים על לשונם נוקטים לשון זכר: "צומת מסוכן", "הצומת הקרוב". כך אומנם קבעה האקדמיה ללשון העברית: צומת – מינו…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מַצִּית ומַצָּת

בעברית החדשה משמשים שני שמות של מכשירים מן השורש יצ"ת: מַצִּית – מכשיר להצתת אש בסיגריות, בכיריים וכדומה (lighter); מַצָּת – התקן הצתה במנוע המכונית וכדומה (plug). השם מַצִּית הוא למעשה צורת פועל בבניין הפעיל…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חָלָל בנקבה

צורת הנקבה של חָלָל במשמעות 'אדם שנפל בקרב או נהרג באסון' אינה נקרית במקורותינו, אבל נוכל ללמוד עליה ממילים דומות: עָקָר – עֲקָרָה, חָכָם – חֲכָמָה. אם כן צורת הנקבה היא חֲלָלָה (בנסמך חַלְלַת־, ברבים…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

תפקיד או תואר של אישה

לתפקיד המדען הראשי התמנתה אישה. האם יש לשנות את הכיתוב על דלת הלשכה למדענית הראשית? האם לשנות את הכיתוב בנייר המכתבים? דרכה של העברית להבחין בין זכר לנקבה, ועל כן נֹאמר המדענית הראשית, שרת החוץ,…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

סיומת הרבים – בין קביעוּת להתרוצצוּת

במערכת השם העברית רוב צורות הרבים הן בעלות אחד משני צורני הריבוי – סיומת ־ִים וסיומת ־וֹת. הבחירה בין שתי הסיומות קשורה בתודעתנו בראש ובראשונה למין הדקדוקי של השם: סיומת ־ִים לשמות ממין זכר וסיומת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

מדוע יש שמות איברי גוף נשיים שמינם זכר

אין כל קשר בין המין הדקדוקי של שמות האיברים ובין מין בעלי האיברים. גם האיברים המשותפים לשני המינים וגם האיברים הייחודיים לאחד המינים נקראים בשמות שמקצתם ממין זכר ומקצתם ממין נקבה. אין המין הדקדוקי מתהווה…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

פנייה המיועדת לגבר וגם לאישה

לא פעם אנו נשאלים כיצד לנסח מסמכים – כגון שאלונים, הוראות והנחיות, תקנות, תעודות ושאר טפסים – המכוונים גם לגבר וגם לאישה. עיון במקורות מלמד שהפנייה לזכר יפה גם לנקבה. כך למשל הציווי המקראי "כבד…
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 5

מאמרים

לשונות במגע

תהליכים הכרוכים במגע של לשונות משכו את תשומת ליבם של בלשנים רבים. במאמר מוצגות כמה מן הדרכים הבולטות שבהן לשון אחת עשויה להשפיע על חברתה בתחומים אלו: מערכת ההגאים, אוצר המילים, יחסי משמעות בין מילים…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

גפיים – זכר או נקבה?

על פי מה שקבעה האקדמיה במינוח המקצועי, כגון במונחי אנטומיה, הדרך המומלצת היא להשתמש במילה גפיים בלשון זכר: 'גפיים עליונים', 'גפיים תחתונים' (בבני אדם), 'גפיים קדמיים', 'גפיים אחוריים' (בבעלי חיים). צורת היחיד של המילה היא…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

יתד – זכר או נקבה?

המילה יָתֵד משמשת במקורותינו גם בלשון נקבה וגם בלשון זכר, אך ברוב המקרים היא נקבה. הנה כמה מובאות: יתד בנקבה "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ" (דברים כג, יד); "בַּיּוֹם הַהוּא… תָּמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

אי־הבנה, תת־קבוצה – זכר או נקבה?

אנו נשאלים לעיתים קרובות על מינם הדקדוקי של צירופים דוגמת אי־הבנה, אי־הסכמה, תת־קבוצה, דו־משמעות. צירופים אלו אינם צירופי סמיכות אלא צירופי תחילית ושם. מכיוון שתחיליות כגון אי־, תת־, דו־ אינן מילים עצמאיות – אין להן מין…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

לבוש עברי לחורף: סורגה, צמודונים, קטיפת תלמים, רדיד

סֻרְגָּה (סוודר וכדומה) סורגה היא בגד לחלקו העליון של הגוף העשוי בסריגה ביד או במכונה. סורגה ללא שרוולים היא אֲפֻדָּה או לְסוּטָה (וסט). לסורגה בעלת שרוולים ללא רכיסה נקבע המונח פַּקְרֵס (מלשון חז"ל, במקור מיוונית),…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה

בפיוט הידוע 'ונתנה תוקף', שנוהגים לאמרו בקהילות רבות בראש השנה וביום הכיפורים, נאמר: "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה". מעטים שמים לב כי הצורה 'מעבירין' איננה הצורה המתבקשת מצד הדקדוק. הלוא תשובה, תפילה וצדקה…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

שם המספר – רקע להחלטות האקדמיה

א. על ייחודו של שם המספר מערכת שם המספר שונה משמות אחרים בלשוננו ויש לה מאפיינים ייחודיים. אחת החידות הקשורות בשם המספר היא ההיפוך בצורת הזכר והנקבה מן הרגיל בעברית. בדרך כלל הסיומת ־ָה מציינת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חִבְרוּת – זכר או נקבה?

נשאלנו אם המילה חִבְרוּת (סוציאליזציה) היא זכר או נקבה. המילה חִבְרוּת היא שם הפעולה של הפועל חִבְרֵת. שתי המילים גזורות מן השורש חבר"ת, והתי"ו בהן היא שורשית (השורש חבר"ת הוא הרחבה של השורש חב"ר, והוא נגזר משם…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

שלוש רגלים או שלושה רגלים?

בספר שמות נאמר: "שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה" (כג, יד). פירוש המילה רֶגֶל בפסוק הזה הוא 'פעם'. שלוש רגלים הן שלוש פעמים, כמו בדברי האתון לבלעם: "מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתַנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים" (במדבר…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

דיו – זכר או נקבה?

התשובה על השאלה אם המילה דְּיוֹ היא ממין זכר או ממין נקבה אינה חד־משמעית. בספרות חכמים משמשת המילה בעיקר בלשון נקבה, כמו ששנינו במסכת אבות: "אלישע בן אבויה אומר: הלומד ילד למה הוא דומה? לדיו…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

עדשה ועדשים

עֲדָשִׁים היא צורת הרבים של עֲדָשָׁה (ולא "עָדָשׁ"), כפי שתאנים היא צורת הרבים של תאנה. ובדומה להם גם חיטים–חיטה, שְׂעורים–שעורה, שקמים–שקמה ועוד רבים. אם כן מינה של המילה 'עדשים' הוא נקבה: עדשים כתומות, עדשים ירוקות,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

כַּבָּאִית

למילה כַּבָּאִית שני מובנים: צורת הנקבה של כַּבַּאי ו'רכב כיבוי'. המשמעות הכפולה נוצרה מן התפקיד הכפול של הסיומת ־ִית: (א) סיומת נקבה המצטרפת לשם בזכר הנוטה לפי מין (צורן נטייה); (ב) סיומת בעלת משמעות (צורן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

מינם הדקדוקי של שמות אחדים

רבים טועים או מתלבטים במינם הדקדוקי של שמות אחדים, ופונים אל האקדמיה בשאלה: זכר או נקבה? השמות האלה הם ממין זכר: צומת, וברבים צְמָתִים, ולפי זה: צומת מרומזר, הצומת…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

איך פונים לקבוצה שרובה נשים

בשנים האחרונות אנשים ונשים רבים מרגישים חוסר נוחות לפנות לקבוצה שרובה נשים בלשון זכר. עוד יש המנסים (ומנסות) להקפיד על שימוש שוויוני בלשון זכר ונקבה וכותבים או אומרים שתי צורות בכל פעם – בהשראת "he…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

צֹמֶת – זכר או נקבה?

רבים מדוברי העברית תופסים את צומת כשם שמינו נקבה – "צומת מסוכנת", "הצומת הקרובה" וכיו"ב, אבל המקפידים על לשונם נוקטים לשון זכר: "צומת מסוכן", "הצומת הקרוב". כך אומנם קבעה האקדמיה ללשון העברית: צומת – מינו…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מַצִּית ומַצָּת

בעברית החדשה משמשים שני שמות של מכשירים מן השורש יצ"ת: מַצִּית – מכשיר להצתת אש בסיגריות, בכיריים וכדומה (lighter); מַצָּת – התקן הצתה במנוע המכונית וכדומה (plug). השם מַצִּית הוא למעשה צורת פועל בבניין הפעיל…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חָלָל בנקבה

צורת הנקבה של חָלָל במשמעות 'אדם שנפל בקרב או נהרג באסון' אינה נקרית במקורותינו, אבל נוכל ללמוד עליה ממילים דומות: עָקָר – עֲקָרָה, חָכָם – חֲכָמָה. אם כן צורת הנקבה היא חֲלָלָה (בנסמך חַלְלַת־, ברבים…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

תפקיד או תואר של אישה

לתפקיד המדען הראשי התמנתה אישה. האם יש לשנות את הכיתוב על דלת הלשכה למדענית הראשית? האם לשנות את הכיתוב בנייר המכתבים? דרכה של העברית להבחין בין זכר לנקבה, ועל כן נֹאמר המדענית הראשית, שרת החוץ,…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

סיומת הרבים – בין קביעוּת להתרוצצוּת

במערכת השם העברית רוב צורות הרבים הן בעלות אחד משני צורני הריבוי – סיומת ־ִים וסיומת ־וֹת. הבחירה בין שתי הסיומות קשורה בתודעתנו בראש ובראשונה למין הדקדוקי של השם: סיומת ־ִים לשמות ממין זכר וסיומת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

מדוע יש שמות איברי גוף נשיים שמינם זכר

אין כל קשר בין המין הדקדוקי של שמות האיברים ובין מין בעלי האיברים. גם האיברים המשותפים לשני המינים וגם האיברים הייחודיים לאחד המינים נקראים בשמות שמקצתם ממין זכר ומקצתם ממין נקבה. אין המין הדקדוקי מתהווה…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

פנייה המיועדת לגבר וגם לאישה

לא פעם אנו נשאלים כיצד לנסח מסמכים – כגון שאלונים, הוראות והנחיות, תקנות, תעודות ושאר טפסים – המכוונים גם לגבר וגם לאישה. עיון במקורות מלמד שהפנייה לזכר יפה גם לנקבה. כך למשל הציווי המקראי "כבד…
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 5

מאמרים

לשונות במגע

תהליכים הכרוכים במגע של לשונות משכו את תשומת ליבם של בלשנים רבים. במאמר מוצגות כמה מן הדרכים הבולטות שבהן לשון אחת עשויה להשפיע על חברתה בתחומים אלו: מערכת ההגאים, אוצר המילים, יחסי משמעות בין מילים…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

גפיים – זכר או נקבה?

על פי מה שקבעה האקדמיה במינוח המקצועי, כגון במונחי אנטומיה, הדרך המומלצת היא להשתמש במילה גפיים בלשון זכר: 'גפיים עליונים', 'גפיים תחתונים' (בבני אדם), 'גפיים קדמיים', 'גפיים אחוריים' (בבעלי חיים). צורת היחיד של המילה היא…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

יתד – זכר או נקבה?

המילה יָתֵד משמשת במקורותינו גם בלשון נקבה וגם בלשון זכר, אך ברוב המקרים היא נקבה. הנה כמה מובאות: יתד בנקבה "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ" (דברים כג, יד); "בַּיּוֹם הַהוּא… תָּמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

אי־הבנה, תת־קבוצה – זכר או נקבה?

אנו נשאלים לעיתים קרובות על מינם הדקדוקי של צירופים דוגמת אי־הבנה, אי־הסכמה, תת־קבוצה, דו־משמעות. צירופים אלו אינם צירופי סמיכות אלא צירופי תחילית ושם. מכיוון שתחיליות כגון אי־, תת־, דו־ אינן מילים עצמאיות – אין להן מין…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

לבוש עברי לחורף: סורגה, צמודונים, קטיפת תלמים, רדיד

סֻרְגָּה (סוודר וכדומה) סורגה היא בגד לחלקו העליון של הגוף העשוי בסריגה ביד או במכונה. סורגה ללא שרוולים היא אֲפֻדָּה או לְסוּטָה (וסט). לסורגה בעלת שרוולים ללא רכיסה נקבע המונח פַּקְרֵס (מלשון חז"ל, במקור מיוונית),…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה

בפיוט הידוע 'ונתנה תוקף', שנוהגים לאמרו בקהילות רבות בראש השנה וביום הכיפורים, נאמר: "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה". מעטים שמים לב כי הצורה 'מעבירין' איננה הצורה המתבקשת מצד הדקדוק. הלוא תשובה, תפילה וצדקה…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

שם המספר – רקע להחלטות האקדמיה

א. על ייחודו של שם המספר מערכת שם המספר שונה משמות אחרים בלשוננו ויש לה מאפיינים ייחודיים. אחת החידות הקשורות בשם המספר היא ההיפוך בצורת הזכר והנקבה מן הרגיל בעברית. בדרך כלל הסיומת ־ָה מציינת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חִבְרוּת – זכר או נקבה?

נשאלנו אם המילה חִבְרוּת (סוציאליזציה) היא זכר או נקבה. המילה חִבְרוּת היא שם הפעולה של הפועל חִבְרֵת. שתי המילים גזורות מן השורש חבר"ת, והתי"ו בהן היא שורשית (השורש חבר"ת הוא הרחבה של השורש חב"ר, והוא נגזר משם…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

שלוש רגלים או שלושה רגלים?

בספר שמות נאמר: "שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה" (כג, יד). פירוש המילה רֶגֶל בפסוק הזה הוא 'פעם'. שלוש רגלים הן שלוש פעמים, כמו בדברי האתון לבלעם: "מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתַנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים" (במדבר…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

דיו – זכר או נקבה?

התשובה על השאלה אם המילה דְּיוֹ היא ממין זכר או ממין נקבה אינה חד־משמעית. בספרות חכמים משמשת המילה בעיקר בלשון נקבה, כמו ששנינו במסכת אבות: "אלישע בן אבויה אומר: הלומד ילד למה הוא דומה? לדיו…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

עדשה ועדשים

עֲדָשִׁים היא צורת הרבים של עֲדָשָׁה (ולא "עָדָשׁ"), כפי שתאנים היא צורת הרבים של תאנה. ובדומה להם גם חיטים–חיטה, שְׂעורים–שעורה, שקמים–שקמה ועוד רבים. אם כן מינה של המילה 'עדשים' הוא נקבה: עדשים כתומות, עדשים ירוקות,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

כַּבָּאִית

למילה כַּבָּאִית שני מובנים: צורת הנקבה של כַּבַּאי ו'רכב כיבוי'. המשמעות הכפולה נוצרה מן התפקיד הכפול של הסיומת ־ִית: (א) סיומת נקבה המצטרפת לשם בזכר הנוטה לפי מין (צורן נטייה); (ב) סיומת בעלת משמעות (צורן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

מינם הדקדוקי של שמות אחדים

רבים טועים או מתלבטים במינם הדקדוקי של שמות אחדים, ופונים אל האקדמיה בשאלה: זכר או נקבה? השמות האלה הם ממין זכר: צומת, וברבים צְמָתִים, ולפי זה: צומת מרומזר, הצומת…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

איך פונים לקבוצה שרובה נשים

בשנים האחרונות אנשים ונשים רבים מרגישים חוסר נוחות לפנות לקבוצה שרובה נשים בלשון זכר. עוד יש המנסים (ומנסות) להקפיד על שימוש שוויוני בלשון זכר ונקבה וכותבים או אומרים שתי צורות בכל פעם – בהשראת "he…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

צֹמֶת – זכר או נקבה?

רבים מדוברי העברית תופסים את צומת כשם שמינו נקבה – "צומת מסוכנת", "הצומת הקרובה" וכיו"ב, אבל המקפידים על לשונם נוקטים לשון זכר: "צומת מסוכן", "הצומת הקרוב". כך אומנם קבעה האקדמיה ללשון העברית: צומת – מינו…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מַצִּית ומַצָּת

בעברית החדשה משמשים שני שמות של מכשירים מן השורש יצ"ת: מַצִּית – מכשיר להצתת אש בסיגריות, בכיריים וכדומה (lighter); מַצָּת – התקן הצתה במנוע המכונית וכדומה (plug). השם מַצִּית הוא למעשה צורת פועל בבניין הפעיל…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חָלָל בנקבה

צורת הנקבה של חָלָל במשמעות 'אדם שנפל בקרב או נהרג באסון' אינה נקרית במקורותינו, אבל נוכל ללמוד עליה ממילים דומות: עָקָר – עֲקָרָה, חָכָם – חֲכָמָה. אם כן צורת הנקבה היא חֲלָלָה (בנסמך חַלְלַת־, ברבים…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

תפקיד או תואר של אישה

לתפקיד המדען הראשי התמנתה אישה. האם יש לשנות את הכיתוב על דלת הלשכה למדענית הראשית? האם לשנות את הכיתוב בנייר המכתבים? דרכה של העברית להבחין בין זכר לנקבה, ועל כן נֹאמר המדענית הראשית, שרת החוץ,…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

סיומת הרבים – בין קביעוּת להתרוצצוּת

במערכת השם העברית רוב צורות הרבים הן בעלות אחד משני צורני הריבוי – סיומת ־ִים וסיומת ־וֹת. הבחירה בין שתי הסיומות קשורה בתודעתנו בראש ובראשונה למין הדקדוקי של השם: סיומת ־ִים לשמות ממין זכר וסיומת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

מדוע יש שמות איברי גוף נשיים שמינם זכר

אין כל קשר בין המין הדקדוקי של שמות האיברים ובין מין בעלי האיברים. גם האיברים המשותפים לשני המינים וגם האיברים הייחודיים לאחד המינים נקראים בשמות שמקצתם ממין זכר ומקצתם ממין נקבה. אין המין הדקדוקי מתהווה…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

פנייה המיועדת לגבר וגם לאישה

לא פעם אנו נשאלים כיצד לנסח מסמכים – כגון שאלונים, הוראות והנחיות, תקנות, תעודות ושאר טפסים – המכוונים גם לגבר וגם לאישה. עיון במקורות מלמד שהפנייה לזכר יפה גם לנקבה. כך למשל הציווי המקראי "כבד…
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 5

מאמרים

לשונות במגע

תהליכים הכרוכים במגע של לשונות משכו את תשומת ליבם של בלשנים רבים. במאמר מוצגות כמה מן הדרכים הבולטות שבהן לשון אחת עשויה להשפיע על חברתה בתחומים אלו: מערכת ההגאים, אוצר המילים, יחסי משמעות בין מילים…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

גפיים – זכר או נקבה?

על פי מה שקבעה האקדמיה במינוח המקצועי, כגון במונחי אנטומיה, הדרך המומלצת היא להשתמש במילה גפיים בלשון זכר: 'גפיים עליונים', 'גפיים תחתונים' (בבני אדם), 'גפיים קדמיים', 'גפיים אחוריים' (בבעלי חיים). צורת היחיד של המילה היא…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

יתד – זכר או נקבה?

המילה יָתֵד משמשת במקורותינו גם בלשון נקבה וגם בלשון זכר, אך ברוב המקרים היא נקבה. הנה כמה מובאות: יתד בנקבה "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ" (דברים כג, יד); "בַּיּוֹם הַהוּא… תָּמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

אי־הבנה, תת־קבוצה – זכר או נקבה?

אנו נשאלים לעיתים קרובות על מינם הדקדוקי של צירופים דוגמת אי־הבנה, אי־הסכמה, תת־קבוצה, דו־משמעות. צירופים אלו אינם צירופי סמיכות אלא צירופי תחילית ושם. מכיוון שתחיליות כגון אי־, תת־, דו־ אינן מילים עצמאיות – אין להן מין…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

לבוש עברי לחורף: סורגה, צמודונים, קטיפת תלמים, רדיד

סֻרְגָּה (סוודר וכדומה) סורגה היא בגד לחלקו העליון של הגוף העשוי בסריגה ביד או במכונה. סורגה ללא שרוולים היא אֲפֻדָּה או לְסוּטָה (וסט). לסורגה בעלת שרוולים ללא רכיסה נקבע המונח פַּקְרֵס (מלשון חז"ל, במקור מיוונית),…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה

בפיוט הידוע 'ונתנה תוקף', שנוהגים לאמרו בקהילות רבות בראש השנה וביום הכיפורים, נאמר: "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה". מעטים שמים לב כי הצורה 'מעבירין' איננה הצורה המתבקשת מצד הדקדוק. הלוא תשובה, תפילה וצדקה…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

שם המספר – רקע להחלטות האקדמיה

א. על ייחודו של שם המספר מערכת שם המספר שונה משמות אחרים בלשוננו ויש לה מאפיינים ייחודיים. אחת החידות הקשורות בשם המספר היא ההיפוך בצורת הזכר והנקבה מן הרגיל בעברית. בדרך כלל הסיומת ־ָה מציינת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חִבְרוּת – זכר או נקבה?

נשאלנו אם המילה חִבְרוּת (סוציאליזציה) היא זכר או נקבה. המילה חִבְרוּת היא שם הפעולה של הפועל חִבְרֵת. שתי המילים גזורות מן השורש חבר"ת, והתי"ו בהן היא שורשית (השורש חבר"ת הוא הרחבה של השורש חב"ר, והוא נגזר משם…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

שלוש רגלים או שלושה רגלים?

בספר שמות נאמר: "שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה" (כג, יד). פירוש המילה רֶגֶל בפסוק הזה הוא 'פעם'. שלוש רגלים הן שלוש פעמים, כמו בדברי האתון לבלעם: "מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתַנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים" (במדבר…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

דיו – זכר או נקבה?

התשובה על השאלה אם המילה דְּיוֹ היא ממין זכר או ממין נקבה אינה חד־משמעית. בספרות חכמים משמשת המילה בעיקר בלשון נקבה, כמו ששנינו במסכת אבות: "אלישע בן אבויה אומר: הלומד ילד למה הוא דומה? לדיו…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

עדשה ועדשים

עֲדָשִׁים היא צורת הרבים של עֲדָשָׁה (ולא "עָדָשׁ"), כפי שתאנים היא צורת הרבים של תאנה. ובדומה להם גם חיטים–חיטה, שְׂעורים–שעורה, שקמים–שקמה ועוד רבים. אם כן מינה של המילה 'עדשים' הוא נקבה: עדשים כתומות, עדשים ירוקות,…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

כַּבָּאִית

למילה כַּבָּאִית שני מובנים: צורת הנקבה של כַּבַּאי ו'רכב כיבוי'. המשמעות הכפולה נוצרה מן התפקיד הכפול של הסיומת ־ִית: (א) סיומת נקבה המצטרפת לשם בזכר הנוטה לפי מין (צורן נטייה); (ב) סיומת בעלת משמעות (צורן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

מינם הדקדוקי של שמות אחדים

רבים טועים או מתלבטים במינם הדקדוקי של שמות אחדים, ופונים אל האקדמיה בשאלה: זכר או נקבה? השמות האלה הם ממין זכר: צומת, וברבים צְמָתִים, ולפי זה: צומת מרומזר, הצומת…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

איך פונים לקבוצה שרובה נשים

בשנים האחרונות אנשים ונשים רבים מרגישים חוסר נוחות לפנות לקבוצה שרובה נשים בלשון זכר. עוד יש המנסים (ומנסות) להקפיד על שימוש שוויוני בלשון זכר ונקבה וכותבים או אומרים שתי צורות בכל פעם – בהשראת "he…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

צֹמֶת – זכר או נקבה?

רבים מדוברי העברית תופסים את צומת כשם שמינו נקבה – "צומת מסוכנת", "הצומת הקרובה" וכיו"ב, אבל המקפידים על לשונם נוקטים לשון זכר: "צומת מסוכן", "הצומת הקרוב". כך אומנם קבעה האקדמיה ללשון העברית: צומת – מינו…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מַצִּית ומַצָּת

בעברית החדשה משמשים שני שמות של מכשירים מן השורש יצ"ת: מַצִּית – מכשיר להצתת אש בסיגריות, בכיריים וכדומה (lighter); מַצָּת – התקן הצתה במנוע המכונית וכדומה (plug). השם מַצִּית הוא למעשה צורת פועל בבניין הפעיל…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חָלָל בנקבה

צורת הנקבה של חָלָל במשמעות 'אדם שנפל בקרב או נהרג באסון' אינה נקרית במקורותינו, אבל נוכל ללמוד עליה ממילים דומות: עָקָר – עֲקָרָה, חָכָם – חֲכָמָה. אם כן צורת הנקבה היא חֲלָלָה (בנסמך חַלְלַת־, ברבים…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

תפקיד או תואר של אישה

לתפקיד המדען הראשי התמנתה אישה. האם יש לשנות את הכיתוב על דלת הלשכה למדענית הראשית? האם לשנות את הכיתוב בנייר המכתבים? דרכה של העברית להבחין בין זכר לנקבה, ועל כן נֹאמר המדענית הראשית, שרת החוץ,…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

סיומת הרבים – בין קביעוּת להתרוצצוּת

במערכת השם העברית רוב צורות הרבים הן בעלות אחד משני צורני הריבוי – סיומת ־ִים וסיומת ־וֹת. הבחירה בין שתי הסיומות קשורה בתודעתנו בראש ובראשונה למין הדקדוקי של השם: סיומת ־ִים לשמות ממין זכר וסיומת…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

מדוע יש שמות איברי גוף נשיים שמינם זכר

אין כל קשר בין המין הדקדוקי של שמות האיברים ובין מין בעלי האיברים. גם האיברים המשותפים לשני המינים וגם האיברים הייחודיים לאחד המינים נקראים בשמות שמקצתם ממין זכר ומקצתם ממין נקבה. אין המין הדקדוקי מתהווה…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

פנייה המיועדת לגבר וגם לאישה

לא פעם אנו נשאלים כיצד לנסח מסמכים – כגון שאלונים, הוראות והנחיות, תקנות, תעודות ושאר טפסים – המכוונים גם לגבר וגם לאישה. עיון במקורות מלמד שהפנייה לזכר יפה גם לנקבה. כך למשל הציווי המקראי "כבד…
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 5

.

א. צורות המקור של בניין קל מגזרת פ"י ופ"נ

1. נטיית צורות המקור של בניין קל מגזרת פ"י ופ"נ היא בשתי דרכים: האחת בתי"ו (על פי צורת המקור), והשנייה על דרך השלמים. לדוגמה: בְּצֵאתוֹ, בְּדַעְתָּהּ, בְּרִדְתָּם, בְּקַחְתּוֹ, בְּתִתּוֹ, וגם: בְּיָצְאוֹ, בְּיָדְעָהּ, בְּיָרְדָם, בְּלָקְחוֹ, בְּנָתְנוֹ.

2. צורות המקור הנטוי המסתיימות ב־ת (דַּעַת, שֶׁבֶת, צֵאת, גַּעַת וכיו"ב) מינן נקבה.

.

ג. מינן של צורות המקור הנטוי

מינן של צורות המקור הנטוי – המסתיימות ב־וֹת – כגון חֲצוֹת, הֱיוֹת הוא זכר.

.

2.2.3 שמות כגון דוגמה, משכנתה

שמות שהתגלגלו לעברית מן הארמית והמשמשים במין נקבה, כגון דוגמה, נכתבים בה"א בסופם – כסיומת הנקבה הרגילה בעברית. דוגמאות נוספות: סַדְנָה, טַבְלָה, גִּרְסָה, עִסְקָה, פִּסְקָה, קֻפְסָה,[1] מֵירְכָה (שם סימן הפיסוק).
הוא הדין בשמות כגון אַסְמַכְתָּה, אֶתְנַחְתָּה, בְּדוּתָה, חַבְרוּתָה, מַשְׁכַּנְתָּה.

יוצא מן הכלל כתיב המילה סָבְתָא.

הערות

  1. השמות רישה וסיפה הם ממין נקבה.
  2. השמות שְׁאִילְתָה, פְּסִיקְתָה מנוקדים בחיריק מלא.
  3. השמות האלה נחשבים שמות פרטיים, ולא מילים כלליות, ויוסיפו להיכתב באל"ף: שמות הטעמים, כגון אֶתְנַחְתָּא, דַּרְגָּא, טִפְּחָא, מֵירְכָא, פַּשְׁטָא; שמות חיבורים, כגון גְּמָרָא, מְכִילְתָא, תּוֹסֶפְתָּא; שמות פיוטים, כגון קְדֻשְּׁתָא, שִׁבְעֲתָא.[2]
    בנטיית השמות האלה אפשר לנקוט את דרך הנטייה של שמות המסתיימים ב־ָה, כגון שִׁבְעֲתַת־, תְּקִיעָתָא תְּקִיעָתוֹת. כך גם הוֹשַׁעְנָא הוֹשַׁעְנוֹת.

[1] על צורת הרבים של שמות אלו ראו משקל פִּעְלָה, פַּעְלָה; פָּעְלָה, פֻּעְלָה – צורת הרבים.
[2] על כתיבם של שמות האותיות היווניות ראו שמות האותיות היווניות.

.

ז. נטיית שמות מספר בנקבה

שמות המספר המונים בלשון נקבה – שלוש, ארבע, חמש וכדומה – באה בהם תי"ו כאשר חבור להם כינוי. למשל: שְׁלָשְׁתֵּנוּ, אַרְבַּעְתְּכֶן, חֲמִשְׁתָּן וכיו"ב.

.

2.3.3 מינם ומספרם של שמות שאולים אחדים המסתיימים ב־ִין

  • השם מוֹנוֹפּוֹלִין הוא זכר יחיד, כגון 'היה לו מונופולין'. לצידו מתקיימת הצורה מונופול (אף היא זכר יחיד), וברבים מונופולים.
  • השם מוֹנִיטִין הוא זכר יחיד ורבים, כגון 'יצא לו מוניטין' או 'יצאו לו מוניטין'.
  • השם מֶטְרוֹפּוֹלִין הוא נקבה יחידה, כגון 'מטרופולין גדולה'. ברבים: מטרופולינים (גדולות).
  • השם מִסְתּוֹרִין הוא זכר יחיד ורבים, כגון 'מסתורין אפף את המקום' או 'מסתורין אפפו את המקום'.
.

2.3.4 מינם של שמות האותיות

שמות האותיות העבריות והלועזיות הם בנקבה. לפי זה ייאמר: שתי יו"דים, שלוש איקס וכדומה.

.

בֹּהֶן – המין הדקדוקי

א. מין השם בֹּהֶן הוא נקבה.

.

גֶּרֶב – המין הדקדוקי

ב. מין השם גֶּרֶב הוא זכר.

.

חֲנִיכַיִם – המין הדקדוקי

ג. מין השם חֲנִיכַיִם הוא נקבה.

.

כִּירַיִם – המין הדקדוקי

ד. מין השם כִּירַיִם הוא נקבה (צורת הזוגי של כִּירָה).

.

מְצִלְתַּיִם – המין הדקדוקי, ניקוד וכתיב

ה. השם מְצִלְתַּיִם הוא נקבה רבות.

למרות ההנחה כי מְצִלְתַּיִם גזורה מן מְצִלָּה, הלמ"ד באה בלא דגש (כבמקרא).
בכתיב המלא ייכתב מצלתיים (בלא יו"ד אחרי הצד"י).

.

קוֹרוֹת – המין הדקדוקי

ו. המילה קוֹרוֹת כגון בצירוף 'קורות חיים' מינה זכר; לפי זה: 'קורות חיים מפורטים' וכדומה.

.

א. סיומת נקבה בראשי תיבות

מומלץ להצמיד את סיומת הנקבה לראשי תיבות המבוטאים כמילה ממש – כאשר מדובר באישה.
למשל: מנכ"לית, מזכ"לית, יו"רית.

ראו גם צורות נקבה של תפקידים, תארים ודרגות.

.

ב. מין ומספר בראשי תיבות הגוּיים

אין האקדמיה מתערבת בקביעת המין והמספר של צירוף כשהוא בא בראשי תיבות המבוטאים כמילה.
(לפי זה אפשר לומר 'מצ"ח חוקר' או 'מצ"ח חוקרת', 'ד"ש חם' או 'ד"ש חמה', 'התק"ם החליט' או 'התק"ם החליטה', 'נדל"ן מסחרי' או 'נדל"ן מסחריים'.)

.

נִימָה, נִים

לצד נִימָה מותרת צורת הזכר נִים (וברבים נִימִים – הן לנקבה הן לזכר).

.

כִּבְשָׂה – צורת הרבים

צורת הרבים של כִּבְשָׂה היא כְּבָשׂוֹת (ולא כְּבָשִׂים).

.

תִּינוֹק – צורת הרבים

צורת הרבים של תִּינוֹק היא תינוקות.