קטגוריה: מילת זיקה

4 תשובות ורשימות

מבחר תשובות

כְּשֶׁ ולא שֶׁ־

בפתיחה של תיאור זמן נכון לומר 'כש' – בלי להשמיט את הכ"ף: כשנגיע לגשר – נעבור אותו (ולא "שנגיע"). חשבתי עלייך כששמעתי את השיר שלנו (ולא "ששמעתי"). כשאומרים לי שמש, אני יכול לחשוב על אהבה (ולא "שאומרים"). הרצף כְּשֶׁ, בדיוק כמו כַּאֲשֶׁר, פותח פסוקית זמן ועונה על השאלה 'מתי?' ‍‍‍‍‍‍ ‍‍לעומת זאת המילית שֶׁ־ עונה…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

זוֹ וזוּ

רבים מתלבטים אם נכון לומר זוּ (בשורוק) או זוֹ (בחולם): בעיה זוּ או בעיה זוֹ, תלמידה זוּ או תלמידה זוֹ. רוב מתקני הלשון ממליצים להימנע מן ההגייה זוּ בכינוי הרמז לנקבה ומורים להגות תמיד זוֹ בחולם. אף על פי כן גם להגייה זוּ יש על מה לסמוך. הינה פירוט הדברים: במקורות העברית יש שני כינויי…
המשך קריאה נעימה >>

מאמרים

קביעות תקן בלשון – חדשים גם ישנים

דורות רבים הקפידו מתקני הלשון להסתמך על לשון המקרא, ולא התחשבו במסורות שבעל פה הסוטות ממנה. אך משהפכה העברית לשפה טבעית וחקר הלשון התרחב, נשתנו הטעמים בהעמדת הדקדוק ובהגדרת מקורותיו. מאמר זה דן במילים שאתה, זו ומקח. הוא מתאר את תולדותיהן, את המאבקים שהיו בעניינן ואת מקומן בתקנת הלשון.

מאמרים

על ענייני ניסוח או ניסוח ענייני

המאמר הוא הרצאה שנשאה הכותבת לפני עורכי הספרים המדעיים באוניברסיטה הפתוחה בקיץ תשמ"ח. הדברים מובאים בשינויים קלים בכתיב ובפיסוק. כמו כן נוספו כותרות ביניים. מקצת מן המילים הנדונות כאן נשתנתה ההחלטה בהן, ועל כך באות הערות עדכון. הקדמה כלל נקוט באקדמיה ללשון העברית, גם אם לא קיבל גושפנקה רשמית, שבענייני ניסוח אין היא מתערבת התערבות…
המשך קריאה נעימה >>

לא מצאתם תשובה לשאלתכם? שאלו כאן