קטגוריה: גזרת הכפולים

11 תשובות ורשימות

מבחר תשובות

נמס ונטיותיו

הפועל נמס הוא פועל מתעתע. במבט ראשון הוא נראה כפועל השקול במשקל פָּעֵל, דוגמת יָשֵׁן, רָעֵב, צָמֵא, כָּבֵד, גָּדֵל, עָיֵף או מָלֵא. מילים אלו ידועות בכינוי "פועלי מצב", ושלוש אותיותיהן הן שלוש אותיות השורש שלהן. מסיבה זו נוטים דוברים רבים להטות את נמס על דרך פועלי המצב, וכשם שאומרים בעבר יָשַׁנְתִּי יָשַׁנְתָּ ובהווה יָשֵׁן יְשֵׁנָה,…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

סב על עקביו ושב על עקבותיו

הביטויים סב על עקביו (או 'עקבותיו') ושב על עקבותיו (או 'עקביו') קרובים מאוד זה לזה, ובהקשרים רבים הם עשויים להתחלף ביניהם. אף על פי כן הם אינם זהים, וביסוד כל אחד מהם עומד ציור אחר: סב על עקביו פירושו 'הסתובב על עקביו ופנה לכיוון הנגדי'. המילה עָקֵב משמשת כאן בַּמשמע היסודי 'החלק האחורי של כף…
המשך קריאה נעימה >>

מטבעות לשון

עָשָׂה שַׁמּוֹת

'הרס', החריב', 'פגע פגיעה קשה' למשל: המים שהציפו את הדירה עשו בה שמות, ורוב תכולתה כבר אינה ראויה לשימוש.  שַׁמָּה – מן השורש שמ"ם – היא מקום שָׁמֵם וחרב, כגון בדברי הנביא על בבל: "הָיוּ עָרֶיהָ לְשַׁמָּה אֶרֶץ צִיָּה וַעֲרָבָה, אֶרֶץ לֹא יֵשֵׁב בָּהֵן כָּל אִישׁ וְלֹא יַעֲבֹר בָּהֵן בֶּן אָדָם" (ירמיהו נא, מג). המילה…
המשך קריאה נעימה >>

סוגיות בעברית

עיקרי תורת הניקוד

הקדמה לימוד כללי הניקוד אינו פשוט לדוברי העברית בת זמננו. ואין פלא בדבר: מערכת הניקוד המשמשת אותנו אינה מותאמת להגייה הרגילה בפינו כיום, אלא להגייה שנהגה בטבריה במחצית השנייה של האלף הראשון לספירה. בהגייה זו נתקיימה הבחנה בין שבע תנועות, ואילו בעברית הישראלית של ימינו נוהגות חמש תנועות בלבד כבמסורת ההגייה הספרדית (ראו עוד המשך קריאה נעימה >>

מילים וגלגוליהן

שורשים נודדים

האם יש קשר בין טלפון נייד ובין חולות נודדים? בין נדנדה ובין נידוי? לכאורה כל אחת מן המילים הללו שייכת לשורש אחר: נַיָּד מן השורש נו"ד, נוֹדֵד מן נד"ד, נַדְנֵדָה מן נדנ"ד; נִדּוּי מן נד"י (נד"ה). אך לכולם משותפות האותיות נ' וד' ומשותפת להם משמעות בסיסית של תנועה והתרחקות. נדד הפועל נָדַד מציין מעבר…
המשך קריאה נעימה >>

למד לשונך

למד לשונך 68

ענייני דקדוק

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 21

תוכן העניינים חילופי תפקידים (במדור המחשוב וההוצאה לאור), עמ' 1 כללי נטיית השם – קנקן חדש מלא ישן, עמ' 1 הוועדה למונחי האריגה וארגון CIETA, עמ' 1 הפועל בגזרת הכפולים (ע"ע) ובגזרת ע"ו–ע"י, עמ' 2 הבו לנו קללה עברית מאת אברהם שלונסקי, עמ' 3 "נוולא" – על הנשים האורגות בתלמוד הבבלי מאת שלמה נאה, עמ'…
המשך קריאה נעימה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 16

תוכן העניינים חברים חדשים באקדמיה: נעמי שמר, שולמית אליצור, יעקב בן־טולילה, אברהם יבין, עמ' 1 משלחת מטעם הפרלמנט האירי בביקור באקדמיה, עמ' 1 פרס ישראל לפרופ' גד בן־עמי צרפתי, עמ' 2 ארבע־קו וכריש־שן מאת קרן דובנוב, עמ' 2 שם המספר כתחילית, הלחמים מהנעשה במכון מזי"א, עמ' 2 על מונחי אסטרונומיה ופיזיקה מאת דורון רובינשטיין, עמ' 3…
המשך קריאה נעימה >>

למד לשונך

למד לשונך 28

מילים בשימוש כללי בתחום התקשורת שאושרו בשנים תשנ"ז-תשנ"ח

שמות ומשמעויות

ירון, רוני ורונן

השורש רנ"ן הוא מן השורשים שהעניקו לעברית ימינו את מספר השמות הפרטיים הגדול ביותר: ירון, רוני, רינה, רון, רן, רונן, רונית, רנן ורננה הם רק חלק מהשמות.
המשך קריאה נעימה >>

שמות ומשמעויות

עידו ועודד

מקור השם עִדּוֹ בתנ"ך, ושם הוא בא גם בכתיב עִדּוֹא. שתי הדמויות המקראיות הידועות ביותר שנקראו בשם זה הן סבו של הנביא זכריה (זכריה א, א; ז), ונביא שניבא בימי רחבעם ואֲבִיָּה מלכי יהודה: "וְדִבְרֵי רְחַבְעָם הָרִאשֹׁנִים וְהָאַחֲרוֹנִים הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים בְּדִבְרֵי שְׁמַעְיָה הַנָּבִיא וְעִדּוֹ הַחֹזֶה" (דברי הימים ב יב, טו); "וְיֶתֶר דִּבְרֵי אֲבִיָּה וּדְרָכָיו וּדְבָרָיו כְּתוּבִים…
המשך קריאה נעימה >>

לא מצאתם תשובה לשאלתכם? שאלו כאן