קטגוריה: גרוניים

8 תשובות ורשימות

שמות ומשמעויות

יונתן ויהונתן

עשרה אנשים הקרויים בשם יהונתן נזכרים בתנ"ך – המפורסם בהם הוא בנו הבכור של שאול, רעו הטוב של דוד. מלבדו נקראו כך גם דודו של דוד, סופרו של המלך צדקיהו ועוד. כיום יש הורים המקפידים לקרוא לבנם דווקא יונתן או דווקא יהונתן, אך בתנ"ך אלו שתי צורות של אותו השם. נוכל לראות זאת למשל בחילופים…
המשך קריאה נעימה >>

סוגיות בעברית

יַלְדָּה–יְלָדוֹת, שִׂמְלָה–שְׂמָלוֹת – על צורות הרבים של משקלי פַּעְלָה, פִּעְלָה

המילים יַלְדָּה ושִׂמְלָה הן שתיים משמות עצם רבים השקולים במשקלים־אחים: יַלְדָּה במשקל פַּעְלָה ושִׂמְלָה במשקל פִּעְלָה. מלבד ההבדל בתנועתם הראשונה – פתח וחיריק – זהים שני המשקלים האלה בכול וידועים בנטיית רבים קשה במקצת: צורת הרבים של יַלְדָּה היא יְלָדוֹת ושל שִׂמְלָה – שְׂמָלוֹת, כלומר צורת הרבים של המשקלים פַּעְלָה, פִּעְלָה היא פְּעָלוֹת; כך כמעט…
המשך קריאה נעימה >>

סוגיות בעברית

ניקוד אותיות השימוש

אותיות השימוש מש"ה וכל"ב הן מיליות שנכתבות בתיבה אחת עם המילה שאחריהן. הן נחלקות לשתי קבוצות: אותיות מש"ה – מילת היחס מ', ש' הזיקה, ה' הידיעה. אותיות וכל"ב – ו' החיבור, מיליות היחס כ', ל', ב'. מש"ה אותיות מש"ה מנוקדות בדרך כלל בתנועה קטנה, ודגש חזק בא באות הראשונה של המילה שאחריהן. כאשר המילה פותחת…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

גמא וגמע

רבים מתלבטים מה נכון יותר – גָּמָא מים או גָּמַע מים. בתנ"ך אנו מוצאים את הכתיב באל"ף בלבד, כמסופר בסיפור רבקה ועבד אברהם: "וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ וַיֹּאמֶר הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ" (בראשית כד, יז). השורש גמ"א מציין שתייה, ו'הגמיאיני' פירושו 'השקיני'. בספרות חז"ל אנו מוצאים את שני הכתיבים – באל"ף ובעי"ן. במקומות שונים יש…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

בנתיבי התחבורה: נווטן, מֶחבר, מפרד, נסועה, מַזהר

מונחים מן המילון למונחי התחבורה היבשתית, תשע"ב (2012) נַוְטָן (GPS navigator) בלי ניקוד: נווטן. נווטן הוא הֶתְקֵן ניווט הפועל באמצעות מערכת האיכון העולמית (global positioning system, ובקיצור GPS). המילה נווטן דומה במבנה שלה למילים מזגן וגלשן. בן זוגו האנושי של הנווטן הוא הנווט. אף כי המילה נַוָּט נראית עברית מקורית היא מילה שאולה. היא נזכרת…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

מתוֶוכֶת או מתוַוכַת?

ההגייה התקנית של המילה מתווכת היא בשתי תנועות e: מְתַוֶּכֶת. כך נכון גם לומר עוֹרֶכֶת דין (ולא עוֹרַכַת דין). ההגייה בפתח־פתח חלה כש־ח (ולא כ) היא האות האחרונה של השורש, כגון אוֹרַחַת, מְאָרַחַת (וכן באותיות ע, ה, כגון תּוֹבַעַת, מִתְמַהֲמַהַת). מכיוון שבלשונם של רבים הגיית ח וכ זהה, נולדה ההגייה השגויה מתוַוכַת, עורַכַת דין. ואולם שלא…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

ליהנות או להנות?

שם הפועל של נֶהֱנָה (מבניין נפעל) הוא לֵהָנוֹת (ההגייה: lehanot), וללא ניקוד הוא נכתב ביו"ד: ליהנות. צורה זו היא גלגול של לְהֵהָנוֹת (ובלי ניקוד: להיהנות) כמו לְהֵרָאוֹת (בלי ניקוד: להיראות). הה"א הראשונה נשמטה בהגייה ובעקבות זאת גם בכתיבה, ותנועת הצירי עברה ללמ"ד: לֵהָנוֹת. הצורה הרווחת בפי רבים לֶהֱנוֹת אינה תקנית, ונראה שהיא מושפעת מצורות שם…
המשך קריאה נעימה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 8

תוכן העניינים מהחלטות ישיבת המליאה, עמ' 1 מילים בשימוש כללי שאושרו במליאה, עמ' 1 מִדְרוּג, מַד צְפִיָּה, הַדְרָה, גַּלְגִּלִּיּוֹת לַהַב, מַפְרֵט, תַּנּוּרוֹן, כַּף מְחוֹרֶרֶת, מַסְדֵּר תּוֹר דוד שחר וקציעה כ"ץ – חברים חדשים באקדמיה ללשון, עמ' 1 עיבוד ספרות הקראים, עמ' 2 מדור העברית החדשה של המילון ההיסטורי, עמ' 2 חולאני/חולני, עצי גפרית/גפרורין, הפיתקא הזה, קיטוף/טירוף…
המשך קריאה נעימה >>

לא מצאתם תשובה לשאלתכם? שאלו כאן