קטגוריה: כללי

864 תשובות ורשימות

מילים וגלגוליהן

סחבה, מטלית וסמרטוט

מקור המילה סְחָבָה בצירוף המקראי "בלויי סחבות" (ירמיהו לח, יא–יב) – בגדים או בדים שאין בהם צורך. אפשר שהשורש סח"ב מעיד על הדרך שהבדים נשחתו בה (סחיבה וגרירה), ואפשר שהוא מעיד על השימוש שעושים בהם לאחר שנשחתו (סחיבתם על הרצפה לצורך ניקויה). המילה מַטְלִית (או מַטְלֵת) מקורה בלשון חז"ל. מילה זו היא קרובה בשורשה ובמשמעה…
המשך קריאה נעימה >>

ועדות מינוח מקצועיות שפעלו בעבר

הוועדה למונחי היין

הוועדה למונחי היין הוקמה בשנת תשס"ז (2007). למלאכת קביעת המונחים נרתמו ייננים, עיתונאים המסקרים את תחום היין ואנשי אקדמיה בתחום החקלאות המתמחים בגידול גפנים וביין, ואליהם הצטרפו נציגי האקדמיה ללשון העברית. הוועדה הכינה רשימה של כ־220 מונחים. הרשימה נדונה ואושרה במליאת האקדמיה בכ' באדר תשס"ט, 16 במרץ 2009. בעקבות הערות שהתקבלו הוקמה ועדת עדכון בהרכב…
המשך קריאה נעימה >>

אריה אולמן

המדור לספרות הגאונים עובד באקדמיה משנת תשע"ה (2014) חיבורים לקבלת תואר תואר דוקטור: "השדה הסמנטי של מלבושים בלשון המקרא", אוניברסיטת בר אילן, 2004 פרסומים נבחרים "התפתחויות סמנטיות בלשון חז"ל – השדה הסמנטי של תענוג", דברי החוג הישראלי לבלשנות (מפגשים 29 ו-31), חוברת 20 (2015), 80-61 "לימוד המשנה השבועי – עדויות מהגניזה", נטועים יט (2015), עמ'…
המשך קריאה נעימה >>

חיים הירשנזון

י"א באלול תרי"ז – י"ז באלול תרצ"ה (1857–1935) הרב חיים הירשנזון היה שותף לייסוד חברת "שפה ברורה" ו"ועד הספרות" שלה בשנת תר"ן (1889), ופעל – הוא ואשתו חווה – עם בן־יהודה וחבריו להפצת הדיבור העברי. חיים הירשנזון נולד בצפת. למד בישיבות בצפת ובירושלים. לימד בבית הספר "למל" שבירושלים (מ־1885), ובעקבות זאת החרימו אותו קיצונים ירושלמים…
המשך קריאה נעימה >>

אשר צבי גינצבורג (אחד העם)

י"ז באב, תרט"ז–כ"ח בטבת תרפ"ז (1856–1927) א"צ גינצבורג היה חבר ועד הלשון משנת תרפ"ו. א"ב גינצבורג נולד בסקווירה שבסקוויה שבאוקריינה. קיבל חינוך תלמודי יסודי בבית אביו, בגיל 12 הפך ל"מתנגד" ולמד אצל רבי פרטי הגות עברית של ימי הביניים. והשתלם בפילוסופיה עברית וכללית באודיסה ובברלין. בשנים 1891, 1893 ו־1900 ביקר בארץ ישראל וב־1922 התיישב בקביעות…
המשך קריאה נעימה >>

מאמרים

"אני רואה עצמי מחזֵר של הספרות העברית" מאת עמוס עוז

אומרים שהשפה העברית הייתה שפה מתה במשך 1700 שנים. אומרים שאליעזר בן־יהודה החיה אותה. אך לא, היא לא הייתה שפה מתה. ולא אליעזר בן־יהודה החיה אותה, ודאי לא אליעזר בן־יהודה לבדו החיה אותה. היא הייתה יפהפייה נרדמת, לא שפה מתה.

מבחר תשובות

הרבה דברים או דברים רבים?

המבנים הקלסיים בעברית הם דברים רבים, דברים הרבה (מן המקרא) ודברים מרובים (מן המשנה), אך כבר בתלמודים מצוי המבנה הרבה דברים (תחילה רק בראש משפט).
המשך קריאה נעימה >>

העברית – הטקסט הספרותי

פורסם גיליון חדש של כתב העת 'העברית' המוקדש הפעם לקשר בין הסופרים לשפה.

לצד מאמרי מחקר על הספרות והלשון הוקדשה מחצית החוברת ל"יוצרים כותבים על הלשון", ובה ניתנה רשות הדיבור לסופרים ולמשוררים בני זמננו המספרים על מקומה של הלשון ביצירתם.

ביוצרים שהשתתפו במיזם: מירון ח' איזקסון, סמי ברדוגו, גיל הראבן, חיים סבתו ועמוס עוז.

לפרטים נוספים ולרכישת החוברת

למאמרו של עמוס עוז: "אני רואה עצמי מחזֵר של הספרות העברית"
המשך קריאה נעימה >>

חידון מילים מתבלבלות – פתרונות

מה הכתיב הנכון? אפשרות ב: משככי כאבים איזה פועל פירושו 'להזיז', 'להפנות לכיוון אחר'? אפשרות ב: להסיט איזה פועל פירושו להאזין בסתר? אפשרות א: לצותת מה ההבדל בין התראה להתרעה? אפשרות א: התראה – איום או הודעה על עונש צפוי; התרעה – הזהרה מפני סכנה מתקרבת מה הכתיב הנכון? אפשרות ב:…
המשך קריאה נעימה >>

יום העצמאות

כיצד נמנו השנים במילוני בן־יהודה?

בשערי כרכי "מילון הלשון העברית הישנה והחדשה" מאת אליעזר בן־יהודה צוינו השנים על פי שלושה מניינים שונים: בכרכים א–ה צוין מניין השנים לחורבן בית המקדש השני; בכרכים ו–יב ובכרך המבוא הגדול צוין מניין השנים להצהרת בלפור; בכרכים יג–טז צוין מניין השנים למדינת ישראל. מה פשר הדברים? עד סוף שנת 1917 תיארכה משפחת בן־יהודה את פרסומיה…
המשך קריאה נעימה >>

בין שפת המקורות לעברית המודרנית

קול קורא לסדנה למורי העברית במוסדות אקדמיים בחו"ל בקיץ תשע"ח (יולי 2018)
המשך קריאה נעימה >>

מאוצרות הארכיון

על טעם וריח אין להתווכח – חידושו של אברהם שלונסקי

בקטע מכתב העת "כתבים" משנת 1927 – כמה הצעות של שלונסקי למילים חדשות ואף לשני פתגמים עבריים.
המשך קריאה נעימה >>

מאוצרות הארכיון

אב למדקדקים ומורא לסופרים

המורה והמדקדק אברהם אברונין – חבר ועד הלשון וחבר כבוד של האקדמיה ללשון העברית — הלך לעולמו באייר תשי"ז. אברונין נודע כידען מומחה בלשון, ובין השאר כתב בעיתון "דבר" מדור בשם "מפנקסו של מגיה", שבו התריע על שיבושי לשון שנתקל בהם. הוא עסק רבות בלשונו של חיים נחמן ביאליק, ובמרוצת השנים פרסם שלושה ספרים העוסקים…
המשך קריאה נעימה >>

מאוצרות הארכיון

עוד שיר של מחבר "התקווה"

נפתלי הרץ אימבר הוא משורר ההמנון הלאומי "התקווה". עיתון המליץ מיום י"ב באלול תרס"ב, 14.9.1902, חושף לפנינו שיר נוסף פרי עטו תחת הכותרת "בחזון".
המשך קריאה נעימה >>

מאוצרות הארכיון

יהי אור!

מודעת פרסומת לפנס כיס: "על ידי דחיקה קלה במנורת החשמל, העשויה לשאת בכיס (עלעקטרישע טאשען לאמפע) יואר באישון לילה ואפלה… לסוחרים וקונים במספר מרובה (לא פחות מעשר מנורות) הנחה הגונה." המודעה פורסמה בעיתון המליץ בי"ד באייר תרס"ג, 11.5.1903.

פרס ראש הממשלה על שם אליעזר בן־יהודה

ברכות חמות לעמיתנו ד"ר נתן אפרתי, לרגל זכייתו בפרס ראש הממשלה ללשון העברית על שם אליעזר בן־יהודה לשנת תשע"ח.
המשך קריאה נעימה >>

דרושים

עובד או עובדת לריכוז קשרי חוץ וחוגי הידידים

הצטרפו אלינו; אפשרות למשרה מלאה.
המשך קריאה נעימה >>

מאוצרות הארכיון

פנייה לרדיו הארץ ישראלי

אז כן היום –  כחודשיים לאחר פתיחת השידורים ברדיו העברי בארץ נשלחה אל מנהל הרדיו הארץ ישראלי רשימה קצרה של תיקוני הגייה שאף כיום לא נס לחם.
המשך קריאה נעימה >>

רשומות בדף הבית

חיים גורי הלך לעולמו

"זה היה טעם חיי, לכתוב ולחיות במקום הזה"
חיים גורי, אחד מהיוצרים החשובים בתרבות העברית והישראלית, הלך לעולמו והוא בן 94.

המשך קריאה נעימה >>

יום העברית – מערכי שיעור

חלופות עבריות לשמות בתי עסק – חטיבת הביניים נחשון, חבל מודיעים

העבודה המתוארת במצגת הוכנה במסגרת המיזם של האקדמיה ללשון העברית ק"ן לבן־יהודה כן לעברית בשנת תשס"ח, וזכתה במקום הראשון.

חידודים

חידון מילים מתבלבלות

בעברית יש צמדים רבים של מילים דומות שהדוברים מתבלבלים ביניהן.

התדעו להבחין בין המילים הדומות? 
המשך קריאה נעימה >>

מילים וגלגוליהן

קן לציפור

הציפורים בטבע מקננות בקינים עוד מימי המקרא. בימינו גם לנמלים ולצרעות יש קן, ובהשאלה הקן משמש גם לבני אדם.
המשך קריאה נעימה >>

מילים וגלגוליהן

מגורי בעלי חיים בקיבוץ – סיומת ־ִיָּה

בקיבוצים אחדים היו ענפי בעלי חיים נוספים על בקר, צאן ותרנגולות, ונוצר אפוא צורך בשמות מקומות ייחודיים להם. וכפי שבתי מלאכה וענפי משק אחרים נוצרו משם בתוספת הסיומת ־ִיָּה – כגון נגרייה, מאפייה, צבעייה, חשמלייה – כך נוצרו שמות כמו שְׁפַנִּיָּה, אַרְנָבִיָּה,  אֲוָזִיָּה, בַּרְוָזִיָּה, חֲזִירִיָּה.

מילים וגלגוליהן

הלול והשובך

לול של תרנגולין הקשר בין לול ובין תרנגולות מקורו בספרות חז"ל: "מעשה באחד שהיה לו לול שלתרנוגלין" (ירושלמי עירובין ח:ד, כה ע"א). ואולם עצם הצירוף 'לול של תרנוגלין' מעיד כי הלול לא יועד מלכתחילה דווקא לתרנגולים, אלא היה מעין מחסן או מבנה שבין השאר היו מגדלים בו תרנגולים. כך עולה גם מתוספתא שבת: "דלת לול
המשך קריאה נעימה >>

מילים וגלגוליהן

כְּלוּב

בעלי חיים בשבי מוחזקים לעיתים בכלוב. במקרא כלוב הוא תיבה קלועה שמחזיקים בה ציפורים: "כִּכְלוּב מָלֵא עוֹף" (ירמיהו ה, כז), וכן סל קלוע לפירות: "כְּלוּב קָיִץ" (עמוס ח, א–ב).
המשך קריאה נעימה >>

מילים וגלגוליהן

הבֵּיבָר וגן החיות

למקום שבו מוחזקים בעלי חיים לתצוגה ניתנו בעברית המתחדשת שמות שונים. הבולטים שבהם: ביבר וגן חיות.
המשך קריאה נעימה >>

מילים וגלגוליהן

אורווה

כל ילד יודע שהסוס "גר" באורווה. מניין לנו מילה זו? המילה מוכרת מן התנ"ך, ובו היא מופיעה בלשון רבים בכמה צורות: בספר מלכים א נזכרות "אַרְבָּעִים אֶלֶף אֻרְוֹת סוּסִים" (ה, ו), אך בפסוק המקביל בדברי הימים ב "אַרְבַּעַת אֲלָפִים אֻרְיוֹת סוּסִים" (ט, כה). בפסוק אחר בדברי הימים ב נאמר "וְאֻרָוֹת לְכָל בְּהֵמָה וּבְהֵמָה וַעֲדָרִים לָאֲוֵרוֹת"…
המשך קריאה נעימה >>

הסכת על קצה הלשון

גיל מרקוביץ משוחחת עם ד"ר סמדר כהן בהסכת של תאגיד השידור הציבורי 'כאן' על השפה העברית: איך היא נוצרה, שכבות הלשון השונות שלה, עבודת האקדמיה והתפתחות השפה בימינו.
המשך קריאה נעימה >>

מילים וגלגוליהן

מסע בין עננים

בשנת תשל"א (1971) הוציאה האקדמיה את המילון למונחי מטאורולוגיה שיסודותיו עוד בימי ועד הלשון. שִפעת המילים לעננים היו כמובן לעזר לתרים אחר מינוח עברי לעננים לסוגיהם.
המשך קריאה נעימה >>

זוכה פרס ישראל – פרופ' אלישע קימרון

ברכות מאליפות לחבר האקדמיה פרופ' אלישע קימרון לזכייתו בפרס ישראל למדעי היהדות בשנת השבעים למדינה.
המשך קריאה נעימה >>

הכרזות ליום העברית תשע"ח – בתחנות אוטובוסים בתל אביב

בתחנות אוטובוסים בתל אביב, העיר העברית הראשונה, מוצגות כרזות שהכנו ובהן שפע של מילים עבריות בתחומים מרכזיים בחיי המדינה.
המשך קריאה נעימה >>

סוגיות בעברית

בְּתופים וּבִמחולות – חזרה על מילת היחס

בדרך כלל רצוי לחזור על מילת היחס, אך בהחלט יש מקום לשיקול דעתו של הכותב ולנתונים כמו אורך המשפט ומידת הקרבה בין השמות.
המשך קריאה נעימה >>

איזו מין מילה

מאוצרות הארכיון

מי חידש את המילה מַסּוֹק

כיצד ומתי נקבעה המילה מסוק, החלופה העברית להליקופטר, ומי הוא אביה מולידה? ומה הקשר של המילה לנשיאהּ השני של המדינה יצחק בן־צבי ולאחיו אהרן ראובני?
המשך קריאה נעימה >>

ועדת הפרסומים

ועדת הפרסומים של האקדמיה בוחנת ומאשרת עבודות המוצעות לפרסום בסדרה "מקורות ומחקרים", ומביאה את החלטותיה לאישור המליאה. הרכב הוועדה: יוחנן ברויאר (יו"ר), אילן אלדר, שולמית אליצור מזכירת הוועדה: ליזה מוהר

חידונים – שפע של מילים

עברית בשירות הצבא – מה הם ראשי התיבות?

אחד ממאפייניה הבולטים של לשון הצבא הוא ראשי תיבות. התדעו לפענחם נכונה?

חידונים – שפע של מילים

עברית יפה – אותיות משותפות

בכל שאלה שתי הגדרות. ההגדרות רומזות לצמד מילים המורכבות מאותן אותיות בסדר שונה.

חידונים – שפע של מילים

עברית בתנועה – מה הפירוש הנכון של המילה?

חידונים – שפע של מילים

כלכלה – מה יוצא דופן?

חידונים – שפע של מילים

הוא והיא בתחום הממשל והמשפט

סוגיות בעברית

מילים מתבלבלות

בעברית יש צמדים רבים של מילים דומות שהדוברים מתלבטים לא אחת מה ההבדל ביניהן. הצמדים האלה נחלקים לשתי קבוצות: רחוקים שהתקרבו וקרובים שהתרחקו.
המשך קריאה נעימה >>

רשומות בדף הבית

12 עובדות מעניינות על העברית

לכבוד יום העברית תשע"ח אנחנו מגישים לכם 12 עובדות מעניינות שידעתם ואולי לא ידעתם על השפה האהובה שלנו.

המשך קריאה נעימה >>

איפה אפשר למצוא את זה?

מאוצרות הארכיון

המילה העברית הראשונה שחידש בן־יהודה – מִלּוֹן

אליעזר בן־יהודה יוצא נגד צירוף המילים 'ספר מלים' שאינו אלא תרגום בבואה של מילה בגרמנית. 160 שנה להולדתו של בן־יהודה
המשך קריאה נעימה >>

הודעות לעיתונות

ישיבת ועדת החינוך של הכנסת לרגל יום העברית (טבת תשע"ח, ינואר 2018)

בישיבה חגיגית בוועדת החינוך של הכנסת לקראת יום העברית השתתפו חברי כנסת, חברי האקדמיה ועובדיה, נציגי צה"ל ומשרד החינוך ומוזמנים נוספים. בישיבה דנו הדוברים בלשון העברית במערכת החינוך וברשות הרבים.
המשך קריאה נעימה >>

אהרן אפלפלד ז"ל

חבר האקדמיה, הסופר אהרן אפלפלד, הלך לעולמו. לזכרו אנו מביאים דברים שאמר בפתח דברי התודה שלו על קבלת פרס האקדמיה ללשון העברית על שם אסרף בשנת תשע"ב.

המשך קריאה נעימה >>

מן השטח

פודקאסט – הֶסְכֵּת!

מילה עברית חדשה נולדה: הֶסְכֵּת, במקום פודקאסט. המילה נבחרה בתום תהליך שיזם תאגיד השידור הישראלי בליווי המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית ובהשתתפות הציבור.
המשך קריאה נעימה >>

רשומות בדף הבית

חדש בהוצאה לאור

לעורכי הלשון, לעורכים בכלל ולקהל הכותבים: יצאה לאור חוברת המאגדת את הכללים שקבעה האקדמיה בשלושה תחומים: הכללים החדשים של הכתיב המלא, כללי הפיסוק במהדורה מעודכנת וכללי התעתיק.
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

לְהִדָּבֵק או לְהִדַּבֵּק?

בהקשר של הידבקות במחלה הצורה התקנית של שם הפועל היא לְהִדָּבֵק בבי"ת רפה.
המשך קריאה נעימה >>

השתלמויות וסיורים

האקדמיה היא בית לכל אוהבי העברית. אנו מארחים מדי שנה אלפי מבקרים ומשתתפים בהשתלמויות וסיורים בבית האקדמיה ללשון עברית בגבעת רם בירושלים. מערך ההשתלמויות מציע השתלמויות בנושאים מגוונים למוסדות וליחידים, בייחוד עריכת לשון, כתיבה מנהלית ולשון המשפט. המרצים הם ממיטב החוקרים והעוסקים הלכה למעשה בקביעת התקן בעברית. השתלמויות בנות יום אחד או רבות מפגשים. האקדמיה…
המשך קריאה נעימה >>

מורים ותלמידים

האקדמיה היא בית למורים ללשון ולשפה העברית, אשר מבקשים לייחד פעילות בכיתותיהם לסיפורה המיוחד של העברית.  לפניכם הצעות למיזמים המתאימים לתלמידים בבית הספר היסודי ובבית הספר העל־יסודי. ברשימת המיזמים: מצגת מילים לבית הספר, פעילויות הקשורות בחידושי המילים, משחקי "טריוויה" וחידודים בנושא העברית, עברית לכל מועד ועוד ועוד. נוסף על אלו מוצע כאן שפע של מקורות…
המשך קריאה נעימה >>

ידידים ותורמים

כבר יותר משישים שנה האקדמיה ללשון העברית שוכנת בגבעת רם בירושלים. פה היא מעמידה את מפעליה בחקר הלשון העברית ובמינוח העברי, וממלאת תפקיד חשוב בקשר עם ציבור רחב המתעניין בעבודתה – במחקריה ובקביעותיה, ובמה שקשור לעברית בת זמננו ולשאלות של לשון וחברה. בעזרתם הפעילה של ידידי האקדמיה ללשון העברית והתורמים לה מבקשת האקדמיה להשיג את…
המשך קריאה נעימה >>

חוקרים ואנשי מקצוע

האקדמיה ללשון העברית היא המוסד העליון למדע הלשון העברית על פי חוק, ומחקר הלשון הוא  בראש מעייניה. האקדמיה שמחה להעמיד לרשות חוקרי הלשון העברית ומדעי היהדות ולרשות הכותבים, המתרגמים והעורכים את תשתית המחקר האדירה של מפעל המילון ההיסטורי, את מאגר המינוח העברי מאז ועד הלשון ועד היום, את מאגר החלטות האקדמיה ושפע של חומרי עזר…
המשך קריאה נעימה >>

מאוצרות הארכיון

איך החלטתי לחבר מִלּוֹן?

"בעוד שהשיבה לארץ אינה בידינו ותלויה היא ברצון המֹשלים עתה עליה, השיבה ללשון האבות היא בידינו, ואין איש יכול למנע אותנו מזה אם רק נרצה".
160 שנה להולדתו של אליעזר בן־יהודה
המשך קריאה נעימה >>

הרשומות של האקדמיה בפייסבוק עכשיו להדפסה

בעקבות בקשות רבות שקיבלנו אנחנו מציעים כעת אפשרות להדפיס את האיורים והרשומות מדף הפייסבוק לשימוש בכיתה, ללוח המודעות בעבודה או לכל שימוש אחר.
המשך קריאה נעימה >>

לא מצאתם תשובה לשאלתכם? שאלו כאן