קטגוריה: כתיב חסר ניקוד

14 תשובות ורשימות

מבחר תשובות

שירתי בצבא או שירתתי בצבא?

רבים מתלבטים איך לכתוב: שירתתי או שירתי, השבתתם או השבתם. שאלה זו עלתה בדיוני האקדמיה על כללי הכתיב המלא, וההכרעה הייתה לכתוב בתי"ו אחת: שירתי (שֵׁרַתִּי); השבתם (הִשְׁבַּתֶּם). בנטיית הפעלים האלה חברו יחד התי"ו השורשית (שר"ת, שב"ת) והתי"ו של כינויי הגוף ־תי, ־תם וכדומה. בכתיב המנוקד בא במקרים האלה דגש המציין את קיומן של שתי תי"וים: שֵׁרַתִּי,…
המשך קריאה נעימה >>

הודעות לעיתונות

תגובת המזכירות המדעית להערות הציבור על כללי הכתיב החדשים (סיוון תשע"ז, יוני 2017)

השבוע פרסמנו את כללי הכתיב המלא החדשים וקיבלנו תגובות רבות ומגוונות. אנחנו מברכים את כל המשתתפים בדיון הערני ולעיתים אף הסוער שהתפתח – דיון שהוא עדות לאהבה הגדולה המשותפת לרבים מאיתנו: אהבת השפה העברית. היו שראו בשינויים שהחליטה עליהם האקדמיה פגיעה בעברית וכניעה של האקדמיה לבורות ולזלזול של הציבור בלשוננו. לדעת אחדים הוספת וי"ו…
המשך קריאה נעימה >>

הודעות לעיתונות

כללי הכתיב המלא – הכללים החדשים (סיוון תשע"ז, יוני 2017)

האקדמיה ללשון העברית אישרה נוסח חדש של כללי הכתיב המלא (התקני), ובו כמה שינויים מן הכללים שנקבעו לפני כשבעים שנה. בין השינויים שאושרו הכתיבים האלה: אונייה, אמיתי, לעיתים, פירות ושמיים. בישיבה האחרונה של מליאת האקדמיה ללשון העברית אושר סופית נוסח חדש של כללי הכתיב המלא (התקני) – הוא הכתיב המשמש בכתיבה הרגילה בעברית – בעיתונות,…
המשך קריאה נעימה >>

שמות ומשמעויות

נווה

השם הפרטי נָוֶה רווח למדי בשנים האחרונות, ואנו נשאלים הרבה על משמעו ועל הכתיב שלו. כמו שמות פרטיים רבים בעברית החדשה, יסודו של שם זה במילה כללית מן המקורות. למילה נָוֶה שתי משמעויות: (א) 'יפה', 'נאה' (ב) 'מקום', ובייחוד 'מקום מרעה במדבר'. ככל הנראה מדובר בשתי מילים נבדלות מבחינה היסטורית. במשמעות הראשונה נָוֶה הוא כתיב…
המשך קריאה נעימה >>

סוגיות בעברית

ו' אחת או שתיים?

נשאלנו אם את המילה 'ועדה' יש לכתוב בווי"ו אחת או בשתיים. על פי כללי הכתיב חסר הניקוד כופלים וי"ו עיצורית כאשר היא באה באמצע המילה. למשל: תקווה, אווז, סתוונית. לעומת זאת בראש מילה וי"ו עיצורית אינה נכפלת: ורד, ועדה, וילון, וידוי, ותיק. אך שימו לב: לאחר אותיות השימוש מש"ה, כל"ב כופלים את הווי"ו – כדינה של וי"ו עיצורית באמצע…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

מֵרוֹץ או מֵרוּץ?

במגילת קהלת נאמר: "כִּי לֹא לַקַּלִּים הַמֵּרוֹץ וְלֹא לַגִּבּוֹרִים הַמִּלְחָמָה… כִּי עֵת וָפֶגַע יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם" (ט, יא). לצד הצורה המקראית בחולם יש תיעוד במסורות העדות להגיית המילה בתנועת u, וכך אף נוקד בכמה מילונים מן המאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים. ואולם הצורה התקנית שנקבעה עוד במילוני ועד הלשון היא מרוֹץ בחולם כבמקרא. בנטייה:…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

עליך ועלייך

יש אנשים המתלבטים אם לכתוב 'עליך' או 'עלייך', 'הישגיך' או 'הישגייך' וכדומה. תשובתנו כי שני הכתיבים נכונים אלא שכל אחד מהם מכוון למין אחר: 'עליך' ו'הישגיך' – ביו"ד אחת – מכוונים לזכר, ואילו 'עלייך' ו'הישגייך' – בשתי יו"דים – מכוונים לנקבה. כך למשל נכתוב לתלמיד "עליך לשפר את הישגיך", ואילו לתלמידה נכתוב "עלייך לשפר את…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

ליהנות או להנות?

שם הפועל של נֶהֱנָה (מבניין נפעל) הוא לֵהָנוֹת (ההגייה: lehanot), וללא ניקוד הוא נכתב ביו"ד: ליהנות. צורה זו היא גלגול של לְהֵהָנוֹת (ובלי ניקוד: להיהנות) כמו לְהֵרָאוֹת (בלי ניקוד: להיראות). הה"א הראשונה נשמטה בהגייה ובעקבות זאת גם בכתיבה, ותנועת הצירי עברה ללמ"ד: לֵהָנוֹת. הצורה הרווחת בפי רבים לֶהֱנוֹת אינה תקנית, ונראה שהיא מושפעת מצורות שם…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

לומר ולאמור

לשם הפועל של אָמַר שתי צורות – האחת מן המקרא והאחרת מלשון חכמים. במקרא משמשת הצורה לֵאמֹר (באל"ף נחה), והיא רווחת מאוד כפתיחה של דיבור ישיר, בדומה לסימן הפיסוק נקודתיים, כגון בנוסחה הנפוצה בתורה "וידבר ה' אל משה לֵאמֹר". בימינו צורה זו של שם הפועל אינה רגילה, אך יש הנוקטים אותה בלשון הגבוהה, ובעיקר בלשון…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

שמות החודשים – כתיב מלא או חסר?

נשאלנו כיצד נכון לכתוב בלי ניקוד את שמות החודשים מַרְחֶשְׁוָן (או חֶשְׁוָן), אִיָּר וסִיוָן. תשובתנו היא כי שמות החודשים נכתבים על פי כללי הכתיב המלא: מרחשוון (או חשוון), אייר, סיוון, כלומר בהכפלת הווי"ו והיו"ד העיצוריות. נעיר כי בספרות העברית לדורותיה אין כתיב אחיד לשמות החודשים הללו, ולצד הכתיב החסר אנו מוצאים לעיתים גם כתיב מלא. בשם…
המשך קריאה נעימה >>

סוגיות בעברית

שמות פרטיים – כתיב מלא או חסר?

בעברית החדשה נוהגים שני כתיבים: הכתיב המנוקד והכתיב המלא (או חסר הניקוד), ולכל אחד מהם כללים משלו. בכתיב המלא מוסיפים במקרים מסוימים וי"וים ויו"דים כדי לציין תנועה או כדי להבחין בין עיצור לאם קריאה. לפיכך כתיבן של מילים רבות אינו זהה בניקוד ובלעדיו. כללי הכתיב המלא אינם חלים בהכרח על שמות פרטיים, ובעיקר לא על שמות…
המשך קריאה נעימה >>

למד לשונך

למד לשונך 22

מילים מן המילון למונחי בינה מלאכותית; סיומת ־יה במילים לועזיות, תשנ"ז

למד לשונך

למד לשונך 20

תקציר כללי הכתיב חסר הניקוד

למד לשונך

למד לשונך 9

לא מצאתם תשובה לשאלתכם? שאלו כאן