נושא: כללי

מילים וגלגוליהן

סחבה, מטלית וסמרטוט

מקור המילה סְחָבָה בצירוף המקראי "בלויי סחבות" (ירמיהו לח, יא–יב) – בגדים או בדים שאין בהם צורך. אפשר שהשורש סח"ב מעיד על הדרך שהבדים נשחתו בה (סחיבה וגרירה), ואפשר שהוא מעיד על השימוש שעושים בהם…
המשך קריאה >>

ועדות מינוח מקצועיות שפעלו בעבר

הוועדה למונחי היין

הוועדה למונחי היין הוקמה בשנת תשס"ז (2007). למלאכת קביעת המונחים נרתמו ייננים, עיתונאים המסקרים את תחום היין ואנשי אקדמיה בתחום החקלאות המתמחים בגידול גפנים וביין, ואליהם הצטרפו נציגי האקדמיה ללשון העברית. הוועדה הכינה רשימה של…
המשך קריאה >>

אשר צבי גינצבורג (אחד העם)

י"ז באב, תרט"ז–כ"ח בטבת תרפ"ז (1856–1927) א"צ גינצבורג היה חבר ועד הלשון משנת תרפ"ו. א"ב גינצבורג נולד בסקווירה שבסקוויה שבאוקריינה. קיבל חינוך תלמודי יסודי בבית אביו, בגיל 12 הפך ל"מתנגד" ולמד אצל רבי פרטי הגות…
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

ילקוט עברי

פנינה שמצאנו בארכיון שלנו: ילקוט עברי שנדפס בשנות השלושים של המאה העשרים בליטא ובו מובאות קצרות מדבריהם של גדולי הדור ומן המקורות היהודיים על מקומה וחשיבותה של העברית בתחייה הלאומית של העם היהודי. תוכלו למצוא כאן…
המשך קריאה >>

דרושים

סטודנט או סטודנטית לחיזוק הקשר עם הציבור והפקת אירועים

משרת סטודנט/ית בהיקף של כ־20 שעות שבועיות.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מעולם ולעולם

מתי נכון לומר 'מעולם' ומתי נכון לומר 'לעולם'? מעולם – לעבר; לעולם – לעתיד. תואר הפועל מעולם – מצטרף לפעלים בזמן עבר במשמעות 'מאז ומתמיד', למשל: "נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אָתָּה" (תהלים צג, ב) "ואולי,…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

התנקשות או ניסיון התנקשות?

מקורו של הפועל התנקש בתנ"ך – בדברי בעלת האוב לשאול בהיותו מחופש לאיש אחר: "הִנֵּה אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה שָׁאוּל אֲשֶׁר הִכְרִית אֶת הָאֹבוֹת וְאֶת הַיִּדְּעֹנִי מִן הָאָרֶץ, וְלָמָה אַתָּה מִתְנַקֵּשׁ בְּנַפְשִׁי לַהֲמִיתֵנִי" (שמואל…
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

ערב עיון: "העברית בחברה הערבית" (תמוז תשע"ח, יוני 2018)

האקדמיה ללשון העברית תערוך ערב עיון שיעסוק בשפה העברית בחברה הערבית. בערב העיון ירצו בלשנים, חוקרים ואנשי חינוך יהודים וערבים.
המשך קריאה >>

הוצאה לאור

שבוע הספר תשע"ח

חגיגת מבצעים (עד 80% הנחה) על ספרים ועל מוצרים אחרים – אתם מוזמנים לבחור לעצמכם וליקיריכם מתנה בעברית יפה.
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

הרפתקה או הרפתקאה?

בעברית תקנית יוצאים להרפתקה.
הצורה המוטעית "הרפתקאה" נוצרה בגזירה לאחור מצורת הרבים הרפתקאות.
המשך קריאה >>

מבצעים בחנות הספרים

העברית בתקופת המנדט

עם כיבוש הארץ בידי הבריטים בשלהי מלחמת העולם הראשונה הוכרזה העברית שפה רשמית – בצד האנגלית והערבית. איך נשמעה עברית זו בפי דובריה? איך שימשה אותם בכתב בחיי המעשה? בספר זה מאת חברת האקדמיה פרופ'…
המשך קריאה >>

מבצעים בחנות הספרים

העברית בראי המדינה

ספרו של ד"ר נתן אפרתי מציע התבוננות מעמיקה במעמד הלשון העברית במדינה שבדרך ולאחר הקמתה. במבוא לספר נסקרות בקצרה כמה התפתחויות, הצעות ויוזמות שחיזקו את מעמדה הציבורי של העברית בתקופת המדינה שבדרך. בפרקי הספר נבחנת…
המשך קריאה >>

מבצעים בחנות הספרים

כללי הכתיב הפיסוק והתעתיק

מהדורה חדשה ומעודכנת המכנסת את הכללים שקבעה האקדמיה ללשון העברית בשלושה תחומים: הכתיב המלא, הפיסוק והתעתיק. מטרת הכללים בכתיב, בפיסוק ובתעתיק להנחות את הכותבים בתקני הכתיבה ולתת מענה לעורכים בהתלבטויותיהם, ובכך להקנות לכתיבה העברית בת…
המשך קריאה >>

מבצעים בחנות הספרים

בשביל המילים – משחק רביעיות חידושי מילים

משחק הרביעיות המוכר בגרסה עברית במיוחד: תשע סדרות של חידושי מילים לפי נושאים. לרגל שבוע הספר העברי במחיר 10 ש"ח בלבד (במקום 20 ש"ח) לרכישה

מבצעים בחנות הספרים

פנקסים – "אפשר גם בעברית"

פנקסים שעל כריכתם הקדמית מילה מאוירת ועל כריכתם האחורית סיפורה של המילה, על פי הכרזות שהוכנו ליום העברית תשע"ז. לרגל שבוע הספר העברי במחיר 10 ש"ח בלבד (במקום 20 ש"ח) לרכישה

מבצעים בחנות הספרים

בראשית היה השפה

חבר האקדמיה פרופ' עוזי אורנן טוען בספרו רחב ההיקף כי העברית שהוחייתה בסוף המאה התשע עשרה בארץ ישראל היא המשך ישיר של השפה העברית העתיקה. העניינים הנדונים בספר: תהליך הפיכת העברית לשפה מדוברת, הגידול באוצר…
המשך קריאה >>

מבצעים בחנות הספרים

מילון היין

במילון למונחי היין כ־220 מונחים, ובהם מילים חדשות בעברית. רשימת המונחים העבריים נועדה לקרב את תחום היין לציבור הישראלי ולתרום לקידומה של תרבות היין בישראל. הוועדה למונחי היין של האקדמיה ללשון העברית הוקמה בשנת תשס"ז…
המשך קריאה >>

מבצעים בחנות הספרים

המשנה לפי כתב יד קאופמן, זרעים–מועד

מהדורת המשנה בהוצאת האקדמיה ללשון העברית מותקנת על פי כתב יד קאופמן (50A) – הידוע ומוחזק ככתב היד הטוב ביותר של המשנה. במהדורה שלפנינו מובא נוסח המשנה של סופר כתב היד בציון כל הגהותיו, עם…
המשך קריאה >>

מבצעים בחנות הספרים

מילון כיס מאה מילים

מילון הכיס "100 מילים" מביא מאה מילים שחידשו ועד הלשון העברית והאקדמיה ללשון העברית לפי עשורים, ומזמין את המעיינים בו להשקיף ממרחק השנים על מילים שהיו חדשות בזמנן ונעשו לחלק בלתי נפרד מלשוננו, ולהכיר מילים…
המשך קריאה >>

מבצעים בחנות הספרים

מגנטים – "אפשר גם בעברית"

דף הדבקה למקרר ובו "רשימת קניות" – שמונה מוצרים בשמותיהם הלועזיים ושמונה כרטיסים מגנטיים הנושאים את החלופות העבריות שלהם. המשימה – להצמיד כל מגנט למוצר המתאים ברשימה. לרגל שבוע הספר העברי במחיר 8 ש"ח…
המשך קריאה >>

מאמרים

עוד על שקיעי דקדוק המקרא בעברית החיה

מאמרה של ד"ר ורד סיידון דן באחד מחידושי המחקר של הזמן האחרון: קטגוריות דקדוק מקראיות שנעלמו כליל מלשון ימינו אבל נשרדה מהן צורה אחת או צורות אחדות.

דף הבית

אירועים ברחבי הארץ

הציבור מוזמן לשלושה אירועים שייערכו בשבועות הקרובים בתל אביב, בבאר שבע ובירושלים.
המשך קריאה >>

לוח אירועים

הרצאה על הבר

בסיוון תשע"ח (יוני 2018) התקיים בתל אביב מפגש פתוח "על הבר" עם רונית גדיש, המזכירה המדעית של האקדמיה, על התחדשות העברית בהשתתפות קהל צעיר ומתעניין.
להרחבה

לוח אירועים

בקרוב: ערב עיון – העברית בחברה הערבית

ערב עיון מעשיר בבית האקדמיה ללשון העברית בירושלים בהשתתפות מרצים מובילים ואנשי חינוך בשני מושבים. הכניסה חופשית על בסיס מקום פנוי.

להרחבה

גם וגם

אמריקאי או אמריקני?

בדיון שהיה בעבר בוועדת הדקדוק של האקדמיה הוחלט שלא להתערב בסוגיה זו. לפיכך אפשר לומר גם השגרירות האמריקנית וגם השגרירות האמריקאית.
המשך קריאה >>

דף הבית

ברכות מאליפות

הידעתם? את המילה לָהִיט חידשה רבקה מיכאלי, המילה חודשה מן השורש העברי לה"ט ובדמיון צליל למילה האנגלית hit. 
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

מַעְתָּקָה, תַּדְפִּיס או הַדְפָּסָה?

בכרך י של כתב העת לשוננו, שיצא לאור בשלהי תרצ"ט (1939), דיווח מזכיר ועד הלשון זאב בן־חיים על דיון בישיבת הוועד המרכזי ביום י"ח באדר תרצ"ט למציאת מונח עברי לציון חלק שנדפס בנפרד מתוך ספר או…
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

למי רִדְרְדוּ הפעמונים?

לפני חודשים אחדים התקבל באקדמיה אוסף מסמכים ומכתבים של המילונאי והמחנך אברהם אבן־שושן (תרס"ו–תשמ"ד, 1906–1984), שהיה חבר האקדמיה למן שנת תשל"ד. האוסף הצטרף לארכיון האקדמיה, המתעד את פעילותם של ועד הלשון והאקדמיה ללשון העברית. האקדמיה…
המשך קריאה >>

לוח השתלמויות

השתלמויות לשיפור הניסוח לעובדים ומנהלים במשרד החקלאות, תשע"ח

ההשתלמות תיערך בשני מחזורים במשרד החקלאות, הקריה החקלאית בבית דגן (אפריל 2018 – אוגוסט 2018).
המשך קריאה >>

רגע של עברית

אופַנוע ואופַנוען

"ליד הקולנוע חנה אופַנוע" – רבים מתבלבלים והוגים אופְנוע. ייתכן כי מקור הטעות הנפוצה בַּדמיון למילה קוֹלְנוֹעַ. רכיבי המילה קולנוע הם 'קול' ו'נוע', ואילו רכיבי המילה אופַנוע הם 'אופַן' ו'נוע'. בנקודת המפגש בין 'אופן' ל'נוע'…
המשך קריאה >>

רגע של עברית

לא נס לחו

הביטוי "לא נס לחו" מקורו בספר דברים: לאחר תלאות רבות במדבר הגיע משה אל גבולה של הארץ המובטחת, זכה לראות אותה מרחוק, ואז מת. והכתוב אומר: "וּמשֶׁה בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה בְּמֹתוֹ, לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ…
המשך קריאה >>

רגע של עברית

הסרח העודף

מהו ה'סרח' שבביטוי "הסרח העודף"?  ראשית נציין כי הדרך התקנית להגות את הביטוי היא סֶרַח עוֹדֵ֫ף – המילה עודף נהגית במלרע (ולא "סֶרַח עֹ֫דֶף" במלעיל). סֶרַח היא מילה עתיקה, מן התנ"ך, ומשמעה חלק של דבר המשתרע…
המשך קריאה >>

רגע של עברית

מסה במלעיל או במלרע?

שתי מילים דומות משמשות בלשוננו: מָסָה במלעיל ומַסָּה – מלרע. דוברים רבים הוגים בטעות את שתי המילים במלעיל ויוצרים ביניהן בלבול. מָסָה במלעיל היא מילה לטינית (massa) שמשמעה חומר, ובימינו – כמות החומר בגוף כלשהו.…
המשך קריאה >>

רגע של עברית

לחלופין ולא לחילופין

"ביום האחרון של הטיול תוכלו לסייר בעיר או לחלופין לנסוע לחוף הים". לַחֲלוּפִין ולא לחִילופין. חֲלוּפָה היא מילה עברית חדשה תמורת אלטרנטיבה. שם התואר הוא חֲלוּפִי, ותואר הפועל הוא לַחֲלוּפִין – במשקל לַחֲלוּטִין. ייתכן כי…
המשך קריאה >>

רגע של עברית

כדרכו בקודש

"כדרכו בקודש הוא ממשיך להתחמק ולא להשיב לעניין." הביטוי 'כדרכו בקודש' נאמר היום בדרך כלל בלגלוג כבדוגמה הכתובה לעיל. מקור הביטוי במזמור תהלים המשבח את בורא העולם: "אֱלֹהִים בַּקֹּדֶשׁ דַּרְכֶּךָ, מִי אֵל גָּדוֹל כֵּאלֹהִים" (עז,…
המשך קריאה >>

רגע של עברית

הזם או הזים?

לְהָזִים את השמועות או לְהָזֵם את השמועות? מניין הפועל הזה ומה פירושו? נאמר מייד: לְהָזֵם. הפועל הֵזֵם (בבניין הפעיל) גזור מאותו השורש של המילה זוֹמֵם (צורת בינוני של זָמַם בבניין קל). המילה מוכרת לנו מן…
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

שַׁפַּעַת

בימות החורף רבים מאוד חולים בשפעת. בעבר קראו למחלה הזאת גְּרִיפָּה, על פי שמה בצרפתית. אך כבר בשנת תרנ"ג הציע בן־יהודה בעיתונו הצבי את החלופה שפעת, כפי שגילה ראובן סיוון במאמרו "מחיי המילים" (לשוננו לעם יט…
המשך קריאה >>

הוצאה לאור

מינוי שנתי לכתב העת העברית

אנו מציעים לכם לרכוש מינוי לשנת תשע"ח לכתב העת "העברית". כתב העת מיועד לציבור העברי המשכיל בכללו – מורים, סטודנטים, תלמידי  בית הספר התיכון וכל מי שעניין לו בתרבות ובשפה העברית. את הציבור הזה מבקש…
המשך קריאה >>

הוצאה לאור

מינוי שנתי לכתב העת לשוננו

אנו מציעים לכם לרכוש מינוי לכתב העת לשוננו – רבעון מדעי בחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

עורך לשון או עורך לשוני? על סמיכות לעומת שם ותוארו

שאלת הבחירה בין צירוף סמיכות לצירוף שם תואר היא בעיקרה שאלת סגנון, או אם תרצו – שאלה סגנונית.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

מצעד העשורים של האקדמיה ללשון העברית (אייר תשע"ח, אפריל 2018)

האקדמיה ללשון העברית פנתה לציבור לבחור את המילים המייצגות של כל עשור. עשרות אלפי אנשים נחשפו למיזם, ומהם כ־2,000 השתתפו בהצבעה.
המשך קריאה >>

מבנה האקדמיה

האקדמיה הוקמה להיות בית ממלכתי ללשון העברית, מרכז לאומי המושתת על היסודות האיתנים של המחקר, וממנו עולות ומתבררות שאלות הנוגעות להכרת העברית במלוא עושרה ולשימוש בה יום־יום. המבנה הארגוני ועדות האקדמיה זיכרונות…
המשך קריאה >>

70 שנות מדינה עברית

צפו בסרטון על המילים ש"עשו" את שבעת העשורים של ישראל.

לחיי מדינת ישראל ולחיי העשורים הבאים!
המשך קריאה >>

הודעות וחדשות

יום העצמאות

המילים הכי ישראליות – מצעד העשורים

אלפי גולשים בחרו את המילים העבריות המאפיינות כל עשור מאז קום המדינה.
המשך קריאה >>

דף הבית

יום העצמאות

את המילה עצמאות חידש על פי עדותו איתמר בן אב"י, כנראה בראשית המאה העשרים. וכך הוא כותב בספרו האוטוביוגרפי "עם שחר עצמאותנו": "הנה רואה אני בדמיוני את 'אחרית הימים'… הנה נקבצים ובאים אחינו מכל פזוריהם לארץ האבות… הנה שולח לפנינו אלהי אבותינו את הרצון והעוז להקים על יסודם את העצמאות העברית בכל תפארתה".

במדור עברית לכל מועד מאמרים וקטעי מידע לציון יום הזיכרון ויום העצמאות

חג עצמאות שמח, ישראל!

המשך קריאה >>

דף הבית

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

עולמות שלמים היו ואינם –
נזכור ולא נשכח.

מידע ליום הזיכרון לשואה ולגבורה
במדור עברית לכל מועד.

המשך קריאה >>

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

על שמו של מחנה הריכוז וההשמדה מיידנק

מחנה הריכוז וההשמדה מיידנק פעל מאוקטובר 1941 עד יולי 1944. הוא הוקם בסמוך לעיר לובלין כמחנה שבויים של ה־Waffen-SS. החל באפריל 1943 נקרא המחנה רשמית Konzentrationslager Lublin (= 'מחנה הריכוז [של] לובלין'), ואולם בפי התושבים…
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

הינד וסֶפֶן – מילים חדשות והחלטות בדקדוק (סיוון תשע"ח, מארס 2018)

במליאת האקדמיה אושרו בין היתר המונחים החדשים הינד (nudge) וסֶפֶן (דֵּק); אושרו שתי רשימות של שמות חרקים שהכינה הוועדה לזואולוגיה וכמה החלטות בדקדוק.
המשך קריאה >>

מאמרים

"שיר עוגה" מאת ר' יחיאל בן אשר

במסגרת העבודה במדור שירת ימי הביניים של המילון ההיסטורי הותקנו יצירותיו של הפייטן ר' יחיאל בן אשר, שפעל בספרד במאות הארבע־עשרה והחמש־עשרה וככל הנראה היה נינו של הרא"ש. ר' יחיאל כתב בין השאר קינות כאוּבות בעקבות הפרעות שהתחוללו בטולדו בשנת קנ"א (1391) ובהן נספו רבים מבני משפחתו.
המשך קריאה >>

מאמרים

"אני הוא האיש השוחה בתוך מימיה של השפה"

אני חי כמעט באופן בלעדי בזכות השפה והודות לחומריה של העברית. ישותי, הווייתי, חיי – מחזיקים מעמד בגלל אותו שדה, אותו מתחם או "בריכת המילים", כפי שאני מכנה את תחום המחיה שלי, ההיבט שלי. אני הוא האיש השוחה בתוך מימיה של השפה, בתוך נזילותן של האותיות, מתפרש ימינה ושמאלה, אני מבצע תנועות קטנות וגדולות, יורד לעומק ועולה חזרה אל קו המים.
המשך קריאה >>

דף הבית

גיליון חדש של לשוננו

יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי לשוננו לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.

לרכישת גיליון לשוננו החדש או מינוי שנתי לכתב העת
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

עשרת הדברות לשמירת הבריאות

בין דפי הארכיון שלנו מצאנו את עשרת הדברות לשמירת הבריאות שהתפרסמו ב"לוח החבר" של המושבה מְנַחֶמְיָה שבדרום עמק הירדן. את המושבה יסדו בסוף שנת תרס"א (דצמבר 1901) חמש משפחות, והיא הייתה היישוב היהודי הראשון באזור…
המשך קריאה >>

מצעד העשורים

אפשר לאפיין תקופות בתצלומים, בפזמונים, בחפצים ופריטי לבוש, באירועים ובאישים – ואפשר לאפיין אותן במילים.

אתם מוזמנים לבחור את המילה המאפיינת לטעמכם כל עשור של מדינת ישראל.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

מה יהיה שמו של כלי נשיאה למים?

חייל ששירת ב"רגימנט הארצישראלי" בצבא הבריטי שלח בקיץ תש"ד (יוני 1944) מכתב לוועד הלשון, ובו הציג את ההתלבטות של החיילים העברים החונים במדבר.

המשך קריאה >>