נושא: מילות יחס

עניין של סגנון

'בנוסף', 'נוסף ל' או 'נוסף על'?

מעיון בתולדות הביטוי נוכל לומר שהגרסה המומלצת היא נוסף על כמו שמקובל בקרב מתקני הלשון בימינו.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בְּתופים וּבִמחולות – חזרה על מילת היחס

בדרך כלל רצוי לחזור על מילת היחס, אך בהחלט יש מקום לשיקול דעתו של הכותב ולנתונים כמו אורך המשפט ומידת הקרבה בין השמות.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

אַחַר, אַחֲרֵי, מֵאֲחוֹרֵי

מן השורש אח"ר מוכרות לנו מילים רבות שמשמען משתלשל ממשמעות יסוד 'ההפך מפנים', 'ההפך של קדימה': אַחֲרוֹן ואַחֲרִית, לְאַחֵר ומְאֻחָר, אָחוֹר אֲחוֹרִי ואֲחוֹרַנִּית, אַחֵר, אַחְרַאי ואַחְרָיוּת. לשלל המילים הללו נוספות מילות יחס נפוצות: אַחַר ("ויהי…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

החל מ־ או החל ב־?

אחת משאלות הניסוח המתגלגלות שוב ושוב לפתחנו היא אם נכון לומר 'החל מ־' או 'החל ב־'. מתברר כי שאלה זו העסיקה מאוד את מתקני הלשון באמצע המאה הקודמת: הם התחבטו בה והביעו דעות סותרות, ומקצתם…
המשך קריאה >>

מאמרים

שלוש בי"תין מפוקפקות: באם, בכדי, נקט ב־

מאמר זה דן בשלושה שימושי לשון שעברו מסלול דומה הן מצד התקן הן מצד ההתפתחות הטבעית בעברית הכתובה. מתיאור תולדותיהם הכותב יוצא למסקנות על צמיחת הבדלי סגנון בעברית החדשה, על מקומם של גופים ממלכתיים ואנשי…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

מדובר על ומדובר ב

נשאלנו אם נכון שהניסוח מדובר על איננו תקני וצריך לומר מדובר ב. האקדמיה ללשון העברית ממעטת לפסוק בענייני ניסוח וסגנון, וגם בעניין זה אין פסיקה מחייבת. הביטוי הנדון מתועד בעיקר למן ספרות ההשכלה, וכבר אז…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

נמנה עם ונמנה על

הוא נמנה עם גדולי הפוסקים או על גדולי הפוסקים? היא נמנית עם צוות הרופאים הבכיר או על צוות הרופאים הבכיר? על פי ההיגיון ועל פי המצוי בלשון המקורות נכון לנקוט במשפטים אלו ובדומיהם את מילת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

לפני ובפני

מילות היחס לפני ובפני קרובות זו לזו, ובהקשרים מסוימים קשה להכריע איזו מהן מתאימה יותר. אף על פי כן אפשר להצביע על הבחנה סדירה למדי ביניהן בעברית הקלסית – בייחוד מספרות חז"ל ואילך. על הבחנה…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

נטיית מילות היחס

כדי להבין את מערכת הנטייה של מילות היחס יש לומר כי מבחינה היסטורית רבות מהן התגלגלו משמות עצם. למשל מילת היחס אַחַר הייתה כנראה בתחילה שם עצם שמשמעו 'גַּב', 'צַד אחורי'. שמות עצם אחרים יצרו…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

את מסכימה לי?

בלשון הדיבור, ובעיקר בלשון הילדים, הצירוף 'להסכים ל־' משמש במשמעות 'להרשות ל־', למשל: "את מסכימה לי ללכת לסרט עם חברים?" "אבא לא הסכים לי לנסוע לבד". ניסוח זה צורם את אוזניהם של רבים, ונשאלנו אם…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

נגד וכנגד

מילת היחס נגד רגילה בלשוננו לציון שלילה והתנגדות, ולצידה משמש לעיתים הצירוף כנגד באותה משמעות. ההבדל בין נגד לכנגד הוא ביסודו הבדל של רובד לשון: נגד בלשון מקרא, כנגד בלשון חז"ל. ואולם בשני רובדי הלשון האלה לא…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

שני נסמכים לסומך אחד

בעברית בת ימינו רווחים מבנים מעין 'מורי ותלמידי הכיתה', 'תלמידי ותלמידות המכללה', 'העלאת והורדת נוסעים', 'חיפוש והפקת גז', 'הכרעת וגזר הדין', 'מספר והיקף ההונאות'. אלו מבני סמיכות שבהם שתי המילים הראשונות הן במעמד נסמך, ואחריהן…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בין ובין

כמה דרכים שביסודן המילה בין משמשות בלשוננו לציון הבחנה וקשר: (1) בין… ובין… (2) בין… ל… (3) בין… לבין (4) בין… ו… שני המבנים הראשונים רוֹוחים במקורות, וכמובן שניהם נכונים גם בימינו. למשל בתיאור הבריאה…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

אודות ועל אודות

המילה אודות משמשת בעברית מן התנ"ך ועד ימינו, ומקובל לפרשה 'דברים', 'עניינים', 'מעשים': "וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי יִצְחָק וַיַּגִּדוּ לוֹ עַל אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ" (בראשית כו, לב), "וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

עליך ועלייך

יש אנשים המתלבטים אם לכתוב 'עליך' או 'עלייך', 'הישגיך' או 'הישגייך' וכדומה. תשובתנו כי שני הכתיבים נכונים אלא שכל אחד מהם מכוון למין אחר: 'עליך' ו'הישגיך' – ביו"ד אחת – מכוונים לזכר, ואילו 'עלייך' ו'הישגייך'…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

מהי המילה הארוכה בעברית

כדי לענות על השאלה מהי המילה הארוכה ביותר בעברית יש להגדיר למה מתכוונים כשאומרים 'מילה'. אם הכוונה לכל רצף של אותיות הכתובות בלי רווח ביניהן והנושאות יחד משמעות מסוימת, אזי יש בעברית מילים ארוכות למדי,…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

על ידי וחלופותיו

צירוף היחס על ידי משמש בעברית הקלסית לציון כלי, אמצעי או מתווך. לדוגמה, בהגדה של פסח נאמר שהקדוש ברוך הוא גאל את ישראל ממצרים "לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף ולא על ידי…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת לך לך – 'את' במשמע 'עם'

"וְגַם לְלוֹט הַהֹלֵךְ אֶת אַבְרָם הָיָה צֹאן וּבָקָר וְאֹהָלִים" (בראשית יג, ה) המילה 'את' היא אחת המילים השכיחות ביותר בעברית. כידוע היא באה לפני מושא ישיר מיודע, כגון 'קראתי את הספר', 'מכרנו את הדירה' –…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

'בנוסף', 'נוסף ל' או 'נוסף על'?

מעיון בתולדות הביטוי נוכל לומר שהגרסה המומלצת היא נוסף על כמו שמקובל בקרב מתקני הלשון בימינו.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בְּתופים וּבִמחולות – חזרה על מילת היחס

בדרך כלל רצוי לחזור על מילת היחס, אך בהחלט יש מקום לשיקול דעתו של הכותב ולנתונים כמו אורך המשפט ומידת הקרבה בין השמות.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

אַחַר, אַחֲרֵי, מֵאֲחוֹרֵי

מן השורש אח"ר מוכרות לנו מילים רבות שמשמען משתלשל ממשמעות יסוד 'ההפך מפנים', 'ההפך של קדימה': אַחֲרוֹן ואַחֲרִית, לְאַחֵר ומְאֻחָר, אָחוֹר אֲחוֹרִי ואֲחוֹרַנִּית, אַחֵר, אַחְרַאי ואַחְרָיוּת. לשלל המילים הללו נוספות מילות יחס נפוצות: אַחַר ("ויהי…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

החל מ־ או החל ב־?

אחת משאלות הניסוח המתגלגלות שוב ושוב לפתחנו היא אם נכון לומר 'החל מ־' או 'החל ב־'. מתברר כי שאלה זו העסיקה מאוד את מתקני הלשון באמצע המאה הקודמת: הם התחבטו בה והביעו דעות סותרות, ומקצתם…
המשך קריאה >>

מאמרים

שלוש בי"תין מפוקפקות: באם, בכדי, נקט ב־

מאמר זה דן בשלושה שימושי לשון שעברו מסלול דומה הן מצד התקן הן מצד ההתפתחות הטבעית בעברית הכתובה. מתיאור תולדותיהם הכותב יוצא למסקנות על צמיחת הבדלי סגנון בעברית החדשה, על מקומם של גופים ממלכתיים ואנשי…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

מדובר על ומדובר ב

נשאלנו אם נכון שהניסוח מדובר על איננו תקני וצריך לומר מדובר ב. האקדמיה ללשון העברית ממעטת לפסוק בענייני ניסוח וסגנון, וגם בעניין זה אין פסיקה מחייבת. הביטוי הנדון מתועד בעיקר למן ספרות ההשכלה, וכבר אז…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

נמנה עם ונמנה על

הוא נמנה עם גדולי הפוסקים או על גדולי הפוסקים? היא נמנית עם צוות הרופאים הבכיר או על צוות הרופאים הבכיר? על פי ההיגיון ועל פי המצוי בלשון המקורות נכון לנקוט במשפטים אלו ובדומיהם את מילת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

לפני ובפני

מילות היחס לפני ובפני קרובות זו לזו, ובהקשרים מסוימים קשה להכריע איזו מהן מתאימה יותר. אף על פי כן אפשר להצביע על הבחנה סדירה למדי ביניהן בעברית הקלסית – בייחוד מספרות חז"ל ואילך. על הבחנה…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

נטיית מילות היחס

כדי להבין את מערכת הנטייה של מילות היחס יש לומר כי מבחינה היסטורית רבות מהן התגלגלו משמות עצם. למשל מילת היחס אַחַר הייתה כנראה בתחילה שם עצם שמשמעו 'גַּב', 'צַד אחורי'. שמות עצם אחרים יצרו…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

את מסכימה לי?

בלשון הדיבור, ובעיקר בלשון הילדים, הצירוף 'להסכים ל־' משמש במשמעות 'להרשות ל־', למשל: "את מסכימה לי ללכת לסרט עם חברים?" "אבא לא הסכים לי לנסוע לבד". ניסוח זה צורם את אוזניהם של רבים, ונשאלנו אם…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

נגד וכנגד

מילת היחס נגד רגילה בלשוננו לציון שלילה והתנגדות, ולצידה משמש לעיתים הצירוף כנגד באותה משמעות. ההבדל בין נגד לכנגד הוא ביסודו הבדל של רובד לשון: נגד בלשון מקרא, כנגד בלשון חז"ל. ואולם בשני רובדי הלשון האלה לא…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

שני נסמכים לסומך אחד

בעברית בת ימינו רווחים מבנים מעין 'מורי ותלמידי הכיתה', 'תלמידי ותלמידות המכללה', 'העלאת והורדת נוסעים', 'חיפוש והפקת גז', 'הכרעת וגזר הדין', 'מספר והיקף ההונאות'. אלו מבני סמיכות שבהם שתי המילים הראשונות הן במעמד נסמך, ואחריהן…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בין ובין

כמה דרכים שביסודן המילה בין משמשות בלשוננו לציון הבחנה וקשר: (1) בין… ובין… (2) בין… ל… (3) בין… לבין (4) בין… ו… שני המבנים הראשונים רוֹוחים במקורות, וכמובן שניהם נכונים גם בימינו. למשל בתיאור הבריאה…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

אודות ועל אודות

המילה אודות משמשת בעברית מן התנ"ך ועד ימינו, ומקובל לפרשה 'דברים', 'עניינים', 'מעשים': "וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי יִצְחָק וַיַּגִּדוּ לוֹ עַל אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ" (בראשית כו, לב), "וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

עליך ועלייך

יש אנשים המתלבטים אם לכתוב 'עליך' או 'עלייך', 'הישגיך' או 'הישגייך' וכדומה. תשובתנו כי שני הכתיבים נכונים אלא שכל אחד מהם מכוון למין אחר: 'עליך' ו'הישגיך' – ביו"ד אחת – מכוונים לזכר, ואילו 'עלייך' ו'הישגייך'…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

מהי המילה הארוכה בעברית

כדי לענות על השאלה מהי המילה הארוכה ביותר בעברית יש להגדיר למה מתכוונים כשאומרים 'מילה'. אם הכוונה לכל רצף של אותיות הכתובות בלי רווח ביניהן והנושאות יחד משמעות מסוימת, אזי יש בעברית מילים ארוכות למדי,…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

על ידי וחלופותיו

צירוף היחס על ידי משמש בעברית הקלסית לציון כלי, אמצעי או מתווך. לדוגמה, בהגדה של פסח נאמר שהקדוש ברוך הוא גאל את ישראל ממצרים "לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף ולא על ידי…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת לך לך – 'את' במשמע 'עם'

"וְגַם לְלוֹט הַהֹלֵךְ אֶת אַבְרָם הָיָה צֹאן וּבָקָר וְאֹהָלִים" (בראשית יג, ה) המילה 'את' היא אחת המילים השכיחות ביותר בעברית. כידוע היא באה לפני מושא ישיר מיודע, כגון 'קראתי את הספר', 'מכרנו את הדירה' –…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

'בנוסף', 'נוסף ל' או 'נוסף על'?

מעיון בתולדות הביטוי נוכל לומר שהגרסה המומלצת היא נוסף על כמו שמקובל בקרב מתקני הלשון בימינו.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בְּתופים וּבִמחולות – חזרה על מילת היחס

בדרך כלל רצוי לחזור על מילת היחס, אך בהחלט יש מקום לשיקול דעתו של הכותב ולנתונים כמו אורך המשפט ומידת הקרבה בין השמות.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

אַחַר, אַחֲרֵי, מֵאֲחוֹרֵי

מן השורש אח"ר מוכרות לנו מילים רבות שמשמען משתלשל ממשמעות יסוד 'ההפך מפנים', 'ההפך של קדימה': אַחֲרוֹן ואַחֲרִית, לְאַחֵר ומְאֻחָר, אָחוֹר אֲחוֹרִי ואֲחוֹרַנִּית, אַחֵר, אַחְרַאי ואַחְרָיוּת. לשלל המילים הללו נוספות מילות יחס נפוצות: אַחַר ("ויהי…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

החל מ־ או החל ב־?

אחת משאלות הניסוח המתגלגלות שוב ושוב לפתחנו היא אם נכון לומר 'החל מ־' או 'החל ב־'. מתברר כי שאלה זו העסיקה מאוד את מתקני הלשון באמצע המאה הקודמת: הם התחבטו בה והביעו דעות סותרות, ומקצתם…
המשך קריאה >>

מאמרים

שלוש בי"תין מפוקפקות: באם, בכדי, נקט ב־

מאמר זה דן בשלושה שימושי לשון שעברו מסלול דומה הן מצד התקן הן מצד ההתפתחות הטבעית בעברית הכתובה. מתיאור תולדותיהם הכותב יוצא למסקנות על צמיחת הבדלי סגנון בעברית החדשה, על מקומם של גופים ממלכתיים ואנשי…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

מדובר על ומדובר ב

נשאלנו אם נכון שהניסוח מדובר על איננו תקני וצריך לומר מדובר ב. האקדמיה ללשון העברית ממעטת לפסוק בענייני ניסוח וסגנון, וגם בעניין זה אין פסיקה מחייבת. הביטוי הנדון מתועד בעיקר למן ספרות ההשכלה, וכבר אז…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

נמנה עם ונמנה על

הוא נמנה עם גדולי הפוסקים או על גדולי הפוסקים? היא נמנית עם צוות הרופאים הבכיר או על צוות הרופאים הבכיר? על פי ההיגיון ועל פי המצוי בלשון המקורות נכון לנקוט במשפטים אלו ובדומיהם את מילת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

לפני ובפני

מילות היחס לפני ובפני קרובות זו לזו, ובהקשרים מסוימים קשה להכריע איזו מהן מתאימה יותר. אף על פי כן אפשר להצביע על הבחנה סדירה למדי ביניהן בעברית הקלסית – בייחוד מספרות חז"ל ואילך. על הבחנה…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

נטיית מילות היחס

כדי להבין את מערכת הנטייה של מילות היחס יש לומר כי מבחינה היסטורית רבות מהן התגלגלו משמות עצם. למשל מילת היחס אַחַר הייתה כנראה בתחילה שם עצם שמשמעו 'גַּב', 'צַד אחורי'. שמות עצם אחרים יצרו…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

את מסכימה לי?

בלשון הדיבור, ובעיקר בלשון הילדים, הצירוף 'להסכים ל־' משמש במשמעות 'להרשות ל־', למשל: "את מסכימה לי ללכת לסרט עם חברים?" "אבא לא הסכים לי לנסוע לבד". ניסוח זה צורם את אוזניהם של רבים, ונשאלנו אם…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

נגד וכנגד

מילת היחס נגד רגילה בלשוננו לציון שלילה והתנגדות, ולצידה משמש לעיתים הצירוף כנגד באותה משמעות. ההבדל בין נגד לכנגד הוא ביסודו הבדל של רובד לשון: נגד בלשון מקרא, כנגד בלשון חז"ל. ואולם בשני רובדי הלשון האלה לא…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

שני נסמכים לסומך אחד

בעברית בת ימינו רווחים מבנים מעין 'מורי ותלמידי הכיתה', 'תלמידי ותלמידות המכללה', 'העלאת והורדת נוסעים', 'חיפוש והפקת גז', 'הכרעת וגזר הדין', 'מספר והיקף ההונאות'. אלו מבני סמיכות שבהם שתי המילים הראשונות הן במעמד נסמך, ואחריהן…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בין ובין

כמה דרכים שביסודן המילה בין משמשות בלשוננו לציון הבחנה וקשר: (1) בין… ובין… (2) בין… ל… (3) בין… לבין (4) בין… ו… שני המבנים הראשונים רוֹוחים במקורות, וכמובן שניהם נכונים גם בימינו. למשל בתיאור הבריאה…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

אודות ועל אודות

המילה אודות משמשת בעברית מן התנ"ך ועד ימינו, ומקובל לפרשה 'דברים', 'עניינים', 'מעשים': "וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי יִצְחָק וַיַּגִּדוּ לוֹ עַל אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ" (בראשית כו, לב), "וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

עליך ועלייך

יש אנשים המתלבטים אם לכתוב 'עליך' או 'עלייך', 'הישגיך' או 'הישגייך' וכדומה. תשובתנו כי שני הכתיבים נכונים אלא שכל אחד מהם מכוון למין אחר: 'עליך' ו'הישגיך' – ביו"ד אחת – מכוונים לזכר, ואילו 'עלייך' ו'הישגייך'…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

מהי המילה הארוכה בעברית

כדי לענות על השאלה מהי המילה הארוכה ביותר בעברית יש להגדיר למה מתכוונים כשאומרים 'מילה'. אם הכוונה לכל רצף של אותיות הכתובות בלי רווח ביניהן והנושאות יחד משמעות מסוימת, אזי יש בעברית מילים ארוכות למדי,…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

על ידי וחלופותיו

צירוף היחס על ידי משמש בעברית הקלסית לציון כלי, אמצעי או מתווך. לדוגמה, בהגדה של פסח נאמר שהקדוש ברוך הוא גאל את ישראל ממצרים "לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף ולא על ידי…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת לך לך – 'את' במשמע 'עם'

"וְגַם לְלוֹט הַהֹלֵךְ אֶת אַבְרָם הָיָה צֹאן וּבָקָר וְאֹהָלִים" (בראשית יג, ה) המילה 'את' היא אחת המילים השכיחות ביותר בעברית. כידוע היא באה לפני מושא ישיר מיודע, כגון 'קראתי את הספר', 'מכרנו את הדירה' –…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

'בנוסף', 'נוסף ל' או 'נוסף על'?

מעיון בתולדות הביטוי נוכל לומר שהגרסה המומלצת היא נוסף על כמו שמקובל בקרב מתקני הלשון בימינו.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בְּתופים וּבִמחולות – חזרה על מילת היחס

בדרך כלל רצוי לחזור על מילת היחס, אך בהחלט יש מקום לשיקול דעתו של הכותב ולנתונים כמו אורך המשפט ומידת הקרבה בין השמות.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

אַחַר, אַחֲרֵי, מֵאֲחוֹרֵי

מן השורש אח"ר מוכרות לנו מילים רבות שמשמען משתלשל ממשמעות יסוד 'ההפך מפנים', 'ההפך של קדימה': אַחֲרוֹן ואַחֲרִית, לְאַחֵר ומְאֻחָר, אָחוֹר אֲחוֹרִי ואֲחוֹרַנִּית, אַחֵר, אַחְרַאי ואַחְרָיוּת. לשלל המילים הללו נוספות מילות יחס נפוצות: אַחַר ("ויהי…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

החל מ־ או החל ב־?

אחת משאלות הניסוח המתגלגלות שוב ושוב לפתחנו היא אם נכון לומר 'החל מ־' או 'החל ב־'. מתברר כי שאלה זו העסיקה מאוד את מתקני הלשון באמצע המאה הקודמת: הם התחבטו בה והביעו דעות סותרות, ומקצתם…
המשך קריאה >>

מאמרים

שלוש בי"תין מפוקפקות: באם, בכדי, נקט ב־

מאמר זה דן בשלושה שימושי לשון שעברו מסלול דומה הן מצד התקן הן מצד ההתפתחות הטבעית בעברית הכתובה. מתיאור תולדותיהם הכותב יוצא למסקנות על צמיחת הבדלי סגנון בעברית החדשה, על מקומם של גופים ממלכתיים ואנשי…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

מדובר על ומדובר ב

נשאלנו אם נכון שהניסוח מדובר על איננו תקני וצריך לומר מדובר ב. האקדמיה ללשון העברית ממעטת לפסוק בענייני ניסוח וסגנון, וגם בעניין זה אין פסיקה מחייבת. הביטוי הנדון מתועד בעיקר למן ספרות ההשכלה, וכבר אז…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

נמנה עם ונמנה על

הוא נמנה עם גדולי הפוסקים או על גדולי הפוסקים? היא נמנית עם צוות הרופאים הבכיר או על צוות הרופאים הבכיר? על פי ההיגיון ועל פי המצוי בלשון המקורות נכון לנקוט במשפטים אלו ובדומיהם את מילת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

לפני ובפני

מילות היחס לפני ובפני קרובות זו לזו, ובהקשרים מסוימים קשה להכריע איזו מהן מתאימה יותר. אף על פי כן אפשר להצביע על הבחנה סדירה למדי ביניהן בעברית הקלסית – בייחוד מספרות חז"ל ואילך. על הבחנה…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

נטיית מילות היחס

כדי להבין את מערכת הנטייה של מילות היחס יש לומר כי מבחינה היסטורית רבות מהן התגלגלו משמות עצם. למשל מילת היחס אַחַר הייתה כנראה בתחילה שם עצם שמשמעו 'גַּב', 'צַד אחורי'. שמות עצם אחרים יצרו…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

את מסכימה לי?

בלשון הדיבור, ובעיקר בלשון הילדים, הצירוף 'להסכים ל־' משמש במשמעות 'להרשות ל־', למשל: "את מסכימה לי ללכת לסרט עם חברים?" "אבא לא הסכים לי לנסוע לבד". ניסוח זה צורם את אוזניהם של רבים, ונשאלנו אם…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

נגד וכנגד

מילת היחס נגד רגילה בלשוננו לציון שלילה והתנגדות, ולצידה משמש לעיתים הצירוף כנגד באותה משמעות. ההבדל בין נגד לכנגד הוא ביסודו הבדל של רובד לשון: נגד בלשון מקרא, כנגד בלשון חז"ל. ואולם בשני רובדי הלשון האלה לא…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

שני נסמכים לסומך אחד

בעברית בת ימינו רווחים מבנים מעין 'מורי ותלמידי הכיתה', 'תלמידי ותלמידות המכללה', 'העלאת והורדת נוסעים', 'חיפוש והפקת גז', 'הכרעת וגזר הדין', 'מספר והיקף ההונאות'. אלו מבני סמיכות שבהם שתי המילים הראשונות הן במעמד נסמך, ואחריהן…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בין ובין

כמה דרכים שביסודן המילה בין משמשות בלשוננו לציון הבחנה וקשר: (1) בין… ובין… (2) בין… ל… (3) בין… לבין (4) בין… ו… שני המבנים הראשונים רוֹוחים במקורות, וכמובן שניהם נכונים גם בימינו. למשל בתיאור הבריאה…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

אודות ועל אודות

המילה אודות משמשת בעברית מן התנ"ך ועד ימינו, ומקובל לפרשה 'דברים', 'עניינים', 'מעשים': "וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי יִצְחָק וַיַּגִּדוּ לוֹ עַל אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ" (בראשית כו, לב), "וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

עליך ועלייך

יש אנשים המתלבטים אם לכתוב 'עליך' או 'עלייך', 'הישגיך' או 'הישגייך' וכדומה. תשובתנו כי שני הכתיבים נכונים אלא שכל אחד מהם מכוון למין אחר: 'עליך' ו'הישגיך' – ביו"ד אחת – מכוונים לזכר, ואילו 'עלייך' ו'הישגייך'…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

מהי המילה הארוכה בעברית

כדי לענות על השאלה מהי המילה הארוכה ביותר בעברית יש להגדיר למה מתכוונים כשאומרים 'מילה'. אם הכוונה לכל רצף של אותיות הכתובות בלי רווח ביניהן והנושאות יחד משמעות מסוימת, אזי יש בעברית מילים ארוכות למדי,…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

על ידי וחלופותיו

צירוף היחס על ידי משמש בעברית הקלסית לציון כלי, אמצעי או מתווך. לדוגמה, בהגדה של פסח נאמר שהקדוש ברוך הוא גאל את ישראל ממצרים "לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף ולא על ידי…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת לך לך – 'את' במשמע 'עם'

"וְגַם לְלוֹט הַהֹלֵךְ אֶת אַבְרָם הָיָה צֹאן וּבָקָר וְאֹהָלִים" (בראשית יג, ה) המילה 'את' היא אחת המילים השכיחות ביותר בעברית. כידוע היא באה לפני מושא ישיר מיודע, כגון 'קראתי את הספר', 'מכרנו את הדירה' –…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

'בנוסף', 'נוסף ל' או 'נוסף על'?

מעיון בתולדות הביטוי נוכל לומר שהגרסה המומלצת היא נוסף על כמו שמקובל בקרב מתקני הלשון בימינו.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בְּתופים וּבִמחולות – חזרה על מילת היחס

בדרך כלל רצוי לחזור על מילת היחס, אך בהחלט יש מקום לשיקול דעתו של הכותב ולנתונים כמו אורך המשפט ומידת הקרבה בין השמות.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

אַחַר, אַחֲרֵי, מֵאֲחוֹרֵי

מן השורש אח"ר מוכרות לנו מילים רבות שמשמען משתלשל ממשמעות יסוד 'ההפך מפנים', 'ההפך של קדימה': אַחֲרוֹן ואַחֲרִית, לְאַחֵר ומְאֻחָר, אָחוֹר אֲחוֹרִי ואֲחוֹרַנִּית, אַחֵר, אַחְרַאי ואַחְרָיוּת. לשלל המילים הללו נוספות מילות יחס נפוצות: אַחַר ("ויהי…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

החל מ־ או החל ב־?

אחת משאלות הניסוח המתגלגלות שוב ושוב לפתחנו היא אם נכון לומר 'החל מ־' או 'החל ב־'. מתברר כי שאלה זו העסיקה מאוד את מתקני הלשון באמצע המאה הקודמת: הם התחבטו בה והביעו דעות סותרות, ומקצתם…
המשך קריאה >>

מאמרים

שלוש בי"תין מפוקפקות: באם, בכדי, נקט ב־

מאמר זה דן בשלושה שימושי לשון שעברו מסלול דומה הן מצד התקן הן מצד ההתפתחות הטבעית בעברית הכתובה. מתיאור תולדותיהם הכותב יוצא למסקנות על צמיחת הבדלי סגנון בעברית החדשה, על מקומם של גופים ממלכתיים ואנשי…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

מדובר על ומדובר ב

נשאלנו אם נכון שהניסוח מדובר על איננו תקני וצריך לומר מדובר ב. האקדמיה ללשון העברית ממעטת לפסוק בענייני ניסוח וסגנון, וגם בעניין זה אין פסיקה מחייבת. הביטוי הנדון מתועד בעיקר למן ספרות ההשכלה, וכבר אז…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

נמנה עם ונמנה על

הוא נמנה עם גדולי הפוסקים או על גדולי הפוסקים? היא נמנית עם צוות הרופאים הבכיר או על צוות הרופאים הבכיר? על פי ההיגיון ועל פי המצוי בלשון המקורות נכון לנקוט במשפטים אלו ובדומיהם את מילת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

לפני ובפני

מילות היחס לפני ובפני קרובות זו לזו, ובהקשרים מסוימים קשה להכריע איזו מהן מתאימה יותר. אף על פי כן אפשר להצביע על הבחנה סדירה למדי ביניהן בעברית הקלסית – בייחוד מספרות חז"ל ואילך. על הבחנה…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

נטיית מילות היחס

כדי להבין את מערכת הנטייה של מילות היחס יש לומר כי מבחינה היסטורית רבות מהן התגלגלו משמות עצם. למשל מילת היחס אַחַר הייתה כנראה בתחילה שם עצם שמשמעו 'גַּב', 'צַד אחורי'. שמות עצם אחרים יצרו…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

את מסכימה לי?

בלשון הדיבור, ובעיקר בלשון הילדים, הצירוף 'להסכים ל־' משמש במשמעות 'להרשות ל־', למשל: "את מסכימה לי ללכת לסרט עם חברים?" "אבא לא הסכים לי לנסוע לבד". ניסוח זה צורם את אוזניהם של רבים, ונשאלנו אם…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

נגד וכנגד

מילת היחס נגד רגילה בלשוננו לציון שלילה והתנגדות, ולצידה משמש לעיתים הצירוף כנגד באותה משמעות. ההבדל בין נגד לכנגד הוא ביסודו הבדל של רובד לשון: נגד בלשון מקרא, כנגד בלשון חז"ל. ואולם בשני רובדי הלשון האלה לא…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

שני נסמכים לסומך אחד

בעברית בת ימינו רווחים מבנים מעין 'מורי ותלמידי הכיתה', 'תלמידי ותלמידות המכללה', 'העלאת והורדת נוסעים', 'חיפוש והפקת גז', 'הכרעת וגזר הדין', 'מספר והיקף ההונאות'. אלו מבני סמיכות שבהם שתי המילים הראשונות הן במעמד נסמך, ואחריהן…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בין ובין

כמה דרכים שביסודן המילה בין משמשות בלשוננו לציון הבחנה וקשר: (1) בין… ובין… (2) בין… ל… (3) בין… לבין (4) בין… ו… שני המבנים הראשונים רוֹוחים במקורות, וכמובן שניהם נכונים גם בימינו. למשל בתיאור הבריאה…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

אודות ועל אודות

המילה אודות משמשת בעברית מן התנ"ך ועד ימינו, ומקובל לפרשה 'דברים', 'עניינים', 'מעשים': "וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי יִצְחָק וַיַּגִּדוּ לוֹ עַל אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ" (בראשית כו, לב), "וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

עליך ועלייך

יש אנשים המתלבטים אם לכתוב 'עליך' או 'עלייך', 'הישגיך' או 'הישגייך' וכדומה. תשובתנו כי שני הכתיבים נכונים אלא שכל אחד מהם מכוון למין אחר: 'עליך' ו'הישגיך' – ביו"ד אחת – מכוונים לזכר, ואילו 'עלייך' ו'הישגייך'…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

מהי המילה הארוכה בעברית

כדי לענות על השאלה מהי המילה הארוכה ביותר בעברית יש להגדיר למה מתכוונים כשאומרים 'מילה'. אם הכוונה לכל רצף של אותיות הכתובות בלי רווח ביניהן והנושאות יחד משמעות מסוימת, אזי יש בעברית מילים ארוכות למדי,…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

על ידי וחלופותיו

צירוף היחס על ידי משמש בעברית הקלסית לציון כלי, אמצעי או מתווך. לדוגמה, בהגדה של פסח נאמר שהקדוש ברוך הוא גאל את ישראל ממצרים "לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף ולא על ידי…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת לך לך – 'את' במשמע 'עם'

"וְגַם לְלוֹט הַהֹלֵךְ אֶת אַבְרָם הָיָה צֹאן וּבָקָר וְאֹהָלִים" (בראשית יג, ה) המילה 'את' היא אחת המילים השכיחות ביותר בעברית. כידוע היא באה לפני מושא ישיר מיודע, כגון 'קראתי את הספר', 'מכרנו את הדירה' –…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

'בנוסף', 'נוסף ל' או 'נוסף על'?

מעיון בתולדות הביטוי נוכל לומר שהגרסה המומלצת היא נוסף על כמו שמקובל בקרב מתקני הלשון בימינו.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בְּתופים וּבִמחולות – חזרה על מילת היחס

בדרך כלל רצוי לחזור על מילת היחס, אך בהחלט יש מקום לשיקול דעתו של הכותב ולנתונים כמו אורך המשפט ומידת הקרבה בין השמות.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

אַחַר, אַחֲרֵי, מֵאֲחוֹרֵי

מן השורש אח"ר מוכרות לנו מילים רבות שמשמען משתלשל ממשמעות יסוד 'ההפך מפנים', 'ההפך של קדימה': אַחֲרוֹן ואַחֲרִית, לְאַחֵר ומְאֻחָר, אָחוֹר אֲחוֹרִי ואֲחוֹרַנִּית, אַחֵר, אַחְרַאי ואַחְרָיוּת. לשלל המילים הללו נוספות מילות יחס נפוצות: אַחַר ("ויהי…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

החל מ־ או החל ב־?

אחת משאלות הניסוח המתגלגלות שוב ושוב לפתחנו היא אם נכון לומר 'החל מ־' או 'החל ב־'. מתברר כי שאלה זו העסיקה מאוד את מתקני הלשון באמצע המאה הקודמת: הם התחבטו בה והביעו דעות סותרות, ומקצתם…
המשך קריאה >>

מאמרים

שלוש בי"תין מפוקפקות: באם, בכדי, נקט ב־

מאמר זה דן בשלושה שימושי לשון שעברו מסלול דומה הן מצד התקן הן מצד ההתפתחות הטבעית בעברית הכתובה. מתיאור תולדותיהם הכותב יוצא למסקנות על צמיחת הבדלי סגנון בעברית החדשה, על מקומם של גופים ממלכתיים ואנשי…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

מדובר על ומדובר ב

נשאלנו אם נכון שהניסוח מדובר על איננו תקני וצריך לומר מדובר ב. האקדמיה ללשון העברית ממעטת לפסוק בענייני ניסוח וסגנון, וגם בעניין זה אין פסיקה מחייבת. הביטוי הנדון מתועד בעיקר למן ספרות ההשכלה, וכבר אז…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

נמנה עם ונמנה על

הוא נמנה עם גדולי הפוסקים או על גדולי הפוסקים? היא נמנית עם צוות הרופאים הבכיר או על צוות הרופאים הבכיר? על פי ההיגיון ועל פי המצוי בלשון המקורות נכון לנקוט במשפטים אלו ובדומיהם את מילת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

לפני ובפני

מילות היחס לפני ובפני קרובות זו לזו, ובהקשרים מסוימים קשה להכריע איזו מהן מתאימה יותר. אף על פי כן אפשר להצביע על הבחנה סדירה למדי ביניהן בעברית הקלסית – בייחוד מספרות חז"ל ואילך. על הבחנה…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

נטיית מילות היחס

כדי להבין את מערכת הנטייה של מילות היחס יש לומר כי מבחינה היסטורית רבות מהן התגלגלו משמות עצם. למשל מילת היחס אַחַר הייתה כנראה בתחילה שם עצם שמשמעו 'גַּב', 'צַד אחורי'. שמות עצם אחרים יצרו…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

את מסכימה לי?

בלשון הדיבור, ובעיקר בלשון הילדים, הצירוף 'להסכים ל־' משמש במשמעות 'להרשות ל־', למשל: "את מסכימה לי ללכת לסרט עם חברים?" "אבא לא הסכים לי לנסוע לבד". ניסוח זה צורם את אוזניהם של רבים, ונשאלנו אם…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

נגד וכנגד

מילת היחס נגד רגילה בלשוננו לציון שלילה והתנגדות, ולצידה משמש לעיתים הצירוף כנגד באותה משמעות. ההבדל בין נגד לכנגד הוא ביסודו הבדל של רובד לשון: נגד בלשון מקרא, כנגד בלשון חז"ל. ואולם בשני רובדי הלשון האלה לא…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

שני נסמכים לסומך אחד

בעברית בת ימינו רווחים מבנים מעין 'מורי ותלמידי הכיתה', 'תלמידי ותלמידות המכללה', 'העלאת והורדת נוסעים', 'חיפוש והפקת גז', 'הכרעת וגזר הדין', 'מספר והיקף ההונאות'. אלו מבני סמיכות שבהם שתי המילים הראשונות הן במעמד נסמך, ואחריהן…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בין ובין

כמה דרכים שביסודן המילה בין משמשות בלשוננו לציון הבחנה וקשר: (1) בין… ובין… (2) בין… ל… (3) בין… לבין (4) בין… ו… שני המבנים הראשונים רוֹוחים במקורות, וכמובן שניהם נכונים גם בימינו. למשל בתיאור הבריאה…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

אודות ועל אודות

המילה אודות משמשת בעברית מן התנ"ך ועד ימינו, ומקובל לפרשה 'דברים', 'עניינים', 'מעשים': "וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי יִצְחָק וַיַּגִּדוּ לוֹ עַל אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ" (בראשית כו, לב), "וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

עליך ועלייך

יש אנשים המתלבטים אם לכתוב 'עליך' או 'עלייך', 'הישגיך' או 'הישגייך' וכדומה. תשובתנו כי שני הכתיבים נכונים אלא שכל אחד מהם מכוון למין אחר: 'עליך' ו'הישגיך' – ביו"ד אחת – מכוונים לזכר, ואילו 'עלייך' ו'הישגייך'…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

מהי המילה הארוכה בעברית

כדי לענות על השאלה מהי המילה הארוכה ביותר בעברית יש להגדיר למה מתכוונים כשאומרים 'מילה'. אם הכוונה לכל רצף של אותיות הכתובות בלי רווח ביניהן והנושאות יחד משמעות מסוימת, אזי יש בעברית מילים ארוכות למדי,…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

על ידי וחלופותיו

צירוף היחס על ידי משמש בעברית הקלסית לציון כלי, אמצעי או מתווך. לדוגמה, בהגדה של פסח נאמר שהקדוש ברוך הוא גאל את ישראל ממצרים "לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף ולא על ידי…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת לך לך – 'את' במשמע 'עם'

"וְגַם לְלוֹט הַהֹלֵךְ אֶת אַבְרָם הָיָה צֹאן וּבָקָר וְאֹהָלִים" (בראשית יג, ה) המילה 'את' היא אחת המילים השכיחות ביותר בעברית. כידוע היא באה לפני מושא ישיר מיודע, כגון 'קראתי את הספר', 'מכרנו את הדירה' –…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

'בנוסף', 'נוסף ל' או 'נוסף על'?

מעיון בתולדות הביטוי נוכל לומר שהגרסה המומלצת היא נוסף על כמו שמקובל בקרב מתקני הלשון בימינו.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בְּתופים וּבִמחולות – חזרה על מילת היחס

בדרך כלל רצוי לחזור על מילת היחס, אך בהחלט יש מקום לשיקול דעתו של הכותב ולנתונים כמו אורך המשפט ומידת הקרבה בין השמות.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

אַחַר, אַחֲרֵי, מֵאֲחוֹרֵי

מן השורש אח"ר מוכרות לנו מילים רבות שמשמען משתלשל ממשמעות יסוד 'ההפך מפנים', 'ההפך של קדימה': אַחֲרוֹן ואַחֲרִית, לְאַחֵר ומְאֻחָר, אָחוֹר אֲחוֹרִי ואֲחוֹרַנִּית, אַחֵר, אַחְרַאי ואַחְרָיוּת. לשלל המילים הללו נוספות מילות יחס נפוצות: אַחַר ("ויהי…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

החל מ־ או החל ב־?

אחת משאלות הניסוח המתגלגלות שוב ושוב לפתחנו היא אם נכון לומר 'החל מ־' או 'החל ב־'. מתברר כי שאלה זו העסיקה מאוד את מתקני הלשון באמצע המאה הקודמת: הם התחבטו בה והביעו דעות סותרות, ומקצתם…
המשך קריאה >>

מאמרים

שלוש בי"תין מפוקפקות: באם, בכדי, נקט ב־

מאמר זה דן בשלושה שימושי לשון שעברו מסלול דומה הן מצד התקן הן מצד ההתפתחות הטבעית בעברית הכתובה. מתיאור תולדותיהם הכותב יוצא למסקנות על צמיחת הבדלי סגנון בעברית החדשה, על מקומם של גופים ממלכתיים ואנשי…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

מדובר על ומדובר ב

נשאלנו אם נכון שהניסוח מדובר על איננו תקני וצריך לומר מדובר ב. האקדמיה ללשון העברית ממעטת לפסוק בענייני ניסוח וסגנון, וגם בעניין זה אין פסיקה מחייבת. הביטוי הנדון מתועד בעיקר למן ספרות ההשכלה, וכבר אז…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

נמנה עם ונמנה על

הוא נמנה עם גדולי הפוסקים או על גדולי הפוסקים? היא נמנית עם צוות הרופאים הבכיר או על צוות הרופאים הבכיר? על פי ההיגיון ועל פי המצוי בלשון המקורות נכון לנקוט במשפטים אלו ובדומיהם את מילת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

לפני ובפני

מילות היחס לפני ובפני קרובות זו לזו, ובהקשרים מסוימים קשה להכריע איזו מהן מתאימה יותר. אף על פי כן אפשר להצביע על הבחנה סדירה למדי ביניהן בעברית הקלסית – בייחוד מספרות חז"ל ואילך. על הבחנה…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

נטיית מילות היחס

כדי להבין את מערכת הנטייה של מילות היחס יש לומר כי מבחינה היסטורית רבות מהן התגלגלו משמות עצם. למשל מילת היחס אַחַר הייתה כנראה בתחילה שם עצם שמשמעו 'גַּב', 'צַד אחורי'. שמות עצם אחרים יצרו…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

את מסכימה לי?

בלשון הדיבור, ובעיקר בלשון הילדים, הצירוף 'להסכים ל־' משמש במשמעות 'להרשות ל־', למשל: "את מסכימה לי ללכת לסרט עם חברים?" "אבא לא הסכים לי לנסוע לבד". ניסוח זה צורם את אוזניהם של רבים, ונשאלנו אם…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

נגד וכנגד

מילת היחס נגד רגילה בלשוננו לציון שלילה והתנגדות, ולצידה משמש לעיתים הצירוף כנגד באותה משמעות. ההבדל בין נגד לכנגד הוא ביסודו הבדל של רובד לשון: נגד בלשון מקרא, כנגד בלשון חז"ל. ואולם בשני רובדי הלשון האלה לא…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

שני נסמכים לסומך אחד

בעברית בת ימינו רווחים מבנים מעין 'מורי ותלמידי הכיתה', 'תלמידי ותלמידות המכללה', 'העלאת והורדת נוסעים', 'חיפוש והפקת גז', 'הכרעת וגזר הדין', 'מספר והיקף ההונאות'. אלו מבני סמיכות שבהם שתי המילים הראשונות הן במעמד נסמך, ואחריהן…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בין ובין

כמה דרכים שביסודן המילה בין משמשות בלשוננו לציון הבחנה וקשר: (1) בין… ובין… (2) בין… ל… (3) בין… לבין (4) בין… ו… שני המבנים הראשונים רוֹוחים במקורות, וכמובן שניהם נכונים גם בימינו. למשל בתיאור הבריאה…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

אודות ועל אודות

המילה אודות משמשת בעברית מן התנ"ך ועד ימינו, ומקובל לפרשה 'דברים', 'עניינים', 'מעשים': "וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי יִצְחָק וַיַּגִּדוּ לוֹ עַל אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ" (בראשית כו, לב), "וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

עליך ועלייך

יש אנשים המתלבטים אם לכתוב 'עליך' או 'עלייך', 'הישגיך' או 'הישגייך' וכדומה. תשובתנו כי שני הכתיבים נכונים אלא שכל אחד מהם מכוון למין אחר: 'עליך' ו'הישגיך' – ביו"ד אחת – מכוונים לזכר, ואילו 'עלייך' ו'הישגייך'…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

מהי המילה הארוכה בעברית

כדי לענות על השאלה מהי המילה הארוכה ביותר בעברית יש להגדיר למה מתכוונים כשאומרים 'מילה'. אם הכוונה לכל רצף של אותיות הכתובות בלי רווח ביניהן והנושאות יחד משמעות מסוימת, אזי יש בעברית מילים ארוכות למדי,…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

על ידי וחלופותיו

צירוף היחס על ידי משמש בעברית הקלסית לציון כלי, אמצעי או מתווך. לדוגמה, בהגדה של פסח נאמר שהקדוש ברוך הוא גאל את ישראל ממצרים "לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף ולא על ידי…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת לך לך – 'את' במשמע 'עם'

"וְגַם לְלוֹט הַהֹלֵךְ אֶת אַבְרָם הָיָה צֹאן וּבָקָר וְאֹהָלִים" (בראשית יג, ה) המילה 'את' היא אחת המילים השכיחות ביותר בעברית. כידוע היא באה לפני מושא ישיר מיודע, כגון 'קראתי את הספר', 'מכרנו את הדירה' –…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

'בנוסף', 'נוסף ל' או 'נוסף על'?

מעיון בתולדות הביטוי נוכל לומר שהגרסה המומלצת היא נוסף על כמו שמקובל בקרב מתקני הלשון בימינו.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בְּתופים וּבִמחולות – חזרה על מילת היחס

בדרך כלל רצוי לחזור על מילת היחס, אך בהחלט יש מקום לשיקול דעתו של הכותב ולנתונים כמו אורך המשפט ומידת הקרבה בין השמות.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

אַחַר, אַחֲרֵי, מֵאֲחוֹרֵי

מן השורש אח"ר מוכרות לנו מילים רבות שמשמען משתלשל ממשמעות יסוד 'ההפך מפנים', 'ההפך של קדימה': אַחֲרוֹן ואַחֲרִית, לְאַחֵר ומְאֻחָר, אָחוֹר אֲחוֹרִי ואֲחוֹרַנִּית, אַחֵר, אַחְרַאי ואַחְרָיוּת. לשלל המילים הללו נוספות מילות יחס נפוצות: אַחַר ("ויהי…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

החל מ־ או החל ב־?

אחת משאלות הניסוח המתגלגלות שוב ושוב לפתחנו היא אם נכון לומר 'החל מ־' או 'החל ב־'. מתברר כי שאלה זו העסיקה מאוד את מתקני הלשון באמצע המאה הקודמת: הם התחבטו בה והביעו דעות סותרות, ומקצתם…
המשך קריאה >>

מאמרים

שלוש בי"תין מפוקפקות: באם, בכדי, נקט ב־

מאמר זה דן בשלושה שימושי לשון שעברו מסלול דומה הן מצד התקן הן מצד ההתפתחות הטבעית בעברית הכתובה. מתיאור תולדותיהם הכותב יוצא למסקנות על צמיחת הבדלי סגנון בעברית החדשה, על מקומם של גופים ממלכתיים ואנשי…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

מדובר על ומדובר ב

נשאלנו אם נכון שהניסוח מדובר על איננו תקני וצריך לומר מדובר ב. האקדמיה ללשון העברית ממעטת לפסוק בענייני ניסוח וסגנון, וגם בעניין זה אין פסיקה מחייבת. הביטוי הנדון מתועד בעיקר למן ספרות ההשכלה, וכבר אז…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

נמנה עם ונמנה על

הוא נמנה עם גדולי הפוסקים או על גדולי הפוסקים? היא נמנית עם צוות הרופאים הבכיר או על צוות הרופאים הבכיר? על פי ההיגיון ועל פי המצוי בלשון המקורות נכון לנקוט במשפטים אלו ובדומיהם את מילת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

לפני ובפני

מילות היחס לפני ובפני קרובות זו לזו, ובהקשרים מסוימים קשה להכריע איזו מהן מתאימה יותר. אף על פי כן אפשר להצביע על הבחנה סדירה למדי ביניהן בעברית הקלסית – בייחוד מספרות חז"ל ואילך. על הבחנה…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

נטיית מילות היחס

כדי להבין את מערכת הנטייה של מילות היחס יש לומר כי מבחינה היסטורית רבות מהן התגלגלו משמות עצם. למשל מילת היחס אַחַר הייתה כנראה בתחילה שם עצם שמשמעו 'גַּב', 'צַד אחורי'. שמות עצם אחרים יצרו…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

את מסכימה לי?

בלשון הדיבור, ובעיקר בלשון הילדים, הצירוף 'להסכים ל־' משמש במשמעות 'להרשות ל־', למשל: "את מסכימה לי ללכת לסרט עם חברים?" "אבא לא הסכים לי לנסוע לבד". ניסוח זה צורם את אוזניהם של רבים, ונשאלנו אם…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

נגד וכנגד

מילת היחס נגד רגילה בלשוננו לציון שלילה והתנגדות, ולצידה משמש לעיתים הצירוף כנגד באותה משמעות. ההבדל בין נגד לכנגד הוא ביסודו הבדל של רובד לשון: נגד בלשון מקרא, כנגד בלשון חז"ל. ואולם בשני רובדי הלשון האלה לא…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

שני נסמכים לסומך אחד

בעברית בת ימינו רווחים מבנים מעין 'מורי ותלמידי הכיתה', 'תלמידי ותלמידות המכללה', 'העלאת והורדת נוסעים', 'חיפוש והפקת גז', 'הכרעת וגזר הדין', 'מספר והיקף ההונאות'. אלו מבני סמיכות שבהם שתי המילים הראשונות הן במעמד נסמך, ואחריהן…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בין ובין

כמה דרכים שביסודן המילה בין משמשות בלשוננו לציון הבחנה וקשר: (1) בין… ובין… (2) בין… ל… (3) בין… לבין (4) בין… ו… שני המבנים הראשונים רוֹוחים במקורות, וכמובן שניהם נכונים גם בימינו. למשל בתיאור הבריאה…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

אודות ועל אודות

המילה אודות משמשת בעברית מן התנ"ך ועד ימינו, ומקובל לפרשה 'דברים', 'עניינים', 'מעשים': "וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי יִצְחָק וַיַּגִּדוּ לוֹ עַל אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ" (בראשית כו, לב), "וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

עליך ועלייך

יש אנשים המתלבטים אם לכתוב 'עליך' או 'עלייך', 'הישגיך' או 'הישגייך' וכדומה. תשובתנו כי שני הכתיבים נכונים אלא שכל אחד מהם מכוון למין אחר: 'עליך' ו'הישגיך' – ביו"ד אחת – מכוונים לזכר, ואילו 'עלייך' ו'הישגייך'…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

מהי המילה הארוכה בעברית

כדי לענות על השאלה מהי המילה הארוכה ביותר בעברית יש להגדיר למה מתכוונים כשאומרים 'מילה'. אם הכוונה לכל רצף של אותיות הכתובות בלי רווח ביניהן והנושאות יחד משמעות מסוימת, אזי יש בעברית מילים ארוכות למדי,…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

על ידי וחלופותיו

צירוף היחס על ידי משמש בעברית הקלסית לציון כלי, אמצעי או מתווך. לדוגמה, בהגדה של פסח נאמר שהקדוש ברוך הוא גאל את ישראל ממצרים "לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף ולא על ידי…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת לך לך – 'את' במשמע 'עם'

"וְגַם לְלוֹט הַהֹלֵךְ אֶת אַבְרָם הָיָה צֹאן וּבָקָר וְאֹהָלִים" (בראשית יג, ה) המילה 'את' היא אחת המילים השכיחות ביותר בעברית. כידוע היא באה לפני מושא ישיר מיודע, כגון 'קראתי את הספר', 'מכרנו את הדירה' –…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

'בנוסף', 'נוסף ל' או 'נוסף על'?

מעיון בתולדות הביטוי נוכל לומר שהגרסה המומלצת היא נוסף על כמו שמקובל בקרב מתקני הלשון בימינו.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בְּתופים וּבִמחולות – חזרה על מילת היחס

בדרך כלל רצוי לחזור על מילת היחס, אך בהחלט יש מקום לשיקול דעתו של הכותב ולנתונים כמו אורך המשפט ומידת הקרבה בין השמות.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

אַחַר, אַחֲרֵי, מֵאֲחוֹרֵי

מן השורש אח"ר מוכרות לנו מילים רבות שמשמען משתלשל ממשמעות יסוד 'ההפך מפנים', 'ההפך של קדימה': אַחֲרוֹן ואַחֲרִית, לְאַחֵר ומְאֻחָר, אָחוֹר אֲחוֹרִי ואֲחוֹרַנִּית, אַחֵר, אַחְרַאי ואַחְרָיוּת. לשלל המילים הללו נוספות מילות יחס נפוצות: אַחַר ("ויהי…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

החל מ־ או החל ב־?

אחת משאלות הניסוח המתגלגלות שוב ושוב לפתחנו היא אם נכון לומר 'החל מ־' או 'החל ב־'. מתברר כי שאלה זו העסיקה מאוד את מתקני הלשון באמצע המאה הקודמת: הם התחבטו בה והביעו דעות סותרות, ומקצתם…
המשך קריאה >>

מאמרים

שלוש בי"תין מפוקפקות: באם, בכדי, נקט ב־

מאמר זה דן בשלושה שימושי לשון שעברו מסלול דומה הן מצד התקן הן מצד ההתפתחות הטבעית בעברית הכתובה. מתיאור תולדותיהם הכותב יוצא למסקנות על צמיחת הבדלי סגנון בעברית החדשה, על מקומם של גופים ממלכתיים ואנשי…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

מדובר על ומדובר ב

נשאלנו אם נכון שהניסוח מדובר על איננו תקני וצריך לומר מדובר ב. האקדמיה ללשון העברית ממעטת לפסוק בענייני ניסוח וסגנון, וגם בעניין זה אין פסיקה מחייבת. הביטוי הנדון מתועד בעיקר למן ספרות ההשכלה, וכבר אז…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

נמנה עם ונמנה על

הוא נמנה עם גדולי הפוסקים או על גדולי הפוסקים? היא נמנית עם צוות הרופאים הבכיר או על צוות הרופאים הבכיר? על פי ההיגיון ועל פי המצוי בלשון המקורות נכון לנקוט במשפטים אלו ובדומיהם את מילת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

לפני ובפני

מילות היחס לפני ובפני קרובות זו לזו, ובהקשרים מסוימים קשה להכריע איזו מהן מתאימה יותר. אף על פי כן אפשר להצביע על הבחנה סדירה למדי ביניהן בעברית הקלסית – בייחוד מספרות חז"ל ואילך. על הבחנה…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

נטיית מילות היחס

כדי להבין את מערכת הנטייה של מילות היחס יש לומר כי מבחינה היסטורית רבות מהן התגלגלו משמות עצם. למשל מילת היחס אַחַר הייתה כנראה בתחילה שם עצם שמשמעו 'גַּב', 'צַד אחורי'. שמות עצם אחרים יצרו…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

את מסכימה לי?

בלשון הדיבור, ובעיקר בלשון הילדים, הצירוף 'להסכים ל־' משמש במשמעות 'להרשות ל־', למשל: "את מסכימה לי ללכת לסרט עם חברים?" "אבא לא הסכים לי לנסוע לבד". ניסוח זה צורם את אוזניהם של רבים, ונשאלנו אם…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

נגד וכנגד

מילת היחס נגד רגילה בלשוננו לציון שלילה והתנגדות, ולצידה משמש לעיתים הצירוף כנגד באותה משמעות. ההבדל בין נגד לכנגד הוא ביסודו הבדל של רובד לשון: נגד בלשון מקרא, כנגד בלשון חז"ל. ואולם בשני רובדי הלשון האלה לא…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

שני נסמכים לסומך אחד

בעברית בת ימינו רווחים מבנים מעין 'מורי ותלמידי הכיתה', 'תלמידי ותלמידות המכללה', 'העלאת והורדת נוסעים', 'חיפוש והפקת גז', 'הכרעת וגזר הדין', 'מספר והיקף ההונאות'. אלו מבני סמיכות שבהם שתי המילים הראשונות הן במעמד נסמך, ואחריהן…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בין ובין

כמה דרכים שביסודן המילה בין משמשות בלשוננו לציון הבחנה וקשר: (1) בין… ובין… (2) בין… ל… (3) בין… לבין (4) בין… ו… שני המבנים הראשונים רוֹוחים במקורות, וכמובן שניהם נכונים גם בימינו. למשל בתיאור הבריאה…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

אודות ועל אודות

המילה אודות משמשת בעברית מן התנ"ך ועד ימינו, ומקובל לפרשה 'דברים', 'עניינים', 'מעשים': "וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי יִצְחָק וַיַּגִּדוּ לוֹ עַל אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ" (בראשית כו, לב), "וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

עליך ועלייך

יש אנשים המתלבטים אם לכתוב 'עליך' או 'עלייך', 'הישגיך' או 'הישגייך' וכדומה. תשובתנו כי שני הכתיבים נכונים אלא שכל אחד מהם מכוון למין אחר: 'עליך' ו'הישגיך' – ביו"ד אחת – מכוונים לזכר, ואילו 'עלייך' ו'הישגייך'…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

מהי המילה הארוכה בעברית

כדי לענות על השאלה מהי המילה הארוכה ביותר בעברית יש להגדיר למה מתכוונים כשאומרים 'מילה'. אם הכוונה לכל רצף של אותיות הכתובות בלי רווח ביניהן והנושאות יחד משמעות מסוימת, אזי יש בעברית מילים ארוכות למדי,…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

על ידי וחלופותיו

צירוף היחס על ידי משמש בעברית הקלסית לציון כלי, אמצעי או מתווך. לדוגמה, בהגדה של פסח נאמר שהקדוש ברוך הוא גאל את ישראל ממצרים "לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף ולא על ידי…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת לך לך – 'את' במשמע 'עם'

"וְגַם לְלוֹט הַהֹלֵךְ אֶת אַבְרָם הָיָה צֹאן וּבָקָר וְאֹהָלִים" (בראשית יג, ה) המילה 'את' היא אחת המילים השכיחות ביותר בעברית. כידוע היא באה לפני מושא ישיר מיודע, כגון 'קראתי את הספר', 'מכרנו את הדירה' –…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

'בנוסף', 'נוסף ל' או 'נוסף על'?

מעיון בתולדות הביטוי נוכל לומר שהגרסה המומלצת היא נוסף על כמו שמקובל בקרב מתקני הלשון בימינו.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בְּתופים וּבִמחולות – חזרה על מילת היחס

בדרך כלל רצוי לחזור על מילת היחס, אך בהחלט יש מקום לשיקול דעתו של הכותב ולנתונים כמו אורך המשפט ומידת הקרבה בין השמות.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

אַחַר, אַחֲרֵי, מֵאֲחוֹרֵי

מן השורש אח"ר מוכרות לנו מילים רבות שמשמען משתלשל ממשמעות יסוד 'ההפך מפנים', 'ההפך של קדימה': אַחֲרוֹן ואַחֲרִית, לְאַחֵר ומְאֻחָר, אָחוֹר אֲחוֹרִי ואֲחוֹרַנִּית, אַחֵר, אַחְרַאי ואַחְרָיוּת. לשלל המילים הללו נוספות מילות יחס נפוצות: אַחַר ("ויהי…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

החל מ־ או החל ב־?

אחת משאלות הניסוח המתגלגלות שוב ושוב לפתחנו היא אם נכון לומר 'החל מ־' או 'החל ב־'. מתברר כי שאלה זו העסיקה מאוד את מתקני הלשון באמצע המאה הקודמת: הם התחבטו בה והביעו דעות סותרות, ומקצתם…
המשך קריאה >>

מאמרים

שלוש בי"תין מפוקפקות: באם, בכדי, נקט ב־

מאמר זה דן בשלושה שימושי לשון שעברו מסלול דומה הן מצד התקן הן מצד ההתפתחות הטבעית בעברית הכתובה. מתיאור תולדותיהם הכותב יוצא למסקנות על צמיחת הבדלי סגנון בעברית החדשה, על מקומם של גופים ממלכתיים ואנשי…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

מדובר על ומדובר ב

נשאלנו אם נכון שהניסוח מדובר על איננו תקני וצריך לומר מדובר ב. האקדמיה ללשון העברית ממעטת לפסוק בענייני ניסוח וסגנון, וגם בעניין זה אין פסיקה מחייבת. הביטוי הנדון מתועד בעיקר למן ספרות ההשכלה, וכבר אז…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

נמנה עם ונמנה על

הוא נמנה עם גדולי הפוסקים או על גדולי הפוסקים? היא נמנית עם צוות הרופאים הבכיר או על צוות הרופאים הבכיר? על פי ההיגיון ועל פי המצוי בלשון המקורות נכון לנקוט במשפטים אלו ובדומיהם את מילת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

לפני ובפני

מילות היחס לפני ובפני קרובות זו לזו, ובהקשרים מסוימים קשה להכריע איזו מהן מתאימה יותר. אף על פי כן אפשר להצביע על הבחנה סדירה למדי ביניהן בעברית הקלסית – בייחוד מספרות חז"ל ואילך. על הבחנה…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

נטיית מילות היחס

כדי להבין את מערכת הנטייה של מילות היחס יש לומר כי מבחינה היסטורית רבות מהן התגלגלו משמות עצם. למשל מילת היחס אַחַר הייתה כנראה בתחילה שם עצם שמשמעו 'גַּב', 'צַד אחורי'. שמות עצם אחרים יצרו…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

את מסכימה לי?

בלשון הדיבור, ובעיקר בלשון הילדים, הצירוף 'להסכים ל־' משמש במשמעות 'להרשות ל־', למשל: "את מסכימה לי ללכת לסרט עם חברים?" "אבא לא הסכים לי לנסוע לבד". ניסוח זה צורם את אוזניהם של רבים, ונשאלנו אם…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

נגד וכנגד

מילת היחס נגד רגילה בלשוננו לציון שלילה והתנגדות, ולצידה משמש לעיתים הצירוף כנגד באותה משמעות. ההבדל בין נגד לכנגד הוא ביסודו הבדל של רובד לשון: נגד בלשון מקרא, כנגד בלשון חז"ל. ואולם בשני רובדי הלשון האלה לא…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

שני נסמכים לסומך אחד

בעברית בת ימינו רווחים מבנים מעין 'מורי ותלמידי הכיתה', 'תלמידי ותלמידות המכללה', 'העלאת והורדת נוסעים', 'חיפוש והפקת גז', 'הכרעת וגזר הדין', 'מספר והיקף ההונאות'. אלו מבני סמיכות שבהם שתי המילים הראשונות הן במעמד נסמך, ואחריהן…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בין ובין

כמה דרכים שביסודן המילה בין משמשות בלשוננו לציון הבחנה וקשר: (1) בין… ובין… (2) בין… ל… (3) בין… לבין (4) בין… ו… שני המבנים הראשונים רוֹוחים במקורות, וכמובן שניהם נכונים גם בימינו. למשל בתיאור הבריאה…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

אודות ועל אודות

המילה אודות משמשת בעברית מן התנ"ך ועד ימינו, ומקובל לפרשה 'דברים', 'עניינים', 'מעשים': "וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי יִצְחָק וַיַּגִּדוּ לוֹ עַל אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ" (בראשית כו, לב), "וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

עליך ועלייך

יש אנשים המתלבטים אם לכתוב 'עליך' או 'עלייך', 'הישגיך' או 'הישגייך' וכדומה. תשובתנו כי שני הכתיבים נכונים אלא שכל אחד מהם מכוון למין אחר: 'עליך' ו'הישגיך' – ביו"ד אחת – מכוונים לזכר, ואילו 'עלייך' ו'הישגייך'…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

מהי המילה הארוכה בעברית

כדי לענות על השאלה מהי המילה הארוכה ביותר בעברית יש להגדיר למה מתכוונים כשאומרים 'מילה'. אם הכוונה לכל רצף של אותיות הכתובות בלי רווח ביניהן והנושאות יחד משמעות מסוימת, אזי יש בעברית מילים ארוכות למדי,…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

על ידי וחלופותיו

צירוף היחס על ידי משמש בעברית הקלסית לציון כלי, אמצעי או מתווך. לדוגמה, בהגדה של פסח נאמר שהקדוש ברוך הוא גאל את ישראל ממצרים "לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף ולא על ידי…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת לך לך – 'את' במשמע 'עם'

"וְגַם לְלוֹט הַהֹלֵךְ אֶת אַבְרָם הָיָה צֹאן וּבָקָר וְאֹהָלִים" (בראשית יג, ה) המילה 'את' היא אחת המילים השכיחות ביותר בעברית. כידוע היא באה לפני מושא ישיר מיודע, כגון 'קראתי את הספר', 'מכרנו את הדירה' –…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

'בנוסף', 'נוסף ל' או 'נוסף על'?

מעיון בתולדות הביטוי נוכל לומר שהגרסה המומלצת היא נוסף על כמו שמקובל בקרב מתקני הלשון בימינו.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בְּתופים וּבִמחולות – חזרה על מילת היחס

בדרך כלל רצוי לחזור על מילת היחס, אך בהחלט יש מקום לשיקול דעתו של הכותב ולנתונים כמו אורך המשפט ומידת הקרבה בין השמות.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

אַחַר, אַחֲרֵי, מֵאֲחוֹרֵי

מן השורש אח"ר מוכרות לנו מילים רבות שמשמען משתלשל ממשמעות יסוד 'ההפך מפנים', 'ההפך של קדימה': אַחֲרוֹן ואַחֲרִית, לְאַחֵר ומְאֻחָר, אָחוֹר אֲחוֹרִי ואֲחוֹרַנִּית, אַחֵר, אַחְרַאי ואַחְרָיוּת. לשלל המילים הללו נוספות מילות יחס נפוצות: אַחַר ("ויהי…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

החל מ־ או החל ב־?

אחת משאלות הניסוח המתגלגלות שוב ושוב לפתחנו היא אם נכון לומר 'החל מ־' או 'החל ב־'. מתברר כי שאלה זו העסיקה מאוד את מתקני הלשון באמצע המאה הקודמת: הם התחבטו בה והביעו דעות סותרות, ומקצתם…
המשך קריאה >>

מאמרים

שלוש בי"תין מפוקפקות: באם, בכדי, נקט ב־

מאמר זה דן בשלושה שימושי לשון שעברו מסלול דומה הן מצד התקן הן מצד ההתפתחות הטבעית בעברית הכתובה. מתיאור תולדותיהם הכותב יוצא למסקנות על צמיחת הבדלי סגנון בעברית החדשה, על מקומם של גופים ממלכתיים ואנשי…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

מדובר על ומדובר ב

נשאלנו אם נכון שהניסוח מדובר על איננו תקני וצריך לומר מדובר ב. האקדמיה ללשון העברית ממעטת לפסוק בענייני ניסוח וסגנון, וגם בעניין זה אין פסיקה מחייבת. הביטוי הנדון מתועד בעיקר למן ספרות ההשכלה, וכבר אז…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

נמנה עם ונמנה על

הוא נמנה עם גדולי הפוסקים או על גדולי הפוסקים? היא נמנית עם צוות הרופאים הבכיר או על צוות הרופאים הבכיר? על פי ההיגיון ועל פי המצוי בלשון המקורות נכון לנקוט במשפטים אלו ובדומיהם את מילת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

לפני ובפני

מילות היחס לפני ובפני קרובות זו לזו, ובהקשרים מסוימים קשה להכריע איזו מהן מתאימה יותר. אף על פי כן אפשר להצביע על הבחנה סדירה למדי ביניהן בעברית הקלסית – בייחוד מספרות חז"ל ואילך. על הבחנה…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

נטיית מילות היחס

כדי להבין את מערכת הנטייה של מילות היחס יש לומר כי מבחינה היסטורית רבות מהן התגלגלו משמות עצם. למשל מילת היחס אַחַר הייתה כנראה בתחילה שם עצם שמשמעו 'גַּב', 'צַד אחורי'. שמות עצם אחרים יצרו…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

את מסכימה לי?

בלשון הדיבור, ובעיקר בלשון הילדים, הצירוף 'להסכים ל־' משמש במשמעות 'להרשות ל־', למשל: "את מסכימה לי ללכת לסרט עם חברים?" "אבא לא הסכים לי לנסוע לבד". ניסוח זה צורם את אוזניהם של רבים, ונשאלנו אם…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

נגד וכנגד

מילת היחס נגד רגילה בלשוננו לציון שלילה והתנגדות, ולצידה משמש לעיתים הצירוף כנגד באותה משמעות. ההבדל בין נגד לכנגד הוא ביסודו הבדל של רובד לשון: נגד בלשון מקרא, כנגד בלשון חז"ל. ואולם בשני רובדי הלשון האלה לא…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

שני נסמכים לסומך אחד

בעברית בת ימינו רווחים מבנים מעין 'מורי ותלמידי הכיתה', 'תלמידי ותלמידות המכללה', 'העלאת והורדת נוסעים', 'חיפוש והפקת גז', 'הכרעת וגזר הדין', 'מספר והיקף ההונאות'. אלו מבני סמיכות שבהם שתי המילים הראשונות הן במעמד נסמך, ואחריהן…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בין ובין

כמה דרכים שביסודן המילה בין משמשות בלשוננו לציון הבחנה וקשר: (1) בין… ובין… (2) בין… ל… (3) בין… לבין (4) בין… ו… שני המבנים הראשונים רוֹוחים במקורות, וכמובן שניהם נכונים גם בימינו. למשל בתיאור הבריאה…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

אודות ועל אודות

המילה אודות משמשת בעברית מן התנ"ך ועד ימינו, ומקובל לפרשה 'דברים', 'עניינים', 'מעשים': "וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי יִצְחָק וַיַּגִּדוּ לוֹ עַל אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ" (בראשית כו, לב), "וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

עליך ועלייך

יש אנשים המתלבטים אם לכתוב 'עליך' או 'עלייך', 'הישגיך' או 'הישגייך' וכדומה. תשובתנו כי שני הכתיבים נכונים אלא שכל אחד מהם מכוון למין אחר: 'עליך' ו'הישגיך' – ביו"ד אחת – מכוונים לזכר, ואילו 'עלייך' ו'הישגייך'…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

מהי המילה הארוכה בעברית

כדי לענות על השאלה מהי המילה הארוכה ביותר בעברית יש להגדיר למה מתכוונים כשאומרים 'מילה'. אם הכוונה לכל רצף של אותיות הכתובות בלי רווח ביניהן והנושאות יחד משמעות מסוימת, אזי יש בעברית מילים ארוכות למדי,…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

על ידי וחלופותיו

צירוף היחס על ידי משמש בעברית הקלסית לציון כלי, אמצעי או מתווך. לדוגמה, בהגדה של פסח נאמר שהקדוש ברוך הוא גאל את ישראל ממצרים "לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף ולא על ידי…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת לך לך – 'את' במשמע 'עם'

"וְגַם לְלוֹט הַהֹלֵךְ אֶת אַבְרָם הָיָה צֹאן וּבָקָר וְאֹהָלִים" (בראשית יג, ה) המילה 'את' היא אחת המילים השכיחות ביותר בעברית. כידוע היא באה לפני מושא ישיר מיודע, כגון 'קראתי את הספר', 'מכרנו את הדירה' –…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

'בנוסף', 'נוסף ל' או 'נוסף על'?

מעיון בתולדות הביטוי נוכל לומר שהגרסה המומלצת היא נוסף על כמו שמקובל בקרב מתקני הלשון בימינו.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בְּתופים וּבִמחולות – חזרה על מילת היחס

בדרך כלל רצוי לחזור על מילת היחס, אך בהחלט יש מקום לשיקול דעתו של הכותב ולנתונים כמו אורך המשפט ומידת הקרבה בין השמות.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

אַחַר, אַחֲרֵי, מֵאֲחוֹרֵי

מן השורש אח"ר מוכרות לנו מילים רבות שמשמען משתלשל ממשמעות יסוד 'ההפך מפנים', 'ההפך של קדימה': אַחֲרוֹן ואַחֲרִית, לְאַחֵר ומְאֻחָר, אָחוֹר אֲחוֹרִי ואֲחוֹרַנִּית, אַחֵר, אַחְרַאי ואַחְרָיוּת. לשלל המילים הללו נוספות מילות יחס נפוצות: אַחַר ("ויהי…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

החל מ־ או החל ב־?

אחת משאלות הניסוח המתגלגלות שוב ושוב לפתחנו היא אם נכון לומר 'החל מ־' או 'החל ב־'. מתברר כי שאלה זו העסיקה מאוד את מתקני הלשון באמצע המאה הקודמת: הם התחבטו בה והביעו דעות סותרות, ומקצתם…
המשך קריאה >>

מאמרים

שלוש בי"תין מפוקפקות: באם, בכדי, נקט ב־

מאמר זה דן בשלושה שימושי לשון שעברו מסלול דומה הן מצד התקן הן מצד ההתפתחות הטבעית בעברית הכתובה. מתיאור תולדותיהם הכותב יוצא למסקנות על צמיחת הבדלי סגנון בעברית החדשה, על מקומם של גופים ממלכתיים ואנשי…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

מדובר על ומדובר ב

נשאלנו אם נכון שהניסוח מדובר על איננו תקני וצריך לומר מדובר ב. האקדמיה ללשון העברית ממעטת לפסוק בענייני ניסוח וסגנון, וגם בעניין זה אין פסיקה מחייבת. הביטוי הנדון מתועד בעיקר למן ספרות ההשכלה, וכבר אז…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

נמנה עם ונמנה על

הוא נמנה עם גדולי הפוסקים או על גדולי הפוסקים? היא נמנית עם צוות הרופאים הבכיר או על צוות הרופאים הבכיר? על פי ההיגיון ועל פי המצוי בלשון המקורות נכון לנקוט במשפטים אלו ובדומיהם את מילת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

לפני ובפני

מילות היחס לפני ובפני קרובות זו לזו, ובהקשרים מסוימים קשה להכריע איזו מהן מתאימה יותר. אף על פי כן אפשר להצביע על הבחנה סדירה למדי ביניהן בעברית הקלסית – בייחוד מספרות חז"ל ואילך. על הבחנה…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

נטיית מילות היחס

כדי להבין את מערכת הנטייה של מילות היחס יש לומר כי מבחינה היסטורית רבות מהן התגלגלו משמות עצם. למשל מילת היחס אַחַר הייתה כנראה בתחילה שם עצם שמשמעו 'גַּב', 'צַד אחורי'. שמות עצם אחרים יצרו…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

את מסכימה לי?

בלשון הדיבור, ובעיקר בלשון הילדים, הצירוף 'להסכים ל־' משמש במשמעות 'להרשות ל־', למשל: "את מסכימה לי ללכת לסרט עם חברים?" "אבא לא הסכים לי לנסוע לבד". ניסוח זה צורם את אוזניהם של רבים, ונשאלנו אם…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

נגד וכנגד

מילת היחס נגד רגילה בלשוננו לציון שלילה והתנגדות, ולצידה משמש לעיתים הצירוף כנגד באותה משמעות. ההבדל בין נגד לכנגד הוא ביסודו הבדל של רובד לשון: נגד בלשון מקרא, כנגד בלשון חז"ל. ואולם בשני רובדי הלשון האלה לא…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

שני נסמכים לסומך אחד

בעברית בת ימינו רווחים מבנים מעין 'מורי ותלמידי הכיתה', 'תלמידי ותלמידות המכללה', 'העלאת והורדת נוסעים', 'חיפוש והפקת גז', 'הכרעת וגזר הדין', 'מספר והיקף ההונאות'. אלו מבני סמיכות שבהם שתי המילים הראשונות הן במעמד נסמך, ואחריהן…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בין ובין

כמה דרכים שביסודן המילה בין משמשות בלשוננו לציון הבחנה וקשר: (1) בין… ובין… (2) בין… ל… (3) בין… לבין (4) בין… ו… שני המבנים הראשונים רוֹוחים במקורות, וכמובן שניהם נכונים גם בימינו. למשל בתיאור הבריאה…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

אודות ועל אודות

המילה אודות משמשת בעברית מן התנ"ך ועד ימינו, ומקובל לפרשה 'דברים', 'עניינים', 'מעשים': "וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי יִצְחָק וַיַּגִּדוּ לוֹ עַל אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ" (בראשית כו, לב), "וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

עליך ועלייך

יש אנשים המתלבטים אם לכתוב 'עליך' או 'עלייך', 'הישגיך' או 'הישגייך' וכדומה. תשובתנו כי שני הכתיבים נכונים אלא שכל אחד מהם מכוון למין אחר: 'עליך' ו'הישגיך' – ביו"ד אחת – מכוונים לזכר, ואילו 'עלייך' ו'הישגייך'…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

מהי המילה הארוכה בעברית

כדי לענות על השאלה מהי המילה הארוכה ביותר בעברית יש להגדיר למה מתכוונים כשאומרים 'מילה'. אם הכוונה לכל רצף של אותיות הכתובות בלי רווח ביניהן והנושאות יחד משמעות מסוימת, אזי יש בעברית מילים ארוכות למדי,…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

על ידי וחלופותיו

צירוף היחס על ידי משמש בעברית הקלסית לציון כלי, אמצעי או מתווך. לדוגמה, בהגדה של פסח נאמר שהקדוש ברוך הוא גאל את ישראל ממצרים "לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף ולא על ידי…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת לך לך – 'את' במשמע 'עם'

"וְגַם לְלוֹט הַהֹלֵךְ אֶת אַבְרָם הָיָה צֹאן וּבָקָר וְאֹהָלִים" (בראשית יג, ה) המילה 'את' היא אחת המילים השכיחות ביותר בעברית. כידוע היא באה לפני מושא ישיר מיודע, כגון 'קראתי את הספר', 'מכרנו את הדירה' –…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

'בנוסף', 'נוסף ל' או 'נוסף על'?

מעיון בתולדות הביטוי נוכל לומר שהגרסה המומלצת היא נוסף על כמו שמקובל בקרב מתקני הלשון בימינו.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בְּתופים וּבִמחולות – חזרה על מילת היחס

בדרך כלל רצוי לחזור על מילת היחס, אך בהחלט יש מקום לשיקול דעתו של הכותב ולנתונים כמו אורך המשפט ומידת הקרבה בין השמות.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

אַחַר, אַחֲרֵי, מֵאֲחוֹרֵי

מן השורש אח"ר מוכרות לנו מילים רבות שמשמען משתלשל ממשמעות יסוד 'ההפך מפנים', 'ההפך של קדימה': אַחֲרוֹן ואַחֲרִית, לְאַחֵר ומְאֻחָר, אָחוֹר אֲחוֹרִי ואֲחוֹרַנִּית, אַחֵר, אַחְרַאי ואַחְרָיוּת. לשלל המילים הללו נוספות מילות יחס נפוצות: אַחַר ("ויהי…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

החל מ־ או החל ב־?

אחת משאלות הניסוח המתגלגלות שוב ושוב לפתחנו היא אם נכון לומר 'החל מ־' או 'החל ב־'. מתברר כי שאלה זו העסיקה מאוד את מתקני הלשון באמצע המאה הקודמת: הם התחבטו בה והביעו דעות סותרות, ומקצתם…
המשך קריאה >>

מאמרים

שלוש בי"תין מפוקפקות: באם, בכדי, נקט ב־

מאמר זה דן בשלושה שימושי לשון שעברו מסלול דומה הן מצד התקן הן מצד ההתפתחות הטבעית בעברית הכתובה. מתיאור תולדותיהם הכותב יוצא למסקנות על צמיחת הבדלי סגנון בעברית החדשה, על מקומם של גופים ממלכתיים ואנשי…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

מדובר על ומדובר ב

נשאלנו אם נכון שהניסוח מדובר על איננו תקני וצריך לומר מדובר ב. האקדמיה ללשון העברית ממעטת לפסוק בענייני ניסוח וסגנון, וגם בעניין זה אין פסיקה מחייבת. הביטוי הנדון מתועד בעיקר למן ספרות ההשכלה, וכבר אז…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

נמנה עם ונמנה על

הוא נמנה עם גדולי הפוסקים או על גדולי הפוסקים? היא נמנית עם צוות הרופאים הבכיר או על צוות הרופאים הבכיר? על פי ההיגיון ועל פי המצוי בלשון המקורות נכון לנקוט במשפטים אלו ובדומיהם את מילת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

לפני ובפני

מילות היחס לפני ובפני קרובות זו לזו, ובהקשרים מסוימים קשה להכריע איזו מהן מתאימה יותר. אף על פי כן אפשר להצביע על הבחנה סדירה למדי ביניהן בעברית הקלסית – בייחוד מספרות חז"ל ואילך. על הבחנה…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

נטיית מילות היחס

כדי להבין את מערכת הנטייה של מילות היחס יש לומר כי מבחינה היסטורית רבות מהן התגלגלו משמות עצם. למשל מילת היחס אַחַר הייתה כנראה בתחילה שם עצם שמשמעו 'גַּב', 'צַד אחורי'. שמות עצם אחרים יצרו…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

את מסכימה לי?

בלשון הדיבור, ובעיקר בלשון הילדים, הצירוף 'להסכים ל־' משמש במשמעות 'להרשות ל־', למשל: "את מסכימה לי ללכת לסרט עם חברים?" "אבא לא הסכים לי לנסוע לבד". ניסוח זה צורם את אוזניהם של רבים, ונשאלנו אם…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

נגד וכנגד

מילת היחס נגד רגילה בלשוננו לציון שלילה והתנגדות, ולצידה משמש לעיתים הצירוף כנגד באותה משמעות. ההבדל בין נגד לכנגד הוא ביסודו הבדל של רובד לשון: נגד בלשון מקרא, כנגד בלשון חז"ל. ואולם בשני רובדי הלשון האלה לא…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

שני נסמכים לסומך אחד

בעברית בת ימינו רווחים מבנים מעין 'מורי ותלמידי הכיתה', 'תלמידי ותלמידות המכללה', 'העלאת והורדת נוסעים', 'חיפוש והפקת גז', 'הכרעת וגזר הדין', 'מספר והיקף ההונאות'. אלו מבני סמיכות שבהם שתי המילים הראשונות הן במעמד נסמך, ואחריהן…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בין ובין

כמה דרכים שביסודן המילה בין משמשות בלשוננו לציון הבחנה וקשר: (1) בין… ובין… (2) בין… ל… (3) בין… לבין (4) בין… ו… שני המבנים הראשונים רוֹוחים במקורות, וכמובן שניהם נכונים גם בימינו. למשל בתיאור הבריאה…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

אודות ועל אודות

המילה אודות משמשת בעברית מן התנ"ך ועד ימינו, ומקובל לפרשה 'דברים', 'עניינים', 'מעשים': "וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי יִצְחָק וַיַּגִּדוּ לוֹ עַל אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ" (בראשית כו, לב), "וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

עליך ועלייך

יש אנשים המתלבטים אם לכתוב 'עליך' או 'עלייך', 'הישגיך' או 'הישגייך' וכדומה. תשובתנו כי שני הכתיבים נכונים אלא שכל אחד מהם מכוון למין אחר: 'עליך' ו'הישגיך' – ביו"ד אחת – מכוונים לזכר, ואילו 'עלייך' ו'הישגייך'…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

מהי המילה הארוכה בעברית

כדי לענות על השאלה מהי המילה הארוכה ביותר בעברית יש להגדיר למה מתכוונים כשאומרים 'מילה'. אם הכוונה לכל רצף של אותיות הכתובות בלי רווח ביניהן והנושאות יחד משמעות מסוימת, אזי יש בעברית מילים ארוכות למדי,…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

על ידי וחלופותיו

צירוף היחס על ידי משמש בעברית הקלסית לציון כלי, אמצעי או מתווך. לדוגמה, בהגדה של פסח נאמר שהקדוש ברוך הוא גאל את ישראל ממצרים "לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף ולא על ידי…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת לך לך – 'את' במשמע 'עם'

"וְגַם לְלוֹט הַהֹלֵךְ אֶת אַבְרָם הָיָה צֹאן וּבָקָר וְאֹהָלִים" (בראשית יג, ה) המילה 'את' היא אחת המילים השכיחות ביותר בעברית. כידוע היא באה לפני מושא ישיר מיודע, כגון 'קראתי את הספר', 'מכרנו את הדירה' –…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

'בנוסף', 'נוסף ל' או 'נוסף על'?

מעיון בתולדות הביטוי נוכל לומר שהגרסה המומלצת היא נוסף על כמו שמקובל בקרב מתקני הלשון בימינו.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בְּתופים וּבִמחולות – חזרה על מילת היחס

בדרך כלל רצוי לחזור על מילת היחס, אך בהחלט יש מקום לשיקול דעתו של הכותב ולנתונים כמו אורך המשפט ומידת הקרבה בין השמות.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

אַחַר, אַחֲרֵי, מֵאֲחוֹרֵי

מן השורש אח"ר מוכרות לנו מילים רבות שמשמען משתלשל ממשמעות יסוד 'ההפך מפנים', 'ההפך של קדימה': אַחֲרוֹן ואַחֲרִית, לְאַחֵר ומְאֻחָר, אָחוֹר אֲחוֹרִי ואֲחוֹרַנִּית, אַחֵר, אַחְרַאי ואַחְרָיוּת. לשלל המילים הללו נוספות מילות יחס נפוצות: אַחַר ("ויהי…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

החל מ־ או החל ב־?

אחת משאלות הניסוח המתגלגלות שוב ושוב לפתחנו היא אם נכון לומר 'החל מ־' או 'החל ב־'. מתברר כי שאלה זו העסיקה מאוד את מתקני הלשון באמצע המאה הקודמת: הם התחבטו בה והביעו דעות סותרות, ומקצתם…
המשך קריאה >>

מאמרים

שלוש בי"תין מפוקפקות: באם, בכדי, נקט ב־

מאמר זה דן בשלושה שימושי לשון שעברו מסלול דומה הן מצד התקן הן מצד ההתפתחות הטבעית בעברית הכתובה. מתיאור תולדותיהם הכותב יוצא למסקנות על צמיחת הבדלי סגנון בעברית החדשה, על מקומם של גופים ממלכתיים ואנשי…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

מדובר על ומדובר ב

נשאלנו אם נכון שהניסוח מדובר על איננו תקני וצריך לומר מדובר ב. האקדמיה ללשון העברית ממעטת לפסוק בענייני ניסוח וסגנון, וגם בעניין זה אין פסיקה מחייבת. הביטוי הנדון מתועד בעיקר למן ספרות ההשכלה, וכבר אז…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

נמנה עם ונמנה על

הוא נמנה עם גדולי הפוסקים או על גדולי הפוסקים? היא נמנית עם צוות הרופאים הבכיר או על צוות הרופאים הבכיר? על פי ההיגיון ועל פי המצוי בלשון המקורות נכון לנקוט במשפטים אלו ובדומיהם את מילת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

לפני ובפני

מילות היחס לפני ובפני קרובות זו לזו, ובהקשרים מסוימים קשה להכריע איזו מהן מתאימה יותר. אף על פי כן אפשר להצביע על הבחנה סדירה למדי ביניהן בעברית הקלסית – בייחוד מספרות חז"ל ואילך. על הבחנה…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

נטיית מילות היחס

כדי להבין את מערכת הנטייה של מילות היחס יש לומר כי מבחינה היסטורית רבות מהן התגלגלו משמות עצם. למשל מילת היחס אַחַר הייתה כנראה בתחילה שם עצם שמשמעו 'גַּב', 'צַד אחורי'. שמות עצם אחרים יצרו…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

את מסכימה לי?

בלשון הדיבור, ובעיקר בלשון הילדים, הצירוף 'להסכים ל־' משמש במשמעות 'להרשות ל־', למשל: "את מסכימה לי ללכת לסרט עם חברים?" "אבא לא הסכים לי לנסוע לבד". ניסוח זה צורם את אוזניהם של רבים, ונשאלנו אם…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

נגד וכנגד

מילת היחס נגד רגילה בלשוננו לציון שלילה והתנגדות, ולצידה משמש לעיתים הצירוף כנגד באותה משמעות. ההבדל בין נגד לכנגד הוא ביסודו הבדל של רובד לשון: נגד בלשון מקרא, כנגד בלשון חז"ל. ואולם בשני רובדי הלשון האלה לא…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

שני נסמכים לסומך אחד

בעברית בת ימינו רווחים מבנים מעין 'מורי ותלמידי הכיתה', 'תלמידי ותלמידות המכללה', 'העלאת והורדת נוסעים', 'חיפוש והפקת גז', 'הכרעת וגזר הדין', 'מספר והיקף ההונאות'. אלו מבני סמיכות שבהם שתי המילים הראשונות הן במעמד נסמך, ואחריהן…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בין ובין

כמה דרכים שביסודן המילה בין משמשות בלשוננו לציון הבחנה וקשר: (1) בין… ובין… (2) בין… ל… (3) בין… לבין (4) בין… ו… שני המבנים הראשונים רוֹוחים במקורות, וכמובן שניהם נכונים גם בימינו. למשל בתיאור הבריאה…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

אודות ועל אודות

המילה אודות משמשת בעברית מן התנ"ך ועד ימינו, ומקובל לפרשה 'דברים', 'עניינים', 'מעשים': "וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי יִצְחָק וַיַּגִּדוּ לוֹ עַל אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ" (בראשית כו, לב), "וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

עליך ועלייך

יש אנשים המתלבטים אם לכתוב 'עליך' או 'עלייך', 'הישגיך' או 'הישגייך' וכדומה. תשובתנו כי שני הכתיבים נכונים אלא שכל אחד מהם מכוון למין אחר: 'עליך' ו'הישגיך' – ביו"ד אחת – מכוונים לזכר, ואילו 'עלייך' ו'הישגייך'…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

מהי המילה הארוכה בעברית

כדי לענות על השאלה מהי המילה הארוכה ביותר בעברית יש להגדיר למה מתכוונים כשאומרים 'מילה'. אם הכוונה לכל רצף של אותיות הכתובות בלי רווח ביניהן והנושאות יחד משמעות מסוימת, אזי יש בעברית מילים ארוכות למדי,…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

על ידי וחלופותיו

צירוף היחס על ידי משמש בעברית הקלסית לציון כלי, אמצעי או מתווך. לדוגמה, בהגדה של פסח נאמר שהקדוש ברוך הוא גאל את ישראל ממצרים "לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף ולא על ידי…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת לך לך – 'את' במשמע 'עם'

"וְגַם לְלוֹט הַהֹלֵךְ אֶת אַבְרָם הָיָה צֹאן וּבָקָר וְאֹהָלִים" (בראשית יג, ה) המילה 'את' היא אחת המילים השכיחות ביותר בעברית. כידוע היא באה לפני מושא ישיר מיודע, כגון 'קראתי את הספר', 'מכרנו את הדירה' –…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

'בנוסף', 'נוסף ל' או 'נוסף על'?

מעיון בתולדות הביטוי נוכל לומר שהגרסה המומלצת היא נוסף על כמו שמקובל בקרב מתקני הלשון בימינו.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בְּתופים וּבִמחולות – חזרה על מילת היחס

בדרך כלל רצוי לחזור על מילת היחס, אך בהחלט יש מקום לשיקול דעתו של הכותב ולנתונים כמו אורך המשפט ומידת הקרבה בין השמות.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

אַחַר, אַחֲרֵי, מֵאֲחוֹרֵי

מן השורש אח"ר מוכרות לנו מילים רבות שמשמען משתלשל ממשמעות יסוד 'ההפך מפנים', 'ההפך של קדימה': אַחֲרוֹן ואַחֲרִית, לְאַחֵר ומְאֻחָר, אָחוֹר אֲחוֹרִי ואֲחוֹרַנִּית, אַחֵר, אַחְרַאי ואַחְרָיוּת. לשלל המילים הללו נוספות מילות יחס נפוצות: אַחַר ("ויהי…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

החל מ־ או החל ב־?

אחת משאלות הניסוח המתגלגלות שוב ושוב לפתחנו היא אם נכון לומר 'החל מ־' או 'החל ב־'. מתברר כי שאלה זו העסיקה מאוד את מתקני הלשון באמצע המאה הקודמת: הם התחבטו בה והביעו דעות סותרות, ומקצתם…
המשך קריאה >>

מאמרים

שלוש בי"תין מפוקפקות: באם, בכדי, נקט ב־

מאמר זה דן בשלושה שימושי לשון שעברו מסלול דומה הן מצד התקן הן מצד ההתפתחות הטבעית בעברית הכתובה. מתיאור תולדותיהם הכותב יוצא למסקנות על צמיחת הבדלי סגנון בעברית החדשה, על מקומם של גופים ממלכתיים ואנשי…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

מדובר על ומדובר ב

נשאלנו אם נכון שהניסוח מדובר על איננו תקני וצריך לומר מדובר ב. האקדמיה ללשון העברית ממעטת לפסוק בענייני ניסוח וסגנון, וגם בעניין זה אין פסיקה מחייבת. הביטוי הנדון מתועד בעיקר למן ספרות ההשכלה, וכבר אז…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

נמנה עם ונמנה על

הוא נמנה עם גדולי הפוסקים או על גדולי הפוסקים? היא נמנית עם צוות הרופאים הבכיר או על צוות הרופאים הבכיר? על פי ההיגיון ועל פי המצוי בלשון המקורות נכון לנקוט במשפטים אלו ובדומיהם את מילת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

לפני ובפני

מילות היחס לפני ובפני קרובות זו לזו, ובהקשרים מסוימים קשה להכריע איזו מהן מתאימה יותר. אף על פי כן אפשר להצביע על הבחנה סדירה למדי ביניהן בעברית הקלסית – בייחוד מספרות חז"ל ואילך. על הבחנה…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

נטיית מילות היחס

כדי להבין את מערכת הנטייה של מילות היחס יש לומר כי מבחינה היסטורית רבות מהן התגלגלו משמות עצם. למשל מילת היחס אַחַר הייתה כנראה בתחילה שם עצם שמשמעו 'גַּב', 'צַד אחורי'. שמות עצם אחרים יצרו…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

את מסכימה לי?

בלשון הדיבור, ובעיקר בלשון הילדים, הצירוף 'להסכים ל־' משמש במשמעות 'להרשות ל־', למשל: "את מסכימה לי ללכת לסרט עם חברים?" "אבא לא הסכים לי לנסוע לבד". ניסוח זה צורם את אוזניהם של רבים, ונשאלנו אם…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

נגד וכנגד

מילת היחס נגד רגילה בלשוננו לציון שלילה והתנגדות, ולצידה משמש לעיתים הצירוף כנגד באותה משמעות. ההבדל בין נגד לכנגד הוא ביסודו הבדל של רובד לשון: נגד בלשון מקרא, כנגד בלשון חז"ל. ואולם בשני רובדי הלשון האלה לא…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

שני נסמכים לסומך אחד

בעברית בת ימינו רווחים מבנים מעין 'מורי ותלמידי הכיתה', 'תלמידי ותלמידות המכללה', 'העלאת והורדת נוסעים', 'חיפוש והפקת גז', 'הכרעת וגזר הדין', 'מספר והיקף ההונאות'. אלו מבני סמיכות שבהם שתי המילים הראשונות הן במעמד נסמך, ואחריהן…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בין ובין

כמה דרכים שביסודן המילה בין משמשות בלשוננו לציון הבחנה וקשר: (1) בין… ובין… (2) בין… ל… (3) בין… לבין (4) בין… ו… שני המבנים הראשונים רוֹוחים במקורות, וכמובן שניהם נכונים גם בימינו. למשל בתיאור הבריאה…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

אודות ועל אודות

המילה אודות משמשת בעברית מן התנ"ך ועד ימינו, ומקובל לפרשה 'דברים', 'עניינים', 'מעשים': "וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי יִצְחָק וַיַּגִּדוּ לוֹ עַל אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ" (בראשית כו, לב), "וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

עליך ועלייך

יש אנשים המתלבטים אם לכתוב 'עליך' או 'עלייך', 'הישגיך' או 'הישגייך' וכדומה. תשובתנו כי שני הכתיבים נכונים אלא שכל אחד מהם מכוון למין אחר: 'עליך' ו'הישגיך' – ביו"ד אחת – מכוונים לזכר, ואילו 'עלייך' ו'הישגייך'…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

מהי המילה הארוכה בעברית

כדי לענות על השאלה מהי המילה הארוכה ביותר בעברית יש להגדיר למה מתכוונים כשאומרים 'מילה'. אם הכוונה לכל רצף של אותיות הכתובות בלי רווח ביניהן והנושאות יחד משמעות מסוימת, אזי יש בעברית מילים ארוכות למדי,…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

על ידי וחלופותיו

צירוף היחס על ידי משמש בעברית הקלסית לציון כלי, אמצעי או מתווך. לדוגמה, בהגדה של פסח נאמר שהקדוש ברוך הוא גאל את ישראל ממצרים "לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף ולא על ידי…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת לך לך – 'את' במשמע 'עם'

"וְגַם לְלוֹט הַהֹלֵךְ אֶת אַבְרָם הָיָה צֹאן וּבָקָר וְאֹהָלִים" (בראשית יג, ה) המילה 'את' היא אחת המילים השכיחות ביותר בעברית. כידוע היא באה לפני מושא ישיר מיודע, כגון 'קראתי את הספר', 'מכרנו את הדירה' –…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

'בנוסף', 'נוסף ל' או 'נוסף על'?

מעיון בתולדות הביטוי נוכל לומר שהגרסה המומלצת היא נוסף על כמו שמקובל בקרב מתקני הלשון בימינו.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בְּתופים וּבִמחולות – חזרה על מילת היחס

בדרך כלל רצוי לחזור על מילת היחס, אך בהחלט יש מקום לשיקול דעתו של הכותב ולנתונים כמו אורך המשפט ומידת הקרבה בין השמות.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

אַחַר, אַחֲרֵי, מֵאֲחוֹרֵי

מן השורש אח"ר מוכרות לנו מילים רבות שמשמען משתלשל ממשמעות יסוד 'ההפך מפנים', 'ההפך של קדימה': אַחֲרוֹן ואַחֲרִית, לְאַחֵר ומְאֻחָר, אָחוֹר אֲחוֹרִי ואֲחוֹרַנִּית, אַחֵר, אַחְרַאי ואַחְרָיוּת. לשלל המילים הללו נוספות מילות יחס נפוצות: אַחַר ("ויהי…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

החל מ־ או החל ב־?

אחת משאלות הניסוח המתגלגלות שוב ושוב לפתחנו היא אם נכון לומר 'החל מ־' או 'החל ב־'. מתברר כי שאלה זו העסיקה מאוד את מתקני הלשון באמצע המאה הקודמת: הם התחבטו בה והביעו דעות סותרות, ומקצתם…
המשך קריאה >>

מאמרים

שלוש בי"תין מפוקפקות: באם, בכדי, נקט ב־

מאמר זה דן בשלושה שימושי לשון שעברו מסלול דומה הן מצד התקן הן מצד ההתפתחות הטבעית בעברית הכתובה. מתיאור תולדותיהם הכותב יוצא למסקנות על צמיחת הבדלי סגנון בעברית החדשה, על מקומם של גופים ממלכתיים ואנשי…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

מדובר על ומדובר ב

נשאלנו אם נכון שהניסוח מדובר על איננו תקני וצריך לומר מדובר ב. האקדמיה ללשון העברית ממעטת לפסוק בענייני ניסוח וסגנון, וגם בעניין זה אין פסיקה מחייבת. הביטוי הנדון מתועד בעיקר למן ספרות ההשכלה, וכבר אז…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

נמנה עם ונמנה על

הוא נמנה עם גדולי הפוסקים או על גדולי הפוסקים? היא נמנית עם צוות הרופאים הבכיר או על צוות הרופאים הבכיר? על פי ההיגיון ועל פי המצוי בלשון המקורות נכון לנקוט במשפטים אלו ובדומיהם את מילת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

לפני ובפני

מילות היחס לפני ובפני קרובות זו לזו, ובהקשרים מסוימים קשה להכריע איזו מהן מתאימה יותר. אף על פי כן אפשר להצביע על הבחנה סדירה למדי ביניהן בעברית הקלסית – בייחוד מספרות חז"ל ואילך. על הבחנה…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

נטיית מילות היחס

כדי להבין את מערכת הנטייה של מילות היחס יש לומר כי מבחינה היסטורית רבות מהן התגלגלו משמות עצם. למשל מילת היחס אַחַר הייתה כנראה בתחילה שם עצם שמשמעו 'גַּב', 'צַד אחורי'. שמות עצם אחרים יצרו…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

את מסכימה לי?

בלשון הדיבור, ובעיקר בלשון הילדים, הצירוף 'להסכים ל־' משמש במשמעות 'להרשות ל־', למשל: "את מסכימה לי ללכת לסרט עם חברים?" "אבא לא הסכים לי לנסוע לבד". ניסוח זה צורם את אוזניהם של רבים, ונשאלנו אם…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

נגד וכנגד

מילת היחס נגד רגילה בלשוננו לציון שלילה והתנגדות, ולצידה משמש לעיתים הצירוף כנגד באותה משמעות. ההבדל בין נגד לכנגד הוא ביסודו הבדל של רובד לשון: נגד בלשון מקרא, כנגד בלשון חז"ל. ואולם בשני רובדי הלשון האלה לא…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

שני נסמכים לסומך אחד

בעברית בת ימינו רווחים מבנים מעין 'מורי ותלמידי הכיתה', 'תלמידי ותלמידות המכללה', 'העלאת והורדת נוסעים', 'חיפוש והפקת גז', 'הכרעת וגזר הדין', 'מספר והיקף ההונאות'. אלו מבני סמיכות שבהם שתי המילים הראשונות הן במעמד נסמך, ואחריהן…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בין ובין

כמה דרכים שביסודן המילה בין משמשות בלשוננו לציון הבחנה וקשר: (1) בין… ובין… (2) בין… ל… (3) בין… לבין (4) בין… ו… שני המבנים הראשונים רוֹוחים במקורות, וכמובן שניהם נכונים גם בימינו. למשל בתיאור הבריאה…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

אודות ועל אודות

המילה אודות משמשת בעברית מן התנ"ך ועד ימינו, ומקובל לפרשה 'דברים', 'עניינים', 'מעשים': "וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי יִצְחָק וַיַּגִּדוּ לוֹ עַל אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ" (בראשית כו, לב), "וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

עליך ועלייך

יש אנשים המתלבטים אם לכתוב 'עליך' או 'עלייך', 'הישגיך' או 'הישגייך' וכדומה. תשובתנו כי שני הכתיבים נכונים אלא שכל אחד מהם מכוון למין אחר: 'עליך' ו'הישגיך' – ביו"ד אחת – מכוונים לזכר, ואילו 'עלייך' ו'הישגייך'…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

מהי המילה הארוכה בעברית

כדי לענות על השאלה מהי המילה הארוכה ביותר בעברית יש להגדיר למה מתכוונים כשאומרים 'מילה'. אם הכוונה לכל רצף של אותיות הכתובות בלי רווח ביניהן והנושאות יחד משמעות מסוימת, אזי יש בעברית מילים ארוכות למדי,…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

על ידי וחלופותיו

צירוף היחס על ידי משמש בעברית הקלסית לציון כלי, אמצעי או מתווך. לדוגמה, בהגדה של פסח נאמר שהקדוש ברוך הוא גאל את ישראל ממצרים "לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף ולא על ידי…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת לך לך – 'את' במשמע 'עם'

"וְגַם לְלוֹט הַהֹלֵךְ אֶת אַבְרָם הָיָה צֹאן וּבָקָר וְאֹהָלִים" (בראשית יג, ה) המילה 'את' היא אחת המילים השכיחות ביותר בעברית. כידוע היא באה לפני מושא ישיר מיודע, כגון 'קראתי את הספר', 'מכרנו את הדירה' –…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

'בנוסף', 'נוסף ל' או 'נוסף על'?

מעיון בתולדות הביטוי נוכל לומר שהגרסה המומלצת היא נוסף על כמו שמקובל בקרב מתקני הלשון בימינו.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בְּתופים וּבִמחולות – חזרה על מילת היחס

בדרך כלל רצוי לחזור על מילת היחס, אך בהחלט יש מקום לשיקול דעתו של הכותב ולנתונים כמו אורך המשפט ומידת הקרבה בין השמות.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

אַחַר, אַחֲרֵי, מֵאֲחוֹרֵי

מן השורש אח"ר מוכרות לנו מילים רבות שמשמען משתלשל ממשמעות יסוד 'ההפך מפנים', 'ההפך של קדימה': אַחֲרוֹן ואַחֲרִית, לְאַחֵר ומְאֻחָר, אָחוֹר אֲחוֹרִי ואֲחוֹרַנִּית, אַחֵר, אַחְרַאי ואַחְרָיוּת. לשלל המילים הללו נוספות מילות יחס נפוצות: אַחַר ("ויהי…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

החל מ־ או החל ב־?

אחת משאלות הניסוח המתגלגלות שוב ושוב לפתחנו היא אם נכון לומר 'החל מ־' או 'החל ב־'. מתברר כי שאלה זו העסיקה מאוד את מתקני הלשון באמצע המאה הקודמת: הם התחבטו בה והביעו דעות סותרות, ומקצתם…
המשך קריאה >>

מאמרים

שלוש בי"תין מפוקפקות: באם, בכדי, נקט ב־

מאמר זה דן בשלושה שימושי לשון שעברו מסלול דומה הן מצד התקן הן מצד ההתפתחות הטבעית בעברית הכתובה. מתיאור תולדותיהם הכותב יוצא למסקנות על צמיחת הבדלי סגנון בעברית החדשה, על מקומם של גופים ממלכתיים ואנשי…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

מדובר על ומדובר ב

נשאלנו אם נכון שהניסוח מדובר על איננו תקני וצריך לומר מדובר ב. האקדמיה ללשון העברית ממעטת לפסוק בענייני ניסוח וסגנון, וגם בעניין זה אין פסיקה מחייבת. הביטוי הנדון מתועד בעיקר למן ספרות ההשכלה, וכבר אז…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

נמנה עם ונמנה על

הוא נמנה עם גדולי הפוסקים או על גדולי הפוסקים? היא נמנית עם צוות הרופאים הבכיר או על צוות הרופאים הבכיר? על פי ההיגיון ועל פי המצוי בלשון המקורות נכון לנקוט במשפטים אלו ובדומיהם את מילת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

לפני ובפני

מילות היחס לפני ובפני קרובות זו לזו, ובהקשרים מסוימים קשה להכריע איזו מהן מתאימה יותר. אף על פי כן אפשר להצביע על הבחנה סדירה למדי ביניהן בעברית הקלסית – בייחוד מספרות חז"ל ואילך. על הבחנה…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

נטיית מילות היחס

כדי להבין את מערכת הנטייה של מילות היחס יש לומר כי מבחינה היסטורית רבות מהן התגלגלו משמות עצם. למשל מילת היחס אַחַר הייתה כנראה בתחילה שם עצם שמשמעו 'גַּב', 'צַד אחורי'. שמות עצם אחרים יצרו…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

את מסכימה לי?

בלשון הדיבור, ובעיקר בלשון הילדים, הצירוף 'להסכים ל־' משמש במשמעות 'להרשות ל־', למשל: "את מסכימה לי ללכת לסרט עם חברים?" "אבא לא הסכים לי לנסוע לבד". ניסוח זה צורם את אוזניהם של רבים, ונשאלנו אם…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

נגד וכנגד

מילת היחס נגד רגילה בלשוננו לציון שלילה והתנגדות, ולצידה משמש לעיתים הצירוף כנגד באותה משמעות. ההבדל בין נגד לכנגד הוא ביסודו הבדל של רובד לשון: נגד בלשון מקרא, כנגד בלשון חז"ל. ואולם בשני רובדי הלשון האלה לא…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

שני נסמכים לסומך אחד

בעברית בת ימינו רווחים מבנים מעין 'מורי ותלמידי הכיתה', 'תלמידי ותלמידות המכללה', 'העלאת והורדת נוסעים', 'חיפוש והפקת גז', 'הכרעת וגזר הדין', 'מספר והיקף ההונאות'. אלו מבני סמיכות שבהם שתי המילים הראשונות הן במעמד נסמך, ואחריהן…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בין ובין

כמה דרכים שביסודן המילה בין משמשות בלשוננו לציון הבחנה וקשר: (1) בין… ובין… (2) בין… ל… (3) בין… לבין (4) בין… ו… שני המבנים הראשונים רוֹוחים במקורות, וכמובן שניהם נכונים גם בימינו. למשל בתיאור הבריאה…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

אודות ועל אודות

המילה אודות משמשת בעברית מן התנ"ך ועד ימינו, ומקובל לפרשה 'דברים', 'עניינים', 'מעשים': "וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי יִצְחָק וַיַּגִּדוּ לוֹ עַל אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ" (בראשית כו, לב), "וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

עליך ועלייך

יש אנשים המתלבטים אם לכתוב 'עליך' או 'עלייך', 'הישגיך' או 'הישגייך' וכדומה. תשובתנו כי שני הכתיבים נכונים אלא שכל אחד מהם מכוון למין אחר: 'עליך' ו'הישגיך' – ביו"ד אחת – מכוונים לזכר, ואילו 'עלייך' ו'הישגייך'…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

מהי המילה הארוכה בעברית

כדי לענות על השאלה מהי המילה הארוכה ביותר בעברית יש להגדיר למה מתכוונים כשאומרים 'מילה'. אם הכוונה לכל רצף של אותיות הכתובות בלי רווח ביניהן והנושאות יחד משמעות מסוימת, אזי יש בעברית מילים ארוכות למדי,…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

על ידי וחלופותיו

צירוף היחס על ידי משמש בעברית הקלסית לציון כלי, אמצעי או מתווך. לדוגמה, בהגדה של פסח נאמר שהקדוש ברוך הוא גאל את ישראל ממצרים "לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף ולא על ידי…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת לך לך – 'את' במשמע 'עם'

"וְגַם לְלוֹט הַהֹלֵךְ אֶת אַבְרָם הָיָה צֹאן וּבָקָר וְאֹהָלִים" (בראשית יג, ה) המילה 'את' היא אחת המילים השכיחות ביותר בעברית. כידוע היא באה לפני מושא ישיר מיודע, כגון 'קראתי את הספר', 'מכרנו את הדירה' –…
המשך קריאה >>

.

2.4.8 בגדכפ"ת אחרי תיבה המסתיימת בתנועה

בגדכפ"ת בראש תיבה דגושות גם כשהתיבה באה אחרי נסמך או אחרי מילת יחס או אחרי מילית המסתיימים בתנועה. למשל: כְּלֵי בַּיִת, לִפְנֵי בּוֹאוֹ, דּוּ־כִּוּוּנִי, אִי־בְּהִירוּת, לֹא־פָּעִיל.

יוצאים מן הכלל: הצירוף 'לא כלום' וצירופים כגון 'לפני כן', 'אחרי כן', 'כמו כן', 'אף על פי כן', '(ה)לא כן'.

עניין של סגנון

'בנוסף', 'נוסף ל' או 'נוסף על'?

מעיון בתולדות הביטוי נוכל לומר שהגרסה המומלצת היא נוסף על כמו שמקובל בקרב מתקני הלשון בימינו.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בְּתופים וּבִמחולות – חזרה על מילת היחס

בדרך כלל רצוי לחזור על מילת היחס, אך בהחלט יש מקום לשיקול דעתו של הכותב ולנתונים כמו אורך המשפט ומידת הקרבה בין השמות.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

אַחַר, אַחֲרֵי, מֵאֲחוֹרֵי

מן השורש אח"ר מוכרות לנו מילים רבות שמשמען משתלשל ממשמעות יסוד 'ההפך מפנים', 'ההפך של קדימה': אַחֲרוֹן ואַחֲרִית, לְאַחֵר ומְאֻחָר, אָחוֹר אֲחוֹרִי ואֲחוֹרַנִּית, אַחֵר, אַחְרַאי ואַחְרָיוּת. לשלל המילים הללו נוספות מילות יחס נפוצות: אַחַר ("ויהי…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

החל מ־ או החל ב־?

אחת משאלות הניסוח המתגלגלות שוב ושוב לפתחנו היא אם נכון לומר 'החל מ־' או 'החל ב־'. מתברר כי שאלה זו העסיקה מאוד את מתקני הלשון באמצע המאה הקודמת: הם התחבטו בה והביעו דעות סותרות, ומקצתם…
המשך קריאה >>

מאמרים

שלוש בי"תין מפוקפקות: באם, בכדי, נקט ב־

מאמר זה דן בשלושה שימושי לשון שעברו מסלול דומה הן מצד התקן הן מצד ההתפתחות הטבעית בעברית הכתובה. מתיאור תולדותיהם הכותב יוצא למסקנות על צמיחת הבדלי סגנון בעברית החדשה, על מקומם של גופים ממלכתיים ואנשי…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

מדובר על ומדובר ב

נשאלנו אם נכון שהניסוח מדובר על איננו תקני וצריך לומר מדובר ב. האקדמיה ללשון העברית ממעטת לפסוק בענייני ניסוח וסגנון, וגם בעניין זה אין פסיקה מחייבת. הביטוי הנדון מתועד בעיקר למן ספרות ההשכלה, וכבר אז…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

נמנה עם ונמנה על

הוא נמנה עם גדולי הפוסקים או על גדולי הפוסקים? היא נמנית עם צוות הרופאים הבכיר או על צוות הרופאים הבכיר? על פי ההיגיון ועל פי המצוי בלשון המקורות נכון לנקוט במשפטים אלו ובדומיהם את מילת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

לפני ובפני

מילות היחס לפני ובפני קרובות זו לזו, ובהקשרים מסוימים קשה להכריע איזו מהן מתאימה יותר. אף על פי כן אפשר להצביע על הבחנה סדירה למדי ביניהן בעברית הקלסית – בייחוד מספרות חז"ל ואילך. על הבחנה…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

נטיית מילות היחס

כדי להבין את מערכת הנטייה של מילות היחס יש לומר כי מבחינה היסטורית רבות מהן התגלגלו משמות עצם. למשל מילת היחס אַחַר הייתה כנראה בתחילה שם עצם שמשמעו 'גַּב', 'צַד אחורי'. שמות עצם אחרים יצרו…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

את מסכימה לי?

בלשון הדיבור, ובעיקר בלשון הילדים, הצירוף 'להסכים ל־' משמש במשמעות 'להרשות ל־', למשל: "את מסכימה לי ללכת לסרט עם חברים?" "אבא לא הסכים לי לנסוע לבד". ניסוח זה צורם את אוזניהם של רבים, ונשאלנו אם…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

נגד וכנגד

מילת היחס נגד רגילה בלשוננו לציון שלילה והתנגדות, ולצידה משמש לעיתים הצירוף כנגד באותה משמעות. ההבדל בין נגד לכנגד הוא ביסודו הבדל של רובד לשון: נגד בלשון מקרא, כנגד בלשון חז"ל. ואולם בשני רובדי הלשון האלה לא…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

שני נסמכים לסומך אחד

בעברית בת ימינו רווחים מבנים מעין 'מורי ותלמידי הכיתה', 'תלמידי ותלמידות המכללה', 'העלאת והורדת נוסעים', 'חיפוש והפקת גז', 'הכרעת וגזר הדין', 'מספר והיקף ההונאות'. אלו מבני סמיכות שבהם שתי המילים הראשונות הן במעמד נסמך, ואחריהן…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בין ובין

כמה דרכים שביסודן המילה בין משמשות בלשוננו לציון הבחנה וקשר: (1) בין… ובין… (2) בין… ל… (3) בין… לבין (4) בין… ו… שני המבנים הראשונים רוֹוחים במקורות, וכמובן שניהם נכונים גם בימינו. למשל בתיאור הבריאה…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

אודות ועל אודות

המילה אודות משמשת בעברית מן התנ"ך ועד ימינו, ומקובל לפרשה 'דברים', 'עניינים', 'מעשים': "וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי יִצְחָק וַיַּגִּדוּ לוֹ עַל אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ" (בראשית כו, לב), "וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

עליך ועלייך

יש אנשים המתלבטים אם לכתוב 'עליך' או 'עלייך', 'הישגיך' או 'הישגייך' וכדומה. תשובתנו כי שני הכתיבים נכונים אלא שכל אחד מהם מכוון למין אחר: 'עליך' ו'הישגיך' – ביו"ד אחת – מכוונים לזכר, ואילו 'עלייך' ו'הישגייך'…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

מהי המילה הארוכה בעברית

כדי לענות על השאלה מהי המילה הארוכה ביותר בעברית יש להגדיר למה מתכוונים כשאומרים 'מילה'. אם הכוונה לכל רצף של אותיות הכתובות בלי רווח ביניהן והנושאות יחד משמעות מסוימת, אזי יש בעברית מילים ארוכות למדי,…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

על ידי וחלופותיו

צירוף היחס על ידי משמש בעברית הקלסית לציון כלי, אמצעי או מתווך. לדוגמה, בהגדה של פסח נאמר שהקדוש ברוך הוא גאל את ישראל ממצרים "לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף ולא על ידי…
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת לך לך – 'את' במשמע 'עם'

"וְגַם לְלוֹט הַהֹלֵךְ אֶת אַבְרָם הָיָה צֹאן וּבָקָר וְאֹהָלִים" (בראשית יג, ה) המילה 'את' היא אחת המילים השכיחות ביותר בעברית. כידוע היא באה לפני מושא ישיר מיודע, כגון 'קראתי את הספר', 'מכרנו את הדירה' –…
המשך קריאה >>

.

4.2.2 צירוף של מילית ושם

שמות המורכבים ממילת יחס ומשֵם או מתחילית ומשֵם – מומלץ לכותבם בשתי תיבות ומקף ביניהן, ולא בתיבה אחת. למשל: עַל־מִפְלַגְתִּי, תַּת־קַרְקָעִי, בֵּין־עִירוֹנִי, חַד־מַשְׁמָעִי, דּוּ־כָּנָף, דּוּ־קֶרֶן,[1] רַב־תַּכְלִיתִי, קְדַם־צְבָאִי, אִי־תְּלוּת, אַל־מִינִי.

במקרים ספורים נשתגרה הכתיבה בתיבה אחת, כגון אַלְחוּטִי, חַדְגּוֹנִי.

הערת המזכירות המדעית: בישיבה ריז החליטה האקדמיה לדחות הצעה לכללי יידוע וריבוי של צירופים בעלי תחיליות (ולפיהם היידוע יהיה בראש הצירוף והריבוי יהיה בסופו). השתמעות ההחלטה היא שאין האקדמיה קובעת עמדה בשאלת היידוע והריבוי של צירופים בעלי תחיליות כגון 'תת־אלוף' ('התת־אלוף' / 'תת־האלוף'; 'תת־אלופים' / 'תתי־אלופים' וכיו"ב).

[1] צורת הרבים של דּוּ־קֶרֶן (שם מין מצמחי ארץ ישראל) – דּוּ־קַרְנִים.