קטגוריה: יידוע

12 תשובות ורשימות

מבחר תשובות

ים התיכון או הים התיכון?

שמו של הים שלחופו אנו שוכנים הוא הים התיכון – בה' הידיעה לפני שתי המילים. תִּיכוֹן הוא שם תואר שמשמעו 'פנימי' או 'אמצעי', כגון "הַבְּרִיחַ הַתִּיכֹן" (שמות לו, לג), "הָאַשְׁמֹרֶת הַתִּיכוֹנָה" (שופטים ז, יט). שם התואר תִּיכוֹן גזור מן המילה תּוֹךְ: צורתו המתבקשת הייתה תּוֹכוֹן בשתי תנועות o, אלא שבתהליך המכונה היבדלות הפכה ה־o הראשונה…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

צבא ההגנה לישראל

מה עומד מאחורי ראשי התיבות צה"ל – האם הצירוף הלא מיודע 'צבא הגנה לישראל' או הצירוף המיודע 'צבא ההגנה לישראל'. לפי ההיגיון הלשוני מכיוון שמדובר בצבא מסוים אחד וידוע – שמו המלא של צה"ל צריך להיות מיודע: צבא ההגנה לישראל. אלא שב"חוק יסוד צה"ל" הופיע השם ללא יידוע. ושינוי לשון החוק הוא עניין לא פשוט בכלל.…
המשך קריאה נעימה >>

סוגיות בעברית

תת־ועדה, דו־משמעי – על תחיליות וסופיות

בעברית בת ימינו רווחים צירופים כגון תת־ועדה, תלת־ממד, דו־משמעי, אי־הבנה, בין־עירוני, רַב־צדדי, מוליכוּת־על ועוד רבים. צירופים אלו נוצרו על פי מקבילות לועזיות ובראו בריאה חדשה בלשוננו. להלן נרחיב את הדיבור על דרך היווצרותם ועל הקשיים שהם יוצרים. קצת היסטוריה בלשונות אירופה אפשר למצוא מונחים רבים שנוצרו מהדבקת רכיבים זה לזה. למשל: electroencephalogram (כלומר electro-encephalo-gram, ובעברית…
המשך קריאה נעימה >>

מאמרים

שינוי המין בהשפעת הארמית הבבלית ‬

עובדה, סברה, קושיה, בעיה – מילים אלו ואחרות כמותן התגלגלו אל העברית מן הארמית וכולן תולדה של אותה תופעה לשונית. ביסודן הן מילים בלשון זכר בעלות סיומת היידוע הארמית ־ָא, אך כשמילים אלו חדרו לעברית, נתפסה הסיומת a כסיומת נקבה. במאמר מוסברת התופעה בפירוט באמצעות דוגמאות המבהירות אותה.

מבחר תשובות

מצד אחד ומצד שני

בהצגה של טיעונים סותרים או היבטים הפוכים רווחים צמדי הביטויים 'מצד אחד… ומצד שני' או 'מצד אחד… ומצד אחר'. כן משמשת הגרסה הארמית 'מחד גיסא… ומאידך גיסא' ואף קיצורה 'מחד… ומאידך'. מה מעמדם של ביטויים אלו והאם יש עדיפות לאחד מהם על פני האחרים? כברוב ענייני הניסוח והסגנון אין לאקדמיה ללשון העברית קביעה מחייבת בעניין…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

ביטויים ארמיים בלשוננו: מניה וביה, לא מניה ולא מקצתיה, אדרבה, בעלמא

מִנֵּיהּ וּבֵיהּ 'מניה וביה' פירושו 'ממנו ובו' – כלומר 'מתוכו'. בתלמוד הבבלי הביטוי משמש לציון דבר מה שנעשה מתוכו, מעצמו. למשל כאשר מפרישים תרומות ומעשרות יש להפרישם "מִינֵּיהּ וּבֵיהּ", כלומר מתוכם ולא ממקום אחר. במסכת סנהדרין (לט ע"ב) מופיעה המימרה: "אמרי אינשי מיניה וביה אבא ליזיל ביה נרגא" – 'האנשים אומרים: מתוך היער יבוא בו…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

יקר או היקר?

בפנייה לאדם בראש מכתב מצמידים לעיתים את שם התואר 'יקר' לשמו של הנמען. נשאלנו אם שם התואר הזה צריך לבוא בה"א הידיעה או בלעדיה: 'רותי היקרה' או 'רותי יקרה'? האקדמיה ללשון העברית לא פסקה בעניין זה, אך מקובל להמליץ על הצורה המיודעת: 'רותי היקרה', 'מאיר היקר', וכך גם 'מר כהן הנכבד', 'גב' לוי הנכבדה'. שם…
המשך קריאה נעימה >>

מאמרים

הא־הידיעה בשמות מקומות

האם יש לומר 'שומרון' או 'השומרון'? מקובל ששם פרטי אין מוסיפים לו ה"א הידיעה, ואילו שם כללי שהפך לשם פרטי (של מקום) מחייב יידוע. לדוגמה שרון משמעו מישור סתם, ואילו 'השרון' הוא חבל ארץ מסוים במישור החוף של ארץ ישראל; שפלה היא חבל ארץ כל שהוא, שאין בו הרים, ואילו 'השפלה' היא שפלת יהודה. אבל…
המשך קריאה נעימה >>

סוגיות בעברית

יושב הראש או היושב ראש?

שאלה שמתלבטים בה רבים היא מה דרך היידוע של הצירוף יושב ראש. בעבר נהגו ללמד כי אין לראות בו צירוף סמיכות, שכן המילה 'ראש' היא תיאור הפועל: 'יושב ראש' הוא 'היושב בראש' או 'היושב ראשונה', ולכן צריך לומר 'היושב ראש', 'יושבים ראש' וכדומה. ואולם ברבות השנים נתפס צירוף זה כצירוף סמיכות, והחלו לומר יותר ויותר…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

העורך דין או עורך הדין?

כיצד מיידעים את הצירוף 'עורך דין'? מקומה המתבקש של ה"א הידיעה הוא כבכל צירוף סמיכות, לפני הרכיב השני: עורך הדין, בדיוק כמו 'רופא השיניים', 'דוברת המשרד', 'אוצר התערוכה', 'מנהלת הלשכה', 'מדריך התיירים', 'מבקרת המדינה'. עם זאת בעבר היו שהתירו (ואף המליצו) ליידע את הצירוף בראשו: העורך דין (כנראה בהשראת התפקיד הפועלי של המילה "עורך" בפיוט הנאמר…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

בְּפועל או בַּפּועל?

רבים מתלבטים בשאלה איך להגות: בַּפֹעַל, בְּפֹעַל או בַּפֹּעַל. הצורה הראשונה אינה דקדוקית, ואילו שתי הצורות האחרות תקינות מבחינה דקדוקית: בְּפוֹעל, בפ"א רפה כמו בְּכוֹחַ, בְּפֵרוּשׁ. בַּפּוֹעל, בפ"א דגושה כמו בַּבַּיִת, בַּפִּנָּה (צורה מיודעת; דגש חזק אחרי ה' הידיעה הנבלעת במילת היחס בְּ). על פי השוואה לערבית שבהשראתה נוצר הביטוי (בעברית של התיבונים שתרגמו טקסטים…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

לבריאות

ראשית יש לומר שהביטוי 'לבריאות' התחדש בעברית החדשה, ולכן עלינו ללמוד על דרך הגייתו מהשוואה לביטויים דומים. יש שהקפידו ומקפידים לומר לִבְריאות ללא ה"א הידיעה. העדפה זו נסמכת על ביטויי איחול דומים: לְחַיִּים, בְּהצלחה. בתפילת הגשם בשמיני עצרת נמצא סדרה של ביטויים כאלה: על הכרזת שליח הציבור "…מַשִּׁיב הרוח ומוריד הגשם" הקהל עונה: "לִבְרָכָה ולא…
המשך קריאה נעימה >>

לא מצאתם תשובה לשאלתכם? שאלו כאן