קטגוריה: חילופי גזרות

9 תשובות ורשימות

חידון מה משותף לקבוצות המילים – פתרונות

הִלְשִׁין, רִגֵּל, עִיֵּן, נָחַר תשובה: פעלים שנגזרו משמות איברי הגוף הקשורים בהם. איברי גוף האדם הם מקור רב השראה למילים, לניבים ולשימושי לשון, ופעלים אלו הם רק דוגמה קטנה לכך. להרחבה: מדברים בשפת הגוף. יִשֹּוּם, מַטָּס, מִסּוּי, תּוֹבָנָה תשובה: מילים שיש בהן חילופי גזרות. יִשּׂוּם – משורש שׂי"ם מגזרת עי"ו (שָׂם, לָשִׂים) – על…
המשך קריאה נעימה >>

מטבעות לשון

יִשַּׁר כּוֹחַ

'כל הכבוד' (ברכת שבח וחיזוק) למשל: מסיבת הסיום הייתה נהדרת. יישר כוחכם! מקורו של המטבע בספרות חז"ל. במדרש על הכתוב "וְכָתַבְתִּי עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ" (שמות לד, א) שואלים מניין לנו שהסכים הקדוש ברוך הוא לשבירת הלוחות בידי משה, כלומר איך אנו יודעים שהדבר היה מקובל עליו.…
המשך קריאה נעימה >>

מסע בזמן

מִצְמוּץ מים

הפועל מִצְמֵץ רווח למדי בעברית כיום, ומשמעותו מוכרת לכול. זאת למשל הגדרתו במילון רב־מילים: "מִצְמֵץ – עצם את עיניו ופקח אותן במהירות ובתכיפות בתנועה לא רצונית". אולם נראה שהשימוש בפועל במשמעות זו מאוחר למדי – ומקורו אולי בהבנה מוטעית של לשון המדרש. בפרק כד בבראשית מסופר על עבד אברהם ההולך לבקש אישה לבן אדונו בארם…
המשך קריאה נעימה >>

מטבעות לשון

לְמִשְׁעִי

'באופן מושלם' למשל: שבוע אחר כך הוא התדפק שוב על דלתנו – לבוש מחלצות ושערו מסורק למשעי. המילה לְמִשְׁעִי מופיעה פעם אחת בתנ"ך: "וּבְמַיִם לֹא רֻחַצְתְּ לְמִשְׁעִי" (יחזקאל טז, ד). מובנה אינו ברור עד תום, אך התרגום הארמי (תרגום יונתן) מתרגמהּ "לאתנקאה", כלומר 'להתנקות'. לפי דעה אחת שורש המילה הוא מש"ע, והוא מקביל לשורשים קרובים…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

מילים שוות לכל נפש: עקה, פרצני, הניעה, תסוגה

מונחים מן המילון למונחי הפסיכולוגיה, תשנ"ד (1994) עָקָה (סְטְרֵס) עקה היא מצב של לחץ ומתח הנוצרים מתנאים שמקשים על התפקוד התקין של אדם או של יצור אחר. המילה עָקָה מן השורש עו"ק נזכרת פעם אחת במקרא: "אָרִיד בְּשִׂיחִי וְאָהִימָה, מִקּוֹל אוֹיֵב, מִפְּנֵי עָקַת רָשָׁע" (תהלים נה, ג–ד). משמעו היסודי של השורש עו"ק הוא לחץ והכבדה.…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

עברית לבריאות: חמרמורת, היגב, תרופת דמה, מטוש

חֲמַרְמֹרֶת (הנגאובר) חמרמורת היא תחושת גוף לא נעימה, ובעיקר מחושי ראש, שחש המרבה בשתיית משקה חריף בשעות שלאחר השתייה או בבוקר שלמחרת. המילה חמרמורת נוצרה בהשראת הביטוי "מֵעַי חֳמַרְמָרוּ" (איכה א, כ; ומפרשים 'מעיי תססו'). כן נרמזת בה המילה חֶמֶר שפירושה יין, כגון "וְדַם עֵנָב תִּשְׁתֶּה חָמֶר" (דברים לב, יד). צורת המילה חֲמַרְמֹרֶת כשל המילים…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

הזיז או הוזיז?

הפועל הֵזִיז גזור מן השורש זו"ז ושייך לגזרת ע"ו. הוא זהה בצורתו לפעלים הֵרִיץ, הֵקִים, הֵעִיף. כאשר גורמים לאדם לָרוּץ – מְרִיצִים אותו, כאשר גורמים לו לָקוּם – מְקִימִים אותו, וכך כאשר גורמים לו לָזוּז – מְזִיזִים אותו. הצורה "הוֹזִיז" היא על דרך פעלים כמו הוֹצִיא, הוֹרִיד. אלא שפעלים אלו שייכים לגזרה אחרת – גזרת…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

תקשורת בהקטנה: תגובית, מסרר, יישומון

תְּגוּבִית (טוקבק) תגובית היא תגובה – קצרה בדרך כלל – שגולש כותב בעקבות ידיעה או כתבה שפורסמה בכלי תקשורת מקוון או בעקבות רשומה (פוסט) ביומן רשת (בלוג). תגובית היא צורת הקטנה של תְּגוּבָה. את המילה תְּגוּבָה חידש ח"נ ביאליק כחלופה עברית לראקציה במונחי הפיזיקה של ועד הלשון משנת 1930. גם הפועל הֵגִיב חודש באותן השנים…
המשך קריאה נעימה >>

מילים וגלגוליהן

שורשים נודדים

האם יש קשר בין טלפון נייד ובין חולות נודדים? בין נדנדה ובין נידוי? לכאורה כל אחת מן המילים הללו שייכת לשורש אחר: נַיָּד מן השורש נו"ד, נוֹדֵד מן נד"ד, נַדְנֵדָה מן נדנ"ד; נִדּוּי מן נד"י (נד"ה). אך לכולם משותפות האותיות נ' וד' ומשותפת להם משמעות בסיסית של תנועה והתרחקות. נדד הפועל נָדַד מציין מעבר…
המשך קריאה נעימה >>

לא מצאתם תשובה לשאלתכם? שאלו כאן