נושא: למ"ד היחס

שאלות נפוצות

נטיית מילות היחס

כדי להבין את מערכת הנטייה של מילות היחס יש לומר כי מבחינה היסטורית רבות מהן התגלגלו משמות עצם. למשל מילת היחס אַחַר הייתה כנראה בתחילה שם עצם שמשמעו 'גַּב', 'צַד אחורי'. שמות עצם אחרים יצרו…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

את מסכימה לי?

בלשון הדיבור, ובעיקר בלשון הילדים, הצירוף 'להסכים ל־' משמש במשמעות 'להרשות ל־', למשל: "את מסכימה לי ללכת לסרט עם חברים?" "אבא לא הסכים לי לנסוע לבד". ניסוח זה צורם את אוזניהם של רבים, ונשאלנו אם…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

ניקוד אותיות השימוש

אותיות השימוש מש"ה וכל"ב הן מיליות שנכתבות בתיבה אחת עם המילה שאחריהן. הן נחלקות לשתי קבוצות: אותיות מש"ה – מילת היחס מ', ש' הזיקה, ה' הידיעה. אותיות וכל"ב – ו' החיבור, מיליות היחס כ', ל',…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בין ובין

כמה דרכים שביסודן המילה בין משמשות בלשוננו לציון הבחנה וקשר: (1) בין… ובין… (2) בין… ל… (3) בין… לבין (4) בין… ו… שני המבנים הראשונים רוֹוחים במקורות, וכמובן שניהם נכונים גם בימינו. למשל בתיאור הבריאה…
המשך קריאה >>

הגייה

לבריאות

ראשית יש לומר שהביטוי 'לבריאות' התחדש בעברית החדשה, ולכן עלינו ללמוד על דרך הגייתו מהשוואה לביטויים דומים. יש שהקפידו ומקפידים לומר לִבְריאות ללא ה"א הידיעה. העדפה זו נסמכת על ביטויי איחול דומים: לְחַיִּים, בְּהצלחה. בתפילת…
המשך קריאה >>

הגייה

בְּכַרְמִיאֵל – בכ"פ בראש שמות עבריים לאחר אותיות וכל"ב

כידוע בראש המילה אותיות בכ"פ דגושות בדגש קל, כלומר נהגות בביצוע סותם. למשל: בַּית, כָּך, פָּנים. אבל אם באה לפני המילה אחת מאותיות השימוש – ו' החיבור או מיליות היחס כְּ, לְ, בְּ – חל שינוי…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

נטיית מילות היחס

כדי להבין את מערכת הנטייה של מילות היחס יש לומר כי מבחינה היסטורית רבות מהן התגלגלו משמות עצם. למשל מילת היחס אַחַר הייתה כנראה בתחילה שם עצם שמשמעו 'גַּב', 'צַד אחורי'. שמות עצם אחרים יצרו…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

את מסכימה לי?

בלשון הדיבור, ובעיקר בלשון הילדים, הצירוף 'להסכים ל־' משמש במשמעות 'להרשות ל־', למשל: "את מסכימה לי ללכת לסרט עם חברים?" "אבא לא הסכים לי לנסוע לבד". ניסוח זה צורם את אוזניהם של רבים, ונשאלנו אם…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

ניקוד אותיות השימוש

אותיות השימוש מש"ה וכל"ב הן מיליות שנכתבות בתיבה אחת עם המילה שאחריהן. הן נחלקות לשתי קבוצות: אותיות מש"ה – מילת היחס מ', ש' הזיקה, ה' הידיעה. אותיות וכל"ב – ו' החיבור, מיליות היחס כ', ל',…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בין ובין

כמה דרכים שביסודן המילה בין משמשות בלשוננו לציון הבחנה וקשר: (1) בין… ובין… (2) בין… ל… (3) בין… לבין (4) בין… ו… שני המבנים הראשונים רוֹוחים במקורות, וכמובן שניהם נכונים גם בימינו. למשל בתיאור הבריאה…
המשך קריאה >>

הגייה

לבריאות

ראשית יש לומר שהביטוי 'לבריאות' התחדש בעברית החדשה, ולכן עלינו ללמוד על דרך הגייתו מהשוואה לביטויים דומים. יש שהקפידו ומקפידים לומר לִבְריאות ללא ה"א הידיעה. העדפה זו נסמכת על ביטויי איחול דומים: לְחַיִּים, בְּהצלחה. בתפילת…
המשך קריאה >>

הגייה

בְּכַרְמִיאֵל – בכ"פ בראש שמות עבריים לאחר אותיות וכל"ב

כידוע בראש המילה אותיות בכ"פ דגושות בדגש קל, כלומר נהגות בביצוע סותם. למשל: בַּית, כָּך, פָּנים. אבל אם באה לפני המילה אחת מאותיות השימוש – ו' החיבור או מיליות היחס כְּ, לְ, בְּ – חל שינוי…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

נטיית מילות היחס

כדי להבין את מערכת הנטייה של מילות היחס יש לומר כי מבחינה היסטורית רבות מהן התגלגלו משמות עצם. למשל מילת היחס אַחַר הייתה כנראה בתחילה שם עצם שמשמעו 'גַּב', 'צַד אחורי'. שמות עצם אחרים יצרו…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

את מסכימה לי?

בלשון הדיבור, ובעיקר בלשון הילדים, הצירוף 'להסכים ל־' משמש במשמעות 'להרשות ל־', למשל: "את מסכימה לי ללכת לסרט עם חברים?" "אבא לא הסכים לי לנסוע לבד". ניסוח זה צורם את אוזניהם של רבים, ונשאלנו אם…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

ניקוד אותיות השימוש

אותיות השימוש מש"ה וכל"ב הן מיליות שנכתבות בתיבה אחת עם המילה שאחריהן. הן נחלקות לשתי קבוצות: אותיות מש"ה – מילת היחס מ', ש' הזיקה, ה' הידיעה. אותיות וכל"ב – ו' החיבור, מיליות היחס כ', ל',…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בין ובין

כמה דרכים שביסודן המילה בין משמשות בלשוננו לציון הבחנה וקשר: (1) בין… ובין… (2) בין… ל… (3) בין… לבין (4) בין… ו… שני המבנים הראשונים רוֹוחים במקורות, וכמובן שניהם נכונים גם בימינו. למשל בתיאור הבריאה…
המשך קריאה >>

הגייה

לבריאות

ראשית יש לומר שהביטוי 'לבריאות' התחדש בעברית החדשה, ולכן עלינו ללמוד על דרך הגייתו מהשוואה לביטויים דומים. יש שהקפידו ומקפידים לומר לִבְריאות ללא ה"א הידיעה. העדפה זו נסמכת על ביטויי איחול דומים: לְחַיִּים, בְּהצלחה. בתפילת…
המשך קריאה >>

הגייה

בְּכַרְמִיאֵל – בכ"פ בראש שמות עבריים לאחר אותיות וכל"ב

כידוע בראש המילה אותיות בכ"פ דגושות בדגש קל, כלומר נהגות בביצוע סותם. למשל: בַּית, כָּך, פָּנים. אבל אם באה לפני המילה אחת מאותיות השימוש – ו' החיבור או מיליות היחס כְּ, לְ, בְּ – חל שינוי…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

נטיית מילות היחס

כדי להבין את מערכת הנטייה של מילות היחס יש לומר כי מבחינה היסטורית רבות מהן התגלגלו משמות עצם. למשל מילת היחס אַחַר הייתה כנראה בתחילה שם עצם שמשמעו 'גַּב', 'צַד אחורי'. שמות עצם אחרים יצרו…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

את מסכימה לי?

בלשון הדיבור, ובעיקר בלשון הילדים, הצירוף 'להסכים ל־' משמש במשמעות 'להרשות ל־', למשל: "את מסכימה לי ללכת לסרט עם חברים?" "אבא לא הסכים לי לנסוע לבד". ניסוח זה צורם את אוזניהם של רבים, ונשאלנו אם…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

ניקוד אותיות השימוש

אותיות השימוש מש"ה וכל"ב הן מיליות שנכתבות בתיבה אחת עם המילה שאחריהן. הן נחלקות לשתי קבוצות: אותיות מש"ה – מילת היחס מ', ש' הזיקה, ה' הידיעה. אותיות וכל"ב – ו' החיבור, מיליות היחס כ', ל',…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בין ובין

כמה דרכים שביסודן המילה בין משמשות בלשוננו לציון הבחנה וקשר: (1) בין… ובין… (2) בין… ל… (3) בין… לבין (4) בין… ו… שני המבנים הראשונים רוֹוחים במקורות, וכמובן שניהם נכונים גם בימינו. למשל בתיאור הבריאה…
המשך קריאה >>

הגייה

לבריאות

ראשית יש לומר שהביטוי 'לבריאות' התחדש בעברית החדשה, ולכן עלינו ללמוד על דרך הגייתו מהשוואה לביטויים דומים. יש שהקפידו ומקפידים לומר לִבְריאות ללא ה"א הידיעה. העדפה זו נסמכת על ביטויי איחול דומים: לְחַיִּים, בְּהצלחה. בתפילת…
המשך קריאה >>

הגייה

בְּכַרְמִיאֵל – בכ"פ בראש שמות עבריים לאחר אותיות וכל"ב

כידוע בראש המילה אותיות בכ"פ דגושות בדגש קל, כלומר נהגות בביצוע סותם. למשל: בַּית, כָּך, פָּנים. אבל אם באה לפני המילה אחת מאותיות השימוש – ו' החיבור או מיליות היחס כְּ, לְ, בְּ – חל שינוי…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

נטיית מילות היחס

כדי להבין את מערכת הנטייה של מילות היחס יש לומר כי מבחינה היסטורית רבות מהן התגלגלו משמות עצם. למשל מילת היחס אַחַר הייתה כנראה בתחילה שם עצם שמשמעו 'גַּב', 'צַד אחורי'. שמות עצם אחרים יצרו…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

את מסכימה לי?

בלשון הדיבור, ובעיקר בלשון הילדים, הצירוף 'להסכים ל־' משמש במשמעות 'להרשות ל־', למשל: "את מסכימה לי ללכת לסרט עם חברים?" "אבא לא הסכים לי לנסוע לבד". ניסוח זה צורם את אוזניהם של רבים, ונשאלנו אם…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

ניקוד אותיות השימוש

אותיות השימוש מש"ה וכל"ב הן מיליות שנכתבות בתיבה אחת עם המילה שאחריהן. הן נחלקות לשתי קבוצות: אותיות מש"ה – מילת היחס מ', ש' הזיקה, ה' הידיעה. אותיות וכל"ב – ו' החיבור, מיליות היחס כ', ל',…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בין ובין

כמה דרכים שביסודן המילה בין משמשות בלשוננו לציון הבחנה וקשר: (1) בין… ובין… (2) בין… ל… (3) בין… לבין (4) בין… ו… שני המבנים הראשונים רוֹוחים במקורות, וכמובן שניהם נכונים גם בימינו. למשל בתיאור הבריאה…
המשך קריאה >>

הגייה

לבריאות

ראשית יש לומר שהביטוי 'לבריאות' התחדש בעברית החדשה, ולכן עלינו ללמוד על דרך הגייתו מהשוואה לביטויים דומים. יש שהקפידו ומקפידים לומר לִבְריאות ללא ה"א הידיעה. העדפה זו נסמכת על ביטויי איחול דומים: לְחַיִּים, בְּהצלחה. בתפילת…
המשך קריאה >>

הגייה

בְּכַרְמִיאֵל – בכ"פ בראש שמות עבריים לאחר אותיות וכל"ב

כידוע בראש המילה אותיות בכ"פ דגושות בדגש קל, כלומר נהגות בביצוע סותם. למשל: בַּית, כָּך, פָּנים. אבל אם באה לפני המילה אחת מאותיות השימוש – ו' החיבור או מיליות היחס כְּ, לְ, בְּ – חל שינוי…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

נטיית מילות היחס

כדי להבין את מערכת הנטייה של מילות היחס יש לומר כי מבחינה היסטורית רבות מהן התגלגלו משמות עצם. למשל מילת היחס אַחַר הייתה כנראה בתחילה שם עצם שמשמעו 'גַּב', 'צַד אחורי'. שמות עצם אחרים יצרו…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

את מסכימה לי?

בלשון הדיבור, ובעיקר בלשון הילדים, הצירוף 'להסכים ל־' משמש במשמעות 'להרשות ל־', למשל: "את מסכימה לי ללכת לסרט עם חברים?" "אבא לא הסכים לי לנסוע לבד". ניסוח זה צורם את אוזניהם של רבים, ונשאלנו אם…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

ניקוד אותיות השימוש

אותיות השימוש מש"ה וכל"ב הן מיליות שנכתבות בתיבה אחת עם המילה שאחריהן. הן נחלקות לשתי קבוצות: אותיות מש"ה – מילת היחס מ', ש' הזיקה, ה' הידיעה. אותיות וכל"ב – ו' החיבור, מיליות היחס כ', ל',…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בין ובין

כמה דרכים שביסודן המילה בין משמשות בלשוננו לציון הבחנה וקשר: (1) בין… ובין… (2) בין… ל… (3) בין… לבין (4) בין… ו… שני המבנים הראשונים רוֹוחים במקורות, וכמובן שניהם נכונים גם בימינו. למשל בתיאור הבריאה…
המשך קריאה >>

הגייה

לבריאות

ראשית יש לומר שהביטוי 'לבריאות' התחדש בעברית החדשה, ולכן עלינו ללמוד על דרך הגייתו מהשוואה לביטויים דומים. יש שהקפידו ומקפידים לומר לִבְריאות ללא ה"א הידיעה. העדפה זו נסמכת על ביטויי איחול דומים: לְחַיִּים, בְּהצלחה. בתפילת…
המשך קריאה >>

הגייה

בְּכַרְמִיאֵל – בכ"פ בראש שמות עבריים לאחר אותיות וכל"ב

כידוע בראש המילה אותיות בכ"פ דגושות בדגש קל, כלומר נהגות בביצוע סותם. למשל: בַּית, כָּך, פָּנים. אבל אם באה לפני המילה אחת מאותיות השימוש – ו' החיבור או מיליות היחס כְּ, לְ, בְּ – חל שינוי…
המשך קריאה >>

.

2.4.4 ניקוד ו' החיבור

א. ניקוד ו' החיבור בקמץ
בשם המספר ניקוד ו' החיבור בקמץ לפני הברה מוטעמת הוא רשות. למשל: שלושים וָשש או שלושים וְשש (אבל אחת וָחצי, שתיים וָרבע).

הערה: ניקוד ו' החיבור בקמץ לפני הברה מוטעמת מקובל בצירופים קבועים, כגון בשר וָדם, יומם וָלילה, עיר וָאם, חנה וָסע.

ב. ו' החיבור לפני 'אלוהים'
לצד הניקוד המצוי במקרא – וֵאלוהים (בצירי ובאל"ף נחה), מותר גם הניקוד 'וֶאֱלוהים'. הוא הדין במילות היחס כל"ב.

ג. ו' החיבור לפני הֱיֵה, חֲיֵה, הֲייתם וכיו"ב
בצד הניקוד המצוי במקרא – וֶהְיֵה, וִחְיוּ, וִהְיִיתֶם, מותר גם הניקוד בחטף, כגון וֶהֱיֵה, וֶהֱיוּ, וַחֲיוּ, וַהֲיִיתֶם (או וֶהֱיִיתֶם).

ראו עוד כלל יג – תנועת החטף בפועל סעיף 2ג.

.

לַמוחרת, לְמוחרת

הצירוף למוחרת מותר ביידוע ושלא ביידוע: לַמָּחֳרָת, לְמָחֳרָת.