נושא: ארמית בבלית

מאמרים

שינוי המין בהשפעת הארמית הבבלית ‬

עובדה, סברה, קושיה, בעיה – מילים אלו ואחרות כמותן התגלגלו אל העברית מן הארמית וכולן תולדה של אותה תופעה לשונית. ביסודן הן מילים בלשון זכר בעלות סיומת היידוע הארמית ־ָא, אך כשמילים אלו חדרו לעברית,…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בשדות הבר: בר לבב, מה לתבן את הבר, בר הכי, בר מִנַּן

בַּר לֵבָב (בר = נקי) 'בר לבב' הוא כינוי לאדם ישר ומוסרי, ככתוב בתהלים: "מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ? נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה" (כד, א–ב). בַּר…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ביטויים ארמיים בלשוננו (2): מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, לדידי, לכל מאן דבעי, ותו לא

מֵאִיגָּרָא רָמָא לְבֵירָא עַמִּיקְתָא 'מאיגרא רמא לבירא עמיקתא' פירושו 'מגג גבוה לבאר (או בור) עמוקה'. בתלמוד הבבלי מסופר על רבי יהודה הנשיא שהחזיק בידו ספר קינות (מגילת איכה) וקרא בו. כאשר הגיע לכתוב "הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ביטויים ארמיים בלשוננו: מניה וביה, לא מניה ולא מקצתיה, אדרבה, בעלמא

מִנֵּיהּ וּבֵיהּ 'מניה וביה' פירושו 'ממנו ובו' – כלומר 'מתוכו'. בתלמוד הבבלי הביטוי משמש לציון דבר מה שנעשה מתוכו, מעצמו. למשל כאשר מפרישים תרומות ומעשרות יש להפרישם "מִינֵּיהּ וּבֵיהּ", כלומר מתוכם ולא ממקום אחר. במסכת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים לסוף הקיץ: שלהי, שלפי, בתר, תום, תִּכְלָה

שִׁלְהֵי, שִׁלְפֵי בתלמוד נזכרת המימרה הארמית: "שלהי דקייטא קשיא מקייטא" – סוף הקיץ קשה מן הקיץ. זאב בן־חיים הציע להסביר את המילה שלהי על פי השורש הערבי שלח' (בחילוף העיצורים ה ו־ח'). שורש זה עניינו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים לשבוע הספר

מילים להכיר – כותר, עיול, מהדורה, סוגה, תו ספר, כיתוב דש, מִפתח, תמוכת ספרים.

 
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שיתוף פעולה עברי: מאגד, מאחד, הידודי

מַאֲגָד (קונסורציום) מאגד הוא קבוצה של ארגונים שחברו לצורך עניין כספי משותף או לצורך עסקה משותפת בייצור, במסחר וכדומה למען מטרה משותפת. למשל: קבוצת בנקים שחברו יחד למתן הלוואה ללקוח. המילה מאגד מצטרפת אל מילים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ציוד משרדי: מכבדה, קלמרית, דבקית, מכלב

מַכְבֵּדָה מכבדה היא משקולת של אבן או של מתכת וכדומה ששמים על דפים כדי שלא יתפזרו. המילה מכבדה נבחרה מתוך כמה הצעות, ובהן מִשְׁקֹלֶת נְיָר (תרגום המונח הלועזי paperweight), מִשְׁקוֹל, אֶבֶן נֵטֶל, אֶבֶן כֹּבֶד. הצעות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים של אור: נהורנות, אורון, מבהק, נצנצים, זהרורים

נְהוֹרָנוּת (לוּמִינֵסֶנְצִיָּיה) נהורנות היא תופעה של פליטת אור מחומר שלא כתוצאה מחום. כך הוא האור של נוּרה פְלוּאוֹרָנִית (פלורוסנט). לתופעה דומה – פליטת אור מגופם של יצורים חיים (כגון גחלילית) – נקבע המונח אוֹרוּת. המילה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ים של מילים: אדווה, דוכי, משבר, נחשול

אַדְוָה (ripple) אדווה היא גלים קטנים על פני הים. המילה אדווה לקוחה מן הארמית של התלמוד הבבלי. בתיאור אבני המקדש שבנה הורדוס נאמר שנראו "כאדוותא דְּיַמָּא", ומפרש רש"י: "שהאבנים משונים במראיהן זו מזו, והעיניים המסתכלות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשס"ט–תש"ע: הגוון, מבדה, סודרן תרופות, מנהל מיזם

הֶגְוֵן (וריאציה) הגוון הוא מעין העתק של דבר השונה במקצת מן המקור, במכוון או שלא במכוון, למשל במוזיקה: שינוי – במקצב, בנעימה, בהרמוניה ועוד – של נושא מוזיקלי חוזר. המילה הֶגוון דומה בצורתה למילה הֶבְדֵּל,…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

דַּחְלִיל

בארמית של התלמוד הבבלי באה המילה דַּחְלוּל (בבא בתרא כז ע"ב), ומקובל לפרשה: דמות עץ בצורת אדם שנועדה להפחיד את הציפורים. מילה זו גזורה מן הפועל הארמי דְּחֵל שפירושו פָּחַד, פועל המוכר לדוברי העברית מן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

בר מזל, בר השגה – בנקבה וברבים

המילה בַּר שאולה מן הארמית ופירושה 'בן'. למשל ר' שמעון בר יוחאי הוא בנו של יוחאי. לצד המשמעות הביולוגית של המילה היא משמשת חלק מצירוף המציין תכונה או מעמד של אדם או של דבר, כגון…
המשך קריאה >>

מאמרים

שינוי המין בהשפעת הארמית הבבלית ‬

עובדה, סברה, קושיה, בעיה – מילים אלו ואחרות כמותן התגלגלו אל העברית מן הארמית וכולן תולדה של אותה תופעה לשונית. ביסודן הן מילים בלשון זכר בעלות סיומת היידוע הארמית ־ָא, אך כשמילים אלו חדרו לעברית,…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בשדות הבר: בר לבב, מה לתבן את הבר, בר הכי, בר מִנַּן

בַּר לֵבָב (בר = נקי) 'בר לבב' הוא כינוי לאדם ישר ומוסרי, ככתוב בתהלים: "מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ? נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה" (כד, א–ב). בַּר…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ביטויים ארמיים בלשוננו (2): מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, לדידי, לכל מאן דבעי, ותו לא

מֵאִיגָּרָא רָמָא לְבֵירָא עַמִּיקְתָא 'מאיגרא רמא לבירא עמיקתא' פירושו 'מגג גבוה לבאר (או בור) עמוקה'. בתלמוד הבבלי מסופר על רבי יהודה הנשיא שהחזיק בידו ספר קינות (מגילת איכה) וקרא בו. כאשר הגיע לכתוב "הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ביטויים ארמיים בלשוננו: מניה וביה, לא מניה ולא מקצתיה, אדרבה, בעלמא

מִנֵּיהּ וּבֵיהּ 'מניה וביה' פירושו 'ממנו ובו' – כלומר 'מתוכו'. בתלמוד הבבלי הביטוי משמש לציון דבר מה שנעשה מתוכו, מעצמו. למשל כאשר מפרישים תרומות ומעשרות יש להפרישם "מִינֵּיהּ וּבֵיהּ", כלומר מתוכם ולא ממקום אחר. במסכת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים לסוף הקיץ: שלהי, שלפי, בתר, תום, תִּכְלָה

שִׁלְהֵי, שִׁלְפֵי בתלמוד נזכרת המימרה הארמית: "שלהי דקייטא קשיא מקייטא" – סוף הקיץ קשה מן הקיץ. זאב בן־חיים הציע להסביר את המילה שלהי על פי השורש הערבי שלח' (בחילוף העיצורים ה ו־ח'). שורש זה עניינו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים לשבוע הספר

מילים להכיר – כותר, עיול, מהדורה, סוגה, תו ספר, כיתוב דש, מִפתח, תמוכת ספרים.

 
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שיתוף פעולה עברי: מאגד, מאחד, הידודי

מַאֲגָד (קונסורציום) מאגד הוא קבוצה של ארגונים שחברו לצורך עניין כספי משותף או לצורך עסקה משותפת בייצור, במסחר וכדומה למען מטרה משותפת. למשל: קבוצת בנקים שחברו יחד למתן הלוואה ללקוח. המילה מאגד מצטרפת אל מילים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ציוד משרדי: מכבדה, קלמרית, דבקית, מכלב

מַכְבֵּדָה מכבדה היא משקולת של אבן או של מתכת וכדומה ששמים על דפים כדי שלא יתפזרו. המילה מכבדה נבחרה מתוך כמה הצעות, ובהן מִשְׁקֹלֶת נְיָר (תרגום המונח הלועזי paperweight), מִשְׁקוֹל, אֶבֶן נֵטֶל, אֶבֶן כֹּבֶד. הצעות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים של אור: נהורנות, אורון, מבהק, נצנצים, זהרורים

נְהוֹרָנוּת (לוּמִינֵסֶנְצִיָּיה) נהורנות היא תופעה של פליטת אור מחומר שלא כתוצאה מחום. כך הוא האור של נוּרה פְלוּאוֹרָנִית (פלורוסנט). לתופעה דומה – פליטת אור מגופם של יצורים חיים (כגון גחלילית) – נקבע המונח אוֹרוּת. המילה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ים של מילים: אדווה, דוכי, משבר, נחשול

אַדְוָה (ripple) אדווה היא גלים קטנים על פני הים. המילה אדווה לקוחה מן הארמית של התלמוד הבבלי. בתיאור אבני המקדש שבנה הורדוס נאמר שנראו "כאדוותא דְּיַמָּא", ומפרש רש"י: "שהאבנים משונים במראיהן זו מזו, והעיניים המסתכלות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשס"ט–תש"ע: הגוון, מבדה, סודרן תרופות, מנהל מיזם

הֶגְוֵן (וריאציה) הגוון הוא מעין העתק של דבר השונה במקצת מן המקור, במכוון או שלא במכוון, למשל במוזיקה: שינוי – במקצב, בנעימה, בהרמוניה ועוד – של נושא מוזיקלי חוזר. המילה הֶגוון דומה בצורתה למילה הֶבְדֵּל,…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

דַּחְלִיל

בארמית של התלמוד הבבלי באה המילה דַּחְלוּל (בבא בתרא כז ע"ב), ומקובל לפרשה: דמות עץ בצורת אדם שנועדה להפחיד את הציפורים. מילה זו גזורה מן הפועל הארמי דְּחֵל שפירושו פָּחַד, פועל המוכר לדוברי העברית מן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

בר מזל, בר השגה – בנקבה וברבים

המילה בַּר שאולה מן הארמית ופירושה 'בן'. למשל ר' שמעון בר יוחאי הוא בנו של יוחאי. לצד המשמעות הביולוגית של המילה היא משמשת חלק מצירוף המציין תכונה או מעמד של אדם או של דבר, כגון…
המשך קריאה >>

מאמרים

שינוי המין בהשפעת הארמית הבבלית ‬

עובדה, סברה, קושיה, בעיה – מילים אלו ואחרות כמותן התגלגלו אל העברית מן הארמית וכולן תולדה של אותה תופעה לשונית. ביסודן הן מילים בלשון זכר בעלות סיומת היידוע הארמית ־ָא, אך כשמילים אלו חדרו לעברית,…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בשדות הבר: בר לבב, מה לתבן את הבר, בר הכי, בר מִנַּן

בַּר לֵבָב (בר = נקי) 'בר לבב' הוא כינוי לאדם ישר ומוסרי, ככתוב בתהלים: "מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ? נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה" (כד, א–ב). בַּר…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ביטויים ארמיים בלשוננו (2): מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, לדידי, לכל מאן דבעי, ותו לא

מֵאִיגָּרָא רָמָא לְבֵירָא עַמִּיקְתָא 'מאיגרא רמא לבירא עמיקתא' פירושו 'מגג גבוה לבאר (או בור) עמוקה'. בתלמוד הבבלי מסופר על רבי יהודה הנשיא שהחזיק בידו ספר קינות (מגילת איכה) וקרא בו. כאשר הגיע לכתוב "הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ביטויים ארמיים בלשוננו: מניה וביה, לא מניה ולא מקצתיה, אדרבה, בעלמא

מִנֵּיהּ וּבֵיהּ 'מניה וביה' פירושו 'ממנו ובו' – כלומר 'מתוכו'. בתלמוד הבבלי הביטוי משמש לציון דבר מה שנעשה מתוכו, מעצמו. למשל כאשר מפרישים תרומות ומעשרות יש להפרישם "מִינֵּיהּ וּבֵיהּ", כלומר מתוכם ולא ממקום אחר. במסכת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים לסוף הקיץ: שלהי, שלפי, בתר, תום, תִּכְלָה

שִׁלְהֵי, שִׁלְפֵי בתלמוד נזכרת המימרה הארמית: "שלהי דקייטא קשיא מקייטא" – סוף הקיץ קשה מן הקיץ. זאב בן־חיים הציע להסביר את המילה שלהי על פי השורש הערבי שלח' (בחילוף העיצורים ה ו־ח'). שורש זה עניינו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים לשבוע הספר

מילים להכיר – כותר, עיול, מהדורה, סוגה, תו ספר, כיתוב דש, מִפתח, תמוכת ספרים.

 
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שיתוף פעולה עברי: מאגד, מאחד, הידודי

מַאֲגָד (קונסורציום) מאגד הוא קבוצה של ארגונים שחברו לצורך עניין כספי משותף או לצורך עסקה משותפת בייצור, במסחר וכדומה למען מטרה משותפת. למשל: קבוצת בנקים שחברו יחד למתן הלוואה ללקוח. המילה מאגד מצטרפת אל מילים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ציוד משרדי: מכבדה, קלמרית, דבקית, מכלב

מַכְבֵּדָה מכבדה היא משקולת של אבן או של מתכת וכדומה ששמים על דפים כדי שלא יתפזרו. המילה מכבדה נבחרה מתוך כמה הצעות, ובהן מִשְׁקֹלֶת נְיָר (תרגום המונח הלועזי paperweight), מִשְׁקוֹל, אֶבֶן נֵטֶל, אֶבֶן כֹּבֶד. הצעות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים של אור: נהורנות, אורון, מבהק, נצנצים, זהרורים

נְהוֹרָנוּת (לוּמִינֵסֶנְצִיָּיה) נהורנות היא תופעה של פליטת אור מחומר שלא כתוצאה מחום. כך הוא האור של נוּרה פְלוּאוֹרָנִית (פלורוסנט). לתופעה דומה – פליטת אור מגופם של יצורים חיים (כגון גחלילית) – נקבע המונח אוֹרוּת. המילה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ים של מילים: אדווה, דוכי, משבר, נחשול

אַדְוָה (ripple) אדווה היא גלים קטנים על פני הים. המילה אדווה לקוחה מן הארמית של התלמוד הבבלי. בתיאור אבני המקדש שבנה הורדוס נאמר שנראו "כאדוותא דְּיַמָּא", ומפרש רש"י: "שהאבנים משונים במראיהן זו מזו, והעיניים המסתכלות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשס"ט–תש"ע: הגוון, מבדה, סודרן תרופות, מנהל מיזם

הֶגְוֵן (וריאציה) הגוון הוא מעין העתק של דבר השונה במקצת מן המקור, במכוון או שלא במכוון, למשל במוזיקה: שינוי – במקצב, בנעימה, בהרמוניה ועוד – של נושא מוזיקלי חוזר. המילה הֶגוון דומה בצורתה למילה הֶבְדֵּל,…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

דַּחְלִיל

בארמית של התלמוד הבבלי באה המילה דַּחְלוּל (בבא בתרא כז ע"ב), ומקובל לפרשה: דמות עץ בצורת אדם שנועדה להפחיד את הציפורים. מילה זו גזורה מן הפועל הארמי דְּחֵל שפירושו פָּחַד, פועל המוכר לדוברי העברית מן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

בר מזל, בר השגה – בנקבה וברבים

המילה בַּר שאולה מן הארמית ופירושה 'בן'. למשל ר' שמעון בר יוחאי הוא בנו של יוחאי. לצד המשמעות הביולוגית של המילה היא משמשת חלק מצירוף המציין תכונה או מעמד של אדם או של דבר, כגון…
המשך קריאה >>

מאמרים

שינוי המין בהשפעת הארמית הבבלית ‬

עובדה, סברה, קושיה, בעיה – מילים אלו ואחרות כמותן התגלגלו אל העברית מן הארמית וכולן תולדה של אותה תופעה לשונית. ביסודן הן מילים בלשון זכר בעלות סיומת היידוע הארמית ־ָא, אך כשמילים אלו חדרו לעברית,…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בשדות הבר: בר לבב, מה לתבן את הבר, בר הכי, בר מִנַּן

בַּר לֵבָב (בר = נקי) 'בר לבב' הוא כינוי לאדם ישר ומוסרי, ככתוב בתהלים: "מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ? נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה" (כד, א–ב). בַּר…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ביטויים ארמיים בלשוננו (2): מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, לדידי, לכל מאן דבעי, ותו לא

מֵאִיגָּרָא רָמָא לְבֵירָא עַמִּיקְתָא 'מאיגרא רמא לבירא עמיקתא' פירושו 'מגג גבוה לבאר (או בור) עמוקה'. בתלמוד הבבלי מסופר על רבי יהודה הנשיא שהחזיק בידו ספר קינות (מגילת איכה) וקרא בו. כאשר הגיע לכתוב "הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ביטויים ארמיים בלשוננו: מניה וביה, לא מניה ולא מקצתיה, אדרבה, בעלמא

מִנֵּיהּ וּבֵיהּ 'מניה וביה' פירושו 'ממנו ובו' – כלומר 'מתוכו'. בתלמוד הבבלי הביטוי משמש לציון דבר מה שנעשה מתוכו, מעצמו. למשל כאשר מפרישים תרומות ומעשרות יש להפרישם "מִינֵּיהּ וּבֵיהּ", כלומר מתוכם ולא ממקום אחר. במסכת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים לסוף הקיץ: שלהי, שלפי, בתר, תום, תִּכְלָה

שִׁלְהֵי, שִׁלְפֵי בתלמוד נזכרת המימרה הארמית: "שלהי דקייטא קשיא מקייטא" – סוף הקיץ קשה מן הקיץ. זאב בן־חיים הציע להסביר את המילה שלהי על פי השורש הערבי שלח' (בחילוף העיצורים ה ו־ח'). שורש זה עניינו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים לשבוע הספר

מילים להכיר – כותר, עיול, מהדורה, סוגה, תו ספר, כיתוב דש, מִפתח, תמוכת ספרים.

 
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שיתוף פעולה עברי: מאגד, מאחד, הידודי

מַאֲגָד (קונסורציום) מאגד הוא קבוצה של ארגונים שחברו לצורך עניין כספי משותף או לצורך עסקה משותפת בייצור, במסחר וכדומה למען מטרה משותפת. למשל: קבוצת בנקים שחברו יחד למתן הלוואה ללקוח. המילה מאגד מצטרפת אל מילים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ציוד משרדי: מכבדה, קלמרית, דבקית, מכלב

מַכְבֵּדָה מכבדה היא משקולת של אבן או של מתכת וכדומה ששמים על דפים כדי שלא יתפזרו. המילה מכבדה נבחרה מתוך כמה הצעות, ובהן מִשְׁקֹלֶת נְיָר (תרגום המונח הלועזי paperweight), מִשְׁקוֹל, אֶבֶן נֵטֶל, אֶבֶן כֹּבֶד. הצעות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים של אור: נהורנות, אורון, מבהק, נצנצים, זהרורים

נְהוֹרָנוּת (לוּמִינֵסֶנְצִיָּיה) נהורנות היא תופעה של פליטת אור מחומר שלא כתוצאה מחום. כך הוא האור של נוּרה פְלוּאוֹרָנִית (פלורוסנט). לתופעה דומה – פליטת אור מגופם של יצורים חיים (כגון גחלילית) – נקבע המונח אוֹרוּת. המילה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ים של מילים: אדווה, דוכי, משבר, נחשול

אַדְוָה (ripple) אדווה היא גלים קטנים על פני הים. המילה אדווה לקוחה מן הארמית של התלמוד הבבלי. בתיאור אבני המקדש שבנה הורדוס נאמר שנראו "כאדוותא דְּיַמָּא", ומפרש רש"י: "שהאבנים משונים במראיהן זו מזו, והעיניים המסתכלות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשס"ט–תש"ע: הגוון, מבדה, סודרן תרופות, מנהל מיזם

הֶגְוֵן (וריאציה) הגוון הוא מעין העתק של דבר השונה במקצת מן המקור, במכוון או שלא במכוון, למשל במוזיקה: שינוי – במקצב, בנעימה, בהרמוניה ועוד – של נושא מוזיקלי חוזר. המילה הֶגוון דומה בצורתה למילה הֶבְדֵּל,…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

דַּחְלִיל

בארמית של התלמוד הבבלי באה המילה דַּחְלוּל (בבא בתרא כז ע"ב), ומקובל לפרשה: דמות עץ בצורת אדם שנועדה להפחיד את הציפורים. מילה זו גזורה מן הפועל הארמי דְּחֵל שפירושו פָּחַד, פועל המוכר לדוברי העברית מן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

בר מזל, בר השגה – בנקבה וברבים

המילה בַּר שאולה מן הארמית ופירושה 'בן'. למשל ר' שמעון בר יוחאי הוא בנו של יוחאי. לצד המשמעות הביולוגית של המילה היא משמשת חלק מצירוף המציין תכונה או מעמד של אדם או של דבר, כגון…
המשך קריאה >>

מאמרים

שינוי המין בהשפעת הארמית הבבלית ‬

עובדה, סברה, קושיה, בעיה – מילים אלו ואחרות כמותן התגלגלו אל העברית מן הארמית וכולן תולדה של אותה תופעה לשונית. ביסודן הן מילים בלשון זכר בעלות סיומת היידוע הארמית ־ָא, אך כשמילים אלו חדרו לעברית,…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בשדות הבר: בר לבב, מה לתבן את הבר, בר הכי, בר מִנַּן

בַּר לֵבָב (בר = נקי) 'בר לבב' הוא כינוי לאדם ישר ומוסרי, ככתוב בתהלים: "מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ? נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה" (כד, א–ב). בַּר…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ביטויים ארמיים בלשוננו (2): מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, לדידי, לכל מאן דבעי, ותו לא

מֵאִיגָּרָא רָמָא לְבֵירָא עַמִּיקְתָא 'מאיגרא רמא לבירא עמיקתא' פירושו 'מגג גבוה לבאר (או בור) עמוקה'. בתלמוד הבבלי מסופר על רבי יהודה הנשיא שהחזיק בידו ספר קינות (מגילת איכה) וקרא בו. כאשר הגיע לכתוב "הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ביטויים ארמיים בלשוננו: מניה וביה, לא מניה ולא מקצתיה, אדרבה, בעלמא

מִנֵּיהּ וּבֵיהּ 'מניה וביה' פירושו 'ממנו ובו' – כלומר 'מתוכו'. בתלמוד הבבלי הביטוי משמש לציון דבר מה שנעשה מתוכו, מעצמו. למשל כאשר מפרישים תרומות ומעשרות יש להפרישם "מִינֵּיהּ וּבֵיהּ", כלומר מתוכם ולא ממקום אחר. במסכת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים לסוף הקיץ: שלהי, שלפי, בתר, תום, תִּכְלָה

שִׁלְהֵי, שִׁלְפֵי בתלמוד נזכרת המימרה הארמית: "שלהי דקייטא קשיא מקייטא" – סוף הקיץ קשה מן הקיץ. זאב בן־חיים הציע להסביר את המילה שלהי על פי השורש הערבי שלח' (בחילוף העיצורים ה ו־ח'). שורש זה עניינו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים לשבוע הספר

מילים להכיר – כותר, עיול, מהדורה, סוגה, תו ספר, כיתוב דש, מִפתח, תמוכת ספרים.

 
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שיתוף פעולה עברי: מאגד, מאחד, הידודי

מַאֲגָד (קונסורציום) מאגד הוא קבוצה של ארגונים שחברו לצורך עניין כספי משותף או לצורך עסקה משותפת בייצור, במסחר וכדומה למען מטרה משותפת. למשל: קבוצת בנקים שחברו יחד למתן הלוואה ללקוח. המילה מאגד מצטרפת אל מילים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ציוד משרדי: מכבדה, קלמרית, דבקית, מכלב

מַכְבֵּדָה מכבדה היא משקולת של אבן או של מתכת וכדומה ששמים על דפים כדי שלא יתפזרו. המילה מכבדה נבחרה מתוך כמה הצעות, ובהן מִשְׁקֹלֶת נְיָר (תרגום המונח הלועזי paperweight), מִשְׁקוֹל, אֶבֶן נֵטֶל, אֶבֶן כֹּבֶד. הצעות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים של אור: נהורנות, אורון, מבהק, נצנצים, זהרורים

נְהוֹרָנוּת (לוּמִינֵסֶנְצִיָּיה) נהורנות היא תופעה של פליטת אור מחומר שלא כתוצאה מחום. כך הוא האור של נוּרה פְלוּאוֹרָנִית (פלורוסנט). לתופעה דומה – פליטת אור מגופם של יצורים חיים (כגון גחלילית) – נקבע המונח אוֹרוּת. המילה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ים של מילים: אדווה, דוכי, משבר, נחשול

אַדְוָה (ripple) אדווה היא גלים קטנים על פני הים. המילה אדווה לקוחה מן הארמית של התלמוד הבבלי. בתיאור אבני המקדש שבנה הורדוס נאמר שנראו "כאדוותא דְּיַמָּא", ומפרש רש"י: "שהאבנים משונים במראיהן זו מזו, והעיניים המסתכלות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשס"ט–תש"ע: הגוון, מבדה, סודרן תרופות, מנהל מיזם

הֶגְוֵן (וריאציה) הגוון הוא מעין העתק של דבר השונה במקצת מן המקור, במכוון או שלא במכוון, למשל במוזיקה: שינוי – במקצב, בנעימה, בהרמוניה ועוד – של נושא מוזיקלי חוזר. המילה הֶגוון דומה בצורתה למילה הֶבְדֵּל,…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

דַּחְלִיל

בארמית של התלמוד הבבלי באה המילה דַּחְלוּל (בבא בתרא כז ע"ב), ומקובל לפרשה: דמות עץ בצורת אדם שנועדה להפחיד את הציפורים. מילה זו גזורה מן הפועל הארמי דְּחֵל שפירושו פָּחַד, פועל המוכר לדוברי העברית מן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

בר מזל, בר השגה – בנקבה וברבים

המילה בַּר שאולה מן הארמית ופירושה 'בן'. למשל ר' שמעון בר יוחאי הוא בנו של יוחאי. לצד המשמעות הביולוגית של המילה היא משמשת חלק מצירוף המציין תכונה או מעמד של אדם או של דבר, כגון…
המשך קריאה >>

מאמרים

שינוי המין בהשפעת הארמית הבבלית ‬

עובדה, סברה, קושיה, בעיה – מילים אלו ואחרות כמותן התגלגלו אל העברית מן הארמית וכולן תולדה של אותה תופעה לשונית. ביסודן הן מילים בלשון זכר בעלות סיומת היידוע הארמית ־ָא, אך כשמילים אלו חדרו לעברית,…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בשדות הבר: בר לבב, מה לתבן את הבר, בר הכי, בר מִנַּן

בַּר לֵבָב (בר = נקי) 'בר לבב' הוא כינוי לאדם ישר ומוסרי, ככתוב בתהלים: "מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ? נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה" (כד, א–ב). בַּר…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ביטויים ארמיים בלשוננו (2): מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, לדידי, לכל מאן דבעי, ותו לא

מֵאִיגָּרָא רָמָא לְבֵירָא עַמִּיקְתָא 'מאיגרא רמא לבירא עמיקתא' פירושו 'מגג גבוה לבאר (או בור) עמוקה'. בתלמוד הבבלי מסופר על רבי יהודה הנשיא שהחזיק בידו ספר קינות (מגילת איכה) וקרא בו. כאשר הגיע לכתוב "הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ביטויים ארמיים בלשוננו: מניה וביה, לא מניה ולא מקצתיה, אדרבה, בעלמא

מִנֵּיהּ וּבֵיהּ 'מניה וביה' פירושו 'ממנו ובו' – כלומר 'מתוכו'. בתלמוד הבבלי הביטוי משמש לציון דבר מה שנעשה מתוכו, מעצמו. למשל כאשר מפרישים תרומות ומעשרות יש להפרישם "מִינֵּיהּ וּבֵיהּ", כלומר מתוכם ולא ממקום אחר. במסכת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים לסוף הקיץ: שלהי, שלפי, בתר, תום, תִּכְלָה

שִׁלְהֵי, שִׁלְפֵי בתלמוד נזכרת המימרה הארמית: "שלהי דקייטא קשיא מקייטא" – סוף הקיץ קשה מן הקיץ. זאב בן־חיים הציע להסביר את המילה שלהי על פי השורש הערבי שלח' (בחילוף העיצורים ה ו־ח'). שורש זה עניינו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים לשבוע הספר

מילים להכיר – כותר, עיול, מהדורה, סוגה, תו ספר, כיתוב דש, מִפתח, תמוכת ספרים.

 
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שיתוף פעולה עברי: מאגד, מאחד, הידודי

מַאֲגָד (קונסורציום) מאגד הוא קבוצה של ארגונים שחברו לצורך עניין כספי משותף או לצורך עסקה משותפת בייצור, במסחר וכדומה למען מטרה משותפת. למשל: קבוצת בנקים שחברו יחד למתן הלוואה ללקוח. המילה מאגד מצטרפת אל מילים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ציוד משרדי: מכבדה, קלמרית, דבקית, מכלב

מַכְבֵּדָה מכבדה היא משקולת של אבן או של מתכת וכדומה ששמים על דפים כדי שלא יתפזרו. המילה מכבדה נבחרה מתוך כמה הצעות, ובהן מִשְׁקֹלֶת נְיָר (תרגום המונח הלועזי paperweight), מִשְׁקוֹל, אֶבֶן נֵטֶל, אֶבֶן כֹּבֶד. הצעות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים של אור: נהורנות, אורון, מבהק, נצנצים, זהרורים

נְהוֹרָנוּת (לוּמִינֵסֶנְצִיָּיה) נהורנות היא תופעה של פליטת אור מחומר שלא כתוצאה מחום. כך הוא האור של נוּרה פְלוּאוֹרָנִית (פלורוסנט). לתופעה דומה – פליטת אור מגופם של יצורים חיים (כגון גחלילית) – נקבע המונח אוֹרוּת. המילה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ים של מילים: אדווה, דוכי, משבר, נחשול

אַדְוָה (ripple) אדווה היא גלים קטנים על פני הים. המילה אדווה לקוחה מן הארמית של התלמוד הבבלי. בתיאור אבני המקדש שבנה הורדוס נאמר שנראו "כאדוותא דְּיַמָּא", ומפרש רש"י: "שהאבנים משונים במראיהן זו מזו, והעיניים המסתכלות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשס"ט–תש"ע: הגוון, מבדה, סודרן תרופות, מנהל מיזם

הֶגְוֵן (וריאציה) הגוון הוא מעין העתק של דבר השונה במקצת מן המקור, במכוון או שלא במכוון, למשל במוזיקה: שינוי – במקצב, בנעימה, בהרמוניה ועוד – של נושא מוזיקלי חוזר. המילה הֶגוון דומה בצורתה למילה הֶבְדֵּל,…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

דַּחְלִיל

בארמית של התלמוד הבבלי באה המילה דַּחְלוּל (בבא בתרא כז ע"ב), ומקובל לפרשה: דמות עץ בצורת אדם שנועדה להפחיד את הציפורים. מילה זו גזורה מן הפועל הארמי דְּחֵל שפירושו פָּחַד, פועל המוכר לדוברי העברית מן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

בר מזל, בר השגה – בנקבה וברבים

המילה בַּר שאולה מן הארמית ופירושה 'בן'. למשל ר' שמעון בר יוחאי הוא בנו של יוחאי. לצד המשמעות הביולוגית של המילה היא משמשת חלק מצירוף המציין תכונה או מעמד של אדם או של דבר, כגון…
המשך קריאה >>

מאמרים

שינוי המין בהשפעת הארמית הבבלית ‬

עובדה, סברה, קושיה, בעיה – מילים אלו ואחרות כמותן התגלגלו אל העברית מן הארמית וכולן תולדה של אותה תופעה לשונית. ביסודן הן מילים בלשון זכר בעלות סיומת היידוע הארמית ־ָא, אך כשמילים אלו חדרו לעברית,…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בשדות הבר: בר לבב, מה לתבן את הבר, בר הכי, בר מִנַּן

בַּר לֵבָב (בר = נקי) 'בר לבב' הוא כינוי לאדם ישר ומוסרי, ככתוב בתהלים: "מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ? נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה" (כד, א–ב). בַּר…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ביטויים ארמיים בלשוננו (2): מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, לדידי, לכל מאן דבעי, ותו לא

מֵאִיגָּרָא רָמָא לְבֵירָא עַמִּיקְתָא 'מאיגרא רמא לבירא עמיקתא' פירושו 'מגג גבוה לבאר (או בור) עמוקה'. בתלמוד הבבלי מסופר על רבי יהודה הנשיא שהחזיק בידו ספר קינות (מגילת איכה) וקרא בו. כאשר הגיע לכתוב "הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ביטויים ארמיים בלשוננו: מניה וביה, לא מניה ולא מקצתיה, אדרבה, בעלמא

מִנֵּיהּ וּבֵיהּ 'מניה וביה' פירושו 'ממנו ובו' – כלומר 'מתוכו'. בתלמוד הבבלי הביטוי משמש לציון דבר מה שנעשה מתוכו, מעצמו. למשל כאשר מפרישים תרומות ומעשרות יש להפרישם "מִינֵּיהּ וּבֵיהּ", כלומר מתוכם ולא ממקום אחר. במסכת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים לסוף הקיץ: שלהי, שלפי, בתר, תום, תִּכְלָה

שִׁלְהֵי, שִׁלְפֵי בתלמוד נזכרת המימרה הארמית: "שלהי דקייטא קשיא מקייטא" – סוף הקיץ קשה מן הקיץ. זאב בן־חיים הציע להסביר את המילה שלהי על פי השורש הערבי שלח' (בחילוף העיצורים ה ו־ח'). שורש זה עניינו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים לשבוע הספר

מילים להכיר – כותר, עיול, מהדורה, סוגה, תו ספר, כיתוב דש, מִפתח, תמוכת ספרים.

 
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שיתוף פעולה עברי: מאגד, מאחד, הידודי

מַאֲגָד (קונסורציום) מאגד הוא קבוצה של ארגונים שחברו לצורך עניין כספי משותף או לצורך עסקה משותפת בייצור, במסחר וכדומה למען מטרה משותפת. למשל: קבוצת בנקים שחברו יחד למתן הלוואה ללקוח. המילה מאגד מצטרפת אל מילים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ציוד משרדי: מכבדה, קלמרית, דבקית, מכלב

מַכְבֵּדָה מכבדה היא משקולת של אבן או של מתכת וכדומה ששמים על דפים כדי שלא יתפזרו. המילה מכבדה נבחרה מתוך כמה הצעות, ובהן מִשְׁקֹלֶת נְיָר (תרגום המונח הלועזי paperweight), מִשְׁקוֹל, אֶבֶן נֵטֶל, אֶבֶן כֹּבֶד. הצעות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים של אור: נהורנות, אורון, מבהק, נצנצים, זהרורים

נְהוֹרָנוּת (לוּמִינֵסֶנְצִיָּיה) נהורנות היא תופעה של פליטת אור מחומר שלא כתוצאה מחום. כך הוא האור של נוּרה פְלוּאוֹרָנִית (פלורוסנט). לתופעה דומה – פליטת אור מגופם של יצורים חיים (כגון גחלילית) – נקבע המונח אוֹרוּת. המילה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ים של מילים: אדווה, דוכי, משבר, נחשול

אַדְוָה (ripple) אדווה היא גלים קטנים על פני הים. המילה אדווה לקוחה מן הארמית של התלמוד הבבלי. בתיאור אבני המקדש שבנה הורדוס נאמר שנראו "כאדוותא דְּיַמָּא", ומפרש רש"י: "שהאבנים משונים במראיהן זו מזו, והעיניים המסתכלות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשס"ט–תש"ע: הגוון, מבדה, סודרן תרופות, מנהל מיזם

הֶגְוֵן (וריאציה) הגוון הוא מעין העתק של דבר השונה במקצת מן המקור, במכוון או שלא במכוון, למשל במוזיקה: שינוי – במקצב, בנעימה, בהרמוניה ועוד – של נושא מוזיקלי חוזר. המילה הֶגוון דומה בצורתה למילה הֶבְדֵּל,…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

דַּחְלִיל

בארמית של התלמוד הבבלי באה המילה דַּחְלוּל (בבא בתרא כז ע"ב), ומקובל לפרשה: דמות עץ בצורת אדם שנועדה להפחיד את הציפורים. מילה זו גזורה מן הפועל הארמי דְּחֵל שפירושו פָּחַד, פועל המוכר לדוברי העברית מן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

בר מזל, בר השגה – בנקבה וברבים

המילה בַּר שאולה מן הארמית ופירושה 'בן'. למשל ר' שמעון בר יוחאי הוא בנו של יוחאי. לצד המשמעות הביולוגית של המילה היא משמשת חלק מצירוף המציין תכונה או מעמד של אדם או של דבר, כגון…
המשך קריאה >>

מאמרים

שינוי המין בהשפעת הארמית הבבלית ‬

עובדה, סברה, קושיה, בעיה – מילים אלו ואחרות כמותן התגלגלו אל העברית מן הארמית וכולן תולדה של אותה תופעה לשונית. ביסודן הן מילים בלשון זכר בעלות סיומת היידוע הארמית ־ָא, אך כשמילים אלו חדרו לעברית,…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בשדות הבר: בר לבב, מה לתבן את הבר, בר הכי, בר מִנַּן

בַּר לֵבָב (בר = נקי) 'בר לבב' הוא כינוי לאדם ישר ומוסרי, ככתוב בתהלים: "מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ? נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה" (כד, א–ב). בַּר…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ביטויים ארמיים בלשוננו (2): מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, לדידי, לכל מאן דבעי, ותו לא

מֵאִיגָּרָא רָמָא לְבֵירָא עַמִּיקְתָא 'מאיגרא רמא לבירא עמיקתא' פירושו 'מגג גבוה לבאר (או בור) עמוקה'. בתלמוד הבבלי מסופר על רבי יהודה הנשיא שהחזיק בידו ספר קינות (מגילת איכה) וקרא בו. כאשר הגיע לכתוב "הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ביטויים ארמיים בלשוננו: מניה וביה, לא מניה ולא מקצתיה, אדרבה, בעלמא

מִנֵּיהּ וּבֵיהּ 'מניה וביה' פירושו 'ממנו ובו' – כלומר 'מתוכו'. בתלמוד הבבלי הביטוי משמש לציון דבר מה שנעשה מתוכו, מעצמו. למשל כאשר מפרישים תרומות ומעשרות יש להפרישם "מִינֵּיהּ וּבֵיהּ", כלומר מתוכם ולא ממקום אחר. במסכת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים לסוף הקיץ: שלהי, שלפי, בתר, תום, תִּכְלָה

שִׁלְהֵי, שִׁלְפֵי בתלמוד נזכרת המימרה הארמית: "שלהי דקייטא קשיא מקייטא" – סוף הקיץ קשה מן הקיץ. זאב בן־חיים הציע להסביר את המילה שלהי על פי השורש הערבי שלח' (בחילוף העיצורים ה ו־ח'). שורש זה עניינו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים לשבוע הספר

מילים להכיר – כותר, עיול, מהדורה, סוגה, תו ספר, כיתוב דש, מִפתח, תמוכת ספרים.

 
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שיתוף פעולה עברי: מאגד, מאחד, הידודי

מַאֲגָד (קונסורציום) מאגד הוא קבוצה של ארגונים שחברו לצורך עניין כספי משותף או לצורך עסקה משותפת בייצור, במסחר וכדומה למען מטרה משותפת. למשל: קבוצת בנקים שחברו יחד למתן הלוואה ללקוח. המילה מאגד מצטרפת אל מילים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ציוד משרדי: מכבדה, קלמרית, דבקית, מכלב

מַכְבֵּדָה מכבדה היא משקולת של אבן או של מתכת וכדומה ששמים על דפים כדי שלא יתפזרו. המילה מכבדה נבחרה מתוך כמה הצעות, ובהן מִשְׁקֹלֶת נְיָר (תרגום המונח הלועזי paperweight), מִשְׁקוֹל, אֶבֶן נֵטֶל, אֶבֶן כֹּבֶד. הצעות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים של אור: נהורנות, אורון, מבהק, נצנצים, זהרורים

נְהוֹרָנוּת (לוּמִינֵסֶנְצִיָּיה) נהורנות היא תופעה של פליטת אור מחומר שלא כתוצאה מחום. כך הוא האור של נוּרה פְלוּאוֹרָנִית (פלורוסנט). לתופעה דומה – פליטת אור מגופם של יצורים חיים (כגון גחלילית) – נקבע המונח אוֹרוּת. המילה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ים של מילים: אדווה, דוכי, משבר, נחשול

אַדְוָה (ripple) אדווה היא גלים קטנים על פני הים. המילה אדווה לקוחה מן הארמית של התלמוד הבבלי. בתיאור אבני המקדש שבנה הורדוס נאמר שנראו "כאדוותא דְּיַמָּא", ומפרש רש"י: "שהאבנים משונים במראיהן זו מזו, והעיניים המסתכלות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשס"ט–תש"ע: הגוון, מבדה, סודרן תרופות, מנהל מיזם

הֶגְוֵן (וריאציה) הגוון הוא מעין העתק של דבר השונה במקצת מן המקור, במכוון או שלא במכוון, למשל במוזיקה: שינוי – במקצב, בנעימה, בהרמוניה ועוד – של נושא מוזיקלי חוזר. המילה הֶגוון דומה בצורתה למילה הֶבְדֵּל,…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

דַּחְלִיל

בארמית של התלמוד הבבלי באה המילה דַּחְלוּל (בבא בתרא כז ע"ב), ומקובל לפרשה: דמות עץ בצורת אדם שנועדה להפחיד את הציפורים. מילה זו גזורה מן הפועל הארמי דְּחֵל שפירושו פָּחַד, פועל המוכר לדוברי העברית מן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

בר מזל, בר השגה – בנקבה וברבים

המילה בַּר שאולה מן הארמית ופירושה 'בן'. למשל ר' שמעון בר יוחאי הוא בנו של יוחאי. לצד המשמעות הביולוגית של המילה היא משמשת חלק מצירוף המציין תכונה או מעמד של אדם או של דבר, כגון…
המשך קריאה >>

מאמרים

שינוי המין בהשפעת הארמית הבבלית ‬

עובדה, סברה, קושיה, בעיה – מילים אלו ואחרות כמותן התגלגלו אל העברית מן הארמית וכולן תולדה של אותה תופעה לשונית. ביסודן הן מילים בלשון זכר בעלות סיומת היידוע הארמית ־ָא, אך כשמילים אלו חדרו לעברית,…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בשדות הבר: בר לבב, מה לתבן את הבר, בר הכי, בר מִנַּן

בַּר לֵבָב (בר = נקי) 'בר לבב' הוא כינוי לאדם ישר ומוסרי, ככתוב בתהלים: "מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ? נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה" (כד, א–ב). בַּר…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ביטויים ארמיים בלשוננו (2): מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, לדידי, לכל מאן דבעי, ותו לא

מֵאִיגָּרָא רָמָא לְבֵירָא עַמִּיקְתָא 'מאיגרא רמא לבירא עמיקתא' פירושו 'מגג גבוה לבאר (או בור) עמוקה'. בתלמוד הבבלי מסופר על רבי יהודה הנשיא שהחזיק בידו ספר קינות (מגילת איכה) וקרא בו. כאשר הגיע לכתוב "הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ביטויים ארמיים בלשוננו: מניה וביה, לא מניה ולא מקצתיה, אדרבה, בעלמא

מִנֵּיהּ וּבֵיהּ 'מניה וביה' פירושו 'ממנו ובו' – כלומר 'מתוכו'. בתלמוד הבבלי הביטוי משמש לציון דבר מה שנעשה מתוכו, מעצמו. למשל כאשר מפרישים תרומות ומעשרות יש להפרישם "מִינֵּיהּ וּבֵיהּ", כלומר מתוכם ולא ממקום אחר. במסכת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים לסוף הקיץ: שלהי, שלפי, בתר, תום, תִּכְלָה

שִׁלְהֵי, שִׁלְפֵי בתלמוד נזכרת המימרה הארמית: "שלהי דקייטא קשיא מקייטא" – סוף הקיץ קשה מן הקיץ. זאב בן־חיים הציע להסביר את המילה שלהי על פי השורש הערבי שלח' (בחילוף העיצורים ה ו־ח'). שורש זה עניינו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים לשבוע הספר

מילים להכיר – כותר, עיול, מהדורה, סוגה, תו ספר, כיתוב דש, מִפתח, תמוכת ספרים.

 
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שיתוף פעולה עברי: מאגד, מאחד, הידודי

מַאֲגָד (קונסורציום) מאגד הוא קבוצה של ארגונים שחברו לצורך עניין כספי משותף או לצורך עסקה משותפת בייצור, במסחר וכדומה למען מטרה משותפת. למשל: קבוצת בנקים שחברו יחד למתן הלוואה ללקוח. המילה מאגד מצטרפת אל מילים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ציוד משרדי: מכבדה, קלמרית, דבקית, מכלב

מַכְבֵּדָה מכבדה היא משקולת של אבן או של מתכת וכדומה ששמים על דפים כדי שלא יתפזרו. המילה מכבדה נבחרה מתוך כמה הצעות, ובהן מִשְׁקֹלֶת נְיָר (תרגום המונח הלועזי paperweight), מִשְׁקוֹל, אֶבֶן נֵטֶל, אֶבֶן כֹּבֶד. הצעות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים של אור: נהורנות, אורון, מבהק, נצנצים, זהרורים

נְהוֹרָנוּת (לוּמִינֵסֶנְצִיָּיה) נהורנות היא תופעה של פליטת אור מחומר שלא כתוצאה מחום. כך הוא האור של נוּרה פְלוּאוֹרָנִית (פלורוסנט). לתופעה דומה – פליטת אור מגופם של יצורים חיים (כגון גחלילית) – נקבע המונח אוֹרוּת. המילה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ים של מילים: אדווה, דוכי, משבר, נחשול

אַדְוָה (ripple) אדווה היא גלים קטנים על פני הים. המילה אדווה לקוחה מן הארמית של התלמוד הבבלי. בתיאור אבני המקדש שבנה הורדוס נאמר שנראו "כאדוותא דְּיַמָּא", ומפרש רש"י: "שהאבנים משונים במראיהן זו מזו, והעיניים המסתכלות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשס"ט–תש"ע: הגוון, מבדה, סודרן תרופות, מנהל מיזם

הֶגְוֵן (וריאציה) הגוון הוא מעין העתק של דבר השונה במקצת מן המקור, במכוון או שלא במכוון, למשל במוזיקה: שינוי – במקצב, בנעימה, בהרמוניה ועוד – של נושא מוזיקלי חוזר. המילה הֶגוון דומה בצורתה למילה הֶבְדֵּל,…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

דַּחְלִיל

בארמית של התלמוד הבבלי באה המילה דַּחְלוּל (בבא בתרא כז ע"ב), ומקובל לפרשה: דמות עץ בצורת אדם שנועדה להפחיד את הציפורים. מילה זו גזורה מן הפועל הארמי דְּחֵל שפירושו פָּחַד, פועל המוכר לדוברי העברית מן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

בר מזל, בר השגה – בנקבה וברבים

המילה בַּר שאולה מן הארמית ופירושה 'בן'. למשל ר' שמעון בר יוחאי הוא בנו של יוחאי. לצד המשמעות הביולוגית של המילה היא משמשת חלק מצירוף המציין תכונה או מעמד של אדם או של דבר, כגון…
המשך קריאה >>

מאמרים

שינוי המין בהשפעת הארמית הבבלית ‬

עובדה, סברה, קושיה, בעיה – מילים אלו ואחרות כמותן התגלגלו אל העברית מן הארמית וכולן תולדה של אותה תופעה לשונית. ביסודן הן מילים בלשון זכר בעלות סיומת היידוע הארמית ־ָא, אך כשמילים אלו חדרו לעברית,…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בשדות הבר: בר לבב, מה לתבן את הבר, בר הכי, בר מִנַּן

בַּר לֵבָב (בר = נקי) 'בר לבב' הוא כינוי לאדם ישר ומוסרי, ככתוב בתהלים: "מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ? נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה" (כד, א–ב). בַּר…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ביטויים ארמיים בלשוננו (2): מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, לדידי, לכל מאן דבעי, ותו לא

מֵאִיגָּרָא רָמָא לְבֵירָא עַמִּיקְתָא 'מאיגרא רמא לבירא עמיקתא' פירושו 'מגג גבוה לבאר (או בור) עמוקה'. בתלמוד הבבלי מסופר על רבי יהודה הנשיא שהחזיק בידו ספר קינות (מגילת איכה) וקרא בו. כאשר הגיע לכתוב "הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ביטויים ארמיים בלשוננו: מניה וביה, לא מניה ולא מקצתיה, אדרבה, בעלמא

מִנֵּיהּ וּבֵיהּ 'מניה וביה' פירושו 'ממנו ובו' – כלומר 'מתוכו'. בתלמוד הבבלי הביטוי משמש לציון דבר מה שנעשה מתוכו, מעצמו. למשל כאשר מפרישים תרומות ומעשרות יש להפרישם "מִינֵּיהּ וּבֵיהּ", כלומר מתוכם ולא ממקום אחר. במסכת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים לסוף הקיץ: שלהי, שלפי, בתר, תום, תִּכְלָה

שִׁלְהֵי, שִׁלְפֵי בתלמוד נזכרת המימרה הארמית: "שלהי דקייטא קשיא מקייטא" – סוף הקיץ קשה מן הקיץ. זאב בן־חיים הציע להסביר את המילה שלהי על פי השורש הערבי שלח' (בחילוף העיצורים ה ו־ח'). שורש זה עניינו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים לשבוע הספר

מילים להכיר – כותר, עיול, מהדורה, סוגה, תו ספר, כיתוב דש, מִפתח, תמוכת ספרים.

 
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שיתוף פעולה עברי: מאגד, מאחד, הידודי

מַאֲגָד (קונסורציום) מאגד הוא קבוצה של ארגונים שחברו לצורך עניין כספי משותף או לצורך עסקה משותפת בייצור, במסחר וכדומה למען מטרה משותפת. למשל: קבוצת בנקים שחברו יחד למתן הלוואה ללקוח. המילה מאגד מצטרפת אל מילים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ציוד משרדי: מכבדה, קלמרית, דבקית, מכלב

מַכְבֵּדָה מכבדה היא משקולת של אבן או של מתכת וכדומה ששמים על דפים כדי שלא יתפזרו. המילה מכבדה נבחרה מתוך כמה הצעות, ובהן מִשְׁקֹלֶת נְיָר (תרגום המונח הלועזי paperweight), מִשְׁקוֹל, אֶבֶן נֵטֶל, אֶבֶן כֹּבֶד. הצעות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים של אור: נהורנות, אורון, מבהק, נצנצים, זהרורים

נְהוֹרָנוּת (לוּמִינֵסֶנְצִיָּיה) נהורנות היא תופעה של פליטת אור מחומר שלא כתוצאה מחום. כך הוא האור של נוּרה פְלוּאוֹרָנִית (פלורוסנט). לתופעה דומה – פליטת אור מגופם של יצורים חיים (כגון גחלילית) – נקבע המונח אוֹרוּת. המילה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ים של מילים: אדווה, דוכי, משבר, נחשול

אַדְוָה (ripple) אדווה היא גלים קטנים על פני הים. המילה אדווה לקוחה מן הארמית של התלמוד הבבלי. בתיאור אבני המקדש שבנה הורדוס נאמר שנראו "כאדוותא דְּיַמָּא", ומפרש רש"י: "שהאבנים משונים במראיהן זו מזו, והעיניים המסתכלות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשס"ט–תש"ע: הגוון, מבדה, סודרן תרופות, מנהל מיזם

הֶגְוֵן (וריאציה) הגוון הוא מעין העתק של דבר השונה במקצת מן המקור, במכוון או שלא במכוון, למשל במוזיקה: שינוי – במקצב, בנעימה, בהרמוניה ועוד – של נושא מוזיקלי חוזר. המילה הֶגוון דומה בצורתה למילה הֶבְדֵּל,…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

דַּחְלִיל

בארמית של התלמוד הבבלי באה המילה דַּחְלוּל (בבא בתרא כז ע"ב), ומקובל לפרשה: דמות עץ בצורת אדם שנועדה להפחיד את הציפורים. מילה זו גזורה מן הפועל הארמי דְּחֵל שפירושו פָּחַד, פועל המוכר לדוברי העברית מן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

בר מזל, בר השגה – בנקבה וברבים

המילה בַּר שאולה מן הארמית ופירושה 'בן'. למשל ר' שמעון בר יוחאי הוא בנו של יוחאי. לצד המשמעות הביולוגית של המילה היא משמשת חלק מצירוף המציין תכונה או מעמד של אדם או של דבר, כגון…
המשך קריאה >>

מאמרים

שינוי המין בהשפעת הארמית הבבלית ‬

עובדה, סברה, קושיה, בעיה – מילים אלו ואחרות כמותן התגלגלו אל העברית מן הארמית וכולן תולדה של אותה תופעה לשונית. ביסודן הן מילים בלשון זכר בעלות סיומת היידוע הארמית ־ָא, אך כשמילים אלו חדרו לעברית,…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בשדות הבר: בר לבב, מה לתבן את הבר, בר הכי, בר מִנַּן

בַּר לֵבָב (בר = נקי) 'בר לבב' הוא כינוי לאדם ישר ומוסרי, ככתוב בתהלים: "מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ? נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה" (כד, א–ב). בַּר…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ביטויים ארמיים בלשוננו (2): מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, לדידי, לכל מאן דבעי, ותו לא

מֵאִיגָּרָא רָמָא לְבֵירָא עַמִּיקְתָא 'מאיגרא רמא לבירא עמיקתא' פירושו 'מגג גבוה לבאר (או בור) עמוקה'. בתלמוד הבבלי מסופר על רבי יהודה הנשיא שהחזיק בידו ספר קינות (מגילת איכה) וקרא בו. כאשר הגיע לכתוב "הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ביטויים ארמיים בלשוננו: מניה וביה, לא מניה ולא מקצתיה, אדרבה, בעלמא

מִנֵּיהּ וּבֵיהּ 'מניה וביה' פירושו 'ממנו ובו' – כלומר 'מתוכו'. בתלמוד הבבלי הביטוי משמש לציון דבר מה שנעשה מתוכו, מעצמו. למשל כאשר מפרישים תרומות ומעשרות יש להפרישם "מִינֵּיהּ וּבֵיהּ", כלומר מתוכם ולא ממקום אחר. במסכת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים לסוף הקיץ: שלהי, שלפי, בתר, תום, תִּכְלָה

שִׁלְהֵי, שִׁלְפֵי בתלמוד נזכרת המימרה הארמית: "שלהי דקייטא קשיא מקייטא" – סוף הקיץ קשה מן הקיץ. זאב בן־חיים הציע להסביר את המילה שלהי על פי השורש הערבי שלח' (בחילוף העיצורים ה ו־ח'). שורש זה עניינו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים לשבוע הספר

מילים להכיר – כותר, עיול, מהדורה, סוגה, תו ספר, כיתוב דש, מִפתח, תמוכת ספרים.

 
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שיתוף פעולה עברי: מאגד, מאחד, הידודי

מַאֲגָד (קונסורציום) מאגד הוא קבוצה של ארגונים שחברו לצורך עניין כספי משותף או לצורך עסקה משותפת בייצור, במסחר וכדומה למען מטרה משותפת. למשל: קבוצת בנקים שחברו יחד למתן הלוואה ללקוח. המילה מאגד מצטרפת אל מילים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ציוד משרדי: מכבדה, קלמרית, דבקית, מכלב

מַכְבֵּדָה מכבדה היא משקולת של אבן או של מתכת וכדומה ששמים על דפים כדי שלא יתפזרו. המילה מכבדה נבחרה מתוך כמה הצעות, ובהן מִשְׁקֹלֶת נְיָר (תרגום המונח הלועזי paperweight), מִשְׁקוֹל, אֶבֶן נֵטֶל, אֶבֶן כֹּבֶד. הצעות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים של אור: נהורנות, אורון, מבהק, נצנצים, זהרורים

נְהוֹרָנוּת (לוּמִינֵסֶנְצִיָּיה) נהורנות היא תופעה של פליטת אור מחומר שלא כתוצאה מחום. כך הוא האור של נוּרה פְלוּאוֹרָנִית (פלורוסנט). לתופעה דומה – פליטת אור מגופם של יצורים חיים (כגון גחלילית) – נקבע המונח אוֹרוּת. המילה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ים של מילים: אדווה, דוכי, משבר, נחשול

אַדְוָה (ripple) אדווה היא גלים קטנים על פני הים. המילה אדווה לקוחה מן הארמית של התלמוד הבבלי. בתיאור אבני המקדש שבנה הורדוס נאמר שנראו "כאדוותא דְּיַמָּא", ומפרש רש"י: "שהאבנים משונים במראיהן זו מזו, והעיניים המסתכלות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשס"ט–תש"ע: הגוון, מבדה, סודרן תרופות, מנהל מיזם

הֶגְוֵן (וריאציה) הגוון הוא מעין העתק של דבר השונה במקצת מן המקור, במכוון או שלא במכוון, למשל במוזיקה: שינוי – במקצב, בנעימה, בהרמוניה ועוד – של נושא מוזיקלי חוזר. המילה הֶגוון דומה בצורתה למילה הֶבְדֵּל,…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

דַּחְלִיל

בארמית של התלמוד הבבלי באה המילה דַּחְלוּל (בבא בתרא כז ע"ב), ומקובל לפרשה: דמות עץ בצורת אדם שנועדה להפחיד את הציפורים. מילה זו גזורה מן הפועל הארמי דְּחֵל שפירושו פָּחַד, פועל המוכר לדוברי העברית מן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

בר מזל, בר השגה – בנקבה וברבים

המילה בַּר שאולה מן הארמית ופירושה 'בן'. למשל ר' שמעון בר יוחאי הוא בנו של יוחאי. לצד המשמעות הביולוגית של המילה היא משמשת חלק מצירוף המציין תכונה או מעמד של אדם או של דבר, כגון…
המשך קריאה >>

מאמרים

שינוי המין בהשפעת הארמית הבבלית ‬

עובדה, סברה, קושיה, בעיה – מילים אלו ואחרות כמותן התגלגלו אל העברית מן הארמית וכולן תולדה של אותה תופעה לשונית. ביסודן הן מילים בלשון זכר בעלות סיומת היידוע הארמית ־ָא, אך כשמילים אלו חדרו לעברית,…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בשדות הבר: בר לבב, מה לתבן את הבר, בר הכי, בר מִנַּן

בַּר לֵבָב (בר = נקי) 'בר לבב' הוא כינוי לאדם ישר ומוסרי, ככתוב בתהלים: "מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ? נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה" (כד, א–ב). בַּר…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ביטויים ארמיים בלשוננו (2): מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, לדידי, לכל מאן דבעי, ותו לא

מֵאִיגָּרָא רָמָא לְבֵירָא עַמִּיקְתָא 'מאיגרא רמא לבירא עמיקתא' פירושו 'מגג גבוה לבאר (או בור) עמוקה'. בתלמוד הבבלי מסופר על רבי יהודה הנשיא שהחזיק בידו ספר קינות (מגילת איכה) וקרא בו. כאשר הגיע לכתוב "הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ביטויים ארמיים בלשוננו: מניה וביה, לא מניה ולא מקצתיה, אדרבה, בעלמא

מִנֵּיהּ וּבֵיהּ 'מניה וביה' פירושו 'ממנו ובו' – כלומר 'מתוכו'. בתלמוד הבבלי הביטוי משמש לציון דבר מה שנעשה מתוכו, מעצמו. למשל כאשר מפרישים תרומות ומעשרות יש להפרישם "מִינֵּיהּ וּבֵיהּ", כלומר מתוכם ולא ממקום אחר. במסכת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים לסוף הקיץ: שלהי, שלפי, בתר, תום, תִּכְלָה

שִׁלְהֵי, שִׁלְפֵי בתלמוד נזכרת המימרה הארמית: "שלהי דקייטא קשיא מקייטא" – סוף הקיץ קשה מן הקיץ. זאב בן־חיים הציע להסביר את המילה שלהי על פי השורש הערבי שלח' (בחילוף העיצורים ה ו־ח'). שורש זה עניינו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים לשבוע הספר

מילים להכיר – כותר, עיול, מהדורה, סוגה, תו ספר, כיתוב דש, מִפתח, תמוכת ספרים.

 
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שיתוף פעולה עברי: מאגד, מאחד, הידודי

מַאֲגָד (קונסורציום) מאגד הוא קבוצה של ארגונים שחברו לצורך עניין כספי משותף או לצורך עסקה משותפת בייצור, במסחר וכדומה למען מטרה משותפת. למשל: קבוצת בנקים שחברו יחד למתן הלוואה ללקוח. המילה מאגד מצטרפת אל מילים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ציוד משרדי: מכבדה, קלמרית, דבקית, מכלב

מַכְבֵּדָה מכבדה היא משקולת של אבן או של מתכת וכדומה ששמים על דפים כדי שלא יתפזרו. המילה מכבדה נבחרה מתוך כמה הצעות, ובהן מִשְׁקֹלֶת נְיָר (תרגום המונח הלועזי paperweight), מִשְׁקוֹל, אֶבֶן נֵטֶל, אֶבֶן כֹּבֶד. הצעות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים של אור: נהורנות, אורון, מבהק, נצנצים, זהרורים

נְהוֹרָנוּת (לוּמִינֵסֶנְצִיָּיה) נהורנות היא תופעה של פליטת אור מחומר שלא כתוצאה מחום. כך הוא האור של נוּרה פְלוּאוֹרָנִית (פלורוסנט). לתופעה דומה – פליטת אור מגופם של יצורים חיים (כגון גחלילית) – נקבע המונח אוֹרוּת. המילה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ים של מילים: אדווה, דוכי, משבר, נחשול

אַדְוָה (ripple) אדווה היא גלים קטנים על פני הים. המילה אדווה לקוחה מן הארמית של התלמוד הבבלי. בתיאור אבני המקדש שבנה הורדוס נאמר שנראו "כאדוותא דְּיַמָּא", ומפרש רש"י: "שהאבנים משונים במראיהן זו מזו, והעיניים המסתכלות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשס"ט–תש"ע: הגוון, מבדה, סודרן תרופות, מנהל מיזם

הֶגְוֵן (וריאציה) הגוון הוא מעין העתק של דבר השונה במקצת מן המקור, במכוון או שלא במכוון, למשל במוזיקה: שינוי – במקצב, בנעימה, בהרמוניה ועוד – של נושא מוזיקלי חוזר. המילה הֶגוון דומה בצורתה למילה הֶבְדֵּל,…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

דַּחְלִיל

בארמית של התלמוד הבבלי באה המילה דַּחְלוּל (בבא בתרא כז ע"ב), ומקובל לפרשה: דמות עץ בצורת אדם שנועדה להפחיד את הציפורים. מילה זו גזורה מן הפועל הארמי דְּחֵל שפירושו פָּחַד, פועל המוכר לדוברי העברית מן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

בר מזל, בר השגה – בנקבה וברבים

המילה בַּר שאולה מן הארמית ופירושה 'בן'. למשל ר' שמעון בר יוחאי הוא בנו של יוחאי. לצד המשמעות הביולוגית של המילה היא משמשת חלק מצירוף המציין תכונה או מעמד של אדם או של דבר, כגון…
המשך קריאה >>

מאמרים

שינוי המין בהשפעת הארמית הבבלית ‬

עובדה, סברה, קושיה, בעיה – מילים אלו ואחרות כמותן התגלגלו אל העברית מן הארמית וכולן תולדה של אותה תופעה לשונית. ביסודן הן מילים בלשון זכר בעלות סיומת היידוע הארמית ־ָא, אך כשמילים אלו חדרו לעברית,…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

בשדות הבר: בר לבב, מה לתבן את הבר, בר הכי, בר מִנַּן

בַּר לֵבָב (בר = נקי) 'בר לבב' הוא כינוי לאדם ישר ומוסרי, ככתוב בתהלים: "מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ? נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה" (כד, א–ב). בַּר…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ביטויים ארמיים בלשוננו (2): מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, לדידי, לכל מאן דבעי, ותו לא

מֵאִיגָּרָא רָמָא לְבֵירָא עַמִּיקְתָא 'מאיגרא רמא לבירא עמיקתא' פירושו 'מגג גבוה לבאר (או בור) עמוקה'. בתלמוד הבבלי מסופר על רבי יהודה הנשיא שהחזיק בידו ספר קינות (מגילת איכה) וקרא בו. כאשר הגיע לכתוב "הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ביטויים ארמיים בלשוננו: מניה וביה, לא מניה ולא מקצתיה, אדרבה, בעלמא

מִנֵּיהּ וּבֵיהּ 'מניה וביה' פירושו 'ממנו ובו' – כלומר 'מתוכו'. בתלמוד הבבלי הביטוי משמש לציון דבר מה שנעשה מתוכו, מעצמו. למשל כאשר מפרישים תרומות ומעשרות יש להפרישם "מִינֵּיהּ וּבֵיהּ", כלומר מתוכם ולא ממקום אחר. במסכת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים לסוף הקיץ: שלהי, שלפי, בתר, תום, תִּכְלָה

שִׁלְהֵי, שִׁלְפֵי בתלמוד נזכרת המימרה הארמית: "שלהי דקייטא קשיא מקייטא" – סוף הקיץ קשה מן הקיץ. זאב בן־חיים הציע להסביר את המילה שלהי על פי השורש הערבי שלח' (בחילוף העיצורים ה ו־ח'). שורש זה עניינו…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים לשבוע הספר

מילים להכיר – כותר, עיול, מהדורה, סוגה, תו ספר, כיתוב דש, מִפתח, תמוכת ספרים.

 
המשך קריאה >>

אמצו מילה

שיתוף פעולה עברי: מאגד, מאחד, הידודי

מַאֲגָד (קונסורציום) מאגד הוא קבוצה של ארגונים שחברו לצורך עניין כספי משותף או לצורך עסקה משותפת בייצור, במסחר וכדומה למען מטרה משותפת. למשל: קבוצת בנקים שחברו יחד למתן הלוואה ללקוח. המילה מאגד מצטרפת אל מילים…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ציוד משרדי: מכבדה, קלמרית, דבקית, מכלב

מַכְבֵּדָה מכבדה היא משקולת של אבן או של מתכת וכדומה ששמים על דפים כדי שלא יתפזרו. המילה מכבדה נבחרה מתוך כמה הצעות, ובהן מִשְׁקֹלֶת נְיָר (תרגום המונח הלועזי paperweight), מִשְׁקוֹל, אֶבֶן נֵטֶל, אֶבֶן כֹּבֶד. הצעות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים של אור: נהורנות, אורון, מבהק, נצנצים, זהרורים

נְהוֹרָנוּת (לוּמִינֵסֶנְצִיָּיה) נהורנות היא תופעה של פליטת אור מחומר שלא כתוצאה מחום. כך הוא האור של נוּרה פְלוּאוֹרָנִית (פלורוסנט). לתופעה דומה – פליטת אור מגופם של יצורים חיים (כגון גחלילית) – נקבע המונח אוֹרוּת. המילה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ים של מילים: אדווה, דוכי, משבר, נחשול

אַדְוָה (ripple) אדווה היא גלים קטנים על פני הים. המילה אדווה לקוחה מן הארמית של התלמוד הבבלי. בתיאור אבני המקדש שבנה הורדוס נאמר שנראו "כאדוותא דְּיַמָּא", ומפרש רש"י: "שהאבנים משונים במראיהן זו מזו, והעיניים המסתכלות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשס"ט–תש"ע: הגוון, מבדה, סודרן תרופות, מנהל מיזם

הֶגְוֵן (וריאציה) הגוון הוא מעין העתק של דבר השונה במקצת מן המקור, במכוון או שלא במכוון, למשל במוזיקה: שינוי – במקצב, בנעימה, בהרמוניה ועוד – של נושא מוזיקלי חוזר. המילה הֶגוון דומה בצורתה למילה הֶבְדֵּל,…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

דַּחְלִיל

בארמית של התלמוד הבבלי באה המילה דַּחְלוּל (בבא בתרא כז ע"ב), ומקובל לפרשה: דמות עץ בצורת אדם שנועדה להפחיד את הציפורים. מילה זו גזורה מן הפועל הארמי דְּחֵל שפירושו פָּחַד, פועל המוכר לדוברי העברית מן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

בר מזל, בר השגה – בנקבה וברבים

המילה בַּר שאולה מן הארמית ופירושה 'בן'. למשל ר' שמעון בר יוחאי הוא בנו של יוחאי. לצד המשמעות הביולוגית של המילה היא משמשת חלק מצירוף המציין תכונה או מעמד של אדם או של דבר, כגון…
המשך קריאה >>