נושא: מילים נרדפות

מילים וגלגוליהן

מתנה ונרדפותיה

כידוע לכל פותר תשבצים, למילה מַתָּנָה כמה וכמה מילים נרדפות, כמעט כולן משמשות כבר במקרא. לצד מַתָּנָה אנו מוצאים את המילים מַתָּן ומַתָּת, ושלושתן נגזרות מאותו השורש – נת"ן. בשלושתן נידַמתה ה־נ הראשונה של השורש אל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מתקוטטים בעברית: מדון, תככים, ניצים, התגלע, יישרו את ההדורים

מָדוֹן מדון פירושו ריב: "אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי, אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן לְכָל הָאָרֶץ" (ירמיהו טו, י). המילה מָדוֹן קשורה למילה דִּין בשורשה וגם בתוכנה: במקרא המילים רִיב, דִּין ומִשְׁפָּט באות בהקשרים קרובים ואף…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בשדות הבר: בר לבב, מה לתבן את הבר, בר הכי, בר מִנַּן

בַּר לֵבָב (בר = נקי) 'בר לבב' הוא כינוי לאדם ישר ומוסרי, ככתוב בתהלים: "מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ? נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה" (כד, א–ב). בַּר…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים לחמישה־עשר בשבט: ניצה, לבנה, ציפה, גרוגרת

נִצָּה ניצה היא בליטה קטנה בצמח אשר ממנה מתפתח הפרח: "וּבֹסֶר גֹּמֵל יִהְיֶה נִצָּה" (ישעיהו יח, ה). בתנ"ך מתועדת כנראה גם הצורה נֵץ באותה משמעות: "וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ [אולי 'העלתה את…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים לסוף הקיץ: שלהי, שלפי, בתר, תום, תִּכְלָה

שִׁלְהֵי, שִׁלְפֵי בתלמוד נזכרת המימרה הארמית: "שלהי דקייטא קשיא מקייטא" – סוף הקיץ קשה מן הקיץ. זאב בן־חיים הציע להסביר את המילה שלהי על פי השורש הערבי שלח' (בחילוף העיצורים ה ו־ח'). שורש זה עניינו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילות נחמה: משוש, פדות, ארוכה, קמעה

מָשׂוֹשׂ המילה משוש פירושה שמחה, והיא נפוצה למדי בתנ"ך. למשל: "וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ" (ישעיהו סב, ה); "שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ, שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ" (ישעיהו סו,…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים חמות: מכווה, יקוד, רשף, תלאובות

מִכְוָה מכווה היא מקום בעור שנצרב באש. המילה מכווה נזכרת בספר ויקרא פרק יג. למשל: "אוֹ בָשָׂר כִּי יִהְיֶה בְעֹרוֹ מִכְוַת אֵשׁ". מכווה נרדפת לכווייה – גם היא מלשון המקרא: "וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בין אביב לקציר: קמה, אלומה, עומר, גדיש

קָמָה קמה היא תבואה לקראת הקציר. השם קמה – על שום קומתן הגבוהה והזקופה של השיבולים בשלב האחרון של גידולן. המילה קמה נזכרת בציווי על ספירת העומר: "שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ, מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשע"ג: יוכלה, כהונה, בורחנות, בוננות

יָכְלָה (פוטנציאל) את המילה יוכלה במשמעות פוטנציאל חידש המשורר יונתן רטוש, ולאחרונה אימצה אותה האקדמיה ללשון העברית. התחרתה בה הצעה אחרת – גְּלוּמָה. כל אחת מן המילים מייצגת היבט אחר של המושג פוטנציאל – כוח…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

דלתות וחלונות: מילואה, חווק, צוהר, צוהר הדלת, רפפה

מִלּוּאָה (panel) מילואה היא לוח הנתון בתוך קיר, דלת וכדומה לקישוט. דלת מילואות היא דלת שמשובצים בה לוח או לוחות ליופי. מקור המילה בתיאור החושן בספר שמות: "וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן. טוּר…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

חורף עברי: ממטר, חשרה, עַלְעוֹל, בריקה בענן

מִמְטָר (shower) ממטר הוא גשם היורד בקילוחים – מתחיל פתאום ופוסק פתאום, ועל פי רוב עוצמתו רבה. המילה מוכרת בעיקר בצורת הרבים ממטרים. הממטר מצטרף לצירופים המתארים גשם בעוצמות שונות: במקרא – מִטְרוֹת עֹז, גֶּשֶׁם…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

טובים השניים

ללשוננו חיבה יתרה לזוגות של מילים קרובות המצטרפות יחד למטרות רטוריות של יופי והדגשה. זיווגי מילים אלו הם נחלתה של העברית עוד מימי התנ"ך, וגם בימינו לא נס לֵחָם. זיווג המילים הפשוט ביותר הוא חזרה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשע"א: רווח לכול, יצגן, מילה מתהפכת, עתודי

רֶוַח לַכֹּל (win-win situation) בלי ניקוד: רווח לכול. מקור המונח הלועזי בתורת המשחקים, והוא מציין תוצאה שבה כל המשתתפים מרוויחים. תוצאה כזו אפשרית במשחק שבו רווח של משתתף אחד אינו מחייב הפסד של משתתף אחר.…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מתנה ונרדפותיה

כידוע לכל פותר תשבצים, למילה מַתָּנָה כמה וכמה מילים נרדפות, כמעט כולן משמשות כבר במקרא. לצד מַתָּנָה אנו מוצאים את המילים מַתָּן ומַתָּת, ושלושתן נגזרות מאותו השורש – נת"ן. בשלושתן נידַמתה ה־נ הראשונה של השורש אל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מתקוטטים בעברית: מדון, תככים, ניצים, התגלע, יישרו את ההדורים

מָדוֹן מדון פירושו ריב: "אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי, אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן לְכָל הָאָרֶץ" (ירמיהו טו, י). המילה מָדוֹן קשורה למילה דִּין בשורשה וגם בתוכנה: במקרא המילים רִיב, דִּין ומִשְׁפָּט באות בהקשרים קרובים ואף…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בשדות הבר: בר לבב, מה לתבן את הבר, בר הכי, בר מִנַּן

בַּר לֵבָב (בר = נקי) 'בר לבב' הוא כינוי לאדם ישר ומוסרי, ככתוב בתהלים: "מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ? נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה" (כד, א–ב). בַּר…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים לחמישה־עשר בשבט: ניצה, לבנה, ציפה, גרוגרת

נִצָּה ניצה היא בליטה קטנה בצמח אשר ממנה מתפתח הפרח: "וּבֹסֶר גֹּמֵל יִהְיֶה נִצָּה" (ישעיהו יח, ה). בתנ"ך מתועדת כנראה גם הצורה נֵץ באותה משמעות: "וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ [אולי 'העלתה את…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים לסוף הקיץ: שלהי, שלפי, בתר, תום, תִּכְלָה

שִׁלְהֵי, שִׁלְפֵי בתלמוד נזכרת המימרה הארמית: "שלהי דקייטא קשיא מקייטא" – סוף הקיץ קשה מן הקיץ. זאב בן־חיים הציע להסביר את המילה שלהי על פי השורש הערבי שלח' (בחילוף העיצורים ה ו־ח'). שורש זה עניינו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילות נחמה: משוש, פדות, ארוכה, קמעה

מָשׂוֹשׂ המילה משוש פירושה שמחה, והיא נפוצה למדי בתנ"ך. למשל: "וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ" (ישעיהו סב, ה); "שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ, שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ" (ישעיהו סו,…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים חמות: מכווה, יקוד, רשף, תלאובות

מִכְוָה מכווה היא מקום בעור שנצרב באש. המילה מכווה נזכרת בספר ויקרא פרק יג. למשל: "אוֹ בָשָׂר כִּי יִהְיֶה בְעֹרוֹ מִכְוַת אֵשׁ". מכווה נרדפת לכווייה – גם היא מלשון המקרא: "וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בין אביב לקציר: קמה, אלומה, עומר, גדיש

קָמָה קמה היא תבואה לקראת הקציר. השם קמה – על שום קומתן הגבוהה והזקופה של השיבולים בשלב האחרון של גידולן. המילה קמה נזכרת בציווי על ספירת העומר: "שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ, מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשע"ג: יוכלה, כהונה, בורחנות, בוננות

יָכְלָה (פוטנציאל) את המילה יוכלה במשמעות פוטנציאל חידש המשורר יונתן רטוש, ולאחרונה אימצה אותה האקדמיה ללשון העברית. התחרתה בה הצעה אחרת – גְּלוּמָה. כל אחת מן המילים מייצגת היבט אחר של המושג פוטנציאל – כוח…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

דלתות וחלונות: מילואה, חווק, צוהר, צוהר הדלת, רפפה

מִלּוּאָה (panel) מילואה היא לוח הנתון בתוך קיר, דלת וכדומה לקישוט. דלת מילואות היא דלת שמשובצים בה לוח או לוחות ליופי. מקור המילה בתיאור החושן בספר שמות: "וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן. טוּר…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

חורף עברי: ממטר, חשרה, עַלְעוֹל, בריקה בענן

מִמְטָר (shower) ממטר הוא גשם היורד בקילוחים – מתחיל פתאום ופוסק פתאום, ועל פי רוב עוצמתו רבה. המילה מוכרת בעיקר בצורת הרבים ממטרים. הממטר מצטרף לצירופים המתארים גשם בעוצמות שונות: במקרא – מִטְרוֹת עֹז, גֶּשֶׁם…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

טובים השניים

ללשוננו חיבה יתרה לזוגות של מילים קרובות המצטרפות יחד למטרות רטוריות של יופי והדגשה. זיווגי מילים אלו הם נחלתה של העברית עוד מימי התנ"ך, וגם בימינו לא נס לֵחָם. זיווג המילים הפשוט ביותר הוא חזרה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשע"א: רווח לכול, יצגן, מילה מתהפכת, עתודי

רֶוַח לַכֹּל (win-win situation) בלי ניקוד: רווח לכול. מקור המונח הלועזי בתורת המשחקים, והוא מציין תוצאה שבה כל המשתתפים מרוויחים. תוצאה כזו אפשרית במשחק שבו רווח של משתתף אחד אינו מחייב הפסד של משתתף אחר.…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מתנה ונרדפותיה

כידוע לכל פותר תשבצים, למילה מַתָּנָה כמה וכמה מילים נרדפות, כמעט כולן משמשות כבר במקרא. לצד מַתָּנָה אנו מוצאים את המילים מַתָּן ומַתָּת, ושלושתן נגזרות מאותו השורש – נת"ן. בשלושתן נידַמתה ה־נ הראשונה של השורש אל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מתקוטטים בעברית: מדון, תככים, ניצים, התגלע, יישרו את ההדורים

מָדוֹן מדון פירושו ריב: "אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי, אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן לְכָל הָאָרֶץ" (ירמיהו טו, י). המילה מָדוֹן קשורה למילה דִּין בשורשה וגם בתוכנה: במקרא המילים רִיב, דִּין ומִשְׁפָּט באות בהקשרים קרובים ואף…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בשדות הבר: בר לבב, מה לתבן את הבר, בר הכי, בר מִנַּן

בַּר לֵבָב (בר = נקי) 'בר לבב' הוא כינוי לאדם ישר ומוסרי, ככתוב בתהלים: "מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ? נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה" (כד, א–ב). בַּר…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים לחמישה־עשר בשבט: ניצה, לבנה, ציפה, גרוגרת

נִצָּה ניצה היא בליטה קטנה בצמח אשר ממנה מתפתח הפרח: "וּבֹסֶר גֹּמֵל יִהְיֶה נִצָּה" (ישעיהו יח, ה). בתנ"ך מתועדת כנראה גם הצורה נֵץ באותה משמעות: "וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ [אולי 'העלתה את…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים לסוף הקיץ: שלהי, שלפי, בתר, תום, תִּכְלָה

שִׁלְהֵי, שִׁלְפֵי בתלמוד נזכרת המימרה הארמית: "שלהי דקייטא קשיא מקייטא" – סוף הקיץ קשה מן הקיץ. זאב בן־חיים הציע להסביר את המילה שלהי על פי השורש הערבי שלח' (בחילוף העיצורים ה ו־ח'). שורש זה עניינו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילות נחמה: משוש, פדות, ארוכה, קמעה

מָשׂוֹשׂ המילה משוש פירושה שמחה, והיא נפוצה למדי בתנ"ך. למשל: "וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ" (ישעיהו סב, ה); "שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ, שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ" (ישעיהו סו,…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים חמות: מכווה, יקוד, רשף, תלאובות

מִכְוָה מכווה היא מקום בעור שנצרב באש. המילה מכווה נזכרת בספר ויקרא פרק יג. למשל: "אוֹ בָשָׂר כִּי יִהְיֶה בְעֹרוֹ מִכְוַת אֵשׁ". מכווה נרדפת לכווייה – גם היא מלשון המקרא: "וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בין אביב לקציר: קמה, אלומה, עומר, גדיש

קָמָה קמה היא תבואה לקראת הקציר. השם קמה – על שום קומתן הגבוהה והזקופה של השיבולים בשלב האחרון של גידולן. המילה קמה נזכרת בציווי על ספירת העומר: "שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ, מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשע"ג: יוכלה, כהונה, בורחנות, בוננות

יָכְלָה (פוטנציאל) את המילה יוכלה במשמעות פוטנציאל חידש המשורר יונתן רטוש, ולאחרונה אימצה אותה האקדמיה ללשון העברית. התחרתה בה הצעה אחרת – גְּלוּמָה. כל אחת מן המילים מייצגת היבט אחר של המושג פוטנציאל – כוח…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

דלתות וחלונות: מילואה, חווק, צוהר, צוהר הדלת, רפפה

מִלּוּאָה (panel) מילואה היא לוח הנתון בתוך קיר, דלת וכדומה לקישוט. דלת מילואות היא דלת שמשובצים בה לוח או לוחות ליופי. מקור המילה בתיאור החושן בספר שמות: "וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן. טוּר…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

חורף עברי: ממטר, חשרה, עַלְעוֹל, בריקה בענן

מִמְטָר (shower) ממטר הוא גשם היורד בקילוחים – מתחיל פתאום ופוסק פתאום, ועל פי רוב עוצמתו רבה. המילה מוכרת בעיקר בצורת הרבים ממטרים. הממטר מצטרף לצירופים המתארים גשם בעוצמות שונות: במקרא – מִטְרוֹת עֹז, גֶּשֶׁם…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

טובים השניים

ללשוננו חיבה יתרה לזוגות של מילים קרובות המצטרפות יחד למטרות רטוריות של יופי והדגשה. זיווגי מילים אלו הם נחלתה של העברית עוד מימי התנ"ך, וגם בימינו לא נס לֵחָם. זיווג המילים הפשוט ביותר הוא חזרה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשע"א: רווח לכול, יצגן, מילה מתהפכת, עתודי

רֶוַח לַכֹּל (win-win situation) בלי ניקוד: רווח לכול. מקור המונח הלועזי בתורת המשחקים, והוא מציין תוצאה שבה כל המשתתפים מרוויחים. תוצאה כזו אפשרית במשחק שבו רווח של משתתף אחד אינו מחייב הפסד של משתתף אחר.…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מתנה ונרדפותיה

כידוע לכל פותר תשבצים, למילה מַתָּנָה כמה וכמה מילים נרדפות, כמעט כולן משמשות כבר במקרא. לצד מַתָּנָה אנו מוצאים את המילים מַתָּן ומַתָּת, ושלושתן נגזרות מאותו השורש – נת"ן. בשלושתן נידַמתה ה־נ הראשונה של השורש אל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מתקוטטים בעברית: מדון, תככים, ניצים, התגלע, יישרו את ההדורים

מָדוֹן מדון פירושו ריב: "אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי, אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן לְכָל הָאָרֶץ" (ירמיהו טו, י). המילה מָדוֹן קשורה למילה דִּין בשורשה וגם בתוכנה: במקרא המילים רִיב, דִּין ומִשְׁפָּט באות בהקשרים קרובים ואף…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בשדות הבר: בר לבב, מה לתבן את הבר, בר הכי, בר מִנַּן

בַּר לֵבָב (בר = נקי) 'בר לבב' הוא כינוי לאדם ישר ומוסרי, ככתוב בתהלים: "מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ? נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה" (כד, א–ב). בַּר…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים לחמישה־עשר בשבט: ניצה, לבנה, ציפה, גרוגרת

נִצָּה ניצה היא בליטה קטנה בצמח אשר ממנה מתפתח הפרח: "וּבֹסֶר גֹּמֵל יִהְיֶה נִצָּה" (ישעיהו יח, ה). בתנ"ך מתועדת כנראה גם הצורה נֵץ באותה משמעות: "וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ [אולי 'העלתה את…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים לסוף הקיץ: שלהי, שלפי, בתר, תום, תִּכְלָה

שִׁלְהֵי, שִׁלְפֵי בתלמוד נזכרת המימרה הארמית: "שלהי דקייטא קשיא מקייטא" – סוף הקיץ קשה מן הקיץ. זאב בן־חיים הציע להסביר את המילה שלהי על פי השורש הערבי שלח' (בחילוף העיצורים ה ו־ח'). שורש זה עניינו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילות נחמה: משוש, פדות, ארוכה, קמעה

מָשׂוֹשׂ המילה משוש פירושה שמחה, והיא נפוצה למדי בתנ"ך. למשל: "וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ" (ישעיהו סב, ה); "שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ, שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ" (ישעיהו סו,…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים חמות: מכווה, יקוד, רשף, תלאובות

מִכְוָה מכווה היא מקום בעור שנצרב באש. המילה מכווה נזכרת בספר ויקרא פרק יג. למשל: "אוֹ בָשָׂר כִּי יִהְיֶה בְעֹרוֹ מִכְוַת אֵשׁ". מכווה נרדפת לכווייה – גם היא מלשון המקרא: "וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בין אביב לקציר: קמה, אלומה, עומר, גדיש

קָמָה קמה היא תבואה לקראת הקציר. השם קמה – על שום קומתן הגבוהה והזקופה של השיבולים בשלב האחרון של גידולן. המילה קמה נזכרת בציווי על ספירת העומר: "שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ, מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשע"ג: יוכלה, כהונה, בורחנות, בוננות

יָכְלָה (פוטנציאל) את המילה יוכלה במשמעות פוטנציאל חידש המשורר יונתן רטוש, ולאחרונה אימצה אותה האקדמיה ללשון העברית. התחרתה בה הצעה אחרת – גְּלוּמָה. כל אחת מן המילים מייצגת היבט אחר של המושג פוטנציאל – כוח…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

דלתות וחלונות: מילואה, חווק, צוהר, צוהר הדלת, רפפה

מִלּוּאָה (panel) מילואה היא לוח הנתון בתוך קיר, דלת וכדומה לקישוט. דלת מילואות היא דלת שמשובצים בה לוח או לוחות ליופי. מקור המילה בתיאור החושן בספר שמות: "וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן. טוּר…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

חורף עברי: ממטר, חשרה, עַלְעוֹל, בריקה בענן

מִמְטָר (shower) ממטר הוא גשם היורד בקילוחים – מתחיל פתאום ופוסק פתאום, ועל פי רוב עוצמתו רבה. המילה מוכרת בעיקר בצורת הרבים ממטרים. הממטר מצטרף לצירופים המתארים גשם בעוצמות שונות: במקרא – מִטְרוֹת עֹז, גֶּשֶׁם…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

טובים השניים

ללשוננו חיבה יתרה לזוגות של מילים קרובות המצטרפות יחד למטרות רטוריות של יופי והדגשה. זיווגי מילים אלו הם נחלתה של העברית עוד מימי התנ"ך, וגם בימינו לא נס לֵחָם. זיווג המילים הפשוט ביותר הוא חזרה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשע"א: רווח לכול, יצגן, מילה מתהפכת, עתודי

רֶוַח לַכֹּל (win-win situation) בלי ניקוד: רווח לכול. מקור המונח הלועזי בתורת המשחקים, והוא מציין תוצאה שבה כל המשתתפים מרוויחים. תוצאה כזו אפשרית במשחק שבו רווח של משתתף אחד אינו מחייב הפסד של משתתף אחר.…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מתנה ונרדפותיה

כידוע לכל פותר תשבצים, למילה מַתָּנָה כמה וכמה מילים נרדפות, כמעט כולן משמשות כבר במקרא. לצד מַתָּנָה אנו מוצאים את המילים מַתָּן ומַתָּת, ושלושתן נגזרות מאותו השורש – נת"ן. בשלושתן נידַמתה ה־נ הראשונה של השורש אל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מתקוטטים בעברית: מדון, תככים, ניצים, התגלע, יישרו את ההדורים

מָדוֹן מדון פירושו ריב: "אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי, אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן לְכָל הָאָרֶץ" (ירמיהו טו, י). המילה מָדוֹן קשורה למילה דִּין בשורשה וגם בתוכנה: במקרא המילים רִיב, דִּין ומִשְׁפָּט באות בהקשרים קרובים ואף…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בשדות הבר: בר לבב, מה לתבן את הבר, בר הכי, בר מִנַּן

בַּר לֵבָב (בר = נקי) 'בר לבב' הוא כינוי לאדם ישר ומוסרי, ככתוב בתהלים: "מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ? נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה" (כד, א–ב). בַּר…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים לחמישה־עשר בשבט: ניצה, לבנה, ציפה, גרוגרת

נִצָּה ניצה היא בליטה קטנה בצמח אשר ממנה מתפתח הפרח: "וּבֹסֶר גֹּמֵל יִהְיֶה נִצָּה" (ישעיהו יח, ה). בתנ"ך מתועדת כנראה גם הצורה נֵץ באותה משמעות: "וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ [אולי 'העלתה את…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים לסוף הקיץ: שלהי, שלפי, בתר, תום, תִּכְלָה

שִׁלְהֵי, שִׁלְפֵי בתלמוד נזכרת המימרה הארמית: "שלהי דקייטא קשיא מקייטא" – סוף הקיץ קשה מן הקיץ. זאב בן־חיים הציע להסביר את המילה שלהי על פי השורש הערבי שלח' (בחילוף העיצורים ה ו־ח'). שורש זה עניינו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילות נחמה: משוש, פדות, ארוכה, קמעה

מָשׂוֹשׂ המילה משוש פירושה שמחה, והיא נפוצה למדי בתנ"ך. למשל: "וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ" (ישעיהו סב, ה); "שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ, שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ" (ישעיהו סו,…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים חמות: מכווה, יקוד, רשף, תלאובות

מִכְוָה מכווה היא מקום בעור שנצרב באש. המילה מכווה נזכרת בספר ויקרא פרק יג. למשל: "אוֹ בָשָׂר כִּי יִהְיֶה בְעֹרוֹ מִכְוַת אֵשׁ". מכווה נרדפת לכווייה – גם היא מלשון המקרא: "וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בין אביב לקציר: קמה, אלומה, עומר, גדיש

קָמָה קמה היא תבואה לקראת הקציר. השם קמה – על שום קומתן הגבוהה והזקופה של השיבולים בשלב האחרון של גידולן. המילה קמה נזכרת בציווי על ספירת העומר: "שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ, מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשע"ג: יוכלה, כהונה, בורחנות, בוננות

יָכְלָה (פוטנציאל) את המילה יוכלה במשמעות פוטנציאל חידש המשורר יונתן רטוש, ולאחרונה אימצה אותה האקדמיה ללשון העברית. התחרתה בה הצעה אחרת – גְּלוּמָה. כל אחת מן המילים מייצגת היבט אחר של המושג פוטנציאל – כוח…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

דלתות וחלונות: מילואה, חווק, צוהר, צוהר הדלת, רפפה

מִלּוּאָה (panel) מילואה היא לוח הנתון בתוך קיר, דלת וכדומה לקישוט. דלת מילואות היא דלת שמשובצים בה לוח או לוחות ליופי. מקור המילה בתיאור החושן בספר שמות: "וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן. טוּר…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

חורף עברי: ממטר, חשרה, עַלְעוֹל, בריקה בענן

מִמְטָר (shower) ממטר הוא גשם היורד בקילוחים – מתחיל פתאום ופוסק פתאום, ועל פי רוב עוצמתו רבה. המילה מוכרת בעיקר בצורת הרבים ממטרים. הממטר מצטרף לצירופים המתארים גשם בעוצמות שונות: במקרא – מִטְרוֹת עֹז, גֶּשֶׁם…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

טובים השניים

ללשוננו חיבה יתרה לזוגות של מילים קרובות המצטרפות יחד למטרות רטוריות של יופי והדגשה. זיווגי מילים אלו הם נחלתה של העברית עוד מימי התנ"ך, וגם בימינו לא נס לֵחָם. זיווג המילים הפשוט ביותר הוא חזרה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשע"א: רווח לכול, יצגן, מילה מתהפכת, עתודי

רֶוַח לַכֹּל (win-win situation) בלי ניקוד: רווח לכול. מקור המונח הלועזי בתורת המשחקים, והוא מציין תוצאה שבה כל המשתתפים מרוויחים. תוצאה כזו אפשרית במשחק שבו רווח של משתתף אחד אינו מחייב הפסד של משתתף אחר.…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מתנה ונרדפותיה

כידוע לכל פותר תשבצים, למילה מַתָּנָה כמה וכמה מילים נרדפות, כמעט כולן משמשות כבר במקרא. לצד מַתָּנָה אנו מוצאים את המילים מַתָּן ומַתָּת, ושלושתן נגזרות מאותו השורש – נת"ן. בשלושתן נידַמתה ה־נ הראשונה של השורש אל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מתקוטטים בעברית: מדון, תככים, ניצים, התגלע, יישרו את ההדורים

מָדוֹן מדון פירושו ריב: "אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי, אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן לְכָל הָאָרֶץ" (ירמיהו טו, י). המילה מָדוֹן קשורה למילה דִּין בשורשה וגם בתוכנה: במקרא המילים רִיב, דִּין ומִשְׁפָּט באות בהקשרים קרובים ואף…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בשדות הבר: בר לבב, מה לתבן את הבר, בר הכי, בר מִנַּן

בַּר לֵבָב (בר = נקי) 'בר לבב' הוא כינוי לאדם ישר ומוסרי, ככתוב בתהלים: "מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ? נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה" (כד, א–ב). בַּר…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים לחמישה־עשר בשבט: ניצה, לבנה, ציפה, גרוגרת

נִצָּה ניצה היא בליטה קטנה בצמח אשר ממנה מתפתח הפרח: "וּבֹסֶר גֹּמֵל יִהְיֶה נִצָּה" (ישעיהו יח, ה). בתנ"ך מתועדת כנראה גם הצורה נֵץ באותה משמעות: "וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ [אולי 'העלתה את…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים לסוף הקיץ: שלהי, שלפי, בתר, תום, תִּכְלָה

שִׁלְהֵי, שִׁלְפֵי בתלמוד נזכרת המימרה הארמית: "שלהי דקייטא קשיא מקייטא" – סוף הקיץ קשה מן הקיץ. זאב בן־חיים הציע להסביר את המילה שלהי על פי השורש הערבי שלח' (בחילוף העיצורים ה ו־ח'). שורש זה עניינו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילות נחמה: משוש, פדות, ארוכה, קמעה

מָשׂוֹשׂ המילה משוש פירושה שמחה, והיא נפוצה למדי בתנ"ך. למשל: "וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ" (ישעיהו סב, ה); "שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ, שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ" (ישעיהו סו,…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים חמות: מכווה, יקוד, רשף, תלאובות

מִכְוָה מכווה היא מקום בעור שנצרב באש. המילה מכווה נזכרת בספר ויקרא פרק יג. למשל: "אוֹ בָשָׂר כִּי יִהְיֶה בְעֹרוֹ מִכְוַת אֵשׁ". מכווה נרדפת לכווייה – גם היא מלשון המקרא: "וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בין אביב לקציר: קמה, אלומה, עומר, גדיש

קָמָה קמה היא תבואה לקראת הקציר. השם קמה – על שום קומתן הגבוהה והזקופה של השיבולים בשלב האחרון של גידולן. המילה קמה נזכרת בציווי על ספירת העומר: "שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ, מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשע"ג: יוכלה, כהונה, בורחנות, בוננות

יָכְלָה (פוטנציאל) את המילה יוכלה במשמעות פוטנציאל חידש המשורר יונתן רטוש, ולאחרונה אימצה אותה האקדמיה ללשון העברית. התחרתה בה הצעה אחרת – גְּלוּמָה. כל אחת מן המילים מייצגת היבט אחר של המושג פוטנציאל – כוח…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

דלתות וחלונות: מילואה, חווק, צוהר, צוהר הדלת, רפפה

מִלּוּאָה (panel) מילואה היא לוח הנתון בתוך קיר, דלת וכדומה לקישוט. דלת מילואות היא דלת שמשובצים בה לוח או לוחות ליופי. מקור המילה בתיאור החושן בספר שמות: "וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן. טוּר…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

חורף עברי: ממטר, חשרה, עַלְעוֹל, בריקה בענן

מִמְטָר (shower) ממטר הוא גשם היורד בקילוחים – מתחיל פתאום ופוסק פתאום, ועל פי רוב עוצמתו רבה. המילה מוכרת בעיקר בצורת הרבים ממטרים. הממטר מצטרף לצירופים המתארים גשם בעוצמות שונות: במקרא – מִטְרוֹת עֹז, גֶּשֶׁם…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

טובים השניים

ללשוננו חיבה יתרה לזוגות של מילים קרובות המצטרפות יחד למטרות רטוריות של יופי והדגשה. זיווגי מילים אלו הם נחלתה של העברית עוד מימי התנ"ך, וגם בימינו לא נס לֵחָם. זיווג המילים הפשוט ביותר הוא חזרה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשע"א: רווח לכול, יצגן, מילה מתהפכת, עתודי

רֶוַח לַכֹּל (win-win situation) בלי ניקוד: רווח לכול. מקור המונח הלועזי בתורת המשחקים, והוא מציין תוצאה שבה כל המשתתפים מרוויחים. תוצאה כזו אפשרית במשחק שבו רווח של משתתף אחד אינו מחייב הפסד של משתתף אחר.…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מתנה ונרדפותיה

כידוע לכל פותר תשבצים, למילה מַתָּנָה כמה וכמה מילים נרדפות, כמעט כולן משמשות כבר במקרא. לצד מַתָּנָה אנו מוצאים את המילים מַתָּן ומַתָּת, ושלושתן נגזרות מאותו השורש – נת"ן. בשלושתן נידַמתה ה־נ הראשונה של השורש אל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מתקוטטים בעברית: מדון, תככים, ניצים, התגלע, יישרו את ההדורים

מָדוֹן מדון פירושו ריב: "אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי, אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן לְכָל הָאָרֶץ" (ירמיהו טו, י). המילה מָדוֹן קשורה למילה דִּין בשורשה וגם בתוכנה: במקרא המילים רִיב, דִּין ומִשְׁפָּט באות בהקשרים קרובים ואף…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בשדות הבר: בר לבב, מה לתבן את הבר, בר הכי, בר מִנַּן

בַּר לֵבָב (בר = נקי) 'בר לבב' הוא כינוי לאדם ישר ומוסרי, ככתוב בתהלים: "מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ? נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה" (כד, א–ב). בַּר…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים לחמישה־עשר בשבט: ניצה, לבנה, ציפה, גרוגרת

נִצָּה ניצה היא בליטה קטנה בצמח אשר ממנה מתפתח הפרח: "וּבֹסֶר גֹּמֵל יִהְיֶה נִצָּה" (ישעיהו יח, ה). בתנ"ך מתועדת כנראה גם הצורה נֵץ באותה משמעות: "וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ [אולי 'העלתה את…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים לסוף הקיץ: שלהי, שלפי, בתר, תום, תִּכְלָה

שִׁלְהֵי, שִׁלְפֵי בתלמוד נזכרת המימרה הארמית: "שלהי דקייטא קשיא מקייטא" – סוף הקיץ קשה מן הקיץ. זאב בן־חיים הציע להסביר את המילה שלהי על פי השורש הערבי שלח' (בחילוף העיצורים ה ו־ח'). שורש זה עניינו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילות נחמה: משוש, פדות, ארוכה, קמעה

מָשׂוֹשׂ המילה משוש פירושה שמחה, והיא נפוצה למדי בתנ"ך. למשל: "וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ" (ישעיהו סב, ה); "שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ, שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ" (ישעיהו סו,…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים חמות: מכווה, יקוד, רשף, תלאובות

מִכְוָה מכווה היא מקום בעור שנצרב באש. המילה מכווה נזכרת בספר ויקרא פרק יג. למשל: "אוֹ בָשָׂר כִּי יִהְיֶה בְעֹרוֹ מִכְוַת אֵשׁ". מכווה נרדפת לכווייה – גם היא מלשון המקרא: "וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בין אביב לקציר: קמה, אלומה, עומר, גדיש

קָמָה קמה היא תבואה לקראת הקציר. השם קמה – על שום קומתן הגבוהה והזקופה של השיבולים בשלב האחרון של גידולן. המילה קמה נזכרת בציווי על ספירת העומר: "שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ, מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשע"ג: יוכלה, כהונה, בורחנות, בוננות

יָכְלָה (פוטנציאל) את המילה יוכלה במשמעות פוטנציאל חידש המשורר יונתן רטוש, ולאחרונה אימצה אותה האקדמיה ללשון העברית. התחרתה בה הצעה אחרת – גְּלוּמָה. כל אחת מן המילים מייצגת היבט אחר של המושג פוטנציאל – כוח…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

דלתות וחלונות: מילואה, חווק, צוהר, צוהר הדלת, רפפה

מִלּוּאָה (panel) מילואה היא לוח הנתון בתוך קיר, דלת וכדומה לקישוט. דלת מילואות היא דלת שמשובצים בה לוח או לוחות ליופי. מקור המילה בתיאור החושן בספר שמות: "וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן. טוּר…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

חורף עברי: ממטר, חשרה, עַלְעוֹל, בריקה בענן

מִמְטָר (shower) ממטר הוא גשם היורד בקילוחים – מתחיל פתאום ופוסק פתאום, ועל פי רוב עוצמתו רבה. המילה מוכרת בעיקר בצורת הרבים ממטרים. הממטר מצטרף לצירופים המתארים גשם בעוצמות שונות: במקרא – מִטְרוֹת עֹז, גֶּשֶׁם…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

טובים השניים

ללשוננו חיבה יתרה לזוגות של מילים קרובות המצטרפות יחד למטרות רטוריות של יופי והדגשה. זיווגי מילים אלו הם נחלתה של העברית עוד מימי התנ"ך, וגם בימינו לא נס לֵחָם. זיווג המילים הפשוט ביותר הוא חזרה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשע"א: רווח לכול, יצגן, מילה מתהפכת, עתודי

רֶוַח לַכֹּל (win-win situation) בלי ניקוד: רווח לכול. מקור המונח הלועזי בתורת המשחקים, והוא מציין תוצאה שבה כל המשתתפים מרוויחים. תוצאה כזו אפשרית במשחק שבו רווח של משתתף אחד אינו מחייב הפסד של משתתף אחר.…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מתנה ונרדפותיה

כידוע לכל פותר תשבצים, למילה מַתָּנָה כמה וכמה מילים נרדפות, כמעט כולן משמשות כבר במקרא. לצד מַתָּנָה אנו מוצאים את המילים מַתָּן ומַתָּת, ושלושתן נגזרות מאותו השורש – נת"ן. בשלושתן נידַמתה ה־נ הראשונה של השורש אל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מתקוטטים בעברית: מדון, תככים, ניצים, התגלע, יישרו את ההדורים

מָדוֹן מדון פירושו ריב: "אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי, אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן לְכָל הָאָרֶץ" (ירמיהו טו, י). המילה מָדוֹן קשורה למילה דִּין בשורשה וגם בתוכנה: במקרא המילים רִיב, דִּין ומִשְׁפָּט באות בהקשרים קרובים ואף…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בשדות הבר: בר לבב, מה לתבן את הבר, בר הכי, בר מִנַּן

בַּר לֵבָב (בר = נקי) 'בר לבב' הוא כינוי לאדם ישר ומוסרי, ככתוב בתהלים: "מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ? נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה" (כד, א–ב). בַּר…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים לחמישה־עשר בשבט: ניצה, לבנה, ציפה, גרוגרת

נִצָּה ניצה היא בליטה קטנה בצמח אשר ממנה מתפתח הפרח: "וּבֹסֶר גֹּמֵל יִהְיֶה נִצָּה" (ישעיהו יח, ה). בתנ"ך מתועדת כנראה גם הצורה נֵץ באותה משמעות: "וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ [אולי 'העלתה את…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים לסוף הקיץ: שלהי, שלפי, בתר, תום, תִּכְלָה

שִׁלְהֵי, שִׁלְפֵי בתלמוד נזכרת המימרה הארמית: "שלהי דקייטא קשיא מקייטא" – סוף הקיץ קשה מן הקיץ. זאב בן־חיים הציע להסביר את המילה שלהי על פי השורש הערבי שלח' (בחילוף העיצורים ה ו־ח'). שורש זה עניינו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילות נחמה: משוש, פדות, ארוכה, קמעה

מָשׂוֹשׂ המילה משוש פירושה שמחה, והיא נפוצה למדי בתנ"ך. למשל: "וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ" (ישעיהו סב, ה); "שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ, שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ" (ישעיהו סו,…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים חמות: מכווה, יקוד, רשף, תלאובות

מִכְוָה מכווה היא מקום בעור שנצרב באש. המילה מכווה נזכרת בספר ויקרא פרק יג. למשל: "אוֹ בָשָׂר כִּי יִהְיֶה בְעֹרוֹ מִכְוַת אֵשׁ". מכווה נרדפת לכווייה – גם היא מלשון המקרא: "וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בין אביב לקציר: קמה, אלומה, עומר, גדיש

קָמָה קמה היא תבואה לקראת הקציר. השם קמה – על שום קומתן הגבוהה והזקופה של השיבולים בשלב האחרון של גידולן. המילה קמה נזכרת בציווי על ספירת העומר: "שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ, מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשע"ג: יוכלה, כהונה, בורחנות, בוננות

יָכְלָה (פוטנציאל) את המילה יוכלה במשמעות פוטנציאל חידש המשורר יונתן רטוש, ולאחרונה אימצה אותה האקדמיה ללשון העברית. התחרתה בה הצעה אחרת – גְּלוּמָה. כל אחת מן המילים מייצגת היבט אחר של המושג פוטנציאל – כוח…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

דלתות וחלונות: מילואה, חווק, צוהר, צוהר הדלת, רפפה

מִלּוּאָה (panel) מילואה היא לוח הנתון בתוך קיר, דלת וכדומה לקישוט. דלת מילואות היא דלת שמשובצים בה לוח או לוחות ליופי. מקור המילה בתיאור החושן בספר שמות: "וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן. טוּר…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

חורף עברי: ממטר, חשרה, עַלְעוֹל, בריקה בענן

מִמְטָר (shower) ממטר הוא גשם היורד בקילוחים – מתחיל פתאום ופוסק פתאום, ועל פי רוב עוצמתו רבה. המילה מוכרת בעיקר בצורת הרבים ממטרים. הממטר מצטרף לצירופים המתארים גשם בעוצמות שונות: במקרא – מִטְרוֹת עֹז, גֶּשֶׁם…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

טובים השניים

ללשוננו חיבה יתרה לזוגות של מילים קרובות המצטרפות יחד למטרות רטוריות של יופי והדגשה. זיווגי מילים אלו הם נחלתה של העברית עוד מימי התנ"ך, וגם בימינו לא נס לֵחָם. זיווג המילים הפשוט ביותר הוא חזרה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשע"א: רווח לכול, יצגן, מילה מתהפכת, עתודי

רֶוַח לַכֹּל (win-win situation) בלי ניקוד: רווח לכול. מקור המונח הלועזי בתורת המשחקים, והוא מציין תוצאה שבה כל המשתתפים מרוויחים. תוצאה כזו אפשרית במשחק שבו רווח של משתתף אחד אינו מחייב הפסד של משתתף אחר.…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מתנה ונרדפותיה

כידוע לכל פותר תשבצים, למילה מַתָּנָה כמה וכמה מילים נרדפות, כמעט כולן משמשות כבר במקרא. לצד מַתָּנָה אנו מוצאים את המילים מַתָּן ומַתָּת, ושלושתן נגזרות מאותו השורש – נת"ן. בשלושתן נידַמתה ה־נ הראשונה של השורש אל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מתקוטטים בעברית: מדון, תככים, ניצים, התגלע, יישרו את ההדורים

מָדוֹן מדון פירושו ריב: "אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי, אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן לְכָל הָאָרֶץ" (ירמיהו טו, י). המילה מָדוֹן קשורה למילה דִּין בשורשה וגם בתוכנה: במקרא המילים רִיב, דִּין ומִשְׁפָּט באות בהקשרים קרובים ואף…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בשדות הבר: בר לבב, מה לתבן את הבר, בר הכי, בר מִנַּן

בַּר לֵבָב (בר = נקי) 'בר לבב' הוא כינוי לאדם ישר ומוסרי, ככתוב בתהלים: "מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ? נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה" (כד, א–ב). בַּר…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים לחמישה־עשר בשבט: ניצה, לבנה, ציפה, גרוגרת

נִצָּה ניצה היא בליטה קטנה בצמח אשר ממנה מתפתח הפרח: "וּבֹסֶר גֹּמֵל יִהְיֶה נִצָּה" (ישעיהו יח, ה). בתנ"ך מתועדת כנראה גם הצורה נֵץ באותה משמעות: "וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ [אולי 'העלתה את…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים לסוף הקיץ: שלהי, שלפי, בתר, תום, תִּכְלָה

שִׁלְהֵי, שִׁלְפֵי בתלמוד נזכרת המימרה הארמית: "שלהי דקייטא קשיא מקייטא" – סוף הקיץ קשה מן הקיץ. זאב בן־חיים הציע להסביר את המילה שלהי על פי השורש הערבי שלח' (בחילוף העיצורים ה ו־ח'). שורש זה עניינו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילות נחמה: משוש, פדות, ארוכה, קמעה

מָשׂוֹשׂ המילה משוש פירושה שמחה, והיא נפוצה למדי בתנ"ך. למשל: "וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ" (ישעיהו סב, ה); "שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ, שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ" (ישעיהו סו,…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים חמות: מכווה, יקוד, רשף, תלאובות

מִכְוָה מכווה היא מקום בעור שנצרב באש. המילה מכווה נזכרת בספר ויקרא פרק יג. למשל: "אוֹ בָשָׂר כִּי יִהְיֶה בְעֹרוֹ מִכְוַת אֵשׁ". מכווה נרדפת לכווייה – גם היא מלשון המקרא: "וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בין אביב לקציר: קמה, אלומה, עומר, גדיש

קָמָה קמה היא תבואה לקראת הקציר. השם קמה – על שום קומתן הגבוהה והזקופה של השיבולים בשלב האחרון של גידולן. המילה קמה נזכרת בציווי על ספירת העומר: "שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ, מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשע"ג: יוכלה, כהונה, בורחנות, בוננות

יָכְלָה (פוטנציאל) את המילה יוכלה במשמעות פוטנציאל חידש המשורר יונתן רטוש, ולאחרונה אימצה אותה האקדמיה ללשון העברית. התחרתה בה הצעה אחרת – גְּלוּמָה. כל אחת מן המילים מייצגת היבט אחר של המושג פוטנציאל – כוח…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

דלתות וחלונות: מילואה, חווק, צוהר, צוהר הדלת, רפפה

מִלּוּאָה (panel) מילואה היא לוח הנתון בתוך קיר, דלת וכדומה לקישוט. דלת מילואות היא דלת שמשובצים בה לוח או לוחות ליופי. מקור המילה בתיאור החושן בספר שמות: "וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן. טוּר…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

חורף עברי: ממטר, חשרה, עַלְעוֹל, בריקה בענן

מִמְטָר (shower) ממטר הוא גשם היורד בקילוחים – מתחיל פתאום ופוסק פתאום, ועל פי רוב עוצמתו רבה. המילה מוכרת בעיקר בצורת הרבים ממטרים. הממטר מצטרף לצירופים המתארים גשם בעוצמות שונות: במקרא – מִטְרוֹת עֹז, גֶּשֶׁם…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

טובים השניים

ללשוננו חיבה יתרה לזוגות של מילים קרובות המצטרפות יחד למטרות רטוריות של יופי והדגשה. זיווגי מילים אלו הם נחלתה של העברית עוד מימי התנ"ך, וגם בימינו לא נס לֵחָם. זיווג המילים הפשוט ביותר הוא חזרה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשע"א: רווח לכול, יצגן, מילה מתהפכת, עתודי

רֶוַח לַכֹּל (win-win situation) בלי ניקוד: רווח לכול. מקור המונח הלועזי בתורת המשחקים, והוא מציין תוצאה שבה כל המשתתפים מרוויחים. תוצאה כזו אפשרית במשחק שבו רווח של משתתף אחד אינו מחייב הפסד של משתתף אחר.…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מתנה ונרדפותיה

כידוע לכל פותר תשבצים, למילה מַתָּנָה כמה וכמה מילים נרדפות, כמעט כולן משמשות כבר במקרא. לצד מַתָּנָה אנו מוצאים את המילים מַתָּן ומַתָּת, ושלושתן נגזרות מאותו השורש – נת"ן. בשלושתן נידַמתה ה־נ הראשונה של השורש אל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מתקוטטים בעברית: מדון, תככים, ניצים, התגלע, יישרו את ההדורים

מָדוֹן מדון פירושו ריב: "אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי, אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן לְכָל הָאָרֶץ" (ירמיהו טו, י). המילה מָדוֹן קשורה למילה דִּין בשורשה וגם בתוכנה: במקרא המילים רִיב, דִּין ומִשְׁפָּט באות בהקשרים קרובים ואף…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בשדות הבר: בר לבב, מה לתבן את הבר, בר הכי, בר מִנַּן

בַּר לֵבָב (בר = נקי) 'בר לבב' הוא כינוי לאדם ישר ומוסרי, ככתוב בתהלים: "מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ? נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה" (כד, א–ב). בַּר…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים לחמישה־עשר בשבט: ניצה, לבנה, ציפה, גרוגרת

נִצָּה ניצה היא בליטה קטנה בצמח אשר ממנה מתפתח הפרח: "וּבֹסֶר גֹּמֵל יִהְיֶה נִצָּה" (ישעיהו יח, ה). בתנ"ך מתועדת כנראה גם הצורה נֵץ באותה משמעות: "וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ [אולי 'העלתה את…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים לסוף הקיץ: שלהי, שלפי, בתר, תום, תִּכְלָה

שִׁלְהֵי, שִׁלְפֵי בתלמוד נזכרת המימרה הארמית: "שלהי דקייטא קשיא מקייטא" – סוף הקיץ קשה מן הקיץ. זאב בן־חיים הציע להסביר את המילה שלהי על פי השורש הערבי שלח' (בחילוף העיצורים ה ו־ח'). שורש זה עניינו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילות נחמה: משוש, פדות, ארוכה, קמעה

מָשׂוֹשׂ המילה משוש פירושה שמחה, והיא נפוצה למדי בתנ"ך. למשל: "וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ" (ישעיהו סב, ה); "שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ, שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ" (ישעיהו סו,…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים חמות: מכווה, יקוד, רשף, תלאובות

מִכְוָה מכווה היא מקום בעור שנצרב באש. המילה מכווה נזכרת בספר ויקרא פרק יג. למשל: "אוֹ בָשָׂר כִּי יִהְיֶה בְעֹרוֹ מִכְוַת אֵשׁ". מכווה נרדפת לכווייה – גם היא מלשון המקרא: "וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בין אביב לקציר: קמה, אלומה, עומר, גדיש

קָמָה קמה היא תבואה לקראת הקציר. השם קמה – על שום קומתן הגבוהה והזקופה של השיבולים בשלב האחרון של גידולן. המילה קמה נזכרת בציווי על ספירת העומר: "שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ, מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשע"ג: יוכלה, כהונה, בורחנות, בוננות

יָכְלָה (פוטנציאל) את המילה יוכלה במשמעות פוטנציאל חידש המשורר יונתן רטוש, ולאחרונה אימצה אותה האקדמיה ללשון העברית. התחרתה בה הצעה אחרת – גְּלוּמָה. כל אחת מן המילים מייצגת היבט אחר של המושג פוטנציאל – כוח…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

דלתות וחלונות: מילואה, חווק, צוהר, צוהר הדלת, רפפה

מִלּוּאָה (panel) מילואה היא לוח הנתון בתוך קיר, דלת וכדומה לקישוט. דלת מילואות היא דלת שמשובצים בה לוח או לוחות ליופי. מקור המילה בתיאור החושן בספר שמות: "וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן. טוּר…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

חורף עברי: ממטר, חשרה, עַלְעוֹל, בריקה בענן

מִמְטָר (shower) ממטר הוא גשם היורד בקילוחים – מתחיל פתאום ופוסק פתאום, ועל פי רוב עוצמתו רבה. המילה מוכרת בעיקר בצורת הרבים ממטרים. הממטר מצטרף לצירופים המתארים גשם בעוצמות שונות: במקרא – מִטְרוֹת עֹז, גֶּשֶׁם…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

טובים השניים

ללשוננו חיבה יתרה לזוגות של מילים קרובות המצטרפות יחד למטרות רטוריות של יופי והדגשה. זיווגי מילים אלו הם נחלתה של העברית עוד מימי התנ"ך, וגם בימינו לא נס לֵחָם. זיווג המילים הפשוט ביותר הוא חזרה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשע"א: רווח לכול, יצגן, מילה מתהפכת, עתודי

רֶוַח לַכֹּל (win-win situation) בלי ניקוד: רווח לכול. מקור המונח הלועזי בתורת המשחקים, והוא מציין תוצאה שבה כל המשתתפים מרוויחים. תוצאה כזו אפשרית במשחק שבו רווח של משתתף אחד אינו מחייב הפסד של משתתף אחר.…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מתנה ונרדפותיה

כידוע לכל פותר תשבצים, למילה מַתָּנָה כמה וכמה מילים נרדפות, כמעט כולן משמשות כבר במקרא. לצד מַתָּנָה אנו מוצאים את המילים מַתָּן ומַתָּת, ושלושתן נגזרות מאותו השורש – נת"ן. בשלושתן נידַמתה ה־נ הראשונה של השורש אל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מתקוטטים בעברית: מדון, תככים, ניצים, התגלע, יישרו את ההדורים

מָדוֹן מדון פירושו ריב: "אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי, אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן לְכָל הָאָרֶץ" (ירמיהו טו, י). המילה מָדוֹן קשורה למילה דִּין בשורשה וגם בתוכנה: במקרא המילים רִיב, דִּין ומִשְׁפָּט באות בהקשרים קרובים ואף…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בשדות הבר: בר לבב, מה לתבן את הבר, בר הכי, בר מִנַּן

בַּר לֵבָב (בר = נקי) 'בר לבב' הוא כינוי לאדם ישר ומוסרי, ככתוב בתהלים: "מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ? נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה" (כד, א–ב). בַּר…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים לחמישה־עשר בשבט: ניצה, לבנה, ציפה, גרוגרת

נִצָּה ניצה היא בליטה קטנה בצמח אשר ממנה מתפתח הפרח: "וּבֹסֶר גֹּמֵל יִהְיֶה נִצָּה" (ישעיהו יח, ה). בתנ"ך מתועדת כנראה גם הצורה נֵץ באותה משמעות: "וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ [אולי 'העלתה את…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים לסוף הקיץ: שלהי, שלפי, בתר, תום, תִּכְלָה

שִׁלְהֵי, שִׁלְפֵי בתלמוד נזכרת המימרה הארמית: "שלהי דקייטא קשיא מקייטא" – סוף הקיץ קשה מן הקיץ. זאב בן־חיים הציע להסביר את המילה שלהי על פי השורש הערבי שלח' (בחילוף העיצורים ה ו־ח'). שורש זה עניינו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילות נחמה: משוש, פדות, ארוכה, קמעה

מָשׂוֹשׂ המילה משוש פירושה שמחה, והיא נפוצה למדי בתנ"ך. למשל: "וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ" (ישעיהו סב, ה); "שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ, שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ" (ישעיהו סו,…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים חמות: מכווה, יקוד, רשף, תלאובות

מִכְוָה מכווה היא מקום בעור שנצרב באש. המילה מכווה נזכרת בספר ויקרא פרק יג. למשל: "אוֹ בָשָׂר כִּי יִהְיֶה בְעֹרוֹ מִכְוַת אֵשׁ". מכווה נרדפת לכווייה – גם היא מלשון המקרא: "וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בין אביב לקציר: קמה, אלומה, עומר, גדיש

קָמָה קמה היא תבואה לקראת הקציר. השם קמה – על שום קומתן הגבוהה והזקופה של השיבולים בשלב האחרון של גידולן. המילה קמה נזכרת בציווי על ספירת העומר: "שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ, מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשע"ג: יוכלה, כהונה, בורחנות, בוננות

יָכְלָה (פוטנציאל) את המילה יוכלה במשמעות פוטנציאל חידש המשורר יונתן רטוש, ולאחרונה אימצה אותה האקדמיה ללשון העברית. התחרתה בה הצעה אחרת – גְּלוּמָה. כל אחת מן המילים מייצגת היבט אחר של המושג פוטנציאל – כוח…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

דלתות וחלונות: מילואה, חווק, צוהר, צוהר הדלת, רפפה

מִלּוּאָה (panel) מילואה היא לוח הנתון בתוך קיר, דלת וכדומה לקישוט. דלת מילואות היא דלת שמשובצים בה לוח או לוחות ליופי. מקור המילה בתיאור החושן בספר שמות: "וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן. טוּר…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

חורף עברי: ממטר, חשרה, עַלְעוֹל, בריקה בענן

מִמְטָר (shower) ממטר הוא גשם היורד בקילוחים – מתחיל פתאום ופוסק פתאום, ועל פי רוב עוצמתו רבה. המילה מוכרת בעיקר בצורת הרבים ממטרים. הממטר מצטרף לצירופים המתארים גשם בעוצמות שונות: במקרא – מִטְרוֹת עֹז, גֶּשֶׁם…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

טובים השניים

ללשוננו חיבה יתרה לזוגות של מילים קרובות המצטרפות יחד למטרות רטוריות של יופי והדגשה. זיווגי מילים אלו הם נחלתה של העברית עוד מימי התנ"ך, וגם בימינו לא נס לֵחָם. זיווג המילים הפשוט ביותר הוא חזרה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשע"א: רווח לכול, יצגן, מילה מתהפכת, עתודי

רֶוַח לַכֹּל (win-win situation) בלי ניקוד: רווח לכול. מקור המונח הלועזי בתורת המשחקים, והוא מציין תוצאה שבה כל המשתתפים מרוויחים. תוצאה כזו אפשרית במשחק שבו רווח של משתתף אחד אינו מחייב הפסד של משתתף אחר.…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מתנה ונרדפותיה

כידוע לכל פותר תשבצים, למילה מַתָּנָה כמה וכמה מילים נרדפות, כמעט כולן משמשות כבר במקרא. לצד מַתָּנָה אנו מוצאים את המילים מַתָּן ומַתָּת, ושלושתן נגזרות מאותו השורש – נת"ן. בשלושתן נידַמתה ה־נ הראשונה של השורש אל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מתקוטטים בעברית: מדון, תככים, ניצים, התגלע, יישרו את ההדורים

מָדוֹן מדון פירושו ריב: "אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי, אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן לְכָל הָאָרֶץ" (ירמיהו טו, י). המילה מָדוֹן קשורה למילה דִּין בשורשה וגם בתוכנה: במקרא המילים רִיב, דִּין ומִשְׁפָּט באות בהקשרים קרובים ואף…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בשדות הבר: בר לבב, מה לתבן את הבר, בר הכי, בר מִנַּן

בַּר לֵבָב (בר = נקי) 'בר לבב' הוא כינוי לאדם ישר ומוסרי, ככתוב בתהלים: "מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ? נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה" (כד, א–ב). בַּר…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים לחמישה־עשר בשבט: ניצה, לבנה, ציפה, גרוגרת

נִצָּה ניצה היא בליטה קטנה בצמח אשר ממנה מתפתח הפרח: "וּבֹסֶר גֹּמֵל יִהְיֶה נִצָּה" (ישעיהו יח, ה). בתנ"ך מתועדת כנראה גם הצורה נֵץ באותה משמעות: "וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ [אולי 'העלתה את…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים לסוף הקיץ: שלהי, שלפי, בתר, תום, תִּכְלָה

שִׁלְהֵי, שִׁלְפֵי בתלמוד נזכרת המימרה הארמית: "שלהי דקייטא קשיא מקייטא" – סוף הקיץ קשה מן הקיץ. זאב בן־חיים הציע להסביר את המילה שלהי על פי השורש הערבי שלח' (בחילוף העיצורים ה ו־ח'). שורש זה עניינו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילות נחמה: משוש, פדות, ארוכה, קמעה

מָשׂוֹשׂ המילה משוש פירושה שמחה, והיא נפוצה למדי בתנ"ך. למשל: "וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ" (ישעיהו סב, ה); "שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ, שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ" (ישעיהו סו,…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים חמות: מכווה, יקוד, רשף, תלאובות

מִכְוָה מכווה היא מקום בעור שנצרב באש. המילה מכווה נזכרת בספר ויקרא פרק יג. למשל: "אוֹ בָשָׂר כִּי יִהְיֶה בְעֹרוֹ מִכְוַת אֵשׁ". מכווה נרדפת לכווייה – גם היא מלשון המקרא: "וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בין אביב לקציר: קמה, אלומה, עומר, גדיש

קָמָה קמה היא תבואה לקראת הקציר. השם קמה – על שום קומתן הגבוהה והזקופה של השיבולים בשלב האחרון של גידולן. המילה קמה נזכרת בציווי על ספירת העומר: "שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ, מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשע"ג: יוכלה, כהונה, בורחנות, בוננות

יָכְלָה (פוטנציאל) את המילה יוכלה במשמעות פוטנציאל חידש המשורר יונתן רטוש, ולאחרונה אימצה אותה האקדמיה ללשון העברית. התחרתה בה הצעה אחרת – גְּלוּמָה. כל אחת מן המילים מייצגת היבט אחר של המושג פוטנציאל – כוח…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

דלתות וחלונות: מילואה, חווק, צוהר, צוהר הדלת, רפפה

מִלּוּאָה (panel) מילואה היא לוח הנתון בתוך קיר, דלת וכדומה לקישוט. דלת מילואות היא דלת שמשובצים בה לוח או לוחות ליופי. מקור המילה בתיאור החושן בספר שמות: "וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן. טוּר…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

חורף עברי: ממטר, חשרה, עַלְעוֹל, בריקה בענן

מִמְטָר (shower) ממטר הוא גשם היורד בקילוחים – מתחיל פתאום ופוסק פתאום, ועל פי רוב עוצמתו רבה. המילה מוכרת בעיקר בצורת הרבים ממטרים. הממטר מצטרף לצירופים המתארים גשם בעוצמות שונות: במקרא – מִטְרוֹת עֹז, גֶּשֶׁם…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

טובים השניים

ללשוננו חיבה יתרה לזוגות של מילים קרובות המצטרפות יחד למטרות רטוריות של יופי והדגשה. זיווגי מילים אלו הם נחלתה של העברית עוד מימי התנ"ך, וגם בימינו לא נס לֵחָם. זיווג המילים הפשוט ביותר הוא חזרה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשע"א: רווח לכול, יצגן, מילה מתהפכת, עתודי

רֶוַח לַכֹּל (win-win situation) בלי ניקוד: רווח לכול. מקור המונח הלועזי בתורת המשחקים, והוא מציין תוצאה שבה כל המשתתפים מרוויחים. תוצאה כזו אפשרית במשחק שבו רווח של משתתף אחד אינו מחייב הפסד של משתתף אחר.…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מתנה ונרדפותיה

כידוע לכל פותר תשבצים, למילה מַתָּנָה כמה וכמה מילים נרדפות, כמעט כולן משמשות כבר במקרא. לצד מַתָּנָה אנו מוצאים את המילים מַתָּן ומַתָּת, ושלושתן נגזרות מאותו השורש – נת"ן. בשלושתן נידַמתה ה־נ הראשונה של השורש אל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מתקוטטים בעברית: מדון, תככים, ניצים, התגלע, יישרו את ההדורים

מָדוֹן מדון פירושו ריב: "אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי, אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן לְכָל הָאָרֶץ" (ירמיהו טו, י). המילה מָדוֹן קשורה למילה דִּין בשורשה וגם בתוכנה: במקרא המילים רִיב, דִּין ומִשְׁפָּט באות בהקשרים קרובים ואף…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בשדות הבר: בר לבב, מה לתבן את הבר, בר הכי, בר מִנַּן

בַּר לֵבָב (בר = נקי) 'בר לבב' הוא כינוי לאדם ישר ומוסרי, ככתוב בתהלים: "מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ? נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה" (כד, א–ב). בַּר…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים לחמישה־עשר בשבט: ניצה, לבנה, ציפה, גרוגרת

נִצָּה ניצה היא בליטה קטנה בצמח אשר ממנה מתפתח הפרח: "וּבֹסֶר גֹּמֵל יִהְיֶה נִצָּה" (ישעיהו יח, ה). בתנ"ך מתועדת כנראה גם הצורה נֵץ באותה משמעות: "וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ [אולי 'העלתה את…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים לסוף הקיץ: שלהי, שלפי, בתר, תום, תִּכְלָה

שִׁלְהֵי, שִׁלְפֵי בתלמוד נזכרת המימרה הארמית: "שלהי דקייטא קשיא מקייטא" – סוף הקיץ קשה מן הקיץ. זאב בן־חיים הציע להסביר את המילה שלהי על פי השורש הערבי שלח' (בחילוף העיצורים ה ו־ח'). שורש זה עניינו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילות נחמה: משוש, פדות, ארוכה, קמעה

מָשׂוֹשׂ המילה משוש פירושה שמחה, והיא נפוצה למדי בתנ"ך. למשל: "וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ" (ישעיהו סב, ה); "שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ, שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ" (ישעיהו סו,…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים חמות: מכווה, יקוד, רשף, תלאובות

מִכְוָה מכווה היא מקום בעור שנצרב באש. המילה מכווה נזכרת בספר ויקרא פרק יג. למשל: "אוֹ בָשָׂר כִּי יִהְיֶה בְעֹרוֹ מִכְוַת אֵשׁ". מכווה נרדפת לכווייה – גם היא מלשון המקרא: "וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בין אביב לקציר: קמה, אלומה, עומר, גדיש

קָמָה קמה היא תבואה לקראת הקציר. השם קמה – על שום קומתן הגבוהה והזקופה של השיבולים בשלב האחרון של גידולן. המילה קמה נזכרת בציווי על ספירת העומר: "שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ, מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשע"ג: יוכלה, כהונה, בורחנות, בוננות

יָכְלָה (פוטנציאל) את המילה יוכלה במשמעות פוטנציאל חידש המשורר יונתן רטוש, ולאחרונה אימצה אותה האקדמיה ללשון העברית. התחרתה בה הצעה אחרת – גְּלוּמָה. כל אחת מן המילים מייצגת היבט אחר של המושג פוטנציאל – כוח…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

דלתות וחלונות: מילואה, חווק, צוהר, צוהר הדלת, רפפה

מִלּוּאָה (panel) מילואה היא לוח הנתון בתוך קיר, דלת וכדומה לקישוט. דלת מילואות היא דלת שמשובצים בה לוח או לוחות ליופי. מקור המילה בתיאור החושן בספר שמות: "וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן. טוּר…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

חורף עברי: ממטר, חשרה, עַלְעוֹל, בריקה בענן

מִמְטָר (shower) ממטר הוא גשם היורד בקילוחים – מתחיל פתאום ופוסק פתאום, ועל פי רוב עוצמתו רבה. המילה מוכרת בעיקר בצורת הרבים ממטרים. הממטר מצטרף לצירופים המתארים גשם בעוצמות שונות: במקרא – מִטְרוֹת עֹז, גֶּשֶׁם…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

טובים השניים

ללשוננו חיבה יתרה לזוגות של מילים קרובות המצטרפות יחד למטרות רטוריות של יופי והדגשה. זיווגי מילים אלו הם נחלתה של העברית עוד מימי התנ"ך, וגם בימינו לא נס לֵחָם. זיווג המילים הפשוט ביותר הוא חזרה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשע"א: רווח לכול, יצגן, מילה מתהפכת, עתודי

רֶוַח לַכֹּל (win-win situation) בלי ניקוד: רווח לכול. מקור המונח הלועזי בתורת המשחקים, והוא מציין תוצאה שבה כל המשתתפים מרוויחים. תוצאה כזו אפשרית במשחק שבו רווח של משתתף אחד אינו מחייב הפסד של משתתף אחר.…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מתנה ונרדפותיה

כידוע לכל פותר תשבצים, למילה מַתָּנָה כמה וכמה מילים נרדפות, כמעט כולן משמשות כבר במקרא. לצד מַתָּנָה אנו מוצאים את המילים מַתָּן ומַתָּת, ושלושתן נגזרות מאותו השורש – נת"ן. בשלושתן נידַמתה ה־נ הראשונה של השורש אל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מתקוטטים בעברית: מדון, תככים, ניצים, התגלע, יישרו את ההדורים

מָדוֹן מדון פירושו ריב: "אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי, אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן לְכָל הָאָרֶץ" (ירמיהו טו, י). המילה מָדוֹן קשורה למילה דִּין בשורשה וגם בתוכנה: במקרא המילים רִיב, דִּין ומִשְׁפָּט באות בהקשרים קרובים ואף…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בשדות הבר: בר לבב, מה לתבן את הבר, בר הכי, בר מִנַּן

בַּר לֵבָב (בר = נקי) 'בר לבב' הוא כינוי לאדם ישר ומוסרי, ככתוב בתהלים: "מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ? נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה" (כד, א–ב). בַּר…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים לחמישה־עשר בשבט: ניצה, לבנה, ציפה, גרוגרת

נִצָּה ניצה היא בליטה קטנה בצמח אשר ממנה מתפתח הפרח: "וּבֹסֶר גֹּמֵל יִהְיֶה נִצָּה" (ישעיהו יח, ה). בתנ"ך מתועדת כנראה גם הצורה נֵץ באותה משמעות: "וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ [אולי 'העלתה את…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים לסוף הקיץ: שלהי, שלפי, בתר, תום, תִּכְלָה

שִׁלְהֵי, שִׁלְפֵי בתלמוד נזכרת המימרה הארמית: "שלהי דקייטא קשיא מקייטא" – סוף הקיץ קשה מן הקיץ. זאב בן־חיים הציע להסביר את המילה שלהי על פי השורש הערבי שלח' (בחילוף העיצורים ה ו־ח'). שורש זה עניינו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילות נחמה: משוש, פדות, ארוכה, קמעה

מָשׂוֹשׂ המילה משוש פירושה שמחה, והיא נפוצה למדי בתנ"ך. למשל: "וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ" (ישעיהו סב, ה); "שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ, שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ" (ישעיהו סו,…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים חמות: מכווה, יקוד, רשף, תלאובות

מִכְוָה מכווה היא מקום בעור שנצרב באש. המילה מכווה נזכרת בספר ויקרא פרק יג. למשל: "אוֹ בָשָׂר כִּי יִהְיֶה בְעֹרוֹ מִכְוַת אֵשׁ". מכווה נרדפת לכווייה – גם היא מלשון המקרא: "וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בין אביב לקציר: קמה, אלומה, עומר, גדיש

קָמָה קמה היא תבואה לקראת הקציר. השם קמה – על שום קומתן הגבוהה והזקופה של השיבולים בשלב האחרון של גידולן. המילה קמה נזכרת בציווי על ספירת העומר: "שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ, מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשע"ג: יוכלה, כהונה, בורחנות, בוננות

יָכְלָה (פוטנציאל) את המילה יוכלה במשמעות פוטנציאל חידש המשורר יונתן רטוש, ולאחרונה אימצה אותה האקדמיה ללשון העברית. התחרתה בה הצעה אחרת – גְּלוּמָה. כל אחת מן המילים מייצגת היבט אחר של המושג פוטנציאל – כוח…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

דלתות וחלונות: מילואה, חווק, צוהר, צוהר הדלת, רפפה

מִלּוּאָה (panel) מילואה היא לוח הנתון בתוך קיר, דלת וכדומה לקישוט. דלת מילואות היא דלת שמשובצים בה לוח או לוחות ליופי. מקור המילה בתיאור החושן בספר שמות: "וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן. טוּר…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

חורף עברי: ממטר, חשרה, עַלְעוֹל, בריקה בענן

מִמְטָר (shower) ממטר הוא גשם היורד בקילוחים – מתחיל פתאום ופוסק פתאום, ועל פי רוב עוצמתו רבה. המילה מוכרת בעיקר בצורת הרבים ממטרים. הממטר מצטרף לצירופים המתארים גשם בעוצמות שונות: במקרא – מִטְרוֹת עֹז, גֶּשֶׁם…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

טובים השניים

ללשוננו חיבה יתרה לזוגות של מילים קרובות המצטרפות יחד למטרות רטוריות של יופי והדגשה. זיווגי מילים אלו הם נחלתה של העברית עוד מימי התנ"ך, וגם בימינו לא נס לֵחָם. זיווג המילים הפשוט ביותר הוא חזרה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשע"א: רווח לכול, יצגן, מילה מתהפכת, עתודי

רֶוַח לַכֹּל (win-win situation) בלי ניקוד: רווח לכול. מקור המונח הלועזי בתורת המשחקים, והוא מציין תוצאה שבה כל המשתתפים מרוויחים. תוצאה כזו אפשרית במשחק שבו רווח של משתתף אחד אינו מחייב הפסד של משתתף אחר.…
המשך קריאה >>