קטגוריה: יחיד ורבים

62 תשובות ורשימות

מבחר תשובות

מִדְרְחוֹב ברבים

נשאלנו אם יש לרבות את המילה מדרחוב בסיומת ־וֹת על פי 'רחובות' או בסיומת ־ִים כסיומת הזכר הסדירה. נוכל להמליץ להשתמש בריבוי מִדְרְחוֹבִים, על דרך צורת הרבים של המילים רמזור ורמקול. בשם 'רמזור' שבסופו הרכיב 'אור' אין מתחשבים בצורת הרבים 'אורות' – ואומרים רמזורים; בשם 'רמקול' שבסופו הרכיב 'קול' אין מתחשבים בצורת הרבים 'קולות' –…
המשך קריאה נעימה >>

סוגיות בעברית

שנה וחצי, שעה ורבע – יחיד או רבים?

האקדמיה לא פסקה אם יש לראות בצירופים 'שנה וחצי', חודש וחצי', 'שנה ורבע' וכיוצא בהם יחיד או רבים. עם זאת יש הממליצים לראות בהם רבים: 'השנה וחצי האחרונות', 'החודש וחצי האחרונים', 'השעה ורבע האחרונות', ונימוקם עמם: כיוון שמדובר ביותר משנה אחת, מחודש אחד או משעה אחת – עדיף לנקוט לשון רבים.

סוגיות בעברית

רוב האנשים הצביע או הצביעו – התאם תחבירי של כַּמָּת

בדרך כלל בצירופי סמיכות – כגון 'אנשי המושב', 'אוכלוסיית היישוב', 'ארגון המורים' – גרעין הצירוף הוא הרכיב הראשון, ולפי זה מתאימים את הפועל או את האוגד: 'אנשי המושב התכנסו', 'אוכלוסיית היישוב גדלה', 'ארגון המורים הכריז…', 'מועצת תלמידים היא גוף מייצג'. ואולם מה הדין בצירופים כמו 'רוב האנשים', 'חצי האוכלוסייה', 'מיטב המורים'? בצירופים אלו הרכיב הראשון…
המשך קריאה נעימה >>

למד לשונך

למד לשונך 19

מילים בשימוש כללי (ברובן) שאושרו בשנת תשנ"ז.

למד לשונך

למד לשונך 15

מונחים בתחום הבנקאות ושוק ההון שפורסמו בשנת תשנ"ו.

עברית לשבת

פרשת בהר – לחלוטין

"וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת" (ויקרא כה, כג) "וְאַרְעָא לָא תִּזְדַּבַּן לַחְלוּטִין" (תרגום אונקלוס) השורש חל"ט רווח בספרות חז"ל, ועניינו קביעה ונחרצוּת. חָלוּט פירושו 'מוסכם', 'מנוי וגמור', ומכאן גם הַחְלָטָה בעברית החדשה – 'דבר שהוסכם ונקבע', 'דבר שנחרץ'. עוד מתקשר לעניין זה תיאור הפועל לַחֲלוּטִין, שירשנו מתרגום אונקלוס לתורה: "וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת" (ויקרא כה, כג) – "וְאַרְעָא לָא…
המשך קריאה נעימה >>

עברית לשבת

פרשת מסעי – מסעים או מסעות?

המילה מסע שייכת לקבוצת מילים שיש להן שתי צורות רבים: בסיומת ־ִים ובסיומת ־וֹת. בתנ"ך אנו מוצאים את הצורות מַסְעֵי־, מַסָּעָיו ומַסְעֵיהֶם המלמדות על צורת הרבים מַסָּעִים (היעדר הדגש בסמ"ך בצורות מַסְעֵי־ ומַסְעֵיהֶם הוא בגלל השווא כרגיל בניקוד המקרא). לעומת זאת בספרות חז"ל משמשת צורת הרבים מַסָּעוֹת – בסיומת ־וֹת האופיינית לרובד הלשון הזה. כך גם מוֹעֲדִים…
המשך קריאה נעימה >>

לא מצאתם תשובה לשאלתכם? שאלו כאן