קטגוריה: התאם דקדוקי

3 תשובות ורשימות

סוגיות בעברית

העם החליט או העם החליטו – התאם לשמות קיבוציים

בלשוננו היום רגילים להתאים את הפועל למין הדקדוקי של השם גם כאשר שם זה מציין קבוצה. אנחנו נוהגים לומר 'מועצת התלמידים פעלה', 'הקהל התכנס', 'הציבור יכריע', 'העם החליט' וכדומה. אך אין בהרגל זה כדי לפסול התאם לתוכן המגולם בשם הקיבוצי, היינו שימוש בפועל בצורת רבים. דרך זו רווחת במקרא ובספרות חז"ל. למשל: "עַתָּה יְלַחֲכוּ הַקָּהָל…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

ביטויים ארמיים בלשוננו: מניה וביה, לא מניה ולא מקצתיה, אדרבה, בעלמא

מִנֵּיהּ וּבֵיהּ 'מניה וביה' פירושו 'ממנו ובו' – כלומר 'מתוכו'. בתלמוד הבבלי הביטוי משמש לציון דבר מה שנעשה מתוכו, מעצמו. למשל כאשר מפרישים תרומות ומעשרות יש להפרישם "מִינֵּיהּ וּבֵיהּ", כלומר מתוכם ולא ממקום אחר. במסכת סנהדרין (לט ע"ב) מופיעה המימרה: "אמרי אינשי מיניה וביה אבא ליזיל ביה נרגא" – 'האנשים אומרים: מתוך היער יבוא בו…
המשך קריאה נעימה >>

יום הכיפורים

ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה

בפיוט הידוע 'ונתנה תוקף', שנוהגים לאמרו בקהילות רבות בראש השנה וביום הכיפורים, נאמר: "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה". מעטים שמים לב כי הצורה 'מעבירין' איננה הצורה המתבקשת מצד הדקדוק. הלוא תשובה, תפילה וצדקה הן כולן מילים ממין נקבה, ולפיכך הניסוח המתבקש הוא 'מעבירות את רוע הגזרה'. מדוע אפוא משמשת צורת הזכר 'מעבירין'? ומדוע…
המשך קריאה נעימה >>

לא מצאתם תשובה לשאלתכם? שאלו כאן