קטגוריה: לשון חז"ל

44 תשובות ורשימות

מבחר תשובות

טעה ותעה

בעברית בת ימינו יש הבחנה ברורה למדי בין הפועל טָעָה לפועל תָּעָה: טָעָה בטי"ת פירושו 'שָׁגָה', 'עשה דבר בצורה לא נכונה' או 'חשב דבר לא נכון'. למשל: טעה בחישוב, טעה בשיקול הדעת. תָּעָה בתי"ו פירושו 'שוטט', 'הלך בלא מטרה' וכן 'הלך אנה ואנה ולא מצא את מבוקשו'. למשל: תעה במדבר, תעה בדרך. בהשאלה אדם תועה
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

סבלנות וסובלנות

עברית ימינו מזמנת לנו שתי מילים דומות אך שונות במשמעותן: סַבְלָנוּת (patience) וסוֹבְלָנוּת (tolerance). שתיהן גזורות מאותו השורש – סב"ל – שבראשונה היה בעל משמעות פיזית ממש: לסבול פירושו 'לשאת משא'. כך למשל בדברי הלעג של ישעיהו על הסוגדים לאלילי זהב וכסף הוא אומר: "יִשָּׂאֻהוּ [הכוונה לאל שיעשו] עַל כָּתֵף יִסְבְּלֻהוּ וְיַנִּיחֻהוּ תַחְתָּיו וְיַעֲמֹד, מִמְּקוֹמוֹ…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

זוֹ וזוּ

רבים מתלבטים אם נכון לומר זוּ (בשורוק) או זוֹ (בחולם): בעיה זוּ או בעיה זוֹ, תלמידה זוּ או תלמידה זוֹ. רוב מתקני הלשון ממליצים להימנע מן ההגייה זוּ בכינוי הרמז לנקבה ומורים להגות תמיד זוֹ בחולם. אף על פי כן גם להגייה זוּ יש על מה לסמוך. הינה פירוט הדברים: במקורות העברית יש שני כינויי…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

מתקוטטים בעברית: מדון, תככים, ניצים, התגלע, יישרו את ההדורים

מָדוֹן מדון פירושו ריב: "אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי, אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן לְכָל הָאָרֶץ" (ירמיהו טו, י). המילה מָדוֹן קשורה למילה דִּין בשורשה וגם בתוכנה: במקרא המילים רִיב, דִּין ומִשְׁפָּט באות בהקשרים קרובים ואף בהקבלה זו לזו. מילה קרובה למָדוֹן היא מְדָנִים (ברבים בלבד), שמקורה בספר משלי, למשל: "שִׂנְאָה תְּעוֹרֵר מְדָנִים וְעַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה"…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

בשדות הבר: בר לבב, מה לתבן את הבר, בר הכי, בר מִנַּן

בַּר לֵבָב (בר = נקי) 'בר לבב' הוא כינוי לאדם ישר ומוסרי, ככתוב בתהלים: "מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ? נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה" (כד, א–ב). בַּר כאן פירושו 'נקי', טהור', 'צח' – מן השורש בר"ר הקרוב לשורש בה"ר. הקשר בין שני השורשים מתבטא למשל בקרבת המשמעות…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

מילים ליום העצמאות: מצלה, מחנאות

מַצְלֶה (מנגל, גריל) מצלה הוא מתקן לצליית בשר, ירקות ועוד. יש סוגים שונים של מַצְלִים: מצלה פחמים, מצלה גז, מצלה חשמלי. המילה מַצְלֶה שקולה במשקלם של כלים דוגמת מַקְלֵף, מַמְחֶה (בלנדר). האירוע החברתי של הצלייה במַצלה ("על האש") הוא מִצְלֶה – במשקל המילה מִשְׁתֶּה. רשת המַצְלֶה היא אַסְכָּלָה, מילה שנשאלה ללשון חז"ל מן היוונית. לצורך ליבוי האש…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

עברית במידות קטנות: קורט, קורטוב, שמץ, קמצוץ, מִצער

קֹרֶט, קֻרְטוֹב קורט הוא חלק קטן, כמות מזערית של דבר. מקור המילה בספרות חז"ל, למשל: "קָמַץ [מן המנחה] ועלה בידו צרור או גרגיר מלח אוקורֶט של לבונה – פָּסַל" (משנה מנחות א, ב). המילה קֹרֶט קרובה למילה קָרָט – מטבע או משקל קטן שנהג בימי קדם, וכיום יחידת משקל מקובלת של אבנים יקרות. הקָרָט עצמו קיבל את…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

עברית מכופתרת: תובר, אבקה, צמדן, לחצנית

תּוֹבָר תּוֹבָר הוא לולאה המשמשת להשחלת החגורה, למשל במכנסיים. במשנה (כלים כה, א) נזכרים כלים כגון כרים וכסתות שיש להם תּוֹבָרוֹת, ובברייתא דמלאכת המשכן נאמר: "היה אורג את הפרכת עשר אמות על עשר אמות ועושה בה ארבעה תוברין ותולה אורכה באונקלאות [ווים] על גבי העמודים". על פי ההסבר המקובל המילה תּוֹבָר גזורה מן השורש תב"ר – אחיו…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

מילים לחמישה־עשר בשבט: ניצה, לבנה, ציפה, גרוגרת

נִצָּה ניצה היא בליטה קטנה בצמח אשר ממנה מתפתח הפרח: "וּבֹסֶר גֹּמֵל יִהְיֶה נִצָּה" (ישעיהו יח, ה). בתנ"ך מתועדת כנראה גם הצורה נֵץ באותה משמעות: "וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ [אולי 'העלתה את הנֵץ שלה'] הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים" (בראשית מ, י). פעם אחת מופיעה בתנ"ך צורת הרבים ניצנים: "כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר הַגֶּשֶׁם…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

אמצו ביטוי: לאשורו, מתום, נופך, קב ונקי

לַאֲשׁוּרוֹ כיום 'מבינים דברים לַאשורם', 'רואים את המצב לַאשורו' וכדומה – והכוונה היא להבנה או לראייה נכוחה ומדויקת. מניין הביטוי? במשלי נאמר: "פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ" (יד, טו). המילה 'אשור' מופיעה כמה פעמים במקרא, ומשמעה 'צעד' או 'רגל'. כוונת הפסוק במשלי היא שהערום – שלא כמו הפתי – יבין את צעדו (לאשורו…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

מילים לסוף הקיץ: שלהי, שלפי, בתר, תום, תִּכְלָה

שִׁלְהֵי, שִׁלְפֵי בתלמוד נזכרת המימרה הארמית: "שלהי דקייטא קשיא מקייטא" – סוף הקיץ קשה מן הקיץ. זאב בן־חיים הציע להסביר את המילה שלהי על פי השורש הערבי שלח' (בחילוף העיצורים ה ו־ח'). שורש זה עניינו פשיטה והסרה (בעיקר של עור) והוא משמש גם לציון סוף וגמר בהקשר של תאריכים. מילה קרובה לשִׁלְהֵי היא שִׁלְפֵי, המשמשת…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

מילים יבשות: ציחיון, חורב, שחון, ניחר

צִחָיוֹן ציחיון פירושו יובש, צחיחות. המילה מצויה בפיוטים הקדומים בצורה צִחָיוֹן או צִחְיוֹן, והיא משמשת פה ושם בספרות העברית בת ימינו. בבסיסה עומדת כנראה המילה המקראית צִחֶה – שם תואר שפירושו יבש, ניחר: "וּכְבוֹדוֹ מְתֵי רָעָב וַהֲמוֹנוֹ צִחֵה צָמָא" (ישעיהו ה, יג). בתנ"ך יש כמה מילים דומות המתפרשות 'מקום יבש': 'צְחִיחַ סֶלַע', 'צְחִיחָה', 'צְחִיחִים'. מאלו התחדש…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

עברית רבת פעלים: אִנָּה, אִוָּה, פָּרַף, נָקַף

אִנָּה הפועל אינה פירושו 'זימן', 'הִקְרָה': "מַכֵּה אִישׁ וָמֵת מוֹת יוּמָת; וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ – וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקוֹם אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה" (שמות כא, יב–יג). היינו: מי שלא הרג בכוונת זדון אלא כי כך זימן לו האלוהים – יהיה לו מקלט לנוס אליו. בימינו הפועל אינה משמש לעתים בלשון הגבוהה בצירופים דוגמת 'אינה…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

מילות נחמה: משוש, פדות, ארוכה, קמעה

מָשׂוֹשׂ המילה משוש פירושה שמחה, והיא נפוצה למדי בתנ"ך. למשל: "וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ" (ישעיהו סב, ה); "שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ, שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ" (ישעיהו סו, י). לצד משוש יש במקרא גם שָׂשׂוֹן – ומילה זו היא המוכרת יותר בעברית החדשה. מילת שמחה…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

מחידושי ביאליק: גחלילית, מעפל, ערגה, קדחתני

מבית היוצר של חיים נחמן ביאליק, מנשיאי ועד הלשון העברית, לציון 79 שנים למותו – כ"א בתמוז תרצ"ד (על פי "מלון חדושי ח. נ. ביאליק" מאת יצחק אבינרי, תל־אביב תרצ"ה) גַּחְלִילִית גחלילית היא חיפושית שבקצה גופה חומר המאיר בלילה. את המילה גחלילית חידש ביאליק מן המילה גַּחֶלֶת בעקבות מדרש חז"ל. וזה נוסח המדרש בספר האגדה…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

איברי גוף: צדע, ארכובה, אצילי ידיים, גומץ

צֶדַע צדע הוא החלק בפנים שבין המצח לאוזן. ברבים: צְדָעַיים. המילה צדע מצויה בספרות חז"ל, למשל בתיאור תנוחתו של העובר: "מקופל ומונח כפינקס. שתי ידיו על שתי [=שני] צדעיו… וראשו מונח לו בין ירכיו…" (בבלי נידה ל ע"ב). המקבילה לצדע במקרא היא רַקָּה: "וְהָלְמָה סִיסְרָא מָחֲקָה רֹאשׁוֹ וּמָחֲצָה וְחָלְפָה רַקָּתוֹ" (שופטים ה, כו). המילה צדע…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

ימאות עברית: השקה, אספנה, חיבל, מִרְתָּק

מבחר מונחים מן המילון למונחי כלי שיט קטנים ומעגנות שאושר באקדמיה בשנת תשע"ג (2013) הַשָּׁקָה השקה של כלי שיט היא הורדתו מן היבשה אל המים, בעיקר לפני הפלגתו הראשונה. הִשִּׁיק והַשָּׁקָה קשורים אל נָשַׁק ונְשִׁיקָה (הדגש בשי"ן מציין את הנו"ן השורשית), וכמותם הם מציינים מגע בין דברים. לפי המסופר בקטע עיתון משנת 1951 "בא כוח חברת 'צים'…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

בין אביב לקציר: קמה, אלומה, עומר, גדיש

קָמָה קמה היא תבואה לקראת הקציר. השם קמה – על שום קומתן הגבוהה והזקופה של השיבולים בשלב האחרון של גידולן. המילה קמה נזכרת בציווי על ספירת העומר: "שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ, מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת" (דברים טז, ט), כלומר מתחילת הקציר. במקרא ובספרות חז"ל קמה היא מילה רגילה, ואילו בעברית החדשה היא…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן הָעָם הַדַּלִּים… הִשְׁאִיר נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וַיִּתֵּן לָהֶם כְּרָמִים וִיגֵבִים…" (לט, י). את המילה יְגֵבִים (ביחיד יָגֵב) מפרשים…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

ציוד משרדי: מכבדה, קלמרית, דבקית, מכלב

מַכְבֵּדָה מכבדה היא משקולת של אבן או של מתכת וכדומה ששמים על דפים כדי שלא יתפזרו. המילה מכבדה נבחרה מתוך כמה הצעות, ובהן מִשְׁקֹלֶת נְיָר (תרגום המונח הלועזי paperweight), מִשְׁקוֹל, אֶבֶן נֵטֶל, אֶבֶן כֹּבֶד. הצעות נוספות היו אַכְפָּא ואֶבֶן אֶכֶף – על פי פירוש הרשב"ם לצירוף "אבני דאכפא" שבתלמוד: אבנים שמניחים על העומרים כדי שלא…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

דלתות וחלונות: מילואה, חווק, צוהר, צוהר הדלת, רפפה

מִלּוּאָה (panel) מילואה היא לוח הנתון בתוך קיר, דלת וכדומה לקישוט. דלת מילואות היא דלת שמשובצים בה לוח או לוחות ליופי. מקור המילה בתיאור החושן בספר שמות: "וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן. טוּר אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת הַטּוּר הָאֶחָד. וְהַטּוּר הַשֵּׁנִי נֹפֶךְ סַפִּיר וְיָהֲלֹם. וְהַטּוּר הַשְּׁלִישִׁי לֶשֶׁם שְׁבוֹ וְאַחְלָמָה. וְהַטּוּר הָרְבִיעִי תַּרְשִׁישׁ וְשֹׁהַם וְיָשְׁפֵה.…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

עברית בצמיחה: כנה, אשבול, שוח, הבחלה

כַּנָּה כנה היא צמח – או חלק של צמח (גזע, ענף) – שמרכיבים עליו צמח אחר. לצמח המורכב על הכנה קוראים רוכב, ולאחר שהם מתאחים הם נעשים צמח אחד. ההרכבה – טכניקה בת אלפי שנים – נועדה לשלב תכונות טובות של הכנה (למשל התאמה לסוג הקרקע) ותכונות טובות של הרוכב (למשל זן רצוי של פרי).…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

לקראת הבחירות: יחדה ונגדה, שדולה, מצע, אחריות דווח

יַחְדָּה ונֶגְדָּה (קואליציה ואופוזיציה) יחדה – מן המילה יַחַד – מציינת את המפלגות המקימות יחד את הממשלה (קואליציה). נגדה – מן המילה נֶגֶד – מציינת את המפלגות המתנגדות לממשלה (אופוזיציה). המונחים יחדה ונגדה מצטרפים אל מונחים רבים בתחום הממשל והשלטון שהם על טהרת העברית: ממשלה, שר, משרד (ממשלתי), לשכה, נשיא, נגיד, כנסת, מפלגה, סיעה, חקיקה,…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

חורף עברי: ממטר, חשרה, עַלְעוֹל, בריקה בענן

מִמְטָר (shower) ממטר הוא גשם היורד בקילוחים – מתחיל פתאום ופוסק פתאום, ועל פי רוב עוצמתו רבה. המילה מוכרת בעיקר בצורת הרבים ממטרים. הממטר מצטרף לצירופים המתארים גשם בעוצמות שונות: במקרא – מִטְרוֹת עֹז, גֶּשֶׁם שׁוֹטֵף ומָטָר סוֹחֵף וכנגדם גֶּשֶׁם נְדָבוֹת וגִשְׁמֵי בְּרָכָה. ביטויים נוספים נוצרו בעברית החדשה על פי המקורות: גֶּשֶׁם זַלְעָפוֹת, גִּשְׁמֵי זַעַף,…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

יוצרים בעברית: טינית, עלילון, פְּתֵכָה, נעצוצים

טִינִית (פלסטלינה) טינית היא חומר פלסטי המשמש לעבודות כִּיּוּר – בעיקר של ילדים. החומר עשוי חרסית מעורבת בשמן או בשעווה. המילה טינית נגזרה מן המילה טִין (clay) שנוצרה בימי הביניים בהשפעת הערבית. בספרות חז"ל נזכרת המילה בצורה טִינָה (או טִינָא), והיא מקבילה במשמעה למילים המקראיות 'חומר' ו'טיט'. במדרש תהלים נאמר על ים סוף: "נעשה להם…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

עברית בבית: מבואה, עליית תקרה, גומחה, מרתוק

מְבוֹאָה (לובי, הול) מבואה היא אולם כניסה בבניין כגון בית מלון, תיאטרון, בית ספר, בית דירות. לעיתים משתמשים במילה מבואה לציון חלל כניסה לחלק של בניין, כגון אגף, משרד או דירה. המילה מְבוֹאָה חודשה על פי המילה הזכרית המקבילה לה מָבוֹא. עליית תקרה (בוידם) עליית תקרה היא תא אחסון שנבנה מתחת לתקרה. הצירוף 'עליית תקרה'…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

לבוש עברי לחורף: סורגה, צמודונים, קטיפת תלמים, רדיד

סֻרְגָּה (סוודר וכדומה) סורגה היא בגד לחלקו העליון של הגוף העשוי בסריגה ביד או במכונה. סורגה ללא שרוולים היא אֲפֻדָּה או לְסוּטָה (וסט). לסורגה בעלת שרוולים ללא רכיסה נקבע המונח פַּקְרֵס (מלשון חז"ל, במקור מיוונית), ולסורגה נרכסת בעלת שרוולים (קרדיגן) נקבע המונח מִקְטוֹרָה. המילה סורגה היא מחידושי מילון האקדמיה למונחי תפירה ולבוש משנת תשמ"ד (1984). צְמוּדוֹנִים…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

עברית לבריאות: חמרמורת, היגב, תרופת דמה, מטוש

חֲמַרְמֹרֶת (הנגאובר) חמרמורת היא תחושת גוף לא נעימה, ובעיקר מחושי ראש, שחש המרבה בשתיית משקה חריף בשעות שלאחר השתייה או בבוקר שלמחרת. המילה חמרמורת נוצרה בהשראת הביטוי "מֵעַי חֳמַרְמָרוּ" (איכה א, כ; ומפרשים 'מעיי תססו'). כן נרמזת בה המילה חֶמֶר שפירושה יין, כגון "וְדַם עֵנָב תִּשְׁתֶּה חָמֶר" (דברים לב, יד). צורת המילה חֲמַרְמֹרֶת כשל המילים…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

עברית במטבח: אלפס, תנורון, מצנם או מקלה, מְקַפָּה

אִלְפָּס אלפס הוא סיר לבישול בעל ידית ארוכה וצורתו כמחבת עמוקה (באנגלית: casserole). שמו לקוח מכלי הבישול הנזכרים בספרות חז"ל. כך למשל מצאנו בתוספתא: "המערֶה ממיחם למיחם ומאלפס לאלפס ומקדירה לקדירה…" (מעשרות א, ט). המילה אלפס התגלגלה מן היוונית, והיא מצויה בספרות חז"ל גם בצורות אחרות: לְפָס, לַפָּס. המילה אלפס נקבעה במונחי כלים ותבשילים שפרסם…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

רואים וקוראים בעברית: צג, גופן, מתאר, רמז צץ, צרופה

צָג (display device) צג הוא מכשיר אלקטרוני המציג טקסט או תמונה: צג המחשב, צג טיסות ונחיתות בבית נתיבות, צג באוטובוס המודיע על התחנה הבאה. יש גם צגים שהם חלק של מכשיר, כגון צג של שעון או מצלמה. התוכן המופיע על הצג הוא מַצָּג. למשל מַצָּג רִאשׁוֹן הוא החלק העליון של דף באתר במרשתת הנראה על…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

כלים למשקה מן המקרא ועד היום: צפחת, קנקן, לגין, מַשפה

צַפַּחַת צפחת היא מילה מקראית המציינת כלי קטן לנוזלים. הארכאולוגים מזהים את הצפחת עם כלֵי חרס שצורתם מעין בקבוק שטוח ומעוגל שבחלקו העליון פייה. בתנ"ך יש צפחת מים וצפחת שמן. צפחת השמן נזכרת בדברי אליהו לאישה האלמנה: "כַּד הַקֶּמַח לֹא תִכְלָה וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא תֶחְסָר" (מלכים א יז, י). פסוק זה עומד במרכזו של שיר…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

עברית בים ועל החול החם: רכיכה, צדפה, שונית, תמנון

רַכִּיכָה (Mollusca) הרַכּיכות הן בעלי חיים חסרי שלד פנימי, ושמן העברי רכיכה ניתן להן בעקבות השם המדעי Mollusca על שם גופן הרך והרירי. בכלל הרכיכות מצויים הצְדָפוֹת, החלזונות (ובתוכם השַבְּלולים), הדְּיוֹנוּנִים, התְּמָנוּנִים ועוד. הרכיכות מונות כמאה אלף מינים והם שוכנים בים, ביבשה ובמים המתוקים. על גופן של רוב הרכיכות מגינה קוֹנכייה, הן נעות או נצמדות…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

ים של מילים: אדווה, דוכי, משבר, נחשול

אַדְוָה (ripple) אדווה היא גלים קטנים על פני הים. המילה אדווה לקוחה מן הארמית של התלמוד הבבלי. בתיאור אבני המקדש שבנה הורדוס נאמר שנראו "כאדוותא דְּיַמָּא", ומפרש רש"י: "שהאבנים משונים במראיהן זו מזו, והעיניים המסתכלות בהן שוטטות, ונראות כאילו גלי הים הם נדים ונעים" (סוכה נא ע"ב). בעקבות התלמוד נקבע במינוח המקצועי כי אדווה (ביחיד)…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

מילים רטובות לכבוד הקיץ: מקר, מרוון, צנרן, אמבט עיסוי

מֵקַר (קוּלֶר) מקר הוא מתקן למי שתייה קרים. המילה מֵקַר היא בת זוגה של המילה מֵחַם – דוד להרתחת מים להכנת משקה חם. את המילה מחם ירשנו מלשון חז"ל, ושם משמעה הוא קומקום למים חמים. בספרות חז"ל נזכר גם הצירוף "כלי מיקר" (תוספתא שבת) שפירושו 'כלי שמקרר'. גם בלי ניקוד הכתיב התקני של מחם ומקר…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

חפץ לכל עת: חפיץ, מהלום, פוּנדה, גלילור

חֲפִיץ (גאג'ט, גאדג'ט) חפיצים הם חפצי מותרות שיש בהם חידוש או תחכום כלשהו. למשל: מכשיר ניווט, פנס בתוספת מצפן, חפץ נוי כגון מטוטלת לשולחן הכתיבה. חֲפִיץ הוא סוג של חפץ, ומכאן שמו. אך בחפיץ יש רמז למשמעות נוספת של המילה חֵפֶץ ושל השורש חפ"ץ, והיא 'רצון'. בלשון המקרא הפועל הרגיל להבעת רצון הוא חָפֵץ, חָפַצְתִּי.…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

שפה יפה – מילים מתחום הקוסמטיקה והתשפורת: תחפיף, אל־ריח, מסקרת, בסיס אפור

תַּחְפִּיף (שמפו) תחפיף הוא תכשיר לחפיפת הראש. המילה תַּחְפִּיף מצטרפת לקבוצה גדולה של מילים באותו משקל המציינות תכשירים וחומרים, ובהן תַּחְלִיב, תַּרְחִיף, תַּרְחִיץ, תַּמְהִיל, תַּחְמִיץ (מרינדה), תַּרְכִּיז, תַּרְסִיס, תַּרְכִּיב. ועוד ברשימה הזאת המילים המחודשות תַּקְרִישׁ (ג'ל לשיער) ותַקְלִיף (פילינג). המשמעות הבסיסית של השורש חפ"ף היא שפשוף וניקוי. את חפיפת הראש ירשנו מלשון חז"ל, למשל "נזיר…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

ניקוי פסח ושולחן הסדר: משופה, נטלה, שבילה, מצעית

מְשׁוּפָה משופה היא כרית לניקוי כלים. לאורך השנים המשופה פשטה צורה ולבשה צורה: ברזלית, "ננס", צמר פלדה, ספוֹג עטוי תלתלי מתכת ועוד. במשופה משפשפים, מקרצפים ומצחצחים את כלי האוכל וכלי המטבח בימי השגרה ובעיקר לקראת הפסח. המילה מְשׁוּפָה – במשקל המילה המקראית מְחוּגָה – מצטרפת למשפחת מילים שעניינן שפשוף ושיוף: שׁוֹפִין (מלשון חז"ל) – פצירה…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

מילים מן המרחב: אקווה, מוזאון קטור, מעגנה

אַקְוָה (aquifer) בלי ניקוד: אקווה אקווה היא מאגר מי תהום ובלשון המקצועית אַקְווִיפֵר. המילה הלטינית אַקְוִיפֵר פירושה המילולי הוא 'נושא מים'. מדובר בשכבת סלע חדירה למים. המים נאספים או זורמים בה ואינם מחלחלים משום שמתחתיה יש שכבת סלע אטומה (אַקְוויקְלוּד, aquiclude). בארץ יש כמה אַקְווֹת: אקוות ההר, אקוות החוף והאקווה הנוֹבּית. המילה אקווה קשורה למים…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

מאכלים בצורת רבים: מדגנים, מופינים, טוגנים, צנימונים

מִדְגַּנִּים (cereal) מדגנים הם סוג של מזון בצורת פתיתים העשוי מצמחי מאכל עתירי עמילן – כגון חיטה, אורז או תירס – בדרגות שונות של עיבוד. מדגנים בחלב הם ארוחת בוקר נפוצה. המילה מדגנים בנויה בהשראת מילים אחרות מתחום המזון – מַטְעַמִּים, מַמְתַּקִּים, מַעֲדַנִּים. משמעות המילה מדגנים שונה ממשמעות המילה דגנים (הרווחת בהקשר זה בצירוף "דִּגְנֵי…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

משולחן הכתיבה וכוננית המשחקים: מצבע, מדגש, מחיקון, תצרף

מַצְבֵּעַ (טוש, לורד) מצבע הוא כלי כתיבה שבתוכו חומר ספוג דיו בצבעים שונים. המילה מַצְבֵּעַ נקבעה בהשראת מילה דומה במשנה: מַכְתֵּב – כלי שבקצהו האחד (שנקרא 'כותב') כתבו, ובקצהו האחר (שנקרא 'מוחק') מחקו את הכתוב. למצבע כמה תפקידים – כותבים בו על לוח מחיק, מסמנים בו בגדים וציוד וגם צובעים בו. השורש צב"ע נבחר למילה…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

מדעי החיים בעברית: צוותאות, תשנית, יצורון

צַוְתָּאוּת (סימביוזה) בלי ניקוד: צוותאות. צוותאות היא תופעה שבה שני יצורים שונים (שני צמחים, שני בעלי חיים או צמח ובעל חיים) חיים בצוותא בקשר מרחבי הדוק מתמשך או תמידי. לעיתים כל אחד מן היצורים מפיק תועלת ממשנהו, ולעיתים רק יצור אחד מפיק תועלת. המילה צוותאות נוצרה מן המילה הארמית צַוְתָּא המצויה בספרות חז"ל והמשמשת בעברית…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

בריאות הנפש: זולתנות, בַּעַת, חישכון, ציימנות, שלומוּת

זוּלָתָנוּת (אלטרואיזם) זולתנות היא אהבת הזולת, העדפת רַווחת האחר על רַווחת עצמו, ההפך מאנוכיות (אגואיזם). 'זולת' ביסודה היא מילת יחס: "וְהִגְלָה [נבוכדנאצר] אֶת כָּל יְרוּשָׁלִַם וְאֶת כָּל הַשָּׂרִים וְאֵת כָּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל […] לֹא נִשְׁאַר זוּלַת דַּלַּת עַם הָאָרֶץ (מלכים ב כד, יד). משמעה: 'אלא רק', 'חוץ מ־'. בימי הביניים החלה המילה לשמש כשם עצם:…
המשך קריאה נעימה >>

עברית לשבת

פרשת בהר – לחלוטין

"וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת" (ויקרא כה, כג) "וְאַרְעָא לָא תִּזְדַּבַּן לַחְלוּטִין" (תרגום אונקלוס) השורש חל"ט רווח בספרות חז"ל, ועניינו קביעה ונחרצוּת. חָלוּט פירושו 'מוסכם', 'מנוי וגמור', ומכאן גם הַחְלָטָה בעברית החדשה – 'דבר שהוסכם ונקבע', 'דבר שנחרץ'. עוד מתקשר לעניין זה תיאור הפועל לַחֲלוּטִין, שירשנו מתרגום אונקלוס לתורה: "וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת" (ויקרא כה, כג) – "וְאַרְעָא לָא…
המשך קריאה נעימה >>

עברית לשבת

פרשת חֻקַּת – מה הקשר בין חטא לחיטוי?

הפועל חִטֵּא ושם הפעולה חִטּוּי מעירים בזיכרוננו ריחות של חומרים כימיים האופייניים למרפאות, למעבדות ולבתי מרקחת. ואולם מקורם במציאות אחרת לגמרי. הפועל חיטא, בבניין פיעל, נזכר למשל בפרשתנו בתיאור תהליך של טהרה:  "וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא… וְחִטְּאוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָהֵר בָּעָרֶב" (במדבר יט, יט). כך גם התחטא בבניין התפעל: "הוּא יִתְחַטָּא
המשך קריאה נעימה >>

לא מצאתם תשובה לשאלתכם? שאלו כאן