קטגוריה: לשון התפילה

2 תשובות ורשימות

מאמרים

קביעות תקן בלשון – חדשים גם ישנים

דורות רבים הקפידו מתקני הלשון להסתמך על לשון המקרא, ולא התחשבו במסורות שבעל פה הסוטות ממנה. אך משהפכה העברית לשפה טבעית וחקר הלשון התרחב, נשתנו הטעמים בהעמדת הדקדוק ובהגדרת מקורותיו. מאמר זה דן במילים שאתה, זו ומקח. הוא מתאר את תולדותיהן, את המאבקים שהיו בעניינן ואת מקומן בתקנת הלשון.

אמצו מילה

מילים בין כסה לעשור: ארשת, הוחיל, קיקיוני

אֲרֶשֶׁת המילה אֲרֶשֶׁת מופיעה בתנ"ך פעם אחת בלבד: "תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל מָנַעְתָּ" (תהלים כא, ג). לדעת חוקרים בני ימינו אֲרֶשֶׁת היא בקשה ומשאלה, כפי שעולה ממילים דומות בשפות שמיות עתיקות ומן ההקבלה בפסוק ל'תאווה'. אולם לפי המסורת הפרשנית אֲרֶשֶׁת היא 'ביטוי' ו'דיבור'. וכך התגלגל הצירוף 'ארשת שפתיים' לתפילת ראש השנה: "אֲרֶשֶׁת…
המשך קריאה נעימה >>

לא מצאתם תשובה לשאלתכם? שאלו כאן