קטגוריה: אל"ף

13 תשובות ורשימות

מבחר תשובות

נווה מדבר ונאות מדבר

הצירוף נְוֵה מִדְבָּר אינו נזכר בתנ"ך בצורת היחיד שלו, אך מצויה צורת הרבים נְאוֹת מִדְבָּר. למשל: "אַל תִּירְאוּ בַּהֲמוֹת שָׂדַי כִּי דָשְׁאוּ נְאוֹת מִדְבָּר, כִּי עֵץ נָשָׂא פִרְיוֹ תְּאֵנָה וָגֶפֶן נָתְנוּ חֵילָם" (יואל ב, כב). בכמה מילונים וקונקורדנציות משויכת הצורה נְאוֹת־ לערך המשוער "נָאָה" או למילה נָוָה (צורת נקבה מקראית המקבילה לנָוֶה), אך לדעת אנשי…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

בָּקִי או בָּקִיא?

רבים שואלים כיצד יש לכתוב – בקי או בקיא? נקדים ונאמר ששני הכתיבים נכונים. המילה בָּקִי מתועדת לראשונה בספרות חז"ל. למשל במשנה במסכת עירובין (ד, ח) מדובר על מי שאינו בקי בהלכה, וכך כתובה המילה (בלי אל"ף) בכל כתבי היד ובדפוסים. גם בצורת הרבים מצוי בכתבי היד של המשנה הכתיב בלי אל"ף: בקי–בקיים כמו נָקִי–נְקִיִּים.…
המשך קריאה נעימה >>

סוגיות בעברית

מיהו או מי הוא? מהו או מה הוא?

רבים מתלבטים אם לכתוב צירופים דוגמת 'מי הוא' ו'מה הוא' בתיבה אחת או בשתיים. תשובתנו היא ששתי הדרכים כשרות, אך במקרים שיש חשש לאי־הבנה נעדיף את הכתיב בתיבות נפרדות (למשל כאשר התיבה 'מהם' יכולה להתפרש 'מֵהֶם'). בכתיבה בתיבה אחת משמיטים את האל"ף הסופית: מהו, מיהי וכיו"ב (כך גם 'משהו', 'מישהו', 'כלשהו'). בעברית לדורותיה צירופי מילים נכתבים…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

גמא וגמע

רבים מתלבטים מה נכון יותר – גָּמָא מים או גָּמַע מים. בתנ"ך אנו מוצאים את הכתיב באל"ף בלבד, כמסופר בסיפור רבקה ועבד אברהם: "וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ וַיֹּאמֶר הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ" (בראשית כד, יז). השורש גמ"א מציין שתייה, ו'הגמיאיני' פירושו 'השקיני'. בספרות חז"ל אנו מוצאים את שני הכתיבים – באל"ף ובעי"ן. במקומות שונים יש…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

לומר ולאמור

לשם הפועל של אָמַר שתי צורות – האחת מן המקרא והאחרת מלשון חכמים. במקרא משמשת הצורה לֵאמֹר (באל"ף נחה), והיא רווחת מאוד כפתיחה של דיבור ישיר, בדומה לסימן הפיסוק נקודתיים, כגון בנוסחה הנפוצה בתורה "וידבר ה' אל משה לֵאמֹר". בימינו צורה זו של שם הפועל אינה רגילה, אך יש הנוקטים אותה בלשון הגבוהה, ובעיקר בלשון…
המשך קריאה נעימה >>

סוגיות בעברית

לשאלת תעתיקם של שמות מדינות

א. תעתיק תנועת a לציון התנועה a באם הקריאה אל"ף בתעתיק מלועזית לעברית לא קבעה האקדמיה כלל מוחלט, ובמידה מסוימת השאירה את ההחלטה בידיו של המתעתק. בנוסח הסעיף בכללי התעתיק של האקדמיה נמנים כמה שיקולים שעל המתעתק להביאם בחשבון: (א) אורך השם; (ב) שיבושים אפשריים בקריאת השם בהיעדר אם הקריאה אל"ף; (ג) אם יש לשם…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

החזקה, תחזוקה, אחזקה

שם הפעולה הכללי של הפועל 'החזיק' הוא החזקה. המילה הַחְזָקָה משמשת בהקשרים כלליים, כגון 'החזקת נשק', 'החזקה של ערכת עזרה ראשונה', והיא גם המילה התקנית בהקשר הכלכלי: 'חברת החזקות', 'החזקת מניות', וכן המונח שנקבע במילון הבנקאות ושוק ההון (תשס"ז): הַחְזָקוֹת צוֹלְבוֹת (בניירות ערך; securities cross-holding). המילה תחזוקה נקבעה תמורת המונח הלועזי maintenance (מתועדת ברשימת "מונחי…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

הבטחת איכות ואבטחת מידע

בעברית החדשה משמשות שתי מילים קרובות: הַבְטָחָה ואַבְטָחָה. הַבְטָחָה היא המילה הכללית, והיא מציינת את שם הפעולה של הפועל הִבְטִיחַ, כגון 'הבטחה לסיוע', 'הבטחת הכנסה', 'הפרת הבטחה'. המילה אַבְטָחָה יוחדה למשמעות מסוימת של השורש בט"ח: פירושה מתן אמצעי ביטחון מפני התקפה לא צפויה (באנגלית: security). ממנה נגזרו הפועל אִבְטֵחַ ובעל המקצוע מְאַבְטֵחַ. באיזו משתי הצורות נשתמש…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

הַסְפָּקָה או אַסְפָּקָה

שם הפעולה של הפועל סִפק (סחורה או שירותים וכדומה) גזור מבניין הפעיל: הַסְפָּקָה. לצד צורה זו בה"א נפוצה הצורה באל"ף: אַסְפָּקָה. נראה שהיה ניסיון להבדיל בין שני גוֹני משמעות: 'הספקה' – פעולתו של הסַפָּק; 'אספקה' – הציוד או השירות שסופק. כך עולה מן ההגדרות המובאות במילון אבן־שושן למהדורותיו (החל בשנות החמישים של המאה העשרים). כיום…
המשך קריאה נעימה >>

סוגיות בעברית

מה בין משקל הַפְעָלָה למשקל אַפְעָלָה

משקל הַפְעָלָה הוא שם הפעולה של בניין הפעיל. לצידו יש שמות במשקל אַפְעָלָה. מעט שמות במשקל זה מצויים בלשון חז"ל – אולי בהשפעת שם הפעולה המקביל בארמית (של בניין אַפְעֵל). בלשון חז"ל לא היה שום הבדל משמעות בין הצורות באל"ף לצורות בה"א, והן משקפות לעיתים טיפוסי לשון שונים. לדוגמה, הצורה הבדלה אופיינית לעברית כפי שהיא…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

אגדה והגדה, אגדות ומעשיות

המילה הַגָּדָה היא שם הפעולה של הפועל הִגִּיד, ולפיכך משמעותה המקורית היא 'אמירה'. כבר בתקופת חז"ל יוחדה למילה הזאת המשמעות 'דרשה, סיפור או דבר חכמה שנאמרים כדי לפרש או להרחיב את דברי התורה שבכתב או את דברי הנביאים והכתובים'. כיוון שבתקופה זו הייתה השפעת הארמית רבה על העברית, התחילו להשתמש בבבואתה הארמית של המילה הזאת…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

מה בין הַבְחָנָה לאַבְחָנָה

שתי מילים קרובות משמשות בלשוננו – הבחנה ואבחנה, אך הן מובחנות זו מזו. 'הבחנה' היא שם הפעולה הרגיל של הפועל הִבְחִין, כגון 'הבחנה בין עיקר לטפל', 'בעל כושר הבחנה'. ומהי 'אבחנה'? מילה זו גזורה במשקל אַפְעָלָה (המקבילה הארמית למשקל הַפְעָלָה), והיא החלופה שנקבעה לדיאגנוזה כבר במונחי רפואה משנת תש"א (1941). עם השנים נגזרו מן 'אבחנה'…
המשך קריאה נעימה >>

שמות ומשמעויות

דניאל

השם דניאל הוא שם מקראי של ארבע דמויות שונות, הידועה שבהן היא גיבור הספר דניאל. ברור כי השם מורכב משני רכיבים: דן/דני (מן השורש די"ן, הנרדף לשורש שפ"ט) והרכיב התאופורי אֵל. משמעות השם היא אפוא 'האל שפט' או 'האל שופטִי'. הגיית השם המקראי שונה במקצת מהגייתו הרגילה היום: כיום הוא נהגה לרוב לפי רכיביו –…
המשך קריאה נעימה >>

לא מצאתם תשובה לשאלתכם? שאלו כאן