קטגוריה: דגש חזק

11 תשובות ורשימות

מבחר תשובות

לְהִדָּבֵק או לְהִדַּבֵּק?

בהקשר של הידבקות במחלה הצורה התקנית של שם הפועל היא לְהִדָּבֵק בבי"ת רפה.
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

שירתי בצבא או שירתתי בצבא?

רבים מתלבטים איך לכתוב: שירתתי או שירתי, השבתתם או השבתם. שאלה זו עלתה בדיוני האקדמיה על כללי הכתיב המלא, וההכרעה הייתה לכתוב בתי"ו אחת: שירתי (שֵׁרַתִּי); השבתם (הִשְׁבַּתֶּם). בנטיית הפעלים האלה חברו יחד התי"ו השורשית (שר"ת, שב"ת) והתי"ו של כינויי הגוף ־תי, ־תם וכדומה. בכתיב המנוקד בא במקרים האלה דגש המציין את קיומן של שתי תי"וים: שֵׁרַתִּי,…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

מַשְׁאָב ומַשְׁאַבִּים

ההגייה התקנית של המילה משאבים היא בבי"ת דגושה: מַשְׁאַבִּים, מַשְׁאַבֵּי­־אנוש, קיבוץ מַשְׁאַבֵּי־שדה. לעומת זאת בצורת היחיד הבי"ת רפה: מַשְׁאָב (ולא "משאבּ"). מקור המילה משאבים בשירת דבורה: "מִקּוֹל מְחַצְצִים בֵּין מַשְׁאַבִּים שָׁם יְתַנּוּ צִדְקוֹת ה', צִדְקֹת פִּרְזֹנוֹ בְּיִשְׂרָאֵל…" (שופטים ה, יא). משמעות המילה איננה ברורה מן ההקשר, והיא נתפרשה על פי שורשה 'מקום שאיבת מים', כלומר…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

גפיים – זכר או נקבה?

על פי מה שקבעה האקדמיה במינוח המקצועי, כגון במונחי אנטומיה, הדרך המומלצת היא להשתמש במילה גפיים בלשון זכר: 'גפיים עליונים', 'גפיים תחתונים' (בבני אדם), 'גפיים קדמיים', 'גפיים אחוריים' (בבעלי חיים). צורת היחיד של המילה היא גַּף – גם כן בלשון זכר: 'גף עליון', 'גף קדמי' וכדומה. * * * המילה גפיים מצויה בספרות חז"ל, וברוב…
המשך קריאה נעימה >>

סוגיות בעברית

מְכַּכֵב או מְכַכֵּב? – הגיית ב', כ' ופ' בפעלים גזורי שם

בצורה 'מככב' יש התנגשות בין המבנה הדקדוקי של המילה ובין הצלילים של שם העצם שממנו היא גזורה. מצד הדקדוק ההגייה התקנית היא מְכַכֵּב – הכ' הראשונה רפה (כמו מְכַוֵּן, מְכַפֵּר) והשנייה דגושה בדגש חזק (כמו מְסַכֵּם, מְעַכֵּל). אך בשם העצם כּוֹכָב המצב הפוך: הכ' הראשונה דגושה והשנייה רפה. מכאן ההגייה הרווחת "מְכַּכֵב" המשמרת את הצליל…
המשך קריאה נעימה >>

סוגיות בעברית

עיקרי תורת הניקוד

הקדמה לימוד כללי הניקוד אינו פשוט לדוברי העברית בת זמננו. ואין פלא בדבר: מערכת הניקוד המשמשת אותנו אינה מותאמת להגייה הרגילה בפינו כיום, אלא להגייה שנהגה בטבריה במחצית השנייה של האלף הראשון לספירה. בהגייה זו נתקיימה הבחנה בין שבע תנועות, ואילו בעברית הישראלית של ימינו נוהגות חמש תנועות בלבד כבמסורת ההגייה הספרדית (ראו עוד המשך קריאה נעימה >>

סוגיות בעברית

ניקוד אותיות השימוש

אותיות השימוש מש"ה וכל"ב הן מיליות שנכתבות בתיבה אחת עם המילה שאחריהן. הן נחלקות לשתי קבוצות: אותיות מש"ה – מילת היחס מ', ש' הזיקה, ה' הידיעה. אותיות וכל"ב – ו' החיבור, מיליות היחס כ', ל', ב'. מש"ה אותיות מש"ה מנוקדות בדרך כלל בתנועה קטנה, ודגש חזק בא באות הראשונה של המילה שאחריהן. כאשר המילה פותחת…
המשך קריאה נעימה >>

סוגיות בעברית

הִכּיר ומַגיע, הֵבין ומֵביא

דוברים רבים אינם בטוחים בהגייה הנכונה של הפעלים שהובאו בכותרת ושל פעלים אחרים הדומים להם. המשותף לפעלים אלו שהם שייכים לבניין הִפעיל והשורש שלהם אינו "שלם". אך בכל זאת יש ביניהם הבדל הנעוץ בשורש. הפעלים האלה שייכים למעשה לשתי קבוצות: הקבוצה האחת היא של פעלים שאות השורש הראשונה שלהם היא נו"ן (גזרת פ"נ). כך הוא…
המשך קריאה נעימה >>

סוגיות בעברית

על ניקוד משקל פַּעְלָן

האקדמיה קבעה כי ניקודן הרגיל של מילים במשקל פַּעְלָן הוא בלא דגש חזק באות השנייה ובלא דגש קל (באות בגדכפ"ת) לאחר השווא: סַפְרָן, אַסְפָן. וזה הרקע להחלטה: בעבר, כפי שאפשר לראות במילונים ישנים ובספרי דקדוק, היו שהבחינו בין פעלן שאין בו דגש חזק בע' הפועל, כגון בַּכְיָן, שַׁמְרָן, ובין פעלן בדגש חזק בע' הפועל שקשרו…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

ליהנות או להנות?

שם הפועל של נֶהֱנָה (מבניין נפעל) הוא לֵהָנוֹת (ההגייה: lehanot), וללא ניקוד הוא נכתב ביו"ד: ליהנות. צורה זו היא גלגול של לְהֵהָנוֹת (ובלי ניקוד: להיהנות) כמו לְהֵרָאוֹת (בלי ניקוד: להיראות). הה"א הראשונה נשמטה בהגייה ובעקבות זאת גם בכתיבה, ותנועת הצירי עברה ללמ"ד: לֵהָנוֹת. הצורה הרווחת בפי רבים לֶהֱנוֹת אינה תקנית, ונראה שהיא מושפעת מצורות שם…
המשך קריאה נעימה >>

למד לשונך

למד לשונך 12

מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנים תשנ"ד-תשנ"ה

לא מצאתם תשובה לשאלתכם? שאלו כאן